כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד - Antiphospholipid syndrome"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
| − | תסמונת הכוללת אירועים של פקקת ( | + | '''תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד''' ((APLS) {{כ}} (Antiphospholipid syndrome)) הנה תסמונת של [[קרישיות-יתר]] נרכשת הכוללת אירועים של [[פקקת]] ([[טרומבוזיס]]) ו/או הפלות טבעיות חוזרות בנוכחות נוגדנים בדם נגד פוספוליפיד (הנקראים בשם כולל APLA {{כ}} (Antiphospholipid antibodies)). נוגדנים אלו נקראים בשמות נוספים, כגון אנטי-קרדיוליפין (Anti-cardiolipin), לופוס אנטי- קואגולנט (Lupus anticoagulant) ובטא-2-גליקופרוטאין (Anti-beta2 glycoprotein 1). |
| − | |||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | + | נוגדני APLA קיימים כחלק ממחלת הזאבת (לופוס) או באופן נפרד. יתכן וימצאו נוגדני APLA בדם ללא שנגרמו תופעות רפואיות הקשורות בנוגדנים אלו. | |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
=== אירועי פקקת === | === אירועי פקקת === | ||
| − | פקקת | + | תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יכולה לכלול פקקת עם היווצרות של קריש-דם הגורם לחסימה של וורידים או עורקים בכל הגוף. אירוע כזה עלול להסתיים ב[[פקקת בוורידי הרגליים]] או הריאות ([[תסחיף ריאתי]] או קריש בריאות), [[אוטם שריר הלב]], [[שבץ מוחי]], [[עיוורון]], נמק בגפה ועוד. במידה ומתרחש אירוע כזה, יש לשקול, בהתאם לנסיבות הרפואיות, לגבי הצורך בבדיקת מערכת קרישת הדם. חלק מהמקרים של פקקת, בעיקר בגיל הצעיר, נגרמים עקב הנוגדנים נגד-פוספוליפיד. |
| − | או | ||
| − | אירוע כזה עלול להסתיים | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
=== הפלות טבעיות חוזרות === | === הפלות טבעיות חוזרות === | ||
| − | מצב | + | מצב בו אצל אישה מתרחשות שתיים או יותר הפלות טבעיות, בעיקר אם ההפלה או מות העובר מתרחשים בשליש השני או השלישי להריון. במצב זה, יש לערוך מספר בדיקות למציאת הסיבה לכך, הכוללות בדיקה למציאות הנוגדנים נגד-פוספוליפיד ו/או לופוס אנטי-קואגולנט בדם. |
| − | |||
| − | |||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
גרסה מ־18:12, 3 בדצמבר 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד ((APLS) (Antiphospholipid syndrome)) הנה תסמונת של קרישיות-יתר נרכשת הכוללת אירועים של פקקת (טרומבוזיס) ו/או הפלות טבעיות חוזרות בנוכחות נוגדנים בדם נגד פוספוליפיד (הנקראים בשם כולל APLA (Antiphospholipid antibodies)). נוגדנים אלו נקראים בשמות נוספים, כגון אנטי-קרדיוליפין (Anti-cardiolipin), לופוס אנטי- קואגולנט (Lupus anticoagulant) ובטא-2-גליקופרוטאין (Anti-beta2 glycoprotein 1).
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
נוגדני APLA קיימים כחלק ממחלת הזאבת (לופוס) או באופן נפרד. יתכן וימצאו נוגדני APLA בדם ללא שנגרמו תופעות רפואיות הקשורות בנוגדנים אלו.
קליניקה
אירועי פקקת
תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד יכולה לכלול פקקת עם היווצרות של קריש-דם הגורם לחסימה של וורידים או עורקים בכל הגוף. אירוע כזה עלול להסתיים בפקקת בוורידי הרגליים או הריאות (תסחיף ריאתי או קריש בריאות), אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, עיוורון, נמק בגפה ועוד. במידה ומתרחש אירוע כזה, יש לשקול, בהתאם לנסיבות הרפואיות, לגבי הצורך בבדיקת מערכת קרישת הדם. חלק מהמקרים של פקקת, בעיקר בגיל הצעיר, נגרמים עקב הנוגדנים נגד-פוספוליפיד.
הפלות טבעיות חוזרות
מצב בו אצל אישה מתרחשות שתיים או יותר הפלות טבעיות, בעיקר אם ההפלה או מות העובר מתרחשים בשליש השני או השלישי להריון. במצב זה, יש לערוך מספר בדיקות למציאת הסיבה לכך, הכוללות בדיקה למציאות הנוגדנים נגד-פוספוליפיד ו/או לופוס אנטי-קואגולנט בדם.
אבחנה
בדיקות הדם למציאת הנוגדנים נגד-פוספוליפיד או לופוס אנטי-קואגולנט (נוגדני APLA) נעשות בכל בתי החולים ובקופות החולים. במידה ונמצאת חיובי לנוגדנים אלו, מומלץ להיוועץ עם מומחה לראומטולוגיה או המטולוגיה לגבי הצורך בבירור נוסף, במעקב רפואי או בלקיחת תרופות. מומלץ שבני משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחאים, ילדים) יבדקו לקיום נוגדני APLA בדם.
טיפול
כאמור, מציאות נוגדנים אלו בדם כרוכה בנטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם בגוף (קרישיות-יתר או טרומבופיליה נרכשת). אירוע פקקת הנגרם בשל קיום נוגדני APLA בדם מהווה לרב הורייה לטיפול קבוע בתרופה הנוגדת את קרישת הדם מסוג קומדין, כדי למנוע אירועים חוזרים. כמו-כן, במידה ואשה הנושאת בדמה נוגדנים אלו סבלה מהפלות חוזרות או סיבוכים אחרים הקשורים בנוגדני APLA (לידת ילוד במשקל נמוך לגיל ההריון, רעלת הריון), מקובל לטפל בהריונות הבאים בתרופות נוגדות קרישה כדי למנוע הפלה חוזרת (הפרין או קלקסן בתוספת אספירין). לאחר הלידה, מומלץ לקבל זריקת קלקסן למשך 6-12 שבועות (למשך תקופת משכב הלידה). בנוסף לכך, במידה וקיימים נוגדנים אלו בדם האשה, אסור ליטול "הורמונים" (גלולות) למניעת
הריון או בגיל המעבר.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
בבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
מאת- דר' יאיר מולד