הצגת המקור של הדף "תכונות נוגדנים עצמיים בשחמת ראשונית של המרה"

{{בדיקת מעבדה
|שם עברי=תכונות נוגדנים עצמיים בשחמת ראשונית של המרה
|שם לועזי=Primary biliary cholagitis
|קיצור=AGPA ,anti-gp210 ,anti-nup210 ,anti-np210 .
|תמונה=[[קובץ:PBC-1.PNG|250 פיקסלים]]
|כיתוב תמונה= צביעה פלואורסצנטית של נוגדנים anti-gp210
|מעבדה=[[כימיה בדם]]
|תחום=שחמת ראשונית של המרה ([[צמקת מרתית ראשונית]])
|יחידות מדידה=
|טווח ערכים תקין= Negative: ≤20.0 Units ,Positive: ≥25.0 Units, Equivocal: 20.1-24.9 Units
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[מחלות כבד]], [[מחלות דרכי המרה]]}}
==מטרת הבדיקה==
הערכת הסיכון של [[PBC]] במטופלים שליליים לנוגדנים כנגד המיטוכונדריה על ידי זיהוי נוגדנים כנגד gp210. הערכה של הסיכון ל-PBC באלה עם מאפיינים לא מלאים של המחלה שהם חיוביים לנוגדנים כנגד המיטוכונדריה.

==כללי==
[[שחמת ראשונית של המרה]] (Primary biliary cholangitis) היא [[מחלה אוטואימונית]] של הכבד המאופיינת בהרס דרכי המרה בכבד.

[[נוגדנים כנגד גליקופרוטאין 210]] (להלן AGPA), נמצאים אצל מטופלים עם PBC בשכיחות גבוהה (Courvalin וחב' ב-J Exp Med משנת 1990). AGPA מזהים את הקצה הקרבוקסילי המכוון כלפי הציטופלזמה של GP210 ({{כ}}Nickovitz ו-Worman ב־J Exp Med משנת 1993). בעוד ש-AGPA מקובל כסמן פרוגנוסטי רק במיעוט של חולים עם PBC, אלה המכילים AGPA הם בעלי שיעורי תמותה גבוהים יותר (Itoh וחב' ב-J. Gastroenterol. Hepatol משנת 1998). בנוסף, מטופלים שהגיבו לתרפיה עם ursodeoxycholic acid, ולפיכך היו בעלי AGPA מופחתת, לא פיתחו מחלת כבד סופנית בהשוואה לאלה שלא טופלו עם AGPA ({{כ}}Nakamura וחב' ב-J Hepatol משנת 2005). נוגדנים אנטי-מיטוכונדריאלים, אנטי-צנטרומרים ואנטי-p62, גם כן נמצאו בחולים עם PBC ({{כ}}Nakamura וחב' ב-Hepatology משנת 2007). בה בשעה שמטופלים עם AGPA מתקדמים לקראת מחלת כבד סופנית, אלה עם נוגדנים אנטי-צנטרומרים לרוב מתקדמים לקראת יתר לחץ-דם שערי, מה שמצביע על התפקיד הספציפי של AGPA ב-PBC. הגן NUP210, מקודד ל-porin הגרעיני, שהוא מרכיב עיקרי בקומפלקס ה-pore הגרעיני באדם.

יציבות מוגברת של הבדיקה לאוטו-נוגדנים כנגד gp210, תוך שימוש באנטיגן gp210 שתוכנן באופן חדשני: הזיהוי של נוגדן עצמי ל-gp210, מתבצע כנגד האפיטופ של 15 חומצות האמינו על ידי ELISA, מקובל באבחון של PBC. עם זאת, הגודל הקטן של האפיטופ האמור, מפחית מרגישות הבדיקה. אנטיגן gp210 רקומביננטי נבנה להגדלת הרגישות של האבחון. לצורך זה, בוצעה ליגציה של 15 חומצות האמינו ב-C הטרמינלי של gp210 עם 108 חומצות האמינו בקצה ה-C טרמינלי של human serum albumin, ליצירה של האנטיגן הרקומביננטי mHSA108-gp210-C18. מדידות של נוגדנים אנטי gp210 תוך שימוש בפפטיד ה-C טרמינלי המכיל 25 חומצות אמינו (gp210-C25) וב-mHSA108-gp210-C18 בשיטת ELISA עברו השוואה. תוצאות הניסוי שכלל 86 מטופלים עם PBC ({{כ}}35 מקרים מקרים המהווים 40.7%) התגלו עם נוגדנים אנטי gp210 תוך שימוש ב-gp210-C25. בניסוי אחר, מתוך 252 דגימות של מטופלים עם PBC, נמצאו 114 מטופלים (45.24%) חיוביים בשיטת mHSA108-gp210-C18 ELISA ו-94 מטופלים (37.3%) נמצאו חיוביים בשיטת ELISA INOVA. בקרב 374 מטופלים עם מחלות אוטו-אימוניות אחרות, נוגדנים אנטי gp210 התגלו בשיטת mHSA108-gp210-C18 ELISA רק ב-0.95% של [[לופוס]], ב-13.04% של [[דלקת מפרקים שגרונתית]] (rheumatoid arthritis), וב-1.47% של אלה עם [[תסמונת שיוגרן]] (Sjögren's).

==מידע קליני==
מחלת PBC מאופיינת על ידי [[עימדון המרה]] (כולסטאזיס) עקב הרס של צינוריות המרה שבכבד, מה שמוביל חלק מהמטופלים לפיברוזיס מתקדמת המתפתחת לכשל כבדי (Radu-ionita וחב' ב-Liver Dis משנת 2020). בנוסף לנוגדנים אנטי-מיטוכונדריאלים, נוגדנים אנטי gp210 יכולים להיות יעילים לאבחון של PBC ({{כ}}Lindor וחב' ב-Hepatology משנת 2019). נוגדנים אנטי gp210 מתגלים ב-16-34% מהחולים ב-PBC. דיווחים קודמים הציעו שנוגדנים אנטי gp210 כרוכים בהתבטאות חמורה יותר של כולסטאזיס, בהתקדמות מהירה יותר של המחלה ובפרוגנוזה גרועה יותר (Nakamura וחב' ב-J Hepatol משנת 2005). התסמונת של primary biliary cholangitis (להלן PBC) היא מחלת כבד אוטו-אימונית כרונית ומתפתחת, המאופיינת על ידי הרס של צינוריות מרה קטנות בתוך הכבד ומהלך קליני מגוון, העלול לכלול עייפות וגרד. אלה עם PBC שאינם מטופלים הם בעלי סיכון גבוה לשחמת הכבד, לאי-ספיקת כבד ולמוות. נקודת המפתח הסרולוגית של PBC היא נוכחות של נוגדנים כנגד המיטוכונדריה (להלן AMA) המאופינים על ידי cytoplasmic reticular/AMA (anti-cell 21 (AC-21), על ידי מתווה צביעה של מצע ה-HEp-2 על ידי צביעה אימונו-פלואורסצנטית בלתי ישירה (IFA).

האבחון של PBC יכול להתקיים כאשר מתקיימים 2 מתוך 3 קריטריונים: רמות מוגברות של alkaline phosphatase, נוכחות של AMA או של נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA), ואבחון של פגם בהיסטולוגיה של הכבד. כאשר קריטריונים אלה מתקיימים ניתן להימנע מביצוע ביופסיה. מבין הנוגדנים הספציפיים של PBC, הנוגדן השכיח ביותר הוא AMA שהוא מרכיב היעד של הקומפלקס 2-oxo-acid dehydrogenase, של הקומפלקס pyruvate dehydrogenase, ושל הקומפלקס 2-oxoglutarate dehydrogenase, ושל הקומפלקס branched-chain 2-oxoacid dehydrogenase. באופן ספציפי, האוטו-נוגדנים מזהים בעיקר את תת-היחידות E2 של הקומפלקסים בהתאמה: 80-90%, 50-80%, 20-60%, ובצורה פחות מודגשת את תת-היחידות E1 ו-E3.

האפיטופ הדומיננטי של gp210 זוהה כרצף של 15 חומצות אמינו בקצה ה-C טרמינלי של החלבון עם הרצף של DRKASPPSGLWSPAY. בגלל היתרון של ספציפיות האפיטופ ומספר מוגבל של ריאקציות חיוביות כזובות (false positive), נוגדנים אנטי gp210 מקובלים במעבדות קליניות לאבחון PBC בשיטת ELISA ({{כ}}Bauer ו-Habior ב-J Clin Lab Anal משנת 2007, Milkiewicz וחב' ב-Clin Gastroenterol Hepatol משנת 2009, ו-Boudet וחב' ב-J Immunol Methods משנת 1991). עם זאת, אינטראקציות חלשות יותר של אנטיגנים שהם פפטידים קטנים, עם פוליסטירן או עם שטח הפנים או עם פני כדוריות הריאקציה (beads), יכולות להיפתר בזיהוי נוגדנים כנגד gp210 על ידי איחוי של הפפטיד gp210 עם הרצף ה-C טרמינלי של חלבון אלבומין אנושי. החלבון האחרון הוא החלבון השכיח ביותר בפלזמה, ובתור שכזה הוא מייצג אימונוגניות מוגבלת בזיהוי המדובר. יתרון נוסף של האיחוי האמור של אלבומין אנושי עם הפפטיד gp210 הוא בכך שהקומפלקס המאוחה הוא בעל מסיסות גבוהה בתמיסה מימית. בשיטה זו דגימות נסיוב מ-252 מטופלים (210 נקבות ו-33 זכרים) עם PBC שנבדקו במחוז Jiangs בסין בין השנים 2014–2020 נבחנו: הגיל הממוצע של 252 חולי PBC היה 11.74 ± 57.41 שנה, מתוכם PBC זוהה ב-84.5% ({{כ}}213/252).וגדנים אנטי gp210 והבנת הסיכון של מטופלים עם PBC.

בוצעה אנליזה של הנתונים של 2,846 מטופלים עם מחלת כבד במרכז הכבד הבריטי בין השנים 2001 ו-2007. סך של 499 חולים עם PBC זוהו על ידי אימונולוגיה סרולוגית, ונבחנו לשימושיות האבחונית ולמשמעות הפרוגנוסטית של הישרדות נטולת צורך בהשתלת כבד. נוגדנים אנטי-מיטוכונדריאליים (AMAs) היו ספציפיים בשיעור של 94.5% ורגישים בשיעור של 85.6% ל-PBC. נוגדנים AMAs כנגד gp210 היו ספציפיים בשיעור הגבוה מ-98% אך עם רגישות נמוכה (פחות מ-25%). אוטו-נוגדנים אנטי gp210, היו במתאם משמעותי עם פעילות מוגברת של אמינו-טרנספראז בנסיוב, עם רמת בילירובין בנסיוב וקשיחות הכבד (P < .010). אוטו-נוגדנים אנטי gp210 ניבאו חוסר תגובה ל-ursodeoxycholic acid על פי הקריטריונים של GLOBE. זאת ועוד, אנטי gp210 היו כרוכים באופן בלתי תלוי עם מוות או עם השתלת כבד (HR 3.22 P = .003).

==הוראות לביצוע הבדיקה==
מדובר בבדיקה הראשונה המתבצעת כאשר יש חשד ל-PBC. בדיקה זו צריכה להיות מוזמנת ביחד עם בדיקת נוגדנים אנטי-מיטוכונדריאליים בנסיוב. יש ליטול דם ורידי למבחנה כימית (פקק אדום) תוך העדפה של מבחנת ג'ל. לאחר סרכוז יש להעביר את הנוזל העליון למבחנת פלסטיק.

שיטת הבדיקה: ELISA. כאשר הדגימה מאוד המוליטית, מאוד ליפמית או מאוד איקטרית ניתן להשתמש בה. לעומת זאת יש לפסול דגימה שנחשפה לחימום.

יציבות הדגימה: כאשר הנסיוב מקורר (מועדף) או קפוא, הדגימה יציבה למשך 21 יום.

==ראו גם==
* [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]]
* [[תפקודי כבד ודרכי מרה|בדיקות מעבדה - תפקודי כבד ודרכי מרה]]


{{ייחוס בן עמי}}


[[קטגוריה: בדיקות מעבדה - תפקודי כבד ודרכי מרה]]
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: אימונולוגיה]]
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]]