האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6771 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6771 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "==כותרת== {{ערך בבדיקה}} {{חוזר משרד הבריאות |שם החוזר=הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירו...")
 
שורה 8: שורה 8:
 
|מספר החוזר=14/2018
 
|מספר החוזר=14/2018
 
|סימוכין=חוזר המנהל הכללי מספר 7/2018
 
|סימוכין=חוזר המנהל הכללי מספר 7/2018
−
|קישור=
+
|קישור=[https://www.health.gov.il/hozer/MK14_2018.pdf באתר משרד הבריאות]
 
|תאריך פרסום=12 בנובמבר, 2018
 
|תאריך פרסום=12 בנובמבר, 2018
 
}}
 
}}
שורה 29: שורה 29:
 
מעגל חמישי -
 
מעגל חמישי -
 
בתום שעת חירום / מצב מיוחד בעורף יינתן טיפול המשך במידת הצורך לנפגעים נפשיים.
 
בתום שעת חירום / מצב מיוחד בעורף יינתן טיפול המשך במידת הצורך לנפגעים נפשיים.
−
הטיפול יינתן בהתאם ל״נוהל חרדה״ - נספח ב׳ לחוזר זה, המשותף של משרד הבריאות והביטוח לאומי, באמצעות קופות החולים, מרכזי חוסן, ומרכזים יעודיים המוכרים על ידי משרד הבריאות.
+
הטיפול יינתן בהתאם ל"נוהל חרדה" - נספח ב׳ לחוזר זה, המשותף של משרד הבריאות והביטוח לאומי, באמצעות קופות החולים, מרכזי חוסן, ומרכזים יעודיים המוכרים על ידי משרד הבריאות.
−
□שדד n *niiman,ד.1170, •רושל-□ 01010 ■ 91010 www.heaHh.gov.il ■ Ministry of health, P.Q.B 1176, Jerusalem
+
 
 
2. הנחיות:
 
2. הנחיות:
 
א. מעגל ראשון: חיזוק החוסן הנפשי
 
א. מעגל ראשון: חיזוק החוסן הנפשי
−
תגובת חרדה במצבי קיצון שונים הינה בדרך כלל תגובה נורמטיבית וזמנית. בהעדר כלים להתמודדות יעילה קיים סיכון לפגיעה בתפקוד והתפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים. כדי לחזק את חוסנה הנפשי של האוכלוסייה ולצמצם תחלואה נפשית, יש לספק לגורמים מתאימים באוכלוסייה הכללית כלים למתן עזרה ראשונה נפשית כדי שהם יהוו מעין ״סוכני טיפול״ בעת חירום - נאמני חוסן נפשי.
+
תגובת חרדה במצבי קיצון שונים הינה בדרך כלל תגובה נורמטיבית וזמנית. בהעדר כלים להתמודדות יעילה קיים סיכון לפגיעה בתפקוד והתפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים. כדי לחזק את חוסנה הנפשי של האוכלוסייה ולצמצם תחלואה נפשית, יש לספק לגורמים מתאימים באוכלוסייה הכללית כלים למתן עזרה ראשונה נפשית כדי שהם יהוו מעין "סוכני טיפול" בעת חירום - נאמני חוסן נפשי.
 
1. אוכלוסית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי: בהתאם לתכנון בסדרי עדיפויות של
 
1. אוכלוסית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי: בהתאם לתכנון בסדרי עדיפויות של
 
משרד הבריאות על פי הסדר הבא:
 
משרד הבריאות על פי הסדר הבא:
−
1.1. מגיבים ראשוניים: משטרה, לוחמי אש, מד״א ושרותי הצלה נוספים, בתי חולים כלליים, בתי חולים פסיכיאטרים / גריאטרים ושירותי בריאות הנפש בקופות החולים;
+
1.1. מגיבים ראשוניים: משטרה, לוחמי אש, מד"א ושרותי הצלה נוספים, בתי חולים כלליים, בתי חולים פסיכיאטרים / גריאטרים ושירותי בריאות הנפש בקופות החולים;
 
1.2. עובדי רשויות מקומיות;
 
1.2. עובדי רשויות מקומיות;
 
1.3. עובדי משרדי ממשלה;
 
1.3. עובדי משרדי ממשלה;
 
1.4. עובדי מפעלים וחברות שונות;
 
1.4. עובדי מפעלים וחברות שונות;
−
1.5. עובדי מתנ״סים;
+
1.5. עובדי מתנ"סים;
 
1.6. בתי ספר - מורים ותלמידים;
 
1.6. בתי ספר - מורים ותלמידים;
 
1.7. אוניברסיטאות ומכללות.
 
1.7. אוניברסיטאות ומכללות.
שורה 46: שורה 46:
 
2.1. נאמני חוסן נפשי יעברו הכשרה יעודית בהתאם לתקציר מודל עזרה ראשונה נפשית (נספח א').
 
2.1. נאמני חוסן נפשי יעברו הכשרה יעודית בהתאם לתקציר מודל עזרה ראשונה נפשית (נספח א').
 
2.2. כל איש צוות יעבור רענון פעם בשנה באמצעות לומדה יעודית שתוכננה על ידי משרד הבריאות ובסופו יעבור בהצלחה מבחן מקוון.
 
2.2. כל איש צוות יעבור רענון פעם בשנה באמצעות לומדה יעודית שתוכננה על ידי משרד הבריאות ובסופו יעבור בהצלחה מבחן מקוון.
−
2.3. אפליקציה טלפונית תופץ לפני ותוך כדי שע״ח לכלל אזרחי ישראל באמצעות שיווקה לרשתות חברתיות וחנויות אפליקציה בעזרת דוברות משרד הבריאות.
+
2.3. אפליקציה טלפונית תופץ לפני ותוך כדי שע"ח לכלל אזרחי ישראל באמצעות שיווקה לרשתות חברתיות וחנויות אפליקציה בעזרת דוברות משרד הבריאות.
−
2.4. דוברות משרד הבריאות ואגף לבריאות הנפש יכשירו ויפעילו דוברים לאומיים בנושא עזרה ראשונה נפשית אשר יופיעו במדיה (טלויזיה, רדיו וכף) בזמן חירום/מצב מיוחד בעורף. הרשימה תכלול אנשי מקצוע מתחום ברה״נ שיאושרו על ידי אגף בריאות הנפש.
+
2.4. דוברות משרד הבריאות ואגף לבריאות הנפש יכשירו ויפעילו דוברים לאומיים בנושא עזרה ראשונה נפשית אשר יופיעו במדיה (טלויזיה, רדיו וכף) בזמן חירום/מצב מיוחד בעורף. הרשימה תכלול אנשי מקצוע מתחום ברה"נ שיאושרו על ידי אגף בריאות הנפש.
−
2.5. עם פרוץ אירוע שע״ח יעביר משרד הבריאות סרטון הדרכה לשידור ישיר דרך המדיה והרשתות החברתיות.
+
2.5. עם פרוץ אירוע שע"ח יעביר משרד הבריאות סרטון הדרכה לשידור ישיר דרך המדיה והרשתות החברתיות.
−
ב. מעגל שני: שרותי מענהברה״נבקהילה באמצעות קופות חולים
+
ב. מעגל שני: שרותי מענהברה"נבקהילה באמצעות קופות חולים
 
כיום האחריות הביטוחית לרוב השירותים בתחום בריאות הנפש חלה על קופות החולים.
 
כיום האחריות הביטוחית לרוב השירותים בתחום בריאות הנפש חלה על קופות החולים.
 
סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בקופות החולים בדומה ליתר השירותים המהווים את סל השירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן לתושבים הן בתקופת הרגיעה והן בזמן החירום.
 
סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בקופות החולים בדומה ליתר השירותים המהווים את סל השירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן לתושבים הן בתקופת הרגיעה והן בזמן החירום.
שורה 59: שורה 59:
 
סגירת מוקדי הסיוע הטלפוני תעשה בסיום האירוע בהנחיית הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ו/או אגף בריאות הנפש.
 
סגירת מוקדי הסיוע הטלפוני תעשה בסיום האירוע בהנחיית הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ו/או אגף בריאות הנפש.
 
1.2.2. קופת החולים תעביר דיווח יומי בפורמט מובנה (נספח מס׳ ף־2)
 
1.2.2. קופת החולים תעביר דיווח יומי בפורמט מובנה (נספח מס׳ ף־2)
−
למכלול ברה״נ בחמ״ל הרשות העליונה לאשפוז.
+
למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז.
 
1.2.3. הנהלות קופות החולים אחראיות להפעלת מוקד הסיוע הטלפוני בין השעות 8:00 ל-20:00 לפחות, בכל ימי השבוע, כולל שישי ושבת.
 
1.2.3. הנהלות קופות החולים אחראיות להפעלת מוקד הסיוע הטלפוני בין השעות 8:00 ל-20:00 לפחות, בכל ימי השבוע, כולל שישי ושבת.
−
1.2.4. הנהלות קופות החולים, באמצעות המחוזות, אחראיות על גיוס עובדים ותכנון הכשרות בתחום מתן עזרה ראשונה נפשית טלפונית בתאום עם אגף ברה״נ של משרד הבריאות.
+
1.2.4. הנהלות קופות החולים, באמצעות המחוזות, אחראיות על גיוס עובדים ותכנון הכשרות בתחום מתן עזרה ראשונה נפשית טלפונית בתאום עם אגף ברה"נ של משרד הבריאות.
 
1.3. הטיפול האמבולטורי 1.3.1. הרציונל:
 
1.3. הטיפול האמבולטורי 1.3.1. הרציונל:
−
בשע״ח חלק מהמטופלים עלולים לפתח תסמינים קשים שלא ניתנים לויסות באמצעות עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית על ידי אנשי המקצוע במוקדי הסיוע הטלפוני של הקופה. מטופלים אלו יזדקקו לסיוע של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שלא ניתן לספק טלפונית. התערבות מוקדמת באמצעות מומחי ברה״נ עשויה למנוע התפתחות תסמינים כרוניים. מענה נפשי ישיר כאמור חיוני למטופלים אלו ויינתן למטופלים שלא פנו עד כה לטיפול.
+
בשע"ח חלק מהמטופלים עלולים לפתח תסמינים קשים שלא ניתנים לויסות באמצעות עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית על ידי אנשי המקצוע במוקדי הסיוע הטלפוני של הקופה. מטופלים אלו יזדקקו לסיוע של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שלא ניתן לספק טלפונית. התערבות מוקדמת באמצעות מומחי ברה"נ עשויה למנוע התפתחות תסמינים כרוניים. מענה נפשי ישיר כאמור חיוני למטופלים אלו ויינתן למטופלים שלא פנו עד כה לטיפול.
−
טיפול נפשי ישיר זה יינתן במרכזי חוסן, מרפאות ברה״ן של קופות החולים מרפאות ברה״ן של משרד הבריאות המצויינים ברשימות המפורטות בנספח ו׳-4,5,6.  
+
טיפול נפשי ישיר זה יינתן במרכזי חוסן, מרפאות ברה"ן של קופות החולים מרפאות ברה"ן של משרד הבריאות המצויינים ברשימות המפורטות בנספח ו׳-4,5,6.  
 
1) בשגרה, כל עוד לא הוכרזה שעת חירום / הכרזת מצב מיוחד בעורף או באיזור מוגדר אחר / שעת התקפה / אסון המוני (להלן- מצב חירום): יפעלו מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים והמרפאות שבהתקשרות עימה ללא התאמות מיוחדות בדרך מתן השירות. עם זאת, יפעלו הקופות כדי ליצור מוכנות למצב חירום כמפורט בחוזר זה.
 
1) בשגרה, כל עוד לא הוכרזה שעת חירום / הכרזת מצב מיוחד בעורף או באיזור מוגדר אחר / שעת התקפה / אסון המוני (להלן- מצב חירום): יפעלו מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים והמרפאות שבהתקשרות עימה ללא התאמות מיוחדות בדרך מתן השירות. עם זאת, יפעלו הקופות כדי ליצור מוכנות למצב חירום כמפורט בחוזר זה.
 
2) במצב חירום נפגעי חרדה יתקבלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים שנבחרו לצורך זה ללא התייחסות לשייכות קופתית בפורמט מענה אחוד לכלל מבוטחי ארבעת הקופות (רשימת המרפאות מפורטת בנספח ד-4) או במרפאות ברה׳ץ של משרד הבריאות.
 
2) במצב חירום נפגעי חרדה יתקבלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים שנבחרו לצורך זה ללא התייחסות לשייכות קופתית בפורמט מענה אחוד לכלל מבוטחי ארבעת הקופות (רשימת המרפאות מפורטת בנספח ד-4) או במרפאות ברה׳ץ של משרד הבריאות.
−
3) כח האדם במרפאות ברה״נ של משרד הבריאות ישמש לתגבור מרפאות ברה״ן של קופות החולים שיפעלו בחירום. פריסת המרפאות וכתובותיהן תפורסם בשעת חירום באתרי האינטרנט של קופות החולים ומשרד הבריאות.
+
3) כח האדם במרפאות ברה"נ של משרד הבריאות ישמש לתגבור מרפאות ברה"ן של קופות החולים שיפעלו בחירום. פריסת המרפאות וכתובותיהן תפורסם בשעת חירום באתרי האינטרנט של קופות החולים ומשרד הבריאות.
−
4) אחראי שע״ח בקופות החולים יוודאו:
+
4) אחראי שע"ח בקופות החולים יוודאו:
−
• באמצעות פיקוד העורף כי מבני מרפאות בריאות הנפש שנבחרו למתן טיפול לנפגעי חרדה עומדים בדרישות ההפעלה למיגון תיקני (ממ״ד, ממ״מ, מק״ק).
+
• באמצעות פיקוד העורף כי מבני מרפאות בריאות הנפש שנבחרו למתן טיפול לנפגעי חרדה עומדים בדרישות ההפעלה למיגון תיקני (ממ"ד, ממ"מ, מק"ק).
 
• כי במבנה המרפאה תהיה אפשרות למתן התערבות קבוצתית במידה שמקבלים מספר נפגעים בו זמנית (במידת האפשר).
 
• כי במבנה המרפאה תהיה אפשרות למתן התערבות קבוצתית במידה שמקבלים מספר נפגעים בו זמנית (במידת האפשר).
 
5) במצב חירום - שעות הפעלת מרפאות ברה׳ץ באיזור או באיזורים הרלוונטים יוגדרו על ידי מטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על פי המצב והתנאים.
 
5) במצב חירום - שעות הפעלת מרפאות ברה׳ץ באיזור או באיזורים הרלוונטים יוגדרו על ידי מטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על פי המצב והתנאים.
שורה 76: שורה 76:
 
8) קופות החולים יכשירו באמצעות משרד הבריאות, קבוצת אנשי מקצוע בכל מחוז ומחוז בתחום ASD/ASR. קבוצת מומחים זו  
 
8) קופות החולים יכשירו באמצעות משרד הבריאות, קבוצת אנשי מקצוע בכל מחוז ומחוז בתחום ASD/ASR. קבוצת מומחים זו  
 
תהווה קבוצת מדריכים אשר תעסוק בהכשרת אנשי מקצוע נוספים בכל קופה.
 
תהווה קבוצת מדריכים אשר תעסוק בהכשרת אנשי מקצוע נוספים בכל קופה.
−
9) במצב חירום, בתום כל יום עבודה, יועבר על ידי כל קופה דיווח למכלול ברה״נ בחמ״ל הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על מספר נפגעי החרדה בהתאם לדו״ח מובנה ובתוספת פרמטרים שידרשו לאור המצב (ראה נספח ו׳2).
+
9) במצב חירום, בתום כל יום עבודה, יועבר על ידי כל קופה דיווח למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על מספר נפגעי החרדה בהתאם לדו"ח מובנה ובתוספת פרמטרים שידרשו לאור המצב (ראה נספח ו׳2).
−
10) בעת מצב חירום האחראים על שע״ח בקופות החולים / מנהל ברה״ן בקופות יצרו קשר עם מנהל אגף לנפגעי איבה בביטוח הלאומי לצורך מימוש זכאות הקופה לקבלת תשלום עבור טיפולים על פי "נוהל חרדה" (ראה נספח ב׳).
+
10) בעת מצב חירום האחראים על שע"ח בקופות החולים / מנהל ברה"ן בקופות יצרו קשר עם מנהל אגף לנפגעי איבה בביטוח הלאומי לצורך מימוש זכאות הקופה לקבלת תשלום עבור טיפולים על פי "נוהל חרדה" (ראה נספח ב׳).
−
11) מטופלים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי חרדה בהתאם ל״נוהל חרדה״ הסובלים מ- PTSD /ASD/ASR, זכאים למימון הטיפול בהם במהלך ולאחר תום מצב החירום על ידי ביטוח הלאומי בהתאם ל:״נוהל חרדה" ועל סמך הדיווח הנדרש בנוהל.
+
11) מטופלים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי חרדה בהתאם ל"נוהל חרדה" הסובלים מ- PTSD /ASD/ASR, זכאים למימון הטיפול בהם במהלך ולאחר תום מצב החירום על ידי ביטוח הלאומי בהתאם ל:"נוהל חרדה" ועל סמך הדיווח הנדרש בנוהל.
 
ספקי השירות, בין קופות החולים ובין מרפאות אחרות שהוכרו,
 
ספקי השירות, בין קופות החולים ובין מרפאות אחרות שהוכרו,
 
יהיו זכאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי בהתאם לנוהל ולתנאיו.
 
יהיו זכאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי בהתאם לנוהל ולתנאיו.
שורה 99: שורה 99:
 
2. השיטה:
 
2. השיטה:
 
מתן טיפול מוקדם לנפגעי חרדה ללא צורך בהמתנה להכרה כנכה פעולת איבה בביטוח הלאומי מאפשר טיפול יעיל ומונע פניות ציבור בגלל רווחים משנים. "נוהל חרדה" המשותף למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי (ראה נספח ב') נותן מענה למצבים רבים מסוג זה.
 
מתן טיפול מוקדם לנפגעי חרדה ללא צורך בהמתנה להכרה כנכה פעולת איבה בביטוח הלאומי מאפשר טיפול יעיל ומונע פניות ציבור בגלל רווחים משנים. "נוהל חרדה" המשותף למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי (ראה נספח ב') נותן מענה למצבים רבים מסוג זה.
−
הטיפולים לפי "נוהל חרדה" ינתנו בתנאים המפורטים בנוהל זה, עם תום מצב החירום והחזרה לשיגרה, במרכזי ברה״נ של הקופות, מרפאות ממשלתיות, מרכזי חוסן ומרכזים לטיפול בטראומה נפשית אשר אושרו על ידי משרד הבריאות במסגרת ובהתאם לתנאים שבנוהל.
+
הטיפולים לפי "נוהל חרדה" ינתנו בתנאים המפורטים בנוהל זה, עם תום מצב החירום והחזרה לשיגרה, במרכזי ברה"נ של הקופות, מרפאות ממשלתיות, מרכזי חוסן ומרכזים לטיפול בטראומה נפשית אשר אושרו על ידי משרד הבריאות במסגרת ובהתאם לתנאים שבנוהל.
 
הטיפולים ינתנו בשיטת טיפול ממוקדת טראומה בלבד.
 
הטיפולים ינתנו בשיטת טיפול ממוקדת טראומה בלבד.
−
באחריות קופות החולים לגבש פק״ל מקומי למרפאות על בסיס המפורט בחוזר זה. יישום והטמעת הנוהל ייבדק במסגרת בקרות מוכנות לשעת חירום.  
+
באחריות קופות החולים לגבש פק"ל מקומי למרפאות על בסיס המפורט בחוזר זה. יישום והטמעת הנוהל ייבדק במסגרת בקרות מוכנות לשעת חירום.  
  
 
משה בר סימן טוב
 
משה בר סימן טוב
שורה 107: שורה 107:
 
נספחים:
 
נספחים:
 
נספח א׳ - תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית
 
נספח א׳ - תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית
−
מודל מעש״ה - עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום
+
מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום
 
רקע:
 
רקע:
 
המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם. עקב כך אנו עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה אפקטיבית. לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר החשיפה לאירוע הדחק.
 
המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם. עקב כך אנו עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה אפקטיבית. לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר החשיפה לאירוע הדחק.
−
מנכ״ל משרד הבריאות, כהחלטה אסטרטגית, החלט להרים את הכפפה ולפתח תוכניות מניעה והתערבות המיועדות להפחית מלכתחילה את הסיכון להתפתחות קשיי התפקוד ובמידה ואלה מתרחשים - להעניק סיוע מיידי המצמצם במהלך זמן קצר ביותר (2-3 דקות לכל היותר) את קשיי התפקוד ומאפשר למסייע לחזור לתפקוד יעיל ומועיל.
+
מנכ"ל משרד הבריאות, כהחלטה אסטרטגית, החלט להרים את הכפפה ולפתח תוכניות מניעה והתערבות המיועדות להפחית מלכתחילה את הסיכון להתפתחות קשיי התפקוד ובמידה ואלה מתרחשים - להעניק סיוע מיידי המצמצם במהלך זמן קצר ביותר (2-3 דקות לכל היותר) את קשיי התפקוד ומאפשר למסייע לחזור לתפקוד יעיל ומועיל.
−
המודל שנבחר לצורך כך הוא מודל מעש״ה - מודל עזרה ראשונה נפשית שפותח על ידי ד״ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל-חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. מודל זה הוכר על ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם.
+
המודל שנבחר לצורך כך הוא מודל מעש"ה - מודל עזרה ראשונה נפשית שפותח על ידי ד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל-חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. מודל זה הוכר על ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם.
 
ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל - ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל. הרציונל:
 
ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל - ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל. הרציונל:
 
הדרך שהייתה מקובלת עד כה לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך איסוף כוחות והתאוששות. יחד עם זאת בשנים האחרונות הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי.
 
הדרך שהייתה מקובלת עד כה לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך איסוף כוחות והתאוששות. יחד עם זאת בשנים האחרונות הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי.
−
משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש״ה לשימוש כלל האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים). הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל המותאם לצרכי האירוע.
+
משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש"ה לשימוש כלל האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים). הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל המותאם לצרכי האירוע.
 
לכן, כחלק מתוכנית רחבה של הגברת החוסן הלאומי הוחלט להתחיל בתוכניות הדרגתיות להנחלת הידע לאזרחי המדינה.
 
לכן, כחלק מתוכנית רחבה של הגברת החוסן הלאומי הוחלט להתחיל בתוכניות הדרגתיות להנחלת הידע לאזרחי המדינה.
−
מודל מעש״ה - עזרה ראשונה נפשית : תיאוריה ופרקטיקה
+
מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית : תיאוריה ופרקטיקה
−
ייעודו של מודל מעש״ה הינו, מתן פלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע ופן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה.
+
ייעודו של מודל מעש"ה הינו, מתן פלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע ופן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה.
 
שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני:
 
שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני:
 
1. הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום:
 
1. הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום:
שורה 147: שורה 147:
 
לכבוד
 
לכבוד
 
מנהלי בתי חולים
 
מנהלי בתי חולים
−
מנהלים אדמיניסטרטיביים של בתי חולים כלליים מנהלי מחלקת מערך פסיכיאטרי בתי חולים כלליים אחראי שע״ח בבי״ח כלליים פסיכיאטרים מחוזיים רופאים מחוזיים מנהלי מרכזי דחק קהילתיים מנהלי מרכזי חוסן בקהילה
+
מנהלים אדמיניסטרטיביים של בתי חולים כלליים מנהלי מחלקת מערך פסיכיאטרי בתי חולים כלליים אחראי שע"ח בבי"ח כלליים פסיכיאטרים מחוזיים רופאים מחוזיים מנהלי מרכזי דחק קהילתיים מנהלי מרכזי חוסן בקהילה
 
שלום רב,
 
שלום רב,
−
הנדון: מתן טיפול לנפגעי חרדה באתרי דחק בביה״ח הכלליים; אתרי דחק קהילתיים ומרכזי חוסן במימון
+
הנדון: מתן טיפול לנפגעי חרדה באתרי דחק בביה"ח הכלליים; אתרי דחק קהילתיים ומרכזי חוסן במימון
 
המוסד לביטוח לאומי בהסתמך על מסקנות הוועדה לטיפול נפשי בנפגעי פעולות איבה שפעלה במסגרת המועצה הלאומית לבריאות הנפש שבראשותו של פרופ׳ קוטלר הוחלט על מתן טיפול מיידי בנפגעי פעולות איבה, באתרי הדחק ומרכזי החוסן הקהילתי בחרדה ובטראומה. מרכזי החוסן הקהילתיים מפעילים מכרז טיפולי להמשך טיפול בנפגעי הדחק במגוון טיפולים פסיכו-תרפויטיים - פרטניים משפחתיים וקבוצתיים בגישות טיפוליות מקובלות (למשל קוגניטיביים- התנהגותיים, משפחתיים ופרמקולוגיים-במבוגרים וילדים).
 
המוסד לביטוח לאומי בהסתמך על מסקנות הוועדה לטיפול נפשי בנפגעי פעולות איבה שפעלה במסגרת המועצה הלאומית לבריאות הנפש שבראשותו של פרופ׳ קוטלר הוחלט על מתן טיפול מיידי בנפגעי פעולות איבה, באתרי הדחק ומרכזי החוסן הקהילתי בחרדה ובטראומה. מרכזי החוסן הקהילתיים מפעילים מכרז טיפולי להמשך טיפול בנפגעי הדחק במגוון טיפולים פסיכו-תרפויטיים - פרטניים משפחתיים וקבוצתיים בגישות טיפוליות מקובלות (למשל קוגניטיביים- התנהגותיים, משפחתיים ופרמקולוגיים-במבוגרים וילדים).
 
האחריות לבקרת איכות מקצועית שוטפת על משרד הבריאות. הביטוח הלאומי יערוך בקרות מדגמיות עצמאיות ו/או בשיתוף עם המשרד.
 
האחריות לבקרת איכות מקצועית שוטפת על משרד הבריאות. הביטוח הלאומי יערוך בקרות מדגמיות עצמאיות ו/או בשיתוף עם המשרד.
 
בהמשך להפצת הנוהל המשותף של משרד הבריאות והביטוח הלאומי לצורך מימון הטיפולים הנפשיים של נפגעי דחק על ידי המוסד לביטוח לאומי, אנו מבקשים מכם לפעול על פי ההנחיות הבאות:
 
בהמשך להפצת הנוהל המשותף של משרד הבריאות והביטוח הלאומי לצורך מימון הטיפולים הנפשיים של נפגעי דחק על ידי המוסד לביטוח לאומי, אנו מבקשים מכם לפעול על פי ההנחיות הבאות:
 
1. כל נפגעי החרדה המגיעים לאתרי הדחק או למרכז טיפולי במרכז החוסן זכאים על פי המלצת אנשי מקצוע לקבלת טיפולים נפשיים לתגובת דחק עד 24 טיפולים (על פי הנוהל שצורף של הביטוח הלאומי).
 
1. כל נפגעי החרדה המגיעים לאתרי הדחק או למרכז טיפולי במרכז החוסן זכאים על פי המלצת אנשי מקצוע לקבלת טיפולים נפשיים לתגובת דחק עד 24 טיפולים (על פי הנוהל שצורף של הביטוח הלאומי).
−
2. על מנת לקבל את המימון הטיפולי על ידי המוסד לביטוח לאומי יש למלא את הטבלה המצ״ב ולאחר ריכוז הנתונים להעבירם לסניף המקומי של המוסד לביטוח לאומי בתחילת כל חודש.
+
2. על מנת לקבל את המימון הטיפולי על ידי המוסד לביטוח לאומי יש למלא את הטבלה המצ"ב ולאחר ריכוז הנתונים להעבירם לסניף המקומי של המוסד לביטוח לאומי בתחילת כל חודש.
 
3. נפגעים אשר נבדקו בדיקה ראשונית באתר הדחק יוחלט לגביהם האם יש מקום לזמנם 24 שעות לאחר מכן לאינטייק.
 
3. נפגעים אשר נבדקו בדיקה ראשונית באתר הדחק יוחלט לגביהם האם יש מקום לזמנם 24 שעות לאחר מכן לאינטייק.
 
א. נפגעים שיוזמנו לאינטייק (ניתן לערוך מפגש כפול) יזומנו תוך 24 שעות מיום האינטייק להמשך טיפול במידת הצורך.
 
א. נפגעים שיוזמנו לאינטייק (ניתן לערוך מפגש כפול) יזומנו תוך 24 שעות מיום האינטייק להמשך טיפול במידת הצורך.
 
ב. נפגעים אשר שוחררו במצב שלא הצריך המשך טיפול מיידי יאובחנו בראיון טלפוני 72 שעות לאחר שחרורם מאתרי הדחק ויוזמנו לאינטייק בהתאם להתרשמות הטלפונית. 
 
ב. נפגעים אשר שוחררו במצב שלא הצריך המשך טיפול מיידי יאובחנו בראיון טלפוני 72 שעות לאחר שחרורם מאתרי הדחק ויוזמנו לאינטייק בהתאם להתרשמות הטלפונית. 
 
ג. החבילה הטיפולית הראשונה (עד 12 טיפולים) למטופל תמשך לא פחות מחודשיים ולא יותר מארבעה חודשים מתחילת הטיפול.
 
ג. החבילה הטיפולית הראשונה (עד 12 טיפולים) למטופל תמשך לא פחות מחודשיים ולא יותר מארבעה חודשים מתחילת הטיפול.
−
ד. יש להקפיד על מתן טיפול חד פעמי (של עד 12 טיפולים) לכל מטופל. במידת הצורך ולפי שיקול מקצועי, ניתן לבקש הארכת טיפול ל-12 טיפולים נוספים (טה״כ 24 טיפולים). מעבר לכך יש להפנותו לבדיקת זכאותו כמי שיוכר כנפגע פעולות איבה דרך המוסד לביטוח לאומי. אם יימצא זכאי - המשך הטיפול הנפשי ימומן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
+
ד. יש להקפיד על מתן טיפול חד פעמי (של עד 12 טיפולים) לכל מטופל. במידת הצורך ולפי שיקול מקצועי, ניתן לבקש הארכת טיפול ל-12 טיפולים נוספים (טה"כ 24 טיפולים). מעבר לכך יש להפנותו לבדיקת זכאותו כמי שיוכר כנפגע פעולות איבה דרך המוסד לביטוח לאומי. אם יימצא זכאי - המשך הטיפול הנפשי ימומן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
 
ה. אנו מבקשים לוודא שהנפגעים לא פונים בו זמנית למספר אתרי הדחק.
 
ה. אנו מבקשים לוודא שהנפגעים לא פונים בו זמנית למספר אתרי הדחק.
−
ו. לתשומת לבכם - מתן טיפול זה מיועד גם לילדים ובני נוער אשר יטופלו במרכזי דחק על ידי מומחים לילדים ונוער בתחום ברה״נ.  
+
ו. לתשומת לבכם - מתן טיפול זה מיועד גם לילדים ובני נוער אשר יטופלו במרכזי דחק על ידי מומחים לילדים ונוער בתחום ברה"נ.  
  
  
 
טיפול בנפגעי חרדה
 
טיפול בנפגעי חרדה
−
דו״ח לחודש
+
דו"ח לחודש
 
שם בית החולים
 
שם בית החולים
 
הסכום
 
הסכום
שורה 184: שורה 184:
  
  
−
סה״כ כללי  
+
סה"כ כללי  
 
נספח ג׳ - נוהל הפעלת מרכז חוסן
 
נספח ג׳ - נוהל הפעלת מרכז חוסן
−
יש להכנס לנוהל דרך הקישור המצ״ב:
+
יש להכנס לנוהל דרך הקישור המצ"ב:
 
https://www.health.gov.il/hozer/MK07 2018.pdf  
 
https://www.health.gov.il/hozer/MK07 2018.pdf  
  
  
−
נספח ד׳ - נוהל פריסת אתרי דחק בבי״ח כלליים
+
נספח ד׳ - נוהל פריסת אתרי דחק בבי"ח כלליים
 
1. כללי
 
1. כללי
−
1.1. מלקחי האירועים רבי הנפגעים עולה הצורך במתן מענה ספציפי לנפגעי דחק על ידי אנשי מקצוע מתחום ברה״ן באתר ייעודי - אתר לנפגעי דחק.
+
1.1. מלקחי האירועים רבי הנפגעים עולה הצורך במתן מענה ספציפי לנפגעי דחק על ידי אנשי מקצוע מתחום ברה"ן באתר ייעודי - אתר לנפגעי דחק.
−
1.2. זה מנחה וקובע סטנדרטים לפריסה והפעלה של אתרי הדחק, בשילוב מערך השירותים הסוציאליים הקיימים בתוך ביה״ח.
+
1.2. זה מנחה וקובע סטנדרטים לפריסה והפעלה של אתרי הדחק, בשילוב מערך השירותים הסוציאליים הקיימים בתוך ביה"ח.
 
2. מטרה
 
2. מטרה
 
2.1. הגדרת אתר הדחק.
 
2.1. הגדרת אתר הדחק.
שורה 200: שורה 200:
 
2.4. הנחיות להתערבות באתר דחק.
 
2.4. הנחיות להתערבות באתר דחק.
 
3. אחריות
 
3. אחריות
−
3.1. האחריות לפתיחת אתר הדחק על פי נוהל זה חלה על מנהל ביה״ח הכללי.
+
3.1. האחריות לפתיחת אתר הדחק על פי נוהל זה חלה על מנהל ביה"ח הכללי.
−
3.2. האחריות לעדכון נוהל זה חלה על ראש שירותי בריאות הנפש (ברה״ן) במשרד הבריאות, רמ״ד בכיר להתנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה״ן וראש אגף שעת חירום (שע״ח).
+
3.2. האחריות לעדכון נוהל זה חלה על ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) במשרד הבריאות, רמ"ד בכיר להתנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה"ן וראש אגף שעת חירום (שע"ח).
 
4. אזכורים
 
4. אזכורים
−
4.1. נוהל חבירה (נוהל מס׳ 1.027 של האגף לשע״ח).
+
4.1. נוהל חבירה (נוהל מס׳ 1.027 של האגף לשע"ח).
−
4.2. נוהל תפקיד העובד הסוציאלי באתרי טיפול בבי״ח כללי במצבי חירום ובאר״ן (מס׳ 2.009).
+
4.2. נוהל תפקיד העובד הסוציאלי באתרי טיפול בבי"ח כללי במצבי חירום ובאר"ן (מס׳ 2.009).
 
5. הגדרות
 
5. הגדרות
−
5.1. אתר דחק - מרחב טיפולי הקולט אוכלוסייה נפגעת נפשית, על-פי אבחנה של איש ברה״ן. האתר ממוקם בסמוך לחדר המיון הכללי ובנפרד ממנו.
+
5.1. אתר דחק - מרחב טיפולי הקולט אוכלוסייה נפגעת נפשית, על-פי אבחנה של איש ברה"ן. האתר ממוקם בסמוך לחדר המיון הכללי ובנפרד ממנו.
−
5.2. מנהל אתר דחק - איש צוות ברה״ן הממונה ע״י מנהל ביה״ח הכללי.
+
5.2. מנהל אתר דחק - איש צוות ברה"ן הממונה ע"י מנהל ביה"ח הכללי.
 
6. חלות
 
6. חלות
 
6.1. עדכון נוהל זה באחריות:
 
6.1. עדכון נוהל זה באחריות:
−
6.1.1. ראש שירותי בריאות הנפש (ברה״ן) בהתייעצות עם ראש מערך התנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה״ן.
+
6.1.1. ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) בהתייעצות עם ראש מערך התנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה"ן.
−
6.1.2. ראש אגף שע״ח.
+
6.1.2. ראש אגף שע"ח.
 
7. שיטה
 
7. שיטה
−
7.1. עם פתיחת אתרי הטיפול באר״ן, יפתח גם אתר נפגעי דחק כחלק ממכלול אתרי הטיפול.
+
7.1. עם פתיחת אתרי הטיפול באר"ן, יפתח גם אתר נפגעי דחק כחלק ממכלול אתרי הטיפול.
−
7.2. במקומות בהם קיים צורך לתגבר את בי״ח הכללי בכח אדם מתחום ברה״ן, יופעל נוהל חבירת כוח אדם מבתי החולים הפסיכיאטריים ומרפאות ברה״ן (מס׳ נוהל 1.027).
+
7.2. במקומות בהם קיים צורך לתגבר את בי"ח הכללי בכח אדם מתחום ברה"ן, יופעל נוהל חבירת כוח אדם מבתי החולים הפסיכיאטריים ומרפאות ברה"ן (מס׳ נוהל 1.027).
−
7.3. מנהל אתר הדחק יעמוד בקשר עם מנהל השירות הסוציאלי בביה״ח לתיאום הפעילות והטיפול המשפחות הנפגעים (בהתאם לנוהל מס׳ 2.009). באחריות הפסיכיאטר המחוזי לעדכן את ראש
+
7.3. מנהל אתר הדחק יעמוד בקשר עם מנהל השירות הסוציאלי בביה"ח לתיאום הפעילות והטיפול המשפחות הנפגעים (בהתאם לנוהל מס׳ 2.009). באחריות הפסיכיאטר המחוזי לעדכן את ראש
−
ברה״ן או נציגו במכלול ברה״ן במטה הרשות העליונה באשר לפתיחת אתר הדחק ולשליחת צוותי תיגבור באם נדרש.
+
ברה"ן או נציגו במכלול ברה"ן במטה הרשות העליונה באשר לפתיחת אתר הדחק ולשליחת צוותי תיגבור באם נדרש.
−
7.4. במידה והופעל נוהל חבירה (מס׳ 1.027) יאויש אתר הדחק צוות ברה״ן כמצוין בנוהל.
+
7.4. במידה והופעל נוהל חבירה (מס׳ 1.027) יאויש אתר הדחק צוות ברה"ן כמצוין בנוהל.
−
7.5. במידה ולא הופעל נוהל חבירה, יאויש אתר הדחק בצוות ברה״ן של ביה״ח הכללי.
+
7.5. במידה ולא הופעל נוהל חבירה, יאויש אתר הדחק בצוות ברה"ן של ביה"ח הכללי.
 
7.6. מבנה אתר הדחק:
 
7.6. מבנה אתר הדחק:
−
7.7. מנהל בי״ח יקצה מקום לפתיחת אתר הדחק אשר ימוקם בסמוך ובנפרד מחדר המיון.
+
7.7. מנהל בי"ח יקצה מקום לפתיחת אתר הדחק אשר ימוקם בסמוך ובנפרד מחדר המיון.
 
7.7.1. באתר יוקצה שטח לאזור המתנה, לטיפול קבוצתי ולטיפול אינדיבידואלי.
 
7.7.1. באתר יוקצה שטח לאזור המתנה, לטיפול קבוצתי ולטיפול אינדיבידואלי.
 
7.7.2. האתר יהיה מותאם לתנאי מזג האוויר, מצויד במתקנים כגון: טלפונים, שתייה חמה, קרה,
 
7.7.2. האתר יהיה מותאם לתנאי מזג האוויר, מצויד במתקנים כגון: טלפונים, שתייה חמה, קרה,
 
ריהוט בסיסי, שולחנות כיסאות, מיטות וציוד רפואי כולל תרופות.
 
ריהוט בסיסי, שולחנות כיסאות, מיטות וציוד רפואי כולל תרופות.
 
7.7.3. יש למנוע הצבת מכשירי רדיו וטלוויזיה בתוך האתר.
 
7.7.3. יש למנוע הצבת מכשירי רדיו וטלוויזיה בתוך האתר.
−
7.7.4. כניסת אמצעי התקשורת תתקיים אך ורק בתיאום עם הנהלת ביה״ח, באמצעות דובר בי״ח.
+
7.7.4. כניסת אמצעי התקשורת תתקיים אך ורק בתיאום עם הנהלת ביה"ח, באמצעות דובר בי"ח.
 
7.8. הפעלת האתר וקווים מנחים לטיפול:
 
7.8. הפעלת האתר וקווים מנחים לטיפול:
−
7.8.1. במחלקה לרפואה דחופה יוצב איש צוות ברה״ן לצורך מיון המטופלים והפנייתם לאתר הדחק.
+
7.8.1. במחלקה לרפואה דחופה יוצב איש צוות ברה"ן לצורך מיון המטופלים והפנייתם לאתר הדחק.
 
7.8.2. כל נפגע המטופל במחלקה לרפואה דחופה, עם סיום הטיפול הפיזי וטרם שחרורו הביתה,
 
7.8.2. כל נפגע המטופל במחלקה לרפואה דחופה, עם סיום הטיפול הפיזי וטרם שחרורו הביתה,
 
יופנה לאתר הדחק.
 
יופנה לאתר הדחק.
−
7.8.3. יש להימנע מאשפוז נפגעי דחק במחלקות ביה״ח.
+
7.8.3. יש להימנע מאשפוז נפגעי דחק במחלקות ביה"ח.
 
7.8.4. הנפגעים יחולקו על-פי גילם למרחבים נפרדים של מבוגרים וילדים (משפחה עם ילדים תטופל באתר ילדים).
 
7.8.4. הנפגעים יחולקו על-פי גילם למרחבים נפרדים של מבוגרים וילדים (משפחה עם ילדים תטופל באתר ילדים).
 
7.8.5. הכניסה לאתר הדחק תוגבל במספר המלווים על מנת למנוע הצפת האתר ולאפשר טיפול הולם.
 
7.8.5. הכניסה לאתר הדחק תוגבל במספר המלווים על מנת למנוע הצפת האתר ולאפשר טיפול הולם.
שורה 248: שורה 248:
 
7.9.6.3. ניתן להשתמש בשיטות טיפוליות מקובלות נוספות כגון: .E.M.D.R, טכניקות היפנוטיות, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (.C.B.T). כמו כן ניתן לשקול ב- A.S.D שימוש בטיפולים תרופתיים נוגדי חרדה מקבוצת .S.S.R.I, ותרופות להורדת דופק - פרופנולול.
 
7.9.6.3. ניתן להשתמש בשיטות טיפוליות מקובלות נוספות כגון: .E.M.D.R, טכניקות היפנוטיות, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (.C.B.T). כמו כן ניתן לשקול ב- A.S.D שימוש בטיפולים תרופתיים נוגדי חרדה מקבוצת .S.S.R.I, ותרופות להורדת דופק - פרופנולול.
 
7.9.7. טיפול בילדים ובני נוער
 
7.9.7. טיפול בילדים ובני נוער
−
7.9.7.1. הבדיקה הראשונית של הילד על ידי איש צוות ברה״נ בחדר מיון תעשה בנוכחות ההורה או, אם לא ניתן לאתרו, בנוכחות קרוב בוגר אחר.
+
7.9.7.1. הבדיקה הראשונית של הילד על ידי איש צוות ברה"נ בחדר מיון תעשה בנוכחות ההורה או, אם לא ניתן לאתרו, בנוכחות קרוב בוגר אחר.
 
7.9.7.2. הילד יופנה מהר ככל האפשר לאתר דחק של ילדים על מנת למנוע טראומטיזציה משנית.
 
7.9.7.2. הילד יופנה מהר ככל האפשר לאתר דחק של ילדים על מנת למנוע טראומטיזציה משנית.
 
7.9.7.3. במקרה שההורה סובל גם הוא מפגיעה נפשית יש לשאוף לטיפול בשניהם תוך גיוס ההורה לטיפול בילד. יחד עם זאת, רצוי להעריך את יכולתו של ההורה לסייע בתהליך הטיפול בילד, ובמידת הצורך להיעזר בקרוב בוגר נוסף.
 
7.9.7.3. במקרה שההורה סובל גם הוא מפגיעה נפשית יש לשאוף לטיפול בשניהם תוך גיוס ההורה לטיפול בילד. יחד עם זאת, רצוי להעריך את יכולתו של ההורה לסייע בתהליך הטיפול בילד, ובמידת הצורך להיעזר בקרוב בוגר נוסף.
−
7.9.7.4. יש להזעיק מיידית עו״ס במקרים בהם ההורה פצוע פיסית במידה כזו שלא מאפשרת אינטראקציה עם הילד לצורך הזעקת קרוב תחליפי.
+
7.9.7.4. יש להזעיק מיידית עו"ס במקרים בהם ההורה פצוע פיסית במידה כזו שלא מאפשרת אינטראקציה עם הילד לצורך הזעקת קרוב תחליפי.
 
7.10. שחרור נפגעים מאתר הדחק:
 
7.10. שחרור נפגעים מאתר הדחק:
 
7.10.1. מומלץ כי כל נפגע המתקבל לאתר דחק ישהה במקום לפחות שלוש שעות, טרם שחרורו.
 
7.10.1. מומלץ כי כל נפגע המתקבל לאתר דחק ישהה במקום לפחות שלוש שעות, טרם שחרורו.
שורה 257: שורה 257:
 
7.10.3. ברשומה הרפואית של נפגע דחק המשתחרר מחדר מיון יצוין בקוד ייחודי אבחנת ,ASR Z CODE^ ASD מותאמים לפי 10-ICD.
 
7.10.3. ברשומה הרפואית של נפגע דחק המשתחרר מחדר מיון יצוין בקוד ייחודי אבחנת ,ASR Z CODE^ ASD מותאמים לפי 10-ICD.
 
7.10.4. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות,
 
7.10.4. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות,
−
יחד עם פרטיו של רכז שע״ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה״ח במידת הצורך. (מצ״ב טופס מידע למשתחרר - נספח ב׳).
+
יחד עם פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה"ח במידת הצורך. (מצ"ב טופס מידע למשתחרר - נספח ב׳).
 
7.10.5. הורים לילדים שנפגעו יצוידו בדפי מידע הכוללים פירוט תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והנחיות להתערבות בטווח הקצר (ראה נספח מס׳ ד׳).
 
7.10.5. הורים לילדים שנפגעו יצוידו בדפי מידע הכוללים פירוט תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והנחיות להתערבות בטווח הקצר (ראה נספח מס׳ ד׳).
 
7.10.6. תנאי השחרור ומעקב הנם זהים לגבי מבוגרים וילדים.  
 
7.10.6. תנאי השחרור ומעקב הנם זהים לגבי מבוגרים וילדים.  
שורה 266: שורה 266:
 
7.11.3. בכל יחידות בתי החולים שהיו מעורבים בטיפול בנפגעים, יקיים מנהל היחידה תחקיר הפקת לקחים וכן שיחה קבוצתית עם הצוות במטרה לאפשר תמיכה רגשית ולאתר אנשים הזקוקים להתערבות מקצועית של צוות בריאות הנפש.
 
7.11.3. בכל יחידות בתי החולים שהיו מעורבים בטיפול בנפגעים, יקיים מנהל היחידה תחקיר הפקת לקחים וכן שיחה קבוצתית עם הצוות במטרה לאפשר תמיכה רגשית ולאתר אנשים הזקוקים להתערבות מקצועית של צוות בריאות הנפש.
 
7.11.4. מנהל אתר הדחק יעדכן את הפסיכיאטר המחוזי במהלך פעולת האתר ועם סגירתו על מספר הנפגעים שטופלו באתר, ועל בעיות מיוחדות בתפעול האתר.
 
7.11.4. מנהל אתר הדחק יעדכן את הפסיכיאטר המחוזי במהלך פעולת האתר ועם סגירתו על מספר הנפגעים שטופלו באתר, ועל בעיות מיוחדות בתפעול האתר.
−
7.11.5. עפ״י בקשת הפסיכיאטר המחוזי יעביר אליו רישום מרוכז של האנשים שטופלו באתר, אשר חתמו על ויתור סודיות, לשם המשך מעקב ואיתור תחלואה.  
+
7.11.5. עפ"י בקשת הפסיכיאטר המחוזי יעביר אליו רישום מרוכז של האנשים שטופלו באתר, אשר חתמו על ויתור סודיות, לשם המשך מעקב ואיתור תחלואה.  
  
  
שורה 299: שורה 299:
 
3.1.3. ההתערבות היא קצרה, ישירה ואסרטיבית. ההתייחסות היא לכאן ועכשיו. מדובר בעזרה ראשונה נפשית ולא טיפול פסיכולוגי, כשהמטרה היא החזרה לאיזון ולתפקוד.
 
3.1.3. ההתערבות היא קצרה, ישירה ואסרטיבית. ההתייחסות היא לכאן ועכשיו. מדובר בעזרה ראשונה נפשית ולא טיפול פסיכולוגי, כשהמטרה היא החזרה לאיזון ולתפקוד.
 
3.1.4. יש להקשיב לסיפור של האדם ולזהות באילו ערוצי תקשורת הוא משתמש (וזאת על פי מודל BASIC-PH - ראה סעיף 5 לנספח זה). יש להתייחס לאדם דרך שפת ההתמודדות שלו,
 
3.1.4. יש להקשיב לסיפור של האדם ולזהות באילו ערוצי תקשורת הוא משתמש (וזאת על פי מודל BASIC-PH - ראה סעיף 5 לנספח זה). יש להתייחס לאדם דרך שפת ההתמודדות שלו,
−
״להתחבר״ אליו בטון הדיבור, בשפות שלו, בדימויים ובסימנים הלא - ורבליים.
+
"להתחבר" אליו בטון הדיבור, בשפות שלו, בדימויים ובסימנים הלא - ורבליים.
 
3.1.5. יש לתת משוב תומך ולנסות להימנע מעימות.
 
3.1.5. יש לתת משוב תומך ולנסות להימנע מעימות.
 
3.1.6. יש לתת הזדמנויות לבחירה בין מספר אפשרויות. אלה מגבירות את תחושת השליטה. חזק ועודד כל מה שהאדם בוחר ומבצע.
 
3.1.6. יש לתת הזדמנויות לבחירה בין מספר אפשרויות. אלה מגבירות את תחושת השליטה. חזק ועודד כל מה שהאדם בוחר ומבצע.
שורה 307: שורה 307:
 
3.1.10. אין לחפש טיפול דינמי או לחפש התייחסות לפתולוגיה, לא לחפש התייחסות לעבר (העבר יעלה בהקשר של התמודדויות קודמות). לא לפרש, לא לפרק הגנות.
 
3.1.10. אין לחפש טיפול דינמי או לחפש התייחסות לפתולוגיה, לא לחפש התייחסות לעבר (העבר יעלה בהקשר של התמודדויות קודמות). לא לפרש, לא לפרק הגנות.
 
3.1.11. רבים מגיבים בתגובת דחק חריפה ורבים מתאוששים וחוזרים לאיזון ולתפקוד. על כן יש להאמין בכוחות ההתמודדות של האדם ולכבד את סגנון ההתמודדות שלו. אין להכתיב דרך התמודדות שנראית לנו או דרך אחידה.
 
3.1.11. רבים מגיבים בתגובת דחק חריפה ורבים מתאוששים וחוזרים לאיזון ולתפקוד. על כן יש להאמין בכוחות ההתמודדות של האדם ולכבד את סגנון ההתמודדות שלו. אין להכתיב דרך התמודדות שנראית לנו או דרך אחידה.
−
3.1.12. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות, פרטיו של רכז שע״ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה״ח במידת הצורך.
+
3.1.12. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות, פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה"ח במידת הצורך.
−
4. התייחסות קבוצתית - דיבוב פסיכולוגי מובנה (דפ״מ)
+
4. התייחסות קבוצתית - דיבוב פסיכולוגי מובנה (דפ"מ)
 
4.1. מטרות הדיבוב הפסיכולוגי:
 
4.1. מטרות הדיבוב הפסיכולוגי:
 
1. הבנייה קוגניטיבית.
 
1. הבנייה קוגניטיבית.
שורה 316: שורה 316:
 
5. התמקדות בהתמודדות.
 
5. התמקדות בהתמודדות.
 
4.2. מבנה הקבוצה:
 
4.2. מבנה הקבוצה:
−
4.2.1. בקבוצת דפ״מ עד 10 משתתפים.
+
4.2.1. בקבוצת דפ"מ עד 10 משתתפים.
−
4.2.2. האדם המופנה לדפ״מ נרשם, נבדק בחדר מיון בדיקה פיזית ובדיקת אוזניים והופנה לאתר מצבי דחק.
+
4.2.2. האדם המופנה לדפ"מ נרשם, נבדק בחדר מיון בדיקה פיזית ובדיקת אוזניים והופנה לאתר מצבי דחק.
−
4.2.3. אין להכניס לקבוצת הדפ״מ אנשים במצב דיסוציאטיבי, אנשים שעברו טראומה אישית או במצב פוסט - טראומטי.
+
4.2.3. אין להכניס לקבוצת הדפ"מ אנשים במצב דיסוציאטיבי, אנשים שעברו טראומה אישית או במצב פוסט - טראומטי.
 
4.2.4. במידת האפשר מומלץ להפריד בין אנשים עם רמות חשיפה שונות לאירוע.
 
4.2.4. במידת האפשר מומלץ להפריד בין אנשים עם רמות חשיפה שונות לאירוע.
 
4.2.5. אין להכניס אנשים זרים או בני משפחה, שלא היו באירוע.
 
4.2.5. אין להכניס אנשים זרים או בני משפחה, שלא היו באירוע.
 
4.2.6. לפי שיקול דעת אפשר להכניס בן משפחה כשהנפגעים הם ילדים.
 
4.2.6. לפי שיקול דעת אפשר להכניס בן משפחה כשהנפגעים הם ילדים.
−
4.3. מיקום הדפ״מ:
+
4.3. מיקום הדפ"מ:
−
4.3.1. הדפ״מ יערך בחדר שקט באתר, אשר נפרד מחדר מיון.
+
4.3.1. הדפ"מ יערך בחדר שקט באתר, אשר נפרד מחדר מיון.
 
4.3.2. יש לסדר את הכיסאות כך שתתאפשר ישיבה במעגל, עם רהיט נמוך באמצע.
 
4.3.2. יש לסדר את הכיסאות כך שתתאפשר ישיבה במעגל, עם רהיט נמוך באמצע.
 
4.3.3. יש לדאוג למזון ושתייה זמינים.
 
4.3.3. יש לדאוג למזון ושתייה זמינים.
−
4.4. הנחיית הדפ״מ:
+
4.4. הנחיית הדפ"מ:
−
4.4.1. הרפ״מ יועבר על ידי שני מנחים מתחום בריאות הנפש (מנחה ראשי ומנחה משנה).
+
4.4.1. הרפ"מ יועבר על ידי שני מנחים מתחום בריאות הנפש (מנחה ראשי ומנחה משנה).
 
4.4.2. תפקיד המנחה הראשי:
 
4.4.2. תפקיד המנחה הראשי:
 
4.4.2.1. המנחה הראשי מנחה את הסבבים.
 
4.4.2.1. המנחה הראשי מנחה את הסבבים.
שורה 338: שורה 338:
 
4.4.3.2. מנחה המשנה יכול להפנות את תשומת לבו של המנחה הראשי להתרחשויות משמעותיות שנעלמו מעיניו, ובעיקר לאלו הרוצים לחזק דברי חברים או לתמוך בהם.
 
4.4.3.2. מנחה המשנה יכול להפנות את תשומת לבו של המנחה הראשי להתרחשויות משמעותיות שנעלמו מעיניו, ובעיקר לאלו הרוצים לחזק דברי חברים או לתמוך בהם.
 
4.4.3.3. למנחה המשנה תפקיד של סיוע וליווי משתתפים שקשה להם, הן תוך ישיבה לידם והן בהצעה למשתתף שקשה לו לצאת החוצה לשיחה קצרה ביניהם ואחר כך לעודדו לשום לקבוצה. מנחה המשנה יוצא מיד אחרי כל מי שיוצא באופן עצמאי מהקבוצה ומברר איתו מה מצבו.
 
4.4.3.3. למנחה המשנה תפקיד של סיוע וליווי משתתפים שקשה להם, הן תוך ישיבה לידם והן בהצעה למשתתף שקשה לו לצאת החוצה לשיחה קצרה ביניהם ואחר כך לעודדו לשום לקבוצה. מנחה המשנה יוצא מיד אחרי כל מי שיוצא באופן עצמאי מהקבוצה ומברר איתו מה מצבו.
−
4.4.4. מחוץ לחדר הדפ״מ יהיו מטפלים מהצוות שיוכלו לקלוט אנשים שיוצאים מהקבוצה ולשוחח עם בני - משפחה אשר מגיעים לאתר.
+
4.4.4. מחוץ לחדר הדפ"מ יהיו מטפלים מהצוות שיוכלו לקלוט אנשים שיוצאים מהקבוצה ולשוחח עם בני - משפחה אשר מגיעים לאתר.
−
4.5. מבנה הדפ״מ והצגתו:
+
4.5. מבנה הדפ"מ והצגתו:
−
4.5.1. ״אנחנו נפגשים בעקבות האירוע ב . שמי ואני (המקצוע).
+
4.5.1. "אנחנו נפגשים בעקבות האירוע ב . שמי ואני (המקצוע).
 
המנחה השני הוא (שם ומקצוע). אנחנו עומדים לערוך שיחה קבוצתית שהיא לא
 
המנחה השני הוא (שם ומקצוע). אנחנו עומדים לערוך שיחה קבוצתית שהיא לא
 
טיפול. השיחה הזו תעזור לשחזר ולהבין יותר מה קרה באירוע, ולהתייחס למחשבות, לרגשות ולהתמודדות עם מה שקרה. הדברים שיעלו בשיחה הקבוצתית עלולים להכאיב או להביא לעליה במתח. חשוב שנדע שזו תופעה נורמלית, ומהניסיון שלנו אנו יודעים כי בהמשך זה יעזור.
 
טיפול. השיחה הזו תעזור לשחזר ולהבין יותר מה קרה באירוע, ולהתייחס למחשבות, לרגשות ולהתמודדות עם מה שקרה. הדברים שיעלו בשיחה הקבוצתית עלולים להכאיב או להביא לעליה במתח. חשוב שנדע שזו תופעה נורמלית, ומהניסיון שלנו אנו יודעים כי בהמשך זה יעזור.
שורה 365: שורה 365:
 
4.5.7. הפגישה האישית:
 
4.5.7. הפגישה האישית:
 
4.5.7.1. בעקבות השיחה האישית וההתרשמות בזמן הקבוצה ניתן להחליט אם האדם ישוחרר מהאתר או שיישאר להמשך טיפול פרטני או תרופתי.
 
4.5.7.1. בעקבות השיחה האישית וההתרשמות בזמן הקבוצה ניתן להחליט אם האדם ישוחרר מהאתר או שיישאר להמשך טיפול פרטני או תרופתי.
−
4.5.8 דפ"מ איננו יעוץ או טיפול פסיכולוגי. על אנשי ברה״נ להיות מודעים לנטיות-הרגילות שלהם
+
4.5.8 דפ"מ איננו יעוץ או טיפול פסיכולוגי. על אנשי ברה"נ להיות מודעים לנטיות-הרגילות שלהם
 
לטיפול דינמי, להתמקדות בתחום הרגשי, לחיפוש פסיכופתולוגיה ולהתייחסות לעבר של
 
לטיפול דינמי, להתמקדות בתחום הרגשי, לחיפוש פסיכופתולוגיה ולהתייחסות לעבר של
 
המטופל. היזכרות באירועי עבר שכיחה מאוד, אך יש לנצלה כמקור ללמידה והתמודדות. ושוב,
 
המטופל. היזכרות באירועי עבר שכיחה מאוד, אך יש לנצלה כמקור ללמידה והתמודדות. ושוב,
שורה 415: שורה 415:
 
- אבדן תיאבון.
 
- אבדן תיאבון.
 
- התעוררות מחלום רע שקשור באירוע.
 
- התעוררות מחלום רע שקשור באירוע.
−
- בהלה מרעש פתאומי שבד״פ לא אמור להיות מפחיד.
+
- בהלה מרעש פתאומי שבד"פ לא אמור להיות מפחיד.
 
- רעד בגוף.
 
- רעד בגוף.
 
- פובד ברגליים.
 
- פובד ברגליים.
שורה 428: שורה 428:
 
• גם אם ישנת רק 4 שעות - אל תדאג הגוף שלך נח , אם קשה לך להירדם, נסה לפחות לנוח, הקשב/הקשיבי למוזיקה שאת/ה אוהב/ת או הסתכל/י בתכנית או סרט שאת/ה אוהב/ת.
 
• גם אם ישנת רק 4 שעות - אל תדאג הגוף שלך נח , אם קשה לך להירדם, נסה לפחות לנוח, הקשב/הקשיבי למוזיקה שאת/ה אוהב/ת או הסתכל/י בתכנית או סרט שאת/ה אוהב/ת.
 
• אם יש לך קשיי הירדמות / שינה נסה להימנע מלישון באמצע היום.
 
• אם יש לך קשיי הירדמות / שינה נסה להימנע מלישון באמצע היום.
−
• השתדל/י להיות בתוך קבוצה ש״איכפת״ לה ממך - משפחה, חברים, חברים לעבודה. בקבוצה זו חשוב שתדבר על הצרכים שלך, תבטא את רגשותיך ללא מבוכה. באותה מידה, חשוב כמובן, שתאפשר לאחרים בקבוצה לדבר על אשר עם לבם.
+
• השתדל/י להיות בתוך קבוצה ש"איכפת" לה ממך - משפחה, חברים, חברים לעבודה. בקבוצה זו חשוב שתדבר על הצרכים שלך, תבטא את רגשותיך ללא מבוכה. באותה מידה, חשוב כמובן, שתאפשר לאחרים בקבוצה לדבר על אשר עם לבם.
 
• אל תצפה שרגשות ותחושות ייעלמו "תכף ומייד".
 
• אל תצפה שרגשות ותחושות ייעלמו "תכף ומייד".
 
• גם כאשר המצב דורש לעשות הרבה, עליך לדאוג לעצמך למנוחה, לשינה ולכך שתשהה זמן מספיק עם הקרובים לך (משפחה וידידים).
 
• גם כאשר המצב דורש לעשות הרבה, עליך לדאוג לעצמך למנוחה, לשינה ולכך שתשהה זמן מספיק עם הקרובים לך (משפחה וידידים).
שורה 470: שורה 470:
 
- לא לנסות להרגיע את הבפי, יש להרשות פורקן של התגובות הפסיפו מוטוריות.
 
- לא לנסות להרגיע את הבפי, יש להרשות פורקן של התגובות הפסיפו מוטוריות.
 
בגיל הגן עד גיל 8 בערך:
 
בגיל הגן עד גיל 8 בערך:
−
פנ״ל, לערוך הפרות בתוספת דיבוב קצר: מה ראית? מה שמעת? מה חשבת? מה היה אתך?
+
פנ"ל, לערוך הפרות בתוספת דיבוב קצר: מה ראית? מה שמעת? מה חשבת? מה היה אתך?
 
- להרגיע: עפשיו הפל עבר, זה נגמר, אין פל ספנה, אתה במקום בטוח.
 
- להרגיע: עפשיו הפל עבר, זה נגמר, אין פל ספנה, אתה במקום בטוח.
 
- לענות על שאלות בפנות אצל ללא פירוט.
 
- לענות על שאלות בפנות אצל ללא פירוט.
שורה 515: שורה 515:
 
לתת לילד משימות קצרות, פשוטות וברורות, כדי להחזירו לאט לאיזון שלו. קושי למקד תשומת לב בעניין אחד, בלבול, שעמום, אי ידיעה מה לעשות ובמה לשחק קושי בריכוז
 
לתת לילד משימות קצרות, פשוטות וברורות, כדי להחזירו לאט לאיזון שלו. קושי למקד תשומת לב בעניין אחד, בלבול, שעמום, אי ידיעה מה לעשות ובמה לשחק קושי בריכוז
 
לא לגלות רחמים מוגזמים או כעס. לתת תשומת לב, ליצור מגע אישי, דיבוב ושיחה, מתן אוכל נוזלי וחם. שתיקה, עצבות ממושכת, האטה בפעילות, חוסר תיאבון, הבעת ריקנות, מבט תוהה דיכאון/אפטיות
 
לא לגלות רחמים מוגזמים או כעס. לתת תשומת לב, ליצור מגע אישי, דיבוב ושיחה, מתן אוכל נוזלי וחם. שתיקה, עצבות ממושכת, האטה בפעילות, חוסר תיאבון, הבעת ריקנות, מבט תוהה דיכאון/אפטיות
−
לא להאשים ולא להבטיח ש״הכל יהיה בסדר", לא לתת תרופה ללא מרשם. לגלות תשומת לב, לספק מקום נוח ומבודד, התייעצות עם רופא ניסיון להינתק מהסובב, כאבי ראש חזקים, כאבי בטן, הרגשת שיתוק בחלקי גוף שונים, חוסר בטחון רב תגובת חריפות ותגובות אנטי חברתיות
+
לא להאשים ולא להבטיח ש"הכל יהיה בסדר", לא לתת תרופה ללא מרשם. לגלות תשומת לב, לספק מקום נוח ומבודד, התייעצות עם רופא ניסיון להינתק מהסובב, כאבי ראש חזקים, כאבי בטן, הרגשת שיתוק בחלקי גוף שונים, חוסר בטחון רב תגובת חריפות ותגובות אנטי חברתיות
 
לא להכות, לא לשפוך מים, לא לסטור, לא ליצור התקהלויות, לא לתת תרופות ללא הנחיית רופא. לנסות לעצור בתקיפות ורק אם אין ברירה אף בכוח, לתת הוראות פשוטות וברורות כדי להחזירו בהדרגה לאיזון. ניסיונות בריחה, אבדן שיפוט, ריצה פראית בכיוון בלתי מבוקר. פאניקה
 
לא להכות, לא לשפוך מים, לא לסטור, לא ליצור התקהלויות, לא לתת תרופות ללא הנחיית רופא. לנסות לעצור בתקיפות ורק אם אין ברירה אף בכוח, לתת הוראות פשוטות וברורות כדי להחזירו בהדרגה לאיזון. ניסיונות בריחה, אבדן שיפוט, ריצה פראית בכיוון בלתי מבוקר. פאניקה
  
שורה 527: שורה 527:
 
ב. הגדרת משימות לצוות בריאות הנפש.
 
ב. הגדרת משימות לצוות בריאות הנפש.
 
3. השיטה
 
3. השיטה
−
א. לכל בית חולים כללי בו נדרש תגבור של כוח אדם מקצועי מתחום בריאות הנפש יוגדר בית חולים פסיכיאטרי ומרפאות בריאות הנפש בקהילה שבאחריות בית החולים הפסיכיאטרי שיהוו את המקור לחבירת כוח האדם (רצ״ב רשימת החבירה).
+
א. לכל בית חולים כללי בו נדרש תגבור של כוח אדם מקצועי מתחום בריאות הנפש יוגדר בית חולים פסיכיאטרי ומרפאות בריאות הנפש בקהילה שבאחריות בית החולים הפסיכיאטרי שיהוו את המקור לחבירת כוח האדם (רצ"ב רשימת החבירה).
 
ב. כוח האדם המקצועי שיוקצה יכלול עד 8 אנשי צוות:
 
ב. כוח האדם המקצועי שיוקצה יכלול עד 8 אנשי צוות:
 
- 2 פסיכיאטרים (ילדים ומבוגרים).
 
- 2 פסיכיאטרים (ילדים ומבוגרים).
שורה 534: שורה 534:
 
- 2 עובדים סוציאליים.
 
- 2 עובדים סוציאליים.
 
- 2 אחיות פסיכיאטריות.
 
- 2 אחיות פסיכיאטריות.
−
ג. היקף כוח האדם, שיוקצה יקבע על ידי מנהל ביה״ח הפסיכיאטרי מבית החולים ומהמרפאה לבריאות הנפש בתיאום עם מנהל בית החולים הכללי אליו יחבור לפי היקף האירוע.
+
ג. היקף כוח האדם, שיוקצה יקבע על ידי מנהל ביה"ח הפסיכיאטרי מבית החולים ומהמרפאה לבריאות הנפש בתיאום עם מנהל בית החולים הכללי אליו יחבור לפי היקף האירוע.
 
ד. כוח האדם שיוגדר, יחבור לבית החולים במצבים הבאים:
 
ד. כוח האדם שיוגדר, יחבור לבית החולים במצבים הבאים:
 
- אירוע רב נפגעים ברגיעה (כולל סיוע לצוותים הרפואיים לאחר הטיפול בנפגעים).
 
- אירוע רב נפגעים ברגיעה (כולל סיוע לצוותים הרפואיים לאחר הטיפול בנפגעים).
שורה 557: שורה 557:
 
- פתיחת קו טלפון חירום למתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון.
 
- פתיחת קו טלפון חירום למתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון.
 
ז. שילובו של הצוות הפסיכיאטרי החובר יבוצע בדרכים הבאות:
 
ז. שילובו של הצוות הפסיכיאטרי החובר יבוצע בדרכים הבאות:
−
- פירוט תפקידי הצוות הפסיכיאטרי החובר ואופן שילובן במצב החירום ברגיעה (אר״ן), יעוגן בנוהל ההפעלה של בית החולים הכללי.
+
- פירוט תפקידי הצוות הפסיכיאטרי החובר ואופן שילובן במצב החירום ברגיעה (אר"ן), יעוגן בנוהל ההפעלה של בית החולים הכללי.
 
- האחריות לניהול הצוות המתגבר חלה על מנהל בית החולים הכללי/נציגו.
 
- האחריות לניהול הצוות המתגבר חלה על מנהל בית החולים הכללי/נציגו.
−
- עותק מנוהל הפעלת בית החולים באר״ן יועבר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי.
+
- עותק מנוהל הפעלת בית החולים באר"ן יועבר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי.
−
- הצוות החובר יוזמן למפגש אוריינטציה בבית החולים הקולט להכרת פריסת בית החולים באר״ן, הצוות האורגני המופעל באירוע ואופן ההפעלה האינטגרטיבית.
+
- הצוות החובר יוזמן למפגש אוריינטציה בבית החולים הקולט להכרת פריסת בית החולים באר"ן, הצוות האורגני המופעל באירוע ואופן ההפעלה האינטגרטיבית.
 
ח. שמירת כשירות וכוננות שוטפים תבוצע כדלקמן:
 
ח. שמירת כשירות וכוננות שוטפים תבוצע כדלקמן:
 
- באחריות הנהלת בית החולים הפסיכיאטרי לעדכן אחת לשנה את פרטי הצוות החובר מבית החולים ומהמרפאה לבית החולים הכללי.
 
- באחריות הנהלת בית החולים הפסיכיאטרי לעדכן אחת לשנה את פרטי הצוות החובר מבית החולים ומהמרפאה לבית החולים הכללי.
−
- באחריות הנהלת בית החולים הכללי להעביר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי כל שינוי ועדכון בנוהל הפעלת בית החולים באר״ן.
+
- באחריות הנהלת בית החולים הכללי להעביר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי כל שינוי ועדכון בנוהל הפעלת בית החולים באר"ן.
−
- באחריות בית החולים הכללי יזומן הצוות החובר לתרגילי אר״ן שיערכו בבית החולים.
+
- באחריות בית החולים הכללי יזומן הצוות החובר לתרגילי אר"ן שיערכו בבית החולים.
 
- באחריות בית החולים הפסיכיאטרי לבצע השתלמויות בנושא אבחון והתערבות בתגובות דחק במצבי פיגוע שונים.
 
- באחריות בית החולים הפסיכיאטרי לבצע השתלמויות בנושא אבחון והתערבות בתגובות דחק במצבי פיגוע שונים.
−
צוותי ברה״נ חוברים
+
צוותי ברה"נ חוברים
 
איוש אתר דחק באמצעות מערך
 
איוש אתר דחק באמצעות מערך
−
ברה״נ של בית החולים הכללי איוש אתר דחק באמצעות בתי חולים פסיכיאטריים או קופות החולים בית חולים כללי
+
ברה"נ של בית החולים הכללי איוש אתר דחק באמצעות בתי חולים פסיכיאטריים או קופות החולים בית חולים כללי
 
+ זיו צפת זיו צפת
 
+ זיו צפת זיו צפת
 
עפולה פוריה
 
עפולה פוריה
שורה 598: שורה 598:
 
נספח ו' - מתן מענה נפשי בקופות החולים
 
נספח ו' - מתן מענה נפשי בקופות החולים
 
עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים
 
עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים
−
1. בשע״ח/מצב מיוחד בעורף - ינתנו השרותים במרפאות ברה״נ בתיעדוף הבא:
+
1. בשע"ח/מצב מיוחד בעורף - ינתנו השרותים במרפאות ברה"נ בתיעדוף הבא:
 
א. מטופלים בעלי סיכון אובדני מייד.
 
א. מטופלים בעלי סיכון אובדני מייד.
 
ב. מצב פסיכוטי אקוטי.
 
ב. מצב פסיכוטי אקוטי.
 
ג. נפגעי חרדה בעקבות מצב בטחוני.
 
ג. נפגעי חרדה בעקבות מצב בטחוני.
 
הפעילות האלקטיבית - פסיכותרפויטית רגילה, תנתן בהתאם להחלטות הקופה בתנאי שלא יווצר תור המתנה עבור נפגעי חרדה.
 
הפעילות האלקטיבית - פסיכותרפויטית רגילה, תנתן בהתאם להחלטות הקופה בתנאי שלא יווצר תור המתנה עבור נפגעי חרדה.
−
2. המרפאות יקבלו במהלך היממה מקסימום עד 100 מטופלים בסה״כ (טיפול פרטי ו/או קבוצתי). מעל כמות זו תבצע הקופה פניה לחמ״ל ברה״נ באגף לשעת חירום של משרד הבריאות לצורך הסטת המענה מרפאות סמוכות הפועלות במענה לנפגעי חרדה.
+
2. המרפאות יקבלו במהלך היממה מקסימום עד 100 מטופלים בסה"כ (טיפול פרטי ו/או קבוצתי). מעל כמות זו תבצע הקופה פניה לחמ"ל ברה"נ באגף לשעת חירום של משרד הבריאות לצורך הסטת המענה מרפאות סמוכות הפועלות במענה לנפגעי חרדה.
 
3. לא יופנו למרפאה יותר מ-15 מטופלים בו זמנית.
 
3. לא יופנו למרפאה יותר מ-15 מטופלים בו זמנית.
 
4. במידה ויוחלט על ידי הרשות העליונה לאשפוז על מעבר למשמרות של 12 שעות במערכת הבריאות - מומלץ לעבוד ב-2 משמרות (6 שעות + 6 שעות).
 
4. במידה ויוחלט על ידי הרשות העליונה לאשפוז על מעבר למשמרות של 12 שעות במערכת הבריאות - מומלץ לעבוד ב-2 משמרות (6 שעות + 6 שעות).
שורה 610: שורה 610:
 
7. מקסימום שהות בתוך המרפאה היא עד שעתיים.
 
7. מקסימום שהות בתוך המרפאה היא עד שעתיים.
 
8. ההתערבות הראשונית במרפאה הינה התערבות קצרה, ממוקדות טראומה על פי הגישות המקובלות.
 
8. ההתערבות הראשונית במרפאה הינה התערבות קצרה, ממוקדות טראומה על פי הגישות המקובלות.
−
9. מטופלים עם תלונות פיזיות נילוות יופנו לבתי החולים (קשיי נשימה, כאבים בחזה וכד׳) אלא אם כן קיים צוות רפואי במרפאת ברה״נ.
+
9. מטופלים עם תלונות פיזיות נילוות יופנו לבתי החולים (קשיי נשימה, כאבים בחזה וכד׳) אלא אם כן קיים צוות רפואי במרפאת ברה"נ.
 
10. מטופלים אשר זקוקים להמשך התערבות מיידית טרם סיום מצב חירום יופנו למרכזי טיפול המצויים ברשימה של משרד הבריאות.
 
10. מטופלים אשר זקוקים להמשך התערבות מיידית טרם סיום מצב חירום יופנו למרכזי טיפול המצויים ברשימה של משרד הבריאות.
−
11. מטופלים אשר יצטרכו המשך טיפול לאחר תום תקופת מצב חירום/מצב מיוחד בעורף, יופנו למרפאות ברה״נ של הקופה בהתאם לשייכות קופתית.
+
11. מטופלים אשר יצטרכו המשך טיפול לאחר תום תקופת מצב חירום/מצב מיוחד בעורף, יופנו למרפאות ברה"נ של הקופה בהתאם לשייכות קופתית.
 
12. במקרים שהמרפאה נמצאת בעומס מלא (כמות המטופלים מגיעה לקצה גבול היכולת הטיפולית של המרפאה מבחינת מקום, מטפלים וכו׳) על המרפאה:
 
12. במקרים שהמרפאה נמצאת בעומס מלא (כמות המטופלים מגיעה לקצה גבול היכולת הטיפולית של המרפאה מבחינת מקום, מטפלים וכו׳) על המרפאה:
−
א. לעדכן את מנהל ברה״נ מחוזי של הקופה, אחראי ברה״נ של הקופה, פסיכיאטר מחוזי הרלוונטי של
+
א. לעדכן את מנהל ברה"נ מחוזי של הקופה, אחראי ברה"נ של הקופה, פסיכיאטר מחוזי הרלוונטי של
 
הקופה והפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות.
 
הקופה והפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות.
 
ב. הפסיכיאטרים המחוזיים של הקופות והפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות יפעלו להסטת המטופלים ממרפאה בתפוסה מלאה למרפאות אחרות במרחב המחוז וידווחו על השינויים שבוצעו.
 
ב. הפסיכיאטרים המחוזיים של הקופות והפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות יפעלו להסטת המטופלים ממרפאה בתפוסה מלאה למרפאות אחרות במרחב המחוז וידווחו על השינויים שבוצעו.
−
ג. מכלול ברה״נ בחמ״ל אגף שע״ח יעדכן את מד״א לצורך הפניית המטופלים למענים נוספים.
+
ג. מכלול ברה"נ בחמ"ל אגף שע"ח יעדכן את מד"א לצורך הפניית המטופלים למענים נוספים.
−
13. משרד הבריאות יסייע בתגבור כח אדם מתוך מרפאות ברה״נ של משרד הבריאות (ראה רשימה בנספח ו׳5).
+
13. משרד הבריאות יסייע בתגבור כח אדם מתוך מרפאות ברה"נ של משרד הבריאות (ראה רשימה בנספח ו׳5).
 
14. יש לשאוף לארגון המרפאה באופן שיאפשר מתן טיפולים גם פרטניים וגם קבוצתיים (חדר אחד גדול וכ-2-3 חדרים קטנים).
 
14. יש לשאוף לארגון המרפאה באופן שיאפשר מתן טיפולים גם פרטניים וגם קבוצתיים (חדר אחד גדול וכ-2-3 חדרים קטנים).
 
15. על קופות החולים לדאוג למזון ושתייה לצוות הרפואי ובמידת האפשר למטופלים.
 
15. על קופות החולים לדאוג למזון ושתייה לצוות הרפואי ובמידת האפשר למטופלים.
 
16. אחריות על העברת מידע לאחר התערבות המרפאה חלה על המטופל.
 
16. אחריות על העברת מידע לאחר התערבות המרפאה חלה על המטופל.
 
17. יש להעמיד מזכירה ייעודית בכל מרפאה לצורך ריכוז פניות (אשר יישמר במרפאה ויועבר למנהל מחוז) וניהול יומן אירועים.
 
17. יש להעמיד מזכירה ייעודית בכל מרפאה לצורך ריכוז פניות (אשר יישמר במרפאה ויועבר למנהל מחוז) וניהול יומן אירועים.
−
18. כל המטפלים ימלאו רשומה רפואית (טפסים ב-3 העתקים), כאשר טופס אחד ישמר במרפאה, השני ינתן למטופל והשלישי יועבר עם מד״א במקרים בהם נדרש פינוי לבית החולים.
+
18. כל המטפלים ימלאו רשומה רפואית (טפסים ב-3 העתקים), כאשר טופס אחד ישמר במרפאה, השני ינתן למטופל והשלישי יועבר עם מד"א במקרים בהם נדרש פינוי לבית החולים.
−
19. על קופות החולים לתאם הכשרת מטפלים מול הממונה על שע״ח בברה״נ של משרד הבריאות בתחום עזרה ראשונה נפשית והתערבות במצבי ASD/ASR.
+
19. על קופות החולים לתאם הכשרת מטפלים מול הממונה על שע"ח בברה"נ של משרד הבריאות בתחום עזרה ראשונה נפשית והתערבות במצבי ASD/ASR.
−
20. קופות החולים זכאים לקבלת שיפוי בגין התערבות ראשונית והמשך טיפול (עד 24 טיפולים) בהתאם ל״נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות.
+
20. קופות החולים זכאים לקבלת שיפוי בגין התערבות ראשונית והמשך טיפול (עד 24 טיפולים) בהתאם ל"נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות.
 
21. מומלץ לקופות החולים לדאוג לסדרנים במרפאה. תפקידו של הסדרן לוודא כי למטופל יש מלווה אחד בלבד (פרט לילדים אשר יכולים להיות מלווים ב-2 ההורים).  
 
21. מומלץ לקופות החולים לדאוג לסדרנים במרפאה. תפקידו של הסדרן לוודא כי למטופל יש מלווה אחד בלבד (פרט לילדים אשר יכולים להיות מלווים ב-2 ההורים).  
 
מספר הפניות להמשך טיפול בקופה מס' הפניות למחלקה לרפואה דחופה מס' פניות טלפוניות מס' נפגעי חרדה שהתקבלו להתערבות ראשונית
 
מספר הפניות להמשך טיפול בקופה מס' הפניות למחלקה לרפואה דחופה מס' פניות טלפוניות מס' נפגעי חרדה שהתקבלו להתערבות ראשונית
שורה 638: שורה 638:
 
אופן ההגעה אופן הפניה תאריך ושעת הפנייה:
 
אופן ההגעה אופן הפניה תאריך ושעת הפנייה:
 
1) מהלך
 
1) מהלך
−
2) בשכיבה 1) מד״א
+
2) בשכיבה 1) מד"א
 
2) עצמית
 
2) עצמית
  
שורה 647: שורה 647:
 
טלפון נייד: טלפון בית:
 
טלפון נייד: טלפון בית:
 
איש קשר למקרה חירום (כולל כתובת וטלפון)
 
איש קשר למקרה חירום (כולל כתובת וטלפון)
−
קופ״ח: מקום אירוע האיבה ואיפיונו (ציין גם את סוג אירוע האיבה)
+
קופ"ח: מקום אירוע האיבה ואיפיונו (ציין גם את סוג אירוע האיבה)
 
תלונות עיקריות:
 
תלונות עיקריות:
  
שורה 655: שורה 655:
 
חתימת הגורם המקצועי תאריך ושעת השחרור:
 
חתימת הגורם המקצועי תאריך ושעת השחרור:
 
ותפקידו:
 
ותפקידו:
−
ימולא ב-3 עותקים: מקור - יימסר לפונה; עותק 1 - יישלח לאגף לשע״ח; עותק 2 - יישאר במרכז.
+
ימולא ב-3 עותקים: מקור - יימסר לפונה; עותק 1 - יישלח לאגף לשע"ח; עותק 2 - יישאר במרכז.
  
  
שורה 705: שורה 705:
 
04-9091900 ההרדופים 20 יקנעם ההרדופים
 
04-9091900 ההרדופים 20 יקנעם ההרדופים
 
09-8607222 שטמפרר 22 נתניה שטמפרר
 
09-8607222 שטמפרר 22 נתניה שטמפרר
−
03-5425286 השל״ה 5/7 תל אביב השל״ה - מכבי
+
03-5425286 השל"ה 5/7 תל אביב השל"ה - מכבי
 
03-5771313 רבי עקיבא 34 בני ברק בני ברק
 
03-5771313 רבי עקיבא 34 בני ברק בני ברק
 
03-5771313 כהנמן 64 בני ברק בני ברק
 
03-5771313 כהנמן 64 בני ברק בני ברק
שורה 739: שורה 739:
 
08-8614429 קניון עזריאלי מודיעין קומה 5 מודיעין מודיעין ילדים ונוער
 
08-8614429 קניון עזריאלי מודיעין קומה 5 מודיעין מודיעין ילדים ונוער
 
08-6308980 מרכז מסחרי לב רעות רעות לב רעות מבוגרים
 
08-6308980 מרכז מסחרי לב רעות רעות לב רעות מבוגרים
−
04-6447071 האלה 2 מגדל העמק ברה״נ מגדל העמק
+
04-6447071 האלה 2 מגדל העמק ברה"נ מגדל העמק
−
04-6997726 עליית הנוער 7 קרית שמונה ברה״נ קרית שמונה
+
04-6997726 עליית הנוער 7 קרית שמונה ברה"נ קרית שמונה
−
04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה״נ נצרת עלית
+
04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה"נ נצרת עלית
−
04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה״נ קטינים נצרת
+
04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה"נ קטינים נצרת
 
עלית
 
עלית
−
03-5720808 הצבי 9 תל אביב המרכז לברה״נ רמת חן
+
03-5720808 הצבי 9 תל אביב המרכז לברה"נ רמת חן
 
04-6025060 אדום 1 א.ת. משגב תרדיון
 
04-6025060 אדום 1 א.ת. משגב תרדיון
 
02-9937266 מרכז קניות ביג יגאל אלון 1 בית שמש ביג בית שמש מבוגרים
 
02-9937266 מרכז קניות ביג יגאל אלון 1 בית שמש ביג בית שמש מבוגרים
−
08-6503122 ליאון ברנהיים 3 דימונה מרכז ברה״נ דימונה
+
08-6503122 ליאון ברנהיים 3 דימונה מרכז ברה"נ דימונה
 
08-9170200 שדרות פתן אילת הדקל
 
08-9170200 שדרות פתן אילת הדקל
  
  
 
   
 
   
−
אופן סיוע ברה״נ קופות חולים מנהל
+
אופן סיוע ברה"נ קופות חולים מנהל
 
המרפאה פקס טלפון מספר
 
המרפאה פקס טלפון מספר
 
הרחוב כתובת
 
הרחוב כתובת
שורה 760: שורה 760:
 
מקומית שם
 
מקומית שם
 
המרפאה
 
המרפאה
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים ד״ר בירגין 08-9438732 08-9584347 16 האורן יבנה מרפאת
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר בירגין 08-9438732 08-9584347 16 האורן יבנה מרפאת
 
יבנה
 
יבנה
−
ד״ר
+
ד"ר
 
גורדצקי 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת
 
גורדצקי 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת
 
רחובות
 
רחובות
 
מבוגרים
 
מבוגרים
−
ד״ר אוריין 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת
+
ד"ר אוריין 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת
 
רחובות
 
רחובות
 
ילדים
 
ילדים
−
ד״ר בר שקד 08-8462962 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות טיפול יום
+
ד"ר בר שקד 08-8462962 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות טיפול יום
 
רחובות
 
רחובות
−
ד״ר בנגל 08-9282732 08-9267181 מרכז
+
ד"ר בנגל 08-9282732 08-9267181 מרכז
 
מסחרי לב
 
מסחרי לב
 
רעות מודיעין מרפאת
 
רעות מודיעין מרפאת
 
מודיעין
 
מודיעין
−
ד״ר
+
ד"ר
 
רוייטמן 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת
 
רוייטמן 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת
 
לוד
 
לוד
 
מבוגרים
 
מבוגרים
−
ד״ר רייס 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת
+
ד"ר רייס 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת
 
לוד ילדים
 
לוד ילדים
−
ד״ר
+
ד"ר
 
רוזנצוויג 08-9240450 08-532181 13 אבא הלל סילבר לוד טיפול יום לוד
 
רוזנצוויג 08-9240450 08-532181 13 אבא הלל סילבר לוד טיפול יום לוד
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר יציב אורלי 02-6412410 02-5332345 36 יאנוש
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר יציב אורלי 02-6412410 02-5332345 36 יאנוש
 
קורציק ירושלים מרכז
 
קורציק ירושלים מרכז
 
ירושלמי
 
ירושלמי
−
לברה״נ
+
לברה"נ
 
קליטת נפגעי חרדה דפנה כרמל זקס 02-5631524 02-5631942 כנפי נשרים ירושלים מרכז
 
קליטת נפגעי חרדה דפנה כרמל זקס 02-5631524 02-5631942 כנפי נשרים ירושלים מרכז
−
ירושלמי לברה״נ הגיל הרך
+
ירושלמי לברה"נ הגיל הרך
 
קליטת נפגעי חרדה שלומית בן לביא 02-9910305 02-9915355 6 ארלוזרוב בית שמש מרכז
 
קליטת נפגעי חרדה שלומית בן לביא 02-9910305 02-9915355 6 ארלוזרוב בית שמש מרכז
 
ירושלמי
 
ירושלמי
−
לברה״נ
+
לברה"נ
 
קליטת נפגעי חרדה דליה
 
קליטת נפגעי חרדה דליה
 
קלינגר 02-5900297 02-5354392 5 הצלצל מעלה
 
קלינגר 02-5900297 02-5354392 5 הצלצל מעלה
 
אדומים מרכז
 
אדומים מרכז
 
ירושלמי
 
ירושלמי
−
לברה״נ
+
לברה"נ
−
ד״ר ענבל
+
ד"ר ענבל
 
ברנר 09-8320403 09-8345666 2 הצורן נתניה נתניה
 
ברנר 09-8320403 09-8345666 2 הצורן נתניה נתניה
 
מבוגרים
 
מבוגרים
−
ד״ר
+
ד"ר
 
רפפורט
 
רפפורט
 
מיכל 09-8842955 09-8610142 2 הצורן נתניה נתניה
 
מיכל 09-8842955 09-8610142 2 הצורן נתניה נתניה
 
ילדים
 
ילדים
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים ד״ר
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר
 
גיבארין
 
גיבארין
 
מוחמד 04-6278980 04-6278111 שער מנשה מרפאת
 
מוחמד 04-6278980 04-6278111 שער מנשה מרפאת
 
עירון
 
עירון
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים ריקלין ניצה 04-8672702 04-8626407 7 אחד העם חיפה מעלה
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ריקלין ניצה 04-8672702 04-8626407 7 אחד העם חיפה מעלה
 
הכרמל
 
הכרמל
  
  
 
   
 
   
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר עופר
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר עופר
 
שמגר 04-7773090 04-7771850 חיפה מרפאת
 
שמגר 04-7773090 04-7771850 חיפה מרפאת
−
רמב״ם
+
רמב"ם
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר אפרת
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר אפרת
 
סיטי 04-9928676 04-9926991 46 ויצמן נהריה נהריה
 
סיטי 04-9928676 04-9926991 46 ויצמן נהריה נהריה
 
מבוגרים
 
מבוגרים
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים ד״ר בר צבי 04-6828080 04-6828056
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר בר צבי 04-6828080 04-6828056
 
04-6828073 5 הנרייטה
 
04-6828073 5 הנרייטה
 
סולד צפת מרפאת
 
סולד צפת מרפאת
−
ברה״נ בי״ח זיו
+
ברה"נ בי"ח זיו
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר יעל
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר יעל
 
נחמה 03-6817546 03-5151111 5 הרבי מברך תל אביב קהילתי יפו
 
נחמה 03-6817546 03-5151111 5 הרבי מברך תל אביב קהילתי יפו
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים אילן מדר 03-5613618 03-7336380 16 הארבעה תל אביב מרכז
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים אילן מדר 03-5613618 03-7336380 16 הארבעה תל אביב מרכז
 
לטיפול
 
לטיפול
 
בנוער
 
בנוער
 
ובמבוגר
 
ובמבוגר
−
חיה ישראל 03-7336366 31 אחד העם פתח תקוה פ״ת אחד
+
חיה ישראל 03-7336366 31 אחד העם פתח תקוה פ"ת אחד
 
העם
 
העם
 
גיודי ריבקין 03-9313121 03-7947607 3 שפיגל
 
גיודי ריבקין 03-9313121 03-7947607 3 שפיגל
−
זוסיה פתח תקוה פ״ת שפיגל
+
זוסיה פתח תקוה פ"ת שפיגל
 
קליטת נפגעי חרדה דבורה חן 09-9554241 09-8864031 2 הדר הרצליה תחנת
 
קליטת נפגעי חרדה דבורה חן 09-9554241 09-8864031 2 הדר הרצליה תחנת
 
הרצליה
 
הרצליה
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר חנה נמץ 08-6408316 08-6408300 55 שדרות רגר באר שבע מרכז טל ילדים ונוער
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר חנה נמץ 08-6408316 08-6408300 55 שדרות רגר באר שבע מרכז טל ילדים ונוער
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר קטי מיור 08-6745334 08-6745435 3 ההסתדרות אשקלון מרפאת
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר קטי מיור 08-6745334 08-6745435 3 ההסתדרות אשקלון מרפאת
−
ברה״נ
+
ברה"נ
−
בי״ח
+
בי"ח
 
ברזילי
 
ברזילי
−
קליטת נפגעי חרדה ד״ר
+
קליטת נפגעי חרדה ד"ר
 
אוקסנה
 
אוקסנה
 
נרסיה 08-6884204 08-6810407
 
נרסיה 08-6884204 08-6810407
 
08-6884231 68 שדרות
 
08-6884231 68 שדרות
 
העצמאות קרית גת מרפאת
 
העצמאות קרית גת מרפאת
−
ברה״נ
+
ברה"נ
 
מבוגרים
 
מבוגרים
−
תגבור מרפאות ברה״נ קופות חולים ד״ר
+
תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר
 
ליאוניד
 
ליאוניד
 
קניאלנסקי 08-6899877 08-6890602
 
קניאלנסקי 08-6899877 08-6890602
 
08-6612939 35 יצחק בן
 
08-6612939 35 יצחק בן
 
צבי שדרות מרפאת
 
צבי שדרות מרפאת
−
ברה״נ
+
ברה"נ
 
מבוגרים
 
מבוגרים
  
שורה 865: שורה 865:
 
כתובת: המחלקה לשירותים חברתיים מרכז חוסן דואר נע חוף אשקלון 79200 טלפון: 08-6802755
 
כתובת: המחלקה לשירותים חברתיים מרכז חוסן דואר נע חוף אשקלון 79200 טלפון: 08-6802755
 
מרכז חוסן לחברה הבדואית כתובת: שדרות שזר 35, בית נעם באר שבע טלפון: טל: 072-2212788
 
מרכז חוסן לחברה הבדואית כתובת: שדרות שזר 35, בית נעם באר שבע טלפון: טל: 072-2212788
−
מרכז חוסן שומרון - מוא״ז שומרון * קרני שומרון * עמנואל * אריאל * קדומים כתובת: מועצה מקומית קרני שומרון, מרכז מסחרי שדרות רחבעם טלפון: 03-9072222
+
מרכז חוסן שומרון - מוא"ז שומרון * קרני שומרון * עמנואל * אריאל * קדומים כתובת: מועצה מקומית קרני שומרון, מרכז מסחרי שדרות רחבעם טלפון: 03-9072222
−
מרכז חוסן בנימין - מוא״ז מטה בנימין * בית אריה * בית אל כתובת: שער בנימין מרכז מסחרי - גבע בנימין טלפון: 02-5848600
+
מרכז חוסן בנימין - מוא"ז מטה בנימין * בית אריה * בית אל כתובת: שער בנימין מרכז מסחרי - גבע בנימין טלפון: 02-5848600
−
מרכז חוסן עציון - ביתר עלית * אפרת * מוא״ז גוש עציון כתובת: רחוב בועז 1, אפרת טלפון: 02-9939370
+
מרכז חוסן עציון - ביתר עלית * אפרת * מוא"ז גוש עציון כתובת: רחוב בועז 1, אפרת טלפון: 02-9939370
−
מרכז חוסן לב יהודה - קרית ארבע חברון * מוא״ז הר חברון * היישוב היהודי בחברון כתובת: שדרות גור אריה בנין מס׳ 1 קרית ארבע טלפון: 02-9969146  
+
מרכז חוסן לב יהודה - קרית ארבע חברון * מוא"ז הר חברון * היישוב היהודי בחברון כתובת: שדרות גור אריה בנין מס׳ 1 קרית ארבע טלפון: 02-9969146  
 
יקבל סיוע צוותים אורגנים
 
יקבל סיוע צוותים אורגנים
 
מקומיים יקבל סיוע מבית חולים פסיכיאטרי בית חולים כללי
 
מקומיים יקבל סיוע מבית חולים פסיכיאטרי בית חולים כללי
שורה 875: שורה 875:
 
+ עפולה עפולה
 
+ עפולה עפולה
 
מזרע/ילדים נהריה נהריה
 
מזרע/ילדים נהריה נהריה
−
+ רמב״ם/טירת הכרמל רמב״ם
+
+ רמב"ם/טירת הכרמל רמב"ם
 
טירת הכרמל בני ציון
 
טירת הכרמל בני ציון
−
מרפאת ברה״נ קופ״ח כללית חיפה כרמל
+
מרפאת ברה"נ קופ"ח כללית חיפה כרמל
 
+ הלל יפה/מרפאות בריאות הנפש -
 
+ הלל יפה/מרפאות בריאות הנפש -
 
חדרה הלל יפה
 
חדרה הלל יפה
שורה 891: שורה 891:
 
+ הדסה עין כרם הדסה עין כרם
 
+ הדסה עין כרם הדסה עין כרם
 
המרכז הירושלמי הדסה הר הצופים
 
המרכז הירושלמי הדסה הר הצופים
−
מרפאה קהילתית אילת "דקל" קופ״ח כללית יוספטל
+
מרפאה קהילתית אילת "דקל" קופ"ח כללית יוספטל
−
סורוקה פסיכיאטרי ב״ש סורוקה
+
סורוקה פסיכיאטרי ב"ש סורוקה
 
+ אשקלון, ברזילי אשקלון, ברזילי
 
+ אשקלון, ברזילי אשקלון, ברזילי
 
בהקמה אסותא, אשדוד
 
בהקמה אסותא, אשדוד

גרסה מ־07:22, 9 בפברואר 2020

כותרת

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום
מספר החוזר 14/2018
סימוכין חוזר המנהל הכללי מספר 7/2018
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 12 בנובמבר, 2018
 


הננו להביא בזאת לידיעתכם חוזר מעודכן בושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזרנו שבסימוכין. 1. מבוא: חוזר זה מגדיר את תפיסת המענה הנפשי וההפעלה של שרותי חירום לאירועי דחק - באוכלוסייה אזרחית. תפיסת ההפעלה של שירותי החירום הנפשיים מבוססת על מודל "המשפך" הבנוי ממספר מעגלים: מעגל ראשון - א. חיזוק החוסן הנפשי של תושבי ישראל המאפשר להם חזרה מהירה לתפקוד יעיל. מדובר במענה ראשוני בחירום ובכלל זה הכשרת אוכלוסיית יעד כסוכני עזרה ראשונה נפשית. ב. הגברת מענה דיגיטלי ומענה טלפוני במוקדי סיוע נפשי בקופות החולים ובמשרד הבריאות, שיפעלו בשעת חירום. מענה זה מצמצם צורך בפניה פיזית לשרותי בריאות הנפש ומקטין בכך סיכונים הנובעים מניידות בדרכים תחת ירי. מעגל שני - מתן מענה במרפאות בריאות הנפש / שירות בריאות הנפש במרפאות קופות החולים בקהילה, ומרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות הנמצאות בהסדר עם קופות החולים. מעגל שלישי - מתן מענה כוללני (נפשי וקהילתי) באמצעות מרכזי חוסן, באיזורים בהם הם פועלים. מעגל רביעי - מתן מענה לנפגעי חרדה באירוע רב נפגעים באמצעות אתרי דחק של בתי החולים הכלליים. מעגל חמישי - בתום שעת חירום / מצב מיוחד בעורף יינתן טיפול המשך במידת הצורך לנפגעים נפשיים. הטיפול יינתן בהתאם ל"נוהל חרדה" - נספח ב׳ לחוזר זה, המשותף של משרד הבריאות והביטוח לאומי, באמצעות קופות החולים, מרכזי חוסן, ומרכזים יעודיים המוכרים על ידי משרד הבריאות.

2. הנחיות: א. מעגל ראשון: חיזוק החוסן הנפשי תגובת חרדה במצבי קיצון שונים הינה בדרך כלל תגובה נורמטיבית וזמנית. בהעדר כלים להתמודדות יעילה קיים סיכון לפגיעה בתפקוד והתפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים. כדי לחזק את חוסנה הנפשי של האוכלוסייה ולצמצם תחלואה נפשית, יש לספק לגורמים מתאימים באוכלוסייה הכללית כלים למתן עזרה ראשונה נפשית כדי שהם יהוו מעין "סוכני טיפול" בעת חירום - נאמני חוסן נפשי. 1. אוכלוסית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי: בהתאם לתכנון בסדרי עדיפויות של משרד הבריאות על פי הסדר הבא: 1.1. מגיבים ראשוניים: משטרה, לוחמי אש, מד"א ושרותי הצלה נוספים, בתי חולים כלליים, בתי חולים פסיכיאטרים / גריאטרים ושירותי בריאות הנפש בקופות החולים; 1.2. עובדי רשויות מקומיות; 1.3. עובדי משרדי ממשלה; 1.4. עובדי מפעלים וחברות שונות; 1.5. עובדי מתנ"סים; 1.6. בתי ספר - מורים ותלמידים; 1.7. אוניברסיטאות ומכללות. 2. הכשרת נאמני חוסן נפשי - השיטה: 2.1. נאמני חוסן נפשי יעברו הכשרה יעודית בהתאם לתקציר מודל עזרה ראשונה נפשית (נספח א'). 2.2. כל איש צוות יעבור רענון פעם בשנה באמצעות לומדה יעודית שתוכננה על ידי משרד הבריאות ובסופו יעבור בהצלחה מבחן מקוון. 2.3. אפליקציה טלפונית תופץ לפני ותוך כדי שע"ח לכלל אזרחי ישראל באמצעות שיווקה לרשתות חברתיות וחנויות אפליקציה בעזרת דוברות משרד הבריאות. 2.4. דוברות משרד הבריאות ואגף לבריאות הנפש יכשירו ויפעילו דוברים לאומיים בנושא עזרה ראשונה נפשית אשר יופיעו במדיה (טלויזיה, רדיו וכף) בזמן חירום/מצב מיוחד בעורף. הרשימה תכלול אנשי מקצוע מתחום ברה"נ שיאושרו על ידי אגף בריאות הנפש. 2.5. עם פרוץ אירוע שע"ח יעביר משרד הבריאות סרטון הדרכה לשידור ישיר דרך המדיה והרשתות החברתיות. ב. מעגל שני: שרותי מענהברה"נבקהילה באמצעות קופות חולים כיום האחריות הביטוחית לרוב השירותים בתחום בריאות הנפש חלה על קופות החולים. סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בקופות החולים בדומה ליתר השירותים המהווים את סל השירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן לתושבים הן בתקופת הרגיעה והן בזמן החירום. 1. מענה טלפוני 1.1. הרציונל בשעת חירום, לעיתים, נמנעים תושבים מלהגיע למרפאות בשל הסכנות שבניידות תחת ירי / סגירת צירים וכף. מענה טלפוני מאפשר התערבות ראשונית יעילה ולעיתים נותן מענה יעיל ללא צורך בהמשך טיפול נפשי. 1.2. השיטה: 1.2.1. עם קבלת הנחיות מהרשות העליונה לאשפוז ובריאות / אגף בריאות הנפש יפעילו קופות החולים מוקדי סיוע טלפוני. כל קופה תפעיל מוקד סיוע טלפוני עבור מבוטחיה עם תחילת אירוע חירום / שעת חירום. סגירת מוקדי הסיוע הטלפוני תעשה בסיום האירוע בהנחיית הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ו/או אגף בריאות הנפש. 1.2.2. קופת החולים תעביר דיווח יומי בפורמט מובנה (נספח מס׳ ף־2) למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז. 1.2.3. הנהלות קופות החולים אחראיות להפעלת מוקד הסיוע הטלפוני בין השעות 8:00 ל-20:00 לפחות, בכל ימי השבוע, כולל שישי ושבת. 1.2.4. הנהלות קופות החולים, באמצעות המחוזות, אחראיות על גיוס עובדים ותכנון הכשרות בתחום מתן עזרה ראשונה נפשית טלפונית בתאום עם אגף ברה"נ של משרד הבריאות. 1.3. הטיפול האמבולטורי 1.3.1. הרציונל: בשע"ח חלק מהמטופלים עלולים לפתח תסמינים קשים שלא ניתנים לויסות באמצעות עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית על ידי אנשי המקצוע במוקדי הסיוע הטלפוני של הקופה. מטופלים אלו יזדקקו לסיוע של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שלא ניתן לספק טלפונית. התערבות מוקדמת באמצעות מומחי ברה"נ עשויה למנוע התפתחות תסמינים כרוניים. מענה נפשי ישיר כאמור חיוני למטופלים אלו ויינתן למטופלים שלא פנו עד כה לטיפול. טיפול נפשי ישיר זה יינתן במרכזי חוסן, מרפאות ברה"ן של קופות החולים מרפאות ברה"ן של משרד הבריאות המצויינים ברשימות המפורטות בנספח ו׳-4,5,6. 1) בשגרה, כל עוד לא הוכרזה שעת חירום / הכרזת מצב מיוחד בעורף או באיזור מוגדר אחר / שעת התקפה / אסון המוני (להלן- מצב חירום): יפעלו מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים והמרפאות שבהתקשרות עימה ללא התאמות מיוחדות בדרך מתן השירות. עם זאת, יפעלו הקופות כדי ליצור מוכנות למצב חירום כמפורט בחוזר זה. 2) במצב חירום נפגעי חרדה יתקבלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים שנבחרו לצורך זה ללא התייחסות לשייכות קופתית בפורמט מענה אחוד לכלל מבוטחי ארבעת הקופות (רשימת המרפאות מפורטת בנספח ד-4) או במרפאות ברה׳ץ של משרד הבריאות. 3) כח האדם במרפאות ברה"נ של משרד הבריאות ישמש לתגבור מרפאות ברה"ן של קופות החולים שיפעלו בחירום. פריסת המרפאות וכתובותיהן תפורסם בשעת חירום באתרי האינטרנט של קופות החולים ומשרד הבריאות. 4) אחראי שע"ח בקופות החולים יוודאו: • באמצעות פיקוד העורף כי מבני מרפאות בריאות הנפש שנבחרו למתן טיפול לנפגעי חרדה עומדים בדרישות ההפעלה למיגון תיקני (ממ"ד, ממ"מ, מק"ק). • כי במבנה המרפאה תהיה אפשרות למתן התערבות קבוצתית במידה שמקבלים מספר נפגעים בו זמנית (במידת האפשר). 5) במצב חירום - שעות הפעלת מרפאות ברה׳ץ באיזור או באיזורים הרלוונטים יוגדרו על ידי מטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על פי המצב והתנאים. 6) פירסום המידע על מתן השירותים לנפגעי חרדה במצב חירום יתבצע באמצעות מוקדי 106 רשותיים ואיזוריים, מוקדים טלפוניים של קופות החולים ואתר האינטרנט של משרד הבריאות. 7) ההתערבויות הקליניות יתבצעו על פי פרוטוקולים קליניים מקובלים להתערבות ^ASD^ ASR (תגובת דחק/הפרעת דחק חריפה). 8) קופות החולים יכשירו באמצעות משרד הבריאות, קבוצת אנשי מקצוע בכל מחוז ומחוז בתחום ASD/ASR. קבוצת מומחים זו תהווה קבוצת מדריכים אשר תעסוק בהכשרת אנשי מקצוע נוספים בכל קופה. 9) במצב חירום, בתום כל יום עבודה, יועבר על ידי כל קופה דיווח למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על מספר נפגעי החרדה בהתאם לדו"ח מובנה ובתוספת פרמטרים שידרשו לאור המצב (ראה נספח ו׳2). 10) בעת מצב חירום האחראים על שע"ח בקופות החולים / מנהל ברה"ן בקופות יצרו קשר עם מנהל אגף לנפגעי איבה בביטוח הלאומי לצורך מימוש זכאות הקופה לקבלת תשלום עבור טיפולים על פי "נוהל חרדה" (ראה נספח ב׳). 11) מטופלים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי חרדה בהתאם ל"נוהל חרדה" הסובלים מ- PTSD /ASD/ASR, זכאים למימון הטיפול בהם במהלך ולאחר תום מצב החירום על ידי ביטוח הלאומי בהתאם ל:"נוהל חרדה" ועל סמך הדיווח הנדרש בנוהל. ספקי השירות, בין קופות החולים ובין מרפאות אחרות שהוכרו, יהיו זכאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי בהתאם לנוהל ולתנאיו. 12) במצב חירום, קופות החולים יכולות להפנות מטופלים הזקוקים להמשך טיפול (מעבר להתערבות ראשונית) למרכזים לטיפול בטראומה, אשר הוכרו על ידי משרד הבריאות (על פי רשימה המופיעה באתר של משרד הבריאות). ג. מעגל שלישי: מרכזי חוסן 1. הרציונל: מרכזי חוסן, מהווים גוף מתכלל המקיים מגעים עם גורמים שונים ברשות ונותנים מענה בתחום המניעה,החירום ובשלב השיקום (החוסן הנפשי, החוסן הקהילתי והיערכות לחירום). 2. השיטה: ראה נוהל הפעלת מרכזי חוסן (נספח ג׳). ד. מעגל רביעי: מתן מענה לנפגעי חרדה באתרי דחק בבתי חולים 1. הרציונל: באירוע רב נפגעים מכל סוג או במצבים בהם עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית או אמבולטורית לא שיפרו את מצבו של הנפגע - יופנו הנפגעים לאתרי דחק של בתי חולים כלליים.  2. השיטה: אתרי דחק של בתי חולים כלליים יפעלו על פי נוהלים הבאים: 2.1. נוהל פתיחת אתר דחק בבית החולים (ראה נספח ד׳). 2.2. נוהל חבירה - תגבור אתר דחק של בית חולים כללי ללא מערך פסיכיאטרי על ידי צוות ממרכז לבריאות הנפש הסמוך (ראה נספח ה'). ה. מעגל חמישי: מתן המשך טיפול לנפגעי ASD/PTSD 1. הרציונל: המשך טיפול לנפגעי חרדה בסמוך לתום האירוע, מאפשר התערבות יעילה וחזרה מהירה יותר לתפקוד. 2. השיטה: מתן טיפול מוקדם לנפגעי חרדה ללא צורך בהמתנה להכרה כנכה פעולת איבה בביטוח הלאומי מאפשר טיפול יעיל ומונע פניות ציבור בגלל רווחים משנים. "נוהל חרדה" המשותף למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי (ראה נספח ב') נותן מענה למצבים רבים מסוג זה. הטיפולים לפי "נוהל חרדה" ינתנו בתנאים המפורטים בנוהל זה, עם תום מצב החירום והחזרה לשיגרה, במרכזי ברה"נ של הקופות, מרפאות ממשלתיות, מרכזי חוסן ומרכזים לטיפול בטראומה נפשית אשר אושרו על ידי משרד הבריאות במסגרת ובהתאם לתנאים שבנוהל. הטיפולים ינתנו בשיטת טיפול ממוקדת טראומה בלבד. באחריות קופות החולים לגבש פק"ל מקומי למרפאות על בסיס המפורט בחוזר זה. יישום והטמעת הנוהל ייבדק במסגרת בקרות מוכנות לשעת חירום.

משה בר סימן טוב

נספחים: נספח א׳ - תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום רקע: המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם. עקב כך אנו עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה אפקטיבית. לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר החשיפה לאירוע הדחק. מנכ"ל משרד הבריאות, כהחלטה אסטרטגית, החלט להרים את הכפפה ולפתח תוכניות מניעה והתערבות המיועדות להפחית מלכתחילה את הסיכון להתפתחות קשיי התפקוד ובמידה ואלה מתרחשים - להעניק סיוע מיידי המצמצם במהלך זמן קצר ביותר (2-3 דקות לכל היותר) את קשיי התפקוד ומאפשר למסייע לחזור לתפקוד יעיל ומועיל. המודל שנבחר לצורך כך הוא מודל מעש"ה - מודל עזרה ראשונה נפשית שפותח על ידי ד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל-חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. מודל זה הוכר על ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם. ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל - ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל. הרציונל: הדרך שהייתה מקובלת עד כה לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך איסוף כוחות והתאוששות. יחד עם זאת בשנים האחרונות הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי. משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש"ה לשימוש כלל האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים). הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל המותאם לצרכי האירוע. לכן, כחלק מתוכנית רחבה של הגברת החוסן הלאומי הוחלט להתחיל בתוכניות הדרגתיות להנחלת הידע לאזרחי המדינה. מודל מעש"ה - עזרה ראשונה נפשית : תיאוריה ופרקטיקה ייעודו של מודל מעש"ה הינו, מתן פלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע ופן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה. שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני: 1. הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום: הסבר: הגדרות מצב טראומטי (DSM VI) מצב בו מתרחשים בו זמנית איום קיצוני ותחושת חוסר אונים המלווה בפחד. משום שאת האיום לא ניתן לעצור - יש לצמצם מיידית את תחושת חוסר האונים. היפוך שך חוסר אונים הוא פעילות יעילה אל מול האיום. 2. עשיית שימוש בסגנון תקשורת שכלי והימנעות ככל האפשר מדיבור רגשי. הסבר: מחקרים מצביעים על מערכת של איזונים בין פעילות מרכז הרגש (אמיגדלה) ומרכז הלוגיקה הנמצאת באונה הקדמית (PFC - Pre Frontal cortex). ככל שהאמיגדלה פעילה יותר ^PFC יהיה פעיל פחות. משום שפעילות ה PFC היא זו המאפשרת תפקוד, קבלת החלטות, תיעדוף משימות ועוד, נשאף להגביר את פעולתו דרך דיבור המחייב את האדם לחשוב ונמעיט ככל האפשר בדיבור שיגביר את הרגש (פעילות האמיגדלה). 3. צימצום בילבול האדם דרך הסבר פשוט של האירועים: מה התרחש לפני מספר דקות, מה מתרחש בשלב הנוכחי, מה צפוי להתרחש בדקות הקרובות. נדגיש כי האיום הקונקרטי הסתיים. הסבר: פעילות הזיכרון במצבי חירום, עקב פעילות סימפטטית מוגברת והחידוד החושי, שונה מפעילות הזיכרון בשגרה. במצב חירום האדם קולט ומפענח מידע רב מאוד - בתדירות ורזולוציה גבוהים בהרבה מאשר בשגרה. מצב זה עלול לייצר בילבול וחוסר מסוגלות למקם בזיכרון את נקודת סיום האיום. כאשר נקודה זו אינה נמצאת במקומה המדוייק, בהיבט הסובייקטיבי, לאירוע אין סיום ולכן האירוע בהיבט התחושתי מתמשך כך נוצרים מחשבות חודרניות (פלאשבקים). לכן, נסייע לאדם כבר בשטח לארגן מחדש את האירוע ונדגיש כי האיום הסתיים. 4. יצירת מחוייבות: אמירה: "אני/ אנחנו אתך ולא עוזבים עד שהאירוע מסתיים". הסבר: האדם הנמצא במצוקה חריפה חש מאוד בודד. הבדידות מחריפה את הפחת ותחושת חוסר המסוגלות. לכן, על מנת לצמצם במהירות את תחושת הבדידות נאמר לאדם שאנו איתו ולא הולכים עד שהאירוע יסתיים.



חרדה nnniRi loinn לחיזוק מרוויבות , מעשה ש*לות מחייבות ח׳טיבה



נספח ב׳ - נוהל חרדה 26 פברואר 2008 חוזר פללי - 39/08 חוזר איבה - 1332 לכבוד מנהלי בתי חולים מנהלים אדמיניסטרטיביים של בתי חולים כלליים מנהלי מחלקת מערך פסיכיאטרי בתי חולים כלליים אחראי שע"ח בבי"ח כלליים פסיכיאטרים מחוזיים רופאים מחוזיים מנהלי מרכזי דחק קהילתיים מנהלי מרכזי חוסן בקהילה שלום רב, הנדון: מתן טיפול לנפגעי חרדה באתרי דחק בביה"ח הכלליים; אתרי דחק קהילתיים ומרכזי חוסן במימון המוסד לביטוח לאומי בהסתמך על מסקנות הוועדה לטיפול נפשי בנפגעי פעולות איבה שפעלה במסגרת המועצה הלאומית לבריאות הנפש שבראשותו של פרופ׳ קוטלר הוחלט על מתן טיפול מיידי בנפגעי פעולות איבה, באתרי הדחק ומרכזי החוסן הקהילתי בחרדה ובטראומה. מרכזי החוסן הקהילתיים מפעילים מכרז טיפולי להמשך טיפול בנפגעי הדחק במגוון טיפולים פסיכו-תרפויטיים - פרטניים משפחתיים וקבוצתיים בגישות טיפוליות מקובלות (למשל קוגניטיביים- התנהגותיים, משפחתיים ופרמקולוגיים-במבוגרים וילדים). האחריות לבקרת איכות מקצועית שוטפת על משרד הבריאות. הביטוח הלאומי יערוך בקרות מדגמיות עצמאיות ו/או בשיתוף עם המשרד. בהמשך להפצת הנוהל המשותף של משרד הבריאות והביטוח הלאומי לצורך מימון הטיפולים הנפשיים של נפגעי דחק על ידי המוסד לביטוח לאומי, אנו מבקשים מכם לפעול על פי ההנחיות הבאות: 1. כל נפגעי החרדה המגיעים לאתרי הדחק או למרכז טיפולי במרכז החוסן זכאים על פי המלצת אנשי מקצוע לקבלת טיפולים נפשיים לתגובת דחק עד 24 טיפולים (על פי הנוהל שצורף של הביטוח הלאומי). 2. על מנת לקבל את המימון הטיפולי על ידי המוסד לביטוח לאומי יש למלא את הטבלה המצ"ב ולאחר ריכוז הנתונים להעבירם לסניף המקומי של המוסד לביטוח לאומי בתחילת כל חודש. 3. נפגעים אשר נבדקו בדיקה ראשונית באתר הדחק יוחלט לגביהם האם יש מקום לזמנם 24 שעות לאחר מכן לאינטייק. א. נפגעים שיוזמנו לאינטייק (ניתן לערוך מפגש כפול) יזומנו תוך 24 שעות מיום האינטייק להמשך טיפול במידת הצורך. ב. נפגעים אשר שוחררו במצב שלא הצריך המשך טיפול מיידי יאובחנו בראיון טלפוני 72 שעות לאחר שחרורם מאתרי הדחק ויוזמנו לאינטייק בהתאם להתרשמות הטלפונית.  ג. החבילה הטיפולית הראשונה (עד 12 טיפולים) למטופל תמשך לא פחות מחודשיים ולא יותר מארבעה חודשים מתחילת הטיפול. ד. יש להקפיד על מתן טיפול חד פעמי (של עד 12 טיפולים) לכל מטופל. במידת הצורך ולפי שיקול מקצועי, ניתן לבקש הארכת טיפול ל-12 טיפולים נוספים (טה"כ 24 טיפולים). מעבר לכך יש להפנותו לבדיקת זכאותו כמי שיוכר כנפגע פעולות איבה דרך המוסד לביטוח לאומי. אם יימצא זכאי - המשך הטיפול הנפשי ימומן על ידי המוסד לביטוח לאומי. ה. אנו מבקשים לוודא שהנפגעים לא פונים בו זמנית למספר אתרי הדחק. ו. לתשומת לבכם - מתן טיפול זה מיועד גם לילדים ובני נוער אשר יטופלו במרכזי דחק על ידי מומחים לילדים ונוער בתחום ברה"נ.


טיפול בנפגעי חרדה דו"ח לחודש שם בית החולים הסכום לתשלום מספר מפגשים לטיפול פרטני טיפול פסיכוטרפויטי תאריך אינטייק תאריך ראיון טלפוני תאריך פינוי לחדר מיון כתובת ת.ז. שם




סה"כ כללי נספח ג׳ - נוהל הפעלת מרכז חוסן יש להכנס לנוהל דרך הקישור המצ"ב: https://www.health.gov.il/hozer/MK07 2018.pdf


נספח ד׳ - נוהל פריסת אתרי דחק בבי"ח כלליים 1. כללי 1.1. מלקחי האירועים רבי הנפגעים עולה הצורך במתן מענה ספציפי לנפגעי דחק על ידי אנשי מקצוע מתחום ברה"ן באתר ייעודי - אתר לנפגעי דחק. 1.2. זה מנחה וקובע סטנדרטים לפריסה והפעלה של אתרי הדחק, בשילוב מערך השירותים הסוציאליים הקיימים בתוך ביה"ח. 2. מטרה 2.1. הגדרת אתר הדחק. 2.2. הגדרת אופן פתיחתו של אתר הדחק. 2.3. הגדרת משימות מנהל אתר הדחק. 2.4. הנחיות להתערבות באתר דחק. 3. אחריות 3.1. האחריות לפתיחת אתר הדחק על פי נוהל זה חלה על מנהל ביה"ח הכללי. 3.2. האחריות לעדכון נוהל זה חלה על ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) במשרד הבריאות, רמ"ד בכיר להתנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה"ן וראש אגף שעת חירום (שע"ח). 4. אזכורים 4.1. נוהל חבירה (נוהל מס׳ 1.027 של האגף לשע"ח). 4.2. נוהל תפקיד העובד הסוציאלי באתרי טיפול בבי"ח כללי במצבי חירום ובאר"ן (מס׳ 2.009). 5. הגדרות 5.1. אתר דחק - מרחב טיפולי הקולט אוכלוסייה נפגעת נפשית, על-פי אבחנה של איש ברה"ן. האתר ממוקם בסמוך לחדר המיון הכללי ובנפרד ממנו. 5.2. מנהל אתר דחק - איש צוות ברה"ן הממונה ע"י מנהל ביה"ח הכללי. 6. חלות 6.1. עדכון נוהל זה באחריות: 6.1.1. ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) בהתייעצות עם ראש מערך התנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה"ן. 6.1.2. ראש אגף שע"ח. 7. שיטה 7.1. עם פתיחת אתרי הטיפול באר"ן, יפתח גם אתר נפגעי דחק כחלק ממכלול אתרי הטיפול. 7.2. במקומות בהם קיים צורך לתגבר את בי"ח הכללי בכח אדם מתחום ברה"ן, יופעל נוהל חבירת כוח אדם מבתי החולים הפסיכיאטריים ומרפאות ברה"ן (מס׳ נוהל 1.027). 7.3. מנהל אתר הדחק יעמוד בקשר עם מנהל השירות הסוציאלי בביה"ח לתיאום הפעילות והטיפול המשפחות הנפגעים (בהתאם לנוהל מס׳ 2.009). באחריות הפסיכיאטר המחוזי לעדכן את ראש ברה"ן או נציגו במכלול ברה"ן במטה הרשות העליונה באשר לפתיחת אתר הדחק ולשליחת צוותי תיגבור באם נדרש. 7.4. במידה והופעל נוהל חבירה (מס׳ 1.027) יאויש אתר הדחק צוות ברה"ן כמצוין בנוהל. 7.5. במידה ולא הופעל נוהל חבירה, יאויש אתר הדחק בצוות ברה"ן של ביה"ח הכללי. 7.6. מבנה אתר הדחק: 7.7. מנהל בי"ח יקצה מקום לפתיחת אתר הדחק אשר ימוקם בסמוך ובנפרד מחדר המיון. 7.7.1. באתר יוקצה שטח לאזור המתנה, לטיפול קבוצתי ולטיפול אינדיבידואלי. 7.7.2. האתר יהיה מותאם לתנאי מזג האוויר, מצויד במתקנים כגון: טלפונים, שתייה חמה, קרה, ריהוט בסיסי, שולחנות כיסאות, מיטות וציוד רפואי כולל תרופות. 7.7.3. יש למנוע הצבת מכשירי רדיו וטלוויזיה בתוך האתר. 7.7.4. כניסת אמצעי התקשורת תתקיים אך ורק בתיאום עם הנהלת ביה"ח, באמצעות דובר בי"ח. 7.8. הפעלת האתר וקווים מנחים לטיפול: 7.8.1. במחלקה לרפואה דחופה יוצב איש צוות ברה"ן לצורך מיון המטופלים והפנייתם לאתר הדחק. 7.8.2. כל נפגע המטופל במחלקה לרפואה דחופה, עם סיום הטיפול הפיזי וטרם שחרורו הביתה, יופנה לאתר הדחק. 7.8.3. יש להימנע מאשפוז נפגעי דחק במחלקות ביה"ח. 7.8.4. הנפגעים יחולקו על-פי גילם למרחבים נפרדים של מבוגרים וילדים (משפחה עם ילדים תטופל באתר ילדים). 7.8.5. הכניסה לאתר הדחק תוגבל במספר המלווים על מנת למנוע הצפת האתר ולאפשר טיפול הולם. 7.8.6. מהלך הבדיקה, הטיפול וההמלצות יירשמו ברשומה הרפואית. 7.8.7. יש לשאוף כי הנפגע יופנה לאתר דחק בסמוך לתום הבדיקה הגופנית. יש להימנע מעיכוב ממושך בהפנייה לאתר הדחק עקב המתנה לייעוצים מקצועיים (כגון א.א.ג). 7.9. הנחיות ודגשים בעת טיפול באתר הדחק: 7.9.1. ההתערבות הטיפולית בנפגעי הדחק תהיה בדגש על מסר של תגובה נורמטיבית לאירוע טראומטי חריג. 7.9.2. בעת הבדיקה הראשונית יש לתת את הדעת לרציפות וקוהרנטית של הסיפור, ולבדוק קיומם של סימנים קשים: תסמינים דיסוציאטיביים , תסמינים קונברסיביים וכד׳. 7.9.3. מומלץ להימנע ממתן תרופות בשעתיים הראשונות לפחות. תרופה אנטי חרדתית קצרת טווח היא על פי רוב הבחירה המתאימה. 7.9.4. יש לבדוק ולהתייחס למקרי אובדן / פגיעה בקרובי משפחה באירוע או לפניו. 7.9.5. יש לאסוף מידע כללי על בעיות בתפקוד או בעיות אישיות נוספות. 7.9.6. טיפול במבוגרים 7.9.6.1. בשלב השהייה בחדר המיון יש להימנע ממתן תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. באתר הדחק מומלצת התערבות קבוצתית ובהמשך התערבות פרטנית לנפגעים שזוהו בקבוצה כבעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעת דחק חריפה (A.S.D). 7.9.6.2. ההתערבות תתבצע על פי ההנחיות בנספח א׳ - התייחסות אישית וקבוצתית באתר דחק. 7.9.6.3. ניתן להשתמש בשיטות טיפוליות מקובלות נוספות כגון: .E.M.D.R, טכניקות היפנוטיות, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (.C.B.T). כמו כן ניתן לשקול ב- A.S.D שימוש בטיפולים תרופתיים נוגדי חרדה מקבוצת .S.S.R.I, ותרופות להורדת דופק - פרופנולול. 7.9.7. טיפול בילדים ובני נוער 7.9.7.1. הבדיקה הראשונית של הילד על ידי איש צוות ברה"נ בחדר מיון תעשה בנוכחות ההורה או, אם לא ניתן לאתרו, בנוכחות קרוב בוגר אחר. 7.9.7.2. הילד יופנה מהר ככל האפשר לאתר דחק של ילדים על מנת למנוע טראומטיזציה משנית. 7.9.7.3. במקרה שההורה סובל גם הוא מפגיעה נפשית יש לשאוף לטיפול בשניהם תוך גיוס ההורה לטיפול בילד. יחד עם זאת, רצוי להעריך את יכולתו של ההורה לסייע בתהליך הטיפול בילד, ובמידת הצורך להיעזר בקרוב בוגר נוסף. 7.9.7.4. יש להזעיק מיידית עו"ס במקרים בהם ההורה פצוע פיסית במידה כזו שלא מאפשרת אינטראקציה עם הילד לצורך הזעקת קרוב תחליפי. 7.10. שחרור נפגעים מאתר הדחק: 7.10.1. מומלץ כי כל נפגע המתקבל לאתר דחק ישהה במקום לפחות שלוש שעות, טרם שחרורו. 7.10.2. שחרור מאתר הדחק יהיה על פי הנחיות השחרור מחדר מיון ורישום אדמיניסטרטיבי בהתאם. 7.10.3. ברשומה הרפואית של נפגע דחק המשתחרר מחדר מיון יצוין בקוד ייחודי אבחנת ,ASR Z CODE^ ASD מותאמים לפי 10-ICD. 7.10.4. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות, יחד עם פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה"ח במידת הצורך. (מצ"ב טופס מידע למשתחרר - נספח ב׳). 7.10.5. הורים לילדים שנפגעו יצוידו בדפי מידע הכוללים פירוט תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והנחיות להתערבות בטווח הקצר (ראה נספח מס׳ ד׳). 7.10.6. תנאי השחרור ומעקב הנם זהים לגבי מבוגרים וילדים. 7.11. סגירת אתר הדחק: 7.11.1. מנהל אתר הדחק יחליט על סגירת האתר לאחר שנבדקו כל המשתחררים מחדר המיון. 7.11.2. לפני סגירת אתר הדחק ובמידה ויש החלפת משמרות יקיים מנהל האתר שיחת סיכום קבוצתית עם הצוות שעבד באתר הדחק וזאת לשם הפקת לקחים ובמטרה לאפשר תמיכה רגשית לחברי הצוות המטפל וזיהוי חברים הזקוקים לטיפול נוסף. 7.11.3. בכל יחידות בתי החולים שהיו מעורבים בטיפול בנפגעים, יקיים מנהל היחידה תחקיר הפקת לקחים וכן שיחה קבוצתית עם הצוות במטרה לאפשר תמיכה רגשית ולאתר אנשים הזקוקים להתערבות מקצועית של צוות בריאות הנפש. 7.11.4. מנהל אתר הדחק יעדכן את הפסיכיאטר המחוזי במהלך פעולת האתר ועם סגירתו על מספר הנפגעים שטופלו באתר, ועל בעיות מיוחדות בתפעול האתר. 7.11.5. עפ"י בקשת הפסיכיאטר המחוזי יעביר אליו רישום מרוכז של האנשים שטופלו באתר, אשר חתמו על ויתור סודיות, לשם המשך מעקב ואיתור תחלואה.


נספחים לנוהל פריסת אתרי דחק בבתי חולים כלליים


נספח 1 - התייחסות אישית וקבוצתית באתר דחק 1. כללי 1.1. אירוע טראומטי מהווה חוויה קשה מבחינה גופנית, רגשית וקוגניטיבית. 1.2. בתגובת דחק חריפה התמונה היא פולימורפית ולבילית (הסימפטומים עדיין לא התגבשו). 1.3. הטיפול בדחק בעקבות אירוע טראומטי הפוגע במספר אנשים מהווה אתגר בשל מספר גורמים: 1.3.1. כמות הנפגעים האפשרית. 1.3.2. מטפלים הנמצאים בעצמם תחת השפעת האירועים. 1.3.3. דפוסי התמודדות ומנגנוני הגנה המפריעים להחלמה. 1.3.4. סימפטומי דחק משתנים. 1.3.5. הקושי להבחין בין תגובה פתולוגית לתגובה תקינה. 1.4. טיפול פסיכולוגי מוקדם עשוי להפחית את ההשפעות ארוכות הטווח של הדחק, אך שיטות הטיפול חייבות להתאים לנסיבות המיוחדות ולשלב הספציפי של התגובה לטראומה. 2. סימפטומים נפוצים: 2.1. גופניים - הפעלה מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית, רגישות-יתר לגירויים חזקים. פעילות- יתר/ תת-פעילות. 2.2. רגשיים - תחושות חרדה, דיכאון, חוסר אונים, בדידות וניתוק. 2.3. קוגניטיביים - ירידה בתהליכי בקרה אינטלקטואלית, נסיגה ביכולת האינטגרציה, קושי בקשב וריכוז וחשיבה כפייתית. 2.4. יש לזכור שסימפטומטולוגיה חריפה לא מעידה בהכרח על פרוגנוזה גרועה. קיים קשר חלקי בלבד בין צורתה החיצונית של התגובה (עצמת הסימפטומים וסוגם) לבין היותה של התגובה פתולוגית או נורמלית, ולסיכויי ההחלמה ממנה. 3. התייחסות אישית 3.1. קווים מנחים: 3.1.1. בעת הפניה לאדם במצוקה, על בעל המקצוע להציג את עצמו, תפקידו, ולומר שהוא שייך לצוות החירום של המרפאה / בית - החולים או לצוות אתר הדחק. 3.1.2. יש לתת עזרה למצוקה המיידית: 3.1.2.1. לספק תחושת הגנה מהאיום. 3.1.2.2. מתן אוכל ושתייה. 3.1.2.3. מתן מידע לגבי התגובות המוקדמות. 3.1.2.4. יצירת קשר עם מקורות תמיכה ואחרים משמעותיים (למשל משפחה). 3.1.3. ההתערבות היא קצרה, ישירה ואסרטיבית. ההתייחסות היא לכאן ועכשיו. מדובר בעזרה ראשונה נפשית ולא טיפול פסיכולוגי, כשהמטרה היא החזרה לאיזון ולתפקוד. 3.1.4. יש להקשיב לסיפור של האדם ולזהות באילו ערוצי תקשורת הוא משתמש (וזאת על פי מודל BASIC-PH - ראה סעיף 5 לנספח זה). יש להתייחס לאדם דרך שפת ההתמודדות שלו, "להתחבר" אליו בטון הדיבור, בשפות שלו, בדימויים ובסימנים הלא - ורבליים. 3.1.5. יש לתת משוב תומך ולנסות להימנע מעימות. 3.1.6. יש לתת הזדמנויות לבחירה בין מספר אפשרויות. אלה מגבירות את תחושת השליטה. חזק ועודד כל מה שהאדם בוחר ומבצע. 3.1.7. יש לנסות ולנטרל דיבור שלילי פנימי. בצורה זהירה ורגישה יש לנסות להציע reframing וליצור yes set וחשיבה חיובית. 3.1.8. יש להגדיר עם האדם את משאבי ההתמודדות שלו. העבר מסר לאדם כי שיש לו כוחות התמודדות למרות שעבר אירוע קשה. 3.1.9. יש חשיבות להצטרפות לנפגע, להעברת מסר "אני אתך, אתה לא לבד". להגיב באמפתיה לבלבול, לחוסר האונים, כאשר יש חשיבות רבה להתקשרות. 3.1.10. אין לחפש טיפול דינמי או לחפש התייחסות לפתולוגיה, לא לחפש התייחסות לעבר (העבר יעלה בהקשר של התמודדויות קודמות). לא לפרש, לא לפרק הגנות. 3.1.11. רבים מגיבים בתגובת דחק חריפה ורבים מתאוששים וחוזרים לאיזון ולתפקוד. על כן יש להאמין בכוחות ההתמודדות של האדם ולכבד את סגנון ההתמודדות שלו. אין להכתיב דרך התמודדות שנראית לנו או דרך אחידה. 3.1.12. לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק, יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות אפשריות, פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה"ח במידת הצורך. 4. התייחסות קבוצתית - דיבוב פסיכולוגי מובנה (דפ"מ) 4.1. מטרות הדיבוב הפסיכולוגי: 1. הבנייה קוגניטיבית. 2. הבעת רגשות. 3. תמיכה חברתית. 4. נרמול התגובות. 5. התמקדות בהתמודדות. 4.2. מבנה הקבוצה: 4.2.1. בקבוצת דפ"מ עד 10 משתתפים. 4.2.2. האדם המופנה לדפ"מ נרשם, נבדק בחדר מיון בדיקה פיזית ובדיקת אוזניים והופנה לאתר מצבי דחק. 4.2.3. אין להכניס לקבוצת הדפ"מ אנשים במצב דיסוציאטיבי, אנשים שעברו טראומה אישית או במצב פוסט - טראומטי. 4.2.4. במידת האפשר מומלץ להפריד בין אנשים עם רמות חשיפה שונות לאירוע. 4.2.5. אין להכניס אנשים זרים או בני משפחה, שלא היו באירוע. 4.2.6. לפי שיקול דעת אפשר להכניס בן משפחה כשהנפגעים הם ילדים. 4.3. מיקום הדפ"מ: 4.3.1. הדפ"מ יערך בחדר שקט באתר, אשר נפרד מחדר מיון. 4.3.2. יש לסדר את הכיסאות כך שתתאפשר ישיבה במעגל, עם רהיט נמוך באמצע. 4.3.3. יש לדאוג למזון ושתייה זמינים. 4.4. הנחיית הדפ"מ: 4.4.1. הרפ"מ יועבר על ידי שני מנחים מתחום בריאות הנפש (מנחה ראשי ומנחה משנה). 4.4.2. תפקיד המנחה הראשי: 4.4.2.1. המנחה הראשי מנחה את הסבבים. 4.4.2.2. המנחה ישתדל להשרות אוירה חמה ומקבלת. 4.4.2.3. המנחה ייתן תשומת לב מרבית לכל דובר, תוך התייחסות לדינמיקה המתרחשת בקבוצה וימנע פגיעה או בקורת. 4.4.2.4. המנחה יפעיל משתתפים בתפקיד של תומכים ומנרמלים, לעזרת אלו המביעים סבל או בקורת עצמית קשה. 4.4.2.5 המנחה ישים לב גם לשקטים בקבוצה ולאלו שמוותרים על תורם בסבב. 4.4.3. תפקיד מנחה המשנה: 4.4.3.1. יעזור למנחה העיקרי להקפיד לפעול על פי הפרוטוקול, ובעיקר לא לגלוש לטיפול. 4.4.3.2. מנחה המשנה יכול להפנות את תשומת לבו של המנחה הראשי להתרחשויות משמעותיות שנעלמו מעיניו, ובעיקר לאלו הרוצים לחזק דברי חברים או לתמוך בהם. 4.4.3.3. למנחה המשנה תפקיד של סיוע וליווי משתתפים שקשה להם, הן תוך ישיבה לידם והן בהצעה למשתתף שקשה לו לצאת החוצה לשיחה קצרה ביניהם ואחר כך לעודדו לשום לקבוצה. מנחה המשנה יוצא מיד אחרי כל מי שיוצא באופן עצמאי מהקבוצה ומברר איתו מה מצבו. 4.4.4. מחוץ לחדר הדפ"מ יהיו מטפלים מהצוות שיוכלו לקלוט אנשים שיוצאים מהקבוצה ולשוחח עם בני - משפחה אשר מגיעים לאתר. 4.5. מבנה הדפ"מ והצגתו: 4.5.1. "אנחנו נפגשים בעקבות האירוע ב . שמי ואני (המקצוע). המנחה השני הוא (שם ומקצוע). אנחנו עומדים לערוך שיחה קבוצתית שהיא לא טיפול. השיחה הזו תעזור לשחזר ולהבין יותר מה קרה באירוע, ולהתייחס למחשבות, לרגשות ולהתמודדות עם מה שקרה. הדברים שיעלו בשיחה הקבוצתית עלולים להכאיב או להביא לעליה במתח. חשוב שנדע שזו תופעה נורמלית, ומהניסיון שלנו אנו יודעים כי בהמשך זה יעזור. אנו נעבוד בצורה של סבבים. כל אחד יוכל לדבר בתורו, אבל הוא לא חייב לדבר, אם אינו רוצה בכך. לכל סבב יהיה נושא. בסבב הראשון נדבר על העובדות, על מה שקרה. בסבב השני נדבר על מחשבות, רגשות ותגובות שלכם למה שקרה. בסבב השלישי נדבר על מה עוזר להתמודד ובשלב האחרון נדבר על מה יכול לקרות בהמשך. אחרי הסבב הראשון נעשה הפסקה של רבע שעה. בסוף השיחה הקבוצתית לכל אחד מכם תהיה שיחה קצרה (של 5-10 דקות) עם אחד מאתנו. כמובן שיש לכל אחד זכות לעזוב את החדר, אך הוא מתבקש לשוב בחזרה בהקדם, כי זה חשוב גם לאדם שיוצא וגם לנשארים בקבוצה. מחוץ לחדר יש כמה אנשי צוות פנויים, ואם מישהו מכם יצא - יוכל לדבר איתם. אנחנו מבקשים שכל אחד ידבר בשמו ורק בשמו, ואין להעביר ביקורת עם דברי אחרים. אנחנו לא רושמים מה שנאמר ומבקשים שמה שנאמר פה לא ישמש לשיחות רכילות במקום אחר. האם יש שאלות?" 4.5.2. סבב העובדות: 4.5.2.1. כל אחד מתבקש להציג את עצמו ולספר על האירוע מנקודת מבטו. מי שלא רוצה לספר, מתבקש רק לומר את שמו (הסבב יכלול תיאור ושחזור של האירועים תוך הבחנה בין עובדות לשמועות). מה הקשר שלך לאירוע? מה קרה לפני ובזמן האירוע? מה ראית? מה עשית? (לא רגשות, לא מחשבות, לא החלטות). 4.5.3. סבב המחשבות, הרגשות,התגובות: 4.5.3.1. אילו מחשבות העלה האירוע בדעתך (על האירוע,עליך)? מה החלטת לעשות? מה מתוך ההחלטות שלך ביצעת ומה לא? איך האירוע השפיע על תגובותיך ומה הרגשת? מה היה החלק הכי קשה עבורך באירוע? מהו החלק המשמעותי ביותר בשבילך באירוע? (חשוב שהמנחה יסתייע בקבוצה על מנת לנרמל תגובות, ומסר ש"זה טבעי שבעקבות אירוע כזה אנשים מתקשים להירדם או שיש להם רגשות אשם"). 4.5.4. סבב ההתמודדות: 4.5.4.1. מה עזר / יעזור לך בהתמודדות? כיצד התגברת על אירוע חריג בעבר, מה עזר אז? (חשוב להדגיש בסיכום הסבב את מגוון משאבי ההתמודדות העומדים לרשות המשתתפים ולהביע בטחון באפשרות שמרבית האנשים מצליחים להתמודד למרות הקשיים). 4.5.5. ההתייחסות המנחה לצפי לעתיד: 4.5.5.1. המנחה יזכיר קשיים העלולים לצוץ בעתיד, וידגיש שאם הקשיים המקשים על התפקוד אינם דועכים ואף מתגברים במהלך השבועיים הקרובים או החודש הקרוב, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. 4.5.6. סיום: 4.5.6.1. המנחה יסכם במספר משפטים את התגובות ואפשרויות ההתמודדות לפרט ולמשפחה, כולל קווי סיוע, ויתן למשתתפים דף ובו כתובות ומספרי טלפון לאן ניתן לפנות. 4.5.7. הפגישה האישית: 4.5.7.1. בעקבות השיחה האישית וההתרשמות בזמן הקבוצה ניתן להחליט אם האדם ישוחרר מהאתר או שיישאר להמשך טיפול פרטני או תרופתי. 4.5.8 דפ"מ איננו יעוץ או טיפול פסיכולוגי. על אנשי ברה"נ להיות מודעים לנטיות-הרגילות שלהם לטיפול דינמי, להתמקדות בתחום הרגשי, לחיפוש פסיכופתולוגיה ולהתייחסות לעבר של המטופל. היזכרות באירועי עבר שכיחה מאוד, אך יש לנצלה כמקור ללמידה והתמודדות. ושוב, לא לפרש ולא לפרק הגנות. מודל BASIC-PH 5.1. מודל BASIC-PH מזהה 6 ערוצי התקשרות מרכזיים דרכן אנשים מתבטאים: B אמונות אמונות אופטימיות, נוסטלגיה, חיפוש משמעות, ערכים, תפילות תקווה, "זה הגורל" זה העונש שמגיע לי", יש /אין לי מזל". A רגש הבעות רגש (אוהב, עצוב מתרגש, פוחדים ממני, מציק), בקשת תמיכה רגשית או ביטוי בדרכים לא מילוליות, הבעת פנים, טון הקול. S חברתי התייחסות לאנשים בעלי משמעות, קרובים, חברים, השתייכות לקבוצה, לקיחת אחריות חברתית. התייחסות לתפקידים, למעמד חברתי. I דמיון שימוש בדמויות או במצבים דמיוניים, הסחת דעת באמצעות חלומות בהקיץ ומחשבות נעימות, האנשה, שימוש, שימוש במטפורות, ביטויי "כאילו" או "כמו" אינטואיציה, הומור יצירתיות. C קוגניטיבי ביטויי הגיון ומציאות, תיאורים מפורטים של מציאות, עובדות מדויקות, ציון תאריכים, הסברים, סיבות או שימוש בהסבר הגיוני, איסוף מידע, פתרון בעיות, דו-שיח פנימי. PH פיזי פיזיולוגי תיאור של פעולות, פעילות פיזית (הליכה, ריצה, שינה), גודל, ממדים פיזיים, תיאור תחושות גופניות (עייפות, כובד, כאב, קור), התייחסות למחלות, תרופות, סמים. 5.2. אנשים משתמשים בד"כ בצירופים שונים של ה"שפות" הנ"ל. צירוף מקובל ומגוון הוא: C-S-PH (קוגניטיבי-חברתי-פיזיולוגי). 5.3. אדם המשתמש בערוצים רבים הוא בעל סיכוי להתאוששות. אם יש לאדם רק שפה אחת, הוא בקבוצות סיכון. 5.4. לפי מודל BASIC-PH השפות הנוכחיות שזוהו בדבריו של האדם הן השפות דרכן תיערך ההתערבות. יש לנסות לבנות גשר אליו תוך שימוש במודל זה. במצב של דחק האדם מתמקד בשפות המרכזיות שלו, וצריך להתאים את עצמנו אליו. אם הוא מאוד קוגניטיבי, ניתן לדבר איתו ולהתחבר אליו דרך הערוץ הקוגניטיבי. אם השפה שלו היא קוגניטיבית, ואנחנו נפנה אליו דרך השפה הרגשית הוא עלול לא להגיב, כי כעת הוא עסוק בהישרדות ואיננו מסוגל ליצור קשר דרך ערוצים שאינם מרכזיים וזמינים עבורו. המצב איננו מתאים לתרגל איתו שפות חדשות.


נספח 2 - טופס מידע למשתחרר אגרת למשתחרר שלום לך, זה עתה היית אתנו בבית החולים לאחר שעברת אירוע קשה ועצוב. את/ה עכשיו בדרכך הביתה, ואנו מקווים, כפי שקורה עם מרבית האנשים, שמיום ליום תרגיש הקלה בהרגשות ובתחושות. ברור לנו כי אי אפשר לשכוח לגמרי אירוע כמו שעברת, אבל מניסיוננו, גם הזיכרון הזה, שבהתחלה הוא מציק ואפילו עולה ללא רצונך, יעשה יותר ויותר נסבל ופחות ופחות מטריד ככל שהזמן יחלוף. חשוב לנו לתת לך ולמשפחתך מידע על תחושות ורגשות שיכולות ללוות אותך מספר ימים. אבל כאמור ברוב המקרים, אנו מצפים שהן תפחתנה עד כדי העלמות בתוך כשבוע . אם תחוש/י את/ה או בני משפחתך כי אין רגיעה או אף יש החמרה בתחושות שלך אנא אל תהסס/י לפנות אלינו לטלפון או להגיע למיון. בפנייתך אנא ציין כי היית באירוע קשה וקבלת טיפול ראשוני אצלנו. זה יקל עלינו להתאים לך את הטיפול המתאים. בכל מקרה חשוב לשמור את הדפים האלה במקום שיהיה אפשר למצוא אותם שוב ולקרוא בהם במידת הצורך. חשוב לזכור כי התגובה לאסון היא אישית מאד, אבל ישנן תגובות משותפות לאנשים רבים, אנו מקווים, כי דף זה, יעזור לך להבין כיצד אנשים מגיבים בדרך כלל. הדף ינחה אותך כיצד לעזור לעצמך כדי להתחזק ולחזור לתפקד או כיצד לסייע לקרוב משפחה שהיה באירוע . הדבר הראשון שעליך לזכור הוא כי רגשות כואבים הם חלק בלתי נפרד מתגובה נורמלית למצב לא נורמלי . רגשות ותחושות נורמליות למצב הן: - תחושת חוסר אונים: מה יכולתי לעשות במצב מהמם כזה? - כעס: על מה שקרה, על מה שקורה, על מי שאיפשר שדבר כזה יקרה... - שאלות: מדוע אני? מדוע דווקא לי? מדוע בקהילה שלי? מדוע לאלו שכל-כך יקרים לי? - חרדה: לפתע החיים נראים הרבה פחות בטוחים, הרבה פחות ניתנים לניבוי, הרבה יותר מאיימים; אולי אשבר (?!) מה יקרה לי כעת? מה יקרה ליקירי כעת?... - בושה: על שאני כל-כך חסר אונים, על כך שאני מגיב בצורה כזו, על שאני זקוק לעזרה... - אשמה: כי מצבי טוב יותר משל אחרים ,על כי לא עשיתי די למנוע... - קהות: הימנעות ממחשבות או רגשות על דברים: תחושה שהעתיד "לא ורוד", חסרה "שמחת חיים"... - קשיי ריכוז: מחשבות חוזרות על דברים שקרו באסון, קושי להתרכז, קושי לזכור... - ביעותי לילה- חלומות שקשורים לאירוע ומעירים אותנו. - עצבנות- על כל מיני דברים קטנים, רצון לשקט מוחלט. תחושות פיסיולוגיות נורמאליות למצב הן: - עייפות / ליאות. - קושי להירדם. - קשיי נשימה. - בפי, תחושת חנק. - תחושת פובד בחזה. - הרגשה של דופק מואץ. - שלשול ו / או השתנה מרובה. - מתח בשרירים. - סחרחורת. - אבדן תיאבון. - התעוררות מחלום רע שקשור באירוע. - בהלה מרעש פתאומי שבד"פ לא אמור להיות מפחיד. - רעד בגוף. - פובד ברגליים. אין הפרח שתגובות אלו יופיעו אבל אם הן מופיעות חשוב לזפור שהן חלק מהתגובה של הגוף שלנו למצב הסכנה העצומה שהיית בו. לעיתים אנשים מופתעים מזה שהם מסוגלים לצחוק, לפטפט ועל ענייני יומיום ולהרגיש שהכל בסדר ולפתע נזכרים בדבר שהיה קשור באירוע שעברו והם פתאום עצובים ומתוחים מחדש. זוהי תופעה נורמאלית אשר קשורה בתהליכים של ארגון הזיכרונות במוח שלנו וחולפת. פיצדלהתגבר? לכל אחד הדרך והקצב להתגבר על אירועים קשים וחלקנו נזקקים ליותר זמן או לעזרה מאחרים (משפחה , חברים או אנשי מקצוע). ראשית ההתגברות בכך שתבטא/י את עצמך. אל תחשש/י לספר שוב ושוב את הסיפור , אם זה מתאים לך, ואם מי שמבקש, מוכן לשמוע זאת, מקשיב ומתענין. תן/י לסיפור ולרגשות לצאת. אל לך לחשוש שתאבד/י שליטה אם תבטא/י רגשות. להיפך, חסימה "בכוח" של רגשות שמבקשים לצאת עלולה להביא לבעיות אחר כך. בכי, למשל, הוא תגובה טבעית המביאה שחרור והקלה. אל "תחנוק" או "תחסום" רגשות. אין לאיש זכות לשפוט אותך על מה שאת/ה מרגיש/ה להיפך אם תשתף את יקירך זה עשוי להקל עליך ולעזור להם להבין מה קרה לך. הבע את עצמך ואפשר/י לאחרים בסביבתך להביע את עצמם. • נסה לאכול ולו מנות קטנות, הקפד/י לשתות נוזלים (נסה להימנע מקפה ואלכוהול). • הקפד ללכת לישון לפני חצות, אל תאכל הרבה לפני השינה ואל תשתה קפה או תה רגיל לפני השינה. • גם אם ישנת רק 4 שעות - אל תדאג הגוף שלך נח , אם קשה לך להירדם, נסה לפחות לנוח, הקשב/הקשיבי למוזיקה שאת/ה אוהב/ת או הסתכל/י בתכנית או סרט שאת/ה אוהב/ת. • אם יש לך קשיי הירדמות / שינה נסה להימנע מלישון באמצע היום. • השתדל/י להיות בתוך קבוצה ש"איכפת" לה ממך - משפחה, חברים, חברים לעבודה. בקבוצה זו חשוב שתדבר על הצרכים שלך, תבטא את רגשותיך ללא מבוכה. באותה מידה, חשוב כמובן, שתאפשר לאחרים בקבוצה לדבר על אשר עם לבם. • אל תצפה שרגשות ותחושות ייעלמו "תכף ומייד". • גם כאשר המצב דורש לעשות הרבה, עליך לדאוג לעצמך למנוחה, לשינה ולכך שתשהה זמן מספיק עם הקרובים לך (משפחה וידידים). • דאג לחזור, בהדרגה, לשגרת חיים. • נסה להיות פעיל/ה ולסייע לאחרים בתנאי שסיוע זה לא יפגע בך. • אל לך לדחות תמיכה מצד הזולת: אין זו בושה ובמיוחד במצב הנתון, להישען על אחרים. התחלקות עם הזולת חשובה. • אם הנך נוהג במכונית, השתדל לנהוג ביתר זהירות מהרגיל ולהיזהר יותר גם בבית ובעבודה. • מתח יוצר בלבול ואנשים נוטים יותר לתאונות כאשר הם במתח. • אם לא עישנת הימנע/י עד כמה שניתן מעישון, אם את/ה מעשן/ת השתדל לא להעלות את כמות העישון. • טול תרופות הרגעה אך ורק בהמלצת ובהשגחת רופא. אפשר ללמוד שיטות שיחליפו את השימוש בתרופות, כדי שנטילת התרופות לא תהפוך להרגל. (הרפיה, ספורט, נשימות, מדיטציה וכו׳). • רבים מוצאים בתפילה, ואמונה משענת ברגעים קשים, כמו גם בקריאת חומר על מה שקורה להם במצב שכזה. • יש אנשים שפעילות גופנית מסייעת להם, כמו הליכה, שחיה, או לחליפין הרפיה או מדיטציה. • לפעמים תמצאו שהומור, דמיון מודרך או להסיח את הדעת על ידי צפיה בסרט "רגיל" בטלביזיה יכול לעזור. מה יהיו הסימנים שלכם שמצבכם משתפר? • חזרה לשיגרה: לעבודה, למשימות הבית והמשפחה. • חזרת התיאבון. • שינה של לפחות 4 שעות בלילה. • ירידה במחשבות על האירוע. • כשנזכרים באירוע הדמעות לא עולות מיד בעיניים. • הריכוז משתפר- אפשר לקרוא ספר / מאמר או לצפות בתכנית ולזכור על מה מדובר. • ההומור חוזר. • ההרגלים הישנים חוזרים. • מרץ ואנרגיה לעשות את מה שאהבתם תמיד לעשות. • סימן שידוע רק לך ש"חזרת לעצמך"-חשוב עליו, חפש אותו, ותן לעצמך סימן כשהוא הופיע. הסימנים שתוארו כאן הם סימנים מעודדים אך לא תמיד מבטלים קושי ולכן אם למרות הסימנים הללו אתם מרגישים צורך להתיעץ פנו למספר . מתי לפנות לעזרה מקצועית? • כאשר את/ה חש/ה כי אינך שולט יותר ברגשות או בתחושות ובתגובות הגופניות, למרות ניסיונותיך לשלוט בהם ותחושה זו אינה משתפרת עם הזמן. • כאשר הרגשות והמחשבות אינם נרגעים ואף מוחרפים. • כאשר אתה מרגיש קהות- חושים מתמשכת או שאינך מוצא מנוחה לעצמך במשך זמן ממושך. • כאשר אינך יכול לישון מספר ימים. ברציפות. • כאשר אינך מוצא מישהו לחלוק עמו את הרגשותיך ואתה חש צורך חזק לעשות זאת. • כשיחסיך עם בני המשפחה ו/או עמיתים משתבשים מאד. • כאשר אינך מתפקד לאורך זמן. גם כאשר הנך פונה לעזרה מקצועית, אין זאת אומרת שאינך אותו אדם שהיית קודם לאסון. עליך לזכור כי מדובר במצב לא-נורמלי והקשיים שאתה מתנסה בהם הם זמניים, מוכרים וכי יש לאנשי מקצוע דרכים לא מסובכות לסייע לך להתגבר ולחזור לתפקוד רגיל. עליך לזכור כי חזרה לתפקוד רגיל "לוקחת זמן" וכי כאב נפשי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. רוב האנשים יוצאים מהמצב מחוזקים יותר, "חכמים" יותר ומנוסים יותר לעומת העבר שלפני האסון. נספח 3 - דפי מידע על תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והצעות להתערבות תסמינים: חוסר תגובה (שוק), אפתיה, סירוב למזון ושתייה, REACTION STARTLE, בפי מתמשך, רעידות ופרפוסים, הקאות. הנחיות: בגילהרך: יש להצמיד לילד אדם מופר, רצוי פמובן הורה (אם אפשר). את הטיפול בילד לבצע באמצעות ההורה או ממלא מקומו. קודם פל להרגיע את המטפל בילד, על ידי שיחה קצרה, משקה חם, הרפיית נשימות ומתן הנחיות ברורות: - להחזיק את הילד על הידיים, לשמור על מגע גופני. להשקות במים חמים וממותקים. - לתת עיסוי קל בקצב הנשימה - לנשום עם הילד ביחד ולהעביר את הילד בהדרגה לנשימה סדירה. - לדבר אל הילד בקול שקט ומונוטוני חשוב שהילד ישמע את הקול המרגיע, התופן לא פל פך חשוב בשלב זה. - לא לנסות להרגיע את הבפי, יש להרשות פורקן של התגובות הפסיפו מוטוריות. בגיל הגן עד גיל 8 בערך: פנ"ל, לערוך הפרות בתוספת דיבוב קצר: מה ראית? מה שמעת? מה חשבת? מה היה אתך? - להרגיע: עפשיו הפל עבר, זה נגמר, אין פל ספנה, אתה במקום בטוח. - לענות על שאלות בפנות אצל ללא פירוט. - להגיש צעצועים. הילד יפול לתאר את האירוע בעזרת צעצועים פשוטים. - להגיש נייר וצבעים, להציע לילד לצייר בלי הפוונה. - אם הילד לא שקט, לא לנסות להושיב או להשפיב אותו. - תנועתיות מוגברת היא דרך להיפטר מעודף ריגושים סומטיים. בגיל בית ספר: - אם אפשר, לצרף מספר ילדים יחד. ילדים מתחזקים על ידי קשר חברתי. - יש להסביר לילד היפן הוא נמצא, להצמיד לו איש צוות טיפולי. - לערוך היפרות, לבקש מהילד פרטים אישיים: גיל, פיתת לימוד. - לערוך דיבוב קצר: מה ראית? מה שמעת? - לשאול שאלות מחזרות: מה חשבת - שעזר לך? מה הרגשת שעזר לך? ומה עשית - שעזר לך? מי היה אתך? מי עזר לך? למי עזרת (אם זה רלוונטי). - יש להציע ציור, פתיבה. - אפשר להשתמש לצורך הדיבוב בסט מיוחד של קלפים טיפוליים, המאפשרים ביטוי עקיף של רגשות, פאשר לילד או לנער קשה להתבטא באופן ישיר. - יש להרשות לילד לדבר פפי רצונו, לא להפסיק בפי. לבקש רשות למגע גופני, פמו יד על הפתף או חיבוק קל. רק ברשות! כללי: - אם אין סיבה רפואית - לא להשכיב במיטה. - רצוי למצוא מקום שקט. רעשים פתאומיים עלולים לגרום להתפרצויות נוספות. המלצות להורים: הורים הנם למעשה מקור הביטחון והכוח של הילדים, לא רק בגילאים צעירים אלא לאורך התבגרותם. אין פלא איפה, כי מחקרים רבים מצאו התאמה גבוהה בין תגובות ההורים במצבי משבר ובין תגובות ילדיהם. ניתן לדמות הורים וילדים למערכת של כלים שלובים המשפיעים האחד על רעהו. הורים המודעים לתחושותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם במצבי לחץ מתמשכים ערוכים טוב יותר למציאת דרכים אפקטיביות להתמודדות עמם ומסוגלים להפריד טוב יותר בין חוויותיהם לחוויות ילדיהם. הנחיות כלליות 1. צפה כי התקופה הסמוכה לאירוע הטראומטי תהיה קשה. הייה סובלני כלפי השינויים שיופיעו אצלך ואצל ילדיך והעסק עצמך ואת הילד בפעילות בריאה שמחזקת את יכולות ההתמודדות במצבי דחק. שמור על מנוחה ותזונה נכונה. 2. השתדל להמשיך ולשמור על שיגרה ולוחות זמנים קבועים. מצא זמן לתחביבים ולפעילות נעימה כמו מוזיקה, קריאה, ספורט וכד׳. 3. אל תהסס לבקש את תמיכתם של אנשים הקרובים אליך אשר יכולים להקשיב ולהשתתף ברגשותיך. מידת העזרה שהם יכולים להעניק עלולה להיחלש במידה וגם הם נחשפו לטראומה דומה. 4. חפש קבוצות תמיכה בקהילה במידה ואינך יכול להישען על קרוביך, שם תוכל ללמוד מניסיונם וחוויותיהם של אחרים ולהיווכח שרגשותיך ותגובותיך משותפים לאחרים. 5. הימנע בתקופה הסמוכה לאירוע הטראומטי מהחלטות גורליות, כמו שינוי במקום מגורים, או שינוי במקום הלימודים של הילד משום שהן גורמות לעומס רגשי ודורשות משאבים נפשיים גדולים מאד. 6. הענק לעצמך ולילד את הזמן הדרוש כדי להתרפא ולהתאבל. 7. דף המלצות להורים (המשך) תגובות ילדים למצבי לחץ והנחיות להתערבות בטווח הקצר

      • במידה ואתה מזהה כי הילד סובל מהסימנים המופיעים להלן במשך תקופה ממושכת או כי הסימפטומים

מחמירים, פנה לייעוץ פסיכולוגי.


אין לעשות רצוי לעשות פירוט הסימפטום הסימפטום לנסות להימנע מביטויי כעס וזלזול. לעודד את הילד להיפרד אך לא להיכנס לעימות. להחזיר לילד את בטחונו, להיות עם הילד עד כמה שניתן, לשוחח איתו כדי להרגיעו, לשמור על נסגרת חיים רגילה. אינו מוכן להישאר לבד, אינו מוכן ללכת לגן ולבית הספר. הילד נדבק לא להכריח את הילד לאכול ולא להילחם בו. שמרו על מסגרת זמני האכילה והרגלי האכילה התקינים. לא לחשוש - ילד בריא יבקש אוכל בעצמו. חוסר תיאבון, הקאות, יריקות. בעיות אכילה לא לכעוס ולא להיכנס למלחמה. הדבר רק יגביר מתח שוחחו עם הילד כדי להרגיעו, עזרו לילד לשמור על זמני יציאה קבועים. חזרה להתנהגות ילדותית. הרטבה ועשיית צרכים. בעיות בהרגלי ניקיון היו עם הילד כאשר הוא מפחד ליד מיטתו ולא במיטתך. השתדלו לא לתת סמי שינה, אלא בעצת רופא. שמרו על הרגלי שינה קבועים. שוחחו עם הילד על פחדיו. פחד מפני הליכה לישון, פחד מהתעוררות וסיוטי לילה, פחד מהישארות לבד בחושך. פחדי לילה וקשיי שינה אין לתת לילד תרופה ללא מרשם. היו עם הילד או שחקו ודובבו אותו על פחדיו. התייעצו עם רופא. כאבי בטן, כאבי ראש. מיחושים גופניים ילד הכועס יש לעוצרו ולהרגיעו בתקיפות ולא בתוקפנות. שוחחו עם ילד ועודדו אותו לבטא עצמו. חשוב לתת לילד להבין שיש גבול לדרישותיו ותוקפנותו. יש לאפשר לו לבטא את פחדיו וכעסיו, בציור ומשחק או בדיבור. תוקפנות גופנית לגבי בני משפחה ואחרים. תוקפנות ועקשנות שתכליתה להתגבר על תחושת אין אונים. תוקפנות לא להתווכח עם הילד, לא לומר שאינו צריך להרגיש כפי שהוא מרגיש הקשבה ומיתון הפעילות המוגזמת, אם אפשר על ידי מתן תפקיד או מטלה כלשהי, להציב גבולות בזהירות וכחנות, דיבור שוטף, (תכליתם להתגבר על תחושת חוסר אונים). פעילות יתר לא לפחד מהתופעה, לא לאיים ולא להעניש, לנסות להרגיע את הילד. במקרה של גמגום ועוויתות יש להתייעץ במומחה (רופא או פסיכולוג). מציצת אצבע, אוננות מוגברת, גמגום ועוויתות תופעות אחרות לתת לילד משימות קצרות, פשוטות וברורות, כדי להחזירו לאט לאיזון שלו. קושי למקד תשומת לב בעניין אחד, בלבול, שעמום, אי ידיעה מה לעשות ובמה לשחק קושי בריכוז לא לגלות רחמים מוגזמים או כעס. לתת תשומת לב, ליצור מגע אישי, דיבוב ושיחה, מתן אוכל נוזלי וחם. שתיקה, עצבות ממושכת, האטה בפעילות, חוסר תיאבון, הבעת ריקנות, מבט תוהה דיכאון/אפטיות לא להאשים ולא להבטיח ש"הכל יהיה בסדר", לא לתת תרופה ללא מרשם. לגלות תשומת לב, לספק מקום נוח ומבודד, התייעצות עם רופא ניסיון להינתק מהסובב, כאבי ראש חזקים, כאבי בטן, הרגשת שיתוק בחלקי גוף שונים, חוסר בטחון רב תגובת חריפות ותגובות אנטי חברתיות לא להכות, לא לשפוך מים, לא לסטור, לא ליצור התקהלויות, לא לתת תרופות ללא הנחיית רופא. לנסות לעצור בתקיפות ורק אם אין ברירה אף בכוח, לתת הוראות פשוטות וברורות כדי להחזירו בהדרגה לאיזון. ניסיונות בריחה, אבדן שיפוט, ריצה פראית בכיוון בלתי מבוקר. פאניקה


נספח ה׳ - נוהל חבירה 1. כללי א. מלקחי האירועים רבי הנפגעים, עולה הצורך בסיוע של רופאים פסיכיאטריים ופסיכולוגים במצבי פגיעות המוניות המתרחשות ברגיעה. ב. מאחר ובחלק מבתי החולים הכלליים, אין כוח אדם מקצועי ומיומן בתחום בריאות הנפש ובאחרים אין כוח אדם בהיקף הנדרש, יש צורך בתגבור בתי החולים הכלליים בכוח אדם ספציפי מתחום זה. 2. המטרה א. קביעת נהלי חבירה עם בית החולים הכללי. ב. הגדרת משימות לצוות בריאות הנפש. 3. השיטה א. לכל בית חולים כללי בו נדרש תגבור של כוח אדם מקצועי מתחום בריאות הנפש יוגדר בית חולים פסיכיאטרי ומרפאות בריאות הנפש בקהילה שבאחריות בית החולים הפסיכיאטרי שיהוו את המקור לחבירת כוח האדם (רצ"ב רשימת החבירה). ב. כוח האדם המקצועי שיוקצה יכלול עד 8 אנשי צוות: - 2 פסיכיאטרים (ילדים ומבוגרים). - 2 אחיות מוסמכות בוגרות קורס על בסיסי בפסיכיאטרייה. - 2 פסיכולוגים (ילדים ומבוגרים). - 2 עובדים סוציאליים. - 2 אחיות פסיכיאטריות. ג. היקף כוח האדם, שיוקצה יקבע על ידי מנהל ביה"ח הפסיכיאטרי מבית החולים ומהמרפאה לבריאות הנפש בתיאום עם מנהל בית החולים הכללי אליו יחבור לפי היקף האירוע. ד. כוח האדם שיוגדר, יחבור לבית החולים במצבים הבאים: - אירוע רב נפגעים ברגיעה (כולל סיוע לצוותים הרפואיים לאחר הטיפול בנפגעים). - מצב חירום. - תרגילי חירום. - הדרכות לקראת תרגיל. ה. לצורך הבטחת הגעת כוח האדם המתגבר יבוצעו הפעולות הבאות: - בית החולים הפסיכיאטרי יעביר מראש אחת לחצי שנה להנהלת בית החולים הכללי ולפסיכיאטר המחוזי את רשימת אנשי הצוות מבית החולים וממרפאות הקהילה כולל אמצעי הקשר לאיתור מיידי. - בית החולים הכללי יעדכן את שמות העובדים ומספרי הטלפון שלהם במערכת אזעקת סגל. - הצוות של בית החולים הפסיכיאטרי ו/או המרפאה לבריאות הנפש ישתתף מראש במפגש היכרות, בתרגול ובתדרוך לקראת התרגול בבית חולים כללי. 32


- בעת אירוע אמת או תרגול אזעקת סגל, יקראו אנשי הצוות הפסיכיאטרי החובר לבית החולים. - במקביל הודעה תימסר למנהל בית החולים הפסיכיאטרי שידאג לחלופות על פי הצורך מבית החולים או מהמרפאה. ו. משימות צוות בריאות הנפש: - מתן עזרה ראשונה נפשית לנפגעים, כולל מתן כתובת לקבלת סיוע במשך ו/או הפנייה להמשך התערבות לפי הצורך. - הכנת בני משפחה למפגש עם הנפגעים. - סיוע באיסוף מידע מבני משפחה לגבי זיהוי אלמונים. - סיוע נפשי במידת הצורך לצוות המטפל לאחר האירוע (DEBRIFING). - פתיחת קו טלפון חירום למתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון. ז. שילובו של הצוות הפסיכיאטרי החובר יבוצע בדרכים הבאות: - פירוט תפקידי הצוות הפסיכיאטרי החובר ואופן שילובן במצב החירום ברגיעה (אר"ן), יעוגן בנוהל ההפעלה של בית החולים הכללי. - האחריות לניהול הצוות המתגבר חלה על מנהל בית החולים הכללי/נציגו. - עותק מנוהל הפעלת בית החולים באר"ן יועבר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי. - הצוות החובר יוזמן למפגש אוריינטציה בבית החולים הקולט להכרת פריסת בית החולים באר"ן, הצוות האורגני המופעל באירוע ואופן ההפעלה האינטגרטיבית. ח. שמירת כשירות וכוננות שוטפים תבוצע כדלקמן: - באחריות הנהלת בית החולים הפסיכיאטרי לעדכן אחת לשנה את פרטי הצוות החובר מבית החולים ומהמרפאה לבית החולים הכללי. - באחריות הנהלת בית החולים הכללי להעביר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי כל שינוי ועדכון בנוהל הפעלת בית החולים באר"ן. - באחריות בית החולים הכללי יזומן הצוות החובר לתרגילי אר"ן שיערכו בבית החולים. - באחריות בית החולים הפסיכיאטרי לבצע השתלמויות בנושא אבחון והתערבות בתגובות דחק במצבי פיגוע שונים. צוותי ברה"נ חוברים איוש אתר דחק באמצעות מערך ברה"נ של בית החולים הכללי איוש אתר דחק באמצעות בתי חולים פסיכיאטריים או קופות החולים בית חולים כללי + זיו צפת זיו צפת עפולה פוריה + עפולה עפולה מזרע/ילדים נהריה הגליל נהריה + רמב׳׳ם/טירת הכרמל רמב׳׳ם טירת הכרמל בני ציון מרפאת ברה׳׳נ קופ׳׳ח כללית חיפה כרמל + הלל יפה/מרפאות בריאות הנפש - חדרה הלל יפה לב השרון לניאדו שלוותה מאיר גהה השרון גהה בלינסון + שיבא (באר יעקב במידת הצורך) שיבא + איכילוב איכילוב אברבנאל וולפסון באר יעקב/נס ציונה אסף הרופא + מרכז ירושלמי/כפר שאול שערי צדק + הדסה עין כרם הדסה עין כרם המרכז הירושלמי הדסה הר הצופים מרפאה קהילתית אילת "דקל" קופ׳׳ח כללית יוספטל סורוקה פסיכיאטרי ב׳׳ש סורוקה + אשקלון, ברזילי אשקלון, ברזילי + קופת חולים + בית חולים אסותא אסותא, אשדוד


נספח ו' - מתן מענה נפשי בקופות החולים עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים 1. בשע"ח/מצב מיוחד בעורף - ינתנו השרותים במרפאות ברה"נ בתיעדוף הבא: א. מטופלים בעלי סיכון אובדני מייד. ב. מצב פסיכוטי אקוטי. ג. נפגעי חרדה בעקבות מצב בטחוני. הפעילות האלקטיבית - פסיכותרפויטית רגילה, תנתן בהתאם להחלטות הקופה בתנאי שלא יווצר תור המתנה עבור נפגעי חרדה. 2. המרפאות יקבלו במהלך היממה מקסימום עד 100 מטופלים בסה"כ (טיפול פרטי ו/או קבוצתי). מעל כמות זו תבצע הקופה פניה לחמ"ל ברה"נ באגף לשעת חירום של משרד הבריאות לצורך הסטת המענה מרפאות סמוכות הפועלות במענה לנפגעי חרדה. 3. לא יופנו למרפאה יותר מ-15 מטופלים בו זמנית. 4. במידה ויוחלט על ידי הרשות העליונה לאשפוז על מעבר למשמרות של 12 שעות במערכת הבריאות - מומלץ לעבוד ב-2 משמרות (6 שעות + 6 שעות). 5. צוות גרעין לכל מרפאה הוא 2 אנשי מקצוע לפחות. 6. במקרים של עומס - תתוגבר המרפאה במקסימום עד 6 אנשי צוות פרא-רפואי. 7. מקסימום שהות בתוך המרפאה היא עד שעתיים. 8. ההתערבות הראשונית במרפאה הינה התערבות קצרה, ממוקדות טראומה על פי הגישות המקובלות. 9. מטופלים עם תלונות פיזיות נילוות יופנו לבתי החולים (קשיי נשימה, כאבים בחזה וכד׳) אלא אם כן קיים צוות רפואי במרפאת ברה"נ. 10. מטופלים אשר זקוקים להמשך התערבות מיידית טרם סיום מצב חירום יופנו למרכזי טיפול המצויים ברשימה של משרד הבריאות. 11. מטופלים אשר יצטרכו המשך טיפול לאחר תום תקופת מצב חירום/מצב מיוחד בעורף, יופנו למרפאות ברה"נ של הקופה בהתאם לשייכות קופתית. 12. במקרים שהמרפאה נמצאת בעומס מלא (כמות המטופלים מגיעה לקצה גבול היכולת הטיפולית של המרפאה מבחינת מקום, מטפלים וכו׳) על המרפאה: א. לעדכן את מנהל ברה"נ מחוזי של הקופה, אחראי ברה"נ של הקופה, פסיכיאטר מחוזי הרלוונטי של הקופה והפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות. ב. הפסיכיאטרים המחוזיים של הקופות והפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות יפעלו להסטת המטופלים ממרפאה בתפוסה מלאה למרפאות אחרות במרחב המחוז וידווחו על השינויים שבוצעו. ג. מכלול ברה"נ בחמ"ל אגף שע"ח יעדכן את מד"א לצורך הפניית המטופלים למענים נוספים. 13. משרד הבריאות יסייע בתגבור כח אדם מתוך מרפאות ברה"נ של משרד הבריאות (ראה רשימה בנספח ו׳5). 14. יש לשאוף לארגון המרפאה באופן שיאפשר מתן טיפולים גם פרטניים וגם קבוצתיים (חדר אחד גדול וכ-2-3 חדרים קטנים). 15. על קופות החולים לדאוג למזון ושתייה לצוות הרפואי ובמידת האפשר למטופלים. 16. אחריות על העברת מידע לאחר התערבות המרפאה חלה על המטופל. 17. יש להעמיד מזכירה ייעודית בכל מרפאה לצורך ריכוז פניות (אשר יישמר במרפאה ויועבר למנהל מחוז) וניהול יומן אירועים. 18. כל המטפלים ימלאו רשומה רפואית (טפסים ב-3 העתקים), כאשר טופס אחד ישמר במרפאה, השני ינתן למטופל והשלישי יועבר עם מד"א במקרים בהם נדרש פינוי לבית החולים. 19. על קופות החולים לתאם הכשרת מטפלים מול הממונה על שע"ח בברה"נ של משרד הבריאות בתחום עזרה ראשונה נפשית והתערבות במצבי ASD/ASR. 20. קופות החולים זכאים לקבלת שיפוי בגין התערבות ראשונית והמשך טיפול (עד 24 טיפולים) בהתאם ל"נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. 21. מומלץ לקופות החולים לדאוג לסדרנים במרפאה. תפקידו של הסדרן לוודא כי למטופל יש מלווה אחד בלבד (פרט לילדים אשר יכולים להיות מלווים ב-2 ההורים). מספר הפניות להמשך טיפול בקופה מס' הפניות למחלקה לרפואה דחופה מס' פניות טלפוניות מס' נפגעי חרדה שהתקבלו להתערבות ראשונית מעל גיל 18 עד גיל 18 מעל גיל 18 עד גיל 18 מעל גיל 18 עד גיל 18 מעל גיל 18 עד גיל 18



טופס קליטת פונה למרכז טיפול בדחק מס׳ קליטה ביומן פונים: מיקום המוקד וכינויו: אופן ההגעה אופן הפניה תאריך ושעת הפנייה: 1) מהלך 2) בשכיבה 1) מד"א 2) עצמית


שם האב: שם ושם משפחה שנת לידה: גיל: מין: ז נ מספר ת.ז.: מיקוד: כתובת: טלפון נייד: טלפון בית: איש קשר למקרה חירום (כולל כתובת וטלפון) קופ"ח: מקום אירוע האיבה ואיפיונו (ציין גם את סוג אירוע האיבה) תלונות עיקריות:


אבחנה: סיכום ההתערבות: הערות: המלצות: הפנייה: (ימולא במקרה והפונה מופנה/ת לגרם רפואי ולא משוחרר/ת לביתו/ה חתימת הגורם המקצועי תאריך ושעת השחרור: ותפקידו: ימולא ב-3 עותקים: מקור - יימסר לפונה; עותק 1 - יישלח לאגף לשע"ח; עותק 2 - יישאר במרכז.




שירותי בריאות הנפש Mental health Services טופס קליטת פונה לאתר טיפול בדחק העמוד האחורי סרגל המצוקה לקביעת חומרת תגובת הדחק החריפה (ASR) ולניבוי הסיכון להתפתחות תגובת דחק מתמשכת (שיטת קוץ)






הערכת הנפגע/ת (השתמש בכרטיסי העזר) הערכת המטפל עם ההגעה 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 עם השחרור 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1


הסבר והוראות שימוש עיתוי השימוש בסרגל המצוקה: (1) עם ההגעה לאתר (2) עם שחרור מהאתר חישוב ניבוי הסי3וו: • ניבוי הסיכון נקבע על פי חומרת תגובת הדחק בעתק עזיבת הנפגע ביחס לחומרה בעת הגעתו. • במידה ובעת העזיבה חומרת ה- ASR נמוכה מ-5, ובתנאי שלא עלתה ב-3 נקודות מאז הגיעו, יחשב הנפגע כבעל דרגת סיכון נמוכה (לדוגמא: נפגע שהגיע בחומרה 2, ובעת עזיבתו עלתה החומרה ל-5, יחשב כבעל סיכון גבוה). • במידה וקיימת רק מדידה אחת, בעת העזיבה, יקבע הסיכון על פי היות החומרה גבוהה מ-5. • במידה ובעת העזיבה, חומרת ה- ASR שווה או גבוהה מ-5, יחשב הנפגע לבעל דרגת סיכון גבוהה, ובתנאי שלא חלה ירידה של למעלה מ-3 נקודות מאז הגיעו (לדוגמא: נפגע שהגיע בחומרה 9 ויחד לחומרה 6 או 5, לא יחשב כבעל סיכון גבוה. פעולות הדרשות בעקבות דירוג החומרה בסרגל ברמת סיכון גבוהה (>5) יש להפנות למעקב מידי למרכזי בריאות הנפש המפורטים ברשימה שתימסר לנפגע. ברמת סיכון נמוכה (<5) נתן לשחרר את הנפגע לביתו, עם טפסי המידע הנלווים. טלפון כתובת ישוב שם המרפאה שם הקופה 02-5770800 יפו 208 ירושלים בית אגד מאוחדת 03-6941555 רפאל איתן 3 פתח תקוה אם המושבות 08-6248000 לב הסיטי באר שבע לב הסיטי 04-8231839 אינטרנציונל 5 חיפה נוה שאנן 04-6711700 אלחדיף 1 טבריה אלחדיף 04-6639336 הרצל 21 חדרה הרצל 08-8687527 אחד העם 22 אשדוד ציפור הנפש רסקו לאומית 02-5675190 טרומפלדור ירושלים טרומפלדור 04-9091900 ההרדופים 20 יקנעם ההרדופים 09-8607222 שטמפרר 22 נתניה שטמפרר 03-5425286 השל"ה 5/7 תל אביב השל"ה - מכבי 03-5771313 רבי עקיבא 34 בני ברק בני ברק 03-5771313 כהנמן 64 בני ברק בני ברק 03-5122122 התקומה 36/38 תל אביב יפו יפו 03-5304111 ירושלים 39 קרית אונו קרית אונו 03-6750333 אורה 4 רמת גן רמת גן 03-5630333 בלפור 10 תל אביב יפו בלפור 08-6364848 שדרות התמרים 39 אילת אילת 04-8351113 גרנד קניון חיפה חיפה חיפה 04-8351111 הרצל 73 הדר חיפה הדר הכרמל 04-8781500 שדרות בן גוריון 83 קרית מוצקין קרית מוצקין 09-7470777 אחוזה 24 רעננה רעננה 03-9065050 הערבה 2 אריאל אריאל 03-9392626 שפיגל 3 פתח תקוה פתח תקוה 09-8605252 שד׳ בנימין 21 נתניה נתניה 04-6305613 הלל יפה 13 חדרה חדרה 03-5484646 הנצח 3 רמת השרון רמת השרון 03-9400055 שמואל שרירא 3 ראשון לציון ראשון לציון 02-6238238 אגריפס 40 ירושלים רוטר 08-9737666 תילתן 8 מודיעין תילתן 03-5025252 הופיין 13 חולון חולון 08-9132111 שדרות יחזקאל 2 מודיעין עלית ברכפלד 03-5001212 כצנלסון 37 בת ים בת ים 08-9274111 שפירא 31 לוד לוד 02-5940444 חיים תורן 45 ירושלים פסגת זאב 02-9917587 יצחק רבין 2 בית שמש קניון נעימי 08-6258882 כנרת 7 אשדוד אשדוד


08-6267230 התקווה 4 באר שבע באר שבע 03-6714700 רחוב בארי 5 בני ברק בארי כללית 08-8614429 קניון עזריאלי מודיעין קומה 5 מודיעין מודיעין ילדים ונוער 08-6308980 מרכז מסחרי לב רעות רעות לב רעות מבוגרים 04-6447071 האלה 2 מגדל העמק ברה"נ מגדל העמק 04-6997726 עליית הנוער 7 קרית שמונה ברה"נ קרית שמונה 04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה"נ נצרת עלית 04-7708370 מעלה יצחק 14 נצרת עלית ברה"נ קטינים נצרת עלית 03-5720808 הצבי 9 תל אביב המרכז לברה"נ רמת חן 04-6025060 אדום 1 א.ת. משגב תרדיון 02-9937266 מרכז קניות ביג יגאל אלון 1 בית שמש ביג בית שמש מבוגרים 08-6503122 ליאון ברנהיים 3 דימונה מרכז ברה"נ דימונה 08-9170200 שדרות פתן אילת הדקל


אופן סיוע ברה"נ קופות חולים מנהל המרפאה פקס טלפון מספר הרחוב כתובת המרפאה- שם רחוב שם היישוב/ רשות מקומית שם המרפאה תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר בירגין 08-9438732 08-9584347 16 האורן יבנה מרפאת יבנה ד"ר גורדצקי 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת רחובות מבוגרים ד"ר אוריין 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות מרפאת רחובות ילדים ד"ר בר שקד 08-8462962 08-9162690 10 אופנהיימר רחובות טיפול יום רחובות ד"ר בנגל 08-9282732 08-9267181 מרכז מסחרי לב רעות מודיעין מרפאת מודיעין ד"ר רוייטמן 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת לוד מבוגרים ד"ר רייס 08-9240450 08-6532181 13 אבא הלל סילבר לוד מרפאת לוד ילדים ד"ר רוזנצוויג 08-9240450 08-532181 13 אבא הלל סילבר לוד טיפול יום לוד קליטת נפגעי חרדה ד"ר יציב אורלי 02-6412410 02-5332345 36 יאנוש קורציק ירושלים מרכז ירושלמי לברה"נ קליטת נפגעי חרדה דפנה כרמל זקס 02-5631524 02-5631942 כנפי נשרים ירושלים מרכז ירושלמי לברה"נ הגיל הרך קליטת נפגעי חרדה שלומית בן לביא 02-9910305 02-9915355 6 ארלוזרוב בית שמש מרכז ירושלמי לברה"נ קליטת נפגעי חרדה דליה קלינגר 02-5900297 02-5354392 5 הצלצל מעלה אדומים מרכז ירושלמי לברה"נ ד"ר ענבל ברנר 09-8320403 09-8345666 2 הצורן נתניה נתניה מבוגרים ד"ר רפפורט מיכל 09-8842955 09-8610142 2 הצורן נתניה נתניה ילדים תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר גיבארין מוחמד 04-6278980 04-6278111 שער מנשה מרפאת עירון תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ריקלין ניצה 04-8672702 04-8626407 7 אחד העם חיפה מעלה הכרמל


קליטת נפגעי חרדה ד"ר עופר שמגר 04-7773090 04-7771850 חיפה מרפאת רמב"ם קליטת נפגעי חרדה ד"ר אפרת סיטי 04-9928676 04-9926991 46 ויצמן נהריה נהריה מבוגרים תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר בר צבי 04-6828080 04-6828056 04-6828073 5 הנרייטה סולד צפת מרפאת ברה"נ בי"ח זיו קליטת נפגעי חרדה ד"ר יעל נחמה 03-6817546 03-5151111 5 הרבי מברך תל אביב קהילתי יפו תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים אילן מדר 03-5613618 03-7336380 16 הארבעה תל אביב מרכז לטיפול בנוער ובמבוגר חיה ישראל 03-7336366 31 אחד העם פתח תקוה פ"ת אחד העם גיודי ריבקין 03-9313121 03-7947607 3 שפיגל זוסיה פתח תקוה פ"ת שפיגל קליטת נפגעי חרדה דבורה חן 09-9554241 09-8864031 2 הדר הרצליה תחנת הרצליה קליטת נפגעי חרדה ד"ר חנה נמץ 08-6408316 08-6408300 55 שדרות רגר באר שבע מרכז טל ילדים ונוער קליטת נפגעי חרדה ד"ר קטי מיור 08-6745334 08-6745435 3 ההסתדרות אשקלון מרפאת ברה"נ בי"ח ברזילי קליטת נפגעי חרדה ד"ר אוקסנה נרסיה 08-6884204 08-6810407 08-6884231 68 שדרות העצמאות קרית גת מרפאת ברה"נ מבוגרים תגבור מרפאות ברה"נ קופות חולים ד"ר ליאוניד קניאלנסקי 08-6899877 08-6890602 08-6612939 35 יצחק בן צבי שדרות מרפאת ברה"נ מבוגרים


מרכז חוסן אשכול כתובת: מועצה אזורית אשכול ד.נ. הנגב 8546500 טלפון: 08-9965264 מרכז חוסן חוף אשקלון כתובת: מועצה אזורית חוף אשקלון בת הדר טלפון: 08-6775598 מרכז חוסן שדות נגב כתובת: מועצה אזורית שדות נגב ד.נ. נגב טלפון: 08-9941091 מרכז חוסן שדרות כתובת: הפלד 8 (פרץ סנטר) שדרות טלפון: 08-6611140/50 מרכז חוסן שער הנגב כתובת: המחלקה לשירותים חברתיים מרכז חוסן דואר נע חוף אשקלון 79200 טלפון: 08-6802755 מרכז חוסן לחברה הבדואית כתובת: שדרות שזר 35, בית נעם באר שבע טלפון: טל: 072-2212788 מרכז חוסן שומרון - מוא"ז שומרון * קרני שומרון * עמנואל * אריאל * קדומים כתובת: מועצה מקומית קרני שומרון, מרכז מסחרי שדרות רחבעם טלפון: 03-9072222 מרכז חוסן בנימין - מוא"ז מטה בנימין * בית אריה * בית אל כתובת: שער בנימין מרכז מסחרי - גבע בנימין טלפון: 02-5848600 מרכז חוסן עציון - ביתר עלית * אפרת * מוא"ז גוש עציון כתובת: רחוב בועז 1, אפרת טלפון: 02-9939370 מרכז חוסן לב יהודה - קרית ארבע חברון * מוא"ז הר חברון * היישוב היהודי בחברון כתובת: שדרות גור אריה בנין מס׳ 1 קרית ארבע טלפון: 02-9969146 יקבל סיוע צוותים אורגנים מקומיים יקבל סיוע מבית חולים פסיכיאטרי בית חולים כללי + צפת צפת עפולה פוריה + עפולה עפולה מזרע/ילדים נהריה נהריה + רמב"ם/טירת הכרמל רמב"ם טירת הכרמל בני ציון מרפאת ברה"נ קופ"ח כללית חיפה כרמל + הלל יפה/מרפאות בריאות הנפש - חדרה הלל יפה לב השרון לניאדו שלוותה מאיר גהה השרון גהה בלינסון + שיבא (באר יעקב במידת הצורך) שיבא + איכילוב איכילוב אברבנאל וולפסון באר יעקב/נס ציונה אסף הרופא + מרכז ירושלמי/כפר שאול שערי צדק + הדסה עין כרם הדסה עין כרם המרכז הירושלמי הדסה הר הצופים מרפאה קהילתית אילת "דקל" קופ"ח כללית יוספטל סורוקה פסיכיאטרי ב"ש סורוקה + אשקלון, ברזילי אשקלון, ברזילי בהקמה אסותא, אשדוד