הצגת המקור של הדף "שיקום חולי לב - הקדמה"

{{פרק
|ספר=שיקום חולי לב - נייר עמדה
|מספר הפרק=1
}}
{{הרחבה|שיקום לב}}
==הקדמה==
שיקום לב היא התערבות רב-תחומית, הכוללת הערכת החולה, [[אימון גופני]] מבוקר וייעוץ לגבי פעילות גופנית עצמאית, ניהול ומיתון גורמי סיכון קרדיווסקולריים, [[ייעוץ תזונתי]], ייעוץ/טיפול פסיכוסוציאלי ותמיכה בתפקוד חיי היומיום{{הערה|שם=הערה1|}}.

מניעת התקדמות והישנות [[מחלת לב|מחלת הלב]] ואירועי לב מהווים יעד של [[שיקום לב|שיקום הלב]], ומוכרים כהתערבות בעלת יחס עלות תועלת חיובית{{הערה|שם=הערה2|}}, אשר הוכחה כמפחיתה תמותה{{הערה|שם=הערה3|}}, תחלואה ונכות, ומשפרת את איכות החיים{{הערה|שם=הערה4|}}. תוכניות שיקום חולי לב רב-תחומיות וכוללניות הוכרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), איגוד הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) ועל ידי המוסדות המקבילים האירופיים (ESC ,EACPR) כחלק אינטגרלי מהטיפול הכוללני במטופלים עם מחלות המערכת הקרדיווסקולרית בדירוג Class I. כלומר, קיימות הוכחות מדעיות מוצקות לתועלת וליעילות תוכניות אלו{{הערה|שם=הערה3|}}{{הערה|שם=הערה4|}}. גישה זו אומצה על ידי האיגוד הקרדיולוגי ושירותי הבריאות בישראל והובאה לידי ביטוי בהנחיות בנושא שיקום חולי לב משנת 2000{{הערה|שם=הערה5|}}. למרות זאת, ועל אף העובדה שהטיפול ניתן במסגרת סל שירותי הבריאות הבסיסי למגוון ההתוויות הרפואיות הקרדיאליות המוכרות שיכולות להפיק ממנו תועלת, שיקום לב הוא טיפול שנמצא בתת-שימוש בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.
בקרב חולי לב מנותחי מעקפים בשנים 2003–2004 נמצא כי רק 16.5% השתתפו בתוכנית שיקום לב{{הערה|שם=הערה6|}}, על אף זכאותם של מטופלים אלו לשיקום לב במסגרת סל שירותי הבריאות הבסיסי. כאשר נעשה ניסיון לעודד את המטופלים לפנות לשיקום לב עלה אחוז המשתתפים ל-31.0%{{הערה|שם=הערה6|}}. נתוני האיגוד הקרדיולוגי וסקרי החוג לשיקום לב מדגימים כי זהו בקירוב אחוז חולי הלב הזכאים לטיפול המשתתפים בשיקום לב. שיעור ההשתתפות בתוכניות שיקום לב בארצות הברית ובאירופה דומה ועומד על % 11 עד 40%, כאשר רק כמחצית מהמטופלים מופנים לשיקום לב מלכתחילה{{הערה|שם=הערה6|}}. בדומה לישראל, בה נמצא כי ההשתתפות בשיקום לב נמוכה במיוחד בקרב עולים מחבר העמים, בערבים, ובנשים{{הערה|שם=הערה7|}} גם ביתר העולם המערבי ניכר תת-ניצול של טיפול זה, בעיקר בקרב קשישים, נשים, מיעוטים ומטופלים משכבות חברתיות-כלכליות חלשות{{הערה|שם=הערה1|}}. בישראל זכאים לשיקום לב על פי סל הבריאות מטופלים לאחר התקף לב, מטופלים לאחר ניתוחי לב או צנתור טיפולי, מטופלים לאחר השתלת [[קוצב דפיברילטור]], ומטופלים עם אי-ספיקת לב בדרגה תפקודית 2–3 ו/או מקטע פליטה של החדר השמאלי הנמוך מ-35%{{הערה|שם=הערה8|}}. סקרי המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות מלמדים כי בשנה מתרחשים בישראל בסביבות 25,000 צנתורים טיפוליים, כ-4,000 ניתוחי לב, מעל 20,000 אשפוזים עקב החמרה באי-ספיקת לב, כ-2000 השתלות דפיברילטור, ו־25–30 השתלות לב. מסתבר אם כן, כי מעל 50,000 מטופלים זקוקים מדי שנה לשיקום לב.

שיקום הלב מכוון למניעה שניונית ושלישונית, קריא, להפחתת הנכות בקרב חולי הלב, למתן תמיכה פסיכוסוציאלית, לסיוע בחזרה לעבודה ולתעסוקה, ולשינוי הרגלי אורח חיים מזיקים תוך הקניית כלים להיענות והצלחה בשמירה על ההרגלים הבריאים וגם ההיענות לטיפול הרפואי. סקר שכלל 24 מדינות באירופה, בו רואיינו 8,000 חולי לב, הדגים שיעורי [[הפסקת עישון]], עמידה בהמלצות לפעילות גופנית, והפחתה במשקל הגוף ממצב של [[השמנה]], טובים יותר בחולי לב שטופלו במסגרת שיקום לב. מטופלים אלו גם דיווחו על רמות תסמיני [[חרדה]] ו[[דיכאון]] נמוכים יותר והיענות טובה יותר לטיפול הרפואי, בהשוואה לחולי לב שלא היו בשיקום-לב{{הערה|שם=הערה7|}}.

לשיקום הלב שלושה שלבים.
# השלב הראשון מתחיל במהלך האשפוז עם אירוע הלב וכולל הערכה ראשונית, מיפוי הגורמים המחייבים שיקום והתחלת התערבות כמו גמילה מעישון, שינוי תזונתי, ניוד גופני מבוקר והדרכה לפעילות גופנית עד לתחילת השלב השני.
#בשלב השני, המתרחש בקהילה בסמיכות זמנים רבה, ככל הניתן, לשלב הראשון, מתקיימת התוכנית השיקומית הכוללנית בהתאם למאפייני המטופל וליעדים שהוצבו לו ומשכה 9–12 חודשים.
#השלב השלישי, שיימשך לאורך חיי החולה, הוא שלב התחזוקה ושימור ההישגים שהושגו בתחילת התהליך, כמו גם הגעה לערכי היעד הרצויים של המדדים הפיזיולוגיים (כגון משקל גוף, [[לחץ דם]]) והביוכימיים (כגון [[פרופיל השומנים בדם]] ורמות [[HbA1c]]).

לשיקום לב כוללני יתרונות רבים, הכוללים הפחתה בתמותה כללית לאחר ניתוח מעקפים או צנתור טיפולי של 15% עד 28%{{הערה|שם=הערה8|}} ובתמותה מסיבת מחלת לב של 26% עד 31%{{הערה|שם=הערה9|}}. שיקום לב נקשר להפחתה של 10% בשיעור האוטמים החוזרים בשריר הלב{{הערה|שם=הערה9|}}, בירידה של 18% בשיעור האשפוזים החוזרים לאחר צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים{{הערה|שם=הערה9|}}, ירידה של עד 15% בצורך בהתערבויות פולשניות חוזרות{{הערה|שם=הערה9|}}; ירידה במספר הפניות לרופאי המשפחה ולחדרי מיון, איזון טוב יותר של גורמי הסיכון{{הערה|שם=הערה3|}}{{הערה|שם=הערה10|}}, שיפור באיכות החיים{{הערה|שם=הערה9|}}, בתחושת הרווחה הנפשית, בכושר הגופני{{הערה|שם=הערה4|}}{{הערה|שם=הערה6|}} ועוד כמפורט בהמשך.

בהמשך לתמורות שחלו בגישה לשיקום הלב מאז אמצע המאה ה-20, בעשור השני של המאה ה-21 חלו התפתחויות, אשר הביאו לצורך בעדכון ניירות העמדה הקודמים, שפורסמו מטעם החוג לשיקום חולי לב, האיגוד הקרדיולוגי, בשיתוף איגודים מקצועיים נוספים{{הערה|שם=הערה5|}}{{הערה|שם=הערה10|}}. מגוון הטיפולים התרופתיים החדשים למניעה השניונית, ההתקדמות הטכנולוגית בטיפולים הפולשניים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ניטור טוב יותר ושיקום לב מרחוק של המטופלים, הביאו להישרדות טובה יותר של המטופלים, לעלייה במצבת המטופלים ולתמהיל מטופלים מגוון יותר מבעבר. המטופלים היום מבוגרים יותר, עם מחלות נלוות ומגבלות מורכבות יותר, עם עלייה במספר המטופלים המתאפיינים בשבריריות (frailty), מטופלים שעברו השתלות מסתם וטיפולים נוספים כמו תיקון נקב במחיצה ותיקון מומי לב מולדים בדרך צינתורית, ניתוחים להשתלת עזרים אלקטרוניים לתמיכה בפעילות הלב, יותר מטופלים שורדי [[מחלת סרטן]], מטופלים בעלי היענות נמוכה לטיפול התרופתי - כל אלו מחייבים התייחסות ייחודית בהנחיות. מנגד, יש קהל הולך וגדל של מחלימים המבקשים לחזור לפעילות גופנית מלאה ואף לפעילות גופנית תחרותית. כל אלה מחייבים התייחסות ייחודית בהנחיות. הקושי בהגדלת מספר המטופלים המופנים לשיקום לב והפונים לשיקום לב מוביל לתת שימוש מתמשך בטיפול זה. התפתחות גישות חדשות והשימוש ב"רפואה מרחוק" ובשיטות ניטור מרחוק של המטופלים, יסייעו להגדיל את מספר המשתתפים בתוכניות שיקום לחולי לב ולאפשר זמינות התוכניות לכלל האוכלוסייה הנדרשת לתוכניות שיקום הלב.

מסמך הנחיות שיקום חולי לב הנוכחי הוא נייר עמדה שלם וכוללני בתחום והוא מיועד לרופאים, לצוות הרפואי בכלל, למבטחי הבריאות (קופות החולים), ולקובעי המדיניות.

המסמך תומך בגישה המקובלת של רכיבי הגרעין כ"התערבות רב-תחומית שמטרתה להשיג יציבות קלינית, הפחתה ואיזון גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, שיפור היכולת התפקודית, הגופנית והנפשית, הפחתת נכות, תמיכה פסיכוסוציאלית ומקצועית, ושינוי אורחות חיים בניהול עצמי"{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה5}}. מטרות המסמך הן: רענון/עדכון כל מרכיבי שיקום הלב הכוללני והרב תחומי ויעדיהם למצבים הרפואיים השונים; הצגת ההמלצות הקליניות ויעדי מרכיבי התוכנית השונים ודירוגן על פי רמת ההוכחה המדעית; התייחסות למצבים קליניים חדשים ולאוכלוסיות מטופלים מיוחדות, שלא זכו להתייחסות במסמך הקודם. ההנחיות העדכניות מתבססות על ניירות עמדה שפורסמו על ידי האיגודים המקצועיים האירופיים משנת 2020{{הערה|שם=הערה1|}}, והאמריקאי משנת 2024{{הערה|שם=הערה11|}} ועל הספרות העדכנית.

נייר העמדה הנוכחי נכתב בשיתוף פעולה של צוות רב תחומי העוסק בתחום שיקום חולי לב ומומחים בתחומי הייעוץ השונים.

המסמך נכתב בלשון זכר ומיועד לכל המגדרים.

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
הקדמה
1.	Ambrosetti M, Abreu A, Corra U, Davos CH, et al. Secondary prevention through comprehensive cardiovascular rehabilitation: from knowledge to implementation. 2020 update. A position paper from the Secondary Prevention and Rehabilitation Section of the European Association of Preventive Cardiology. Eur J Prev Cardiol. 2020. PMID: 32223332.
2.	Oldridge N, Taylor RS. Cost-effectiveness of exercise therapy in patients with coronary heart disease, chronic heart failure and associated risk factors: a systematic review of economic evaluations of randomized clinical trials. Eur J Prev Cardiol. 2020;27(10):1045-1055. PMID: 31657233.
3.	Salzwedel A, Jensen K, Rauch B, Doherty P, et al. Effectiveness of comprehensive cardiac rehabilitation in coronary artery disease patients treated according to contemporary evidence¬based medicine: update of the Cardiac Rehabilitation Outcome Study )CROS-II(. Eur J Prev Cardiol. 2020;27)16(:1756-1774. PMID: 32089005.
4.	Gendler Y, Geulayov G, Ziv A, Novikov I, Dankner R; Multi-Center Cardiac Rehabilitation Israeli Working Group. (A multicenter intervention study on referral to cardiac rehabilitation after coronary artery bypass graft surgery: a 1-year follow-up of rehabilitation rates among USSR- born and veteran Israeli patients). Harefuah. 2012;151(9):511-517. Hebrew. PMID: 23367742.
דרורי, מרום-קליבנסקי, פרדו, קליין, שיינוביץ. הנחיות שיקום חולי לב. החוג לשיקום חולי לב והאיגוד הקרדיולוגי, .5 .ההסתדרות הרפואית בישראל; 2000
6.	Dankner R, Drory Y, Geulayov G, Ziv A, Novikov I, et al. A controlled intervention to increase participation in cardiac rehabilitation. Eur J Prev Cardiol. 2015;22)9(:1121-1128. PMID: 25183694.
7.	Kotseva K, Wood D, De Bacquer D; EUROASPIRE investigators. Determinants of participation and risk factor control according to attendance in cardiac rehabilitation program in coronary patients in Europe: EUROASPIRE IV survey. Eur J Prev Cardiol. 2018;25(12):1242-1251.
8.	Rauch B, Davos CH, Doherty P, Saure D, et al. The prognostic effect of cardiac rehabilitation in the era of acute revascularization and statin therapy: a systematic review and meta-analysis of randomized and non-randomized studies - The Cardiac Rehabilitation Outcome Study (CROS). Eur J Prev Cardiol. 2016;23(18):1914-1939. PMID: 27777324.
9.	Anderson L, Oldridge N, Thompson DR, Zwisler AD, Rees K, Martin N, Taylor RS. Exercise-based cardiac rehabilitation for coronary heart disease: Cochrane systematic review and meta-analysis. J Am Coll Cardiol. 2016;67(1):1-12. PMID: 26764059.
10.	Israeli Heart Rehabilitation Society and Israeli Cardiology Association. Physical activity in primary prevention of coronary heart disease. Israel; 2001.
11.	Brown TM, Pack QR, Aberegg E, et al. Core components of cardiac rehabilitation programs: 2024 update: a scientific statement from the American Heart Association and American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Circulation. 2024;150(18):e328-e347.

[[קטגוריה:משפחה]]	
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]