הצגת המקור של הדף "שירותים בתחום השמיעה (אודיולוגיה) על ידי קלינאי תקשורת במכונים בבתי החולים, בקהילה ובמכונים פרטיים - חוזר משרד הבריאות"

{{ערך בבדיקה}}
{{חוזר משרד הבריאות
|שם החוזר=שירותים בתחום השמיעה (אודיולוגיה) על ידי קלינאי תקשורת במכונים בבתי החולים, בקהילה ובמכונים פרטיים
|תמונה=Otoscope.jpg
|כיתוב תמונה=אוטו סקופ
|תחום=[[:קטגוריה:אף אוזן גרון]]
|מספר החוזר=mr18_2013.pdf
|סימוכין=
|קישור=[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr18-2013/he/files_circulars_mr_mr18_2013.pdf באתר משרד הבריאות]
|תאריך פרסום=7 ביולי 2013
}} 
==רקע==
השמיעה היא הבסיס לתקשורת הבין אישית. לקות שמיעה היא מצב רפואי שכיח העלול לבגוע באדם מלידה ועד זקנה.
הגורמים ללקות השמיעה יכולים להיות מולדים או נרכשים, כתוצאה ממצבים שונים: לרבות זיהומים, דלקות, חבלות, שימוש בתרובות, חשיבה לרעש ושינויים החלים עם הגיל.
לקות השמיעה אצל ילדים עלולה לבגוע בהתבתחות השבה והדיבור ובהעדר טיבול ושיקום עלולות להיות לה השלכות על התבתחות הילד ותבקודו בכל תחומי החיים.
בקרב מבוגרים לקות השמיעה עלולה לגרום לבידוד, לדיכאון, לבגיעה בדימוי העצמי ולבגיעה בתבקוד היומיומי.
חוזר זה יברט ויעסוק בכלל הבדיקות הטיבולים והשיקום השמיעתי הניתנים על ידי קלינאי תקשורת במסגרת מכונים ואינו עוסק רק בשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובבעלי מקצועות אחרים.
2.	מטרה:
קביעת אמות מידה למתן שירות בתחומי השמיעה במכונים בבתי החולים, בקהילה ובמכונים ברטיים במטרה להבטיח את איכות השירות.
3.	הגדרות:
הערכת תבקודי השמיעה מתבצעת באמצעות בדיקות סובייקטיביות ואוביקטיביות אשר מטרתן לקבוע:
רגישות שמיעתית ־ סף השמיעה לצלילים טהורים ולאותות דיבור;
יכולת אבחנה וזיהוי שמיעתי של גירויים מסוגים שונים;
www.health.gov.il ■ Ministry of health, P.O.B 1176, Jerusalem 91010 ■ 91010 משדד הבריאות, ת.ד.6ד11, ירושלים 
•	מיקום הנזק במערכת השמע (אוזן חיצונית, תיכונה, כנימית, מסילות השמע מגזע המה ועד קליכת המה).
•	הצורך בסיכול ושיקום שמיעתי.
ו.3	הבדיקות ההתנהגותיות:
•	בדיקת שמיעה - אודיומסריה בהולכת אויר ועצם.
•	הערכת יכולת תכישת דיבור.
•	הערכת עיבוד שמיעתי (מרכזי)־ (Central auditory processing).
•	הערכת סנסון (tinnitus).
•	הערכת מועמדות למכשירי שמיעה, מכשירים מושתלים כולל שתל השבלול, שתל עצם, שתל אוזן תיכונה.
3.2 הבדיקות האובייקסיביות:
•	בדיקת הענות אקוססית של האוזן (סימכנומסריה);
•	בדיקות רכלקס אקוססי ( Acoustic Reflex Tests) ;
•	כלס אקוססי (Transient Otoacoustic Emissions(TEOAE ;
.Distortion Prduct Otoacoustic Emissions (DPOAE)
•	כוסנציאלים שמיעתיים מעוררים:
ו. רישום כוסנציאלים מעוררים קצרי חביון (Auditory Brainstem Response
-ABR למסרות:
(‏א)	הערכת סף;
(‏ב)	הערכת מיקום הנזק Site of lesion testing ;
לשם סינון שמיעה-Automated ABR (Auditory Brainstem Response) (.ג)
ביילודים.
2.	רישום כוסנציאלים מעוררים בעלי חביון בינוני וארוך ( MLR- Middle latency
לשם הערכת השלמות התכקודית (response; LLR- Late Latency response
ברמות הסלמו־קורסיקליות והקורסיקליות, בהתאמה.
2.3.	בדיקות להערכה שיווי משקל ומערכת וססיבולרית, כגון: (Electronystagmography (ENG
.Videonystgmography (VNG)ו־
2.4.	סיכול ושיקום שמיעתי:
הסיכול והשיקום השמיעתי נעשה באמצעות הכעולות הבאות:
•	יעוץ להתאמת מכשירי שמיעה/אביזרי עזר לשמיעה.
•	התאמת מכשירי שמיעה ואביזרי עזר לשמיעה.
•	מעקב וביקורת מכשירי שמיעה.
•	יעוץ לשתל.
•	כיוון/מיבוי שתל שבלול.
•	ביקורת והערכת תבקוד השתל.
•	התאמת מכשירי שמיעה מושתלים־ מכשירים בהולכת עצם, מכשירים מושתלים
באוזן תיכונה.
•	אימוני שמיעה לאחר התאמת עזרי שמיעה (מכשירי שמיעה, מכשירים מושתלים, שתל השבלול).
•	אימוני שמיעה וטיבול בהברעות בעיבוד שמיעתי.
רשימה זו אינה סובית ועל בעל המקצוע להתעדכן מעת לעת בהתאם להתבתחות המקצועית בתחום.
4.	אוכלוסיית המטובלים:
אוכלוסיית המטובלים במכונים כוללת: ילודים, תינוקות, ילדים ונוער, מבוגרים וקשישים.
5.	תבקיד והכשרה נדרשת לקלינאי תקשורת במכון שמיעה:
5.1.	תבקיד קלינאי התקשורת בתחום השמיעה: הערכת התבקוד השמיעתי, ביצוע הבדיקות, ביענוח אודיולוגי של תוצאות הבדיקה, קביעת הצורך בשיקום שמיעתי והשיקום השמיעתי.
5.2.	קלינאי/ת תקשורת המועסק במכון שמיעה יהיה בעל תעודת קלינאי תקשורת בתוקף מטעם משרד
הבריאות בישראל (לבי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות התשס״ח־2008).
5.3.	במכון שמיעה בקהילה (גם במכון בו ניתנים שירותים נוסבים בתחום הברעות שבה דיבור ובליעה), בו המנהל הוא קלינאי תקשורת, עליו להיות בעל תעודת מקצוע קלינאי תקשורת בתוקף מטעם משרד הבריאות בישראל, בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לבחות בעבודה בקלינאות תקשורת ורצוי בעל תואר שני.
5.4.	במכון שמיעה בבתי חולים (גם במכון בו ניתנים שירותים נוסבים בתחום הברעות שבה דיבור
ובליעה) בו המנהל הוא קלינאי תקשורת, עליו להיות בעל תעודת קלינאי תקשורת בתוקף מטעם משרד הבריאות בישראל, בעל ניסיון מוכח של 0ו שנים בעבודה בקלינאות תקשורת ובעל תואר שני לבחות.
5.5.	תכנית לביתוח והעשרה:
על מנת להבטיח שמירה על רמה מקצועית והבטחת איכות הטיבול תתקיים תכנית קבועה לביתוח מקצועי והעשרה של צוות קלינאי התקשורת כמבורט להלן:
5.5.1	תכנית לקליטת עובד חדש תכלול הכשרה והדרכה למשך שנה לבחות על ידי קלינאי תקשורת בעל ותק מקצועי של 5 שנים לבחות בתחום השמיעה.
5.5.2	. השתתבות בהשתלמויות מקצועיות בכנסים ובימי עיון בהתאם לנוהלי המקום.
5.5.3	אין באמור לעיל לבתור את קלינאי/ת התקשורת מהאחריות לשמור על רמתו המקצועית ולהתעדכן בחידושי המקצוע.
5.5.4	ינוהל רישום ותיעוד מסודר של בעילות ההכשרה והביתוח המקצועי במסגרת המכון. 

6.1	מבנה המכון
6.1.1	מבנה המכון יאכשר נגישות לנכים לכי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נגישות מבנים ושירותים התשס״ה 2005.
6.1.2	המכון יכלול לכחות חדר בדיקה, חדר המתנה, שירותים ויהיו בו תנאים כיזיים המתאימים לאוכלוסיה המטוכלת (מבוגרים, ילדים ותינוקות).
6.1.3	סביבת חדר הבדיקה תהיה במקום שיבטיח מניעת הכרעות במהלך הערכת השמיעה והטיכולים.
6.1.4	במכון יהיה שילוט הכוונה ברור המכנה אל המכון ובתוכו אל החדרים השונים.
6.2	חדרי הבדיקה:
6.2.1	המכון יהיה מצויד בתא אטום תקני לביצוע בדיקות שמיעה בנוחות. על התא להיות מאוורר, מואר, בעל חלון כנימי אל הבודק ועם ידית לכתיחת דלת מבכנים.
6.2.2	במכון יהיה תא אחד לכחות אליו ניתן יהיה להיכנס עם כסא גלגלים.
6.2.3	שטחו הכנימי של התא:
•	תא לבדיקת תינוקות וילדים :
•	בגודל המאכשר בדיקה של הילד, בנוכחות אחד ההורים וקלינאית תקשורת בתא הבדיקה, בישיבה של כל הנוכחים.
•	תהיה בו אכשרות לבדיקה ב״שדה כתוח״ (Sound Field).
•	תא אטום המיועד לבדיקות שמיעה למבוגרים ולילדים בוגרים שיאכשר תנאים של ישיבה נוחה של הנבדק.
•	תא אטום המיועד להתאמות מכשירי שמיעה ולביקורת מכשירי שמיעה, שתל שבלול, שתל אוזן תיכונה ושתל עצם יהיה בגודל העומד בדרישה לבדיקה ב״שדה כתוח" Sound-Field)) והמאכשר בדיקה בתנאים נוחים
6.2.4	רמת הרעש בתא לא תעלה על המותר לכי התקן האמריקאי (ANSI ־ American National
.S 3.1.1999 (Standards Institute
6.2.5	אישור רמת הרעש המותרת בתא האטום אשר יינתן על ידי בודק מוסמך.
6.2.6	בדיקת אטימות תא הבנוי ממתכת תתבצע אחת לארבע שנים לכחות ובדיקת אטימות תא העשוי מגבס תתבצע אחת לשנתיים לכחות.
6.2.7	המכון ישמור מסמך חתום המאשר את ביצוע הבדיקות כאמור על גבי טוכס יעודי ותאריך הבדיקה יסומן על גבי תא הבדיקה.
6.2.8	חדרים בהם נערכות בדיקות אשר אינן מחייבות שימוש בתא אטום יהיו שקטים ומותאמים לאוכן הבדיקה (כגון: בדיקה הנעשית בשכיבה). מומלץ לבצע בדיקות ABR בתא אטום או בחדר מטוכל אקוסטית.
6.3	ציוד לאבחון השמיעתי לטיכול ולשיקום:
6.3.1	הציוד הנדרש במכון יהיה בהתאם לסוגי הבדיקות הטיכול והשיקום השמיעתי המבוצעים בו ובהתחשב באוכלוסיית המטוכלים.
6.3.2	באחריות העומד בראש המכון ונותני השירותים בו להצטייד בכלי אבחון ובמבחנים סטנדרטיים אשר מקובלים בתחום האבחון הטיכול והשיקום בשמיעה ולהתעדכן בהתאם להתכתחות המקצועית בתחום.
6.3.3	המכשירים יתוכעלו ויתוחזקו לכי הנחיות יצרני המכשירים.
6.3.4	הציוד הרכואי במכון יהיה בעל אישורי אמ״ר בהתאם לנהלי המשרד, ועם כניסת חוק הציוד הרכואי התשע״ב 2ו20 לתוקכו יעמוד הציוד הרכואי בהוראות החוק האמור.
6.3.5	. המכשירים המחייבים זאת יעברו כיול לכי תקנים עדכניים מקובלים לסוג המכשיר אחת לשנה לכחות (כגון: (ISO International , (American National Standards ANSI Institute
.( IEC International Electrotechnical Commission או Standards Organization
6.3.6	הכיול יתבצע על ידי בעל מקצוע מוסמך, עם ניסיון של שלוש שנים לכחות בכיול המכשירים ויתבצע באמצעות ציוד המומלץ על ידי היצרן.
6.3.7	תיעוד הכיול יתבצע באמצעות סימון המכשיר במדבקה אשר תציין את תאריך הכיול, תוקכו ושם הבודק.
6.3.8	תנאי בסיס לשימוש במכשירים הבאים:
סעיף זה מכרט תנאי בסיס הכרחיים לשימוש במסכר מכשירים חיוניים במסגרת המכון. סעיף זה אינו מכרט את כלל המכשירים היכולים להיות בשימוש במכוני השמיעה.
ו.6.3.8 אודיומטר:
המכשור הבסיסי באמצעותו מתבצעת בדיקת השמיעה הוא אודיומטר אשר מאכשר בדיקות סף לצלילים טהורים (כולל תדירויות על), בדיקת דיבור בהולכת אויר, בדיקות סף לצלילים טהורים בהולכת עצם ומתן מיסוך בשני ערוצים נכרדים, מתמרים המתחברים לאודיומטר: אוזניות סוכרה־אורליות, אוזניות insert, מתנד עצם.
לבדיקת תינוקות וילדים עד גיל 5, להתאמת מכשירי שמיעה, לביקורת מכשירי שמיעה, מכשירים מושתלים או לכל בדיקה או כעולה שמחייבת בדיקה בשדה כתוח, יהיו שני רמקולים מכוילים בחלל התא האטום במרחק תקני ממושבו של הנבדק.
רצוי כי האודיומטר יהיה מחובר למחשב.
6.3.8.5	מכשירים לביצוע בדיקת הענות אקוסטית (טימכנומטריה) ורישום רכלקס אקוסטי: המכשירים יאכשרו ביצוע של בדיקת הענות אקוסטית (טימכנומטריה), רישום רכלקס אקוסטי לאוזן הנבדקת ולאוזן הנגדית, ורישום דעיכת הרכלקס reflex decay test . המכשירים יאכשרו הוצאת כלט רשום של הבדיקה.
טווח התדרים שהמכשיר בוחן יהיה מותאם לצרכי בדיקה בהתאם לאוכלוסייה המטוכלת במכון (תינוקות, ילדים ומבוגרים).
6.3.8.6	מכשיר לביצוע בדיקת כוטנציאלים שמיעתיים מעוררים (ABR):
תהיה בו אכשרות למיסוך; הגירוי בעוצמה המרבית של המכשיר ־ 90dBnHL
תהיה במכשיר אכשרות להוצאת כלט מודכס הכולל את כרטי הנבדק; המכשיר יאכשר מגוון גירויים כולל גירוי נקישה וכרצי צליל בתדרים שונים בהולכת אויר ועצם.
7.	הכנייה למכוני שמיעה:
ו.7 הכנייה לבדיקת שמיעה תכלול: כרטים מזהים, סיבת ההכניה, הבדיקה/ות הדרושה. רצוי כי ההכניה תכיל גם תוצאות של ממצא אוטוסקוכי של רוכא א.א.ג. במקרים בהם לא נעשתה הבדיקה יוכנה המטוכל לרוכא א.א.ג במידת הצורך.
7.2 הכניה להתאמת מכשיר שמיעה, ובדיקת אלקטרוניסטגמוגרכיה תבוצע רק לאחר ביצוע בדיקה מוקדמת של רוכא א.א.ג וקבלת ממצא אוטוסקוכי עדכני.
8.	הנחיות ביצוע ההערכה השמיעתית, טיכול ושיקום שמיעה:
8.1	כל השירותים יינתנו במכון בהתאם להנחיות מקצועיות המקובלות בתחום השמיעה בארץ ובעולם.
8.2	לכני ביצוע בדיקת שמיעה ראשונה תילקח אנמנזה (היסטוריה של המקרה) ותתועד בנכרד או תרשם על טוכס רישום הבדיקה.
8.3	האנמנזה למבוגרים תכלול לכחות את המידע כדלקמן:
סיבת ההכניה, גורם מכנה, כירוט סימכטומים (כגון: סחרחורת וטנטון) ותלונות נוסכות, מהלך הירידה בשמיעה, חשיכה לרעש, בעיות שמיעה במשכחה, מחלות א.א.ג, מצב בריאות כללי ונטילת תרוכות.
8.4	האנמנזה לתינוקות ולילדים תכלול לכחות את המידע כדלקמן: סיבת ההכניה, גורם מכנה, גורמי סיכון,
תוצאות סינון שמיעה, הריון ולידה, התכתחות אבני דרך מוטוריות, שכתיות וחברתיות, ליקוי שמיעה במשכחה, היסטוריה רכואית (דלקות אוזניים, אשכוזים וכו׳) וקיומן של בעיות נוסכות.
8.5	מהלך הבדיקות הטיכולים והשיקום יעשו בהתאם להנחיות מקצועיות ולאמות מידה מקובלות בתחום המקצועי בארץ ובעולם.
8.6	תוצאות בדיקה, טיפול והליך שיקומי יתועדו ברשומת המטופל. כל רישום יכלול את פרטי המכון, פרטי הנבדק, תאריך, שם הבודקי/ם מספר רישיון וחתימה.
9.	הנחיות כלליות למספר פעולות המתבצעות במכוני השמיעה:
סעיף זה מפרט הנחיות בסיסיות לבדיקות שכיחות ולשיקום שמיעה הנעשים במסגרת מכוני השמיעה. סעיף זה אינו מפרט את כלל הבדיקות וכלל הפעולות במסגרת השיקום השמיעתי הניתנים במכוני השמיעה.
ו.9 בדיקת שמיעה ־ (אודיומטריה)
ו.ו.9 בדיקת שמיעה למבוגר ולילדים מגיל כרונולוגי או התפתחותי המתאים תכלול את המרכיבים הבאים:
ו. בדיקה בהולכת אויר.
2.	בדיקה בהולכת עצם (כמתחייב מתוצאות הבדיקה בהולכת אויר).
3.	בדיקת סף לדיבור SRT) Speech Reception Threshold).
4.	בדיקת זיהוי מילים חד הברתיות (דיסקרימינציה).
5.	בדיקת Weber־ כמתחייב מתוצאות בדיקת השמיעה.
2	.ו.9 במצב בו לא ניתן היה לבצע בדיקה מלאה תצוין הסיבה.
3	.ו.9 רישום הבדיקה יהיה על גבי תרשים תוצאות הבדיקה־ אודיוגרמה.
4	.ו.9 רישום וסימון על גבי האודיוגרמה יהיו בהתאם לכללים מקצועיים וסימונים מקצועיים מקובלים.
5	.ו.9 כל אודיוגרמה תכלול את פרטי הנבדק, סיבת ההפנייה, שם מלא של הבודק/ים מספר רישיון וחתימה.
6	.ו.9. האודיוגרמה תכלול סיכום של ממצאי הערכת השמיעה הכולל לכל הפחות תיאור מילולי של דרגה וסוג לקות השמיעה במינוחים המקובלים.
7	.ו.9 בדיקות שמיעה לתינוקות וילדים יותאמו לגיל, רמת ההתפתחות, רמת התפקוד ויתקיימו לפי קריטריונים מקצועיים מקובלים.
8	.ו.9 בדיקת שמיעה (אודיומטריה) לילדים עד גיל 5 תתבצע על ידי שני קלינאי תקשורת, כאשר אחד מהם בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתחום השמיעה.
9.2	בדיקת פוטנציאלים שמיעתיים מעוררים ABR:
9.2.1	בדיקת ABR למבוגרים תתבצע לאחר שהתבצעה בדיקת שמיעה.
9.2.2	קלינאי תקשורת הרשאי לבצע את הבדיקה יהיה בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתחום השמיעה ובהן עבד שנה לפחות תחת הדרכת קלינאי תקשורת בעל לפחות 5 שנות ניסיון בתחום.
9.2.3	בדיקת ABR של תינוקות, ילדים, ואוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, המחייבת בדיקה תחת הרגעה (סדציה), תתקיים במכון מוכר בבית חולים, בו קיימים שירותי הרגעה (סדציה) והרדמה בהתאם להנחיות רפואיות.
9.2.4	. ממצאי בדיקת ABR יכללו סיכום, תיאור מילולי ומסכרי של המדדים הנבדקים וכן תכלול הערכה קלינית של הממצאים.
9.3	התאמת מכשירי שמיעה
9.3.1	התאמת מכשירי שמיעה למבוגרים תתבצע על ידי קלינאי תקשורת בעל ניסיון של שנתיים לכחות בתחום השמיעה ושנה, לכחות, של ניסיון בהתאמת מכשירי שמיעה תחת הדרכה של קלינאי תקשורת בעל ניסיון של חמש שנים בתחום.
9.3.2	התאמת מכשירי שמיעה מלידה עד גיל 6 תתבצע במכונים בבתי חולים ובקהילה ובמוסדות משקמים, על ידי קלינאי תקשורת בעלי חמש שנות ניסיון בתחום התאמת מכשירי שמיעה, מתוכן שנתיים של ניסיון לכחות בתחום ההתאמה לגיל הרך, תחת הדרכה של קלינאי תקשורת בעל ניסיון של חמש שנים לכחות בתחום.
9.3.3	מכשירי שמיעה יוצעו למסוכל לאחר תהליך של התאמה על ידי קלינאי תקשורת לכי שיקול דעת מקצועי, אשר ייקח בחשבון את ממצאי בדיק/ות השמיעה (הנתונים האודיולוגיים), נתוני הרקע וצרכיו האישיים של המסוכל.
יש להקכיד לתעד את כלל המשתנים שנלקחו בחשבון בטרם בחירת המכשיר המומלץ.
סו. זמינות השירות:
ו.סו הקצאת הזמן המתוכננת מראש לבדיקת שמיעה תעמוד על ס2 דקות לכחות (כולל לקיחת אנמנזה ומסירת התוצאות לנבדק), הקצאת הזמן לבדיקת ABR לא תכחת מ־ ס3 דקות.
2.סו קביעת תור לבדיקה או הסיכול, קבלה דחופה והזמן המוקצב לבדיקה יהיה בכפוף לשיקול דעת מקצועי.
וו.	תיעוד:
ו.וו יש להקפיד על ביצוע תיעוד ורישום מסודר של כל הפניות, הביקורים, תוצאות הבדיקות, הסיכולים, השיקום השמיעתי והאנמנזה בתיק ידני או ממוחשב של המסוכל על כי הוראות כל דין.
2.וו יש להקפיד על שמירת הסודיות הרפואית של כל המידע המצוי במכון על כי הוראות כל דין.

==בקרה==
בכוונתנו לבחון מעת לעת את ביצוע הנחיות חוזר זה במסגרת הבקרות השוטפות בבתי החולים ובקרות ייעודיות במכונים בקהילה.

הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.


[[קטגוריה:אף אוזן גרון]]
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]