האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס - טיפול - Castration resistant metastatic prostate cancer - treatment"

מתוך ויקירפואה

שורה 95: שורה 95:
 
תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול באבירטרון כוללות בצקת פריפרית, יתר לחץ דם, היפוקלמיה ועליית באנזימי כבד.הטיפול באבירטרון מאושר בישראל לחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס.
 
תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול באבירטרון כוללות בצקת פריפרית, יתר לחץ דם, היפוקלמיה ועליית באנזימי כבד.הטיפול באבירטרון מאושר בישראל לחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס.
  
 +
==רדיום-223 כלוריד (Xofigo)==
  
 +
מעל 90% מהחולים עם סרטן ערמונית העמיד לסירוס סובלים מגרורות גרמיות.
 +
 +
חולים עם גרורות גרמיות עלולים לחוות אירועים גרמיים כגון שברים פתולוגיים, כאב בלתי נשלט, דחיסת חוט השדרה, והזדקקות לקרינה וניתוח.
 +
 +
עד לאחרונה הטיפולים מכווני עצם (ביפוספונטים ודנוזומב) לחולים אלו היו פליאטיביים, בעלי יעילות מוגבלת לדחייה האירועים הגרמיים, ללא שיפור בתוחלת החיים.
 +
 +
רדיום 223 (Xofigo, radmm-223 dichlorid) הוא טיפול מכוון גרורות גרמיות, המשמיד נגעים גרמיים על ידי קרינת אלפא. עקב מאפייני המסה והמטען, חלקיקי אלפא מפרישים אנרגיה גבוהה לאורך מסלול קצר במיוחד (פחות ממאה מיקרון) - תכונה שהופכת אותם לפחות חדירים לסביבה (כך שיש פחות פגיעה במח העצם הבריא הסמוך לגרורות ולחולה תהיינה פחות תופעות לוואי) ויותר רעילים לגרורות, בהשוואה לקרינת גמא או לקרינת בטא.
 +
 +
במחקר רנדומלי שהשווה אח הטיפול ברדיום 223 לפלסבו{{הערה|שם=הערה7|Parker C, Nilsson S, Heinrich D, Helle SI, O'Sullivan JM, Fossa SD, Chodacki A, Wiechno P, Logue J, Seke M, Widmark A, Johannessen DC, Hoskin P, Bottomley D, James ND, Solberg A, Syndikus I, Kliment J, Wedel S, Boehmer S, Dall'Oglio M, Franzen L, Coleman R, Vogelzang NJ, O'Bryan-Tear CG, Staudacher K, Garcia-Vargas J, Shan M, Bruland 0S, Sartor O; ALSYMPCA Investigators. Alpha emitter radium-223 and survival in metastatic prostate cancer. N Engl J Med. 2013;369:213-23.}}, בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד
  
  
שורה 114: שורה 124:
 
התרופה [[Jevtana]]{{כ}} (Cabazitaxel) הנה תרופה כימותרפית הפועלת במנגנון של עצירת חלוקות בתא הסרטני, וככל הנראה בעלת אפקט נוסף של עיכוב מנגנון שפעול הקולטן להורמונים האנדרוגנים. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים הוותיקים, תרופה זו מושפעת פחות ממנגנוני עמידות. הטיפול ב-Jevtana הוכח כמאריך תוחלת חיים באופן משמעותי בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס שטופלו בטיפול כימותרפי קודם ב-[[Taxotere]] {{כ}}(Docetaxel). תופעות לוואי שכיחות של הטיפול כוללות רגישות יתר, [[שלשול]] וחום המלווה ב[[ירידה בספירת הדם הלבנה]] (לויקופניה). התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית, באירופה ובישראל לטיפול בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, שמחלתם התקדמה על אף טיפול כימותרפי קודם ב-[[Taxotere]] {{כ}}(Docetaxel).
 
התרופה [[Jevtana]]{{כ}} (Cabazitaxel) הנה תרופה כימותרפית הפועלת במנגנון של עצירת חלוקות בתא הסרטני, וככל הנראה בעלת אפקט נוסף של עיכוב מנגנון שפעול הקולטן להורמונים האנדרוגנים. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים הוותיקים, תרופה זו מושפעת פחות ממנגנוני עמידות. הטיפול ב-Jevtana הוכח כמאריך תוחלת חיים באופן משמעותי בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס שטופלו בטיפול כימותרפי קודם ב-[[Taxotere]] {{כ}}(Docetaxel). תופעות לוואי שכיחות של הטיפול כוללות רגישות יתר, [[שלשול]] וחום המלווה ב[[ירידה בספירת הדם הלבנה]] (לויקופניה). התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית, באירופה ובישראל לטיפול בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, שמחלתם התקדמה על אף טיפול כימותרפי קודם ב-[[Taxotere]] {{כ}}(Docetaxel).
  
====טיפול קרינתי ב-Alpharadin {{כ}}(Xofigo ,Radium-223-Chloride)====
 
 
מעל ל-90% מהחולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס סובלים מגרורות גרמיות (גרורות במערכת השלד). [[Alpharadin]] {{כ}}(Xofigo ,Radium-223-Chloride) הנו [[טיפול קרינתי]] המבוסס על קרינה אלקטרו-מגנטית מסוג אלפא, והוא מכוון להשמדת גרורות גרמיות. בהתאם למאפייני המסה והמטען שלהם, חלקיקי האלפא מפרישים אנרגיה גבוהה לאורך מסלול קצר במיוחד (פחות ממאה מיקרון), מה שהופך אותם לפחות חדירים לסביבה. בזכות כך, קרינת אלפא הורסת רק את הגרורות, ופוגעת פחות במח העצם הבריא מסביב לגרורה, מה שמאפשר טיפול עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לקרינת גמא או בטא. מחקרים עדכניים בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס וגרורות גרמיות מצאו שטיפול ב-Alpharadin האריך באופן משמעותי את תוחלת החיים והפחית את שיעור האירועים הגרמיים. טיפול זה אושר לאחרונה בארצות הברית וצפוי להיות מאושר באירופה. בישראל הוא אינו מאושר כיום.
 
  
 
=====סיכום=====
 
=====סיכום=====

גרסה מ־09:27, 4 בדצמבר 2015

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס - טיפול
Castration resistant metastatic prostate cancer - treatment
שמות נוספים טיפול הורמונלי מתקדם בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס
יוצר הערך ד"ר דניאל קייזמן
Themedical.png
 


הערות לעורכים: ויקיזציה. לא להשתמש בראשי תיבות.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן הערמונית

סרטן הערמונית (Prostate cancer) הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים ומהווה הגורם השני בשכיחותו לתמותת גברים מסרטן בעולם המערבי.

גורמי הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית הם:

  • גיל מתקדם - סרטן הערמונית נדיר בגיל צעיר מארבעים, ושכיחותו עולה בהתמדה בגיל מבוגר יותר
  • מחלה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, אך רק במיעוט המקרים הסיפור המשפחתי הוא חלק מתסמונת גנטית מזוהה כגון מוטציות בגנים BRCA1 ‏(Breast cancer 1, early onset) או BRCA2 ‏(Breast cancer 2, early onset)
  • העדר פעילות גופנית
  • צריכה מוגברת של אוכל שומני

כיום, עקב בדיקות הגילוי המוקדם, מאובחן סרטן הערמונית באחד מכל שישה גברים ולרוב (90%) בשלב מוקדם וללא תסמינים. במיעוט החולים (10%) מאובחן הסרטן בשלב גרורתי.

סרטן ערמונית המתגלה בשלב מוקדם הוא בר ריפוי וקיימות מגון אפשרויות לטיפול בו, בעיקר ניתוח כריתת ערמונית או קרינה לערמונית (לעיתים בשילוב טיפול הורמונלי).

כיום, עקב בדיקות הגילוי המוקדם, מאובחן סרטן הערמונית באחד מכל שישה גברים ולרוב (90%) בשלב מוקדם וללא תסמינים. במיעוט החולים (10%) מאובחן הסרטן בשלב גרורתי.

סרטן ערמונית המתגלה בשלב מוקדם הוא בר ריפוי וקיימות מגוון אפשרויות לטיפול בו, בעיקר ניתוח כריתת ערמונית (Prostatectomy) או קרינה לערמונית (לעיתים בשילוב טיפול הורמונלי). בחלק מהחולים קיימת אפשרות להשגחה פעילה ללא מתן טיפול. השיקולים הנלקחים בחשבון בקביעת הגישה לגידול מוקדם הם גיל החולה, מחלות רקע, רמת הסמן PSA‏ (Prostate specific antigen), מראה הגידול בביופסיה (מדד גליסון, Gleason score) וממצאי הבדיקה הרקטלית.

רוב החולים המאובחנים עם סרטן ערמונית בשלב מוקדם לא ימותו ממחלתם.

כ-20% מכלל חולי סרטן הערמונית יסבלו ממחלה גרורתית בשלב כלשהוא, מלכתחילה או כחזרת מחלה לאחר טיפול ראשוני, או כהתקדמות מחלה בגידול ראשוני שלא טופל. אתרי הגרורות השכיחים בסרטן הערמונית הם העצמות וקשריות הלימפה. במיעוט החולים נצפית מעורבות איברים אחרים ובפרט ריאות, כבד ומוח. בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי, תוחלת החיים החציונית היא כיום בסביבות חמש שנים.

הטיפול בסרטן ערמונית גרורתי

הטיפול הראשוני בסרטן ערמונית גרורתי הוא טיפול הורמונלי (Androgen deprivation therapy) להורדת רמת ההורמון הגברי טסטוסטרון, לטווח הסירוס (מוגדר היסטורית כלא יותר מ-50ng/m1, ובסדרות מודרניות כלא יותר מ-20ng/m1). טיפול זה מתבצע על ידי כריתת אשכים או זריקות אגוניםט או אנטגוניםט ל-ל-LHRH ‏(Luteinizing-hormone-releasing hormone). חולים עם גרורות גרמיות יטופלו לעיתים גם בטיפול מעכב עצם Zoledronic acid או Prolia ‏(Denosumab). לשם הפחתת שיעור האירועים הגרמיים כגון שבר פתולוגי, היפרקלצמיה, הזדקקות לניתוח אורטופדי או קרינה פליאטיבית ו-spinal cord compression.

חולים עם סרטן ערמונית גרורתי לאיברים ויסצרליים או עם 4 גרורות גרמיות לפחות, מהן אחת לפחות מחוץ לעמוד השדרה/אגן, יטופלו לעיתים, בנוסף, בשישה קורסים של טיפול כימותרפי דוסיטקסל, על סמך מחקר רנדומלי שפורסם לאחרונה והראה שיפור משמעותי בהשרדות חולים אלו בהשוואה לטיפול הורמונלי בלבד[1].

רוב החולים (90%) עם סרטן ערמונית גרורתי יגיבו לטיפול ההורמונלי הראשוני למשך 18-48 חודשים, ולבסוף יתקדמו למצב של סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס, המוגדר כהתקדמות מחלה ביוכימית (עליית רמת הסמן PSA), קלינית (התגברות תסמינים כגון כאב), או בבדיקות הדמיה (החמרת ממצאי הגרורות במיפוי עצמות ו-CT), למרות Androgen deprivation therapy ודיכוי רמת הטסטוסטרון לטווח הסירוס. למרבה הצער, רוב חולי סרטן הערמונית הגרורתי העמיד לסירוס ימותו ממחלתם. תוחלת החיים התציונית בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס היא 2-3 שנים.

הטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס (Metastatic castrate resistant prostate cancer)

סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס ממשיך להיות רגיש לדיכוי רמת הטסטוסטרון ולכן יש להמשיך את הטיפול ההורמונלי הראשוני (Androgen deprivation therapy) במקביל למתן טיפולים נוספים.

מבחינת מתן טיפולים נוספים, הטיפול הראשון שהוכח כמאריך השררות בחולים אלו היה כימותרפיה על בסיס Taxotere ‏(Docetaxel), כפי שפורסם בשנת 2004‏[2]. הטיפול ב-docetaxel הושווה לטיפול היסטורי בכימותרפיה Mitoxantorne, שהינו טיפול פליאטיבי שלא הוכח במאריך השרדות בחולים אלו. בהשוואה לטיפול במייתוזנתרון, הטיפול ב-Docetaxel במינון 75mg/m2 פעם בשלושה שבועות הביא להארכה משמעותית של ההישרדות (0.009=HR 0.76, p, הישרדוח הציונית 19 לעומת 16.5 חודשים). הטיפול ב-Docetaxel מביא בחולים רבים גם לירידת הסמן PSA, התייצבות או שיפור בדיקות ההדמיה ושיפור בכאב. הטיפול הכימותרפי ב-Docetaxel כרוך בתופעות לוואי ובפרט בירידת הספירה הלבנה, בזיהומים, בנוירופתיה פריפרית, בבצקת פריפריה ובשלשול.

למרבה הצער, חולים רבים (30%-40%) אינם יכולים לקבל טיפול כימותרפי עקב רקע רפואי מורכב וסיבון משמעותי לתופעות לוואי קשות. עד לפני שנים ספורות, הטיפול הכימותרפי ב-Docetaxei היה היחיד שהוכח כמאריך הישרדות בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס. על כן, לחולים שלא יכלו לקבל טיפול זה לא היה פתרון טוב בנמצא.

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בהבנת הביולוגיה של סרטן הערמונית הגרורתי העמיד לסירוס, והידע שנצבר הוביל להתפתחות טיפולים חדשים המכוונים באופן מדויק נגד מנגנונים מולקולריים המעורבים בתהליך המחלה. טיפולים אלו הוכחו כמאריכי תוחלת חיים בחולים אלו ובכך תורמים משמעותית להרחבת טווח אפשרויות הטיפול בחולי סרטן הערמונית הנמצאים בשלב של מחלה גרורתית העמידה לסירוס. טיפולים כוללים טיפול הורמונלי מתקדם בתרופות Enzaiutamide ו-Abiraterone, טיפול קרינתי תוך ורידי בתרופה רדיום-223, טיפול כימותרפי בתרופה Cabazitaxel, וחיסון תאי דנדיטי sipuleucel-T.

האתגר העומד כיום בפני הרופא המטפל בסרטן הערמונית הגרורתי העמיד לסירוס, אינו העדר טיפול, כי אם מגוון טיפולים והצורך לבחור עבור כל חולה, בשלבים שונים של המחלה, את הטיפול המתאים ביותר עבורו.

XTANDI) Enzaiutamide)

שפעול הקולטן לאנדרוגן הוא ההליך מרכזי בסרטן הערמונית בכלל ובמצב עמיד לסירוס בפרט.

במצב העמיד לסירוס, הקולטן לאנדרוגן רגיש מאוד לריכח נמוך של אנדרוגנים. המקור לאנדרוגנים המשפעלים את הרצפטור לאנדרוגן במצב העמיד לסירוס הוא בלוטת יותרת כליה, בה מיוצרים 10%-30% מכלל האנדרוגנים בסרום וייצור מקומי בסביבת הגידול.

אנזלותמיד הוא מעכב פוטנטי של הקולטן לאנדרוגן, בכל שלבי שפעול הקולטן, קרי הקישור בין האנדרוגן לקולטן בציטופלזמה של תא הגידול, המעבר של הקומפלקס אנדרוגן-קולטן לגרעין תא הסרטן, והקישור של הקופלקס אנדרוגן-קולטן ל-DNA. הטיפול באנזלוטמיד מפחית את גדילת תאי סרטן הערמונית ומשרה מוות של תאי הסרטן ונסיגת גרורות.

התרופה אנזלותמיד הראתה יעילות מרשימה בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, הן לאחר טיפול כימותרפי בתרופה דוסיטקסל, והן טרם טיפול כימותרפי.

במחקר פרוספקטיבי, אקראי, הטיפול באנזלותמיד האריך משמעותית את הישרדות החולים בהשוואה לאינבו (הישרדות הציונית 18.4 חודשים לעומת 13.6 חודשים, הפחתה של 37% בסיכון לתמותה, 0.001>HR=0.63, p) בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס שמחלתם התקדמה לאחר טיפול כימותרפי בדוסיטקסל[3]. לנוכח השיפור המשמעותי בהישרדות החולים שטופלו באנזלותמיד, המחקר הופסק מייד לאחר קבלת תוצאות הביניים, על מנת להסב את החולים שטופלו באינבו לטיפול באנזלותמיד.

שיפור משמעותי נצפה גם בתגובת הסמן (PSA 54% לעומת 2%, 0.001>p), תגובה לטיפול בבדיקות הדמיה (29% לעומת 4%, 0.001>p), שיפור באיכות חיי החולים (43% לעומת ,18% 0.001>p), משך הזמן ללא התקדמות הסמן (8.3 PSA לעומת 3 חודשים, הפחתה של 75% בסיכום להתקדמות, 0.001>HR=0.25,p), ובמשך הזמן ללא התקדמות מחלה בבדיקות הדמיה (8.3 לעומת 2.9 חודשים, הפחתה של 60% בסיכון להתקדמות מחלה בבדיקות הדמיה, (0.4=HR ‏0.001>p). כמו כן נצפה שיפור במשך הזמן ללא סיבוך גרמי (skeletal related event, כגון Spinal cord compression, שבר פתולוגי, הזדקקות לקרינה או ניתוח) (16.7 לעומת 13.3 חודשים, 0.0001>HR=0.69, p). לבסוף, שיעור הפחתה הכאב (Pain palliation) היה באופן משמעותי גבוה יותר בחולים שטופלו באנזלותמיד (45%) לעומת אינבו (7%).

מחקר זה, שהראה לראשונה שיפור בתוחלת חיי חולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס על ידי טיפול במעכב הקולטן לאנדרוגן (מנגנון מרכזי וספציפי בתהליך המחלה), מהווה פריצת דרך מבטיחה בתחום הטיפול בקרב החולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס. מחקר זה הביא לאישור התרופה לטיפול בארצות הברית (FDA) ואירופה (EMA), בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס לאחר טיפול כימותרפי.

במחקר פרוספקטיבי נוסף בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, טרם טיפול כימותרפי, הטיפול באנזלותמיד האריך הישרדות בהשוואה לאינבו (הישרדות הציונית 32.4 חודשים לעומת 30.2 חודשים, הפחתה של 29% בסיכון לתמותה, (0.001>HR=0.71, p)‏[4]. שיפור משמעותי נצפה גם במשך הזמן ללא התקדמות מחלה בבדיקות הדמיה (בחלוף שנה מטיפול, 65% לעומת 14% מהחולים היו ללא התקדמות מחלה בבדיקות הדמיה. הטיפול באנזתותמיד הביא להפחתה של 81% בסיכון להתקדמות מחלה בבדיקות הדמיה, 0.001>HR=0.19, p), תגובת הסמן PSA (ירידה של לפחות 50% ברמתו נצפתה ב-78% לעומת 3%, 0.001>p), תגובה לטיפול בבדיקות הדמיה (59% לעומת 5%, 0.001>p). הטיפול הביא גם להארכה משמעותיה של פרק הזמן עד להתקדמות ביוכימית (11 לעומת 3 חודשים משך הזמן עד לעליית רמת הסמן 0.001>PSA,HR=0.17,P), עד לצורך בטיפול כימותרפי (28 לעומת 11 חודשים, HR=0.35, p<0.001), ועד להופעת סיבוך גרמי (skeletal related event, כגון Spinal cord compression, שבר פתולוגי, הזדקקות לקרינה או ניתוח) (0.001>HR=0.72, p). מבחינת איכות חיי החולים, משך הזמן ללא התדרדרות היה ארוך משמעותית במטופלי אנזלותמיד (11.3 לעומת 5.6 חודשים, 0.001>HR=0.63,p). מחקר זה היה פורץ דרך בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שלא טופלו בכימותרפיה. ראשית, הוא הראה לראשונה שיפור השרדות משמעותי בחולים אלו. שנית, הוא כלל חולים עם גרורות ויסצרליות (ריאתיות או בבדיות). חולים עם גרורות ויסצרליות טופלו בעבר לרוב בבימותרפיה. במחקר זה אנזלותמיד הראה פעילות גם בחולים אלו. התרופה אבירטרון הנדונה בהמשך המאמר, לא נבדקה במחקר רנדומלי בחולים עם גרורות ויסצרליות טרם טיפול כימותרפי. מחקר זה הביא לאישור התרופה לטיפול בארצות הברית (FDA) ואירופה EMAJ) בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שלא טופלו בבימותרפיה.

מבין אפשרויות הטיפול הסטנדרטי בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס, התרופה אנזלותמיד מעכבת מנגנון ספציפי לתהליך המחלה, וקלה מבחינת תופעות לוואי (בהשוואה לכימותרפיה דוסיטקסל או קבזיטקסל, אין צורך בטיפול נלווה בסטרואידים בגון בטיפול בתרופה abiraterone, אין צורך בניטור תפקודי כבד בחולים עם בעיה כבדית) ומשטר הטיפול (פשוט ללא קשר למזון). על כן יוכלו ליהנות ממנה חולים רבים שעקב מצבם הרפואי המורכב לא יכולים כיום לקבל טיפול סטנדרטי אחר.

מסתמן שינוי בפרדיגמה הטיפולית בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס. הגישה הקודמת, המסווגת את החולים לטרום או לאחר טיפול כימותרפי משתנה, וכיום מקובל לסווג אה החולים לקבוצות שונות בהתאם להתנהגות המחלה (למשל מחלה אגרסיבית לעומת מחלה שמתקדמת לאט, מחלה המגיבה פרק זמן ממושך לטיפול הורמונלי לעומת זו שאינה מגיבה). על כן הטיפול באנזלותמיד מוסיף משמעותית לאפשרויות הטיפול באוכלוסייה מגוונת זו של חולים. התרופה Enzalutamide ניתנת באופן פומי, במינון 160 מ"ג ליום.

הטיפול ב-Enzalutamide נסבל היטב לרוב ואינו כרוך לרוב בתופעות לוואי קשות. פרופיל תופעות הלוואי היה דומה במחקרים בין זרוע האנזלותמיד לזרוע האינבו. תופעות הלוואי כוללות עייפות, גלי חום, שלשול או עצירות ויתר לחץ דם. הוגשה בקשה להוספת החרופה Enzalutamide לסל שירותי הבריאות לשנת 2016.

אבירטרון (זיטיגה) (Abiraterone, Zytiga)

אבירטרון הוא מעכב פוטבטי וסלקטיבי של 17 CYP, אנזים מפתח ליצור מחדש של סטרואידים ואנדרוגנים. הוא מעכב את יצור האנדרוגנים באשכים, יותרת הכליה, והערמונית, ללא השראה אי ספיקת יותרת הכליה.

במחקר פרוספקטיבי בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שמחלתם ההקדמה למרות טיפול כימותרפי קודם על בסיס Docetaxel‏[5], אבירטרק האריך הישרדות בהשוואה לאינבו (הישרדות הציונית 15.8 חודשים לעומת 11.2 חודשים). שיפור משמעותי נצפה גם בתגובת ה-PSA ‏ (29% לעומת 6%), משך הזמן עד להתקדמות ה-PSA‏ (8.5 חודשים לעומת 6.6 חודשים), משך הזמן ללא התקדמות מחלה (5.6 חודשים לעומת 3.6 חודשים), ומשך הזמן (10 חודשים מול 5 חודשים) עד להופעת אירועים גרמיים כגון שבר פתולוגי, דחיסה בחוליות עמוד השדרה, הזדקקות לקרינה פליאטיבית לעצם או ניתוח בעצם. הטיפול באבירטרון גם הקל על תסמיני כאב והאריך את פרק הזמן עד להתקדמות כאב (9.4 חודשים מול 4.6 חודשים).

במחקר נוסף, פרוםפקטיבי, אקראי, הטיפול באבירטרון הוכח כיעיל בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס, שלא טופלו בכימותרפיה[6]. מחקר זה לא הכליל חולים עם גרורות ויסצרליות. הטיפול באבירטרון שיפר את פרק הזמן ללא התקדמות מחלה בבדיקות הדמיה (16.5 לעומת 8.3 חודשים, 0.001>HR 0.53, p), הביא לנטייה בהארכת ההישרדות (הישרדות הציונית עדיין לא הושגה לעומת 27 חודשים, 0.01=HR 0.75, p), שיפר את התגובה הביוכימית (ירידת PSA) ועיכב באופן משמעותי התקדמות מחלה קלינית (למשל שימוש באופיאטים לאיזון כאב והחמרה במצב התפקודי) והתחלה של טיפול כימותרפי.

התרופה Abiraterone ניתנת באופן פומי במינון 1,000 מ"ג ליום בשילוב עם פרדניזק במינון 10 מ"ג ליום.

תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול באבירטרון כוללות בצקת פריפרית, יתר לחץ דם, היפוקלמיה ועליית באנזימי כבד.הטיפול באבירטרון מאושר בישראל לחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס.

רדיום-223 כלוריד (Xofigo)

מעל 90% מהחולים עם סרטן ערמונית העמיד לסירוס סובלים מגרורות גרמיות.

חולים עם גרורות גרמיות עלולים לחוות אירועים גרמיים כגון שברים פתולוגיים, כאב בלתי נשלט, דחיסת חוט השדרה, והזדקקות לקרינה וניתוח.

עד לאחרונה הטיפולים מכווני עצם (ביפוספונטים ודנוזומב) לחולים אלו היו פליאטיביים, בעלי יעילות מוגבלת לדחייה האירועים הגרמיים, ללא שיפור בתוחלת החיים.

רדיום 223 (Xofigo, radmm-223 dichlorid) הוא טיפול מכוון גרורות גרמיות, המשמיד נגעים גרמיים על ידי קרינת אלפא. עקב מאפייני המסה והמטען, חלקיקי אלפא מפרישים אנרגיה גבוהה לאורך מסלול קצר במיוחד (פחות ממאה מיקרון) - תכונה שהופכת אותם לפחות חדירים לסביבה (כך שיש פחות פגיעה במח העצם הבריא הסמוך לגרורות ולחולה תהיינה פחות תופעות לוואי) ויותר רעילים לגרורות, בהשוואה לקרינת גמא או לקרינת בטא.

במחקר רנדומלי שהשווה אח הטיפול ברדיום 223 לפלסבו[7], בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי העמיד








טיפול כימותרפי ב-Jevtana‏ (Cabazitaxel)

התרופה Jevtana‏ (Cabazitaxel) הנה תרופה כימותרפית הפועלת במנגנון של עצירת חלוקות בתא הסרטני, וככל הנראה בעלת אפקט נוסף של עיכוב מנגנון שפעול הקולטן להורמונים האנדרוגנים. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים הוותיקים, תרופה זו מושפעת פחות ממנגנוני עמידות. הטיפול ב-Jevtana הוכח כמאריך תוחלת חיים באופן משמעותי בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס שטופלו בטיפול כימותרפי קודם ב-Taxotere ‏(Docetaxel). תופעות לוואי שכיחות של הטיפול כוללות רגישות יתר, שלשול וחום המלווה בירידה בספירת הדם הלבנה (לויקופניה). התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית, באירופה ובישראל לטיפול בחולי סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס, שמחלתם התקדמה על אף טיפול כימותרפי קודם ב-Taxotere ‏(Docetaxel).


סיכום

התרופה Zytiga ‏(Abiraterone) מרחיבה באופן משמעותי את האופק הטיפולי בחולי סרטן ערמונית גרורתי העמיד לסירוס, שמחלתם התקדמה עד קו טיפולי הורמונאלי ראשון. מבין אפשרויות הטיפול הסטנדרטי בחולים אלו, Abiraterone מכוון כנגד מנגנונים מולקולריים מדויקים הקשורים בסרטן הערמונית, ובזכות כך בעל פרופיל תופעות לוואי קל יותר בהשוואה לטיפול כימותרפי ב-Taxotere ‏(Docetaxel). על כן, הוא מאפשר טיפול בחולים רבים שעקב מצבם הרפואי המורכב לא יכולים כיום לקבל טיפול סטנדרטי אחר.

ביבליוגרפיה

  1. Sweeney CJ, Chen YH, Carducci M, Liu G, Jarrard DF, Eisenberger M, Wong YN, Hahn N, Kohli M, Cooney MM, DreicerR, Vogelzang NJ, Picus J, Shevrin D, Hussain M, Garcia JA, DiPaola RS. Chemohormonal Therapy in Metastatic Hormone-Sensitive Prostate Cancer. N Engl J Med. 2015 Aug 5. [Epub ahead of print]
  2. Tannock IF, de Wit R, Berry WR, Horti J, Pluzanska A, Chi KN, Oudard S,Theodore C, James ND,Turesson I, Rosenthal MA, Eisenberger MA; TAX 327 Investigators. Docetaxel plus prednisone or mitoxantrone plus prednisone for advanced prostate cancer. N Engl J Med. 2004;351:1502-12.
  3. Scher HI, Fizazi K, Saad F, Taplin ME, Sternberg CN, Miller K, de Wit R, Mulders P, Chi KN, Shore ND, Armstrong AJ, Flaig TW, Flechon A, Mainwaring P, Fleming M, Hainsworth JD, Hirmand M, Selby B, Seely L, de Bono JS; AFFIRM Investigators. Increased survival with enzalutamide in prostate cancer after chemotherapy. N Engl J Med. 2012;367:1187-97.
  4. Beer TM, Armstrong AJ, Rathkopf DE, Loriot Y, Sternberg CN, Higano CS, Iversen P, Bhattaeharya S, Carles J, Chowdhury 5, Davis ID, de Bono JS, Evans CP, Fizazi K, Joshua AM, Kim CS, Kimura G, Mainwaring P, Mansbach H, Miller K, Noonberg SB, Perabo F, Phung D, Saad F, Scher HI, Taplin ME, Venner PM, Tombal B; PREVAIL Investigators. Enzalutamide in metastatic prostate cancer before chemotherapy. N Engl J Med. 2014; 371:424-33.
  5. de Bono JS, Logothetis CJ, Molina A, Fizazi K, North S, Chu L, Chi KN, Jones RJ, Goodman OB Jr, Saad F, Staffurth JN, Mainwaring P, Harland S, Flaig TW, HutsonTE, Cheng T, Patterson H, Hainsworth JD, Ryan CJ, Sternberg CN, Ellard SL, Flechon A, Saleh M, Scholz M, Efstathiou E, Zivi A, Bianchini D, Loriot Y, Chieffo N, Kheoh T, Haqq CM, Scher HI; COU-AA-301 Investigators. Abiraterone and increased survival in metastat-ic prostate cancer. N Engl J Med 2011; 364:1995-2005
  6. Ryan CJ, Smith MR, de Bono JS, Molina A, Logothetis CJ, de Souza P, Fizazi K, Main-waring P, Piulats JM, Ng S, Carles J, Mulders PF, Basch E, Small EJ, Saad F. Schrijvers D, Van Poppel H, Mukherjee SD, Suttmann H, Gerritsen WR, Flaig TW, George DJ, Yu EY, Efstathiou E, PantuckA, Winquist E, Higano CS, Taplin ME, ParkY, Kheoh T, Griffin T, Scher HI, Rathkopf DE; COU-AA-302 Investigators. Abiraterone in metastatic prostate cancer without previous chemotherapy. N Engl J Med 2013; 368:138-45.
  7. Parker C, Nilsson S, Heinrich D, Helle SI, O'Sullivan JM, Fossa SD, Chodacki A, Wiechno P, Logue J, Seke M, Widmark A, Johannessen DC, Hoskin P, Bottomley D, James ND, Solberg A, Syndikus I, Kliment J, Wedel S, Boehmer S, Dall'Oglio M, Franzen L, Coleman R, Vogelzang NJ, O'Bryan-Tear CG, Staudacher K, Garcia-Vargas J, Shan M, Bruland 0S, Sartor O; ALSYMPCA Investigators. Alpha emitter radium-223 and survival in metastatic prostate cancer. N Engl J Med. 2013;369:213-23.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי - ד"ר דניאל קיזמן, מנהל השירות לגידולי דרכי השתן, המערך האונקולוגי, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא


פורסם בכתב העת Medicine, גיליון מיוחד בנושא סל התרופות 2016‏, TheMEDICAL