כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT2 כקו שני לטיפול בסוכרת מסוג 2 - DPP-4 inhibitors and SGLT2 inhibitors as second line treatment of type 2 diabetes"
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==סיבות לאי הצלחה של איזון מיטבי של סוכרת בקרב מרבית המטופלים, למרות ההבנה של החשיבות הרבה הטמונה באיזון== | ==סיבות לאי הצלחה של איזון מיטבי של סוכרת בקרב מרבית המטופלים, למרות ההבנה של החשיבות הרבה הטמונה באיזון== | ||
| − | + | [[קובץ:GLYCEMIC CONTROL.png|ממוזער|מרכז|400 פיקסלים|תמונה 1. GLYCEMIC CONTROL ALGORITHM]] | |
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בהתמקדות בהיבט אחרון זה, יש יתרון ברור לשימוש בתרופות לסוכרת מהדור החדש הכוללות את מעכבי 4-DPP ומעכבי SGLT2 אשר אינם גורמים בכלל להיפוגליקמיה ואינם גורמים לעלייה במשקל, בעוד האחרונה אף גורמה לירידה במשקל. בשנים האחרונות נצפתה בארה"ב עלייה ניכרת בשימוש במעבבי 4-DPP, במקביל לירידה ניכרת בשימוש בםולפונילאוריה{{הערה|שם=הערה7|Turner LW, Nartey D, Stafford RS, Singh S, Alexander GC. Ambulatory treatment of type 2 diabetes in the U.S., 1997-2012. Diabetes Care. 2014 Apr;37(4):985-92.}} (המונה 1). | בהתמקדות בהיבט אחרון זה, יש יתרון ברור לשימוש בתרופות לסוכרת מהדור החדש הכוללות את מעכבי 4-DPP ומעכבי SGLT2 אשר אינם גורמים בכלל להיפוגליקמיה ואינם גורמים לעלייה במשקל, בעוד האחרונה אף גורמה לירידה במשקל. בשנים האחרונות נצפתה בארה"ב עלייה ניכרת בשימוש במעבבי 4-DPP, במקביל לירידה ניכרת בשימוש בםולפונילאוריה{{הערה|שם=הערה7|Turner LW, Nartey D, Stafford RS, Singh S, Alexander GC. Ambulatory treatment of type 2 diabetes in the U.S., 1997-2012. Diabetes Care. 2014 Apr;37(4):985-92.}} (המונה 1). | ||
| + | |||
| + | ==מעכבי 4-DPP== | ||
| + | |||
| + | הורמון GLP-1-n האנדוגני מופרש מתאי רירית המעי בתגובה למזח וגורם לעלייה בהפרשת אינסולין, ירידה בהפרשה גלוקגון והאטה בקצב ריקון הקיבה. זמן מחצית החיים שלו הינו דקות ספורות בלבד. בבדי להאריך את משך פעילותו בחולי סוכרת פותחו תרופות אשר הינן מעכבים ספציפיים של אנזים ה-4 Dipeptidyl peptidase אשר מפרק בץ היתר את הורמה GLP-1-n האנדוגני. התרופות גורמות לעלייה ברמות GLP-I-P עד לפי 4 מהנורמה. תרופות אלו אינן גורמות לעלייה במשקל ואינן מעלות שכיחות היפוגליקמיה, אלא אם הן ניתנות במשולב עם תרופות מקבוצת הסולפונילאוריה8. מבחינת שיקולי בטיחות, הרי למעכבי DTP-4-n ניסיון של קרוב ל-10 שנים בשוק, ועד עתה פורסמו 3 מחקרי ענק של מעקב קרדיווסקולרי אחר המטופלים בתרופות אלו, אשר הדגימו את בטיחות השימוש בהן מבחינת העדר עלייה בתוצא המשולב של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית"־'. תרופות אלו יכולות להינתן גם לחולים עם תפקוד כלייתי ירוד ואף בחולי דיאליזה-עובדה חשובה ביותר, בהתחשב בכך שרבים מחולי הסוברת סובלים מפגיעה בלייתיה והאוכלוסייה הסובלת מסוכרת ואי ספיקת כליות חשופה יותר להתפתחות היפוגליקמיה ועל כן יש חשיבות למתן תרופות אשר אינן גורמות להיפוגליקמיה באוכלוסייה זו־י. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־09:59, 21 בנובמבר 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT כקו שני לטיפול בסוכרת מסוג 2 | ||
|---|---|---|
| DPP-4 inhibitors and SGLT inhibitors as second line treatment of type 2 diabetes | ||
| יוצר הערך | ד"ר אביבית כהן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אינקרטינים, סוכרת
סוכרת היא מחלה כרונית אשר שכיחותה גוברת בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. נכון לשנת 2014 הוערכו בעולם כ-387 מיליון חולי סוכרת מאובחנים ולא מאובחנים, המהווים 8.3% מכלל האוכלוסייה[1]. בישראל, נבון לשנה 2012, היו למעלה מחצי מיליון חולי סוכרת מאובחנים ולא מאובחנים ושכיחות הסוכרת נאמדה בכ-7.6%[2].
סוכרת היא מחלה הגורמת לתחלואה ותמוהה, ירידה באיכות החיים וסיבוכים מרובים. גבר בך 50 המאובחן עם סוכרת יחיה בממוצע 9 שנים פחות מאשר גבר אשר לא אובחן עם סוכרת, ואשה החיה 12 שנים פחות. בתחשיבי איכות חיים יש להעריך כל שנה עם סוכרת ב-75% בהשוואה לשנה ללא סוכרת ועל כן גבר בן 50 אשר אובחן עתה עם סוכרת יאבד כ-14.5 שנות איכות חיים ואישה תאבד כ-18 שנות איכות חיים[3].
מזה עשרות שנים ידוע בי איזון מיטבי של סוכרת מוביל לירידה משמעותית בשכיחות סיבובי הסוכרת המופיעים בבלי הדם הקטנים, ואיזון סוכרת בשלבים המוקדמים של המחלה יוביל להורדה גם בסיבוכים הקרדיווסקולריים של סוכרת, אשר מהווים את גורם התחלואה והתמותה המרכזי בקרב חולי סוכרת[4], [5].
עם זאת, נתוני האיזון במדינת ישראל וברחבי העולם אינם מעודדים. בישראל הוגדר יעד איזון סוכרת מתחה ל-7% עבור חולים עד גיל 75 ומתחה ל-8% עבור מטופלים מעל גיל 75 ו/או עם משך סוכרת של למעלה מ-10 שנים. נכון לשנת 2013 נמצא כי 64.3% מכלל חולי הסוכרת בגילאי 84-18 עומדים ביעד זה. בנוסף נמצא כי ל-12.2% מחולי הסוכרת היה HbAic מעל 9%[6].
סיבות לאי הצלחה של איזון מיטבי של סוכרת בקרב מרבית המטופלים, למרות ההבנה של החשיבות הרבה הטמונה באיזון
- סוברת היא מחלה כרונית וקיים קושי בהתמדה של מטופלים רבים בדרישות היומיומיות של המחלה הכוללות היצמדות לתוכנית תזונתית, ביצוע פעילות גופנית, נטילת תרופות באופן מסודר ולעיתים גם ניטור סובר והזרקת אינסולין במינונים מתאימים.
- יש נטייה של רופאים ומטופלים ל-clinical inertia, "היתקעות" ברמת איזון בלתי מספקת ללא העצמה נדרשת של הטיפול התרופתי בשל גורמים שונים ובכללם תקווה כי ההקפדה על אורח חיים בריא תשתפר עד הבדיקה הבאה ("אחרי החגים"), חשש מהעמסת תרופות על המטופל וחשש מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי. חוסר תיאום ציפיות והגדרת יעדים משותפת ע"י הרופא והחולה נמנים גם הם כחלק מהסיבות המובילות לקיבעון הטיפולי.
- תרופות לסוכרת מקבוצת הםולפונילאוריה או טיפול באינסולין כרוכים שניהם בסיכה מוגבר לעלייה במשקל ולהיפוגליקמיה, אשר אלו נוטים לגרום לרופא ולמטופל להימנע מהעצמת טיפול תרופתי גם כאשר זה נדרש.
בהתמקדות בהיבט אחרון זה, יש יתרון ברור לשימוש בתרופות לסוכרת מהדור החדש הכוללות את מעכבי 4-DPP ומעכבי SGLT2 אשר אינם גורמים בכלל להיפוגליקמיה ואינם גורמים לעלייה במשקל, בעוד האחרונה אף גורמה לירידה במשקל. בשנים האחרונות נצפתה בארה"ב עלייה ניכרת בשימוש במעבבי 4-DPP, במקביל לירידה ניכרת בשימוש בםולפונילאוריה[7] (המונה 1).
מעכבי 4-DPP
הורמון GLP-1-n האנדוגני מופרש מתאי רירית המעי בתגובה למזח וגורם לעלייה בהפרשת אינסולין, ירידה בהפרשה גלוקגון והאטה בקצב ריקון הקיבה. זמן מחצית החיים שלו הינו דקות ספורות בלבד. בבדי להאריך את משך פעילותו בחולי סוכרת פותחו תרופות אשר הינן מעכבים ספציפיים של אנזים ה-4 Dipeptidyl peptidase אשר מפרק בץ היתר את הורמה GLP-1-n האנדוגני. התרופות גורמות לעלייה ברמות GLP-I-P עד לפי 4 מהנורמה. תרופות אלו אינן גורמות לעלייה במשקל ואינן מעלות שכיחות היפוגליקמיה, אלא אם הן ניתנות במשולב עם תרופות מקבוצת הסולפונילאוריה8. מבחינת שיקולי בטיחות, הרי למעכבי DTP-4-n ניסיון של קרוב ל-10 שנים בשוק, ועד עתה פורסמו 3 מחקרי ענק של מעקב קרדיווסקולרי אחר המטופלים בתרופות אלו, אשר הדגימו את בטיחות השימוש בהן מבחינת העדר עלייה בתוצא המשולב של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית"־'. תרופות אלו יכולות להינתן גם לחולים עם תפקוד כלייתי ירוד ואף בחולי דיאליזה-עובדה חשובה ביותר, בהתחשב בכך שרבים מחולי הסוברת סובלים מפגיעה בלייתיה והאוכלוסייה הסובלת מסוכרת ואי ספיקת כליות חשופה יותר להתפתחות היפוגליקמיה ועל כן יש חשיבות למתן תרופות אשר אינן גורמות להיפוגליקמיה באוכלוסייה זו־י.
ביבליוגרפיה
- ↑ International Diabetes Federation, IDF Diabetes Atlas, 6th edn. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2014 update, http://www.idf.org/diabetesatlas
- ↑ המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת, מהדורת 2015
- ↑ Narayan KM, Boyle JP, Thompson TJ, Sorensen SW, Williamson DF. Lifetime risk for diabetes mellitus in the United States. JAMA. 2003 Oct 8;290(14);1884-90
- ↑ UK Prospective Diabetes Study (UKPDS) Group. Effect of intensive blood-glucose control with metformin on complications in overweight patients with type 2 diabe¬tes (UKPDS 34). Lancet 1998;352:854-865
- ↑ Holman RR, Paul SK, Bethel MA, Matthews DR, Neil HA. 10-year follow-up of inten-5ive glucose control in type 2 diabetes. N Engl J Med 2008;359:1577-1589
- ↑ התוכוית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, דו"ח לשנים 2011-2013
- ↑ Turner LW, Nartey D, Stafford RS, Singh S, Alexander GC. Ambulatory treatment of type 2 diabetes in the U.S., 1997-2012. Diabetes Care. 2014 Apr;37(4):985-92.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות, ירושלים