האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "נטייה גנטית לסרטן השד והשחלות - קבוצות סיכון מעבר ל-Non-BRCA hereditary predisposition for ovarian and breast cancer - BRCA"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "*יי • קבוצות ב0יכון I (האגודה למלחמה ב0רטן בישראל(ע״ר הנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחל...")
 
(ביטול גרסה 220833 של Motyk (שיחה))
תגית: ביטול
 
(59 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
*יי •
+
{{מחלה
קבוצות ב0יכון        I (האגודה למלחמה ב0רטן בישראל(ע״ר
+
|תמונה=Pink_ribbon.svg
 +
|כיתוב תמונה=
 +
|שם עברי=  נטייה גנטית לסרטן השד והשחלות - קבוצות סיכון מעבר ל-BRCA
 +
|שם לועזי= Non-BRCA hereditary predisposition for ovarian and breast cancer
 +
|שמות נוספים=
 +
|ICD-10=
 +
|ICD-9=
 +
|MeSH=
 +
|יוצר הערך= פרופסור איתן פרידמן, [[האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association]]
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|נטיה גנטית לסרטן השד והשחלות}}
 +
'''[[סרטן השד]]''' היא מחלת ה[[סרטן]] השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל: כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות במחלה זו. במרבית המקרים, לחולות הלוקות בסרטן השד, אין קרובות משפחה מדרגה ראשונה או שנייה, שחלו אף הן בסרטן השד או [[סרטן השחלות|השחלות]] (למעט מקרים ספוראדיים). עם זאת, אצל כ-20-15 אחוזים מחולות סרטן השד, יש חולה נוספת במשפחה שחלתה בסרטן שד. מקרים אלה נקראים מקרים משפחתיים, ואצל כ-5–10 אחוזים מחולות אלו ניתן לזהות צבר של מקרי סרטן משפחתי המתאים לתבנית הורשה אוטוזומלית דומיננטית (מקרים מורשים).
  
 +
במקרים המשפחתיים אין עדיין זיהוי מדויק של הגנים הקשורים לצבר לא שגרתי זה, של מקרי סרטן שד. בחלק מהמקרים המורשים ניתן לאתר מוטציות העוברות בתורשה בתאי האב, במספר גנים. שני הגנים העיקריים והמוכרים שזוהו כמעט לפני 20 שנה, הם הגנים 1{{כ}}[[BRCA]] ו-BRCA2.
  
 +
ישנן נקודות ייחודיות בהקשר של מוטציות בתאי האב בשני הגנים הללו, בעיקר בהשוואה בין המצב הכלל-עולמי למצב בישראל: בעולם תוארו (בספרות המקצועית) קרוב ל-4,000 מוטציות שונות בגנים אלה, כשבמרביתן קיימת מוטציה ייחודית לכל משפחה. לעומת זאת בקרב נשים יהודיות תוארו כ-100 מוטציות בגנים אלה, מתוכן רק כעשר תוארו ביותר משתי משפחות. מתוך עשר המוטציות הללו, שלוש נחשבות לשכיחות ביותר:
 +
5382InsC ו-185delAG בגן BRCA1 ו-6174delT בגן BRCA2. אחת משלוש המוטציות הללו מאותרות בכ-10–20 אחוזים ממקרי סרטן השד בנשים ממוצא אשכנזי, ובכ-40 אחוזים ממקרי סרטן השחלה בנשים ממוצא זה. שיעורים גבוהים יותר מתגלים במשפחות בהן מאותר צבר לא שגרתי של סרטן שד, יחד עם סרטן שחלות. יתרה מזו, אחת משלוש המוטציות הללו מאותרת בקרב 2.5 אחוזים מהאוכלוסייה האשכנזית הכללית, ללא קשר לנוכחות מקרים אישיים או משפחתיים של סרטן.
  
הנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות -קבוצות מיכון מעבר BRCA-V
+
החיפוש אחרי הגורמים הגנטיים הנוספים, מלבד הגנים המוכרים, האחראיים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות הוא שטח מחקרי עכשווי, שביישום נכון ומושכל של הטכנולוגיות הקיימות והמתפתחות, יכול להגדיל משמעותית את מספר המשפחות בהן מאותר שינוי גנטי. מידע זה יאפשר מתן ייעוץ אונקוגנטי המבוסס על ה[[גנטיקה]] ולא רק על הקליניקה, כדי להתוות את המעקב המתאים לנשים הנמצאות בסיכון, ולהציע אפשרויות של ניתוחים מפחיתי סיכון. נוסף על כך ייעוץ כזה יאפשר להסיר את התג "אישה בסיכון גבוה" מנשים שאינן נושאות את השינוי הגנטי המשפחתי. בכך ניתן יהיה להקל על נשים אלו בהיבט הנפשי-פסיכולוגי, ולמנוע מהן את הצורך בביצוע בדיקות מעקב רבות ותכופות, על כל המשתמע מכך.
  
פרופ׳ איתן פרידמן
+
==השוני בין נשאיות של מוטציות בגן BRCA1 לנשאיות של מוטציות בגן BRCA2==
מנהל היחידה האונקוגנטית ע׳׳ש 0וזן לוי גרטנר מכון גנטי מנהל מרפאת מרכז מירב לנשים במיכון גבוה לפתח מרטן שד, מרכז רפואי ע״ש שיבא, תל השומר, רמת גן
+
איתור מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מהווה ללא ספק, מדד טוב ואובייקטיבי בעזרתו ניתן לנבא מהי רמת הסיכון לפתח סרטן שד וסרטן שחלות, ומהי מידת הסיכון בקרב נשים בריאות שנמצאו נשאיות של מוטציות בגנים אלה לחלות בסרטן. מחקר מקיף שנעשה בארץ (מטעם הקונסורציום הישראלי לגנטיקה - The Israel genetics consortium, הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן) מצביע על הבדלים בין נשאיות של מוטציות ב-BRCA1 לעומת נשאיות של מוטציות ב-BRCA2 (המוטציות השכיחות באוכלוסייה האשכנזית). לנשאיות של המוטציה BRCA1 יש סיכון של כ-80 אחוזים לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50 אחוזים לחלות בסרטן שחלה עד גיל 75. לנשאיות של המוטציה BRCA2 יש סיכון של כ־35 אחוזים לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50 אחוזים לפתח סרטן שחלה עד גיל 75. מדובר בסיכון גבוה למדי, בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של 13 אחוזים, לחלות בסרטן שד, כאשר הסיכון לחלות בסרטן השחלה במהלך חייהן, עומד על 1.4 אחוזים בלבד. ממחקרים שנערכו בעולם, על טווח מוטציות נרחב, נמצא טווח סיכונים רחב יותר לחלות בסרטן שד או שחלה. ההבדלים נובעים ככל הנראה משיטות המחקר ומאופי המוטציות שנבדקו, אך באופן כללי ניתן לומר שנשאיות מוטציות בגנים מסוג BRCA, מצויות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לנשים שאינן נשאיות של המוטציות בגנים הללו.
  
נטייה גנטית לסרטן השד והשחלות - קבוצות סיכון מעבר ל-BRCA -
+
==איתור מוטציות משפחתיות ייחודיות==
Non-BRCA hereditary predisposition  for ovarian and breast cancer". קטגוריות - אונקולוגיה, נשים, כירורגיה, גנטיקה, משפחה. יש לקשר את הערך לדף הפירושים "נטייה גנטית לסרטן השד והשחלות".  
+
===מוטציות לא שכיחות ב-BRCA===
 +
במשפחות בהן לא אותרו המוטציות השכיחות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אבל הסיפור המשפחתי יכול להצביע על רקע תורשתי העלול לגרום לסרטן השד, יש מקום להרחיב את [[ייעוץ גנטי|הבירור הגנטי]] ולנסות לאתר מוטציות "פרטיות" בגנים אלה, קרי, מוטציות ייחודיות לכל משפחה. ממחקרים שונים בנושא זה התברר, כי במשפחות ממוצא אשכנזי, כ-5 אחוזים מהנשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אינן נושאות את אחת משלוש המוטציות השכיחות.
  
+
מסיבה זו אותן נשאיות אינן מאותרות על ידי הבדיקות המתבצעות באופן שגרתי, ולפיכך איתור המוטציה המשפחתית מחייב ריצוף שלם של שני הגנים הללו, כאשר ישנה עדיפות לבדוק את הנושא לעומק במשפחות בהן התגלו מקרי סרטן בעבר. לגבי נשים שאינן ממוצא אשכנזי, לא קיימים נתונים רבים בנוגע לשיעור המוטציות "הפרטיות", אבל במחקר שנערך ביחידה האונקוגנטית בבית החולים תל השומר (על שם שיבא) אותרו מוטציות "פרטיות" בכ-9 אחוזים מהנשים ממוצא אחר (לא אשכנזי), שהיו בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. גם במקרים בהם מתבצעת קביעת רצף גנטי של כל בסיס ובסיס בשני הגנים, היא אינה מזהה את כל המוטציות האפשריות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, מאחר שבחלק מהמקרים קיימות מוטציות הנובעות משינויים מבניים בתוך הגן (חוסרים או תוספות) שאינם מתגלים על ידי קביעת רצף. בחלק מהמעבדות בהן מתבצעות בדיקות אלה, נבדקים גם השינויים המבניים בגנים, בטכניקה הנקראת MLPA {{כ}}(Multiplex Ligation - dependent Probe Amplification). בשיטה זו אותרו שינויי מבנה בגנים BRCA1{{כ}}, BRCA2 אצל כמה משפחות יהודיות (פחות מחמש).
סרמן השד הינה מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל: כ-4,000 נשיח מאובחנות מדי שנה כחולות במחלה זו. במרבית המקרים, לחולות הלוקות בסרטן השד, אין קרובות משפחה מדרגה ראשונה או שנייה, שחלו אף הן בסרטן השד או השחלות (למעט מקרים ספוראד״ם). עם זאת, אצל כ-15-20% מחולות סרטן השד, ישנה חולה נוספת במשפחה שחלתה בסרטן שד. מקרים אלה נקראים מקרים משפחתיים, אצל כ-5-10% מחולות אלו ניתן לזהות צבר של םקר׳ סרמן משפחתי המתאימ לתבנית הורשה אוטחומלית דומיננטית(מקרימ מורשים).
+
 
במקרים הםשפחת״ם אין עדיין זיהוי מדויק של הגנים הקשורים לצבר לא שיגרתי זה, של מקרי סרטן שד. בחלק מהמקרים המורשים ניתן לאתר מוטציות העוברות בתורשה בתאי האב, במספר גנים. שני הגנים העיקריים והמוכרימ שזוהו כמעט לפני 20 שנה, הנמ הגנימ BRCA2-1 BRCA1.
+
יודגש שהמוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מאותרות רק בכ-30 אחוזים מהמשפחות שבהן יש עדות קלינית לקיומו של סרטן שד מורש. השיעור הזה גבוה בהרבה במשפחות שבהן יש שילוב בין סרטן שד וסרטן שחלות, והוא עומד (בחלק מהמקרים) על כ-85 אחוזים.
ישנן מספר נקודות ״הודיות שכדאי לזמר בהקשר של מוטציות בתאי האב בשני הגנימ הללו, בעיקר בהשוואה בין המצב הכלל-עולמי למצב בישראל: בעולם תוארו(בספרות המקצועית) קרוב ל 4,000 מוטציות שונות בגנימ אלה, כשבמרביתן קיימת מוטציה ״חודית לכל משפחה. לעומת זאת בקרב נשים יהודיות תוארו כ-100 מוטציות בגנים אלה, מתוכן רק כעשר תוארו ביותר משתי משפחות. מתוך עשר המוטציות הללו, שלוש נחשבות לשכיחות ביותר:
 
185delAG 53S2lnsC בגן BRCA1, 6174delT-i בגן BRCA2. אחת משלוש
 
המוטציות הללו מאותרות בכ-2%ו-10% ממקרי מרטן השד בנשימ ממוצא אשכנזי, ובכ-40% ממקרי סרטן השחלה בנשים ממוצא זה. שיעורים גבוהים יותר מתגלים במשפחות בהן מאותר צבר לא שיגרתי של סרטן שד, יחד עם סרטן שחלות. יתרה מזו, אחת משלוש המוטציות הללו מאותרת בקרב 2.5% מהאוכלוסייה האשכנזית הכללית, ללא קשר לנוכחות מקרים אישיים או משפחת״מ של מרטן.
 
  
השוני בין נשאיות של מוטציות בגן BRCAI לנשאיות של מוטציות בגן BRCA2
 
איתור מוטציה בגנים BRCA1, BRCA2 מהווה ללא מפק, מדד טוב ואובייקטיבי בעזרתו ניתן לנבא מהי רמת הסימן לפתח סרטן שד וסרטן שחלות, ומהי מידת הסיכון בקרב נשים בריאות שנמצאו נשאיות של מוטציות בגנימ אלה לחלות במרטן. מחקר מקיף שנעשה בארץ(מסעס הקונםורציום הישראלי לגנטיקה - The Israel Genetics Consortium, הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן) מצביע על הבדלים בין נשאיות של מוטציות BRCA10 לעומת נשאיות של מוטציות □-BRCA2 (מדובר כאמור במומציות השכיחות באוכלוסייה האשכנזית). לנשאיות של המוטציה BRCA1 יש סיכון של כ-80% לחלות כסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 75. לנשאיות של המוטציה BRCA2 יש מיכון של כ־35% לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50% לפתח סרטן שחלה עד גיל 75. מדובר
 
בסיכון גבוה למדי, בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של 3% ו, לחלות בסרטן שד, כאשר הסימן לרולות בסרטן השחלה במהלך ח״הן, עומד על 1.4% בלבד. ממחקרימ שנערכו בעולם, על טווח מוטציות נרחב, נמצא טווח סיכונים רחב יותר לחלות בסרטן שד או שחלה. ההבדלים נובעים בכל הנראה משימות המחקר ומאוס׳ המוטציות שנבדקו, אך באופן כללי ניתן לומר שנשאיות םוטציות בגנים מסוג BRCA, מצויות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובםרטן השחלה, בהשוואה לנשים שאינן נשאיות של הגנים הללו.
 
איתור מוטציות משפחתיות־ייחודיות
 
במשפחות בהן לא אותרו המוטציות השכיחות בגנימ BRCA2-1 BRCA1, אבל הסיפור המשפחתי יכול להצביע על רקע תורשתי העלול לגרום לסרטן השד, יש מקום להרחיב את הבירור הגנטי ולנסות לאתר מוטציות "פרטיות" בגנים אלה, קרי מוטציות ״חודיות לכל משפחה ומשפחה. ממחקרים שונים בנושא זה התברר, כ׳ במשפחות ממוצא אשכנזי, כ-5% מהנשאיות של מוטציות בגנים BRCA2-1 BRCA1, אינן נושאות את אחת משלוש המוטציות השכיחות שהוזכרו לעיל.
 
מסיבה זו אותן נשאיות אינן מאותרות על ידי הבדיקות המתבצעות באופן שגרתי, ולפיכך איתור המומציה המשפחתית־ מחייב ריצוף שלם של שני הגנים הללו, כאשר ישנה עדיפות לבדוק את הנושא לעומק במשפחות בהן התגלו מקרי םרמן בעבר. לגבי נשימ
 
 
שאינן ממוצא אשכנזי, לא קיימים נתונים רבים בנוגע לשיעור המוטציות"הפרטיות״, אבל במחקר שנערך ביחידה האונקוננטית כבית החולים תל השומר(ע״ש שיבא) אותרו מוטציות ״פרטיות״ בכ 9% מהנשים ממוצא אחר(לא אשכנזי), שהיו בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. יש לציין שנם כמקרים בהם מתבצעת קביעת רצף של כל כסיס ובסיס בשני הגנימ, היא אינה מזהה את כל המוטציות האפשריות בגניס BRCA1 BRCA2-1, םאחר ובחלק מהמקרים קיימות מוטציות הנובעות משינויימ מבג״ם בתוך הנן(חוסרים או תוספות) שאינם מתגלים על ידי קביעת רצף. בחלק מהמעבדות בהן מתבצעות בדיקות אלה, נבדקים גם השינויים המבניים בגנים, בטכניקה הנקראת MLPA Multiplex Ligation - dependent Probe) Amplification). עד כה אותרו בשיטה זו שינויי מבנה בגנים BRCA1 ,BRCA2 אצל כמה משפחות יהודיות(פחות מחמש).
 
יודגש שהמומציות בגנים BRCA2-1 BRCA1 מאותרות רק בכ-30% מהמשפחות שבהן ישנה עדות קלינית לקיומו של סרטן שד מורש. השיעור הזה גבוה בהרבה במשפחות שבהן ישנו שילוב בין םרםן שד וםרםן שחלות, והוא עומד(בחלק מהמקרים) על כ-85%.
 
 
לאור זאת, המסקנה המתבקשת היא, שישנם גנים נוספים בהם קיימות מוטציות שונות במשפחות בהן מתגלה סרטן שד מורש, ובמשפחות בהן נמצא סרטן שד וסרטן שחלות העובר אף הוא בתורשה.
 
לאור זאת, המסקנה המתבקשת היא, שישנם גנים נוספים בהם קיימות מוטציות שונות במשפחות בהן מתגלה סרטן שד מורש, ובמשפחות בהן נמצא סרטן שד וסרטן שחלות העובר אף הוא בתורשה.
׳צויין כ׳ מאז שהגנים BRCA1 BRCA2 בודדו כשנת1995-11994 ,נעשו מחקרים רבים שמטרתם איתור אותם גנים עלומים בהם התרחשו שינויים מבניים והם אלה שגרמו -לפחות בחלק מהמקרים - לסרטן שד משפחתי ולסרטן שד/שחלות מורש-משפחת׳.
 
כטבלה ממי 2 (המופיעה בהמשך המאמר) מצוינות כמה מוםציות בחלק מגנים אלה, עליהס דווח בהתייחס לאוכלוסייה היהודית המצויה בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. קבוצת המיכון נבדקה, וממצאי הבדיקות פורסמו בספרות המדעית המקובלת.
 
בדומה לישראל, נם באוכלוסיות אחרות בעולם, המוטציות בגנימ הידועימ עד עתה, אינן שכיחות והן מסבירות רק חלק קטן יחסית מהמקרים של מרסן שד משפחתי - תורשתי. חשוב לציין שבטכנולוגיה חדישה הנקראת ׳ריצוף של הדור הבאי - Next Generation Sequencing (שיטות בדיקה המספקות אינפורמציה לגבי שינו״ רצף בכל הננימ הנבדקימ), ניתן לרצף במהירות ובדייקנות, את כל הגנימ הידועימ הקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות, בבדיקה אחת. אולם למרות הפיתוח הטכנולוגי המתקדם, קייםת בעיה משמעותית ברמת פענוח תוצאות האנליזה, שמאופיינת בריבוי גנים: חלק מהשינויים הגנט״מ המאותרים אינם בעלי משמעות קלינית ברורה. אצל חלק מהם עלולות להיות מוטציות פתוגניות אםיתיות, ובכך להעלות את הסיכון לפתח סרטן, וחלק מהמוטציות שאותרו יכולות להיות שינו״ רצף נדירים, הק״מיס גם באוכלוסייה הכללית ללא קשר לנמ״ה המורשת לפתח סרטן. שינויים אלה הקרויים שינו״ רצף בעלי משמעות לא ברורה
 
(VUS - Of Unknown Significance Variants)
 
- מאותרים בחלק לא מבוטל (עד 15%) מהנבדקות בבדיקה הכוללנית.
 
מבחינה קלינית ישנה חשיבות עליונה לבדיקה גנטית על מנת לאתר מהי המוטציה המשפחתית, וזאת מכמה סיבות:
 
• במידה ונשללה מוטציה כלשה׳ בגנים BRCA1 ,BRCA2 ,RAD51C ובהיסטוריה המשפחתית אין נשים שאובחנו כחולות סרטן שד או סרטן שחלות, המסקנה היא שהנשים במשפחה אינן נמצאות במיכון גבוה לפתח סרטן שחלות. לאור זאת הנשים שעברו בדיקה גנטית שתוצאותיה שליליות כאמור, אינן חייבות לשקול כריתת שחלות המפחיתה באופן משמעותי את המיכון ללקותבמרטן השחלות.
 
• איתור מוטציה בבנות משפחה שלא חלו, מאפשר כימות אובייקטיבי המבוסם על קיומ המוטציה המשפחתית או היעדרה, וזאת על מנת להעריך מי נמצאת בסיכון גבוה מאותה משפחה ומי מהנשים במשפחה שנבדקה, אינה נשאית ולכן
 
היא מצויה בסיכון רגיל לפתח □רםן שד ושחלו ת.
 
המחקר העכשווי בתחום איתור מוטציות בגנים לא מוכרים העלולים לגרום לסרטן שד או מרטן השחלות, מתמקד במשפחות בהן קיים חשד מביר לקיום רקע מורש לפתח סרטן שד ושחלות, המתבסס על מספר מאפיינימ הקיימים באותה משפחה: צבר לא שיגרתי של מקרי סרטן ביותר מדור אחד, גיל אבחנה צעיר יחמית לגיל האבחנה באוכלוסייה הכללית מחד, והיעדר שינוי גנטי חד משמעי מאידך, וכן אבחון של סרטן שד דו-צדדי באותה משפחה. המחקרים בתחום זה התמקדו תחילה בגנים שהנם"גנימ מועמדימ" (גנים החשודים כקשורים לתהליך הסרטני של השד) שעלולים להיות קשורים בנטייה המורשת לפתח סרטן שד בשל תפקודם הביולוגי, הקשר שלהם לגנים הידועים, או שהם קשורים למסלולי תיקון פגם׳ ד.נ.א ועוד. החלק הארי של םחקרים אלה, לא הניב את התוצאות המיוחלות ולא אותר גן נוסף כלשהו, שעלול להיות הגורמ לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות.
 
במחקרים נוספים שנעשו בשלב מאוחר יותר (אמצע שנות ה-2000), נעשה שימוש בםמנימ רבים הפזורים בגנום האנושי, במטרה למצוא בסים לאזור כרומוזומ׳ מסוים שנמצא בעיקר בקבוצת חולות סרםן שד ושחלות, בהשוואה לנשים בריאות. מחקרים אלה, הקרויים GWA (Genome-wide Association) אכן איתרו
 
כמה אזורים בגנום האנושי הקשורים לנטייה המורשת לפתח מרסן שד, אך הם נותרו בלתי מזוהים. בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך ונובר בטכנולוגיה חדשה בשם WES (Whole Exome Sequencing). מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לרצף את כל האזורים המקודדים לחלבון בגנום האנושי, ולמעשה לקבוע בכך את הרצף של כל 23,000 הגנים הקיימים בננום האנושי.
 
בםחקר שנערך ביחידה האונקוגנטית בשיבא וכלל קבוצה גדולה של נשימ המצויות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד, לא אותרו מוטציות פתוגניות כלשהן, באף אחד מהגנים הללו.
 
 
האגודה למלחמה בסרטן בישראל(ע״ר)
 
 
  
קבוצות בסימן
+
===מוטציות בגנים שאינם BRCA===
+
מאז שהגנים BRCA1 ו-BRCA2 בודדו בשנים 1994 ו-1995, נעשו מחקרים רבים שמטרתם איתור אותם גנים עלומים בהם התרחשו שינויים מבניים והם אלה שגרמו - לפחות בחלק מהמקרים - לסרטן שד משפחתי ולסרטן שד/שחלות מורש-משפחתי.
 +
 
 +
בטבלה מספר 1 מצוינות כמה מוטציות בחלק מגנים אלה, עליהם דווח בהתייחס לאוכלוסייה היהודית המצויה בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. קבוצת הסיכון נבדקה, וממצאי הבדיקות פורסמו בספרות המדעית המקובלת.
 +
 
 +
טבלה מספר 1: מוטציות בגנים הקשורים לסרטן שד ושחלות (שאינם BRCA1{{כ}}, BRCA2) באוכלוסייה בישראל
 +
 
 +
{| class="wikitable" dir="ltr"
 +
|-
 +
|dir="rtl" align="center"|פרסום
 +
|dir="rtl" align="center"|מספר המוטציות
 +
|dir="rtl" align="center"|הגן
 +
|-
 +
|Laitman et al 2007
 +
|missense 3
 +
|CHEK2
 +
|-
 +
|Catucci et al 2012 [4]
 +
|missense 1
 +
|BRIP1
 +
|-
 +
|Figer etal 2002 [2]
 +
|None
 +
|PTEN
 +
|-
 +
|Ohayon etal 2005 [3]
 +
|None
 +
|TP53
 +
|-
 +
|Catucci etal 2012 [4]
 +
|None
 +
|PALB2
 +
|-
 +
|Kushnir etal 2012 [4,5]
 +
|None
 +
|RAD51C
 +
|}
 +
 
 +
בדומה לישראל, גם באוכלוסיות אחרות בעולם, המוטציות בגנים הידועים, אינן שכיחות והן מסבירות רק חלק קטן יחסית מהמקרים של סרטן שד משפחתי-תורשתי. בטכנולוגיה חדישה הנקראת ריצוף של הדור הבא - [[Next Generation Sequencing]] (NGS, שיטות בדיקה המספקות מידע לגבי שינויי רצף בכל הגנים הנבדקים), ניתן לרצף במהירות ובדייקנות, את כל הגנים הידועים הקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות, בבדיקה אחת. אולם למרות הפיתוח הטכנולוגי המתקדם, קיימת בעיה משמעותית ברמת פענוח תוצאות האנליזה, שמאופיינת בריבוי גנים: חלק מהשינויים הגנטיים המאותרים אינם בעלי משמעות קלינית ברורה. אצל חלק מהם עלולות להיות מוטציות פתוגניות אמיתיות, ובכך להעלות את הסיכון לפתח סרטן, וחלק מהמוטציות שאותרו יכולות להיות שינויי רצף נדירים, הקיימים גם באוכלוסייה הכללית ללא קשר לנטייה המורשת לפתח סרטן. שינויים אלה הקרויים שינויי רצף בעלי משמעות לא ברורה (VOUS{{כ}}, Variants Of Unknown Significance) - מאותרים בחלק לא מבוטל (עד 15 אחוזים) מהנבדקות בבדיקה הכוללנית.
 +
 
 +
מבחינה קלינית ישנה חשיבות עליונה ל[[בדיקות גנטיות|בדיקה גנטית]] על מנת לאתר מהי המוטציה המשפחתית, וזאת מכמה סיבות:
 +
*אם נשללה מוטציה כלשהי בגנים BRCA2 ,BRCA1 ,RAD51C ובהיסטוריה המשפחתית אין נשים שאובחנו כחולות סרטן שד או סרטן שחלות, המסקנה היא שהנשים במשפחה אינן נמצאות בסיכון גבוה לפתח סרטן שחלות. לאור זאת הנשים שעברו בדיקה גנטית שתוצאותיה שליליות כאמור, אינן חייבות לשקול [[כריתת שחלות]] המפחיתה באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן השחלות
 +
*איתור מוטציה בבנות משפחה שלא חלו, מאפשר כימות אובייקטיבי המבוסס על קיום המוטציה המשפחתית או היעדרה, וזאת על מנת להעריך מי נמצאת בסיכון גבוה מאותה משפחה ומי מהנשים במשפחה שנבדקה, אינה נשאית ולכן היא מצויה בסיכון רגיל לפתח סרטן שד ושחלות
 +
 
 +
המחקר העכשווי בתחום איתור מוטציות בגנים לא מוכרים העלולים לגרום לסרטן שד או סרטן השחלות, מתמקד במשפחות בהן קיים חשד סביר לקיום רקע מורש לפתח סרטן שד ושחלות, המתבסס על מספר מאפיינים הקיימים באותה משפחה: צבר לא שיגרתי של מקרי סרטן ביותר מדור אחד, גיל אבחנה צעיר יחסית לגיל האבחנה באוכלוסייה הכללית מחד, והיעדר שינוי גנטי חד משמעי מאידך, וכן אבחון של סרטן שד דו-צדדי באותה משפחה. המחקרים בתחום זה התמקדו תחילה בגנים שהם "גנים מועמדים" (גנים החשודים כקשורים לתהליך הסרטני של השד) שעלולים להיות קשורים בנטייה המורשת לפתח סרטן שד בשל תפקודם הביולוגי, הקשר שלהם לגנים הידועים, או שהם קשורים למסלולי תיקון פגמי דנ"א ([[DNA]],{{כ}} Deoxyribonucleic Acid) ועוד. חלק הארי של מחקרים אלה, לא הניב את התוצאות המיוחלות ולא אותר גן נוסף כלשהו, שעלול להיות הגורם לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות.
 +
 
 +
במחקרים נוספים שנעשו בשלב מאוחר יותר (אמצע שנות ה-2000), נעשה שימוש בסמנים רבים הפזורים בגנום האנושי, במטרה למצוא בסיס לאזור כרומוזומי מסוים שנמצא בעיקר בקבוצת חולות סרטן שד ושחלות, בהשוואה לנשים בריאות. מחקרים אלה, הקרויים GWA {{כ}}([[Genome-wide Association]]) אכן איתרו כמה אזורים בגנום האנושי הקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד, אך הם נותרו בלתי מזוהים. נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה חדשה בשם WES{{כ}} ([[Whole Exome Sequencing]]). מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לרצף את כל האזורים המקודדים לחלבון בגנום האנושי, ולמעשה לקבוע בכך את הרצף של כל 23,000 הגנים הקיימים בגנום האנושי.
 +
 
 +
במחקר שנערך ביחידה האונקוגנטית בשיבא וכלל קבוצה גדולה של נשים המצויות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד, לא אותרו מוטציות פתוגניות כלשהן, באף אחד מהגנים הללו.
 +
 
 +
אחת המסקנות מגישה זו היא, שייתכן והנטייה המורשת לסרטן שד ושחלות בגנים שונים מ-BRCA1 ו-BRCA2, היא מורכבת יותר: קרוב לוודאי שתהיינה מוטציות פתוגניות שיאותרו במספר בודד של משפחות, בכמות גנים רבה, כשבכל משפחה יאותר גן אחר. אפשרות נוספת היא שהרקע הגנטי נובע משינויים במבנה ובמספר עותקי הדנ"א, ולא משינויי רצף. אפשרות נוספת היא שקיימים שינויים באזורי הבקרה של הגנים, ולא שינויי רצף בתוך הגנים עצמם.
 +
 
 +
טבלה מספר 2: גנים המבטאים רגישות מוגברת לסרטן השד
 +
 
 +
{| class="wikitable" dir="ltr"
 +
 
 +
|-
 +
|Syndrome
 +
|Gene or locus (chromosomal location)
 +
|Neoplasm
 +
|Lifetime risk
 +
|-
 +
|colspan="4"|Genes with high-penetrance mutations
 +
|-
 +
|rowspan="2"|Hereditary breast/ovarian cancer syndrome
 +
|BRCA1 (17q12-21)
 +
|Female breast, ovarian cancer
 +
|80-40 אחוזים
 +
|-
 +
|BRCA2 (13q12-13)
 +
|Male and female breast, ovarian, [[סרטן פרוסטטה|prostate]], and [[pancreatic cancer]]
 +
|85-20 אחוזים
 +
|-
 +
|[[Li-Fraumeni syndrome]]
 +
|TP53 (17p13.1)
 +
|Breast cancer, [[סרקומה|sarcomas]], [[לוקמיה|leukemia]], [[brain tumors]], drenocortical carcinoma, [[סרטן ריאה|lung cancers]]
 +
|90-56 אחוזים
 +
|-
 +
|[[Cowden syndrome]]
 +
|PTEN (10q23.3)
 +
|Breast, [[Thyroid cancer|thyroid]], [[סרטן אנדומטריאלי|endometrial cancer]]{{ש}}
 +
Other: benign hamartomas, [[macrocephaly]]
 +
|50-25 אחוזים
 +
|-
 +
|[[Peutz-Jeghers syndrome]]
 +
|STK11 (19p13.3)
 +
|Breast, ovarian, [[Cervical Cancer|cervical]], [[Uterine cancer|uterine]], [[Testicular cancer|testicular]], small bowel, and [[סרטן קולורקטלי|colon carcinoma]]
 +
{{ש}}
 +
Other: [[המרטומה|Hamartomatous]] [[פוליפ במעי הדק|polyps of the small intestine]], mucocutaneous pigmentation
 +
|54-32 אחוזים
 +
|-
 +
|Hereditary gastric cancer
 +
|CDH1 (16q22.1)
 +
|Hereditary diffuse gastric, lobular breast, colorectal cancer
 +
|60
 +
אחוזים
 +
|-
 +
|colspan="4"|Moderate-penetrance mutations
 +
|-
 +
|ATM-related
 +
|ATM (11q22.3)
 +
|Breast and ovarian cancers
 +
|20-15 אחוזים
 +
|-
 +
|CHEK2-related
 +
|CHEK2 (22q12.1)
 +
|Breast, [[Colorectal Cancer|colorectal]], ovarian, [[Bladder cancer|bladder]] cancers
 +
|37-25 אחוזים
 +
|-
 +
|PALB2-related
 +
|PALB2 (16p12.1)
 +
|Breast, pancreatic, ovarian cancer, male breast cancers
 +
|40-20 אחוזים
 +
|-
 +
|Moderate risk breast/ovarian cancer
 +
|BARD1 (2q34-q35), BRIP1 (17q22-q24), MRE11A(11q21), NBN (8q21), RAD50(5q31), RAD51C (17q25.1), XRCC2(7q36.1), RAD51D(17q11), ABRAXAS (4q21.23)
 +
|Breast and ovarian cancers
 +
|variable
 +
|}
 +
 
 +
טבלה מספר 3: תוצאות WES במחקר אחד שנערך בקרב אוכלוסיית נשים בסיכון גבוה ממוצא אירופאי
 +
 
 +
{| class="wikitable" dir="ltr"
 +
|-
 +
|
 +
|-
 +
|ID
 +
|Gene
 +
|Truncating mutation
 +
|Disease Association
 +
|-
 +
|1
 +
|BRCA2
 +
|c.7977-IG>C
 +
|Breast + ovarian cancer (monoallelic), FA-D1 (biallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|BR1X1
 +
|c.793-2_793-linsA
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|CASP5
 +
|C.I135+IC>T
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|CXCL6
 +
|c.239_.240insT
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|FILIP1
 +
|c.303delG
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|HEATR7B
 +
|c.2214+5A>G
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|IGSF2I
 +
|c.479-2T>A
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|MLL4
 +
|c.3059_3060dupG
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|PTCHD3
 +
|c.923_924dupG
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|SLAMFG
 +
|c.321G>C.p.Y107X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|SMARCD2
 +
|c.374G>A.p.RI36X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|SSX9
 +
|c.MOdeIC
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|TNFAIP6
 +
|c.WO>A, p.W30X
 +
|
 +
|-
 +
|2
 +
|CHEKI
 +
|c.UOOdelC
 +
|Breast cancer (monoallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|C2arfB3
 +
|e.l3M->2A>T
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|CFHR5
 +
|c.4S6_487insA
 +
|[[Membrano-proliferative Glomerulonephritis]]. Type II
 +
|-
 +
|
 +
|PPEF2
 +
|c.1960G>A,p.R654X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|SERPINI2
 +
|c.628_629delAC
 +
|
 +
|-
 +
|3
 +
|CHF.K2
 +
|c.658T>A, p.K220X
 +
|Breast cancer (monoallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|ABCC11
 +
|C.28I30G, p.S938X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|DNMT3A
 +
|c.l025_1026insC
 +
|[[AML]] (Acute Myeloid Leukemia)
 +
|-
 +
|
 +
|EPS8LI
 +
|c.l514_1515dupT
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|FTMT
 +
|c.436A>T,p,K146X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|LOC64702
 +
|c.303_3MdelAT
 +
|-
 +
|
 +
|MCAT
 +
|c.729+lG>T
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|NOD2
 +
|c.3019_302QdUpC
 +
|[[קרוהן|Crohn disease]] (monoallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|PRMT7
 +
|c.l056-IG>T
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|PRSS7
 +
|c.2042_2043dupT
 +
|Enterokinase deficiency (biallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|VPS13B
 +
|c.6732+IG>A
 +
|[[Cohen syndrome]] (biallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|WRN
 +
|c.l230J23linsA
 +
|[[Werner syndrome]] (bilallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|ZNF451
 +
|c.488G>G/A. p.W163X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|ZNFS82
 +
|C.I36+1G>T
 +
|
 +
|-
 +
|4
 +
|ATM
 +
|C.43960T, p.RI466X
 +
|Breast cancer (monoallelic), [[ataxia telengiectasia]] (biallelic)
 +
|-
 +
|
 +
|FETUB
 +
|c.l27_128insCA
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|K1AA1919
 +
|c.614delT
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|SLC26AI0
 +
|C.14830T. p.R495X
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|TAOKl
 +
|c.2544+SA>G
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|ZIM2
 +
|C.15UOT. p.RSOSX
 +
|
 +
|}
  
+
==ביבליוגפיה==
טבלה 2 .on: מוטציות בגנים הקשורים לםרטן שד ושהלוה (שאינם BRCA1 ,BRCA2) באוכלוסייה בישראל
+
<blockquote>
 +
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 +
#Apostolou p Fostira F. Hereditary breast cancer: the era of new susceptibility genes. Biomed Res Int. 2013:2013:747318. Epub 2013 Mar 21.
 +
#Figer A, Kaplan A, Frydman M, Lev D, Paswell J, Papa MZ, Goldman B, Friedman E, et al. Germline mutations in the PTEN gene in Israeli patients with Bannayan-Riley-Ruvalcaba syndrome and women with familial breast cancer. Clin Genet. Oct;62(4):298-302.
 +
#Ohayon T, Gershoni-Baruch R, Paps MZ, Distelman Menachem T, Eisenberg Barzilai S, Friedman E. The R72P P53 mutation is associated with familial breast cancer in Jewish women. Br) Cancer. 2005 Mar 28;92{6):1144-8.
 +
#Catucci I, Milgrom R. Kushnir A. Laitman Y. Paluch-Shimon S. Volorio S, Ficarazzi F, Bernard L, Radice P, Friedman E, Peterlongo P. Germline mutations ir BRIP1 and PA LB 2 in Jewish high cancer risk families. Fam Cancer. 2012 Sep; 11(3):483-91.
 +
# Kushnir A, Laitman Y, Shimon SP, Berger R, Friedmar E. Germline mutations in RAD51C in Jewish high cancer risk families. Breast Cancer Res Treat. 2012 Dec;136(31:869-74.
 +
#Snaps K, Ruark E, Tarpey P, Renwick A, Turnbull C, Seal S, Murray A, Hanks S, Douglas J, Stratton MR, Rahman N. Predisposition gene identification in common cancers by exome sequencing: insights from familial breast cancer. Breast Cancer Res Treat. 2012 Juki 34(1 ):429-33.
 +
</div>
 +
</blockquote>
  
פרסום מספד המוטציות הגן
+
==קישורים חיצוניים==
Laitman etal 2007 missense 3 CHEK2
+
* [http://user-1723486.cld.bz/cancer-bama-204 הנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות -קבוצות מיכון מעבר ל-BRCA]
Catucci et al 2012 [4] missense 1 BRIP1
 
Figer etal 2002 [2] None PTEN
 
Ohayon etal 2005 [3] None TP53
 
Catucci etal 2012 [4] PALB2 None
 
Kushnir etal 2012 [4,5] None RAD51C
 
 
  
אחת המסקנות מגישה זו היא, שייתכן והנטייה המורשת לסרמן שד ושחלות בגנימ שונימ BRCA1 BRCA2-n, היא מורכבת יותר: קרוב לודאי שתהיינה מוטציות פתוגניות שיאותרו במספר בודד של משפחות, בכמות גנים רבה, כשבכל משפחה יאותר גן אחר. אפשרות נוספת היא שהרקע הגנטי נובע משינו״מ במבנה ובמספר עותק׳ הד.נ.א., ולא משיט״ רצף. אפשרות נוספת היא שקיימים שינויים באזורי הבקרה של הגנים, ולא שינו״ רצף בתוך הגנים עצמם.
+
{{ייחוס|פרופסור איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקוגנטית ע"ש סוזן לוי גרטנר מכון גנטי מנהל מרפאת מרכז מירב לנשים במיכון גבוה לפתח מרטן שד, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר, רמת גן}}
 
במה | ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת ה0רטן והשלכותיה
 
 
0יכום
 
החיפוש אחרי הגורמים הגנטיים הנוספים, מלבד הגנימ המוכרים, האחראיים לנמייה המורשת לפתח מרטן שד ושחלות הנו שטח םחקר׳ עכשווי, שביישום נכון ומושכל של הטכנולוגיות הקיימות והםתפתחות, יכול להגדיל משמעותית את מ0פר המשפחות בהן מאותר שינוי גנטי. מידע זה יאפשר מתן ״עוץ אונקוגנט׳ המבוסס על הגנטיקה ולא רק על הקליניקה, כדי להתוות את המעקב המתאים לנשימ הנמצאות בסיכון, ולהציע אפשרויות של ניתוחימ מפחית, סיכון. נוסף על כך ייעוץ כזה יאפשר להסיר את התג'אישה בסיכון גבוהי, מנשים שאינן נושאות את השיגוי הגנטי המשפחתי. בכך ניתן יהיה להקל על נשים אלו בהיבט הנפשי-פםיכולוג׳, ולמנוע מהן את הצורך בביצוע בדיקות מעקב רבות ותכופות, על כל המשתמע מכך.
 
רשימת 0פרות
 
1. Apostolou p Fostira F. Hereditary breast cancer: the era of new susceptibility genes. Biomed Res Int. 2013:2013:747318. Epub 2013 Mar 21.
 
2. Figer A, Kaplan A, Frydman M, Lev D, Paswell J, Papa MZ, Goldman B, Friedman E, et al. Germline mutations in the PTEN gene in Israeli patients with Bannayan-Riley-Ruvalcaba syndrome and women with familial breast cancer. Clin Genet. Oct;62(4):298-302.
 
3. Ohayon T, Gershoni-Baruch R, Paps MZ, Distelman Menachem T, Eisenberg Barzilai S, Friedman E. The R72P P53 mutation is associated with familial breast cancer in Jewish women. Br) Cancer. 2005 Mar 28;92{6):1144-8.
 
4. Catucci I, Milgrom R. Kushnir A. Laitman Y. Paluch-Shimon S. Volorio S, Ficarazzi F, Bernard L, Radice
 
P, Friedman E, Peterlongo P. Germline mutations ir BRIP1 and PA LB 2 in Jewish high cancer risk families. Fam Cancer. 2012 Sep; 11(3):483-91.
 
5. Kushnir A, Laitman Y, Shimon SP, Berger R, Friedmar E. Germline mutations in RAD51C in Jewish high cancer risk families. Breast Cancer Res Treat. 2012 Dec;136(31:869-74.
 
6. Snaps K, Ruark E, Tarpey P, Renwick A, Turnbull C, Seal S, Murray A, Hanks S, Douglas J, Stratton MR, Rahman N. Predisposition gene identification in common cancers by exome sequencing: insights from familial breast cancer. Breast Cancer Res Treat. 2012 Juki 34(1 ):429-33.
 
 
טבלה 3 .on : תוצאות הגישה המוזכרת לעיל(WES) במחקר אחד שנערך בקרב אוכלו0יית נשים ב0יכון גבוה ממוצא אירופאי
 
Confirmed heterozygous truncating variants in familial breast cancer probands with mutations in known breast cancer predisposition genes.
 
  
ID Gen* Truncating mutation Disease Association
+
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
1 BRCAZ c.7»77-IG>C Breast -ovarian cancer (mo no allelic), FA-D1 (biallelic)
+
[[קטגוריה:גנטיקה]]
BR1X1 c.793-2_793-linsA
+
[[קטגוריה:כירורגיה]]
CASP5 C.I13S+IOT
+
[[קטגוריה:משפחה]]
CXCL6 c.239_.240insT
 
FlUPt c.303delG
 
HEATR7B c.2214+5A>G
 
IGSF2I c.479-2T>A
 
MLL4 c.3059_3060dupG
 
PTCHD3 c.923_924dupG
 
SLAMFG c.321G>C.p.Y107X
 
SMARCD2 c.374G>A.p.RI36X
 
SSX9 c.MOdeIC
 
TNFAIP6 c.WO>A, p.W30X
 
2 CHEKI c.UOOdelC Breast cancer (monoallelic)
 
C2arfB3 e.l3M->2A>T
 
CFHR5 c.4S6_487insA Membra no proliferative Glomerulonephritis. Type II
 
PPEF2 c.!960G>A,p.R654X
 
SERPINI2 c.628_629delAC
 
נ CHF.K2 c.658T>A, p.K220X Breast cancer (monoallelic)
 
ABCCM C.28I30G, p.S938X
 
DNMT3A c.l025_1026insC AML
 
EPS8LI c.l514_1515dupT
 
FTMT c.436A>T,p,K146X
 
LOC64702 c.303_3MdelAT
 
MCAT c.729*-lG>T
 
NOD2 c.3019_302QdUpC Crohn disease (monoallelic)
 
PRMT7 c.l056-IG>T
 
PRSS7 c.2042_2043dupT Enterokinase deficiency (biallelic)
 
VPS13B c.6732+IG>A Cohen syndrome (biallelic)
 
WRN c.l230J23linsA Werner syndrome (bi!allelic)
 
ZNF451 c.488G>G/A. p.W163X
 
ZNFS82 C.I36+1G>T
 
4 ATM C.43960T, p.RI466X Breast cancer (monoallelic), ataxia telengi ectasia (biallelic)
 
FETUB c.l27_128insCA
 
K1AA1919 c.614delT
 
SLC26AI0 C.14830T. p.R495X
 
ID Gene Truncating mutation Disease Association
 
rAOKl c.2544+SA>G
 
ZIM2 C.15UOT. p.RSOSX
 
 
Snape K, Ruark E, Tarpey P, Renwick A, Turnbull C, Seal S. Murray A, Hanks S, Douglas J, Stratton MR, Rahman N. Predisposition gene identification in common cancers by exome sequencing: insights from familial breast cancer. Breast Cancer Res Treat. !012 Jul:134(1):429-33 [6!
 

גרסה אחרונה מ־09:25, 22 באפריל 2023


נטייה גנטית לסרטן השד והשחלות - קבוצות סיכון מעבר ל-BRCA
Non-BRCA hereditary predisposition for ovarian and breast cancer
Pink ribbon.svg
יוצר הערך פרופסור איתן פרידמן, האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםנטיה גנטית לסרטן השד והשחלות

סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל: כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות במחלה זו. במרבית המקרים, לחולות הלוקות בסרטן השד, אין קרובות משפחה מדרגה ראשונה או שנייה, שחלו אף הן בסרטן השד או השחלות (למעט מקרים ספוראדיים). עם זאת, אצל כ-20-15 אחוזים מחולות סרטן השד, יש חולה נוספת במשפחה שחלתה בסרטן שד. מקרים אלה נקראים מקרים משפחתיים, ואצל כ-5–10 אחוזים מחולות אלו ניתן לזהות צבר של מקרי סרטן משפחתי המתאים לתבנית הורשה אוטוזומלית דומיננטית (מקרים מורשים).

במקרים המשפחתיים אין עדיין זיהוי מדויק של הגנים הקשורים לצבר לא שגרתי זה, של מקרי סרטן שד. בחלק מהמקרים המורשים ניתן לאתר מוטציות העוברות בתורשה בתאי האב, במספר גנים. שני הגנים העיקריים והמוכרים שזוהו כמעט לפני 20 שנה, הם הגנים 1‏BRCA ו-BRCA2.

ישנן נקודות ייחודיות בהקשר של מוטציות בתאי האב בשני הגנים הללו, בעיקר בהשוואה בין המצב הכלל-עולמי למצב בישראל: בעולם תוארו (בספרות המקצועית) קרוב ל-4,000 מוטציות שונות בגנים אלה, כשבמרביתן קיימת מוטציה ייחודית לכל משפחה. לעומת זאת בקרב נשים יהודיות תוארו כ-100 מוטציות בגנים אלה, מתוכן רק כעשר תוארו ביותר משתי משפחות. מתוך עשר המוטציות הללו, שלוש נחשבות לשכיחות ביותר: 5382InsC ו-185delAG בגן BRCA1 ו-6174delT בגן BRCA2. אחת משלוש המוטציות הללו מאותרות בכ-10–20 אחוזים ממקרי סרטן השד בנשים ממוצא אשכנזי, ובכ-40 אחוזים ממקרי סרטן השחלה בנשים ממוצא זה. שיעורים גבוהים יותר מתגלים במשפחות בהן מאותר צבר לא שגרתי של סרטן שד, יחד עם סרטן שחלות. יתרה מזו, אחת משלוש המוטציות הללו מאותרת בקרב 2.5 אחוזים מהאוכלוסייה האשכנזית הכללית, ללא קשר לנוכחות מקרים אישיים או משפחתיים של סרטן.

החיפוש אחרי הגורמים הגנטיים הנוספים, מלבד הגנים המוכרים, האחראיים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות הוא שטח מחקרי עכשווי, שביישום נכון ומושכל של הטכנולוגיות הקיימות והמתפתחות, יכול להגדיל משמעותית את מספר המשפחות בהן מאותר שינוי גנטי. מידע זה יאפשר מתן ייעוץ אונקוגנטי המבוסס על הגנטיקה ולא רק על הקליניקה, כדי להתוות את המעקב המתאים לנשים הנמצאות בסיכון, ולהציע אפשרויות של ניתוחים מפחיתי סיכון. נוסף על כך ייעוץ כזה יאפשר להסיר את התג "אישה בסיכון גבוה" מנשים שאינן נושאות את השינוי הגנטי המשפחתי. בכך ניתן יהיה להקל על נשים אלו בהיבט הנפשי-פסיכולוגי, ולמנוע מהן את הצורך בביצוע בדיקות מעקב רבות ותכופות, על כל המשתמע מכך.

השוני בין נשאיות של מוטציות בגן BRCA1 לנשאיות של מוטציות בגן BRCA2

איתור מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מהווה ללא ספק, מדד טוב ואובייקטיבי בעזרתו ניתן לנבא מהי רמת הסיכון לפתח סרטן שד וסרטן שחלות, ומהי מידת הסיכון בקרב נשים בריאות שנמצאו נשאיות של מוטציות בגנים אלה לחלות בסרטן. מחקר מקיף שנעשה בארץ (מטעם הקונסורציום הישראלי לגנטיקה - The Israel genetics consortium, הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן) מצביע על הבדלים בין נשאיות של מוטציות ב-BRCA1 לעומת נשאיות של מוטציות ב-BRCA2 (המוטציות השכיחות באוכלוסייה האשכנזית). לנשאיות של המוטציה BRCA1 יש סיכון של כ-80 אחוזים לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50 אחוזים לחלות בסרטן שחלה עד גיל 75. לנשאיות של המוטציה BRCA2 יש סיכון של כ־35 אחוזים לחלות בסרטן שד עד גיל 80, וסיכון של כ-50 אחוזים לפתח סרטן שחלה עד גיל 75. מדובר בסיכון גבוה למדי, בהשוואה לכלל הנשים באוכלוסייה, המצויות בסיכון של 13 אחוזים, לחלות בסרטן שד, כאשר הסיכון לחלות בסרטן השחלה במהלך חייהן, עומד על 1.4 אחוזים בלבד. ממחקרים שנערכו בעולם, על טווח מוטציות נרחב, נמצא טווח סיכונים רחב יותר לחלות בסרטן שד או שחלה. ההבדלים נובעים ככל הנראה משיטות המחקר ומאופי המוטציות שנבדקו, אך באופן כללי ניתן לומר שנשאיות מוטציות בגנים מסוג BRCA, מצויות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לנשים שאינן נשאיות של המוטציות בגנים הללו.

איתור מוטציות משפחתיות ייחודיות

מוטציות לא שכיחות ב-BRCA

במשפחות בהן לא אותרו המוטציות השכיחות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אבל הסיפור המשפחתי יכול להצביע על רקע תורשתי העלול לגרום לסרטן השד, יש מקום להרחיב את הבירור הגנטי ולנסות לאתר מוטציות "פרטיות" בגנים אלה, קרי, מוטציות ייחודיות לכל משפחה. ממחקרים שונים בנושא זה התברר, כי במשפחות ממוצא אשכנזי, כ-5 אחוזים מהנשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אינן נושאות את אחת משלוש המוטציות השכיחות.

מסיבה זו אותן נשאיות אינן מאותרות על ידי הבדיקות המתבצעות באופן שגרתי, ולפיכך איתור המוטציה המשפחתית מחייב ריצוף שלם של שני הגנים הללו, כאשר ישנה עדיפות לבדוק את הנושא לעומק במשפחות בהן התגלו מקרי סרטן בעבר. לגבי נשים שאינן ממוצא אשכנזי, לא קיימים נתונים רבים בנוגע לשיעור המוטציות "הפרטיות", אבל במחקר שנערך ביחידה האונקוגנטית בבית החולים תל השומר (על שם שיבא) אותרו מוטציות "פרטיות" בכ-9 אחוזים מהנשים ממוצא אחר (לא אשכנזי), שהיו בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. גם במקרים בהם מתבצעת קביעת רצף גנטי של כל בסיס ובסיס בשני הגנים, היא אינה מזהה את כל המוטציות האפשריות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, מאחר שבחלק מהמקרים קיימות מוטציות הנובעות משינויים מבניים בתוך הגן (חוסרים או תוספות) שאינם מתגלים על ידי קביעת רצף. בחלק מהמעבדות בהן מתבצעות בדיקות אלה, נבדקים גם השינויים המבניים בגנים, בטכניקה הנקראת MLPA ‏(Multiplex Ligation - dependent Probe Amplification). בשיטה זו אותרו שינויי מבנה בגנים BRCA1‏, BRCA2 אצל כמה משפחות יהודיות (פחות מחמש).

יודגש שהמוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מאותרות רק בכ-30 אחוזים מהמשפחות שבהן יש עדות קלינית לקיומו של סרטן שד מורש. השיעור הזה גבוה בהרבה במשפחות שבהן יש שילוב בין סרטן שד וסרטן שחלות, והוא עומד (בחלק מהמקרים) על כ-85 אחוזים.

לאור זאת, המסקנה המתבקשת היא, שישנם גנים נוספים בהם קיימות מוטציות שונות במשפחות בהן מתגלה סרטן שד מורש, ובמשפחות בהן נמצא סרטן שד וסרטן שחלות העובר אף הוא בתורשה.

מוטציות בגנים שאינם BRCA

מאז שהגנים BRCA1 ו-BRCA2 בודדו בשנים 1994 ו-1995, נעשו מחקרים רבים שמטרתם איתור אותם גנים עלומים בהם התרחשו שינויים מבניים והם אלה שגרמו - לפחות בחלק מהמקרים - לסרטן שד משפחתי ולסרטן שד/שחלות מורש-משפחתי.

בטבלה מספר 1 מצוינות כמה מוטציות בחלק מגנים אלה, עליהם דווח בהתייחס לאוכלוסייה היהודית המצויה בסיכון גבוה לפתח סרטן שד או סרטן שחלה. קבוצת הסיכון נבדקה, וממצאי הבדיקות פורסמו בספרות המדעית המקובלת.

טבלה מספר 1: מוטציות בגנים הקשורים לסרטן שד ושחלות (שאינם BRCA1‏, BRCA2) באוכלוסייה בישראל

פרסום מספר המוטציות הגן
Laitman et al 2007 missense 3 CHEK2
Catucci et al 2012 [4] missense 1 BRIP1
Figer etal 2002 [2] None PTEN
Ohayon etal 2005 [3] None TP53
Catucci etal 2012 [4] None PALB2
Kushnir etal 2012 [4,5] None RAD51C

בדומה לישראל, גם באוכלוסיות אחרות בעולם, המוטציות בגנים הידועים, אינן שכיחות והן מסבירות רק חלק קטן יחסית מהמקרים של סרטן שד משפחתי-תורשתי. בטכנולוגיה חדישה הנקראת ריצוף של הדור הבא - Next Generation Sequencing (NGS, שיטות בדיקה המספקות מידע לגבי שינויי רצף בכל הגנים הנבדקים), ניתן לרצף במהירות ובדייקנות, את כל הגנים הידועים הקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות, בבדיקה אחת. אולם למרות הפיתוח הטכנולוגי המתקדם, קיימת בעיה משמעותית ברמת פענוח תוצאות האנליזה, שמאופיינת בריבוי גנים: חלק מהשינויים הגנטיים המאותרים אינם בעלי משמעות קלינית ברורה. אצל חלק מהם עלולות להיות מוטציות פתוגניות אמיתיות, ובכך להעלות את הסיכון לפתח סרטן, וחלק מהמוטציות שאותרו יכולות להיות שינויי רצף נדירים, הקיימים גם באוכלוסייה הכללית ללא קשר לנטייה המורשת לפתח סרטן. שינויים אלה הקרויים שינויי רצף בעלי משמעות לא ברורה (VOUS‏, Variants Of Unknown Significance) - מאותרים בחלק לא מבוטל (עד 15 אחוזים) מהנבדקות בבדיקה הכוללנית.

מבחינה קלינית ישנה חשיבות עליונה לבדיקה גנטית על מנת לאתר מהי המוטציה המשפחתית, וזאת מכמה סיבות:

  • אם נשללה מוטציה כלשהי בגנים BRCA2 ,BRCA1 ,RAD51C ובהיסטוריה המשפחתית אין נשים שאובחנו כחולות סרטן שד או סרטן שחלות, המסקנה היא שהנשים במשפחה אינן נמצאות בסיכון גבוה לפתח סרטן שחלות. לאור זאת הנשים שעברו בדיקה גנטית שתוצאותיה שליליות כאמור, אינן חייבות לשקול כריתת שחלות המפחיתה באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן השחלות
  • איתור מוטציה בבנות משפחה שלא חלו, מאפשר כימות אובייקטיבי המבוסס על קיום המוטציה המשפחתית או היעדרה, וזאת על מנת להעריך מי נמצאת בסיכון גבוה מאותה משפחה ומי מהנשים במשפחה שנבדקה, אינה נשאית ולכן היא מצויה בסיכון רגיל לפתח סרטן שד ושחלות

המחקר העכשווי בתחום איתור מוטציות בגנים לא מוכרים העלולים לגרום לסרטן שד או סרטן השחלות, מתמקד במשפחות בהן קיים חשד סביר לקיום רקע מורש לפתח סרטן שד ושחלות, המתבסס על מספר מאפיינים הקיימים באותה משפחה: צבר לא שיגרתי של מקרי סרטן ביותר מדור אחד, גיל אבחנה צעיר יחסית לגיל האבחנה באוכלוסייה הכללית מחד, והיעדר שינוי גנטי חד משמעי מאידך, וכן אבחון של סרטן שד דו-צדדי באותה משפחה. המחקרים בתחום זה התמקדו תחילה בגנים שהם "גנים מועמדים" (גנים החשודים כקשורים לתהליך הסרטני של השד) שעלולים להיות קשורים בנטייה המורשת לפתח סרטן שד בשל תפקודם הביולוגי, הקשר שלהם לגנים הידועים, או שהם קשורים למסלולי תיקון פגמי דנ"א (DNA,‏ Deoxyribonucleic Acid) ועוד. חלק הארי של מחקרים אלה, לא הניב את התוצאות המיוחלות ולא אותר גן נוסף כלשהו, שעלול להיות הגורם לנטייה המורשת לפתח סרטן שד ושחלות.

במחקרים נוספים שנעשו בשלב מאוחר יותר (אמצע שנות ה-2000), נעשה שימוש בסמנים רבים הפזורים בגנום האנושי, במטרה למצוא בסיס לאזור כרומוזומי מסוים שנמצא בעיקר בקבוצת חולות סרטן שד ושחלות, בהשוואה לנשים בריאות. מחקרים אלה, הקרויים GWA ‏(Genome-wide Association) אכן איתרו כמה אזורים בגנום האנושי הקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן שד, אך הם נותרו בלתי מזוהים. נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה חדשה בשם WES‏ (Whole Exome Sequencing). מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לרצף את כל האזורים המקודדים לחלבון בגנום האנושי, ולמעשה לקבוע בכך את הרצף של כל 23,000 הגנים הקיימים בגנום האנושי.

במחקר שנערך ביחידה האונקוגנטית בשיבא וכלל קבוצה גדולה של נשים המצויות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד, לא אותרו מוטציות פתוגניות כלשהן, באף אחד מהגנים הללו.

אחת המסקנות מגישה זו היא, שייתכן והנטייה המורשת לסרטן שד ושחלות בגנים שונים מ-BRCA1 ו-BRCA2, היא מורכבת יותר: קרוב לוודאי שתהיינה מוטציות פתוגניות שיאותרו במספר בודד של משפחות, בכמות גנים רבה, כשבכל משפחה יאותר גן אחר. אפשרות נוספת היא שהרקע הגנטי נובע משינויים במבנה ובמספר עותקי הדנ"א, ולא משינויי רצף. אפשרות נוספת היא שקיימים שינויים באזורי הבקרה של הגנים, ולא שינויי רצף בתוך הגנים עצמם.

טבלה מספר 2: גנים המבטאים רגישות מוגברת לסרטן השד

Syndrome Gene or locus (chromosomal location) Neoplasm Lifetime risk
Genes with high-penetrance mutations
Hereditary breast/ovarian cancer syndrome BRCA1 (17q12-21) Female breast, ovarian cancer 80-40 אחוזים
BRCA2 (13q12-13) Male and female breast, ovarian, prostate, and pancreatic cancer 85-20 אחוזים
Li-Fraumeni syndrome TP53 (17p13.1) Breast cancer, sarcomas, leukemia, brain tumors, drenocortical carcinoma, lung cancers 90-56 אחוזים
Cowden syndrome PTEN (10q23.3) Breast, thyroid, endometrial cancer

Other: benign hamartomas, macrocephaly

50-25 אחוזים
Peutz-Jeghers syndrome STK11 (19p13.3) Breast, ovarian, cervical, uterine, testicular, small bowel, and colon carcinoma


Other: Hamartomatous polyps of the small intestine, mucocutaneous pigmentation

54-32 אחוזים
Hereditary gastric cancer CDH1 (16q22.1) Hereditary diffuse gastric, lobular breast, colorectal cancer 60

אחוזים

Moderate-penetrance mutations
ATM-related ATM (11q22.3) Breast and ovarian cancers 20-15 אחוזים
CHEK2-related CHEK2 (22q12.1) Breast, colorectal, ovarian, bladder cancers 37-25 אחוזים
PALB2-related PALB2 (16p12.1) Breast, pancreatic, ovarian cancer, male breast cancers 40-20 אחוזים
Moderate risk breast/ovarian cancer BARD1 (2q34-q35), BRIP1 (17q22-q24), MRE11A(11q21), NBN (8q21), RAD50(5q31), RAD51C (17q25.1), XRCC2(7q36.1), RAD51D(17q11), ABRAXAS (4q21.23) Breast and ovarian cancers variable

טבלה מספר 3: תוצאות WES במחקר אחד שנערך בקרב אוכלוסיית נשים בסיכון גבוה ממוצא אירופאי

ID Gene Truncating mutation Disease Association
1 BRCA2 c.7977-IG>C Breast + ovarian cancer (monoallelic), FA-D1 (biallelic)
BR1X1 c.793-2_793-linsA
CASP5 C.I135+IC>T
CXCL6 c.239_.240insT
FILIP1 c.303delG
HEATR7B c.2214+5A>G
IGSF2I c.479-2T>A
MLL4 c.3059_3060dupG
PTCHD3 c.923_924dupG
SLAMFG c.321G>C.p.Y107X
SMARCD2 c.374G>A.p.RI36X
SSX9 c.MOdeIC
TNFAIP6 c.WO>A, p.W30X
2 CHEKI c.UOOdelC Breast cancer (monoallelic)
C2arfB3 e.l3M->2A>T
CFHR5 c.4S6_487insA Membrano-proliferative Glomerulonephritis. Type II
PPEF2 c.1960G>A,p.R654X
SERPINI2 c.628_629delAC
3 CHF.K2 c.658T>A, p.K220X Breast cancer (monoallelic)
ABCC11 C.28I30G, p.S938X
DNMT3A c.l025_1026insC AML (Acute Myeloid Leukemia)
EPS8LI c.l514_1515dupT
FTMT c.436A>T,p,K146X
LOC64702 c.303_3MdelAT
MCAT c.729+lG>T
NOD2 c.3019_302QdUpC Crohn disease (monoallelic)
PRMT7 c.l056-IG>T
PRSS7 c.2042_2043dupT Enterokinase deficiency (biallelic)
VPS13B c.6732+IG>A Cohen syndrome (biallelic)
WRN c.l230J23linsA Werner syndrome (bilallelic)
ZNF451 c.488G>G/A. p.W163X
ZNFS82 C.I36+1G>T
4 ATM C.43960T, p.RI466X Breast cancer (monoallelic), ataxia telengiectasia (biallelic)
FETUB c.l27_128insCA
K1AA1919 c.614delT
SLC26AI0 C.14830T. p.R495X
TAOKl c.2544+SA>G
ZIM2 C.15UOT. p.RSOSX

ביבליוגפיה

  1. Apostolou p Fostira F. Hereditary breast cancer: the era of new susceptibility genes. Biomed Res Int. 2013:2013:747318. Epub 2013 Mar 21.
  2. Figer A, Kaplan A, Frydman M, Lev D, Paswell J, Papa MZ, Goldman B, Friedman E, et al. Germline mutations in the PTEN gene in Israeli patients with Bannayan-Riley-Ruvalcaba syndrome and women with familial breast cancer. Clin Genet. Oct;62(4):298-302.
  3. Ohayon T, Gershoni-Baruch R, Paps MZ, Distelman Menachem T, Eisenberg Barzilai S, Friedman E. The R72P P53 mutation is associated with familial breast cancer in Jewish women. Br) Cancer. 2005 Mar 28;92{6):1144-8.
  4. Catucci I, Milgrom R. Kushnir A. Laitman Y. Paluch-Shimon S. Volorio S, Ficarazzi F, Bernard L, Radice P, Friedman E, Peterlongo P. Germline mutations ir BRIP1 and PA LB 2 in Jewish high cancer risk families. Fam Cancer. 2012 Sep; 11(3):483-91.
  5. Kushnir A, Laitman Y, Shimon SP, Berger R, Friedmar E. Germline mutations in RAD51C in Jewish high cancer risk families. Breast Cancer Res Treat. 2012 Dec;136(31:869-74.
  6. Snaps K, Ruark E, Tarpey P, Renwick A, Turnbull C, Seal S, Murray A, Hanks S, Douglas J, Stratton MR, Rahman N. Predisposition gene identification in common cancers by exome sequencing: insights from familial breast cancer. Breast Cancer Res Treat. 2012 Juki 34(1 ):429-33.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופסור איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקוגנטית ע"ש סוזן לוי גרטנר מכון גנטי מנהל מרפאת מרכז מירב לנשים במיכון גבוה לפתח מרטן שד, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר, רמת גן