הצגת המקור של הדף "פרקים ברפואה פליאטיבית - פרוטוקול מספר 1 למתן לידוקאין בעירוי וורידי"

{{פרק
|ספר=פרקים ברפואה פליאטיבית
|מספר הפרק=33
}}
{{הרחבה|טיפול פליאטיבי}}
כאב עצבי לסוגיו השונים שכיח ב-6-7% מהאוכלוסייה והוא כרוך בסבל ניכר ובפגיעה קשה באיכות חייהם של חולים רבים. ההסתמנות הקלינית של כאב עצבי רחבה ושונה מחולה לחולה.

כאב מסוג זה עשוי להתפתח בעקבות פגיעה או מחלה המערבת את מערכת העצבים הפריפרית או המרכזית.

תסמונות כאב עצבי היקפי שכיחות יותר מן המרכזיות וביניהן ניתן למנות את ה[[נוירופטיה]] הסוכרתית הכואבת, [[נויראלגיה]] בתר-הרפטית (Post herpetic neuralgia), כאב עצבי שלאחר התערבויות ניתוחיות ובעקבות חבלות בהן נפגעים עצבים. תסמונות הכאב העצבי המרכזי כוללות, בין היתר, כאב שלאחר אוטם מוחי (Central post stroke syndrome), לאחר נזק לחוט השדרה, במחלת ה[[טרשת נפוצה|טרשת הנפוצה]], כאב הנובע מאינפילטרציה או לחץ על ידי גידול ממאיר ועוד.

הכאב העצבי עשוי במקרים רבים להיות ספונטאני, קבוע או התקפי ובעל אופי "שורף", "הבזקי" או "מושך". חולים רבים סובלים מכאב המושרה על ידי גירוי שאינו מכאיב (אלודיניה) או על העצמה ניכרת של הכאב בתגובה לגירוי מכאיב (היפראלגאזיה). במקביל עלולים להתווסף ליקויי תחושה כמו רדימות או רחישויות (פרסטזיות), כל זאת בשילובים שונים הגורמים לכך שההסתמנות הקלינית עשויה להיות רבגונית.

פעילות אנלגטית לכאב עצבי מצויה בתרופות המייצבות את פעילותיהם של קרומי תא העצב (מייצבי ממברנת העצב), כגון: חומרי הרדמה מקומיים (מאלחשים מקומיים ), במתן סיסטמי ותרופות אנטי אריטמיות.

[[לידוקאין]] הוא שמה של התרופה הנמצאת בשימוש משנת 1949 ומשמשת כחומר הרדמה מקומי נפוץ וכן חומר המווסת את קצב הלב-אנטי אריתמי. (לתרופה פעילות הנוגדת הפרעות קצב חדריות) .

בכאב, פעילותו של הלידוקאין קשורה ליכולתו לחסום תעלות נתרן ועל ידי כך להוריד את רמת העירור של רקמות עצב פגועות ולדכא את הירי האקטופי הנוצר עקב הפגיעה בעצב. מסרי הכאב האקטופיים הם אופייניים לכאב העצבי.

==התוויות לשימוש==
פגיעה עצבית מרכזית או פריפרית שלא הגיבה לטפולים מקובלים או שחולים פיתחו תופעות לוואי לטיפולים אלה ושמתבטאת:
#בשריפה
#תחושת זרם חשמלי
#הרגשת נימול
#שנוי תחושה (דיסאסטזיה)

==מינון==
עד 5 מ"ג לק"ג משקל גוף.

==תדירות==
אחת לשבוע במשך כ-10 שבועות.

בהמשך אחרי תגובה ראשונית ניתן לתת כמנת אחזקה אחת לשבוע עד אחד לחודש.

במקרים חריגים ע"פ הוראה רפואית תינתן התרופה פעמיים בשבוע: (הטבה משמעותית לזמן קצר, או בחולים עם כאב נוירופטי ממקור סרטני).

==הנחיות למתן==
עירוי וורידי
#מהול ב-150 סליין
#משך העירוי - שעה עד שעה וחצי
#מדידת לחץ דם ודופק לפני מתן התרופה ואחריה
#יש לבצע אקג בסיס לפני מתן הטיפול הראשון. אם יש חסימה עלייתית חדרית מדרגה 2 יש להימנע מהטיפול
#אם מופיעות תופעות לוואי הבאות יש לנתק את החולה מהעירוי (בהתאם למצב מתן עירוי נוזלים ע"פ הוראה רפואית)

==תופעות לוואי==
#ירידה בלחץ הדם עקב ירידה בתפוקת הלב
#סחרחורת
#נמנום
#צלצול באוזניים
#דיבור לא ברור
#בלבול
#הרגשת נימול
#חרדה
#חוסר התמצאות בזמן ובמקום
#התכווצויות בקשישים או/ מטופלים עם אי ספיקת לב

==התוויות נגד==
#רגישות ידועה ללידוקאין
#חסם במערכת ההולכה הלבבית
#חולים עם ברדיקרדיה (דופק פחות מ-50 לדקה)
#יש להיזהר בחולים עם אי ספיקת כבד או כליות

[[קטגוריה:רפואה פליאטיבית]]