כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת המעי הרגיז ותזונה - Irritable bowel syndrome and nutrition"
| שורה 101: | שורה 101: | ||
==פרוביוטיקה== | ==פרוביוטיקה== | ||
| − | אפשר להמליץ על פרוביוטיקה לאחר הערכת יעילות הגבלת מזונות עשירים | + | אפשר להמליץ על פרוביוטיקה לאחר הערכת יעילות הגבלת מזונות עשירים ב-FODMAP'S. חשוב שהמטופל יתמיד ליטול פרוביוטיקה במשך ארבעה שבועות לפחות, ולא נצפה נזק בנטילה זו.{{הערה|שם=הערה10}} |
| − | במטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים מסוג RCT שנעשתה השנה, השוו בין פרוביוטיקה לבין פלצבו כטיפול | + | |
| + | במטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים מסוג RCT שנעשתה השנה, השוו בין פרוביוטיקה לבין פלצבו כטיפול ב-IBS.{{כ}}{{הערה|שם=הערה21|Ortiz-Lucas M, Tobias A, Saz P, Sebastian J. Effect of probiotic species on irritable bowel syndrome symptoms: A bring up to date meta-analysis. Rev Esp Enferm Dig. 2013;105(1):19-36}} נמצא שלחלק מהזנים יש השפעה תרפויטית בחולי IBS, אך ההשפעה על הסימפטומים היא סלקטיבית. | ||
נמצא שפרוביוטיקה שיפרה כאב אם הכילה זנים מסוג Bifidobacterium Longum ,Bifidobacterium Breve או Lactobacillus Acidophilus. נפיחות בטנית השתפרה עם Lactobacillus ,Bifidobacterium Infantis ,B. Breve Casei או Lactobacillus Plantarum. בבדיקת ההשפעה על גזים כל הזנים שנבדקו הביאו לשיפור: B. Infantis ,B. Breve, L. acidophilus ,B. Longum ,L. Plantarum ,L. Casei, Streptococcus Salivarius-! Lactobacillus Bulgaricus ssp. Thermophiles. | נמצא שפרוביוטיקה שיפרה כאב אם הכילה זנים מסוג Bifidobacterium Longum ,Bifidobacterium Breve או Lactobacillus Acidophilus. נפיחות בטנית השתפרה עם Lactobacillus ,Bifidobacterium Infantis ,B. Breve Casei או Lactobacillus Plantarum. בבדיקת ההשפעה על גזים כל הזנים שנבדקו הביאו לשיפור: B. Infantis ,B. Breve, L. acidophilus ,B. Longum ,L. Plantarum ,L. Casei, Streptococcus Salivarius-! Lactobacillus Bulgaricus ssp. Thermophiles. | ||
| − | דיאטת אלימינציה | + | ==דיאטת אלימינציה== |
| + | |||
דיאטות אלימינציה היו בשימוש מסורתי בעבר במטרה לאתר אי סבילויות למזונות בחולה IBS. אין דיאטה סטנדרטית המגדירה אלו מזונות ואלו מרכיבים יש להוציא מהתפריט. לרוב דיאטת אלימינציה | דיאטות אלימינציה היו בשימוש מסורתי בעבר במטרה לאתר אי סבילויות למזונות בחולה IBS. אין דיאטה סטנדרטית המגדירה אלו מזונות ואלו מרכיבים יש להוציא מהתפריט. לרוב דיאטת אלימינציה | ||
| שורה 126: | שורה 128: | ||
18. Boettcher E, Crowe SE. Dietary Proteins and Functional Gastrointestinal Disorders. Am J Gastroenterol 2013; advance online publication, 9 April 2013 | 18. Boettcher E, Crowe SE. Dietary Proteins and Functional Gastrointestinal Disorders. Am J Gastroenterol 2013; advance online publication, 9 April 2013 | ||
| − | |||
| − | |||
== ביבליוגרפיה == | == ביבליוגרפיה == | ||
גרסה מ־12:36, 5 במאי 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תסמונת המעי הרגיש ותזונה | ||
|---|---|---|
| Irritable bowel syndrome and nutrition | ||
| יוצר הערך | אודליה ששון Bsc 
|
|
תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome - IBS) היא הפרעה גסטרואינטסטינלית פונקציונלית (Functional Gastrointestinal Disorder - FGID) המאופיינת בכאב בטן כרוני ובשינויים בהרגלי פעולת מעיים עם היעדר הפרעה אורגנית.[1], [2] שכיחות IBS היא כ-15%-10% ומשתנה בין מדינות שונות.[3] התסמונת שכיחה פי 1.5 בנשים מאשר בגברים,[4] וההערכה היא שרק כ-15% מהלוקים בה פונים לטיפול רפואי.[3] תסמונת זו קשורה משמעותית בירידה באיכות החיים הקשורה לבריאות (Health-Related Quality of Life - HRQOL) ובירידה בתפוקת עבודה.[4] התסמונת קשורה גם בעלייה בעלויות של הוצאות הבריאות.[3]
הטיפול ב - IBS מתמקד בהקלה על הסימפטומים ובהתייחסות לדאגה של המטופל לאיכות חייו. לקשר טוב וחיובי של רופא-מטופל ישנה השפעה מיטיבה על חולה IBS, המתבטאת בפחות ביקורים במרפאה או בהטבה בסימפטומים, כפי שנצפה במחקר מבוקר (RCT).[5] שינויים בתזונה ובאורח החיים הם אסטרטגיות טיפוליות חשובות, וכמה התערבויות תזונתיות הוצעו ונבדקו. שינויים תזונתיים יכולים לעזור לחלק מהחולים בהתאם למאפיינים האישיים של כל מטופל, והתאמה אישית היא נקודת מפתח.
לכ-12% מהמטופלים המגיעים לטיפול ראשוני (Primary Care) בארה"ב יש IBS וזו כנראה תת-הערכה.[2] בפרקטיקה הגסטרואנטרולוגית ליותר משליש החולים יש הפרעה פונקציונלית של מערכת העיכול (FGID), ותסמונת המעי הרגיז היא השכיחה ביותר.[2]
הקריטריונים השכיחים לאבחנה של IBS הם Rome III Criteria (למרות שגם קריטריונים ע"ש Kruis וע"ש Manning נחשבים כמקובלים).[2], [3], [4]
Rome III Criteria לאבחנה של תסמונת המעי הרגיז הם: כאבי בטן חוזרים או חוסר נוחות בטנית לפחות שלושה ימים בחודש בשלושת החודשים האחרונים, יחד עם שתיים מהתופעות שלהלן או יותר: הקלה עם פעולת מעיים, התחלת הסימפטומים קשורה בשינוי בתדירות פעולות מעיים, התחלת הסימפטומים קשורה בשינוי מרקם הצואה וצורתה.[4], [6]
מאפיינים קליניים של IBS כוללים כאב בטן או חוסר נוחות, נפיחות בטנית נראית לעין, מצב מתמשך של לפחות שישה חודשים ועצירות ושלשול לפי חלוקת התסמונת לארבעה תת-סוגים:
- IBS-C כשהעצירות היא התסמין הבולט: 25% ויותר מהיציאות קשות ופחות מ-25% מימיות או דלילות
- IBS-D כשהשלשול הוא התסמין הבולט: 25% ויותר מהיציאות מימיות או דלילות ופחות מ-5% קשות
- IBS-M כשעצירות ושלשול מופיעים באותה תדירות פחות או יותר, 25% ויותר מכלל היציאות
- Unsubtyped IBS כשאין התאמה לשלושת סוגים הקודמים.
רוב המאובחנים יכולים להחליף במשך הזמן הגדרה של IBS-C או IBS-D להגדרה של IBS-M ולהפך, מעטים מחליפים בין IBS-C^ IBS-D ולהפך. חולה IBS עלול לסבול מסימפטומים נוספים כמו גזים מפי הטבעת או גיהוק, רפלוקס גסטרואזופגלי, דיספגיה, שובע מהיר, דיספפסיה, בחילות וכאב בחזה שאינו לבבי.[3] האטיולוגיה של IBS מורכבת ועדיין אינה ברורה דיה. רוב האנשים עם IBS מדווחים שהדיאטה שלהם משפיעה על הסימפטומים שלהם, ולכן הם עושים שינויים תזונתיים שונים בניסיון למצוא מרגוע והקלה.[7], [8] עדות נוספת שלמזון הנאכל יש תפקיד חשוב בגירוי הסימפטומים, היא שנמצא שהסימפטומים של IBS משתפרים בצום מתמשך.[9] קיימים קשיים רבים בביצוע מחקרים מבוקרים לבדיקת השפעת מזון על הסימפטומים ויש קושי רב בבידוד השפעת מזון כזה או אחר, במיוחד בהתחשב בשונות הסימפטומים בין האנשים עם IBS. למרות זאת, היו כמה שינויים תזונתיים שנבדקו יותר, והצביעו על השפעות מובהקות יותר מהשאר: לקטוז, סיבים תזונתיים ופרוקטוז. למזון שומני מדי יש השפעה על תנועתיות מערכת העיכול החל מהקיבה, והסימפטום השכיח הוא נפיחות, לקפאין יש השפעה ידועה על הגברת תנועתיות המעי. לכן בהערכה של מטופל עם IBS יש לבצע הערכה של צריכת קפה, מזון שומני, נוזלים, סיבים תזונתיים ומוצרי חלב יחד עם הרגלי אכילה והרגלי חיים.[10]
תגובות שליליות כמו המאפיינים ב-IBS המופיעים בעקבות אכילת מזון, מוגדרות כאי סבילות למזון או כרגישות למזון (Food Intolerances or Sensitivities), והן תגובות שאינן קשורות למנגנונים אימונולוגיים, בניגוד לאלרגיות למזון המתווכות אימונולוגית.
לקטוז
אי סבילות ללקטוז גורמת לסימפטומים הדומים לאלו של IBS (כאב בטן, נפיחות וצואה דלילה). רוב האנשים עם תת ספיגה של לקטוז לרוב יכולים לסבול עד 13 גרם לקטוז (שווה ערך ל-250 מ"ל חלב) המפוזר במשך היום בלי לפתח סימפטומים. שכיחות אי הסבילות ללקטוז כנראה דומה בקרב אנשים עם IBS בהשוואה לאוכלוסייה ללא IBS, אך מומלץ לבצע תבחין נשיפה ללקטוז כשעולה חשד לאי סבילות מתוך אנמנזה נכונה של המטופל,[10] במיוחד באוכלוסייה אתנית בעלת סיכון לחסר לקטאז ראשוני. כמובן שאם תבחין הנשיפה ללקטוז היה חיובי, יש להמליץ על דיאטה דלת לקטוז[10] בהתאמה אישית, ולהימנע מדיאטה נטולת לקטוז. ישנה חשיבות לחלוקת הלקטוז במשך היום ולשילובו עם ארוחה. לרוב ישנה העדפה למוצרי חלב דלי לקטוז כמו גבינות קשות על פני חלב בצורתו הנוזלית, למרות שרמת ההמלצה היא D, עקב חסר במחקרים מסוג RCT.
כאשר לא חלה הטבה בסימפטומים עם דיאטה דלת לקטוז, כדאי לבצע הערכה של מרכיבים אחרים כמו חלבון חלב פרה כגורם תורם, ואז כדאי להוציא חלב ניגר מהתפריט או, במקרים מסוימים, לבדוק השפעה של חלב שאינו חלב פרה כמו חלב סויה וחלב אורז.[10] יש לזכור שגם חלב סויה יכול לגרום לגזים ולנפיחות אצל חלק מהחולים. אם חלה הטבה בסימפטומים לאחר דיאטה מוגבלת בלקטוז, יהיה צורך להוסיף בהדרגה מוצרי חלב לשם בדיקת סף הסבילות של המטופל.[10]
מכאן עולה חשיבותה של אנמנזה תזונתית הנעשית על ידי דיאטנית מתחום הגסטרואנטרולוגיה, הכוללת הערכה דיאטטית ובדיקת תגובה אישית למזונות שונים.
סיבים תזונתיים
סיבים תזונתיים נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: סיבים מסיסים, סיבים בלתי מסיסים וסיבים פרהביוטיים. סיבים מסיסים כמו פקטין, בטא-גלוקאן משיבולת שועל ומשעורה וסיבי גאם שבפסיליום, עוברים תסיסה במעי הגס. סיבים בלתי מסיסים כמו צלולוז, המיצלולוז וליגנין, נוטים לעבור תסיסה אטית ובלתי מלאה, ויש להם השפעה על העלאת נפח הצואה. ישנן עדויות סותרות בנוגע להפחתת צריכת סיבים בתזונה או להעלאתה.
מסיכום העדויות בספרות על ידי האיגוד הדיאטטי הבריטי ב-2012,[10] נמצא שסובין חיטה אינו משפר סימפטומים ב-IBS, ונמצא שתערובת סיבים מהמזון אינה מיטיבה גם כן. לכן ההמלצה היא שלא להרבות בסיבים מהמזון מעבר לצריכה רגילה של המטופל, ויש לזכור שחלק מהמזונות הם תערובת של כמה סיבים יחד. גם לסיבי הפסיליום לא נמצאה הטבה מוכחת בסימפטומים של IBS, ועל פי סקירת ספרות שיטתית העדויות היו סותרות ולא מספקות.[11] ישנה עדות מסוימת שתוספת זרעי פשתה טחונים יכולה לעזור בהקלה בעצירות, בחוסר נוחות בטנית ובנפיחות ב-IBS-C, הטבה זו היא אטית ומשתפרת עם הזמן.[12]
פרוקטוז
פרוקטוז המופיע במזון כפרוקטוז חופשי, ולא ביחד עם גלוקוז, נספג באטיות לאורך כל המעי הדק, ואז יוצר אפקט אוסמוטי ומעלה את נפח הנוזלים בחלל המעי, גם אם מבחן הנשיפה של הפרוקטוז מתקבל כתקין.[13], [14]
במולקולת הסוכרוז, סוכר השולחן (דיסכריד), היחס בין הפרוקטוז לגלוקוז הוא 1:1, ואז ספיגתו תקינה, גם אם הפרוקטוז יופיע יחד עם גלוקוז במזון כחד-סוכרים ביחס כמותי של 1:1, ספיגתו תהיה תקינה.
פרוקטוז ולקטוז שייכים לקבוצה הנקראת פחמימות קצרות שרשרת. פחמימות קצרות שרשרת הן מרכיבי מזון הקטנים מספיק ליצירת אפקט אוסמוטי, שבמקביל עוברים תסיסה מהירה על ידי חיידקי המעי. הן כמעט לא נעכלות או נספגות לאט במעי הדק, וכך גורמות לצואה דלילה ומימית וליצירת גזים.[10], [13], [14] קבוצה זו נקראת FODMAP (Fermentable Oligo-, Di-, Mono-Saccharides And Polyols). בקבוצה זו נכללים לקטוז (דיסכריד), שבחלק מהאנשים נספג בחלקו; פרוקטוז חופשי הנמצא בכמות גדולה יותר מגלוקוז ונספג באטיות בכל האנשים עם IBS; פוליאולים: סורביטול, מניטול וקסילוז, הנספגים ומפורקים חלקית בלבד; פרוקטאן (FOS - Fructo-Oligosaccharides) וגלקטו-אוליגוסכריד (GOS - Galcto-Oligosaccharides) שכמעט ואינם מפורקים ואינם נספגים.
כמויות גדולות ממרכיבים אלו יכולים לגרום לשלשול ולגזים גם באנשים בריאים, כמו במתן מנה גדולה של לקטולוז וסורביטול. בכמה מחקרים שאוזכרו בכמה מאמרי סקירה, מזונות מקבוצה זו נמצאו כקשורים לסימפטומים של IBS כשניתנו בצורת מזון ובשתיית תמיסות של המרכיבים.[13], [14]
במחקר אחד 25 חולים עם IBS דיווחו על הטבה כאשר הפחיתו FODMAP'S בדיאטה, ובהמשך כשקיבלו משקה עם פרוקטוז ופרוקטאן בריכוזים שונים לעומת גלוקוז כפלצבו, אותם סימפטומים חזרו להציק להם.[15]
במחקר אחר 43 חולים עם IBS המטופלים במרפאת חוץ קיבלו הנחיות תזונתיות לדיאטה דלת FODMAP'S, והושוו ל-39 חולים שקיבלו ייעוץ לדיאטה רגילה. בקבוצה שהוגבלה ב-FODMAP'S הייתה הטבה גדולה יותר ומשמעותית בנפיחות, בכאבי הבטן ובגזים.[16] ההטבה המסוימת שנצפתה בחלק קטן של הקבוצה עם ייעוץ תזונתי רגיל משויכת לעצם הטיפול והייעוץ.
כנראה שקיימים כמה מנגנונים הגורמים לכאבי בטן, לנפיחות בטנית ולשלשול כתגובה לחומרי מזון אלו. מזונות שונים נבדקו באמצעות שימוש בהערכות מעבדתיות שונות, כדי להעריך את תכולת ה-FODMAP'S שבהם, וכך נוצרה טבלה של מזונות עשירים ב-FODMAP'S ושל מזונות דלים בהם.
- מקורות עיקריים ל-FODMAP'S
פרוקטוז חופשי: תפוח עץ, דובדבן, מנגו, אגס, מלון, מיצי פירות שונים וסירופ פירות, אספרגוס, ארטישוק, דבש וסירופ תירס (מוסף להרבה מזונות מוכנים ומתועשים).
לקטוז: חלב, לבן, יוגורט, גבינה רכה וגלידה חלבית.
FOS,GOS: אפרסק לבן, אפרסמון, מלון, ארטישוק, אספרגוס, שומר, במיה, סלק אדום, כרוב ניצנים, כרוב, ברוקולי, כרובית, עולש, שום, בצל, כרישה, אפונה ירוקה, פיסטוק, קטניות שונות, אינולין המוסף למשקאות חלב פרהביוטיים. חיטה, שעורה, שיפון בכמות גדולה, וכמובן מזונות מקמחים אלו: פסטה, מאפים וכוי.
פוליאולים: תפוח עץ, אפרסק, נקטרינה, שזיף, אגס, אבוקדו, פטריות, אוכמניות וממתיקים מלאכותיים מסוג סורביטול, מניטול, מלטיטול, קסיליטול ואיזומלאט היכולים להופיע גם בתרופות.
חלק מהאנשים עם דיאטה דלה ב-FODMAP'S עדיין יכולים ליהנות מטופו ומקטניות בכמות קטנה.[14]
יש חשיבות גדולה ללקיחת אנמנזה תזונתית טובה, כדי להעריך אלו מטופלים עם IBS יפיקו תועלת מהפחתת FODMAP'S. ההתמקדות בדרך זו צריכה להיות באלו הסובלים מנפיחות, מגזים ומכאבי בטן. תיתכן סבילות אישית ל-FODMAP'S בכל מטופל, ולכן ישנה חשיבות להדרכה נכונה על ידי דיאטנית המתמחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה.[10], [14] ההמלצה היא להפחית מזונות עשירים ב-FODMAP'S, ולאחר כמה שבועות להוסיף מזון בודד ולבדוק את התגובה האישית. יש לזכור שלכל מזון יש זמן השפעה שונה, תוספת של פרוקטוז וסורביטול לדוגמה תגרום לסימנים עד 24 שעות לאחר אכילה.
חשוב לדעת שחלק מהמזונות צריכים להגביל, אך לא תמיד צריכים להימנע מהם לחלוטין, כמו חיטה, שעורה ושיפון ומוצריהם כמו לחם, ואפשר להכליל בתפריט לחם כוסמין (המכיל גם גלוטן) ומעט לחם אחר. ההתאמה תהיה לפי אנמנזה נכונה של הרגלי אכילה קודמים ולפי הסימפטומים השכיחים של המטופל. שינויים ותוספות לתפריט ייעשו בהתאם לתגובת החולה לשינויים הראשונים שנעשו, ולכן המעקב התזונתי הוא מרכיב חשוב בטיפול הכולל.
מקומה של אלרגיה למזון ב-IBS אינו ברור, בדיקות לאלרגיה לא נלמדו דיין בחולי IBS[17] והמידע הקיים בספרות מוגבל מאוד.
רגישות לגלוטן (Gluten Sensitivity)
רגישות לגלוטן ללא מחלת צליאק עולה ונבדקת כמרכיב ביצירת סימפטומים באנשים עם FGID, ועולה השאלה אם רגישות לגלוטן היא ישות קלינית נפרדת. רגישות לגלוטן שאינה צליאק, Non Celiac Gluten Sensitivity) NCGS), מאופיינת בסימפטומים גסטרואינטסטינליים כמו שלשול, חוסר נוחות בטנית, נפיחות וגזים או בסימפטומים אחרים של כאב ראש, עייפות, הפרעה בריכוז וכיבים בפה. הסימפטומים הללו נעלמים או משתפרים לאחר הימנעות מגלוטן. רגישות זו מאופיינת לאחר שצליאק ואלרגיה לחיטה נשללו.[17]
הוצעו כמה הסברים לקשר בין גלוטן לבין הופעת סימפטומים של IBS, והם עדיין בגדר היפותזות להמשך מחקר.[17] במהלך השנים פורסמו מחקרים שהראו קשר בין גלוטן לבין החמרה או הקלה בסימפטומים של IBS (עם תוספת גלוטן לדיאטה או עם הוצאתו), רובם היו לא מבוקרים. אך בקרב הציבור הנושא צובר פופולאריות והתעניינות רבה, ובשנים האחרונות נערכים מחקרים יותר מבוקרים בתחום זה. אחד מהמחקרים היותר מבוקרים נערך על ידי Carroccio וחבריו.[18]
276 איש עם סימפטומים דמויי IBS בכותרת של רגישות לחיטה ללא צליאק או נוגדנים לצליאק וללא אלרגיות, חולקו למערך של DBPC (Double-Blind Placebo-Controlled Challenge).
כל הנבדקים היו על דיאטה מופחתת חיטה לפני המחקר, הם קיבלו 30 גרם חיטה ליום, ונעשה מעקב לשבועיים עד ארבעה עם דיאטה רגילה. לאחר מכן אימצו דיאטת אלימינציה ללא חיטה, חלב פרה, ביצים, עגבניות ושוקולד. לאחר ארבעה שבועות עברו Challenges עם מתן מזון אחד בכל פעם למשך שבועיים, החיטה ניתנה בקפסולות מול קפסולת קסילוז, עם ניקיון למשך שבוע בין הבדיקות.
206 מתוך 276 נבדקים אובחנו כבעלי רגישויות מרובות, לא רק לחיטה, והסימפטומים החמירו עם הזמן במהלך השבועיים של כל מזון, ניקוד הסימפטומים היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בקבוצת הפלצבו לא היה שינוי בסימפטומים במהלך השבועיים של כל בדיקה.
גם במחקר זה לא ברור אם הגורם הבעייתי הוא הגלוטן או הפחמימה שבחיטה.
מחקר חדש נוסף מסוג RCT נערך על ידי Vazquez-Roque וחבריו, והראה השפעה של גלוטן על חדירות המעי.[19] נבדקו 45 חולי עם IBD-D למשך ארבעה שבועות. נמצא שדיאטה רגילה עם גלוטן גרמה ליותר פעולות מעיים ביום בקרב אנשים עם HLA-DQ2/8 חיובי מאשר אלו עם HLA-DQ2/8 שלילי, בהשוואה לדיאטה ללא גלוטן. חדירות המעי הדק הייתה גבוהה יותר בקרב אלו עם HLA-DQ2/8 חיובי, ולא היה הבדל בחדירות הקולון. לדיאטה עם גלוטן לא הייתה השפעה משמעותית על ההיסטולוגיה ועל זמן המעבר הקולוני, לעומת דיאטה ללא גלוטן.
מחקר זה הוא פתח להבנה נוספת של המנגנונים של השפעת גלוטן על המעי באנשים ללא צליאק, ובעיקר באלו עם IBS הנוטים להוציא מזונות מתפריטם ללא הכוונה מקצועית.
פרוביוטיקה
אפשר להמליץ על פרוביוטיקה לאחר הערכת יעילות הגבלת מזונות עשירים ב-FODMAP'S. חשוב שהמטופל יתמיד ליטול פרוביוטיקה במשך ארבעה שבועות לפחות, ולא נצפה נזק בנטילה זו.[10]
במטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים מסוג RCT שנעשתה השנה, השוו בין פרוביוטיקה לבין פלצבו כטיפול ב-IBS.[20] נמצא שלחלק מהזנים יש השפעה תרפויטית בחולי IBS, אך ההשפעה על הסימפטומים היא סלקטיבית.
נמצא שפרוביוטיקה שיפרה כאב אם הכילה זנים מסוג Bifidobacterium Longum ,Bifidobacterium Breve או Lactobacillus Acidophilus. נפיחות בטנית השתפרה עם Lactobacillus ,Bifidobacterium Infantis ,B. Breve Casei או Lactobacillus Plantarum. בבדיקת ההשפעה על גזים כל הזנים שנבדקו הביאו לשיפור: B. Infantis ,B. Breve, L. acidophilus ,B. Longum ,L. Plantarum ,L. Casei, Streptococcus Salivarius-! Lactobacillus Bulgaricus ssp. Thermophiles.
דיאטת אלימינציה
דיאטות אלימינציה היו בשימוש מסורתי בעבר במטרה לאתר אי סבילויות למזונות בחולה IBS. אין דיאטה סטנדרטית המגדירה אלו מזונות ואלו מרכיבים יש להוציא מהתפריט. לרוב דיאטת אלימינציה
תכיל מזונות שאינם אלרגנים במגוון מאוד מצומצם. היא רלבנטית לשימוש רק כשעולה חשד שלמטופל יש מספר רב של אי סבילויות למזון ולאחר שהגבלה או הימנעות ממזונות מסוימים לא שיפרו את הסימפטומים שהמטופל סובל מהם.10
חולים עם IBS-D עשויים ליהנות מדיאטת אלימינציה, והיא צריכה להיות מיושמת כשלושה-ארבעה שבועות לפני החזרה של מזונות שונים. ממחקרים קודמים נמצא שבדרך זו מתגלים לפחות שלושה מזונות מגרים שהשכיחים ביניהם הם חיטה, חלב, קפה, ביצים ותפוחי אדמה.10 לרוב אם לא חלה שום הטבה במהלך השבועות של דיאטת האלימינציה, אזי המזון אינו הגורם לסימפטומים. ואם חלה הטבה, יש להוסיף מזון אחד כל 48 שעות. אם התגובה הייתה שלילית, יש להימנע ממזון זה, ולהוסיף מזון חדש אחר רק לאחר היעלמות הסימפטומים השליליים. יש חשיבות גדולה לניהול יומן אכילה יומי על ידי המטופל.
סיכום שינויים תזונתיים יכולים לעזור לחלק מהאנשים המאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז. ההתאמה תעשה לאחר אנמנזה להרגלי אכילה ולהרגלי חיים ובהתאמה למאפיינים האישיים של התסמונת. ההערכה והטיפול צריכים להיעשות תוך התייחסות אישית מטפחת ומכבדת ותוך מתן מידע רלבנטי למטופל כדי שיהיה חלק מהטיפול. הטיפול ^IBS מתמקד בהקלת הסימפטומים ובשיפור איכות החיים. חשוב שהטיפול התזונתי "עשה על ידי דיאטנית מומחית בתחום זה. כך יאותרו אי סבילויות למזונות שונים כמו מזונות המכילים פחמימות קצרות שרשרת התוססות במעי, ויוחלט אם יש מקום לשימוש בדיאטה דלה ^FODMAP'S.
חשוב לשים לב לגיוון ולמניעת חסרים תזונתיים, והשימוש בדיאטת אלימינציה "שמר למקרים מסוימים בלבד, ולרוב כשהשלשול הוא הסימפטום הדומיננטי.
סוגיית ההימנעות או ההפחתה בצריכת גלוטן צובר פופולאריות בקרב הציבור ובקרב מאובחנים עם IBS. חלק מהאנשים עם IBS ייהנו מהפחתה בצריכה של גלוטן, אך לא כולם, ולכן יש להימנע מהמלצה גורפת בסוגיה זו. יש צורך ביותר מחקרים בנושא זה.
ההמלצה לצריכת סיבים תזונתיים גם היא אינה אחידה לכולם, ויש להתאימה לכל מטופל בנפרד. במקרים של ריבוי גזים ונפיחות כדאי להפחית בכמות הסיבים היומית שהמטופל רגיל לה, וכך גם כשהשלשול הוא הסימפטום הדומיננטי. במקרה של עצירות חשוב להכליל ירקות ופירות בתפריט בהתאמה אישית, תוך התחשבות בתכולת ^FODMAP'S שבהם, ותוך ניסיון להוסיף זרעי פשתהטחונים. בכל מקרה ההתאמה היא אישית, והתגובה למזון וסף הסבילות שונים ממטופל למטופל. E
18. Boettcher E, Crowe SE. Dietary Proteins and Functional Gastrointestinal Disorders. Am J Gastroenterol 2013; advance online publication, 9 April 2013
ביבליוגרפיה
- ↑ Owyang C. Irritable bowel syndrome. In:Harrison's principles of internal medicine. 16 th edition. McGraw-Hill Companies. 2005;1789-1792
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 Talley N. Irritable bowel syndrome. In: FeldmanM, FriedmanLS, BrandtLJ, eds. Sleisenger and Fordtran's Gastrointestinal and Liver Disease, 9th ed. 2010 Saunders;2091-2104
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Wald A. Clinical manifestations and diagnosis of irritable bowel syndrome. UpToDate 2012
- ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 American College of Gastroenterology IBS Task Force. An Evidence-Based Position Statement on the Management of Irritable Bowel Syndrome. Am J Gastroenterol. 2009;104:S1
- ↑ Kaptchuk TJ, Kelley JM, Conboy LA, et al. Components of placebo effect: randomised controlled trial in patients with irritable bowel syndrome. BMJ. 2008;336:999
- ↑ Longstreth GF, Thompson WG, Chey WD, et al. Functional bowel disorders. In: Drossman DA, ed. Rome III: The Functional Gastrointestinal Disorders. 3rd edition. McLean, VA: Dagnon Associates. 2006;49
- ↑ Monsbakken KW, Vandvik PO. Farup PG. Perceived food intolerance in subjects with irritable bowelsyndrome - etiology, prevalence and consequences. Eur JClinNutr.2006;60:667-672
- ↑ Halpert A, Dalton CB, PalssonO, et al. What patients know about irritable bowel syndrome(IBS) and what they would like to know. National Surveyon Patient Educational Needs in IBS and development andvalidation of the Patient Educational Needs Questionnaire(PEQ). Am. J. Gastroenterol. 2007;102:1972-1982
- ↑ Kanazawa M, Fukudo S. The effects of fasting therapy on irritable bowel syndrome. Int J Behav Med. 2006;13:214-20
- ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 10.7 10.8 McKenzie YA, Adler A, Anderson W et al. British dietetic association evidenced-based guidelines for the dietary management of irritable bowel syndrome in adults. J Hum Nutr Diet. 2012;25:260-274
- ↑ Chouinard LE. The role of psylliumfibre supplementation in treating irritable bowel syndrome. Can J Diet Pract Res. 2011;72(1):107-14
- ↑ Tarpila S, Tarpila A, Grohn P et al, Efficacy of ground flaxseed on constipationin patients with irritable bowel syndrome. Curr Top Nutraceutic Res. 2004;2:119-125
- ↑ 13.0 13.1 13.2 Gibson PR, Shepherd SJ. Evidence-based dietary management of functional gastrointestinal symptoms: the FODMAP approach. J Gastroenterol Hepatol. 2010;25:252-258
- ↑ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Gibson PR, Shepherd SJ. Food choice as a key management strategy for functional gastrointestinal symptoms. Am J Gastroenterol. 2012;107:657-666
- ↑ Shepherd SJ, Parker FC, Muir JG, Gibson PR. Dietary triggers of abdominal symptoms in patients with irritable bowel syndrome: randomized placebo-controlled evidence. Clin Gastroenterol Hepatol. 2008;6:765-771
- ↑ Staudacher H M, Whelan K, Irving PM, Lomer MC. Comparison of symptom response following advice for a diet low in fermentable carbohydrates (FODMAPs) versus standard dietary advice in patients with irritable bowel syndrome. J Hum Nutr Diet. 2011;24:487-495
- ↑ 17.0 17.1 17.2 Wald A. Treatment of irritable bowel syndrome. UpToDate 2013
- ↑ Carroccio A, Mansueto P, iacono G, et al. Non-celiac wheat sensitivity diagnosed by double-blind placebo-controlled challenge: exploring a new clinical entity. Am J Gastroenterol. 2012 ;107:1898-906
- ↑ Vazquez-roque MI, Camilleri M, Smyrk T, et al. A control trial of gluten-free diet in patients with irritable bowel syndrome-diarrhea: effect on bowel frequency and intestinal function. Gastroenterology 2013; advance online publication. 2013;144:903-911
- ↑ Ortiz-Lucas M, Tobias A, Saz P, Sebastian J. Effect of probiotic species on irritable bowel syndrome symptoms: A bring up to date meta-analysis. Rev Esp Enferm Dig. 2013;105(1):19-36
המידע שבדף זה נכתב על ידי אודליה ששון, Bsc, דיאטנית קלינית בכירה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים