האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"

מתוך ויקירפואה

 
(16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=
 +
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
 +
|Chapter number=3
 +
|Sub Chapter number=10
 +
}}
 
{{פנקס|
 
{{פנקס|
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
+
|שם המחבר=פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
 
|שם הפרק={{שם הדף}}
 
|שם הפרק={{שם הדף}}
 
|עורך מדעי=
 
|עורך מדעי=
שורה 6: שורה 12:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{| border="1" cellpadding="4"
+
{{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}}
 +
 
 +
==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line==
 +
בטבלה מפורטים סימני ה[[זיהומים]] השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}}
 +
{{-}}
 +
{|border="1" cellpadding="4"
 +
!מספר
 +
!סוג הזיהום
 +
!סימני היכר
 +
!הגישה האבחנתית וטיפולים
 +
|-
 +
|1.
 +
|זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או [[צלוליטיס]] (Cellulitis)
 +
|סימנים מקומיים כגון: [[כאב]], אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור
 +
|
 +
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
 +
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
 +
#תחילת [[טיפול אנטיביוטי]]{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} +
 +
#*תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר
 +
#*התאמת ה[[אנטיביוטיקה]] תהיה על פי תוצאות התרביות
 +
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית
 +
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
 +
#*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר
 +
#*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2–3 ימים
 +
#*אם יש סימנים סיסטמיים ([[חום - Fever|חום]], צמרמורת, [[הקאה]] וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
 +
|-
 +
|2.
 +
|זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection
 +
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
 +
|
 +
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל +
 +
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
 +
#תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} +
 +
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות
 +
#משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
 +
|-
 +
|3.
 +
|בקטרמיה או [[ספסיס]]
 +
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי [[בחילה]], הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.
 +
|
 +
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
 +
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
 +
#המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ)
 +
#הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}
 
|}
 
|}
  
== הערות שוליים ==
+
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ==
<blockquote>
+
===הטיפול דרך הווריד===
 +
הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
 +
*בחולה שבא מהקהילה: IV [[Cefazolin]] 1-2 gram x 3 + IV [[Gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם ל[[תפקוד כלייתי ירוד|תפקוד הכלייתי]]. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר ל[[צפלוספורינים]] מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV [[Cloxacillin]] 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן [[Vancomycin]] במקום צפזולין. במקרה של [[אי ספיקה כלייתית]] יוחלף ה-Gentamicin ב-[[Ceftazidime]] (עם התאמת המינון לפי פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]])
 +
*בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV [[Amikacin]]. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או [[Piperacillin-tazobactam|Piperacillin-Tazobactam]] (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
 +
 
 +
===הטיפול הפומי===
 +
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו [[נויטרופניה - Neutropenia|נויטרופני]] ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil ([[Zinnat]]) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול [[Ciprofloxacin]] 500 miligram x 2.
 +
 
 +
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
</blockquote>
 
  
==ביבליוגרפיה==
+
<blockquote>
<blockquote>  
 
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
+
*Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
==ראו גם==
+
[[קטגוריה:טיפול נמרץ]]
 
+
[[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
* לנושא הקודם: [[זיהומים פטרייתיים - טיפול - Fungal infections - treatment]]
+
[[קטגוריה:פנימית]]
* לנושא הבא: [[זיהומים בחלל הבטן - טיפול אנטיביוטי אמפירי - Intra-abdominal infections - empiric antibiotic therapy]]
 
 
 
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]]
 
 
 
 
 
[[קטגוריה: טיפול נמרץ]]
 
[[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]
 

גרסה אחרונה מ־14:46, 21 בינואר 2023

Antibiotic.png

שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
שם הפרק שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי


הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line

בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]

מספר סוג הזיהום סימני היכר הגישה האבחנתית וטיפולים
1. זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis) סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור
  1. תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
  2. אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי[2] +
    • תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר
    • התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות
    • משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית
  4. הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
    • אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר
    • אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2–3 ימים
    • אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
2. זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
  1. תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל +
  2. הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי[2] +
  4. התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות
  5. משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
3. בקטרמיה או ספסיס חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.
  1. תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
  2. תחילת טיפול אנטיביוטי IV[2] דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
  3. המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ)
  4. הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים[3]

הטיפול האנטיביוטי המומלץ

הטיפול דרך הווריד

הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.

  • בחולה שבא מהקהילה: IV Cefazolin 1-2 gram x 3 + IV Gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV Cloxacillin 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
  • בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV Amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או Piperacillin-Tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)

הטיפול הפומי

במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 miligram x 2.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.
  2. 2.0 2.1 2.2 ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ
  3. אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה
  • Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.