כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יתר טחוליות - Hypersplenism"
מתוך ויקירפואה
| (15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ: כותרתטחול.jpg|מרכז]] | [[קובץ: כותרתטחול.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=11 | ||
| + | |Sub Chapter number=5 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | + | מחלקים את היתר טחוליות לראשונית ולמשנית. היתר טחוליות הראשונית היא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על-ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היתר טחוליות המשנית היא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם. | |
| − | מחלקים את | ||
;טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism) | ;טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism) | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | ;Primary | + | ;{{רווח קשיח|10}}Primary |
| − | # Congenital{{ש}} | + | # Congenital{{ש}}Hemolytic anemia{{ש}}Spherocytosis{{ש}}Elliptocytosis{{ש}}Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia{{ש}}Porphyria hematopoietica |
| − | # Acquired | + | # Acquired hemolytic anemia |
| − | # Idiopatic thrombocytopenic | + | # Idiopatic thrombocytopenic purpura |
# Splenic neutropenia | # Splenic neutropenia | ||
# Splenic pancytopenia | # Splenic pancytopenia | ||
| − | ;Secondary | + | ;{{רווח קשיח|10}}Secondary |
# Inflammatory{{ש}}Acute: Typhoid, SBE etc.{{ש}}Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis | # Inflammatory{{ש}}Acute: Typhoid, SBE etc.{{ש}}Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis | ||
# Congestion{{ש}}Cirrhosis of liver{{ש}}Portal vein obstruction{{ש}}Splenic vein obstruction{{ש}}CHF | # Congestion{{ש}}Cirrhosis of liver{{ש}}Portal vein obstruction{{ש}}Splenic vein obstruction{{ש}}CHF | ||
| − | # Ingestionm{{ש}}Gaucher, | + | # Ingestionm{{ש}}Gaucher, Niemann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia |
| − | # Infiltration{{ש}}Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, | + | # Infiltration{{ש}}Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, [[Polycythemia vera]] |
</div> | </div> | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | + | העיבוד של חולה הלוקה ביתר טחוליות כולל: | |
| − | העיבוד של חולה הלוקה | + | # הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה- 9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול. |
| − | # הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה-9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול. | ||
# הערכת פעילות הטחול: | # הערכת פעילות הטחול: | ||
| − | ## | + | ## ביתר טחוליות ניתן למצוא [[אנמיה]], [[ליקופניה]] ו[[תרומבוציטופניה]]. לא בהכרח יהיה חסר ב- 3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 6-10 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים. |
| − | ## באנמיות המוליטיות ניתן למצוא רטיקולוציטים בדם הפריפרי ויחס | + | ## באנמיות המוליטיות ניתן למצוא [[רטיקולוציטים]] בדם הפריפרי ויחס אריטרומיאלואידי מופרע במח העצם. [[צהבת]] ו[[אבני כיס המרה]] נלווים למחלות אלה. |
| − | אריטרומיאלואידי מופרע | + | ## [[מבחן קומבס]] באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי. |
| − | ## מבחן קומבס באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי. | + | ## מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל- 25 יום ויותר, בגרנולוציטים 6-12 יום, ובתרומבוציטים 7-10 ימים. |
| − | ## מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל-25 יום ויותר, בגרנולוציטים 12 | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | + | * לנושא הקודם: [[קרע של הטחול - Splenic rupture]] | |
| − | * לנושא הקודם: [[קרע של הטחול]] | + | * לנושא הבא: [[אנמיות המוליטיות - היבטים כירורגיים - Hemolytic anemias - surgical aspects]] |
| − | * לנושא הבא: [[אנמיות המוליטיות]] | ||
* [[כירורגיה של הטחול|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הטחול|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| שורה 62: | שורה 60: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:56, 28 בינואר 2023
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הטחול | |
אטיולוגיה
מחלקים את היתר טחוליות לראשונית ולמשנית. היתר טחוליות הראשונית היא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על-ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היתר טחוליות המשנית היא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם.
- טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism)
- Primary
- Congenital
Hemolytic anemia
Spherocytosis
Elliptocytosis
Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia
Porphyria hematopoietica- Acquired hemolytic anemia
- Idiopatic thrombocytopenic purpura
- Splenic neutropenia
- Splenic pancytopenia
- Secondary
- Inflammatory
Acute: Typhoid, SBE etc.
Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis- Congestion
Cirrhosis of liver
Portal vein obstruction
Splenic vein obstruction
CHF- Ingestionm
Gaucher, Niemann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia- Infiltration
Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, Polycythemia vera
אבחנה
העיבוד של חולה הלוקה ביתר טחוליות כולל:
- הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה- 9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול.
- הערכת פעילות הטחול:
- ביתר טחוליות ניתן למצוא אנמיה, ליקופניה ותרומבוציטופניה. לא בהכרח יהיה חסר ב- 3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 6-10 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים.
- באנמיות המוליטיות ניתן למצוא רטיקולוציטים בדם הפריפרי ויחס אריטרומיאלואידי מופרע במח העצם. צהבת ואבני כיס המרה נלווים למחלות אלה.
- מבחן קומבס באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי.
- מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל- 25 יום ויותר, בגרנולוציטים 6-12 יום, ובתרומבוציטים 7-10 ימים.
ראו גם
- לנושא הקודם: קרע של הטחול - Splenic rupture
- לנושא הבא: אנמיות המוליטיות - היבטים כירורגיים - Hemolytic anemias - surgical aspects
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הכבד
- לפרק הבא: כירורגיה של השד
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא