האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת - Progressive multifocal leukoencephalopathy"

מתוך ויקירפואה

 
(48 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 13: שורה 11:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
ה-Progressive multifocal leukoencephalopathy) PML) היא מחלה דמיאלנטיבית קטלנית ונדירה של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת כתוצאה מראקטיבציה של Polyomavirus JC (ובקיצור JCV) באוליגודנדרוציטים הגורמת לנזק ליטי ולדמיאלניזציה משנית של החומר הלבן במערכת העצבים המרכזית (תמונה 1). בנמצא כעת טיפול מסוים כנגד הנגיף ועם זאת, היות שהראקטיבציה היא באסוציאציה למערכת חיסונית חלשה, הטיפול הקיים הוא חיזוק מערכת החיסון התאית בחולים.
+
'''לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת{{כ}} (PML, Progressive Multifocal Leukoencephalopathy)''' היא מחלה דמיאלנטיבית (Demyelinative) קטלנית ונדירה של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת כתוצאה מראקטיבציה (Reactivation) של Polyomavirus JC {{כ}}(JCV) באוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) הגורמת לנזק ליטי, ולדמיאלניזציה משנית של החומר הלבן במערכת העצבים המרכזית (תמונה 1). ישנו טיפול מסוים כנגד הנגיף ועם זאת, היות שהראקטיבציה היא באסוציאציה למערכת חיסונית חלשה, הטיפול העיקרי הוא חיזוק מערכת החיסון התאית בחולים.
  
 
[[קובץ:Pml1.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תמונה 1. PML קלאסי: נגעים דמיאלנטיבים (חיצים) מוקפים בתאי גליה נגועי JCV (ראשי חיצים){{הערה|שם=הערה1|Tan CH, Koralnik IJ, Lancet Neurology, 2010; 9,425}}]]
 
[[קובץ:Pml1.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תמונה 1. PML קלאסי: נגעים דמיאלנטיבים (חיצים) מוקפים בתאי גליה נגועי JCV (ראשי חיצים){{הערה|שם=הערה1|Tan CH, Koralnik IJ, Lancet Neurology, 2010; 9,425}}]]
  
==וירולוגיה==
+
== אפידמיולוגיה ==
  
נגיף JC קרוי על שמו של מטופל בשם John Cunningham שאובחן עם PML. הנגיף שייך למשפחת DNA polyomavirus. לנגיף 3 חלבוני קפסיד היוצרים 8 פנוטיפים שונים כאשר פנוטיפ מס' 2 נמצא בנוזל השדרה או ברקמת המוח בחולה עם PML (תמונה 2). בני האדם הם מאחסנים בלעדיים של הנגיף והוא מצוי בצורתו הלטנטית ב-75 אחוז מהאוכלוסייה הכללית עקב זיהום ראשוני ע"י שאיפת הנגיף למערכת הנשימה. הנגיף נקשר לרצפטורים(2,6) sialic acid α ול-HT2a{{כ}}-5 המצויים על פני תאים ברקמה הלימפואידית (שקדים), מח עצם ותאי פלזמה, אפיתל כליה, אוליגודנדרוציטים ואסטרוציטים המשמשים לו כרזרבואר בצורתו הלטנטית (תמונה 3). לכן, נוכחות PCR חיובי ל-JCV בבדיקות בשתן (עד 25 אחוז מהאוכלוסיה הכללית) אינה מהווה עדות למחלה פעילה.
+
==אתיולוגיה==
  
[[קובץ:Pml2.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 2. מבנה JC VIRUS{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}]]
+
נגיף JC קרוי על שמו של מטופל בשם John Cunningham שאובחן עם PML. הנגיף שייך למשפחת DNA polyomavirus. לנגיף 3 חלבוני קפסיד היוצרים 8 פנוטיפים שונים כאשר פנוטיפ מספר 2 נמצא בנוזל השדרה או ברקמת המוח בחולה עם PML (תמונה 2). בני האדם הם מאחסנים בלעדיים של הנגיף והוא מצוי בצורתו הלטנטית ב-75 אחוז מהאוכלוסייה הכללית עקב זיהום ראשוני על ידי שאיפת הנגיף למערכת הנשימה. הנגיף נקשר לרצפטורים (2,6) Sialic acid α ול-HT2a{{כ}}-5 המצויים על פני תאים ברקמה הלימפואידית (שקדים), מח עצם ותאי פלזמה, אפיתל כליה, אוליגודנדרוציטים ואסטרוציטים (Astrocytes) המשמשים לו כרזרבואר בצורתו הלטנטית (תמונה 3). לכן, נוכחות [[PCR]]{{כ}} (Polymerase Chain Reaction) חיובי ל-JCV בבדיקות בשתן (עד 25 אחוז מהאוכלוסיה הכללית) אינה מהווה עדות למחלה פעילה.
  
 +
[[קובץ:Pml2.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 2. מבנה JC virus{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}]]
  
[[קובץ:Pml3.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 3. זיהום תא אנושי ב-JC virus]]
+
[[קובץ:Pml3.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תמונה 3. זיהום תא אנושי ב-JC virus]]
 
   
 
   
 +
אם קיימת מערכת חיסון תאית ירודה, הנגיף עובר ריאקטיבציה באוליגודנדרוציטים וגורם לדמיאלניזציה במערכת העצבים המרכזית. על כן, PCR חיובי ל-JCV בנוזל השדרה מעיד על מחלה. התגובה החיסונית ההומורלית אינה מספקת למניעת ראקטיבציה ועל כן, נחוצה תגובה תאית למניעת ראקטיבציה של JCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה2|Jilek S, Jaquiery E, Hirsch HH et al., Lancet Neurol¬ogy, 2010; 9,566}}.
 +
 +
ראקטיבציה של JCV עלולה להתרחש באוכלוסיה עם מערכת חיסון תאית ירודה - חולי [[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus), מחלה לימפופרוליפרטיבית או מושתלים המטופלים בתכשירים מונעי דחית שתל.
 +
 +
תוארו מספר מקרי PML במטופלים בנוגדנים מונוקלונליים כגון [[Efalizumab Raptiva]] לחולי [[פסוריאזיס]], [[Mabthera]] {{כ}}(Rituximab) לחולי [[לימפומה]] וכן [[Tysabri]] {{כ}}(Natalizumab) לחולי [[טרשת נפוצה]]. עם זאת קשה לבודד את תפקיד התרופות המונוקלונליות כפתוגנזה אפשרית ל-PML כיוון שרוב החולים טופלו בעבר באימונוסופרסיה (Immunosuppression) על רקע מחלתם הבסיסית.
  
אם קיימת מערכת חיסון תאית ירודה, הנגיף עובר ריאקטיבציה באוליגודנדרוציטים וגורם לדמיאלניזציה במערכת העצבים המרכזית. על כן, PCR חיובי ל-JCV בנוזל השדרה מעיד על מחלה. התגובה החיסונית ההומורלית אינה מספקת למניעת ראקטיבציה ועל כן, נחוצה תגובה תאית למניעת ראקטיבציה של JCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}, {{הערה|שם=הערה2|Jilek S, Jaquiery E, Hirsch HH et al., Lancet Neurol¬ogy, 2010; 9,566}}. נוכחות תאי CD-8 T ספציפיים כנגד JCV היא סמן פרוגנוסטי טוב ומעלה את שיעור year survival{{כ}}-1 מ-46 אחוז ל-76 אחוז{{הערה|שם=הערה3|Marzocchetti A, Tompkins T, Clifford DB, et al., Neu¬rology, 2009;73,1551}}.
+
[[קובץ:Pml6.png||ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 6. סיכון מוערך ל-PML בהתבסס על סטטוס נוגדנים Anti-JCV, טיפול אימונוסופרסיה קודם ומשך הטיפול ב-Tysabri{{כ}}{{הערה|שם=הערה7|Kappos L, Bates D, Edan G et al., Lancet Neurology, 2011; 10, 745}}]]
  
JCV יכול לפגוע לא רק בחומר הלבן במוח אלא גם בחומר האפור בצרבלום ובקורטקס הצרברלי, כמו גם בקרומי המוח{{הערה|שם=הערה1}}:
+
הארעות הופעת PML במטופלי Tysabri עומדת על 1.5 ל-1,000 מטופלים. תוארו מספר מאפייני מטופלים העלולים לפתח PML בסבירות גבוהה{{הערה|שם=הערה7}} (תמונה 6) והם:
*Granule cell neuronopathy - הנגיף גורם לליזיס של תאי granule בצרבלום (לעומת תאי גליה ב-PML) המביא לאטרופיה צרבלרית והתבטאות קלינית של דיסארתריה, הליכה אטקטית וחוסר קואורדינציה (תמונה 4).
+
*מערכת חיסון תאית חלשה (HIV, מושתלים ובעלי מחלות לימפופרוליפרטיביות)
*Encephalopathy - זיהום ליטי פולמיננטי של נוירונים קורטיקלים פירמידליים{{הערה|שם=הערה4|Wu'thrich C, Dang X, Westmoreland S et al., Ann Neurol, 2009;65,742}}. מנגנוני פתופיזיולוגיה אפשריים: התקדמות הוירוס מהצומת אפור-לבן לחומר האפור או פנוטיפ של JCV, שתוקף ישירות את החומר האפור.  
+
*טיפול קודם באימונוסופרסיה
* Meningitis - תוארו מספר מקרים של חולים עם סימנים מנינגיאליים בנוכחות JCV ב-CSF . ללא מעורבות רקמת המוח.
+
*טיפול ממושך ב-Tysabri (מעל 25 טיפולים)  
+
*JCV חיובי בתחילת הטיפול
[[קובץ:Pml4.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 4. JC virus infection of granule cell neurons1]]
+
 
 +
בשל תוצאות מחקרים אלה נבנה אלגוריתם ניהול חולה טרשת נפוצה המטופל ב-Tysabri כמתואר בתמונה 7. בהפסקת הטיפול ב-Tysabri, בהופעת PML, יש לזכור כי זמן מחצית החיים של התרופה הוא 3 חודשים. לאור זאת, יש הנעזרים בפלזמה פרזיס (Plasmapheresis) על מנת לזרז את סילוקה מהמחזור ויש לכך מחיר: IRIS {{כ}}(Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome) כתוצאה מהחלמה מהירה מדי של מערכת החיסון התאית.
 +
 
 +
[[קובץ:PML7A.png|מרכז|520 פיקסלים]]
 +
[[קובץ:PML7.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תמונה 7 הערכה של החרפה או הופעה חדשה של סימפטומים נוירולוגיים בקרב חולי טרשת נפוצה המטופלים ב-Tysabri.{{הערה|שם=הערה7}}]]
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
  
ראקטיבציה של JCV עלולה להתרחש באוכלוסיה עם מערכת חיסון תאית ירודה (חולי [[HIV]], מחלה לימפופרוליפרטיבית, מושתלים המטופלים בתכשירים מונעי דחית שתל).  
+
הפגיעה הקלינית תתבטא בעיקר בירידה קוגניטיבית, אולם בשל הנטיה לפגיעה בצומת החומר האפור-לבן במוח ניתן יהיה לראות גם אפזיה, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בראיה ופרכוסים. בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות (טרשת נפוצה וכדומה), ב-PML עצבי הראיה וחוט השדרה בדרך כלל שמורים.
 +
 
 +
וירוס JC יכול לפגוע לא רק בחומר הלבן במוח אלא גם בחומר האפור בצרבלום ובקורטקס הצרברלי, כמו גם בקרומי המוח{{הערה|שם=הערה1}}:
 +
*Granule cell neuronopathy - הנגיף גורם לליזיס של תאי Granule בצרבלום (לעומת תאי גליה ב-PML) המביא לאטרופיה צרבלרית והתבטאות קלינית של דיסארתריה, הליכה אטקטית וחוסר קואורדינציה (תמונה 4).
 +
*אנצפלופתיה (Encephalopathy) - זיהום ליטי פולמיננטי של נוירונים קורטיקלים פירמידליים{{הערה|שם=הערה4|Wu'thrich C, Dang X, Westmoreland S et al., Ann Neurol, 2009;65,742}}. מנגנוני פתופיזיולוגיה אפשריים: התקדמות הוירוס מהצומת אפור-לבן לחומר האפור או פנוטיפ של וירוס JC, שתוקף ישירות את החומר האפור.
 +
*[[דלקת קרום המוח]] (Meningitis) - תוארו מספר מקרים של חולים עם סימנים מנינגיאליים בנוכחות וירוס JC בנוזל השדרה, ללא מעורבות רקמת המוח.
 +
 
 +
[[קובץ:Pml4.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 4. זיהום בוירוס JC בתאי Granule]]
 +
 
 +
==אבחנה==
 +
 
 +
בהדמיה מוחית נוכל לראות נגעים מפושטים מפוזרים בחומר הלבן (סמוך לצומת האפור-לבן) ללא בצקת או סימני לחץ (בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות כגון טרשת נפוצה). תיתכן מעורבות גרעיני בסיס או תלמוס המכילים סיבי [[מיאלין]]. ב[[MRI|בדיקת תהודה מגנטית]] (MRI, Magnetic Resonance Imaging) הנגעים יהיו היפראינטנסים ב-FLAIR ו-T2 והיפואינטנסים ב-T1.
  
הפגיעה הקלינית תתבטא בעיקר בירידה קוגניטיבית אולם בשל הנטיה לפגיעה בצומת החומר האפור-לבן במוח ניתן יהיה לראות גם אפזיה, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בראיה ופרכוסים. בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות (טרשת נפוצה וכיו"ב), :-PML עצבי הראיה וחוט השדרה בד"כ שמורים.
+
==טיפול==
  
==הדמיה==
+
אין טיפול ספציפי כנגד נגיף ה-JC. תוארו מספר תרופות בהקשר לטיפול בנגיף, כגון [[Mirtazapine]] {{כ}}בהיותה חסם רצפטור סרוטונרגי (5-HT2a) המונעת את קשירת הנגיף לתאים כמו גם Chlorpromazine בהיותו מעכב Clathrin החיוני לאנדוציטוזיס (Endocytosis) של הנגיף לתוך התא. קיימות תרופות נוספות הנמצאת בשלבי מחקר מבוקרים שונים כגון [[Lariam]] {{כ}}(Mefloquine) (אנטי [[מלריה]]) - [[Cytarabine]] (כימותרפיה) המעכבים רפליקציה ויראלית ו-2-IL שמטרתה חיזוק מערכת החיסון התאית.
  
בהדמיה מוחית נוכל לראות נגעים מפושטים מפוזרים בחומר הלבן (סמוך לצומת האפור-לבן) ללא בצקת או סימני לחץ (בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות כגון טרשת נפוצה). תיתכן מעורבות גרעיני בסיס או תלמוס המכילים סיבי מיאלין. הנגעים יהיו היפראינטנסים :-FLAIR+T2, היפואינטנסים :-T1. האדרה מוחית בחולים משמשת פקטור פרוגנוסטי טוב בהיותה עדות עקיפה למערכת חיסון תאית פעילה3; 1-year survival של 83 אחוז לעומת 39 אחוז בחולי PML בהם הנגעים לא עוברים האדרה.
+
עיקר הטיפול ב-PML הוא החזרת עטרה ליושנה, הווה אומר, להחזיר את התגובה החיסונית התאית לשליטה על נגיף JC על ידי מתן HAART {{כ}}(Highly Active Anti Retro-viral Therapy) בחולי HIV ובאלה שאינם חולי איידס (ממאירות לימפופרוליפרטיבית או מושתלים), החזרת התגובה החיסונית התאית על ידי הפסקת התרופות מדכאות החיסון.  
  
 +
[[קובץ:Pml5.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 5. IRIS: ריבוי לימפוציטים באיזור הפרי-וסקולרי{{הערה|שם=הערה1}}]]
  
 +
===Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome===
  
Estimated risk of PML based on anti-JCV antibody status, previous .6 תמונה (immunosuppressant use and duration of natalizumab treatment7
+
בצורה פרדוקסלית, עם הפסקת הטיפול הכימותרפי או התחלת הטיפול ב-HAART, מערכת החיסון "המשתקמת" יכולה לגרום דווקא להחמרה קלינית, תופעה הידועה בשם IRIS{{כ}} (Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome). בשל היווצרות תגובה תאית אנטי-דלקתית סביב הנגע הדמיאלנטיבי ופגיעה ב-BBB {{כ}}(Brain Blood Barrier) (תמונה 5) נוצרת בצקת סביב הנגע עם סימני לחץ והאדרה, וזאת בניגוד לנגע PML קלאסי שהינו ללא סימני בצקת ואינו עובר האדרה. IRIS יכול להופיע בין שבוע עד שנה לאחר התחלת הטיפול ב-HAART או הפסקת הטיפול הכימותרפי.
  
 +
קיימים מחקרים התומכים במתן טיפול ב[[סטרואידים]] להפחתת התגובה התאית האנטי דלקתית הסוערת לשם שיפור הפרוגנוזה{{הערה|שם=הערה5|Berger JR, Neurology, 2009; 72,1454}},{{הערה|שם=הערה6|Tan K, Roda R, Ostrow L et al., Neurology, 2009;72,1458}}. במטופלי HAART יש להמשיך את הטיפול האנטי רטרו-ויראלי ולא להפסיקו וזאת כדי להימנע מיצירת מוטציות HIV עמידות לטיפול.
  
 +
== פרוגנוזה ==
  
תמונה 7 (Assessment of new or worsening neurological .(a,b,c symptoms in patients with MS receiving natalizumab7
+
נוכחות תאי CD-8 T ספציפיים כנגד JCV היא סמן פרוגנוסטי טוב ומעלה את שיעור year survival{{כ}}-1 מ-46 אחוז ל-76 אחוז{{הערה|שם=הערה3|Marzocchetti A, Tompkins T, Clifford DB, et al., Neu¬rology, 2009;73,1551}}. גם האדרה מוחית בחולים משמשת פקטור פרוגנוסטי טוב בהיותה עדות עקיפה למערכת חיסון תאית פעילה{{הערה|שם=הערה3}}{{כ}}; year survival{{כ}}-1 של 83 אחוז לעומת 39 אחוז בחולי PML בהם הנגעים לא עוברים האדרה.
  
 +
מתן HAART בחולי HIV העלה את שיעור Year survival-{{כ}}1 מ-PML מ-10 אחוז ל-50 אחוז.
  
 +
== דגלים אדומים ==
  
טיפול
+
==ביבליוגרפיה==
  
אין טיפול ספציפי כנגד נגיף ה-^ תוארו מספר תרופות בהקשר לטיפול בנגיף, כגון Miro, Remeron) Mirtazapine) בהיותה חסם רצפטור סרוטונרגי (5-HT2a) המונעת את קשירת הנגיף לתאים כמו גם Chlorpromazine בהיותו מעכב Clathrin החיוני לאנדוציטוזיס של הנגיף לתוך התא. כמו כן, קיימות תרופות נוספות הנמצאת בשלבי מחקר מבוקרים שונים כגון Mefloquine (אנטי מלריה) -Cytarabine (כימותרפיה) המעכבים רפליקציה ויראלית -2-IL שמטרתה חיזוק מערכת החיסון התאית.
+
<blockquote>
עיקר הטיפול :-PML הוא החזרת עטרה ליושנה, הווה אומר, להחזיר את התגובה החיסונית התאית לשליטה על נגיף JC.
+
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 +
{{הערות שוליים}}
 +
</div>
 +
</blockquote>
  
מתן Highly active anti retro-viral therapy) HAART) בחולי HIV העלה את ^1 Year survival rate from PML
+
==קישורים חיצוניים==
מ-10 אחוז ל-50 אחוז. באלה שאינם חולי איידס (ממאירות לימפופרוליפרטיבית או מושתלים) ניתן להחזיר את התגובה החיסונית התאית ע"י הפסקת התרופות מדכאות החיסון. בצורה פרדוקסלית, עם הפסקת הטיפול הכימותרפי או התחלת הטיפול :-HAART, מערכת החיסון "המשתקמת" יכולה לגרום דווקא להחמרה קלינית, תופעה הידועה בשם IRIS
+
 
(Immune reconstitution inflammatory syndrome) . בשל
+
* [http://www.israel-neurology.co.il/journal/march_9.pdf Progressive multifocal leukoencephalopathy (PML) and the JC virus]
היווצרות תגובה תאית אנטי-דלקתית סביב הנגע הדמיאלנטיבי ופגיעה :-BBB (תמונה 5) נוצרת בצקת סביב הנגע עם סימני לחץ והאדרה וזאת בניגוד לנגע PML קלאסי שהינו ללא סימני בצקת ואינו עובר האדרה. IRIS יכול להופיע בין שבוע עד
 
 
הארעות הופעת PML במטופלי נטליזומב עומדת על 1.5 ל-1,000 מטופלים. תוארו מספר מאפייני מטופלים העלולים לפתח PML בסבירות גבוהה7 (תמונה 6) והם: 1.מערכת חיסון תאית חלשה (HIV, מושתלים ובעלי מחלות לימפופרוליפרטיביות) 2. טיפול קודם באימונוסופרסיה 3. טיפול ממושך בנטליזומב (מעל 25 טיפולים) 4. JCV חיובי בתחילת הטיפול. בשל תוצאות מחקרים אלה נבנה אלגוריתם ניהול חולה טרשת נפוצה המטופל בטיסברי כמתואר בתמונה 7 (a,b,c). בהפסקת הטיפול בטיסברי, בהופעת PML, יש לזכור כי זמן מחצית החיים של התרופה הוא 3 חודשים. לאור זאת, יש הנעזרים בפלזמה פרזיס על מנת לזרז את סילוקה מהמחזור ויש לכך מחיר: IRIS כתוצאה מהחלמה מהירה מדי של מערכת החיסון התאית.
 
ד"ר מירב טשורני, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב
 
דוא"ל: tshornym@nana10.co.il
 
  
5. Berger JR, Neurology, 2009; 72,1454
 
6. Tan K, Roda R, Ostrow L et al., Neurology, 2009;72,1458
 
7. Kappos L, Bates D, Edan G et al., Lancet Neurology, 2011; 10, 745
 
 
  
שנה לאחר התחלת הטיפול :-HAART או הפסקת הטיפול הכימותרפי. קיימים מחקרים התומכים במתן טיפול בסטרואידים להפחתת התגובה התאית-האנטי דלקתית הסוערת לשם שיפור הפרוגנוזה6,5. במטופלי HAART יש להמשיך את הטיפול האנטי רטרו-ויראלי ולא להפסיקו וזאת כדי להימנע מיצירת מוטציות HIV עמידות לטיפול. בשנים האחרונות תוארו מקרי PML במטופלים בנוגדנים מונוקלונליים
+
{{ייחוס|ד"ר מירב טשורני, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב}}
כגון (Efalizumab Raptiva) לחולי פסוריאזיס, Mabtera) Rituximab)
 
לחולי לימפומה וכן Natalizumab לחולי טרשת נפוצה. עם זאת יש לציין כי קשה לבודד את תפקיד התרופות המונוקלונליות כפתוגנזה אפשרית 7-PML כיוון שרוב החולים טופלו בעבר באימונוסופרסיה על רקע מחלתם הבסיסית. במאמר זה בחרתי להתמקד בספרות המקצועית המתארת את הקשר בין טיפול בנטליזומב להופעת PML.
 
 
  
Progressive multifocal leukoencephalopathy (PML) and the JC virus
 
  
 +
<center>'''פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, מרץ 2012, גיליון מסי 9'''</center>
  
קטגוריות - נוירולוגיה, זיהומיות
+
[[קטגוריה:אימונולוגיה]]
 +
[[קטגוריה:המטולוגיה]]
 +
[[קטגוריה:זיהומיות]]
 +
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־09:16, 13 בפברואר 2016


לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת
Progressive multifocal leukoencephalopathy
ICD-10 Chapter A 81.2
ICD-9 046.3
MeSH D007968
יוצר הערך ד"ר מירב טשורני
 


לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת‏ (PML, Progressive Multifocal Leukoencephalopathy) היא מחלה דמיאלנטיבית (Demyelinative) קטלנית ונדירה של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת כתוצאה מראקטיבציה (Reactivation) של Polyomavirus JC ‏(JCV) באוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) הגורמת לנזק ליטי, ולדמיאלניזציה משנית של החומר הלבן במערכת העצבים המרכזית (תמונה 1). ישנו טיפול מסוים כנגד הנגיף ועם זאת, היות שהראקטיבציה היא באסוציאציה למערכת חיסונית חלשה, הטיפול העיקרי הוא חיזוק מערכת החיסון התאית בחולים.

תמונה 1. PML קלאסי: נגעים דמיאלנטיבים (חיצים) מוקפים בתאי גליה נגועי JCV (ראשי חיצים)[1]

אפידמיולוגיה

אתיולוגיה

נגיף JC קרוי על שמו של מטופל בשם John Cunningham שאובחן עם PML. הנגיף שייך למשפחת DNA polyomavirus. לנגיף 3 חלבוני קפסיד היוצרים 8 פנוטיפים שונים כאשר פנוטיפ מספר 2 נמצא בנוזל השדרה או ברקמת המוח בחולה עם PML (תמונה 2). בני האדם הם מאחסנים בלעדיים של הנגיף והוא מצוי בצורתו הלטנטית ב-75 אחוז מהאוכלוסייה הכללית עקב זיהום ראשוני על ידי שאיפת הנגיף למערכת הנשימה. הנגיף נקשר לרצפטורים (2,6) Sialic acid α ול-HT2a‏-5 המצויים על פני תאים ברקמה הלימפואידית (שקדים), מח עצם ותאי פלזמה, אפיתל כליה, אוליגודנדרוציטים ואסטרוציטים (Astrocytes) המשמשים לו כרזרבואר בצורתו הלטנטית (תמונה 3). לכן, נוכחות PCR‏ (Polymerase Chain Reaction) חיובי ל-JCV בבדיקות בשתן (עד 25 אחוז מהאוכלוסיה הכללית) אינה מהווה עדות למחלה פעילה.

תמונה 2. מבנה JC virus‏[1]
תמונה 3. זיהום תא אנושי ב-JC virus

אם קיימת מערכת חיסון תאית ירודה, הנגיף עובר ריאקטיבציה באוליגודנדרוציטים וגורם לדמיאלניזציה במערכת העצבים המרכזית. על כן, PCR חיובי ל-JCV בנוזל השדרה מעיד על מחלה. התגובה החיסונית ההומורלית אינה מספקת למניעת ראקטיבציה ועל כן, נחוצה תגובה תאית למניעת ראקטיבציה של JCV‏[1],[2].

ראקטיבציה של JCV עלולה להתרחש באוכלוסיה עם מערכת חיסון תאית ירודה - חולי HIV‏ (Human Immunodeficiency Virus), מחלה לימפופרוליפרטיבית או מושתלים המטופלים בתכשירים מונעי דחית שתל.

תוארו מספר מקרי PML במטופלים בנוגדנים מונוקלונליים כגון Efalizumab Raptiva לחולי פסוריאזיס, Mabthera ‏(Rituximab) לחולי לימפומה וכן Tysabri ‏(Natalizumab) לחולי טרשת נפוצה. עם זאת קשה לבודד את תפקיד התרופות המונוקלונליות כפתוגנזה אפשרית ל-PML כיוון שרוב החולים טופלו בעבר באימונוסופרסיה (Immunosuppression) על רקע מחלתם הבסיסית.

תמונה 6. סיכון מוערך ל-PML בהתבסס על סטטוס נוגדנים Anti-JCV, טיפול אימונוסופרסיה קודם ומשך הטיפול ב-Tysabri‏[3]

הארעות הופעת PML במטופלי Tysabri עומדת על 1.5 ל-1,000 מטופלים. תוארו מספר מאפייני מטופלים העלולים לפתח PML בסבירות גבוהה[3] (תמונה 6) והם:

  • מערכת חיסון תאית חלשה (HIV, מושתלים ובעלי מחלות לימפופרוליפרטיביות)
  • טיפול קודם באימונוסופרסיה
  • טיפול ממושך ב-Tysabri (מעל 25 טיפולים)
  • JCV חיובי בתחילת הטיפול

בשל תוצאות מחקרים אלה נבנה אלגוריתם ניהול חולה טרשת נפוצה המטופל ב-Tysabri כמתואר בתמונה 7. בהפסקת הטיפול ב-Tysabri, בהופעת PML, יש לזכור כי זמן מחצית החיים של התרופה הוא 3 חודשים. לאור זאת, יש הנעזרים בפלזמה פרזיס (Plasmapheresis) על מנת לזרז את סילוקה מהמחזור ויש לכך מחיר: IRIS ‏(Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome) כתוצאה מהחלמה מהירה מדי של מערכת החיסון התאית.

PML7A.png
תמונה 7 הערכה של החרפה או הופעה חדשה של סימפטומים נוירולוגיים בקרב חולי טרשת נפוצה המטופלים ב-Tysabri.[3]

קליניקה

הפגיעה הקלינית תתבטא בעיקר בירידה קוגניטיבית, אולם בשל הנטיה לפגיעה בצומת החומר האפור-לבן במוח ניתן יהיה לראות גם אפזיה, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בראיה ופרכוסים. בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות (טרשת נפוצה וכדומה), ב-PML עצבי הראיה וחוט השדרה בדרך כלל שמורים.

וירוס JC יכול לפגוע לא רק בחומר הלבן במוח אלא גם בחומר האפור בצרבלום ובקורטקס הצרברלי, כמו גם בקרומי המוח[1]:

  • Granule cell neuronopathy - הנגיף גורם לליזיס של תאי Granule בצרבלום (לעומת תאי גליה ב-PML) המביא לאטרופיה צרבלרית והתבטאות קלינית של דיסארתריה, הליכה אטקטית וחוסר קואורדינציה (תמונה 4).
  • אנצפלופתיה (Encephalopathy) - זיהום ליטי פולמיננטי של נוירונים קורטיקלים פירמידליים[4]. מנגנוני פתופיזיולוגיה אפשריים: התקדמות הוירוס מהצומת אפור-לבן לחומר האפור או פנוטיפ של וירוס JC, שתוקף ישירות את החומר האפור.
  • דלקת קרום המוח (Meningitis) - תוארו מספר מקרים של חולים עם סימנים מנינגיאליים בנוכחות וירוס JC בנוזל השדרה, ללא מעורבות רקמת המוח.
תמונה 4. זיהום בוירוס JC בתאי Granule

אבחנה

בהדמיה מוחית נוכל לראות נגעים מפושטים מפוזרים בחומר הלבן (סמוך לצומת האפור-לבן) ללא בצקת או סימני לחץ (בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות כגון טרשת נפוצה). תיתכן מעורבות גרעיני בסיס או תלמוס המכילים סיבי מיאלין. בבדיקת תהודה מגנטית (MRI, Magnetic Resonance Imaging) הנגעים יהיו היפראינטנסים ב-FLAIR ו-T2 והיפואינטנסים ב-T1.

טיפול

אין טיפול ספציפי כנגד נגיף ה-JC. תוארו מספר תרופות בהקשר לטיפול בנגיף, כגון Mirtazapine ‏בהיותה חסם רצפטור סרוטונרגי (5-HT2a) המונעת את קשירת הנגיף לתאים כמו גם Chlorpromazine בהיותו מעכב Clathrin החיוני לאנדוציטוזיס (Endocytosis) של הנגיף לתוך התא. קיימות תרופות נוספות הנמצאת בשלבי מחקר מבוקרים שונים כגון Lariam ‏(Mefloquine) (אנטי מלריה) - Cytarabine (כימותרפיה) המעכבים רפליקציה ויראלית ו-2-IL שמטרתה חיזוק מערכת החיסון התאית.

עיקר הטיפול ב-PML הוא החזרת עטרה ליושנה, הווה אומר, להחזיר את התגובה החיסונית התאית לשליטה על נגיף JC על ידי מתן HAART ‏(Highly Active Anti Retro-viral Therapy) בחולי HIV ובאלה שאינם חולי איידס (ממאירות לימפופרוליפרטיבית או מושתלים), החזרת התגובה החיסונית התאית על ידי הפסקת התרופות מדכאות החיסון.

תמונה 5. IRIS: ריבוי לימפוציטים באיזור הפרי-וסקולרי[1]

Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome

בצורה פרדוקסלית, עם הפסקת הטיפול הכימותרפי או התחלת הטיפול ב-HAART, מערכת החיסון "המשתקמת" יכולה לגרום דווקא להחמרה קלינית, תופעה הידועה בשם IRIS‏ (Immune Reconstitution Inflammatory Syndrome). בשל היווצרות תגובה תאית אנטי-דלקתית סביב הנגע הדמיאלנטיבי ופגיעה ב-BBB ‏(Brain Blood Barrier) (תמונה 5) נוצרת בצקת סביב הנגע עם סימני לחץ והאדרה, וזאת בניגוד לנגע PML קלאסי שהינו ללא סימני בצקת ואינו עובר האדרה. IRIS יכול להופיע בין שבוע עד שנה לאחר התחלת הטיפול ב-HAART או הפסקת הטיפול הכימותרפי.

קיימים מחקרים התומכים במתן טיפול בסטרואידים להפחתת התגובה התאית האנטי דלקתית הסוערת לשם שיפור הפרוגנוזה[5],[6]. במטופלי HAART יש להמשיך את הטיפול האנטי רטרו-ויראלי ולא להפסיקו וזאת כדי להימנע מיצירת מוטציות HIV עמידות לטיפול.

פרוגנוזה

נוכחות תאי CD-8 T ספציפיים כנגד JCV היא סמן פרוגנוסטי טוב ומעלה את שיעור year survival‏-1 מ-46 אחוז ל-76 אחוז[7]. גם האדרה מוחית בחולים משמשת פקטור פרוגנוסטי טוב בהיותה עדות עקיפה למערכת חיסון תאית פעילה[7]‏; year survival‏-1 של 83 אחוז לעומת 39 אחוז בחולי PML בהם הנגעים לא עוברים האדרה.

מתן HAART בחולי HIV העלה את שיעור Year survival-‏1 מ-PML מ-10 אחוז ל-50 אחוז.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Tan CH, Koralnik IJ, Lancet Neurology, 2010; 9,425
  2. Jilek S, Jaquiery E, Hirsch HH et al., Lancet Neurol¬ogy, 2010; 9,566
  3. 3.0 3.1 3.2 Kappos L, Bates D, Edan G et al., Lancet Neurology, 2011; 10, 745
  4. Wu'thrich C, Dang X, Westmoreland S et al., Ann Neurol, 2009;65,742
  5. Berger JR, Neurology, 2009; 72,1454
  6. Tan K, Roda R, Ostrow L et al., Neurology, 2009;72,1458
  7. 7.0 7.1 Marzocchetti A, Tompkins T, Clifford DB, et al., Neu¬rology, 2009;73,1551

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מירב טשורני, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב



פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, מרץ 2012, גיליון מסי 9