האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6771 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6771 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון - The safety of antibiotic treatment in pregnancy"

מתוך ויקירפואה
מ (added Category:משפחה using HotCat)
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{הנחיה קלינית
 
{{הנחיה קלינית
 
|שם ההנחיה=בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון
 
|שם ההנחיה=בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון
 
|תמונה=Baby belly.jpg
 
|תמונה=Baby belly.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
−
|הוועדה המקצועית=הוכן ע"י צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, המרכז לייעוץ תרופתי - מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא) בשיתוף פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ארגון הרוקחות בישראל
+
|הוועדה המקצועית=הוכן על ידי צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, המרכז לייעוץ תרופתי - מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא) בשיתוף פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ארגון הרוקחות בישראל
 
|עריכה=[[#השתתפו בהכנת המסמך|השתתפו בהכנת המסמך]]
 
|עריכה=[[#השתתפו בהכנת המסמך|השתתפו בהכנת המסמך]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]], [[:קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית|פרמקולוגיה קלינית]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]], [[:קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית|פרמקולוגיה קלינית]]
 
|קישור=
 
|קישור=
−
|תאריך פרסום=מאי 2024  
+
|תאריך פרסום=מאי 2024
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|היריון}}
 
{{הרחבה|היריון}}
שורה 14: שורה 13:
 
*כל הכתוב במסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ובדיקת רופא
 
*כל הכתוב במסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ובדיקת רופא
 
*האחריות על השימוש במסמך זה וכן מתן ייעוץ בהסתמך עליו למטופלות חלה באופן בלעדי על הגורם המקצועי הבוחר לעשות בו שימוש
 
*האחריות על השימוש במסמך זה וכן מתן ייעוץ בהסתמך עליו למטופלות חלה באופן בלעדי על הגורם המקצועי הבוחר לעשות בו שימוש
−
*המידע במסמך זה מעודכן לחודש מאי 2024. לאור זאת, בחלוף הזמן, יתכן שיהיו שינוים כאלה ואחרים בספרות ו/או שיתקבלו נתונים נוספים אשר ישפיעו על ההמלצות הרשומות בו, ולפיכך האחריות להתעדכן מוטלת על הקורא
+
*המידע במסמך זה מעודכן לחודש מאי 2024. לאור זאת, בחלוף הזמן, ייתכן שיהיו שינוים מסוימים בספרות ו/או שיתקבלו נתונים נוספים אשר ישפיעו על ההמלצות הרשומות בו, ולפיכך האחריות להתעדכן מוטלת על הקורא
 
*מסמך זה נועד לשימושם של אנשי מקצוע בלבד ולא לשימוש הקהל הרחב
 
*מסמך זה נועד לשימושם של אנשי מקצוע בלבד ולא לשימוש הקהל הרחב
−
*המידע המובא להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם הרופא המטפל. ההחלטה על הטיפול המתאים ניתנת ע"י הרופא המטפל אשר לוקח בחשבון את מכלול המאפיינים של המטופלת ומצבה
+
*המידע המובא להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם הרופא המטפל. ההחלטה על הטיפול המתאים ניתנת על ידי הרופא המטפל אשר לוקח בחשבון את מכלול המאפיינים של המטופלת ומצבה
−
*שמות התרופות בנייר עמדה זה הינם השמות הידועים/הנפוצים של התרופות. יובהר כי אין בכך בכדי להמליץ על תרופה מיצרן כלשהו
+
*שמות התרופות בנייר עמדה זה הם השמות הידועים/הנפוצים של התרופות. יובהר כי אין בכך בכדי להמליץ על תרופה מיצרן כלשהו
  
 
==כללי==
 
==כללי==
−
*תרופות אנטיביוטיות מיועדות לטיפול בזיהומים ומצבים חריפים, אשר ללא טיפול ראוי מהווים סכנה ממשית לבריאות האישה עצמה ולעובר
+
*תרופות אנטיביוטיות (antibiotics) מיועדות לטיפול ב[[זיהומים]] ומצבים חריפים, אשר ללא טיפול ראוי מהווים סכנה ממשית לבריאות האישה עצמה ולעובר
−
*המסמך אינו מתייחס לקווי מנחה המקובלים במתן תרופה אנטיביוטית להתוויות השונות, אלא מציג מידע אודות בטיחות הטיפול בהיריון בלבד
+
*המסמך אינו מתייחס לקווי מנחה המקובלים במתן תרופה אנטיביוטית להתוויות השונות, אלא מציג מידע אודות בטיחות הטיפול ב[[היריון]] בלבד
 
*כל האמור במסמך זה מתייחס למינונים סטנדרטיים ומקובלים. במינונים גבוהים מהמומלץ - יש לפנות לקבלת ייעוץ פרטני
 
*כל האמור במסמך זה מתייחס למינונים סטנדרטיים ומקובלים. במינונים גבוהים מהמומלץ - יש לפנות לקבלת ייעוץ פרטני
 
*במקרה של שילוב מספר תרופות - מומלץ להתייעץ באופן פרטני (גם אם כל אחת מהתרופות בנפרד מותרת בהיריון)
 
*במקרה של שילוב מספר תרופות - מומלץ להתייעץ באופן פרטני (גם אם כל אחת מהתרופות בנפרד מותרת בהיריון)
−
*יש להעדיף טיפול דרך הפה (PO) לעומת טיפול פארנטראלי במידת האפשר
+
*יש להעדיף טיפול דרך הפה (Per Os ,PO) לעומת טיפול פארנטראלי (Parenteral) במידת האפשר
 
*תרופות אנטיביוטיות הניתנות שלא במתן סיסטמי:
 
*תרופות אנטיביוטיות הניתנות שלא במתן סיסטמי:
 
**ספיגתן למחזור הדם זניחה ולכן יכולת ההשפעה על העובר היא מזערית
 
**ספיגתן למחזור הדם זניחה ולכן יכולת ההשפעה על העובר היא מזערית
−
**זאת למעט מתן וגינאלי, מצב בו התרופות יכולות להגיע לרמה טיפולית במחזור הדם.
+
**זאת למעט מתן וגינאלי (vaginal), מצב בו התרופות יכולות להגיע לרמה טיפולית במחזור הדם
  
 
==היריון==
 
==היריון==
−
לפי נתונים מארה"ב, 9 נשים מתוך 10 נוטלות תרופה כלשהי במהלך ההיריון.
+
לפי נתונים מארצות הברית, 9 נשים מתוך 10 נוטלות תרופה כלשהי במהלך ההיריון.
  
 
נשים רבות נחשפות לתרופות בשל מחלות כרוניות או מחלות חריפות המופיעות במהלך ההיריון.
 
נשים רבות נחשפות לתרופות בשל מחלות כרוניות או מחלות חריפות המופיעות במהלך ההיריון.
  
−
כמו כן, כ-50% מכלל ההריונות בעולם המערבי בלתי מתוכננים ועלולים להתרחש תוך כדי נטילת תרופות שונות.
+
כמו כן, כ-50 אחוזים מכלל ההריונות בעולם המערבי בלתי מתוכננים ועלולים להתרחש תוך כדי נטילת תרופות שונות.
  
−
בכל היריון קיים סיכון של 15-20% להפלות מוקדמות וכן סיכון של 3-5% למומים מולדים קשים בעובר (Major anomalies).
+
בכל היריון קיים סיכון של 20-15 אחוזים ל[[הפלות]] מוקדמות וכן סיכון של 3–5 אחוזים ל[[מומים מולדים]] קשים בעובר (Major anomalies).
  
−
טרטוגן הוא חומר או גורם סביבתי שהחשיפה אליו במהלך ההיריון עלולה להפריע למהלכו התקין של ההיריון ולפגוע בהתפתחות העובר.
+
טרטוגן ([[Teratogen]]) הוא חומר או גורם סביבתי שהחשיפה אליו במהלך ההיריון עלולה להפריע למהלכו התקין של ההיריון ולפגוע בהתפתחות העובר.
  
 
ניתן לחלק את תקופת ההיריון לשלבים הבאים:
 
ניתן לחלק את תקופת ההיריון לשלבים הבאים:
−
*תקופת "הכל או לא כלום" (all or none period) - מרגע הפריית הביצית ועד ליום ה-18 לאחר ההפריה, תקופת ההשרשה של הביצית המופרית. נזק טרטוגני בשלב זה עשוי להסתיים באובדן הביצית המופרית והפלה ספונטנית או בהישרדות ללא פגע
+
*תקופת "הכל או לא כלום" (all or none period) - מרגע הפריית הביצית ועד ליום ה-18 לאחר ההפריה, תקופת ההשרשה של הביצית המופרית. נזק טרטוגני בשלב זה עשוי להסתיים באובדן הביצית המופרית ו[[הפלות ספונטניות|הפלה ספונטנית]] או בהישרדות ללא פגע
 
*תקופת האורגנוגנזיס (organogenesis) - בשבועות 2 עד 13 לאחר ההפריה. בתקופה זו נוצרים האיברים העובריים. זוהי התקופה הרגישה ביותר בחשיפה לטרטוגן קלאסי
 
*תקופת האורגנוגנזיס (organogenesis) - בשבועות 2 עד 13 לאחר ההפריה. בתקופה זו נוצרים האיברים העובריים. זוהי התקופה הרגישה ביותר בחשיפה לטרטוגן קלאסי
−
*השלב הפטאלי - fetal - מסוף תקופת האורגנוגנזיס ועד הלידה. זוהי תקופה אשר יש בה גדילה והבשלה תפקודית של איברים ומערכות שכבר נוצרו. חשיפה לטרטוגן בשלב זה עלולה להשפיע על גדילת העובר, על גודל איבר ספציפי או על תפקוד האיבר. לרוב משתמשים במונח fetal toxicity. בכל מקרה של חשיפה לתרופה בהיריון יש לשקול את יחס התועלת מול הסיכון
+
*השלב הפֵטאלי - fetal - מסוף תקופת האורגנוגנזיס ועד הלידה. זוהי תקופה אשר יש בה גדילה והבשלה תפקודית של איברים ומערכות שכבר נוצרו. חשיפה לטרטוגן בשלב זה עלולה להשפיע על גדילת העובר, על גודל איבר ספציפי או על תפקוד האיבר. לרוב משתמשים במונח fetal toxicity. בכל מקרה של חשיפה לתרופה בהיריון יש לשקול את יחס התועלת מול הסיכון
  
 
יש לדעת האם החשיפה כבר התרחשה או שמדובר בתכנון טיפול עתידי.
 
יש לדעת האם החשיפה כבר התרחשה או שמדובר בתכנון טיפול עתידי.
  
−
פרמטרים נוספים שיש להתחשב בהם בעת הערכת סיכונים:
+
פרמטרים (parameters) נוספים שיש להתחשב בהם בעת הערכת סיכונים:
 
*שבוע ההיריון בעת החשיפה ומשך החשיפה
 
*שבוע ההיריון בעת החשיפה ומשך החשיפה
 
*מינון התרופה
 
*מינון התרופה
שורה 56: שורה 55:
 
*תרופות או חומרים נוספים אליהם נחשפה האישה
 
*תרופות או חומרים נוספים אליהם נחשפה האישה
 
*חלופות טיפוליות אחרות
 
*חלופות טיפוליות אחרות
−
*מה הסכנות האפשריות ללא טיפול  
+
*מה הסכנות האפשריות ללא טיפול{{ש}}
−
+
 
 
{| class="wikitable"
 
{| class="wikitable"
−
!rowspan="2"| קבוצה  
+
!rowspan="2"| קבוצה
 
!rowspan="2"| שם התרופה
 
!rowspan="2"| שם התרופה
 
!colspan="2"| היריון
 
!colspan="2"| היריון
שורה 66: שורה 65:
 
! הערות
 
! הערות
 
|-
 
|-
−
|rowspan="5"| [[Penicillins]]  
+
|rowspan="5"| [[Penicillins]]
 
|Penicillin -VK ([[Phenoxymethyl penicillin]])
 
|Penicillin -VK ([[Phenoxymethyl penicillin]])
−
|rowspan="5"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="5"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="5"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="5"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
−
|[[Penicillin G sodium]]
+
|[[Penicillin G sodium]]
 
|-
 
|-
−
|[[Amoxicillin]]
+
|[[Amoxicillin]]
 
|-
 
|-
−
|[[Ampicillin]]
+
|[[Ampicillin]]
 
|-
 
|-
 
|[[Cloxacillin]]
 
|[[Cloxacillin]]
שורה 81: שורה 80:
 
|rowspan="2"|Penicillin + [[beta lactamase inhibitor]]
 
|rowspan="2"|Penicillin + [[beta lactamase inhibitor]]
 
|[[Amoxicillin]] / [[Clavulanic acid]]
 
|[[Amoxicillin]] / [[Clavulanic acid]]
−
|rowspan="2"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="2"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="2"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="2"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
שורה 88: שורה 87:
 
|rowspan="3"|[[Carbapenems]]
 
|rowspan="3"|[[Carbapenems]]
 
|[[Imipenem]]
 
|[[Imipenem]]
−
|rowspan="3"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="3"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
  
 
|-
 
|-
שורה 97: שורה 96:
 
|rowspan="5"|[[Cephalosporins]]
 
|rowspan="5"|[[Cephalosporins]]
 
|[[Cephalexin]]
 
|[[Cephalexin]]
−
|rowspan="5"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="5"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="5"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="5"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
שורה 110: שורה 109:
 
|rowspan="4"|[[Macrolides]]
 
|rowspan="4"|[[Macrolides]]
 
|[[Azithromycin]]
 
|[[Azithromycin]]
−
|rowspan="4"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="4"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="3"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="3"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
−
|[[Clarithromycin]]
+
|[[Clarithromycin]]
 
|-
 
|-
−
|[[Roxithromycin]]
+
|[[Roxithromycin]]
 
|-
 
|-
 
|[[Erythromycin]]
 
|[[Erythromycin]]
שורה 122: שורה 121:
 
|rowspan="4"|[[Quinolones]]
 
|rowspan="4"|[[Quinolones]]
 
|[[Ciprofloxacin]]
 
|[[Ciprofloxacin]]
−
|rowspan="3"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="3"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="4"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="4"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
−
|[[Ofloxacin]]
+
|[[Ofloxacin]]
 
|-
 
|-
−
|[[Levofloxacin]]
+
|[[Levofloxacin]]
 
|-
 
|-
 
|[[Moxifloxacin]]
 
|[[Moxifloxacin]]
שורה 134: שורה 133:
 
|rowspan="4"|[[Tetracycline]]
 
|rowspan="4"|[[Tetracycline]]
 
|[[Doxycycline]]
 
|[[Doxycycline]]
−
|rowspan="4"|קבוצת תרופות זאת בחשיפה '''עד שבוע 13''' להיריון לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="4"|קבוצת תרופות זאת בחשיפה '''עד שבוע 13''' להיריון לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="4"|'''אסור לשימוש אחרי שבוע 13''' בשל החשש להשפעה על התפתחות העצמות והשיניים.
 
|rowspan="4"|'''אסור לשימוש אחרי שבוע 13''' בשל החשש להשפעה על התפתחות העצמות והשיניים.
 
|-
 
|-
−
|[[Minocycline]]
+
|[[Minocycline]]
 
|-
 
|-
−
|[[Tetracycline]]
+
|[[Tetracycline]]
 
|-
 
|-
 
|[[Tigecycline]]
 
|[[Tigecycline]]
שורה 145: שורה 144:
 
|rowspan="2"|[[Aminoglycosides]]
 
|rowspan="2"|[[Aminoglycosides]]
 
|[[Gentamicin]]
 
|[[Gentamicin]]
−
|rowspan="2"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="2"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="2"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="2"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
שורה 152: שורה 151:
 
|rowspan="7"|שונות
 
|rowspan="7"|שונות
 
|[[Fosfomycin]]
 
|[[Fosfomycin]]
−
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|{{רווח קשיח}}
 
|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
 
|[[Nitrofurantoin]]
 
|[[Nitrofurantoin]]
 
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. השימוש בתרופה לקראת הלידה, '''משבוע 36 ועד הלידה''' - לא מומלץ
 
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. השימוש בתרופה לקראת הלידה, '''משבוע 36 ועד הלידה''' - לא מומלץ
−
|השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד
+
|השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ([[היפרבילירובינמיה של הילוד|Hyperbilirubinemia]]) ביילוד
 
|-
 
|-
 
|[[Sulphamethoxazole]]/ [[Trimethoprim]] (TMP+SMX)
 
|[[Sulphamethoxazole]]/ [[Trimethoprim]] (TMP+SMX)
 
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.{{ש}}
 
|לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.{{ש}}
 
השימוש בתרופה לקראת הלידה, '''משבוע 36 ועד הלידה''' - לא מומלץ
 
השימוש בתרופה לקראת הלידה, '''משבוע 36 ועד הלידה''' - לא מומלץ
−
|אם ניתנת בשליש ראשון - מומלץ לשקול '''תוספת''' של [[חומצה פולית]]. השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד
+
|אם ניתנת בשליש ראשון - מומלץ לשקול '''תוספת''' של [[חומצה פולית]] (Folic acid). השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד
 
|-
 
|-
 
|[[Clindamycin]]
 
|[[Clindamycin]]
−
|rowspan="4"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
+
|rowspan="4"|תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 
|rowspan="4"|{{רווח קשיח}}
 
|rowspan="4"|{{רווח קשיח}}
 
|-
 
|-
−
|[[Metronidazole]]
+
|[[Metronidazole]]
 
|-
 
|-
−
|[[Tinidazole]]
+
|[[Tinidazole]]
 
|-
 
|-
 
|[[Mebendazole]]
 
|[[Mebendazole]]
 
|-
 
|-
−
|rowspan="3"|[[Anti-viral]]
+
|rowspan="3"|Anti-viral
 
|[[Acyclovir]]
 
|[[Acyclovir]]
−
|rowspan="2"|{{רווח קשיח}}
+
|rowspan="3"|קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
 +
|rowspan="3"|{{רווח קשיח}}
 +
|-
 +
|[[Valacyclovir]]
 +
|-
 +
|[[Oseltamivir]]
 
|}
 
|}
−
 
−
 
−
 
−
 
−
 
−
 
−
 
−
קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.
 
−
Valacyclovir
 
−
Oseltamivir
 
  
 
==השתתפו בהכנת המסמך==
 
==השתתפו בהכנת המסמך==
−
*ד"ר אריגי מטר - בשארה, מנהלת היחידה לרוקחות קלינית ורוקחת קלינית אחראית תחום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, מרכז רפואי מאיר. מנהלת פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה של ארגון הרוקחות בישראל.
+
*ד"ר אריגי מטר - בשארה, מנהלת היחידה לרוקחות קלינית ורוקחת קלינית אחראית תחום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, מרכז רפואי מאיר. מנהלת פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה של ארגון הרוקחות בישראל
 
*צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית, המרכז לייעוץ תרופתי, המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא):
 
*צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית, המרכז לייעוץ תרופתי, המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא):
 
**ד"ר מאיה ברלין, PhD, רוקחת, אחראית המרכז לייעוץ תרופתי
 
**ד"ר מאיה ברלין, PhD, רוקחת, אחראית המרכז לייעוץ תרופתי
שורה 199: שורה 193:
  
 
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
 
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
−
[[קטגוריה:מיילדות]]
+
[[קטגוריה:גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית]]
 
[[קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית]]
 +
[[קטגוריה:משפחה]]

גרסה אחרונה מ־15:31, 24 במאי 2024

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
בטיחות הטיפול האנטיביוטי בהיריון
Baby belly.jpg
הוועדה המקצועית הוכן על ידי צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, המרכז לייעוץ תרופתי - מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא) בשיתוף פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ארגון הרוקחות בישראל
עריכה השתתפו בהכנת המסמך
תחום מיילדות, פרמקולוגיה קלינית
תאריך פרסום מאי 2024
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היריון

הצהרה בדבר אחריות ושימוש בחומר המובא במסמך זה

  • כל הכתוב במסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ובדיקת רופא
  • האחריות על השימוש במסמך זה וכן מתן ייעוץ בהסתמך עליו למטופלות חלה באופן בלעדי על הגורם המקצועי הבוחר לעשות בו שימוש
  • המידע במסמך זה מעודכן לחודש מאי 2024. לאור זאת, בחלוף הזמן, ייתכן שיהיו שינוים מסוימים בספרות ו/או שיתקבלו נתונים נוספים אשר ישפיעו על ההמלצות הרשומות בו, ולפיכך האחריות להתעדכן מוטלת על הקורא
  • מסמך זה נועד לשימושם של אנשי מקצוע בלבד ולא לשימוש הקהל הרחב
  • המידע המובא להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ עם הרופא המטפל. ההחלטה על הטיפול המתאים ניתנת על ידי הרופא המטפל אשר לוקח בחשבון את מכלול המאפיינים של המטופלת ומצבה
  • שמות התרופות בנייר עמדה זה הם השמות הידועים/הנפוצים של התרופות. יובהר כי אין בכך בכדי להמליץ על תרופה מיצרן כלשהו

כללי

  • תרופות אנטיביוטיות (antibiotics) מיועדות לטיפול בזיהומים ומצבים חריפים, אשר ללא טיפול ראוי מהווים סכנה ממשית לבריאות האישה עצמה ולעובר
  • המסמך אינו מתייחס לקווי מנחה המקובלים במתן תרופה אנטיביוטית להתוויות השונות, אלא מציג מידע אודות בטיחות הטיפול בהיריון בלבד
  • כל האמור במסמך זה מתייחס למינונים סטנדרטיים ומקובלים. במינונים גבוהים מהמומלץ - יש לפנות לקבלת ייעוץ פרטני
  • במקרה של שילוב מספר תרופות - מומלץ להתייעץ באופן פרטני (גם אם כל אחת מהתרופות בנפרד מותרת בהיריון)
  • יש להעדיף טיפול דרך הפה (Per Os ,PO) לעומת טיפול פארנטראלי (Parenteral) במידת האפשר
  • תרופות אנטיביוטיות הניתנות שלא במתן סיסטמי:
    • ספיגתן למחזור הדם זניחה ולכן יכולת ההשפעה על העובר היא מזערית
    • זאת למעט מתן וגינאלי (vaginal), מצב בו התרופות יכולות להגיע לרמה טיפולית במחזור הדם

היריון

לפי נתונים מארצות הברית, 9 נשים מתוך 10 נוטלות תרופה כלשהי במהלך ההיריון.

נשים רבות נחשפות לתרופות בשל מחלות כרוניות או מחלות חריפות המופיעות במהלך ההיריון.

כמו כן, כ-50 אחוזים מכלל ההריונות בעולם המערבי בלתי מתוכננים ועלולים להתרחש תוך כדי נטילת תרופות שונות.

בכל היריון קיים סיכון של 20-15 אחוזים להפלות מוקדמות וכן סיכון של 3–5 אחוזים למומים מולדים קשים בעובר (Major anomalies).

טרטוגן (Teratogen) הוא חומר או גורם סביבתי שהחשיפה אליו במהלך ההיריון עלולה להפריע למהלכו התקין של ההיריון ולפגוע בהתפתחות העובר.

ניתן לחלק את תקופת ההיריון לשלבים הבאים:

  • תקופת "הכל או לא כלום" (all or none period) - מרגע הפריית הביצית ועד ליום ה-18 לאחר ההפריה, תקופת ההשרשה של הביצית המופרית. נזק טרטוגני בשלב זה עשוי להסתיים באובדן הביצית המופרית והפלה ספונטנית או בהישרדות ללא פגע
  • תקופת האורגנוגנזיס (organogenesis) - בשבועות 2 עד 13 לאחר ההפריה. בתקופה זו נוצרים האיברים העובריים. זוהי התקופה הרגישה ביותר בחשיפה לטרטוגן קלאסי
  • השלב הפֵטאלי - fetal - מסוף תקופת האורגנוגנזיס ועד הלידה. זוהי תקופה אשר יש בה גדילה והבשלה תפקודית של איברים ומערכות שכבר נוצרו. חשיפה לטרטוגן בשלב זה עלולה להשפיע על גדילת העובר, על גודל איבר ספציפי או על תפקוד האיבר. לרוב משתמשים במונח fetal toxicity. בכל מקרה של חשיפה לתרופה בהיריון יש לשקול את יחס התועלת מול הסיכון

יש לדעת האם החשיפה כבר התרחשה או שמדובר בתכנון טיפול עתידי.

פרמטרים (parameters) נוספים שיש להתחשב בהם בעת הערכת סיכונים:

  • שבוע ההיריון בעת החשיפה ומשך החשיפה
  • מינון התרופה
  • צורת מתן ודרך מתן התרופה
  • מחלות הרקע וההיסטוריה הרפואית של האישה
  • ההיסטוריה המיילדותית של האישה
  • גיל האישה
  • תרופות או חומרים נוספים אליהם נחשפה האישה
  • חלופות טיפוליות אחרות
  • מה הסכנות האפשריות ללא טיפול
קבוצה שם התרופה היריון
מתן בהיריון הערות
Penicillins Penicillin -VK (Phenoxymethyl penicillin) קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Penicillin G sodium
Amoxicillin
Ampicillin
Cloxacillin
Penicillin + beta lactamase inhibitor Amoxicillin / Clavulanic acid קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Piperacillin/ Tazobactam
Carbapenems Imipenem קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי
Meropenem
Ertapenem
Cephalosporins Cephalexin קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Cefazolin
Cefuroxime
Ceftriaxone
Ceftazidime
Macrolides Azithromycin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Clarithromycin
Roxithromycin
Erythromycin סיכון לרעילות כבדית אימהית בשימוש בסוג המלח - Erythromycin Estolate, לא משווק בישראל
Quinolones Ciprofloxacin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Ofloxacin
Levofloxacin
Moxifloxacin קיים מידע מוגבל ולכן יש להעדיף שימוש בתכשירים מוכרים
Tetracycline Doxycycline קבוצת תרופות זאת בחשיפה עד שבוע 13 להיריון לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי אסור לשימוש אחרי שבוע 13 בשל החשש להשפעה על התפתחות העצמות והשיניים.
Minocycline
Tetracycline
Tigecycline
Aminoglycosides Gentamicin קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Amikacin
שונות Fosfomycin לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Nitrofurantoin לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי. השימוש בתרופה לקראת הלידה, משבוע 36 ועד הלידה - לא מומלץ השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה (Hyperbilirubinemia) ביילוד
Sulphamethoxazole/ Trimethoprim (TMP+SMX) לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי.

השימוש בתרופה לקראת הלידה, משבוע 36 ועד הלידה - לא מומלץ

אם ניתנת בשליש ראשון - מומלץ לשקול תוספת של חומצה פולית (Folic acid). השימוש לקראת הלידה מגביר סיכוי להיפרבילירובינמיה ביילוד
Clindamycin תרופות אלו לא מגבירות את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Metronidazole
Tinidazole
Mebendazole
Anti-viral Acyclovir קבוצת תרופות זאת לא מגבירה את הסיכון למומים מולדים מעבר לסיכון הבסיסי  
Valacyclovir
Oseltamivir

השתתפו בהכנת המסמך

  • ד"ר אריגי מטר - בשארה, מנהלת היחידה לרוקחות קלינית ורוקחת קלינית אחראית תחום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, מרכז רפואי מאיר. מנהלת פורום רוקחים ארצי לשימוש מושכל באנטיביוטיקה של ארגון הרוקחות בישראל
  • צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית, המרכז לייעוץ תרופתי, המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא):
    • ד"ר מאיה ברלין, PhD, רוקחת, אחראית המרכז לייעוץ תרופתי
    • ד"ר טל דה-האן, רוקחת קלינית בכירה
    • ד"ר נופר בן אסייג כדורי, רוקחת קלינית
    • ד"ר שריי אסרף, רוקחת קלינית
    • פרופ' מתי ברקוביץ - מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה