כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פסוריאזיס - ספחת - טיפולים חדשים - 2021 - Psoriasis - novel therapies"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי= | + | |שם עברי=תרופות לטיפול בפסוריאזיס |
|שם לועזי= | |שם לועזי= | ||
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=פרופסור יובל רמות |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|ספחת}} | ||
| + | פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית [5(שכיחה, הפוגעת ב-2%-3% מהאוכלוסייה ₪₪ בעולם המערבי, כולל בישראל, לפי הערמת אלה, סובלים כעם מפסוריאזיס באמן כ-250,000 חלים. כ-5%« מהחולים סובלים מפסוריאזיס מבמת, הצורה השביחה ביותר של המחלה, המתבטאת בפמחה מורמת, בצבע אדום ומכוסה קשקש, המערבת בעיקר את החלקים המיישמם של הגפיים, את הט ואת הקרקפת. עפ זאת, קיימות צומת טספוח של המחלה, היכולה להתבטא בנגעים מוגלתיים, מעורבות של אזורי קפלים או כפות הידיים והרגליים, או מצב קשה של דלקת של כל העור המדמה כוויה מפושטת ופסודיאזיס אמתמדרמיתן. | ||
| + | רוב החולים יסבלו ממחלה קלה יחסית, שבה שטח הטף המעורב איט עלה על 0%נ-5%, אך כ-20% מהחלים יסבלו ממחלה בדרגה ביטנית-קשה. מחלה בדרגת חומרה בזו עללה לגרום לנזק ממשי באיכות החיים של המטופלים לפטע בחיי התעה והחיים המקצועיים שלהם. הרע עלול להביא לשכיחות גבוהה של תסמיני מכאק, חררה והסתגרות חברתית בקרב המטופלים. בנוסף, כ-20% מחולי הפסוריאדס סובלים ממעורבות של המפרקים, דע העלל להביא לפגיעה תפקודית, ובן נמצאה שכיחות רבה יותר בקרם החלים של מחלות קרדיו-ווסקלריות, סוכרת והתסמונת המטבלית. | ||
| + | פסוריאזיס הנה מחלה ברונית, שאינה ניתנת לריפוי. בנוסף, לאורך שנים רבות, הטיפלים הקיימים למחלה היו מוגבלים מאור מבחינת יעילות לוו פעמים רבות בתופעות לוואי משמעותיות. הדבר הביא לבך שחלים רבים, במיוהד בעגת החומרה הקשה יותר של המתלה, נזקקו לאשפחים ממושכים שהביאו לפגיעה משמעותית באימת חייהם. עפ זאת, ב-20 השנים האחרונות חלה פריצת עך מרעית משמעותית, אשר אפשרה הבנה מעמיקה יותר של מנגנוני המחלה, והרע אפשר ייצור של תרופות מכווטת ענד הציטוקינים האחראים למחלה. תרופות אימוניות הרשות אלה מאפשרות כיום להביא לעוד כמעט נקי עוב המטופלים, עם מיעוט יחסי של תופעות לוואי. מטרת מאמר קצר זה היא לסקור את ההתפתחות כתחום הטיפליס כפסוריאזיס לאוד התקדמות הבנתט את המנגטגים העומרים בבסיס המחלה. | ||
| + | הפתונמה של פםוריאזיס | ||
| + | כמשך שנים רמת. פסותאזיס נתפסה כמחלת עוד שמקורה באפידרמיס, השעה האפיהליאלית הוזיצתית של העור, ונגרמת כתוצאה מהתחלקות מואצת של תאים ופגיעה כהתמייטת התקינה שלהם. לס, מטרת הטיפולים שניתט לחולים הייתה להקטין את התחלקות התאים ולייצב את התמייטתס. לצורך כך, נעשה שימוש בנגזרזת רטיטאיריות כדוגמת אציטרטק(נאוטיגזק), ובן שימוש במתותרקסט. המהפכה בהבנת מנגנוני המחלה התרחשה לפני כ-40 שנה, כאשר טיפול בציקלוספודין, אשר ניתן כתחילה כטיפול לדלקת מפרקים בחולי פםוריאדס, הביא כאופן מפתיע לשיפור משמעותי גם מבחינה עודית. מחקר זה ומחקרים טספיפ הוכיחו למעשה כי הבסיס למחלה איט באפידרמיס, אלא כמערכת החיסון, וספציפית קשור לתאי 1T. כתם אט יודעים כי הבסיס להתפתחות המחלה חט תאים רנדריטיים בעור, אשר משופעלים בתחילת התהליך הדלקתי להפרשה של ציטוקינים דלקתיים, כמגמת 12-TNF-a, 1L-1, 1L-6, IL ו- 23-1L, ציטוקינים אלה מביאים לשפעול של תאי T, ובמיהזד תאי helper ־1־ מסוג +C134, וזזתמייטתם לתאים מסוג דויוד ותאי T helper טספים, טנק תאי 1h1. כיום טדעת חשיבות רבה לתאים מסוג 1h17־, המפרישים מגהץ ציטוקינים, הכוללים L-17A], 22-TNF-1 IL-17F, BL-21, IL. הפרשת ציטוקינים אלה מביאה להסננה של העור בטיטרופילים, לשפעול דלקתי של הקרטיטציטיפ באפידרמיס ולשגשוג של כלי דם1. תרשים 1 מסכם את הציטוקינים המרבדים הלוקחים חלק בתהליך המחלה והטיפולים הביולוגיים המבווניפ ספציפית כנגד ציטוקיניס אלה. | ||
| + | טיפולים פומיים לפסוריאזיס | ||
| + | הניסיון הרב ביותר בטיפול בפסוריאזיס קיים עפ תמפות פומיות, המכונות הטיפולים הקונבצ״ונל״ס לפסודיאזיס (טבלה מתותרקסט נחשבה לתרופת הבחירה בקבוצה זו של תרופות. גם משום שהיא יעלה בטסף לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית. התרופה ניתנת פעם בשבוע, אך מרשת ניטור תכוף אחר תופעות לוואי pi ישט חשש מהתפתחות פיברודס עדי בשימוש ממושך. ציקלוספורץ הנה תמפה יעילה ומהירה לטיפל בפסוריאזיס, אך בשל החשש מהתפתחות תופעות לוואי. ובעיקר חשש מהתפתחות של יתר לחץ דם ומפגיעה בלי־תית שיכולה לעתים להיות בלתי הפיכה, השימוש בתרופה מוגבל לתקופה של ער שנה, וברוב המקרים התתפה משמשת כ״גשר״ עד התחלת השימוש בתרופות אחרות המיועדות לשימוש לתקופה ממושכת יותר. הנגזרת של ויטמין A, אציטרטץ (נאוטיגזק), הנה רטינואיד מונו-ארומנר מחד שני, אשר משמשת לטיפול בפסוריאזיס, רעילה במיוחד בשילוב עם פוטותרפיה. השימוש בתרופה בנשים בגיל הפריק מוגבל בשל טרטועיות המחייבת הימנעות מכניסה להריק למשך שלוש שנים מתום הטיפול בתרופה וראו טבלה 1). | ||
| + | טיפול פומי חדש יחסית לטיפול בפסוריאזיס הנו אפרמ־לסט, המעכב פוספודיאסטרז 4 ומוביל לעליה ברמות CAMP בתאים. הדבר מביא לעיכוב גור□ השעתוק NFKB ולשירה בביטר של ציטוקינים דלקתיים הלוקחים חלק בפסוריאזיס, כדוגמת ,TNF 12-1L23-1 IL. תרופה וו יעילה גם לטיפול בדלקת מפרקים פסוו״אטית. התרופה בטוחה יחסית, ותופעות הלוואי השכיחות הנן גםטרואינטסטינליות, שברוב המקרים אינן מצריכות את הפסקת התרופה5. תתפור! פומיות נוספות לטיפול בפסודיאויס שנמצאות כרום בפיתוח כוללות עזרות של חומצה פומדית (מעבר לפומדרם, שנמצאת בשימוש שנים רבים בגרמניה, אך אינה זמינה באתן) pi מעכבי | ||
| + | JAK. | ||
| + | הבעיה המרכזית של התרופות הקונבציונליות היא שהן אינן ספציפיות לתהליכים הדלקתיים המביאים להתלקחות המחלה, ולכן מעבר לפתפל בטיחות נמק־, היעילות שלהן נמוכה. התרופות מביאות ליתרה ^PASI (מדד לחומרת המחלה המשקלל את שטח הגוף המעורב ואת חומרת הנגעים) של 75% (PAS175) ככ-30%-40% מהחולים בממוצע. כניסת התרופות הביולוגיות הביאה לשיט׳ משמעותי ביעילות הטיפולים, ולתפיסה שונה של המטרות הטיפוליות. | ||
| + | התרופות הביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס | ||
| + | הקבוצה הוותיקה ביותר של טיפולים ביולוגיים לפסותאזיס כוללת מולקולות שמטרתן למטע את | ||
| + | |||
| + | |||
פורסם ב-[http://www.themedical.co.il/magazines/sal2019/html5/index.html חוברת סל הבריאות] עמ' 31 | פורסם ב-[http://www.themedical.co.il/magazines/sal2019/html5/index.html חוברת סל הבריאות] עמ' 31 | ||
גרסה מ־17:40, 10 בנובמבר 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תרופות לטיפול בפסוריאזיס | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | פרופסור יובל רמות | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ספחת
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית [5(שכיחה, הפוגעת ב-2%-3% מהאוכלוסייה ₪₪ בעולם המערבי, כולל בישראל, לפי הערמת אלה, סובלים כעם מפסוריאזיס באמן כ-250,000 חלים. כ-5%« מהחולים סובלים מפסוריאזיס מבמת, הצורה השביחה ביותר של המחלה, המתבטאת בפמחה מורמת, בצבע אדום ומכוסה קשקש, המערבת בעיקר את החלקים המיישמם של הגפיים, את הט ואת הקרקפת. עפ זאת, קיימות צומת טספוח של המחלה, היכולה להתבטא בנגעים מוגלתיים, מעורבות של אזורי קפלים או כפות הידיים והרגליים, או מצב קשה של דלקת של כל העור המדמה כוויה מפושטת ופסודיאזיס אמתמדרמיתן. רוב החולים יסבלו ממחלה קלה יחסית, שבה שטח הטף המעורב איט עלה על 0%נ-5%, אך כ-20% מהחלים יסבלו ממחלה בדרגה ביטנית-קשה. מחלה בדרגת חומרה בזו עללה לגרום לנזק ממשי באיכות החיים של המטופלים לפטע בחיי התעה והחיים המקצועיים שלהם. הרע עלול להביא לשכיחות גבוהה של תסמיני מכאק, חררה והסתגרות חברתית בקרב המטופלים. בנוסף, כ-20% מחולי הפסוריאדס סובלים ממעורבות של המפרקים, דע העלל להביא לפגיעה תפקודית, ובן נמצאה שכיחות רבה יותר בקרם החלים של מחלות קרדיו-ווסקלריות, סוכרת והתסמונת המטבלית. פסוריאזיס הנה מחלה ברונית, שאינה ניתנת לריפוי. בנוסף, לאורך שנים רבות, הטיפלים הקיימים למחלה היו מוגבלים מאור מבחינת יעילות לוו פעמים רבות בתופעות לוואי משמעותיות. הדבר הביא לבך שחלים רבים, במיוהד בעגת החומרה הקשה יותר של המתלה, נזקקו לאשפחים ממושכים שהביאו לפגיעה משמעותית באימת חייהם. עפ זאת, ב-20 השנים האחרונות חלה פריצת עך מרעית משמעותית, אשר אפשרה הבנה מעמיקה יותר של מנגנוני המחלה, והרע אפשר ייצור של תרופות מכווטת ענד הציטוקינים האחראים למחלה. תרופות אימוניות הרשות אלה מאפשרות כיום להביא לעוד כמעט נקי עוב המטופלים, עם מיעוט יחסי של תופעות לוואי. מטרת מאמר קצר זה היא לסקור את ההתפתחות כתחום הטיפליס כפסוריאזיס לאוד התקדמות הבנתט את המנגטגים העומרים בבסיס המחלה. הפתונמה של פםוריאזיס כמשך שנים רמת. פסותאזיס נתפסה כמחלת עוד שמקורה באפידרמיס, השעה האפיהליאלית הוזיצתית של העור, ונגרמת כתוצאה מהתחלקות מואצת של תאים ופגיעה כהתמייטת התקינה שלהם. לס, מטרת הטיפולים שניתט לחולים הייתה להקטין את התחלקות התאים ולייצב את התמייטתס. לצורך כך, נעשה שימוש בנגזרזת רטיטאיריות כדוגמת אציטרטק(נאוטיגזק), ובן שימוש במתותרקסט. המהפכה בהבנת מנגנוני המחלה התרחשה לפני כ-40 שנה, כאשר טיפול בציקלוספודין, אשר ניתן כתחילה כטיפול לדלקת מפרקים בחולי פםוריאדס, הביא כאופן מפתיע לשיפור משמעותי גם מבחינה עודית. מחקר זה ומחקרים טספיפ הוכיחו למעשה כי הבסיס למחלה איט באפידרמיס, אלא כמערכת החיסון, וספציפית קשור לתאי 1T. כתם אט יודעים כי הבסיס להתפתחות המחלה חט תאים רנדריטיים בעור, אשר משופעלים בתחילת התהליך הדלקתי להפרשה של ציטוקינים דלקתיים, כמגמת 12-TNF-a, 1L-1, 1L-6, IL ו- 23-1L, ציטוקינים אלה מביאים לשפעול של תאי T, ובמיהזד תאי helper ־1־ מסוג +C134, וזזתמייטתם לתאים מסוג דויוד ותאי T helper טספים, טנק תאי 1h1. כיום טדעת חשיבות רבה לתאים מסוג 1h17־, המפרישים מגהץ ציטוקינים, הכוללים L-17A], 22-TNF-1 IL-17F, BL-21, IL. הפרשת ציטוקינים אלה מביאה להסננה של העור בטיטרופילים, לשפעול דלקתי של הקרטיטציטיפ באפידרמיס ולשגשוג של כלי דם1. תרשים 1 מסכם את הציטוקינים המרבדים הלוקחים חלק בתהליך המחלה והטיפולים הביולוגיים המבווניפ ספציפית כנגד ציטוקיניס אלה. טיפולים פומיים לפסוריאזיס הניסיון הרב ביותר בטיפול בפסוריאזיס קיים עפ תמפות פומיות, המכונות הטיפולים הקונבצ״ונל״ס לפסודיאזיס (טבלה מתותרקסט נחשבה לתרופת הבחירה בקבוצה זו של תרופות. גם משום שהיא יעלה בטסף לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית. התרופה ניתנת פעם בשבוע, אך מרשת ניטור תכוף אחר תופעות לוואי pi ישט חשש מהתפתחות פיברודס עדי בשימוש ממושך. ציקלוספורץ הנה תמפה יעילה ומהירה לטיפל בפסוריאזיס, אך בשל החשש מהתפתחות תופעות לוואי. ובעיקר חשש מהתפתחות של יתר לחץ דם ומפגיעה בלי־תית שיכולה לעתים להיות בלתי הפיכה, השימוש בתרופה מוגבל לתקופה של ער שנה, וברוב המקרים התתפה משמשת כ״גשר״ עד התחלת השימוש בתרופות אחרות המיועדות לשימוש לתקופה ממושכת יותר. הנגזרת של ויטמין A, אציטרטץ (נאוטיגזק), הנה רטינואיד מונו-ארומנר מחד שני, אשר משמשת לטיפול בפסוריאזיס, רעילה במיוחד בשילוב עם פוטותרפיה. השימוש בתרופה בנשים בגיל הפריק מוגבל בשל טרטועיות המחייבת הימנעות מכניסה להריק למשך שלוש שנים מתום הטיפול בתרופה וראו טבלה 1). טיפול פומי חדש יחסית לטיפול בפסוריאזיס הנו אפרמ־לסט, המעכב פוספודיאסטרז 4 ומוביל לעליה ברמות CAMP בתאים. הדבר מביא לעיכוב גור□ השעתוק NFKB ולשירה בביטר של ציטוקינים דלקתיים הלוקחים חלק בפסוריאזיס, כדוגמת ,TNF 12-1L23-1 IL. תרופה וו יעילה גם לטיפול בדלקת מפרקים פסוו״אטית. התרופה בטוחה יחסית, ותופעות הלוואי השכיחות הנן גםטרואינטסטינליות, שברוב המקרים אינן מצריכות את הפסקת התרופה5. תתפור! פומיות נוספות לטיפול בפסודיאויס שנמצאות כרום בפיתוח כוללות עזרות של חומצה פומדית (מעבר לפומדרם, שנמצאת בשימוש שנים רבים בגרמניה, אך אינה זמינה באתן) pi מעכבי JAK. הבעיה המרכזית של התרופות הקונבציונליות היא שהן אינן ספציפיות לתהליכים הדלקתיים המביאים להתלקחות המחלה, ולכן מעבר לפתפל בטיחות נמק־, היעילות שלהן נמוכה. התרופות מביאות ליתרה ^PASI (מדד לחומרת המחלה המשקלל את שטח הגוף המעורב ואת חומרת הנגעים) של 75% (PAS175) ככ-30%-40% מהחולים בממוצע. כניסת התרופות הביולוגיות הביאה לשיט׳ משמעותי ביעילות הטיפולים, ולתפיסה שונה של המטרות הטיפוליות. התרופות הביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס הקבוצה הוותיקה ביותר של טיפולים ביולוגיים לפסותאזיס כוללת מולקולות שמטרתן למטע את
פורסם ב-חוברת סל הבריאות עמ' 31