האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6763 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6763 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "נויטרופניה - Neutropenia"

מתוך ויקירפואה
 
(17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{מחלה
 
{{מחלה
−
|תמונה=
+
|תמונה=[[קובץ:Neutropenia.JPG|300px]]
−
|כיתוב תמונה=
+
|כיתוב תמונה=Blood film with a striking absence of neutrophils, leaving only red blood cells and platelets
 
|שם עברי=נויטרופניה
 
|שם עברי=נויטרופניה
 
|שם לועזי=Neutropenia
 
|שם לועזי=Neutropenia
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
−
|ICD-10=
+
|ICD-10={{ICD10|D|70||d|70}}
−
|ICD-9=
+
|ICD-9={{ICD9|288.0}}
−
|MeSH=
+
|MeSH={{MeSH|D009503}}
 
|יוצר הערך=
 
|יוצר הערך=
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|נויטרופניה}}
 +
'''נויטרופניה''' מוגדרת כירידה בספירת הנויטרופילים מתחת ל-1.8x10<sup>9</sup> לליטר. נויטרופניה מהווה, לרוב, את הבעיה הקשה ביותר ב[[דיכוי מח העצם]].
  
−
'''נויטרופניה''' מוגדרת כירידה בספירת הנויטרופילים מתחת ל-1.8x109/L, ולרוב מהווה את הבעיה הקשה ביותר בדיכוי מח העצם. הטיפולים הניתנים כיום באונקולוגיה כוללים בין היתר כמותרפיה, אשר מיועדת לפגוע בתאים הנמצאים בשלבים שונים של חלוקה. מאחר והתאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה יותר מתאים בריאים בגוף, הם רגישים יותר לכמותרפיה ונפגעים בצורה משמעותית יותר.
+
אחד הגורמים העיקריים המגבילים את הטיפול בחולה האונקולוגי היא הנויטרופניה הנגרמת בעקבות ה[[כמותרפיה]].
  
−
עם זאת, קיימים בגוף תאים בריאים המתחלקים במהירות גבוהה: תאים במערכת העיכול, זקיקי השיער ותאים במערכת הדם. מסיבה זו תאים אלו רגישים מאד לכמותרפיה ולנזקיה. נזקים אלו מהווים את תופעות הלוואי של הכמותרפיה ומוגדרים כטוקסיות הטיפול. אחד הגורמים העיקריים המגבילים את הטיפול בחולה האונקולוגי היא הנויטרופניה הנגרמת בעקבות הכמותרפיה.
+
נויטרופניה עשויה להוביל ל[[חום נויטרופני]] ([[Febrile neutropenia]]) או לזיהומים כתוצאה מהמחסור בנויטרופילים, דבר העלול אף לסכן את חיי החולים. מצב זה גורם לצורך באשפוזים ושימוש באנטיביוטיקה, וטומן בחובו את הסיכון לפגיעה עתידית ביעילות הטיפול בשל עיכובו או מתן מינונים מופחתים. השלכה חמורה יותר של חום נויטרופני היא הגברת הסיכון לתמותה.
  
−
נויטרופניה עשויה להוביל לחום נויטרופני (Febrile neutropenia) או לזיהומים כתוצאה מהמחסור בנויטרופילים, דבר העלול אף לסכן את ח״ החולים. מצב זה גורם לצורך באשפוזים ושימוש באנטיביוטיקה, וטומן בחובו את הסיכון לפגיעה עתידית ביעילות הטיפול בשל עיכובו או מתן מינונים מופחתים. השלכה חמורה יותר של חום נויטרופני הינה הגברת הסיכון לתמותה.
+
== אפידמיולוגיה ==
 +
נויטרופניה היא תופעת הלוואי העיקרית המגבילה כמותרפיה.
  
−
==דרגות חומרת הנויטרופניה==
+
== אטיולוגיה ==
 +
הטיפולים הניתנים באונקולוגיה כוללים בין היתר כמותרפיה, אשר מיועדת לפגוע בתאים הנמצאים בשלבים שונים של חלוקה. מאחר שהתאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה יותר מתאים בריאים בגוף, הם רגישים יותר לכמותרפיה ונפגעים בצורה משמעותית יותר.
  
 +
עם זאת, קיימים בגוף תאים בריאים המתחלקים במהירות גבוהה: תאים במערכת העיכול, זקיקי השיער ותאים במערכת הדם. מסיבה זו, תאים אלו רגישים מאד לכמותרפיה ולנזקיה. נזקים אלו מהווים את תופעות הלוואי של הכמותרפיה ומוגדרים כטוקסיות הטיפול.
  
−
נויטרופניה מהווה סיכון עבור החולה האונקולוגי ב-2 אופנים:
+
== קליניקה ==
 +
נויטרופניה מהווה סיכון עבור החולה האונקולוגי בשני אופנים:
 
* הסיכון ללקות בזיהום עולה ביחס ישר למשך וחומרת הנויטרופניה. במצב של נויטרופניה יכולת ההתמודדות החיסונית של הגוף נפגעת באופן משמעותי, והגוף חשוף לזיהומים שעשויים אף להוות סכנת חיים עבור החולה.
 
* הסיכון ללקות בזיהום עולה ביחס ישר למשך וחומרת הנויטרופניה. במצב של נויטרופניה יכולת ההתמודדות החיסונית של הגוף נפגעת באופן משמעותי, והגוף חשוף לזיהומים שעשויים אף להוות סכנת חיים עבור החולה.
−
* כאשר הספירה יורדת מתחת לערך של 0.5x109/L זהו מצב של נויטרופניה מסכנת חיים. נויטרופניה היא תופעת הלוואי העיקרית המגבילה את הכמותרפיה. כאשר ישנה נויטרופניה יש לעיתים צורך לדחות את מועד הכמותרפיה או להוריד את המינון. למתן המינון המלא של הכמותרפיה ישנה חשיבות מוכחת לתוצאות הטיפול.
+
* כאשר הספירה יורדת מתחת לערך של 0.5x10<sup>9</sup> לליטר זהו מצב של נויטרופניה מסכנת חיים. נויטרופניה היא תופעת הלוואי העיקרית המגבילה את הכמותרפיה. כאשר ישנה נויטרופניה יש לעיתים צורך לדחות את מועד הכמותרפיה או להוריד את המינון. למתן המינון המלא של הכמותרפיה ישנה חשיבות מוכחת לתוצאות הטיפול.
  
−
==גורמי סיכון לפתח חום נויטרופני==
+
===גורמי סיכון לפיתוח חום נויטרופני===
−
 
+
* גיל מעל 65
−
* גיל>65
+
* מצב תפקודי ירוד
−
* מצב תיפקודי ירוד
 
 
* חום ניוטרופני בעבר
 
* חום ניוטרופני בעבר
−
* טיפול קרינתי לאיזור נרחב בעבר
+
* [[טיפול קרינתי]] לאזור נרחב בעבר
 
* נויטרופניה
 
* נויטרופניה
 
* [[אנמיה]]
 
* [[אנמיה]]
שורה 36: שורה 41:
 
* מין-נקבה
 
* מין-נקבה
 
* פצעים פתוחים
 
* פצעים פתוחים
 +
* מחלות רקע:
 +
** [[מחלות כלי דם כליליים]]
 +
** תפקוד כלייתי ירוד
 +
** הפרעה בתפקודי כבד
 +
** [[סוכרת]]
  
−
מחלות רקע:
+
== אבחנה ==
−
* מחלות כלי דם כליליים
+
נויטרופניה מוגדרת כירידה בספירת הנויטרופילים מתחת ל-1.8x10<sup>9</sup> לליטר. כאשר הספירה יורדת מתחת ל-0.5x10<sup>9</sup> לליטר זהו מצב של נויטרופניה מסכנת חיים.
−
* תפקוד כלייתי ירוד
 
−
* הפרעה בתפקודי כבד
 
−
* [[סכרת]]
 
  
−
==הטיפול המקובל בנויטרופניה==
+
[[קובץ:נויטרופניה1.jpg|מרכז|470px]]
  
−
בגוף ישנו חלבון טבעי הקרוי Granulocyte - Colony Stimulating Factor{{כ}} (G-CSF), הפועל כהורמון צמיחה אשר תפקידו לשפעל תאי אב המצויים במח העצם לשגשוג והתמיינות על מנת ליצור נויטרופילים חדשים הנחוצים לגוף לצורך הגנתו והתמודדות עם זיהומים.
+
== טיפול ==
  
−
תפקיד נוסף של G-CSF הוא שיפור פעילותו של הנויטרופיל הבוגר.  
+
בגוף ישנו חלבון טבעי הקרוי G-CSF{{כ}} (Granulocyte colony-stimulating factor), הפועל כהורמון צמיחה אשר תפקידו לשפעל תאי אב המצויים במח העצם לשגשוג והתמיינות על מנת ליצור נויטרופילים חדשים הנחוצים לגוף לצורך הגנתו ולהתמודדות עם זיהומים.
  
−
טיפול תרופתי תומך, הניתן על מנת למנוע את סיבוכי הכמותרפיה, הוא ע״י G-CSF רקומביננטי (כדוגמאת Neupogen או Neulastim) המיוצר בשיטה מתקדמת של הנדסה גנטית.
+
תפקיד נוסף של G-CSF הוא שיפור פעילותו של הנויטרופיל הבוגר.
  
−
==הנחיות למתן G-CSF==
+
טיפול תרופתי תומך, הניתן על מנת למנוע את סיבוכי הכמותרפיה, הוא על ידי G-CSF רקומביננטי, כדוגמת [[Filgrastim]] או [[Neulastim]]{{כ}} (Pegfilgrastim) המיוצר בשיטה מתקדמת של הנדסה גנטית.
  
−
ההנחיות למתן G-CSF נקבעו ע"י האיגודים האמריקאים (ASCO, NCCN) והאירופאים (EORTC), ומטרתן הינה להקל על תהליך קבלת ההחלטות של הרופא המטפל ולשפר את איכות הטיפול בחולה, תוך קביעת כללי טיפול אחידים המבוססים על מידע קליני.
+
===הנחיות למתן G-CSF===
 +
ההנחיות למתן G-CSF נקבעו על ידי האיגודים האמריקאים והאירופים, ה-ASCO{{כ}} (American society of clinical oncology) וה-{{כ}}NCCN{{כ}} (National comprehensive cancer network), וה-EORTC{{כ}} ( European organisation for research and treatment of cancer). מטרת ההנחיות להקל על תהליך קבלת ההחלטות של הרופא המטפל ולשפר את איכות הטיפול בחולה, תוך קביעת כללי טיפול אחידים המבוססים על מידע קליני.
  
−
;ההתוויות לטיפול בנויטרופניה:
+
ההתוויות לטיפול בנויטרופניה:
−
* מניעה ראשונית - מתן G-CSF כבר במחזור הכמותרפיה הראשון. ההנחיות העדכניות ממליצות על מתן טיפול מניעתי זה בכל מקרה בו הסיכון לפתח חום נויטרופני הינו 20% או יותר, תוך התחשבות בפרוטוקול הכמותרפיה הניתן למטופל יחד עם מגוון רחב של גורמים נוספים הקשורים במצבו הכללי ובתחלואה נוספת ממנה הוא סובל. (ראה פירוט לעיל).
+
* מניעה ראשונית - מתן G-CSF כבר במחזור הכמותרפיה הראשון. ההנחיות העדכניות ממליצות על מתן טיפול מניעתי זה בכל מקרה בו הסיכון לפתח חום נויטרופני הוא 20% או יותר, תוך התחשבות בפרוטוקול הכמותרפיה הניתן למטופל יחד עם מגוון רחב של גורמים נוספים הקשורים במצבו הכללי ובתחלואה נוספת ממנה הוא סובל, כמתואר באלגוריתם הבא:
  
−
אלגוריתם טיפולי למניעה ראשונית של נויטרופניה לאחר כמותרפיה:
+
[[קובץ:נויטרופניה2.jpg|מרכז|ממוזער|470px|אלגוריתם טיפולי למניעה ראשונית של נויטרופניה לאחר כמותרפיה]]
−
* Risk of FN or neutropenic event compromising treatment
+
 
 +
(*) הסיכון לחום נויטרופני או לאירוע נויטרופני שימנע המשך טיפול כמותרפי כמתוכנן
 
* מניעה שניונית - כאשר החולה פיתח חום נויטרופני או סבל מנויטרופניה ממושכת במחזור הכמותרפיה הקודם בו לא ניתן G-CSF למניעה ראשונית, וכאשר הורדת מינון הכמותרפיה עשויה להפחית מיעילות הטיפול ולפגוע בתוצאותיו.
 
* מניעה שניונית - כאשר החולה פיתח חום נויטרופני או סבל מנויטרופניה ממושכת במחזור הכמותרפיה הקודם בו לא ניתן G-CSF למניעה ראשונית, וכאשר הורדת מינון הכמותרפיה עשויה להפחית מיעילות הטיפול ולפגוע בתוצאותיו.
−
* טיפול בנויטרופניה - מתן G-CSF לנויטרופניה אינו מומלץ באופן שגרתי, אך יש לשקול טיפול בו בחולים שפיתחו חום נויטרופני והמצויים בסיכון גבוה לסיבוכים כתוצאה מזיהום (גיל מתקדם, מצב תפקודי ירוד, מחלה מפושטת, כשל רב מערכתי, זיהום מפושט וכו'), או בחולים בהם הפרוגנוזה קשה.
+
* טיפול בנויטרופניה - מתן G-CSF לנויטרופניה אינו מומלץ באופן שגרתי, אך יש לשקול טיפול בו בחולים שפיתחו חום נויטרופני ובעלי פרוגנוזה קשה, או בחולים המצויים בסיכון גבוה לסיבוכים כתוצאה מזיהום, למשל חולים הסובלים מאחד הבאים:
−
 
+
**גיל מתקדם
−
==ניופוגן® (Neupogen® (Filgrastim==
+
**מצב תפקודי ירוד
−
 
+
**מחלה מפושטת
−
בדומה לחלבון הטבעי, ניופוגן הינה GCSF המעלה את כמות הנויטרופילים ובכך מפחית את הסיכון לזיהומים ומאפשר את קבלת הכמותרפיה הבאה במינון ובמועד הדרושים להצלחת הטיפול.
+
**[[כשל רב מערכתי]]
−
 
+
**זיהום מפושט
−
ניופוגן ניתנת במספר זריקות יומיות בכל מחזור כמותרפי על פי החלטת הרופא ומשמש בעיקר בטיפולים קצרים (פחות מ-14 יום למחזור) ואשר בהם לא ניתן לתת ניולסטים או באינדיקציות אחרות כגון השתלות, נויטרופניה כרונית וכוי.
 
−
 
 
−
==ניולoטים® (Neulastim® (Pegfilgrastim==
 
  
−
===מנגנון הפעולה===
+
===Filgrastim===
 +
בדומה לחלבון הטבעי, [[Filgrastim]] היא G-CSF המעלה את כמות הנויטרופילים ובכך מפחית את הסיכון לזיהומים ומאפשר את קבלת הכמותרפיה הבאה במינון ובמועד הדרושים להצלחת הטיפול.
  
−
ניולסטים ייחודית בכך שניתנת בזריקה אחת בלבד בכל מחזור כמותרפיה. תכונה זו מתאפשרת בשל זמן מחצית חייו הארוך, המתקבל בעקבות תוספת PEGS למולקולת filgrastims המקורית.
+
Filgrastim ניתנת במספר זריקות יומיות בכל מחזור כמותרפי על פי החלטת הרופא ומשמש בעיקר בטיפולים קצרים (פחות מ-14 יום למחזור) ואשר בהם לא ניתן לתת [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] או באינדיקציות אחרות כגון [[השתלות]], נויטרופניה כרונית וכו'.
  
−
לניולסטים מנגנון ייחודי המאפשר לתרופה להתאים את עצמה במדויק לכל מטופל, מאחר והתרופה מתפנה מהדם ע״י הנויטרופילים עצמם.
+
===Neulastim===
 +
====מנגנון הפעולה====
 +
Neulastim ייחודית בכך שניתנת בזריקה אחת בלבד בכל מחזור כמותרפיה. תכונה זו מתאפשרת בשל זמן מחצית חייו הארוך, המתקבל בעקבות תוספת פוליאתילן גליקול (Polyethylene glycol) למולקולת [[t:Filgrastim|Filgrastim]] המקורית.
  
−
כל עוד ספירת הנויטרופילים נמוכה - רמת ניולסטים נשארת גבוהה בדם. בעקבות פעילות התרופה כמות הנויטרופילים עולה, והם אלו המפנים את הניולסטים מהגוף. הגרף הבא מתאר את פינוי הניולסטים וירידת רמתה בדם, במקביל לעלייה החלה בכמות הניוטרופילים:
+
ל-Neulastim מנגנון ייחודי המאפשר לתרופה להתאים את עצמה במדויק לכל מטופל, מאחר שהתרופה מתפנה מהדם על ידי הנויטרופילים עצמם.
  
−
===יעילות===
+
כל עוד ספירת הנויטרופילים נמוכה - רמת [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] נשארת גבוהה בדם. בעקבות פעילות התרופה כמות הנויטרופילים עולה, והם אלו המפנים את ה-Neulastim מהגוף. הגרף הבא מתאר את פינוי ה-Neulastim וירידת רמתה בדם, במקביל לעלייה החלה בכמות הניוטרופילים:
  
 +
[[קובץ:נויטרופניה3.jpg|מרכז|ממוזער|470px]]
  
−
Holmes FA J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31.
+
====יעילות====
 +
מחקר רב מרכזי רנדומלי כפול סמיות שנועד לקבוע האם מתן זריקה תת-עורית אחת של [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] {{כ}}(100 מיקרוגרם לק"ג) היא בטוחה ויעילה כמו מתן יומי של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] {{כ}}(5 מיקרוגרם לק"ג ליום) לצורך הפחתת נויטרופניה בחולות סרטן שד שקיבלו 4 מחזורים של כמותרפיה המדכאת מח עצם (4).
  
 +
הטיפול ניתן ל-310 חולות שקיבלו [[Docetaxel]]{{כ}} (75 מ"ג למ<sup>2</sup>) ו-[[Doxorubicin]]{{כ}} (60 מ"ג למ<sup>2</sup>) ביום 1 של כל מחזור למשך ארבעה מחזורים. החולות חולקו באופן אקראי: 154 חולות קיבלו [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] ביום 2 של מחזור הטיפול (100 מיקרוגרם לק"ג) בהזרקה תת-עורית אחת לכל מחזור כמותרפיה, ו- 156 חולות קיבלו מתן יומי של זריקות [[t:Filgrastim|Filgrastim]] תת-עוריות (5 מיקרוגרם לק"ג ליום). נבדקו רמות הניוטרופילים ( ANC - Absolute neutrophil count), משך נויטרופניה בדרגה 4, ומאפייני בטיחות.
  
−
===סקירת מספר עבודות מובילות===
+
תוצאות המחקר הראו כי מתן מנה אחת של [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] לכל מחזור טיפול היה דומה למתן יומי של זריקות [[t:Filgrastim|Filgrastim]] תת-עורי בכל מדדי היעילות, לרבות משך הזמן של נויטרופניה חמורה ועומק השפל (Nadir) בכל מחזור. אירועי חום נויטרופני התרחשו בתדירות נמוכה יותר בחולים שקיבלו Neulastim.
  
−
;Holmes FA, Blinded, randomized, multicenter study to evaluate single administration pegfilgrastim once per cycle versus daily filgrastim as an adjunct to chemotherapy in patients with high-risk stage II or stage III/IV breast cancer. J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31
+
ההבדל במשך הנויטרופניה החמורה בין [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] ל-Filgrastim היה פחות מיום אחד. Neulastim הייתה בטוחה, נסבלת היטב, ודומה ל-Filgrastim. פרופיל הבטיחות של שתי התרופות היה דומה. זריקה אחת של Neulastim {{כ}}(100 מיקרוגם לק"ג) בכל מחזור טיפול הייתה בטוחה ויעילה כמו זריקות יומיות של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] {{כ}}(5 מיקרוגרם לק"ג ליום) בהפחתת נויטרופניה וסיבוכיה אצל חולים שקיבלו ארבעה מחזורים של כמותרפיה.
  
−
מחקר רב מרכזי רנדומלי כפול סמיות שנועד לקבוע האם מתן זריקה תת עורית אחת של ניולסטים (100 מיקרוגרם לק"ג) הינה בטוחה ויעילה כמו מתן יומי של ניופוגן (5 מיקרוגרם לק"ג ליום) לצורך הפחתת נויטרופניה בחולות סרטן שד שקיבלו 4 מחזורים של כמותרפיה מיילוסופרסיבית.
+
מחקר נוסף נערך על מנת להעריך את היעילות של מנה בודדת של 6 מ"ג [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] בכל מחזור של טיפול כמותרפי, לעומת מתן יומי של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] {{כ}}(5). {{כ}}157 חולים חולקו באופן אקראי לקבל זריקה חד פעמית של Neulastim {{כ}}(6 מ"ג) או זריקות יומיות של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] {{כ}}(5 מיקרוגרם/ק"ג) לאחר כמותרפיה של Docetaxel{{כ}} (75 מ"ג למ<sup>2</sup>) ו-Doxorubicin{{כ}} (60 מ"ג למ<sup>2</sup>) ביום 1 של כל מחזור למשך 4 מחזורים.
  
−
הטיפול ניתן ל-310 חולות שקיבלו [[Docetaxel]]{{כ}} (75 מ"ג למ<sup>2</sup>) ו-[[Doxorubicin]]{{כ}} (60 מ"ג למ<sup>2</sup>) ביום 1 של כל מחזור למשך 4 מחזורים. החולות חולקו באופן אקראי, 154 חולות קיבלו ניולסטים ביום 2 של מחזור הטיפול (100 מיקרוגם לק"ג) בהזרקה תת עורית אחת לכל מחזור כמותרפיה ו- 156 חולות קיבלו מתן יומי של זריקות ניופוגן תת עוריות (5 מיקרוגרם לק״ג ליום). נבדקו רמות הניוטרופילים (ANC), משך נויטרופניה דרגה 4, ומאפייני בטיחות.
+
תוצאות מחקר זה הראו כי הזרקת 6 מ"ג של [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] הייתה יעילה כמו זריקות יומיות של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] בכל מדדי היעילות. משך הזמן הממוצע של נויטרופניה דרגה 4 במחזור 1 הייתה 1.8 ו-1.6 ימים עבור Neulastim ו-Filgrastim, בהתאמה. נצפתה מגמת שכיחות נמוכה יותר של חום ניוטרופני עבור Neulastim בהשוואה ל-Filgrastim {{כ}}(13% מול 20% בהתאמה). מנה קבועה של Neulastim {{כ}}(6 מ"ג) הייתה בטוחה ללא תופעות לוואי מיוחדות. המסקנה הייתה כי Neulastim במתן חד פעמי במינון קבוע היא בטוחה ויעילה כמו [[t:Filgrastim|Filgrastim]] במתן יומי.
  
−
'''תוצאות''': מתן מנה אחת של ניולסטים לכל מחזור טיפול היה דומה למתן יומי של זריקות ניופוגן תת עורי בכל מדדי היעילות, לרבות משך הזמן של נויטרופניה חמורה ועומק הנדיר (ANC) בכל מחזור. אירועי חום נויטרופני התרחשו בתדירות נמוכה יותר בחולים שקיבלו ניולסטים. ההבדל במשך הנויטרופניה החמורה בין ניולסטים לניופוגן היה פחות מיום אחד. ניולסטים היתה בטוחה, נסבלת היטב, ודומה לניופוגן. פרופיל הבטיחות של שתי התרופות היה דומה.
+
אנליזה רטרוספקטיבית משולבת של שני המחקרים הללו (6) השוותה מתן [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] פעם אחת במחזור טיפולי לעומת מתן יומי של Filgrastim, בחולות סרטן שד אשר טופלו בכמותרפיה המדכאת מח עצם. ביום השני של מחזור הטיפול ניתנה Neulastim במינון לפי משקל, 100 מיקרוגרם לק"ג (149 חולות) או במינון קבוע של 6 מ"ג (77 חולות), או [[t:Filgrastim|Filgrastim]] בזריקות יומיות במינון 5 מיקרוגרם לק"ג ליום (222 חולות). התרופות ניתנו עד אשר חלפה תקופת השפל או 14 יום.
−
מ0קנה: זריקה אחת של ניולסטים (100 מיקרוגם לק״ג) בכל מחזור טיפול היתה בטוחה ויעילה כמו זריקות יומיות של ניופוגן (5 מיקרוגרם לק״ג ליום) בהפחתת נויטרופניה וסיבוכיה אצל חולים שקיבלו ארבעה מחזורים של כמותרפיה.
 
  
−
;GREEN MD; A RANDOMIZED DOUBLE-BLIND MULTICENTER PHASE III STUDY OF FIXED-DOSE SINGLE-ADMINISTRATION PEGFILGRASTIM VERSUS DAILY FILGRASTIM IN PATIENTS RECEIVING MYELOSUPPRESSIVE CHEMOTHERAPY. ANN ONCOL. 2003 .JAN;14(1):29-35
+
כל אחד מהמחקרים שצויינו לעיל הוכיח בנפרד כי [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] יעילה בהפחתת נויטרופניה. מהאנליזה המשולבת (448 חולות) עולה כי הסיכון לחום נויטרופני היה נמוך יותר בחולות שקיבלו Neulastim לעומת [[t:Filgrastim|Filgrastim]] {{כ}}(11% מול 19% בהתאמה 0.05>p). ההשערה שעלתה במאמר היא, כי היעילות המוגברת של Neulastim נובעת מהרמה הקבועה של התרופה בדם לעומת הרמות המשתנות בדם של [[t:Filgrastim|Filgrastim]] הניתן במתן יומיומי. התוצאות היו עקביות ללא קשר לגורמי סיכון כגון גיל, שלב מחלה, תפקוד או טיפול קודם.
  
−
מטרת המחקר הייתה הערכת היעילות של מנה בודדת 6 מ"ג ניולסטים בכל מחזור של טיפול כמותרפי, לעומת מתן יומי של ניופוגן. 157 חולים חולקו באופן אקראי לקבל זריקה חד פעמית של ניולסטים (6 מ״ג) או זריקות יומיות של ניופוגן (5 מיקרוגרם/ק"ג) לאחר כמותרפיה של [[DOCETAXEL]]{{כ}} (75 מ״ג למ<sup>2</sup>) ו-[[DOXORUBICIN]]{{כ}} (60 מ"ג למ<sup>2</sup>) ביום 1 של כל מחזור למשך 4 מחזורים.
+
מחקר רטרוספקטיבי (7) השווה את מידת האשפוזים בחולים שטופלו עם [[t:Filgrastim|Filgrastim]] או עם [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] לאחר שקיבלו כמותרפיה עבור גידולים שונים; [[סרטן שד]] (57%), [[סרטן ריאה|ריאה]] (18%), [[לימפומה שאינה הודג'קין]] (Non hodgkins lymphoma) {{כ}}(17%), [[סרטן שחלה|שחלה]] ו[[סרטן מעי|מעי]] (8%) במחזורי טיפול של בין 20–60 יום.
  
−
'''תוצאות''': הזרקת 6 מ"ג אחד של ניולסטים הייתה יעילה כמו זריקות יומיות של ניופוגן בכל מדדי היעילות. משך הזמן הממוצע של נויטרופניה דרגה 4 במחזור 1 הייתה 1.8 ו-1.6 ימים עבור ניולסטים וניופוגן, בהתאמה. נצפתה מגמת שכיחות נמוכה יותר של חום ניוטרופני עבור ניולסטים בהשוואה לניופוגן. (13% מול 20% בהתאמה). מנה קבועה של ניולסטים (6 מ״ג) היתה בטוחה ללא תופעות לוואי מיוחדות. המסקנה הייתה כי ניולסטים במתן חד פעמי במינון קבוע היא בטוחה ויעילה כמו ניופוגן במתן יומי.
+
המחקר בחן 3958 חולים עם 13,070 מחזורי כמותרפיה. [[t:ניולסטים - Neulastim|Neulastim]] הפחית את הסיכון לאשפוזים בעקבות נויטרופניה ({{כ}}, יחס סיכויים (OR - Odds ratio) של 0.33, {{כ}} 0.19-0.58, {{כ}}רווח בר סמך (CI - Confidence interval) {{כ}}95%) ואת האשפוזים מכל סיבה (OR=0.56{{כ}}, 0.43-0.47, {{כ}}95% {{כ}}CI) בצורה מובהקת ומשמעותית בהשוואה ל-Filgrastim. המספר הממוצע של ביקורים אמבולטורים מכל סיבה שהיא היה גדול יותר עם [[t:Filgrastim|Filgrastim]] בהשוואה ל-Neulastim {{כ}}(8.6 מול 5.5, {{כ}}0.001>p{{כ}}) וכן המספר הממוצע של ביקורים אמבולטוריים הקשורים בניוטרופניה (1.5 מול 0.36, {{כ}} 0.001>p).
  
−
SIENA S; A COMBINED ANALYSIS OF TWO PIVOTAL RANDOMIZED TRIALS OF A SINGLE DOSE OF PEGFILGRASTIM PER CHEMOTHERAPY CYCLE AND DAILY FILGRASTIM IN PATIENTS WITH STAGE II-IV BREAST CANCER. ONCOL REP. 2003 MAY-JUN;10(3):715-24
+
השימוש ב-Neulastim נמצא כבעל סיכון מופחת לאשפוזים בעקבות נויטרופניה או בעקבות כל סיבה שהיא, בהשוואה ל-Filgrastim.
  
−
אנליזה רטרוספקטיבית משולבת של שני המחקרים הנ״ל (הולמס וגרין) המשווה מתן ניולסטים פעם אחת במחזור טיפולי לעומת מתן יומי של ניופוגן, בחולות סרטן שד אשר טופלו בכמותרפיה מיאלוסופרסיבית. ביום השני של מחזור הטיפול ניתנה ניולסטים (במינון לפי משקל (100 מיקרוגרם לק״ג - 149 חולות) או במינון קבוע (6 מ״ג - 77 חולות) או ניופוגן (זריקות יומיות במינון 5 מיקרוגרם לק״ג ליום - 222 חולות) אשר ניתנה עד אשר חלף הנדיר או 14 יום. כל אחד מהמחקרים הנ״ל הוכיח בנפרד כי ניולסטים יעילה בהפחתת נויטרופניה. מהאנליזה המשולבת (448 חולות) עולה כי הסיכון לחום נויטרופני היה נמוך יותר בחולות שקיבלו ניולסטים לעומת ניופוגן (11% מול 19% בהתאמה 0.05>p). ההשערה שעולה במאמר היא, כי היעילות המוגברת של ניולסטים נובעת מהרמה הקבועה של התרופה בדם לעומת הרמות המשתנות בדם של ניופוגן הניתן במתן יומיומי. התוצאות היו עקביות ללא קשר לגורמי סיכון כגון גיל, שלב מחלה, תפקוד או טיפול קודם.
+
== פרוגנוזה ==
−
 
+
נויטרופניה עשויה להוביל לחום נויטרופני או לזיהומים כתוצאה מהמחסור בנויטרופילים, דבר העלול אף לסכן את חיי החולים. מצב זה גורם לצורך באשפוזים ושימוש באנטיביוטיקה, וטומן בחובו את הסיכון לפגיעה עתידית ביעילות הטיפול בשל עיכובו או מתן מינונים מופחתים. השלכה חמורה יותר של חום נויטרופני היא הגברת הסיכון לתמותה.
−
;Pegfilgrastim Use Associated with Lower Risk of Hospitalization Than Filgrastim Use: A Retrospective US Claims Analysis ASH 2010 Abstract 3801
 
−
 
 
−
מחקר רטרוספקטיבי שהשווה את מידת האישפוזים בחולים שטופלו עם ניופוגן או עם ניולסטים לאחר שקיבלו כמותרפיה עבור גידולים שונים; סרטן שד (57%), ריאה (18%), לימפומה נון הודגיקין (17%), שחלה ומעי (8%) במחזורי טיפול של בין 20-60 יום. המחקר בחן 3958 חולים עם 13,070 מחזורי כמותרפיה. ניולסטים הפחית את הסיכון לאשפוזים בעקבות נויטרופניה (0.19-0.58 OR=0.33, 95%CI) ואת האשפוזים מכל סיבה (0.43-0.47 OR=0.56 95% CI) בצורה מובהקת ומשמעותית בהשוואה לניופוגן. המספר הממוצע של ביקורים אמבולטורים מכל סיבה שהיא היה גדול יותר עם ניופוגן בהשוואה לניולסטים (0.001>8.6 vs 5.5 p) וכן המספר הממוצע של ביקורים אמבולטוריים הקשורים בניוטרופניה ( 0.001>1.5 vs 0.36 p).
 
−
 
 
−
השימוש בניולסטים נמצא כבעל סיכון מופחת לאשפוזים בעקבות נויטרופניה או בעקבות כל סיבה שהיא, בהשוואה לנויפוגן.
 
  
 +
== דגלים אדומים ==
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
  
−
<blockquote>  
+
<blockquote>
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
  
−
# Neupogen Israeli MoH approved prescribing information.
+
# [[t:ניופוגן MU - Neupogen|Neupogen]] Israeli MoH approved prescribing information.
 
# Nelastim Israeli MoH approved prescribing information.
 
# Nelastim Israeli MoH approved prescribing information.
−
 
+
#Holmes FA J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31.
 +
#Holmes FA, Blinded, randomized, multicenter study to evaluate single administration [[t:Pegfilgrastim|Pegfilgrastim]] once per cycle versus daily [[t:Filgrastim|Filgrastim]] as an adjunct to chemotherapy in patients with high-risk stage II or stage III/IV breast cancer. J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31
 +
#GREEN MD; A RANDOMIZED DOUBLE-BLIND MULTICENTER PHASE III STUDY OF FIXED-DOSE SINGLE-ADMINISTRATION [[t:Pegfilgrastim|Pegfilgrastim]] VERSUS DAILY [[t:Filgrastim|Filgrastim]] IN PATIENTS RECEIVING MYELOSUPPRESSIVE CHEMOTHERAPY. ANN ONCOL. 2003 .JAN;14(1):29-35
 +
#SIENA S; A COMBINED ANALYSIS OF TWO PIVOTAL RANDOMIZED TRIALS OF A SINGLE DOSE OF [[t:Pegfilgrastim|Pegfilgrastim]] PER CHEMOTHERAPY CYCLE AND DAILY [[t:Filgrastim|Filgrastim]] IN PATIENTS WITH STAGE II-IV BREAST CANCER. ONCOL REP. 2003 MAY-JUN;10(3):715-24
 +
#Pegfilgrastim Use Associated with Lower Risk of Hospitalization Than [[t:Filgrastim|Filgrastim]] Use: A Retrospective US Claims Analysis ASH 2010 Abstract 3801
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
−
[[קטגוריה:רוש]]
+
[[קטגוריה: המטולוגיה]]
 +
[[קטגוריה: זיהומיות]]
 +
[[קטגוריה: רוש]]

גרסה אחרונה מ־13:18, 18 בינואר 2021


נויטרופניה
Neutropenia
Neutropenia.JPG
Blood film with a striking absence of neutrophils, leaving only red blood cells and platelets
ICD-10 Chapter D 70.
ICD-9 288.0
MeSH D009503
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נויטרופניה

נויטרופניה מוגדרת כירידה בספירת הנויטרופילים מתחת ל-1.8x109 לליטר. נויטרופניה מהווה, לרוב, את הבעיה הקשה ביותר בדיכוי מח העצם.

אחד הגורמים העיקריים המגבילים את הטיפול בחולה האונקולוגי היא הנויטרופניה הנגרמת בעקבות הכמותרפיה.

נויטרופניה עשויה להוביל לחום נויטרופני (Febrile neutropenia) או לזיהומים כתוצאה מהמחסור בנויטרופילים, דבר העלול אף לסכן את חיי החולים. מצב זה גורם לצורך באשפוזים ושימוש באנטיביוטיקה, וטומן בחובו את הסיכון לפגיעה עתידית ביעילות הטיפול בשל עיכובו או מתן מינונים מופחתים. השלכה חמורה יותר של חום נויטרופני היא הגברת הסיכון לתמותה.

אפידמיולוגיה

נויטרופניה היא תופעת הלוואי העיקרית המגבילה כמותרפיה.

אטיולוגיה

הטיפולים הניתנים באונקולוגיה כוללים בין היתר כמותרפיה, אשר מיועדת לפגוע בתאים הנמצאים בשלבים שונים של חלוקה. מאחר שהתאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה יותר מתאים בריאים בגוף, הם רגישים יותר לכמותרפיה ונפגעים בצורה משמעותית יותר.

עם זאת, קיימים בגוף תאים בריאים המתחלקים במהירות גבוהה: תאים במערכת העיכול, זקיקי השיער ותאים במערכת הדם. מסיבה זו, תאים אלו רגישים מאד לכמותרפיה ולנזקיה. נזקים אלו מהווים את תופעות הלוואי של הכמותרפיה ומוגדרים כטוקסיות הטיפול.

קליניקה

נויטרופניה מהווה סיכון עבור החולה האונקולוגי בשני אופנים:

  • הסיכון ללקות בזיהום עולה ביחס ישר למשך וחומרת הנויטרופניה. במצב של נויטרופניה יכולת ההתמודדות החיסונית של הגוף נפגעת באופן משמעותי, והגוף חשוף לזיהומים שעשויים אף להוות סכנת חיים עבור החולה.
  • כאשר הספירה יורדת מתחת לערך של 0.5x109 לליטר זהו מצב של נויטרופניה מסכנת חיים. נויטרופניה היא תופעת הלוואי העיקרית המגבילה את הכמותרפיה. כאשר ישנה נויטרופניה יש לעיתים צורך לדחות את מועד הכמותרפיה או להוריד את המינון. למתן המינון המלא של הכמותרפיה ישנה חשיבות מוכחת לתוצאות הטיפול.

גורמי סיכון לפיתוח חום נויטרופני

אבחנה

נויטרופניה מוגדרת כירידה בספירת הנויטרופילים מתחת ל-1.8x109 לליטר. כאשר הספירה יורדת מתחת ל-0.5x109 לליטר זהו מצב של נויטרופניה מסכנת חיים.

נויטרופניה1.jpg

טיפול

בגוף ישנו חלבון טבעי הקרוי G-CSF‏ (Granulocyte colony-stimulating factor), הפועל כהורמון צמיחה אשר תפקידו לשפעל תאי אב המצויים במח העצם לשגשוג והתמיינות על מנת ליצור נויטרופילים חדשים הנחוצים לגוף לצורך הגנתו ולהתמודדות עם זיהומים.

תפקיד נוסף של G-CSF הוא שיפור פעילותו של הנויטרופיל הבוגר.

טיפול תרופתי תומך, הניתן על מנת למנוע את סיבוכי הכמותרפיה, הוא על ידי G-CSF רקומביננטי, כדוגמת Filgrastim או Neulastim‏ (Pegfilgrastim) המיוצר בשיטה מתקדמת של הנדסה גנטית.

הנחיות למתן G-CSF

ההנחיות למתן G-CSF נקבעו על ידי האיגודים האמריקאים והאירופים, ה-ASCO‏ (American society of clinical oncology) וה-‏NCCN‏ (National comprehensive cancer network), וה-EORTC‏ ( European organisation for research and treatment of cancer). מטרת ההנחיות להקל על תהליך קבלת ההחלטות של הרופא המטפל ולשפר את איכות הטיפול בחולה, תוך קביעת כללי טיפול אחידים המבוססים על מידע קליני.

ההתוויות לטיפול בנויטרופניה:

  • מניעה ראשונית - מתן G-CSF כבר במחזור הכמותרפיה הראשון. ההנחיות העדכניות ממליצות על מתן טיפול מניעתי זה בכל מקרה בו הסיכון לפתח חום נויטרופני הוא 20% או יותר, תוך התחשבות בפרוטוקול הכמותרפיה הניתן למטופל יחד עם מגוון רחב של גורמים נוספים הקשורים במצבו הכללי ובתחלואה נוספת ממנה הוא סובל, כמתואר באלגוריתם הבא:
אלגוריתם טיפולי למניעה ראשונית של נויטרופניה לאחר כמותרפיה

(*) הסיכון לחום נויטרופני או לאירוע נויטרופני שימנע המשך טיפול כמותרפי כמתוכנן

  • מניעה שניונית - כאשר החולה פיתח חום נויטרופני או סבל מנויטרופניה ממושכת במחזור הכמותרפיה הקודם בו לא ניתן G-CSF למניעה ראשונית, וכאשר הורדת מינון הכמותרפיה עשויה להפחית מיעילות הטיפול ולפגוע בתוצאותיו.
  • טיפול בנויטרופניה - מתן G-CSF לנויטרופניה אינו מומלץ באופן שגרתי, אך יש לשקול טיפול בו בחולים שפיתחו חום נויטרופני ובעלי פרוגנוזה קשה, או בחולים המצויים בסיכון גבוה לסיבוכים כתוצאה מזיהום, למשל חולים הסובלים מאחד הבאים:

Filgrastim

בדומה לחלבון הטבעי, Filgrastim היא G-CSF המעלה את כמות הנויטרופילים ובכך מפחית את הסיכון לזיהומים ומאפשר את קבלת הכמותרפיה הבאה במינון ובמועד הדרושים להצלחת הטיפול.

Filgrastim ניתנת במספר זריקות יומיות בכל מחזור כמותרפי על פי החלטת הרופא ומשמש בעיקר בטיפולים קצרים (פחות מ-14 יום למחזור) ואשר בהם לא ניתן לתת Neulastim או באינדיקציות אחרות כגון השתלות, נויטרופניה כרונית וכו'.

Neulastim

מנגנון הפעולה

Neulastim ייחודית בכך שניתנת בזריקה אחת בלבד בכל מחזור כמותרפיה. תכונה זו מתאפשרת בשל זמן מחצית חייו הארוך, המתקבל בעקבות תוספת פוליאתילן גליקול (Polyethylene glycol) למולקולת Filgrastim המקורית.

ל-Neulastim מנגנון ייחודי המאפשר לתרופה להתאים את עצמה במדויק לכל מטופל, מאחר שהתרופה מתפנה מהדם על ידי הנויטרופילים עצמם.

כל עוד ספירת הנויטרופילים נמוכה - רמת Neulastim נשארת גבוהה בדם. בעקבות פעילות התרופה כמות הנויטרופילים עולה, והם אלו המפנים את ה-Neulastim מהגוף. הגרף הבא מתאר את פינוי ה-Neulastim וירידת רמתה בדם, במקביל לעלייה החלה בכמות הניוטרופילים:

נויטרופניה3.jpg

יעילות

מחקר רב מרכזי רנדומלי כפול סמיות שנועד לקבוע האם מתן זריקה תת-עורית אחת של Neulastim ‏(100 מיקרוגרם לק"ג) היא בטוחה ויעילה כמו מתן יומי של Filgrastim ‏(5 מיקרוגרם לק"ג ליום) לצורך הפחתת נויטרופניה בחולות סרטן שד שקיבלו 4 מחזורים של כמותרפיה המדכאת מח עצם (4).

הטיפול ניתן ל-310 חולות שקיבלו Docetaxel‏ (75 מ"ג למ2) ו-Doxorubicin‏ (60 מ"ג למ2) ביום 1 של כל מחזור למשך ארבעה מחזורים. החולות חולקו באופן אקראי: 154 חולות קיבלו Neulastim ביום 2 של מחזור הטיפול (100 מיקרוגרם לק"ג) בהזרקה תת-עורית אחת לכל מחזור כמותרפיה, ו- 156 חולות קיבלו מתן יומי של זריקות Filgrastim תת-עוריות (5 מיקרוגרם לק"ג ליום). נבדקו רמות הניוטרופילים ( ANC - Absolute neutrophil count), משך נויטרופניה בדרגה 4, ומאפייני בטיחות.

תוצאות המחקר הראו כי מתן מנה אחת של Neulastim לכל מחזור טיפול היה דומה למתן יומי של זריקות Filgrastim תת-עורי בכל מדדי היעילות, לרבות משך הזמן של נויטרופניה חמורה ועומק השפל (Nadir) בכל מחזור. אירועי חום נויטרופני התרחשו בתדירות נמוכה יותר בחולים שקיבלו Neulastim.

ההבדל במשך הנויטרופניה החמורה בין Neulastim ל-Filgrastim היה פחות מיום אחד. Neulastim הייתה בטוחה, נסבלת היטב, ודומה ל-Filgrastim. פרופיל הבטיחות של שתי התרופות היה דומה. זריקה אחת של Neulastim ‏(100 מיקרוגם לק"ג) בכל מחזור טיפול הייתה בטוחה ויעילה כמו זריקות יומיות של Filgrastim ‏(5 מיקרוגרם לק"ג ליום) בהפחתת נויטרופניה וסיבוכיה אצל חולים שקיבלו ארבעה מחזורים של כמותרפיה.

מחקר נוסף נערך על מנת להעריך את היעילות של מנה בודדת של 6 מ"ג Neulastim בכל מחזור של טיפול כמותרפי, לעומת מתן יומי של Filgrastim ‏(5). ‏157 חולים חולקו באופן אקראי לקבל זריקה חד פעמית של Neulastim ‏(6 מ"ג) או זריקות יומיות של Filgrastim ‏(5 מיקרוגרם/ק"ג) לאחר כמותרפיה של Docetaxel‏ (75 מ"ג למ2) ו-Doxorubicin‏ (60 מ"ג למ2) ביום 1 של כל מחזור למשך 4 מחזורים.

תוצאות מחקר זה הראו כי הזרקת 6 מ"ג של Neulastim הייתה יעילה כמו זריקות יומיות של Filgrastim בכל מדדי היעילות. משך הזמן הממוצע של נויטרופניה דרגה 4 במחזור 1 הייתה 1.8 ו-1.6 ימים עבור Neulastim ו-Filgrastim, בהתאמה. נצפתה מגמת שכיחות נמוכה יותר של חום ניוטרופני עבור Neulastim בהשוואה ל-Filgrastim ‏(13% מול 20% בהתאמה). מנה קבועה של Neulastim ‏(6 מ"ג) הייתה בטוחה ללא תופעות לוואי מיוחדות. המסקנה הייתה כי Neulastim במתן חד פעמי במינון קבוע היא בטוחה ויעילה כמו Filgrastim במתן יומי.

אנליזה רטרוספקטיבית משולבת של שני המחקרים הללו (6) השוותה מתן Neulastim פעם אחת במחזור טיפולי לעומת מתן יומי של Filgrastim, בחולות סרטן שד אשר טופלו בכמותרפיה המדכאת מח עצם. ביום השני של מחזור הטיפול ניתנה Neulastim במינון לפי משקל, 100 מיקרוגרם לק"ג (149 חולות) או במינון קבוע של 6 מ"ג (77 חולות), או Filgrastim בזריקות יומיות במינון 5 מיקרוגרם לק"ג ליום (222 חולות). התרופות ניתנו עד אשר חלפה תקופת השפל או 14 יום.

כל אחד מהמחקרים שצויינו לעיל הוכיח בנפרד כי Neulastim יעילה בהפחתת נויטרופניה. מהאנליזה המשולבת (448 חולות) עולה כי הסיכון לחום נויטרופני היה נמוך יותר בחולות שקיבלו Neulastim לעומת Filgrastim ‏(11% מול 19% בהתאמה 0.05>p). ההשערה שעלתה במאמר היא, כי היעילות המוגברת של Neulastim נובעת מהרמה הקבועה של התרופה בדם לעומת הרמות המשתנות בדם של Filgrastim הניתן במתן יומיומי. התוצאות היו עקביות ללא קשר לגורמי סיכון כגון גיל, שלב מחלה, תפקוד או טיפול קודם.

מחקר רטרוספקטיבי (7) השווה את מידת האשפוזים בחולים שטופלו עם Filgrastim או עם Neulastim לאחר שקיבלו כמותרפיה עבור גידולים שונים; סרטן שד (57%), ריאה (18%), לימפומה שאינה הודג'קין (Non hodgkins lymphoma) ‏(17%), שחלה ומעי (8%) במחזורי טיפול של בין 20–60 יום.

המחקר בחן 3958 חולים עם 13,070 מחזורי כמותרפיה. Neulastim הפחית את הסיכון לאשפוזים בעקבות נויטרופניה (‏, יחס סיכויים (OR - Odds ratio) של 0.33, ‏ 0.19-0.58, ‏רווח בר סמך (CI - Confidence interval) ‏95%) ואת האשפוזים מכל סיבה (OR=0.56‏, 0.43-0.47, ‏95% ‏CI) בצורה מובהקת ומשמעותית בהשוואה ל-Filgrastim. המספר הממוצע של ביקורים אמבולטורים מכל סיבה שהיא היה גדול יותר עם Filgrastim בהשוואה ל-Neulastim ‏(8.6 מול 5.5, ‏0.001>p‏) וכן המספר הממוצע של ביקורים אמבולטוריים הקשורים בניוטרופניה (1.5 מול 0.36, ‏ 0.001>p).

השימוש ב-Neulastim נמצא כבעל סיכון מופחת לאשפוזים בעקבות נויטרופניה או בעקבות כל סיבה שהיא, בהשוואה ל-Filgrastim.

פרוגנוזה

נויטרופניה עשויה להוביל לחום נויטרופני או לזיהומים כתוצאה מהמחסור בנויטרופילים, דבר העלול אף לסכן את חיי החולים. מצב זה גורם לצורך באשפוזים ושימוש באנטיביוטיקה, וטומן בחובו את הסיכון לפגיעה עתידית ביעילות הטיפול בשל עיכובו או מתן מינונים מופחתים. השלכה חמורה יותר של חום נויטרופני היא הגברת הסיכון לתמותה.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Neupogen Israeli MoH approved prescribing information.
  2. Nelastim Israeli MoH approved prescribing information.
  3. Holmes FA J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31.
  4. Holmes FA, Blinded, randomized, multicenter study to evaluate single administration Pegfilgrastim once per cycle versus daily Filgrastim as an adjunct to chemotherapy in patients with high-risk stage II or stage III/IV breast cancer. J Clin Oncol. 2002 Feb 1;20(3):727-31
  5. GREEN MD; A RANDOMIZED DOUBLE-BLIND MULTICENTER PHASE III STUDY OF FIXED-DOSE SINGLE-ADMINISTRATION Pegfilgrastim VERSUS DAILY Filgrastim IN PATIENTS RECEIVING MYELOSUPPRESSIVE CHEMOTHERAPY. ANN ONCOL. 2003 .JAN;14(1):29-35
  6. SIENA S; A COMBINED ANALYSIS OF TWO PIVOTAL RANDOMIZED TRIALS OF A SINGLE DOSE OF Pegfilgrastim PER CHEMOTHERAPY CYCLE AND DAILY Filgrastim IN PATIENTS WITH STAGE II-IV BREAST CANCER. ONCOL REP. 2003 MAY-JUN;10(3):715-24
  7. Pegfilgrastim Use Associated with Lower Risk of Hospitalization Than Filgrastim Use: A Retrospective US Claims Analysis ASH 2010 Abstract 3801