אבחון וטיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים - נייר עמדה

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה לאבחון וטיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים
תחום	כאב, נוירולוגיה
האיגוד המפרסם	איגוד רופאי המשפחה בישראל, אגודה ישראלית לכאב
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום	אוקטובר 2014 עודכן במרץ 2016
יוצר הערך	רשימת המשתתפים לפי א-ב
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב נוירופתי

מטרות המסמך מסמך זה נועד לשימושם של רופאים אונקולוגיים, המטו-אונקולוגיים, רופאי משפחה, רופאי כאב, רופאים פליאטיביים ורופאים נוספים המטפלים בחולים עם מחלות אונקולוגיות. מטרתו:

• להעלות את המודעות לקיומו של מרכיב כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
• להוות כלי עזר שימושי לאבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
• לסייע בבחירת טיפול מכוון לכאב עצבי בחולים אונקולוגיים.

רקע כללי

• בקרב חולים אונקולוגים הכאב העצבי גורם להפרעה ניכרת, בשכיחות גבוהה, של התפקוד היומיומי ובאיכות החיים ולכן מחייב התייחסות מיוחדת.
• בכ 20%-40% מן החולים האונקולוגיים קיים כאב ממקור עצבי. הכאב עשוי להיות עצבי "טהור" או מעורב (כלומר עצבי ונוציצפטיבי במקביל). יש לזכור לכן שקיומו של כאב נוציציפטיבי אינו שולל קיום במקביל של כאב עצבי.
• כאב עצבי נפוץ בחולים אונקולוגיים במהלך המחלה והטיפול בה. יתרה מזאת, שיעור גבוה מהמחלימים יוסיפו לסבול מכאב עצבי זמן ממושך לאחר סיום הטיפול במחלתם ואף לאחר הבראה ממנה.
• מאחר שהטיפול בכאב העצבי הוא על פי רוב ייחודי, קיימת חשיבות מרבית לאבחונו המוקדם ככל שניתן, ולהכוונת הטיפול בהתאם.
• הכאב העצבי עשוי להיות אקוטי או כרוני (כאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים).
• הגורמים לכאב העצבי רבים ומגוונים (ראו טבלה מספר 1), אולם ככלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:

• כאב הנגרם ישירות ע"י המחלה האונקולוגית. לדוגמה: חדירה או לחץ של רקמת גידול על רקמות עצביות.
• כאב שהוא תוצאה של הטיפול במחלה האונקולוגית. לדוגמה: כתוצאה מכימותרפיה, קרינה או ניתוחים להסרת גידול.

הערה: במקרים נדירים יחסית ייתכן קיומו של כאב עצבי שאינו שייך לשתי הקטגוריות הקודמות לדוגמה: פריצת דיסק מותנית.

השכיחות הגבוהה של כאב אונקולוגי מחייבת דיון על כאב בכל מפגש רופא ומטופל. הצלחת הטיפול בכאב מותנית באבחון נכון של הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו.

טבלה מספר 1: מאפייני כאב עצבי בחולים אונקולוגים

הגורם לכאב	מאפיינים עיקריים	שכיחות	הערות
פגיעה ישירה על ידי רקמת הגידול או גרורות	פיזור נוירואנאטומי תואם למיקום הגידול	20-40%	שכיח קיום בו זמני של כאב עצבי ונוציציפטיבי
כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים. ו. טקסנים 1׳TAYn1 רזו-ריודול-דדר" ץ (1MAUL) פקליטקסל (TAXOTERE) דוסטקסל (ABRAAANE) נב-פקליטקסל 2. אפותילונים (IXEMPRA) איקסבפילון כ־ רלרידוררורל 3. פלטינום (CISPLAIIN) ציספלטין 1׳PI CW ATlNh רון-דדריורזרידוור/ (ELOXAIIN) אוקסליפלטין (TAPROPI ATlNh הרח ורז ריר ויו (CARBOPLAIIN) קובופלטין A רו ו/רו-ר ורון— ו־״ 4. תוצרי וינקה \/IMf~DIQTIMC^ וורל-ו־ודדדווו ץ VINCRISTINE) ) וינקריסטין (NAVELBINE) וינורלבין c /ררורוו־יור l-ll A\/ENh׳1 5. אריבולין (HLAVEN) A רורדודורוור ^EI TAPE/\׳1 6. בורטזומיב (VELCAUE) 7. טלידומיד	ררל ו— ר־ןל-ורוורו רוודוו־־ דדוררדוו-ו ר/רו1-רו בכל התוופות פי1וו סימטוי בצוות רו-ררררל ו!-רלרלורו גרביים וכפפות ו~ ר רל ו/ר דד ד ודרו- ו—/v ר־ ר רל רד ו ו~ ו~ רל רל ורד היפואסטזיה, כאב בפיזור כפפות וגרביים, תתכן הפרעה בשווי משקל מאפיינים דומים, עוצמה פחותה מאפיינים דומים וו^ררר־ל !-ורו!-ר רל ר רו ר ר״-r ררלרררררל/^ מאפיינים דומים, תתכן פגיעה רר וד ר ר ו-ורו מוטווית רו-רל~ ר״ רר7רלו7לור7 רו ר 7 ר וורר/רור ו רו ר רל ירידה בתחושת מגע, ויברציה ומנח 1-ורוו/רדדדודו!״־ 1-ורזו-/.?!־ודודו!״־ רידד ו ר־ ו/ היפואסטרה, היפואסטרה לקוו ו/ או לחום, דיסאסטזיות אין מידע מדויק רל ו- דד ד ו ד ר ו־״ ו ו~ ר רל ו~ /ר דד ד ו ד ר ו־״ פרסטזיה והיפראסטזיה, רדד ד ו ר1 ר רד-r רד ורד 1-ר רל וריד לורד ד 7 ר ו-רו-ררל תיתכן חולשת שרירים דיסטלית וו- רו ו-ו/ר וו ורו 7 לוו-וו-ורן והתכוצויות שויוים. תתכן הפרעה עצבית אוטונומית (אורטוסטטיזם, אינאונות, עצירות) רדווור ריוררן—ו-רדדדורר בדומה לוינקריסטין בדומה לטקסנים ו~ ר רל ו/ר דד ד ודרו- רו ר1 ו ו ר״ רוו-רז-ו־״ היפואסטזיה, מלווה בירידה ררורוו7לורו וץ/ור בתחושת מצב היפואסטזיה, ירידה בתחושת מצב. תתכן פגיעה מוטורית ופגיעה אוטונומית מלווה בעצירות	60% 5%ו 9-50%ו 40-88% 60% 60-75% לא שכיח 60% 20-47% כ-35% 2-75%ו עד 44%	דדורורודוורוורו ריו-ור־ ר<7זורו חרוח סימפטומים לווב משתפוים 7 ל ו ר רו—r רו רו ו ר1 רל ר רו רד ו ר־ ר־ כ־ רו/ או חולפים תון כ-3 חושים דר ו ר־ן ו— ד ו רל ור1 /רו- רד רד 1-ר—rv^ מסיום הטפול אן תתכן רל ר ר 7 ר ו־״ 7 ל ו /ר ו—ר רד ר רד ל— ר ו 7 ר ו־״ פגיעה שאויתית קבועה. קיימת קורלציה בין חומרת הפגיעה הכרונית לבין רדדד^ ו ר רד ו—ו~ /ר ר ו— רל ו—ר רל ו־״ תסמונת הכאב החריפה המופיעה יומיים לאחר טפול בטקסול בטפול דו/תלת שבועי רווווו!~ ו— רד! ר ו— ו— 1 תודלי פגיעה הפיכה ) מידע מוגבל( 7לורו7רורד A 4 7 ל ורלו ו״״ /ר רל ו ר רד ו ר־ שפור צפוי תוך 4-6 שבועות ^ל־דרורל דורלור1 מסיום טפול 11־־ לנלחר Yin ו ו ר" ו ר" ריר עלול להחמיו לאחו סיום הטפול ואף להשאר ן— ר וו ר רד רד 1-ר רל ר רו ר ר״ 7 ר/ר ר ר רד קבוע. תתכן פגיעה עצבית בשמיעה ן— רר^ר״ל ן— ר ו— 1—'/% ר ו— ר רר קיימת קורלציה בין ורר״ל ו- ר ורו- ו ר־1 רד ר ר״ל Y1*״rו— ר״לל־ התסמונת הנוירולוגית ו—/ר ל— ו ד ו ר רד ר1 ר ר ר ו— רל ר ר 7 ר ו־״ האקוטית לבין הפגיעה ו—7 ר/ר ר ורו ו-^רו^דלו!-רד העצבית המתמשכת לא שכיח גם במינונים גבוהים לרוב חולף לאחר סיום טפול אך תתכן גם החמוה לאחו הסיום ו— י— ר ■— ו—ו~\1—ו-רר־ז nn״v,— ו— ן—ריו— ברוב המקרים חומרה קלה, הפיך בחלק קטן מהמקרים חומרה קשה, הפיך מחמיר במנון מצטבר אך לרוב לא מעבר ל -5-6 מחזורי טפול. במתן תת עורי סכון מופחת ביחס לתוך ורידי אין מידע על הטווח הארוך
טקסט התא	טקסט התא	טקסט התא	טקסט התא

אבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים

הבסיס העיקרי לאבחון כאב עצבי הוא קליני ומסתמך על אנמנזה ובדיקה גופנית. בדיקות עזר עשויות לתמוך באבחנה, אך היעדר אינו שולל את קיומו של הכאב העצבי.

אנמנזה

• מיקום כאב תואם מבנה עצבי ידוע (לדוגמא עצב היקפי ספציפי, שורש עצב, חוט שדרה וכיו"ב) או בפיזור גרביים-כפפות האופייני לנוירופתיות היקפיות.
• הכאב בעל אופי שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם.
• קיום נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או רגישות יתר למגע (אלודיניה) ו/או חולשת שרירים (ראו טבלה מם 2).
• הסימפמומים עשויים להחמיר בשעות הלילה.
• בירור מקיף של הגורמים האפשריים לכאב - כולל ניתוחים, טיפולים כימותרפיים, סימני הרפס ועוד.
• במקרה שמדובר בטיפול כימותרפי - חשיבות למינון המצטבר של הטיפול והמהלך של התפתחות הכאב עם המשך הטיפול.

טבלה מס' 2: סימנים וסימפטומים הנלווים לכאב עצבי ועשויים לסייע באבחונו

* סיםפטומים וסימני חסר נוירולגי.

** סיםפטומים וסימנים נוירולגיים מוגברים

בדיקה

קיום ממצא נוירולוגי (חסר או עודף) בפיזור תואם לתלונות החולה (ראו טבלה מספר 2 לעיל).

בדיקות עזר

• ממצא במבחני הדמיה כמו CT, MRI או PET המתאים מבחינת מיקום לתמונה הקלינית יתמוך באבחנה.
• במקרים בהם קיימת דילמה אבחונית בדיקת EMG עשויה לסייע בקביעת האבחנה. יחד עם זאת, ככלל, בדיקה זו אינה תנאי הכרחי לקביעת קיום כאב עצבי.

טיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים

עקרונות

• אין כיום ראיות מוצקות ליעילות טיפול המונע התפתחות כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
• הכאב העצבי בחולים אלה הוא דינמי ועשוי להשתנות במהלך הטיפול האונקולוגי ובעקבותיו. לכן מתחייב מעקב הדוק והתאמת הטיפול האונקולוגי לממצאי המעקב (לדוגמא: הפחתת מינון או שינוי טיפול כימותרפי הגורם לנוירופתיה אפילו טרם הופעת כאב עצבי).
• מסמך זה מתמקד בטיפול התרופתי בכאב האונקולוגי העצבי אם כי יש לזכור שטיפולים נוספים כמו פעולות פולשניות, רפואה משלימה ועוד, עשויים לסייע להקלת הכאב בחלק מן החולים.
• לצורכי פשטות, המסמך הנוכחי מתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של כאב עצבי: אקוטי וכרוני.

כאב עצבי אקוטי (כאב שהתפתח או הוחמר לאחרונה)

• כאב עצבי אקוטי נגרם על פי רוב מן המחלה הפעילה או כתוצאה מהתערבות טיפולית - בעת ההתערבות או סמוך למועד ביצועה.
• הופעת כאב עצבי אקוטי מחייבת בירור אונקולוגי. במקביל, יש להתחיל בטיפול אנלגטי ללא דיחוי.
• כאב עצבי עשוי להגיב למשככי כאב, נוגדי דלקת ו/או אופיואידים תוך התאמת עצימות הטיפול לעוצמת הכאב על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי לטיפול בכאב אונקולוגי (ראו איור מספר 1: "מעלית הכאב").
• יש להתחיל בטיפול המותאם לעוצמה הנוכחית של הכאב ולא לעבור דרך שלבים קודמים (לדוגמא - בכאב בעוצמה גבוהה יש להתחיל באופיואידים חזקים תוך שילוב תרופות נוספות כפי שיפורט בהמשך).
• כמו כן יש להתאים את הטיפול לשינויים בעוצמת הכאב לאורך היממה (לדוגמה: מתן אופיואיד מושהה שחרור לכאב קבוע והוספת אופיואיד קצר טווח לכאב מתפרץ).
• לרשות הרופא המטפל עומדות תרופות ייחודיות לכאב עצבי הכוללות נוגדי כפיון, נוגדי דיכאון וסטרואידים, תרופות אלה מכונות "אדג'ובנטיות". במקרים בהם אובחן כאב עצבי אקוטי מומלץ לשלב תרופות אלה.

איור מספר 1

"מעלית" הטיפול הפרמקולוגי בכאב האונקולוגי

הערה

בכל "קומה" ניתן לשלב טיפולים פיזיקליים, פסיכולוגיים, משלימים ואחרים על פי הנדרש.

אופיואידים "חלשים": קודאין, טרמדול, ביופרנורפין.

אופיואידים "חזקים": מורפין, אוקסיקודון, פנטניל, מטדון.

אדג'ובנטים: תרופות שלא נועדו מלכתחילה לכאב אך הן בעלות אפקט אנלגטי (בעיקר לכאב עצבי) לדוגמה תרופות נוגדות דיכאון ופרכוס (פירוט בטבלה מספר 3) וסטרואידים

כאב עצבי כרוני (כאב קיים, בפרק זמן העולה על שלושה חודשים, ללא שינוי או שיפור מהותי):

• כאב עצבי כרוני הוא על פי רוב סיבוך של המחלה האונקולוגית או של הטיפול בה.
• ההמלצות מבוססות על הטיפול בכאב נוירופתי םממקור שאינו אונקולוגי (עקב העדר מידע מקיף לגבי טיפול ספציפי בכאב עצבי אונקולוגי ובהנחה שמדובר במנגנוני כאב דומים).
• קו הטיפול הראשון הוא באמצעות תרופות אדג'ובנטיות (המפורטות בטבלה מספר 3).
• קווי הטיפול הבאים הם באמצעות טרמדול/אופיואידים או בשילובים בין תרופות (לדוגמה נוגד כיפיון ונוגד דיכאון או נוגד כיפיון ואופיואיד וכיו"ב).

טבלה מספר 3 - תרופות קו ראשון לטיפול בכאב עצבי כרוני

720 פיקסלים

הערות

• טיפול בסטרואידים עשוי להיות יעיל כאשר הגורם לכאב הוא לחץ או הסננת רקמה עצבית על ידי גידול.
• בהעדר מחקרים מספקים ובשל קושי בניטור ותופעות לוואי, אין באפשרותנו לתת המלצה מפורטת לשימוש בקנאביס רפואי.

שמות המשתתפים

לפי האי-ב'

• פרופ' אילון איזנברג - מנהל יחידת המחקר, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
• ד"ר סילביו בריל - יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל המכון לסיפול בכאב המרכז הרפואי ת"א
• ד"ר איתי גור אריה - מנהל המכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא , תה"ש
• ד"ר יונתן (ג'וני) גרינפלד - מרכז את הטיפול התמיכתי במרכז הרפואי אסף הרופא, מומחה בנוירו-אונקולוגיה
• ד"ר אליעד דוידסון - מנהל היחידה לשיכוך כאב, בית חולים הדסה, ירושלים
• ד"ר איילת מדברי - מומחית בהרדמה וברפואה לשיכוך כאב . המכון לרפואת כאב רמב"ם והפקולטה לרפואה הטכניון. מחלקת הרדמה היחידה לשיכוך כאב מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון
• ד"ר אופיר מורג - מומחית באונקולוגיה, מרכז הסרטן והמכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
• ד"ר ורד סימוביץ' - יו"ר החוג לטיפול בכאב של איגוד רפואת המשפחה, מומחית ברפואת משפחה
• ד"ר אורה רוזנגרטן - יו"ר החוג לטיפול פליאטיבי, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה. מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק
• ד"ר יקיר רוטנברג - מומחה באונקולוגיה, מכון שרת לאונקולוגיה, מ.ר. הדסה, ירושלים
• פרופ' פסח שוורצמן - מנהל המחלקה לרפואת משפחה ושירות שיכוך כאב, שב"כ מחוז דרום, אוניברסיטת בן גוריון