כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי - נייר עמדה"
(יצירת דף עם התוכן "==כותרת== 5/2/2020 נייר עמדה בנושא בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי...") |
(←כותרת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | == | + | {{ערך בבדיקה}} |
| − | 5/2/2020 | + | {{נייר עמדה |
| − | + | |שם נייר העמדה=נייר עמדה בנושא בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי | |
| + | |תחום= | ||
| + | |תמונה=EMpylori.jpg | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |האיגוד המפרסם=האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד | ||
| + | |סימוכין= | ||
| + | |קישור= | ||
| + | |תאריך פרסום=5/2/2020 | ||
| + | |יוצר הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|הליקובקטר פילורי}} | ||
| + | '''הליקובקטר פילורי''' (ה.פ.) הוא חיידק שגורם לזיהום כרוני ברירית הקיבה ונחשב לגורם הסיכון העיקרי בהתפתחות [[סרטן קיבה]]. ניתן לאבחן הליקובקטר פילורי בצורה לא פולשנית על ידי תבחין נשיפה מבוסס אוראה (13C-urea breath test- UBT) ועל ידי בדיקת אנטיגן בצואה. | ||
| − | + | במדינת ישראל מתבצעות מדי חודש מעל 10,000 בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי , רובן מסוג תבחין נשיפה. לנוכח הביקוש הרב והעלות הגבוהה בביצוע בדיקות אלו, השימוש בבדיקת האנטיגן בצואה, שנחשבת לזולה יותר, הולכת ועולה. | |
| − | במדינת ישראל מתבצעות מדי חודש מעל 10,000 בדיקות לא פולשניות לאבחון | + | |
| − | בקווים המנחים האירופאים לטיפול | + | בקווים המנחים האירופאים לטיפול בהליקובקטר פילורי (Malfertheiner, Gut 2016) מודגש כי תבחין הנשיפה הוא בדיקת הבחירה לאבחון לא פולשני של החיידק, עם רגישות וסגוליות גבוהה מאד. בדיקת האנטיגן בצואה (Stool antigen test-SAT) מקובלת כאופציה חילופית בתנאי שהערכה עברה הערכה ותיקוף אצל הנבדקים המקומיים, ובמקרה שלנו עם ההליקובקטר פילורי ה"ארץ ישראלי", ונמצאה יעילה לפחות באותה מידה כמו מבחן הנשיפה. |
| − | בסקירה מקיפה על בדיקות לא פולשניות לאבחון | + | |
| − | לסיכום, באוכלוסיות עם שיעור | + | בסקירה מקיפה על בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי (Best, Cochrane Database Syst Rev 2018) מובאות 7 עבודות שמשוות באופן ישיר בין תבחין הנשיפה לבין בדיקת האנטיגן בצואה, וכן עבודות נוספות שמשוות את הבדיקות בצורה בלתי ישירה. הסקירה כללה 101 מחקרים עם 11003 משתתפים, של 5839 ( 53.1% ) מהם היה הליקובקטר פילורי חיובי. בהינתן סגוליות של 90% והיארעות של 53.1% חישוב גס מראה שמתוך 1000 נבדקים 46 יהיו false positive. בחישוב תיאורטי זה המספרים ל False negative יהיו פי שלושה גבוהים יותר בשימוש ב SAT לעומת UBT:{{כ}} (UBT-<sup>13</sup>C - 30 (95% CI 15 to 58 לעומת (SAT - 89 (95% CI 52 to 146. התרגום של הנתונים הללו לכמות הבדיקות המבוצעות בישראל מצביע על כך שבכל חודש 460 נבדקים מתוך 10000 יהיו false positive בבדיקת האנטיגן בצואה ויקבלו משלב אנטיביוטי מיותר למשך 14 ימים, דבר העומד בסתירה למדיניות משרד הבריאות והר"י למיגור הטיפול האנטיביוטי המיותר. מנגד פי שלושה יותר חולים לא יקבלו טיפול אנטיביוטי שנועד למנוע את הסיבוכים של הליקובקטר פילורי כולל [[כיב פפטי]], וממאירות של הקיבה. |
| + | |||
| + | '''לסיכום''', באוכלוסיות עם שיעור הליקובקטר פילורי סביב 40% (בדומה לשכיחות בארץ) רגישות תבחין הנשיפה היא 0.94 ורגישות בדיקות אנטיגן בצואה היא 0.83. מסקנת המחברים היא שיש להעדיף את בדיקת הנשיפה שהיא הבדיקה בעלת הדיוק הגבוה ביותר, על פני בדיקת האנטיגן בצואה. | ||
| + | |||
| + | בנוסף, לשימוש בתבחין SAT חסרונות נוספים: | ||
| + | *היענות נמוכה יותר בבדיקות צואה בהשוואה לבדיקות לא פולשניות אחרות | ||
| + | *ירידת מהימנות הבדיקה בנוכחות צואה רכה או מימית. | ||
| + | * הצורך להקפיד על הנחיות יצרני הערכות בכל הנוגע לשמירה, זמן אחסון והובלה בקירור שהיא נקודה קריטית בארץ חמה כמו ישראל | ||
| + | |||
| + | לאור כל האמור לעיל, עמדת האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה בעניין בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי היא להלן: | ||
| + | *מומלץ להימנע מלחזור על בדיקת אבחון להליקובקטר פילוריבמקרה שקיים תיעוד של בדיקת אבחון שלילית מהעבר אלא במקרים בהם יש עדות שהבדיקה הראשונית בוצעה בצורה לא אמינה (תחת טיפול באנטיביוטיקה או PPI ) או שקיים חשש סביר להדבקה מחדש | ||
| + | *מבחן נשיפה היא בדיקת הבחירה לאבחון לא פולשני של הליקובקטר פילורי | ||
| + | * לפני שימוש נרחב בערכות לבדיקת אנטיגן בצואה באוכלוסיה הישראלית, יש צורך לבצע תיקוף (validation) של הערכות בארץ ולהשוות את דיוק הבדיקה לתבחין הנשיפה | ||
| + | *מומלץ להשתמש בערכות אנטיגן בצואה המבוססות על נוגדן מונוקלונלי בלבד. אין להשתמש בנוגנדים פוליקלונליים. | ||
| + | *אין לבצע בדיקת אנטיגן בצואה בדגימת צואה שאינה מוצקה (Bristol 6-7) | ||
| + | *בשימוש באנטיגן בצואה, יש להקפיד על הנחיות יצרני הערכות בכל הנוגע לשמירה, משך אחסון והובלה בקירור | ||
| + | *מומלץ לבצע בדיקת אנטיגן בצואה לפחות 6-8 שבועות לאחר סיום הטיפול (לעומת 4 שבועות בלבד עבור תבחין נשיפה) להערכת הצלחת הטיפול להכחדת הליקובקטר פילורי | ||
| + | *מומלץ להפסיק תרופות נוגדות חומצה מסוג PPI במשך שבועיים לפני ביצוע בדיקת אנטיגן בצואה. תרופות כמו ביסמות ואנטיביוטיקה מומלץ להפסיק חודש ימים לפני הבדיקה. אין צורך להפסיק תרופות מסוג H2 Blockers | ||
גרסה מ־07:51, 12 בפברואר 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| נייר עמדה בנושא בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי | |
| |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד |
| תאריך פרסום | 5/2/2020 |
| יוצר הערך | |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי (ה.פ.) הוא חיידק שגורם לזיהום כרוני ברירית הקיבה ונחשב לגורם הסיכון העיקרי בהתפתחות סרטן קיבה. ניתן לאבחן הליקובקטר פילורי בצורה לא פולשנית על ידי תבחין נשיפה מבוסס אוראה (13C-urea breath test- UBT) ועל ידי בדיקת אנטיגן בצואה.
במדינת ישראל מתבצעות מדי חודש מעל 10,000 בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי , רובן מסוג תבחין נשיפה. לנוכח הביקוש הרב והעלות הגבוהה בביצוע בדיקות אלו, השימוש בבדיקת האנטיגן בצואה, שנחשבת לזולה יותר, הולכת ועולה.
בקווים המנחים האירופאים לטיפול בהליקובקטר פילורי (Malfertheiner, Gut 2016) מודגש כי תבחין הנשיפה הוא בדיקת הבחירה לאבחון לא פולשני של החיידק, עם רגישות וסגוליות גבוהה מאד. בדיקת האנטיגן בצואה (Stool antigen test-SAT) מקובלת כאופציה חילופית בתנאי שהערכה עברה הערכה ותיקוף אצל הנבדקים המקומיים, ובמקרה שלנו עם ההליקובקטר פילורי ה"ארץ ישראלי", ונמצאה יעילה לפחות באותה מידה כמו מבחן הנשיפה.
בסקירה מקיפה על בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי (Best, Cochrane Database Syst Rev 2018) מובאות 7 עבודות שמשוות באופן ישיר בין תבחין הנשיפה לבין בדיקת האנטיגן בצואה, וכן עבודות נוספות שמשוות את הבדיקות בצורה בלתי ישירה. הסקירה כללה 101 מחקרים עם 11003 משתתפים, של 5839 ( 53.1% ) מהם היה הליקובקטר פילורי חיובי. בהינתן סגוליות של 90% והיארעות של 53.1% חישוב גס מראה שמתוך 1000 נבדקים 46 יהיו false positive. בחישוב תיאורטי זה המספרים ל False negative יהיו פי שלושה גבוהים יותר בשימוש ב SAT לעומת UBT: (UBT-13C - 30 (95% CI 15 to 58 לעומת (SAT - 89 (95% CI 52 to 146. התרגום של הנתונים הללו לכמות הבדיקות המבוצעות בישראל מצביע על כך שבכל חודש 460 נבדקים מתוך 10000 יהיו false positive בבדיקת האנטיגן בצואה ויקבלו משלב אנטיביוטי מיותר למשך 14 ימים, דבר העומד בסתירה למדיניות משרד הבריאות והר"י למיגור הטיפול האנטיביוטי המיותר. מנגד פי שלושה יותר חולים לא יקבלו טיפול אנטיביוטי שנועד למנוע את הסיבוכים של הליקובקטר פילורי כולל כיב פפטי, וממאירות של הקיבה.
לסיכום, באוכלוסיות עם שיעור הליקובקטר פילורי סביב 40% (בדומה לשכיחות בארץ) רגישות תבחין הנשיפה היא 0.94 ורגישות בדיקות אנטיגן בצואה היא 0.83. מסקנת המחברים היא שיש להעדיף את בדיקת הנשיפה שהיא הבדיקה בעלת הדיוק הגבוה ביותר, על פני בדיקת האנטיגן בצואה.
בנוסף, לשימוש בתבחין SAT חסרונות נוספים:
- היענות נמוכה יותר בבדיקות צואה בהשוואה לבדיקות לא פולשניות אחרות
- ירידת מהימנות הבדיקה בנוכחות צואה רכה או מימית.
- הצורך להקפיד על הנחיות יצרני הערכות בכל הנוגע לשמירה, זמן אחסון והובלה בקירור שהיא נקודה קריטית בארץ חמה כמו ישראל
לאור כל האמור לעיל, עמדת האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה בעניין בדיקות לא פולשניות לאבחון הליקובקטר פילורי היא להלן:
- מומלץ להימנע מלחזור על בדיקת אבחון להליקובקטר פילוריבמקרה שקיים תיעוד של בדיקת אבחון שלילית מהעבר אלא במקרים בהם יש עדות שהבדיקה הראשונית בוצעה בצורה לא אמינה (תחת טיפול באנטיביוטיקה או PPI ) או שקיים חשש סביר להדבקה מחדש
- מבחן נשיפה היא בדיקת הבחירה לאבחון לא פולשני של הליקובקטר פילורי
- לפני שימוש נרחב בערכות לבדיקת אנטיגן בצואה באוכלוסיה הישראלית, יש צורך לבצע תיקוף (validation) של הערכות בארץ ולהשוות את דיוק הבדיקה לתבחין הנשיפה
- מומלץ להשתמש בערכות אנטיגן בצואה המבוססות על נוגדן מונוקלונלי בלבד. אין להשתמש בנוגנדים פוליקלונליים.
- אין לבצע בדיקת אנטיגן בצואה בדגימת צואה שאינה מוצקה (Bristol 6-7)
- בשימוש באנטיגן בצואה, יש להקפיד על הנחיות יצרני הערכות בכל הנוגע לשמירה, משך אחסון והובלה בקירור
- מומלץ לבצע בדיקת אנטיגן בצואה לפחות 6-8 שבועות לאחר סיום הטיפול (לעומת 4 שבועות בלבד עבור תבחין נשיפה) להערכת הצלחת הטיפול להכחדת הליקובקטר פילורי
- מומלץ להפסיק תרופות נוגדות חומצה מסוג PPI במשך שבועיים לפני ביצוע בדיקת אנטיגן בצואה. תרופות כמו ביסמות ואנטיביוטיקה מומלץ להפסיק חודש ימים לפני הבדיקה. אין צורך להפסיק תרופות מסוג H2 Blockers