הצגת המקור של הדף "הפעלת בנק דם ומתן עירויי דם ומרכיביו - פרקים ו-ז - הכנת דם לעירוי וניפוק מרכיבי דם לעירוי - Preparing and dispensing blood products"

{{פרק
|ספר=הפעלת בנק דם ומתן עירויי דם ומרכיביו - חוזר משרד הבריאות
|מספר הפרק=6
}}
{{ערך בבדיקה}}
==הכנת דם לעירוי==
===הגדרות===
1.1.	מרכיבי דם: דם מלא, דם דחוס, פלזמה, טסיות, קריופריפיטט, גרנולוציטים.
1.2.	מטפל: רופא, סטאז׳ר ברפואה, אח/אחות מוסמכ/ת בעלי מומחיות מוכרת שפעולה זו הוכרה להם מתוקף
הכשרתם, שבמסגרתה נכללת הרשאה ללקיחת דגימת דם לקביעת סוג דם לצורך הכנת דם ומתן מרכיבי דם ככל שנדרש. כמפורט בסעיף 2.
1.3.	פרטי המטפל: שם משפחה, שם פרטי, מספר רישיון )בחותמת או בכתב יד קריא (וחתימה ידנית או אלקטרונית. סטאז'ר ירשום מספר תעודת זהות )מ.ז.( או את המילה "סטאז'ר " במקום מס' רישיון.
1.4.	מטופל: אדם שממנו נלקחה דגימת דם לצורך בדיקות או לקביעת סוג דם או לקבלת מרכיבי דם.
1.5.	פרטי המטופל: שם משפחה, שם פרטי, מ.ז. בהיעדר נתונים אלה יינתנו למטופל 2 מספרי זיהוי חד ערכיים.
)מומלץ שתהיה מדבקה ממוחשבת(.
1.6.	איש צוות רפואה - מזהה שני: רופא, סטאז׳ר ברפואה, אח/אחות מוסמכ/ת, לטכנאי אפרזיס, פרק ה' סעיף 5.5.3 ישים, ובלבד ששולטים בשפה העברית או בשפת הרשומות המקובלות במוסד.
1.7.	פרטי איש צוות רפואה: שם משפחה, שם פרטי, מס' רישיון (סטאז׳ר ירשום מ.ז. או את המילה "סטאז׳ר" במקום מס' רישיון(.
1.8.	סוג דם: קביעת ABO RhD.
1.9.	הצלבה: התאמת מנות דם למטופל.
1.10.	דרישות מיוחדות: מרכיב מסונן, מוקרן, שטוף, CMV שלילי ו/או מופחת סיכון (CMV-safe(.

===הנחיות כלליות===
2.1.	בכל מוסד רפואי/ בית חולים, חייב להיות נוהל מעודכן של מתן דם ומרכיביו המבוסס על הנחיות משרד הבריאות.
2.2.	על הנהלת בית החולים למנות גורם רפואי בכיר כאחראי על נוהלי מתן דם בבית החולים.
2.3.	בכל בית חולים יהיה מנגנון הדרכה, הטמעה ורענון נוהל מתן הדם שתפקידו להבטיח שכל איש צוות
רפואה/מטפל, יעבור הדרכה למתן דם בהתאם לנוהל.
2.3.1.	ההדרכה הראשונית תכלול לפחות בצוע לומדה.
2.3.2.	בתום הדרכה ראשונית ועמידה בבחינה, תופק על ידי הנהלת בי"ח הרשאה למטפלים לקחת דם לסוג, סקר ו/או מתן מרכיבי דם למטופל.
2.3.3.	תדירות רענון הלמידה ועמידה בבחינה של המטפלים /אנשי צוות רפואה יבוצע בתדירות של לפחות אחת לשנתיים.
2.3.4.	בכל בי"ח יהיה תיעוד להדרכה הראשונית ורענון הלמידה.
2.3.5.	בסמכות כל מוסד רפואי/בי"ח להחליט על הרחבת תוכנית ההדרכה.
2.4.	זיהוי המטופל בזמן לקיחת דגימת הדם לקביעת סוג דם ובזמן מתן דם בעירוי, יעשה ע"פ הפרטים המופיעים על אמצעי הזיהוי )אצעדה או מדבקה (הצמוד למטופל מאושפז או באמצעות תעודה מזהה במטופל אמבולטורי. לאימות הזיהוי יש להיעזר במטופל עצמו, בני משפחה, רשומה רפואית או זיהוי אלקטרוני ובמידת האפשר בהכרת המטפל את המטופל.
2.5.	על כל מטפל או איש צוות המבצע פעולה הקשורה למתן עירוי דם, לתעד את הפעולה ברשומה הרפואית של המטופל בצירוף פרטיו המזהים של המטפל )לפי סעיף 1.3(.

===לקיחת דגימה לקביעת סוג הדם לצורך מתן עירוי דם ו/ או כניסה למאגר הארצי להשתלת איברים===
3.1.	דגימות דם לצורך מתן עירוי דם ילקחו על פי הנוהל רק על ידי מטפלים מורשים.
3.2.	דגימות דם לצורך כניסה למאגר הארצי להשתלות איברים תילקחנה רק בבית חולים שיש בו בנק דם לפי הנוהל ורק על ידי מי שמורשה לקחת דגימות דם לצורך מתן עירוי דם.
3.3.	על דגימת הדם חייבת להופיע:
3.3.1.	מדבקה עם פרטי המטופל )סעיף 1.5(
3.3.2.	פרטי המטפל לוקח הדגימה כולל חתימה ידנית או אלקטרונית )סעיף 1.3(
3.4.	לדגימה תצורף בקשה לביצוע הבדיקות )בטופס מודפס או אלקטרוני (שבה יופיעו פרטי המטופל )סעיף 1.5(, המטפל לוקח הדגימה )סעיף 1.3(, מזהה שני )סעיף 1.7( בהתאם לנוהל בית החולים ותאריך לקיחת הדגימה. במקרים בהם נדרשת הזמנת דם לעירוי יש לציין את המרכיב הדרוש, כמותו ודחיפות העירוי ודרישות מיוחדות בהתאם לנדרש )סעיף 1.10(. רצוי לציין מידע נוסף כגון אבחנות, עירוים קודמים ותגובות לעירוי - אם היו, ותוצאות בדיקות מעבדה שבעקבותיהם הוזמן מרכיב הדם.
3.5.	כל הפרטים יאומתו בזמן לקיחת הדגימה ליד מיטת המטופל על ידי המטפל וע"י המזהה השני - לפי הצורך.
3.6.	לכל בית חולים חייבת להיות שיטה שתבטיח זיהוי מוחלט של המטופל ממנו נלקחה דגימת הדם לקביעת סוג
דם לשם הזמנת מרכיבי דם לעירוי וכניסה למאגר הארצי להשתלת איברים. במידה והמטופל אינו מופיע במאגר המידע של בנק הדם יש לאמץ אחת משלוש השיטות שלהלן או שילוב של שלושתן.
שיטה א': שתי דגימות	שיטה ב': זיהוי כפול, דגימה אחת	שיטה ג': זיהוי אלקטרוני
יש לקחת שתי דגימות דם נפרדות מהמטופל.	בעת לקיחת הדם יבוצע זיהוי של המטופל על ידי מטפל אחד ואיש צוות נוסף )מזהה שני(.	בעת לקיחת הדם יבוצע זיהוי של המטופל על ידי מטפל אחד, בתוספת סריקה אלקטרונית והשוואת מספרי הברקוד על המדבקה שעל המבחנה ועל האצעדה המוצמדת למטופל.
לכל דגימה תצורף הבקשה המתאימה (סעיף 3.2), שבה יופיעו פרטי המטפל, המהווה הצהרה שבדק ווידא את זהות המטופל שממנו נלקחה הדגימה.	לכל דגימה תצורף הבקשה המתאימה )סעיף 3.2( שבה יופיעו פרטי המטפל ואיש הצוות הנוסף, המהווה הצהרה שבדקו ווידאו את זהות המטופל שממנו נלקחה הדגימה.	לכל דגימה תצורף הבקשה המתאימה )סעיף 3.2(, שבה יופיעו פרטי המטפל המהווה הצהרה שבדק ווידא את זהות המטופל שממנו נלקחה הדגימה.
במקרים הבאים ניתן להסתפק בדגימה אחת - אך נדרש זיהוי כפול )שיטה ב'(. 1 תינוקות מתחת ל 6 ק"ג.
2 במקרים דחופים )טראומה, מצבי חרום(. 

3.7.	דגימות שלא נלקחו בהתאם לדרישות הרשומות למעלה לא תשמשנה לצורכי הכנת דם לעירוי.
3.7.1.	בבנק הדם חייבת להיות שיטה שתאפשר להבדיל בין דגימות שנשלחו לצורכי הכנת עירוי לבין דגימות שנשלחו מסיבות אחרות.
3.8.	לאחר לקיחת דגימת הדם ומילוי כל הטפסים המתאימים, יבדוק המטפל פעם נוספת הלימה של פרטי המטופל והמטפל, על המדבקה שעל המבחנה המכילה את דגימת הדם ועל הטפסים המלוים )ע"פ סעיפים 3.1 - 3.2 (.
3.9.	טפסי הבקשה לקביעת סוג דם וסקר נוגדנים יצורפו למבחנה המכילה את דגימת הדם ויועברו לבנק הדם. בבתי חולים בהם טופס הבקשה לסוג וסקר נוגדנים מופץ אלקטרונית לבנק הדם וחתום אלקטרונית על ידי המטפל לוקח דגימת הדם, ניתן לשלוח מבחנה מסומנת ללא טופס נלווה לבנק הדם כמקובל )סעיף 3.1(.

===קבלה ובדיקת דגימת דם של המטופל בבנק הדם===
4.1.	יש לוודא שפרטי המטופל )סעיף 1.5( והמטפל )סעיף 1.3( על גבי המבחנה זהים לפרטים שעל הטופס הנלווה/הבקשה האלקטרונית. במידה ואין זהות באחד מהפרטים או קיים ספק כל שהוא, יש לפסול את הדגימה ולדרוש דגימת דם חדשה. אין לתקן פרטים על המבחנה או על הטופס. )לא על ידי לוקחי הדגימה ולא על ידי עובדי בנק הדם(.
4.2.	לכל דגימת דם המשמשת למטרת התאמת דם יש לבצע בדיקת RhD ,ABO וסקר נוגדנים.
4.3.	למטרת התאמת דם יש להשתמש בדגימות דם שנלקחו עד 3 ימים לפני מועד העירוי המתוכנן. ניתן להאריך את תוקף הדגימה לפי שיקולו של מנהל בנק הדם, למעט במצבים הבאים:
מי שקיבל מרכיבי דם - כדוריות דם אדומות )כד"א (ו/או טסיות בשלושת החודשים האחרונים.
4.3.1.	היריון בשלושת החודשים האחרונים.
4.3.2.	אין מידע על עירויים קודמים או הריונות.

===קביעת סוג דם המטופל===
5.1.	קביעת ABO
5.1.1.	סוג ABO יקבע הן לפי הכדוריות האדומות והן לפי הנסיוב או הפלזמה. תוצאות הבדיקה הכוללות בדיקות כדוריות המטופל עם נסיוב anti-A ו anti-B ידועים ותוצאות בדיקת נסיוב או פלסמת המטופל עם כדוריות דם A1 ו B ידועות חייבות להירשם במלואן )כולל חוזק התגובות(. הבודק יחתום על התוצאות. ניתן לבצע בדיקות אלו במסווג אוטומטי שעבר תיקוף )ולידציה(.
5.1.2.	במידה וקיים רשום של סוג הדם במאגר המידע של בנק הדם, יש לוודא התאמה בינו לבין תוצאות הבדיקה של הדגימה הנוכחית.
5.1.3.	במקרה של אי התאמה בין סוג דם כפי שנקבע על הכדוריות האדומות לבין הנסיוב )או הפלזמה(, או בין קביעת הסוג הקודם לנוכחי אין לתת עירוי למטופל עד בירור סיבת אי ההתאמה. במקרים דחופים ניתן לנפק כדוריות אדומות מסוג דם O ופלזמה מסוג דם AB.
5.2.	קביעת RhD
קביעת RhD תתבצע עם anti-D. במידה וה - RhD שלילי אין חובה לבצע במטופלים בדיקה ל־D חלש )D weak( למעט בילודים )פרק ט' סעיף 4.1.1(. למטופלים מומלץ להשתמש בריאגנטים שאינם מזהים את האנטיגן DVI. יש להשתמש בביקורת מתאימה בהתאם להוראות היצרן. )ראה פרק ט סעיף 4.3(
5.3.	בדיקת ביקורת לסוג הדם
בדיקת הביקורת ל - ABO ו RhD תבוצע על אותה הדגימה, לפי תגובת כדוריות המטופל עם:
anti- שלילי מומלץ לבצע את הבדיקה עם מגיב RhD ומבצע הבדיקה יחתום. במקרה ש anti-B, anti-A, anti-D
RhD אחר. רצוי שמבצע בדיקת הביקורת לא יהיה אותו עובד המעבדה שבצע את הבדיקה הראשונה. ניתן לבצע את בדיקת הבקורת במכשיר אוטומטי.
5.4.	בדיקת סוג דם על דגימת אימות )הדגימה השנייה - סעיף 3.4 שיטה א.(
הדרישה המינימלית היא בדיקת סוג הדם על הכדוריות האדומות בלבד )ABO ו RhD( של המטופל. אם יש צורך להשתמש בדגימה זו להצלבת דם )להתאמת דם (חובה לבדוק סוג דם מלא וסקר נוגדנים לפני ניפוק הדם.
5.5.	במצבים מסוימים ניתן להשתמש בשיטות מולקולריות לקביעת גנוטיפ של קבוצות דם במעבדה מאושרת על ידי משהב"ר, לדוגמה:
5.5.1.	כאשר הבדיקות הסרולוגיות לא ברורות )וריאנטים(.
5.5.2.	אין אפשרות לבצע בדיקות סרולוגיות בצורה אמינה )לאחר עירוי דם(.
5.5.3.	בהיעדר ריאגנטים מתאימים.
5.5.4.	לברור מחלה המוליטית של העובר והילוד.
5.5.5.	לצורך מתן anti-D בנשים עם D variant.

===סקר נוגדנים===
6.1.	יש לבצע בדיקת סקר נוגדנים לצורך מתן דם לכל דגימה פרט לדגימות האימות )סעיף 5.4( ודגימות מילודים )סעיף 11.2.2(.
6.2.	הבדיקה תכלול לפחות הדגרת סרום/ פלסמת המטופל עם כדוריות סקר המיועדות לבדיקה ב־37°C ובדיקה עם הוספת ריאגנט קומבס )נוגדן כנגד גלובולין אנושי - AHG(, או כל שיטה אחרת שנבדקה והוכחה כאמינה לגילוי נוגדנים בעלי חשיבות קלינית. אין להשתמש בתערובות של כדוריות אדומות לסקר נוגדנים. במידה והסקר חיובי יש לזהות את הנוגדן.
6.2.1.	יש לבצע ביקורת לכל תוצאה שלילית עם ריאגנט קומבס על ידי הוספת כדוריות אדומות מרוגשות
(Coombs control cells) .IgG -ב
6.2.2.	במידה ומשתמשים בשיטה שאינה מצריכה בדיקה עם Coombs control cells, יש להשתמש בביקורות לפי הוראות היצרן.
6.3.	במידה ולמטופל יש נוגדנים, חייבים לתעד זאת במאגר המידע של בנק הדם ולידע את המטופל בעיקר אם זוהו נוגדנים בעלי חשיבות קלינית.

===מבחן התאמת דם לעירוי - הצלבה===
7.1.	בנק הדם המכין מנות דם לעירוי
7.1.1.	חייב לחזור על סוג דם המנה כפי שנקבע על ידי בנק הדם הכללי המתרים, נבדק שנית, לצורך אימות, מיד עם קליטת המנות מבנק הדם הכללי, ממקטע הצינורית הקשורה למנה.
7.1.1.1.	חובה לקבוע סוג ABO לפי כדוריות בכל מנה.
7.1.1.2.	חובה לבדוק RhD ו־D חלש בכל המנות המסומנות RhD שלילי.
7.1.1.3.	מנות חיוביות בבדיקת D חלש תרשמנה כ־RhD חיובי.
7.1.1.4.	אין צורך לחזור על בדיקת RhD למנות RhD חיובי.
7.1.2.	יש לאשר בדיקה חוזרת זו על ידי חתימה, לתעד את התוצאה במאגר מידע של בנק הדם. מומלץ לסמן את המנה שנבדקה שנית.
7.1.3.	כל אי התאמה בין שתי בדיקות הסוג תדווחנה למקור המתרים.
7.1.4.	בבנק הדם חייבת להיות שיטה )ידנית או אלקטרונית (שתמנע הכנה / ניפוק מנות כד"א שסוג דמם
לא נבדק שנית ולא אושר.
7.1.5.	כאשר מכינים דם למטופל עם נוגדנים יש לאמת את פנוטיפ מנת הדם מהסגמנט הצמוד למנה. 7.1.5.1. מומלץ שמערכת המחשוב תתריע כאשר בדיקת פנוטיפ לא בוצעה במקרה הנ"ל.
7.2.	יש להתאים את מנת הדם )דם מלא או כדוריות דחוסות (לסוג דמו של המטופל כך שתהיה התאמה במערכת ABO ו RhD. באם יש או היו למטופל נוגדנים בעלי חשיבות קלינית יש לבחור כדוריות אדומות מתאימות )חסרות אנטיגנים לאותם נוגדנים(. ניתן לסטות מהוראה זו בהתאם לשקול דעתו של מנהל בנק הדם או מי שהוסמך על ידו. )פרק ח' סעיף 1.5( יש לתעד ולחתום על ההחלטה.
7.3.	בהכנת דם למטופל יש לבצע הצלבה בין כדוריות אדומות שתילקחנה ממקטע של צינורית המנה )שסוג דמה נבדק שנית ונרשם במאגר המידע של בנק הדם (לבין נסיוב / פלסמת המטופל.
7.4.	הצלבה מלאה תכלול שיטת עבודה שתאפשר הדגמת אי התאמה ב־ABO ונוכחות נוגדנים בעלי חשיבות קלינית הפועלים ב־37°C ותכלול בדיקה עם ריאגנט קומבס (AHG(.
7.5.	ניתן לנפק מנות דם לעירוי לאחר סרכוז מידי בלבד )להדגמת התאמה ב ABO( במטופלים עם סקר נוגדנים שלילי, ושלא הודגמו להם נוגדנים בעבר. מומלץ במצבים אילו לבצע סקר נוגדנים עם ערכה מסחרית הכוללת תרחיף תאים מלפחות שלושה תורמים בעלי פנוטיפ ידוע של כדוריות אדומות.
7.6.	למטופל שזוהו אצלו נוגדנים בעלי חשיבות קלינית )בדגימה הנוכחית או בעבר (יש לוודא שהמנה הניתנת שלילית בהצלבה מלאה, הכוללת בדיקה עם אנטי גלובולין, ושלילית לאנטיגן שנגדו יש למטופל נוגדן/ים. יש לאמת את פנוטיפ המנה מהסגמנט הצמוד למנה.
7.7.	ניתן לבצע סקר נוגדנים והצלבה בכל שיטה שהוכחה כאמינה בגלוי נוגדנים בעלי חשיבות קלינית ובהתאם להוראות היצרן.
7.8.	למנת הדם יצורף טופס נלווה או מדבקה עם פרטי המנה ופרטיו המלאים של המטופל, וסוג דמו. מומלץ לכלול את תוצאות ומועד ההצלבה על הטופס הנלוה למנה. רשום זהה הכולל גם את פרטי מבצע הצלבה ישמר בבנק הדם.
7.9.	בתנאים הבאים ניתן לבצע הצלבה אלקטרונית למטופלים עם סקר נוגדנים שלילי מדגימה שהתקבלה ב-3 הימים שקדמו להצלבה, ושקיימים במאגר המידע של בנק הדם תוצאות סוג דם וסקר נוגדנים שלילי מהעבר.
7.9.1.	המערכת הממוחשבת עברה תיקוף המוודא שרק מנות דם מלא או כדוריות דחוסות המתאימות לסוג דמו של המטופל בקבוצות ABO ו RhD תנופקנה.
7.9.2.	בדיקות סוג וסקר נוגדנים של המטופל תבוצענה לפי סעיפים 5 ו- 6.
7.9.3.	הפרטים הבאים חייבים להיות מתועדים במערכת ממוחשבת: פרטי המנה שכוללים את מספר המנה, שם המרכיב, סוג הדם ABO ו RhD, פרטי המטופל, ותוצאות בדיקות סוג דמו, סקר נוגדנים והצלבה, וטיפולים שבוצעו על המרכיב.
7.9.4.	בעת ניפוק מרכיב הדם, יוודא עובד בנק הדם התאמה בין פרטי המטופל ומרכיב הדם המופיעים במערכת הממוחשבת לבין הפרטים המופעים על מדבקת המנה ו/או וטופס הנלווה למנה.
7.9.5.	המערכת הממוחשבת של בנק הדם המנפק לא תאפשר ניפוק מנת דם שסוג דמה לא נבדק שנית.

===התאמת מרכיבי דם )פלזמה, קריופרצפיטט, טסיות, גרנולוציטים (למטופל==
8.1.	יש לתת פלזמה מותאמת לפי ABO של המטופל.
8.2.	אין חובה להתאים לפי סוג ABO טסיות מתורם אקראי או קריופרציפיטט.
8.3.	במתן טסיות וקריופרציפיטט לתינוקות מומלץ להתאים לפי סוג ABO.
8.4.	במקרים של ילדות, נערות ונשים בגיל הפוריות )עד גיל 55 שנים (בעלות סוג דם RhD שלילי שמקבלות מרכיבים בעלי סוג דם RhD חיובי )טסיות מתורמים אקראיים )Random donors( או טסיות מתורם יחיד שנאסף באפרזיס(, בנק הדם יידע את המחלקה שיש לשקול מתן anti-D.
8.4.1.	במתן חוזר של טסיות יש לבדוק נוכחות anti-D בנסיוב )במקרים שקיבלו anti-D( כפעם בחודש ולנהוג בהתאם לתוצאות, לצורך מתן מנה נוספת של anti-D.
8.4.2.	אין צורך במתן anti-D כאשר מנות הטסיות הן מסוג RhD שלילי.
8.5.	יש להתאים סוג דם ABO ו RhD של המטופל לסוג דם ABO ו RhD של מנות הגרנולוציטים הנאספות בשיטת הציטופרזיס. יש לבצע בדיקת הצלבה לפי סעיף 7.5.
8.6.	מומלץ להתאים תרכיז טסיות מתורם יחיד שנאסף באפרזיס לסוג ABO של המטופל, או להרחיק לפחות 60% מהפלזמה, או להבטיח שכייל הנוגדנים anti-A ו anti-B פחות מ־100.

===מרכיבי דם מוקרנים===
9.1.	לכל בנק דם תהיה מדיניות לגבי עירוי מרכיבי דם תאיים מוקרנים - )נספח 2( )כד"א, טסיות וגרנולוציטים (במטרה למנוע את מחלת השתל כנגד המאחסן )TA-GVHD(, מקרים בהם:
9.1.1.	המטופל בסיכון לחלות ב־GVHD.
9.1.2.	תורם הדם הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה או שנייה של המטופל.
9.1.3.	התורם נבחר בגלל התאמת HLA.

===CMV===
בבנק הדם תהיה מדיניות לגבי עירוי מרכיבים תאיים שמטרתה להקטין את הסיכון להעברת זיהום ב CMV. )פרק ד' סעיף-2.2.11(

===הכנת דם לילוד===
בכל בנק דם חייבת להימצא שיטה לזיהוי ילודים שאין להם עדיין שם ומספר זהות.
11.1.	קביעת סוג דם לילוד
11.1.1.	סוג ABO של הילוד יקבע לפי הכדוריות האדומות שלו עם anti-A ו anti-B. ניתן להשתמש בדם מחבל הטבור.
11.1.1.1.	קביעת סוג דם לילוד לצורך מתן דם תבוצע מדגימת דם ורידי בלבד.
11.1.2.	קביעת ה - RhD תעשה עם anti-D. במידה וה - RhD שלילי אין חובה לבצע בדיקה ל־D חלש )D weak(. )סעיף 5.2( לצורך מתן עירוי דם.
11.1.3.	יש לבצע בדיקה ל -D חלש אם האם RhD שלילי לצורך מתן אנטי D לאם. )פרק ט' סעיף 4.1.1 ו 4.1.2(.
11.2.	סקר נוגדנים והזמנת דם
11.2.1.	סקר נוגדנים ניתן לבצע מנסיוב או פלזמה של האם ו/או של הילוד.
11.2.2.	יש לבצע מבחן אנטיגלובולין ישיר )DAT( על כדוריות הילוד.
11.3.	התאמת דם לילוד עד גיל 4 חודשים
11.3.1.	על הדגימה הראשונה של הילוד לפני עירוי, יש לקבוע סוג ABO עם ריאגנטים anti-A ו anti-B על הכדוריות האדומות בלבד. RhD יש לבדוק לפי סעיף 11.1.2. יש לבצע DAT על כדוריות הילוד. לבדיקת סקר נוגדנים ניתן להשתמש בדם האם או הילוד.
11.3.1.1.	ניתן לוותר על בדיקה נוספת של סוג דם (ABO, RhD) עד גיל 4 חודשים של הילוד.
11.3.1.2.	אם סקר נוגדנים שלילי באם ו/או בילוד במועד הלידה אין צורך לבצע הצלבה עד גיל 4 חודשים.
11.3.1.3.	אם סקר הנוגדנים מדגים נוגדנים בעלי משמעות קלינית, יש להכין מנות דם שליליות לאנטיגן נגדו יש נוגדן או שלילי בהצלבה עם AHG זאת עד העלמות הנוגדן מהנסיוב / פלזמה של הילוד.
11.3.2.	בילוד שאינו בעל סוג דם O המיועד לקבל דם שלא מתאים ל ABO של האם, יש לבדוק נוכחות -anti A או anti-B (בנסיוב, פלזמה או אלואט מכדוריות הדם של הילוד(.
11.3.2.1.	שיטת הבדיקה תכלול שלב של AHG עם כדוריות אדומות מסחריות או עם כדוריות דם המנה )הצלבה(.
11.3.2.2.	אם נמצא anti-A או anti-B בילוד יש לערות כדוריות האדומות החסרות את האנטיגן A או B שנגדו נמצא הנוגדן.
11.3.3.	במקרה שסקר נוגדנים שלילי באם ו/או בילוד ורק ה־DAT חיובי מומלץ לבצע אלוציה מכדוריות הילוד לזיהוי הנוגדן, ולתת מנת דם המתאימה לסוג האם, הילוד, והאלואט באם בוצע.
11.3.4.	פלזמה, קריופרציפיטט או טסיות יש להתאים לסוג ABO של הילוד.
11.4.	עירוי דם בנפח קטן (Small Volume Transfusion) לילודים
11.4.1.	ניתן לערות דם עד 35 יום מהתרומה.
11.4.2.	מומלץ לתת מנה מוקרנת תוך 48 שעות מזמן הקרינה. ניתן לערות עד 14 יום ממועד ההקרנה. מעבר ל-14 יום, יש לשטוף את המנה.
11.4.3.	יש לתת דם שלילי או מופחת ל־CMV )שעבר סינון להרחקת לויקוציטים ומכיל פחות מ-5x106 לויקוציטים למנה(.
11.4.4.	יש להקפיד שקצב העירוי לא יעלה על 5 מ"ל כד"א /לק"ג / לשעה )פרק ט' סעיף 2.6(
11.4.5.	אין להשתמש במנות אלה במתן מהיר או בנפחים גדולים, במצבים אלו סעפים 11.6.1 ו־11.6.3 ישימים.
11.5.	לעירוי תוך רחמי יש לתת:
11.5.1.	דם טרי עד 5 ימים מאז התרומה.
11.5.2.	דם מסוג RhD O שלילי וחסר אנטיגן שנגדו יש לאם נוגדן.
11.5.2.1.	מוקרן, עד 24 שעות מההקרנה. מעבר ל 24 שעות, יש לשטוף את מנת הדם לפני העירוי.
11.5.2.2.	שלילי או מופחת סיכון ל־CMV )שעבר סינון להרחקת לויקוציטים - פחות מ 5x106 לויקוציטים למנה(.
11.5.2.3.	מומלץ שההמטוקריט יהיה בין 70-85%.
11.5.3.	דם הנשמר ב־SAGM /ADSOL או בכל תמיסה המכילה מניטול יש לשטוף לפני המתן.
11.5.4.	טסיות מסוננות ומוקרנות.
מרכיב המופק מטסיות מתורם יחיד של דם מלא או בשיטת אפרזיס. המרכיב חייב להיות מסונן, מוקרן ולהכיל בממוצע 70x109 טסיות בנפח של 50–60 מ"ל. תכולת לויקוציטים מקסימום פחות מ 5x106 למנה טיפולית.
11.5.4.1.	אם משתמשים בטסיות מהאם יש להרחיק את הפלזמה. ניתן להוסיף סליין או תמיסת שימור.
11.5.4.2.	יש להשתמש במרכיב לא יאוחר מ-6 שעות מהכנתו.
יש להקרין את המנה.
11.6.	עירוי חלופי Exchange Transfusion יש לתת:
11.6.1.	דם טרי עד 5 ימים מאז התרומה.
11.6.2.	כדוריות אדומות ופלזמה מתאימות לסוג דם הילוד והאם או כדוריות אדומות מסוג דם O, חסרות אנטיגן שלאם יש נוגדן נגדו, ופלזמה מסוג דם AB או מתאימה לסוג הילוד.
11.6.3.	יש להקרין את המנה ולהערות עד 24 שעות ממועד ההקרנה. מעבר לזמן זה יש לשטוף את מנת הדם לפני העירוי.
11.6.4.	דם שלילי או מופחת סיכון ל CMV )שעבר סינון להרחקת לויקוציטים - פחות מ 5x106 למנה (במצבים מיוחדים )כגון: מנות דם נדירות, עיכובים במתן בעקבות טיפול מיוחד במנה (ניתן להחריג הוראות אלה בהתאם להחלטת מנהל בנק הדם ו/או הרופא המטפל.
11.7.	עירוי דם לילודים - מנה מיועדת
כדי להקטין חשיפה למספר רב של תורמים ניתן ליעד מנת דם לילוד במהלך אשפוזו ולחלק מנה זו לנפחים קטנים.
11.7.1.	ניתן להשתמש במנה זו לאותו מטופל עד זמן התפוגה.
11.7.2.	אם יש צורך בהקרנה - מומלץ לערות את המנה עד 48 שעות מזמן ההקרנה. סעיף 11.4.2 ישים.
11.7.3.	יש לתת דם שלילי או מופחת סיכון ל CMV )שעבר סינון להרחקת לויקוציטים - פחות מ 5x106
למנה(
11.8.	מתן מרכיבי דם במצבים מיוחדים
11.8.1.	למטופלים העוברים השתלת תאי אב או השתלת איברים מתורם זר יהיה בבנקי הדם נוהל למתן מרכיבי דם.
11.8.2.	למטופלים המקבלים טיפולים העלולים להפריע לקביעת סוג דם ו/או סקר נוגדנים ו/או התאמת דם, יהיה נוהל בהתאם.

==ניפוק מרכיבי דם לעירוי==
===כללי===
מנות דם לעירוי תונפקנה מבנק הדם רק אם במאגר המידע בבנק הדם יש רישום של שתי בדיקות סוג דם של המטופל משתי דגימות נפרדות עם סוג דם זהה, או דגימה אחת לאחר זיהוי כפול של המטופל )טבלה פרק ה' סעיף 3(.
2.	זיהוי ורישום
2.1.	כל מנת דם או מרכיב דם ילווה בטופס או מדבקה שיכיל את:
2.1.1.	פרטי המטופל - שם משפחה, שם פרטי, מספר זהות או חלופה )סעיף 1.5(, סוג ABO ו RhD.
2.1.2.	פרטי המנה - שיכללו את שם המרכיב, מספרו, מועד התפוגה, סוג ABO ו - RhD, ניתן לצרף את תוצאות ההצלבה והתאריך בו בוצעה הבדיקה, אם בוצעה ואת שעת ניפוק המרכיב מבנק הדם ואם עבר טיפול.
2.2.	טופס/ מדבקה / רישום אלקטרוני הכוללים את מועד מתן מרכיב הדם ופרטי המזהים ישמרו בתיק המטופל.
2.3.	בבנק הדם חייב להישאר תיעוד של פרטי כל מרכיבי הדם שנופקו לכל מטופל, כולל מספר המנה ותאריך הניפוק, טיפולים למנה ופנוטיפ אם בוצעו, פרטי המצליב ומנפק המנה.
3.	ניפוק
3.1.	יש להסתכל על מרכיב הדם לפני הניפוק מבנק הדם, ובכל חשד למראה לא תקין יש לעכב את המנה.
3.2.	מרכיב הדם ימסר למחלקות רק על סמך טופס ניפוק/מסירה/דרישה )ידני או אלקטרוני (ובו כל הנתונים הבאים: הפרטים המלאים של המטופל, שם משפחה, שם פרטי ומספר מזהה, המחלקה המבקשת, המרכיב המבוקש, כמותו, ובקשות מיוחדות כגון: מרכיב מוקרן, שטוף, מסונן.
3.3.	חייב להיות תיעוד בבנק הדם של זמן ניפוק המרכיב ושם המנפיק.
3.4.	לכל בית חולים חייב להיות נוהל להעברת מרכיב הדם מבנק הדם למחלקה.
4.	מערכת פנאומטית
בכל בית חולים בו יש מערכת פנאומטית יש לכתוב נהלים לשימוש אחרי תיקוף של המערכת.
5.	השימוש במרכיבי דם שהוחזרו
מנת דם/ פלזמה שהונפקה למחלקה ולא ניתנה למטופל יש להחזיר לבנק הדם, ניתן להחזיר את המנה למלאי ולשימוש חוזר בתנאי שלא נפתחה ושלא הייתה מחוץ לבנק הדם מעל שעתיים )מלבד אם נמצאה באחסון במקרר או צידנית עם בקרת טמפרטורה שאושר על ידי בנק הדם(.
6.	שמירת דגימות דם בבנק הדם
יש לשמור דגימה מכל מנת כד"א, דם מלא, גרנולוציטים ומכל מטופל שקיבל מרכיבים אלה. הדגימות תשמרנה בטמפרטורה שבין 2-6°C למשך 7 ימים לפחות לאחר העירוי באופן שניתן לאתר אותן.


[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
[[קטגוריה:פנימית]]