טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה

זהו מאמר שני בסדרת מאמרים שמטרתה לסייע לרופא המשפחה לשלב התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), בסדרת מפגשים קצרים ברפואה ראשונית. המאמר הקודם: "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה – מבוא" עסק בהכרות עם עולם הCBT וקשר שלו לרפואת משפחה. הבסיס לאפשרות להוסיף התערבויות מעולם הCBT הוא הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית (BPS). מאמר זה סוקר את מרכיבי הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית בשפת הCBT. שפת הCBT מאפשרת לרופא המשפחה להבין באופן עמוק וחומל את סבל המטופל ומשפחתו, לגלות את דרך הטיפול הייחודית להם, ולהסביר את עצמו בשפה השווה לכל נפש. במאמרים הבאים נכיר התערבויות שונות משלושת מרכיבי הטיפול: א. עולמנו הפנימי הכולל את הגוף והמערכת העצבית, התחושות, ההרגשות, המחשבות והקשר ביניהם לבין העולם החיצוני. ב. עקרונות ההתנהלות במערכות בהן אנו חיים ופועלים: משפחה, קהילה, מקום עבודה, תרבות והעולם כולו. ג. הדאגות הקיומיות המעסיקות את האדם החולה, בדרגות שונות של סבל, ואת היכולת לצמוח מתוך הסבל.
== מבוא ==

אנחנו גוף, מערכת עצבית ונפש. אנחנו גם חלק ממשפחה, קהילה ותרבות מסוימים. יש הגורסים שבנוסף לכל אלו נטועה בכל אחד מאתנו גם נשמה שהורדה מן השמים אל הארץ ואל תוכנו. אבל את מהות הנשמה ואת מהות השפעתה על חיינו איננו יכולים לחקור וללמוד.

אל רופא המשפחה מגיע מטופל כשהוא בדרך כלל מודאג ולפעמים מפוחד ואף מבוהל. זהו למשל אותו מאמן כושר צעיר הסובל הרבה זמן מכאבים בפרק הירך. בריאותו נפגעה והוא עלול לאבד את חירותו, להיות מוגבל ביכולתו לפעול, לממש רצונות ולמלא את ייעודו בעולם. לפעמים הוא נמצא בסכנת חיים, או חושב שהוא בסכנת חיים, כמו האישה המבוגרת שנאמר לה שבקרוב תצטרך להתחיל דיאליזה.

אימת המוות והנכות מזכירה כמה אנחנו שברירים מול כוחות הרס שונים. ניתן לומר שהמטופל מוטרד מהקיום שלו. כך מנסח זאת McWhinney , הטוען כי הרופא רואה בדרך כלל את המחלה במונחים של הפרעה בתפקוד הגוף, והמטופל רואה את המחלה כהפרעה במהלך חייו, או במילים אחרות הבעיה שלו היא בעיית קיום, Existence.

במאמר הזה נכיר את מרכיבי הגישה הBPS במושגי הידע המחקרי שהצטבר בעולם הCBT, חקר המערכת העצבית וחקר מערכות. שפת הCBT עוסקת בהתייחסות למחשבות, הרגשות, תחושות והתנהגות של אנשים. מתברר ששפת הCBT תורמת לתקשורת יעילה בין הרופא למטופל David . שפה זו היא פשוטה, גמישה, קל לחשוב בה וקל למטופלים להבין אותה.

שפת המטופל נובעת מעולם הערכים והמושגים המשפחתיים והתרבותיים, אותם מדגישים Feldman &Christensen. באמצעות שפת הCBT יוכל רופא המשפחה להתייחס ולהבין לא רק את רגשותיו, אלא גם את עולם הערכים והמושגים של המטופל ואת ההתנהגויות הנובעות מהם. מושגים אלו מרחיבים את הרעיונות הקודמים שפותחו בעניין האמונות שיש לאנשים לגבי בריאות וחולי Glanz et al. כך, מתוך עולם האמונות של המטופל, ניתן להסביר באופן ברור יותר את מצבו ואת אפשרויות הריפוי. מתוך הבנה זו יוכל רופא המשפחה להיות יותר אמפטי וחומל לא רק כלפי רגשותיו, אלא גם בהתייחס למחשבותיו ולהתנהגותו. בדרך זו יוכלו רופא המשפחה ביחד עם המטופל ומשפחתו, להציע דרכי ריפוי ייחודית לעולמם. מתוך הבנה הדדית זו יגדלו הסיכויים שהמטופל ומשפחתו ייקחו על עצמם אחריות גדולה יותר על תהליך הריפוי. כך למשל הסביר הרופא לאישה מבוגרת, על הבדיקה לגילוי מוקדם של מפרצת באבי העורקים: "אני מבין את המחשבה שלך שעדיף לא לדעת, אני מבין את הפחד שלך שבא מהמחשבה שאם יגלו משהו את אבודה. הילדים שלך שלא בטוח שהם מדברים מתוך ידע רפואי, חלק בעד וחלק נגד הבדיקה וזה מבלבל מאד. אבל בגלל הלחץ דם שלך, העישון שלך, והגיל, את בסיכון. אם יגלו משהו בבדיקה, שהיא מאד פשוטה, אפשר ממש להציל אותך במקרים רבים."

בחלק הראשון של המאמר נכיר את הקשר בין עולמנו הפנימי: הגוף והמערכת העצבית, התחושות, ההרגשות והמחשבות, לבין העולם החיצוני בכלל ואנשים אחרים בפרט. בחלק השני נכיר את עקרונות ההתנהלות במערכות בהן אנו חיים ופועלים: משפחה, קהילה, מקום עבודה, תרבות והעולם כולו. בחלק השלישי נכיר את הדאגות הקיומיות המעסיקות את האדם החולה בדרגות שונות של סבל, ואת היכולת לצמוח מתוך הסבל.

==א. ביולוגיה ופסיכולוגיה: הגוף, המערכת העצבית, חיי הנפש והקשר שלהם לתיפקוד==
==ב. חשיבה-מערכתית. האדם כחלק ממערכת, התנהגות מוסרית מתחשבת==
==ג. ארבעת הדאגות הקיומיות ואפשרות לצמיחה מתוך המשבר==
==ד. מסקנות==
==ה. עבודה עצמית להתפתחות אישית ברכישת התערבויות CBT להפעלה במפגש רופא מטופל==
==הערות וביבליוגרפיה==