האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חשיפה לקרינה בלתי מייננת - חוקים ונהלים בישראל - Non ionizing radiation exposure - laws and regulations in Israel"

מתוך ויקירפואה

 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{מחלה
 +
|תמונה=Radio waves hazard symbol.svg
 +
|כיתוב תמונה=סימן אזהרה מפני קרינה לא מייננת
 +
|שם עברי= קרינה בלתי מייננת
 +
|שם לועזי= Non-ionizing radiation
 +
|שמות נוספים=
 +
|ICD-10=
 +
|ICD-9=
 +
|MeSH=
 +
|יוצר הערך= ד"ר איזבלה קרקיס ו[[#חברי המערכת|חברי המערכת]]
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 
{{הרחבה|קרינה}}
 
{{הרחבה|קרינה}}
==רקע==
+
נהוג לחלק [[קרינה|קרינה אלקטרומגנטית]] לקרינה מייננת ולקרינה בלתי מייננת. בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים - קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינת תת-אדום, חלק מהקרינה בתחום העל-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF ,{{כ}}Radio Frequency) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה שמקורה במתקני חשמל שייכת לתחום התדרים הנמוכים באופן קיצוני (ELF ,{{כ}}Extremely Low Frequency). בין המכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת ניתן למנות נורות פלואורסצנטיות, מכשירי מיקרוגל, טלפונים קוויים אלחוטיים ואף מכוניות היברידיות המשלבות מצברים היברידיים ומנועים חשמליים.
  
מקובל להבדיל בין קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם היא עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות ממקורות חשיפה שונים (מתקני חשמל, תקשורת רדיו, טלפוניה ואינטרנט אלחוטיים, מקורות קרינה אולטרה סגולה ובאינפרא-אדום). בתחום גלי הרדיו, לדוגמא, ידועה תופעת חימום רקמות, כאשר השפעות א-תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה המגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, ישנם מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח תחלואה ממארת מסוג מסוים בעיקר בקרב ילדים. חשוב לציין שמדובר על קרינה מרשת החשמל בתדר יחסית נמוך.
+
קרינה בלתי מייננת היא קרינה פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם חשיפה לקרינה זו עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות.
  
בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים: קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינה של אינפרא-אדום, חלק מתחום האולטרא-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולאריות, מתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו, קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאד (ELF - Extremely Low Frequency) שמקורה במתקני חשמל.
+
==השלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת==
 +
בני אדם נחשפים לקרינה בלתי מייננת הנפלטת על ידי מקורות שונים בסביבתם, כגון מתקני חשמל, תקשורת רדיו ומכשירי טלפון אלחוטיים. לחשיפה זו עלולים להתלוות נזקים בריאותיים. בתחום גלי הרדיו, לדוגמה, מוכרת תופעת חימום הרקמות, כאשר השפעות שאינן תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה האלקטרומגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, אף שמדובר בקרינה בתדר יחסית נמוך, קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח [[ממאירות|תחלואה ממארת]] מסוג מסוים, בעיקר בקרב ילדים. ב-2001 הגדיר הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC ,{{כ}}International Agency for Research on Cancer) מתקנים היוצרים שדה אלקטרומגנטי הגבוה מערך של 2 מילי-גאוס בתדר של רשת החשמל כגורם מסרטן אפשרי.
  
ב- 2001 הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC) הגדיר את המתקנים היוצרים סביבה של שדה מגנטי הגבוה מערך של 2 מיליגאוס בתדר של רשת החשמל כ"מסרטן אפשרי".
+
בישראל התנהל מחקר כחלק ממחקר עולמי (INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי מעל 10 שנים לבין התפתחות [[גידולי בלוטות הרוק|גידולים בבלוטות הרוק]], בעיקר במשתמשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, באלה ששיחותיהם היו ארוכות ומרובות וכאשר השיחות התרחשו באזורים שבהם קיימות אנטנות מעטות. ישראל שותפה בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-MOBI-kids הבוחן קשר אפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת לבין התפתחות [[גידולי מוח בילדים - Brain tumors in children|גידולי מוח בקרב ילדים]], מתבגרים ומבוגרים צעירים, ומחקר ה-GERoNiMO, הבוחן בגישה כוללנית את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.
 
 
בישראל התנהל מחקר כחלק מהמחקר העולמי ( INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש מעל 10 שנים במכשיר סלולארי לבין התפתחות גידולים בבלוטות הרוק בעיקר באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, ששיחות היו ארוכות ובמספר גדול, כאשר שיחות התרחשו באזורים שבהם קיים מיעוט אנטנות. כיום שותפה ישראל בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-mobi-kids הבוחן את הקשר האפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת
 
לבין התפתחות גידולי מח בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים ו- Geronimo, הבוחן את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים ובגישה כוללנית, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.
 
  
 
==חוקים ונהלים בישראל==
 
==חוקים ונהלים בישראל==
 +
ב-2006 החליטה ועדת השרים להקים מרכז ידע לאומי בנושא השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור. כדי לקדם את החלטת הממשלה, הוקמה ועדת היגוי מדעית עם נציגי משרד הביטחון, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד התשתיות הלאומיות. הקמת המרכז התבצעה בתהליך דו-שלבי: בשלב הראשון הופעלה יחידת מידע המספקת מענה לפניות הציבור, כולל ייעוץ למשרדי הממשלה, בנושאים שונים הנוגעים לקרינה; ובשלב מאוחר יותר הוקמה יחידה לביצוע מחקרים בסיסיים, מחקרים אפידמיולוגיים והערכת סיכונים. המרכז הוקם בינואר 2013 תחת השם "תנודע" בראשות פרופסור סיגל סדצקי. מרכז "תנודע" מפרסם מידע שוטף ומתייחס לפניות הציבור ב[http://www.tnuda.org.il אתר האינטרנט] שעלה לרשת במאי 2014.
  
חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו- 2006 נכנס לתוקף בינואר 2007 במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, על בסיס עיקרון הזהירות המונעת. התקנות המלוות את החוק אושרו ב- 2009. הפיקוח המוסדר על פי החוק הוא על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע.
+
בינואר 2007 נכנס לתוקף '''חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006''', במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ב-2009 אושרו התקנות המלוות את החוק. החוק מסדיר את הפיקוח על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע. מאחר שאין מידע מחקרי מבוסס רב על ההשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים ב[[היריון]]), ההמלצות הקיימות בנוגע לערכי החשיפה התקניים מבוססות על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא וחד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.
 
==קרינת רדיו==
 
 
 
ע"פ דרישות החוק, המשרד להגנת הסביבה פרסם טבלאות המגדירות רמות חשיפה מרביות מותרות לקרינה בתדרי רדיו. בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי, מוגדרות רמות חשיפה מרביות מותרות: סף חשיפה בריאותי לקרינה בלתי מייננת (ערך שמתחתיו לא ידוע על השפעה בריאותית שלילית שמקורה באפקטים תרמיים). הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה אקוטית (קצרת מועד) בלבד. הסף הסביבתי מתייחס לחשיפה רצופה וממושכת. לפיכך, באזורים כמו פארקים, גגות וחצרות, כאשר החשיפה לא רצופה, לא ניתן אישור להתקנת מתקנים החושפים את האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת לרמה העולה על- 30% מערך הסף הבריאותי. באזור עם שהיה רצופה וממשוכת, כמו מוסדות חינוך, מגורים ובתי חולים החשיפה המרבית המותרת הינה 10% בלבד מערך הסף הבריאותי.
 
 
 
==שדות מגנטיים (קווי חשמל ומכשירי חשמל)==
 
 
 
נכון להיום, במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת אין תקנות הקובעות סף לעוצמת השדה המגנטי. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים על תכנון של מתקני חשמל לפי סף לחשיפה ממושכת של 2 מיליגאוס ממוצעת על פני שנה, או 4 מיליגאוס ממוצע ביום בו החשיפה היא הגבוהה ביותר. בשלב זה מטפלים במתקני חשמל קיימים, כאשר בראש סדר העדיפויות עומדים מתקנים הגורמים לחשיפה ממוצעת מעל 4 מיליגאוס ביום. בנוסף, נקבעו מגבלות בנייה, לפיהם שדה אלקטרו-מגנטי לא יעלה על 4 מיליגאוס כתוצאה מהפעלת רשת חשמל ונקבעו מרחקים מינימאליים בין מתקני חשמל לבניינים, כמו מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים וכוי (מידע נוסף ופירוט המרחקים ניתן למצוא באתר המשרד להגנה"ס:
 
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Pages/Electromagneti
 
( cs.aspx
 
 
 
שימוש ציבורי וביתי במכשירי חשמל ואלקטרוניקה מוסדר גם הוא במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת. בשנים האחרונות הועלו שאלות לגבי אפשרות של פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה חשמלי ומגנטי בתחום רשת החשמל - תדר 50 הרץ. המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלאות מפורטות בנוגע לרמות החשיפה ממכשירי חשמל ביתיים.
 
 
 
==תקשורת סלולרית==
 
 
 
להפעלת תקשורת סלולרית ישנו צורך באתר שידור מצד אחד ובמכשיר טלפון סלולארי מהצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 ותמ"א 36 -מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות של חברות הסלולר, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. בישראל השידורים הסלולאריים מוגבלים בתחום של הקרינה הבלתי מייננת: 700 - 2500 מגה הרץ. חשוב להבהיר, ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה תחום גיאוגרפי (רדיוס) רחב יותר.
 
  
במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולאר, הוקם אתר אינטראקטיבי אשר מראה
+
===קרינת רדיו===
+
על פי דרישות החוק, פרסם המשרד להגנת הסביבה טבלאות המגדירות את רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה בתדרי רדיו. בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי, מוגדרות רמות חשיפה מרביות מותרות לפי סף החשיפה הבריאותי לקרינה בלתי מייננת (ערך שמתחתיו לא ידוע על השפעה בריאותית שלילית שמקורה באפקטים תרמיים). הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה קצרת מועד בלבד, בעוד הסף הסביבתי מתייחס לחשיפה רצופה וממושכת. לפיכך, באזורים כמו גנים ציבוריים, גגות וחצרות, כאשר החשיפה אינה רצופה, לא ניתן אישור להתקנת מתקנים החושפים את האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת ברמה העולה על 30 אחוזים מערך הסף הבריאותי. באזור עם שהיה רצופה וממושכת, כמו מוסדות חינוך, מגורים ובתי חולים, החשיפה המרבית המותרת היא 10 אחוזים בלבד מערך הסף הבריאותי.
מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה:
 
http://govmap.gov.il/sviva?c=FTCrdFtsdcTnQSRhxxU4Hg%3d%3d%7CEdObpb4H3w%2bIx 9d5KNUd%2fQ%3d%3d&z=6&b=0&lay=Antena_Hakama%7Ccell_active
 
  
בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות SAR בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בין-לאומיים (אמריקאיים ואירופאיים). מדד ה - SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מירבי). על פי ההנחיות המכשירים אמורים שלא לגרום לעלייה מקומית בחום הגוף של יותר ממעלה אחת (C°).
+
===שדות אלקטרומגנטיים===
 +
נכון להיום, אין במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת תקנות הקובעות סף לעוצמת השדה האלקטרומגנטי המושרה על ידי קווי חשמל ומכשירי חשמל. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים על תכנון של מתקני חשמל לפי סף חשיפה של 2 מיליגאוס בממוצע על פני שנה, או כזה של 4 מיליגאוס בממוצע - ביום בו החשיפה היא הגבוהה ביותר. בשלב זה מתבצע טיפול במתקני חשמל קיימים, כאשר בראש סדר העדיפויות עומדים מתקנים הגורמים לחשיפה ממוצעת למעל 4 מיליגאוס ביום. בנוסף, נקבעו מגבלות בנייה, לפיהן שדה אלקטרומגנטי לא יעלה על 4 מיליגאוס כתוצאה מהפעלת רשת חשמל, ומרחקים מינימליים בין מתקני חשמל לבניינים, כמו בנייני מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים ועוד. מידע נוסף ופירוט בנושא ניתן למצוא ב[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Pages/Electromagnetics.aspx אתר המשרד להגנת הסביבה].
  
ב- 2006 החליטה ועדת השרים להקים מרכז ידע לאומי בנושא ההשפעה של הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור. כדי לקדם את החלטת הממשלה, הוקמה ועדת היגוי מדעית עם נציגי המשרדים הבאים: משרד הביטחון, משרד התקשורת, משרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התשתיות הלאומיות. הקמת המרכז הוא תהליך דו-שלבי: בשלב ראשון תופעל יחידת מידע הנותנת מענה לשאלות ברמות שונות של האוכלוסייה, כולל מתן יעוץ למשרדי ממשלה שונים. בשלב מאוחר יותר תוקם יחידה לביצוע מחקרים בסיסיים, אפידמיולוגיים והערכת סיכונים. המרכז (תנודע) הוקם בינואר 2013 בראשות פרופ׳ סיגל סדצקי. מרכז "תנודע" מפרסם מידע שוטף ומגיב לציבור באתר האינטרנט העלה לאוויר במאי 2014 : www.tnuda.org.il.
+
שימוש ציבורי וביתי במכשירי חשמל ואלקטרוניקה מוסדר גם הוא במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת. הועלו שאלות לגבי אפשרות של פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה חשמלי ומגנטי בתחום רשת החשמל, שעושה שימוש בתדר של 50 הרץ. המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלאות מפורטות גם בנוגע לרמות החשיפה ממכשירי חשמל ביתיים.
  
חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו מגדיר סמכויות למשרד הבריאות. יחד עם זאת, משרד הבריאות מפרסם המלצות לציבור לגבי צמצום החשיפה ושימוש מושכל בטכנולוגיה הסלולארית הכולל: שקילת חלופות כגון שימוש בטלפון קווי, בזמן שימוש בטלפון אלחוטי להשתמש ברמקול, לא להתקין טלפון אלחוטי בחדר שינה, בחדר עבודה או בחדר ילדים. בנוסף, אין להביא את הטלפון הסלולרי במרחק הקטן מ- 30 ס"מ מהציוד הרפואי (על פי חוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות משנת 2002). באזורים עם מיעוט אנטנות, כאשר הקליטה חלשה, רמת החשיפה לקרינה מהמכשיר היא גבוהה יותר ומומלץ להמעיט בשיחות טלפון. במהלך הנהיגה יש להשתמש בדיבורית לצורך השיחה ואין לשלוח SMS (תקנת תעבורה מסי 28(ב). בנוסף, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולהשתמש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, ולא לעשות שימוש בדיבורית בטכנולוגיית בלוטוס (blue tooth). מומלץ לא להשתמש בטלפונים סלולאריים במקומות סגורים (למשל מעלית, אוטובוס, רכבת) עקב תופעת של הגברת קרינה במקומות אלה.
+
===תקשורת סלולרית===
 +
להפעלת תקשורת סלולרית יש צורך באתר שידור בצד אחד ובמכשיר טלפון סלולרי בצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי '''חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982''' ועל פי '''תמ"א 36: מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002'''. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות חברות התקשורת הסלולרית, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה אזור גאוגרפי נרחב יותר. בישראל, השידורים הסלולריים מוגבלים בתחום הקרינה הבלתי מייננת: 2500-700 מגה-הרץ. בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית המבצעת ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות הקרינה הסלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012. בנוסף, במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולר, הוקם [http://govmap.gov.il/sviva?c=FTCrdFtsdcTnQSRhxxU4Hg%3d%3d%7CEdObpb4H3w%2bIx%209d5KNUd%2fQ%3d%3d&z=6&b=0&lay=Antena_Hakama%7Ccell_active אתר אינטראקטיבי] המראה מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה.
  
==מקורות מידע על חשיפה בישראל==
+
בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות שיעור ספיגה סגולית (SAR ,{{כ}}Specific Absorption Rate) בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בינלאומיים (אמריקניים ואירופאיים). מדד ה-SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מרבי). על פי ההנחיות המכשירים אינם אמורים לגרום לעלייה מקומית של יותר ממעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.
  
#בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית לשם ביצוע ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות קרינה סלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012.
+
חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו מגדיר סמכויות למשרד הבריאות; עם זאת, משרד הבריאות מפרסם המלצות לציבור לגבי צמצום חשיפה ושימוש מושכל בטכנולוגיה סלולרית, כגון:
#נעשו מדידות של קרינה בלתי מייננת ב- 25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ממקורות קרינה חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי ספר. מקורות קרינה פנימיים הם: רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), תאורה פלורסנטית, רשת אינטרנט אלחוטית (נתבים ומספר גדול של מחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. בבדיקות אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק ב-1.5 מי את התלמידים השוהים בכיתות מלוחות וארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר ולהעדיף תקשורת קווית.
+
* יש לשקול חלופות כדוגמת שימוש בטלפון קווי
 +
* להשתמש ברמקול בזמן שימוש בטלפון אלחוטי
 +
* לא להתקין טלפון אלחוטי בחדר השינה, בחדר העבודה או בחדר הילדים
 +
* אין להביא את הטלפון הסלולרי במרחק הקטן מ-30 סנטימטר מציוד רפואי (על פי חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות משנת 2002)
 +
* באזורים עם מיעוט אנטנות, כאשר הקליטה חלשה, רמת החשיפה לקרינה מהמכשיר היא גבוהה יותר ומומלץ להמעיט בשיחות טלפון
 +
* במהלך נהיגה יש להשתמש בדיבורית לצורך השיחה ואין לשלוח מסרונים (תקנת תעבורה מספר 28ב)
 +
* מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולהשתמש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, ולא להשתמש בדיבורית בטכנולוגיית בלוטות' (Bluetooth)
 +
* לא מומלץ להשתמש בטלפונים סלולריים במקומות סגורים (כגון מעליות, אוטובוסים ורכבות) בעקבות הגברת הקרינה במקומות אלה
  
==תפקידה של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית - השתתפות בוועדה מקצועית בן-משרדית==
+
==חשיפת ילדים במוסדות חינוך לקרינה בלתי מייננת==
 +
כאמור, ילדים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעותיה של קרינה בכלל ושל קרינה בלתי מייננת בפרט. מדידות של קרינה בלתי מייננת נעשו ב-25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ברמות הקרינה הנפלטת ממקורות חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי הספר. מקורות הקרינה הפנימיים כוללים את רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), התאורה הפלואורסצנטית, רשת האינטרנט האלחוטית (נתבים ומחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. במדידות של מכשירים אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק את התלמידים השוהים בכיתות ב-1.5 מטר מלוחות ומארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר לטובת תקשורת קווית.
  
*ועדה בין משרדית במטרה לקדם הקמת מרכז ידע - "תנודע" - בנושא של קרינה בלתי מייננת, ליווי והצעות תכנים בעלי חשיבות לציבור.
+
פעילות נוספת בתחום של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות הייתה הקמת ועדה מקצועית בנושא ההתמודדות עם קרינה ממקור Wi-Fi במוסדות חינוך. בנוסף, מתקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על המצב הבריאותי של ילדיהם החשופים לתקשורת Wi-Fi, במסגרתם מתבצעות חקירות אפידמיולוגיות בבתי ספר יסודיים, ניתנות המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי ונקבעים מנגנוני העברת נתונים ממוסדות החינוך למשרד הבריאות.
*ועדה מקצועית בנושא התמודדות עם קרינה ממקור FI -WI במוסדות חינוך.
 
*שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על מצב בריאותי של ילדים החשופים ^FI -WI : חקירה אפידמיולוגית במספר בתי ספר יסודיים, מתן המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי, קביעת מנגנון העברת הנתונים ממסדות חינוך למשרד הבריאות.
 
  
==שאלות ותשובות==
+
==חברי המערכת==
 +
*ד"ר אמיליה אניס
 +
*ד"ר דניאל גולדמן
 +
*ד"ר לריסה מוירמן
 +
*ד"ר רועי סינגר
 +
*ד"ר פאול סלייטר
 +
*ד"ר ערן קופל
 +
*ד"ר איזבלה קרקיס
 +
*ד"ר דניאל שם טוב
 +
*גב' בלה אלרן
 +
*ד"ר רענן רז
 +
*ד"ר סילביה פסח-אלחיי
 +
*גב' יעל גלזר
 +
*מר רוסלן גוסינוב
  
*שאלה (1): מהם המכשירים הידועים כפולטים קרינה בלתי מייננת בסביבתנו?
+
<center>'''פורסם ב"אפידע" דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, גיליון מספר 8 - אוקטובר 2014'''</center>
*תשובה (1): מדובר על מגוון של מכשירים הנמצאים בשימוש רחב. ניתן למנות מכשירים ביתיים, כגון: נורות פלורוסנטיות, מיקרוגל, מכשירי טלפון נייחים אל חוטיים, מיטה מתכווננת על מנגנון חשמלי ועוד. כמו כן, מדובר על מכוניות היברידיות המשלבות מצבר היברידי ומנוע חשמלי.
 
  
*שאלה (2): איך נקבעו התקנים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ?
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
*תשובה (2): חסר מידע מחקרי מבוסס עלי ההשפעות הבריאותיות באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים בהיריון). ישנן המלצות לערכים של תקנים ספציפיים, המבוססים על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא חד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.
+
[[קטגוריה:רפואה תעסוקתית]]

גרסה אחרונה מ־15:33, 16 באוגוסט 2023


קרינה בלתי מייננת
Non-ionizing radiation
Radio waves hazard symbol.svg
סימן אזהרה מפני קרינה לא מייננת
יוצר הערך ד"ר איזבלה קרקיס וחברי המערכת
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקרינה

נהוג לחלק קרינה אלקטרומגנטית לקרינה מייננת ולקרינה בלתי מייננת. בני אדם חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל יום ובכל מקום ממקורות שונים - קרינת האור הנראה, קרינה שמקורה בלייזרים, קרינת תת-אדום, חלק מהקרינה בתחום העל-סגול, וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF ,‏Radio Frequency) שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה שמקורה במתקני חשמל שייכת לתחום התדרים הנמוכים באופן קיצוני (ELF ,‏Extremely Low Frequency). בין המכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת ניתן למנות נורות פלואורסצנטיות, מכשירי מיקרוגל, טלפונים קוויים אלחוטיים ואף מכוניות היברידיות המשלבות מצברים היברידיים ומנועים חשמליים.

קרינה בלתי מייננת היא קרינה פחות אנרגטית מקרינה מייננת, אך גם חשיפה לקרינה זו עלולה לגרום להשלכות בריאותיות שליליות.

השלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת

בני אדם נחשפים לקרינה בלתי מייננת הנפלטת על ידי מקורות שונים בסביבתם, כגון מתקני חשמל, תקשורת רדיו ומכשירי טלפון אלחוטיים. לחשיפה זו עלולים להתלוות נזקים בריאותיים. בתחום גלי הרדיו, לדוגמה, מוכרת תופעת חימום הרקמות, כאשר השפעות שאינן תרמיות על בריאות האדם אינן מוכחות עד היום. באשר לשדה האלקטרומגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל, אף שמדובר בקרינה בתדר יחסית נמוך, קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על סיכון יתר לפתח תחלואה ממארת מסוג מסוים, בעיקר בקרב ילדים. ב-2001 הגדיר הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן (IARC ,‏International Agency for Research on Cancer) מתקנים היוצרים שדה אלקטרומגנטי הגבוה מערך של 2 מילי-גאוס בתדר של רשת החשמל כגורם מסרטן אפשרי.

בישראל התנהל מחקר כחלק ממחקר עולמי (INTERPHONE) שהצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי מעל 10 שנים לבין התפתחות גידולים בבלוטות הרוק, בעיקר במשתמשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול, באלה ששיחותיהם היו ארוכות ומרובות וכאשר השיחות התרחשו באזורים שבהם קיימות אנטנות מעטות. ישראל שותפה בשני מחקרים בינלאומיים נוספים, מחקר ה-MOBI-kids הבוחן קשר אפשרי בין שימוש בטכנולוגיות תקשורת הפולטות קרינה בלתי מייננת לבין התפתחות גידולי מוח בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, ומחקר ה-GERoNiMO, הבוחן בגישה כוללנית את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על מספר תוצאים, לרבות הערכת סיכון והשפעה אפשרית על הבריאות.

חוקים ונהלים בישראל

ב-2006 החליטה ועדת השרים להקים מרכז ידע לאומי בנושא השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור. כדי לקדם את החלטת הממשלה, הוקמה ועדת היגוי מדעית עם נציגי משרד הביטחון, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד התשתיות הלאומיות. הקמת המרכז התבצעה בתהליך דו-שלבי: בשלב הראשון הופעלה יחידת מידע המספקת מענה לפניות הציבור, כולל ייעוץ למשרדי הממשלה, בנושאים שונים הנוגעים לקרינה; ובשלב מאוחר יותר הוקמה יחידה לביצוע מחקרים בסיסיים, מחקרים אפידמיולוגיים והערכת סיכונים. המרכז הוקם בינואר 2013 תחת השם "תנודע" בראשות פרופסור סיגל סדצקי. מרכז "תנודע" מפרסם מידע שוטף ומתייחס לפניות הציבור באתר האינטרנט שעלה לרשת במאי 2014.

בינואר 2007 נכנס לתוקף חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006, במטרה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ב-2009 אושרו התקנות המלוות את החוק. החוק מסדיר את הפיקוח על חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות מלאכותיים. התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת לעוסקים בתחום. כמו כן, התקנות מחייבות מדידה של רמות הקרינה הבלתי מייננת ופרסום המידע. מאחר שאין מידע מחקרי מבוסס רב על ההשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות רגישות בפרט (ילדים, נשים בהיריון), ההמלצות הקיימות בנוגע לערכי החשיפה התקניים מבוססות על עיקרון הזהירות המונעת - מניעת התופעות הבריאותיות הבלתי רצויות כאשר אין מידע מלא וחד-משמעי לגבי פוטנציאל החשיפה.

קרינת רדיו

על פי דרישות החוק, פרסם המשרד להגנת הסביבה טבלאות המגדירות את רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה בתדרי רדיו. בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי, מוגדרות רמות חשיפה מרביות מותרות לפי סף החשיפה הבריאותי לקרינה בלתי מייננת (ערך שמתחתיו לא ידוע על השפעה בריאותית שלילית שמקורה באפקטים תרמיים). הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה קצרת מועד בלבד, בעוד הסף הסביבתי מתייחס לחשיפה רצופה וממושכת. לפיכך, באזורים כמו גנים ציבוריים, גגות וחצרות, כאשר החשיפה אינה רצופה, לא ניתן אישור להתקנת מתקנים החושפים את האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת ברמה העולה על 30 אחוזים מערך הסף הבריאותי. באזור עם שהיה רצופה וממושכת, כמו מוסדות חינוך, מגורים ובתי חולים, החשיפה המרבית המותרת היא 10 אחוזים בלבד מערך הסף הבריאותי.

שדות אלקטרומגנטיים

נכון להיום, אין במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת תקנות הקובעות סף לעוצמת השדה האלקטרומגנטי המושרה על ידי קווי חשמל ומכשירי חשמל. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים על תכנון של מתקני חשמל לפי סף חשיפה של 2 מיליגאוס בממוצע על פני שנה, או כזה של 4 מיליגאוס בממוצע - ביום בו החשיפה היא הגבוהה ביותר. בשלב זה מתבצע טיפול במתקני חשמל קיימים, כאשר בראש סדר העדיפויות עומדים מתקנים הגורמים לחשיפה ממוצעת למעל 4 מיליגאוס ביום. בנוסף, נקבעו מגבלות בנייה, לפיהן שדה אלקטרומגנטי לא יעלה על 4 מיליגאוס כתוצאה מהפעלת רשת חשמל, ומרחקים מינימליים בין מתקני חשמל לבניינים, כמו בנייני מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים ועוד. מידע נוסף ופירוט בנושא ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה.

שימוש ציבורי וביתי במכשירי חשמל ואלקטרוניקה מוסדר גם הוא במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת. הועלו שאלות לגבי אפשרות של פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה חשמלי ומגנטי בתחום רשת החשמל, שעושה שימוש בתדר של 50 הרץ. המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלאות מפורטות גם בנוגע לרמות החשיפה ממכשירי חשמל ביתיים.

תקשורת סלולרית

להפעלת תקשורת סלולרית יש צורך באתר שידור בצד אחד ובמכשיר טלפון סלולרי בצד השני. סוגים של מוקדי שידור מוגדרים על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 ועל פי תמ"א 36: מתקני שידור קטנים וזעירים התשס"ב - 2002. בחירת מיקום אתר השידור היא באחריות חברות התקשורת הסלולרית, בכפוף לאישור ולפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. ככל שאנטנה גבוהה יותר ועוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה אזור גאוגרפי נרחב יותר. בישראל, השידורים הסלולריים מוגבלים בתחום הקרינה הבלתי מייננת: 2500-700 מגה-הרץ. בספטמבר 2010 הוקמה מערכת אוטומטית המבצעת ניטור רציף על פעילות האנטנות במטרה לפקח על רמות הקרינה הסלולרית. דו"ח ראשון של נתוני מערכת הניטור פורסם בשנת 2012. בנוסף, במטרה להנגיש מידע לציבור אודות משדרי הסלולר, הוקם אתר אינטראקטיבי המראה מיקום של אנטנה קיימת או של אנטנה בהקמה.

בהתייחס למכשירי הטלפון הניידים, היצרנים מחויבים לבצע מדידות של רמות שיעור ספיגה סגולית (SAR ,‏Specific Absorption Rate) בתנאים מחמירים ובהתאם להנחיות ולתקני ייצור בינלאומיים (אמריקניים ואירופאיים). מדד ה-SAR מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה של חומר ביולוגי בתנאים מחמירים (בהספק שידור מרבי). על פי ההנחיות המכשירים אינם אמורים לגרום לעלייה מקומית של יותר ממעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.

חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו מגדיר סמכויות למשרד הבריאות; עם זאת, משרד הבריאות מפרסם המלצות לציבור לגבי צמצום חשיפה ושימוש מושכל בטכנולוגיה סלולרית, כגון:

  • יש לשקול חלופות כדוגמת שימוש בטלפון קווי
  • להשתמש ברמקול בזמן שימוש בטלפון אלחוטי
  • לא להתקין טלפון אלחוטי בחדר השינה, בחדר העבודה או בחדר הילדים
  • אין להביא את הטלפון הסלולרי במרחק הקטן מ-30 סנטימטר מציוד רפואי (על פי חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות משנת 2002)
  • באזורים עם מיעוט אנטנות, כאשר הקליטה חלשה, רמת החשיפה לקרינה מהמכשיר היא גבוהה יותר ומומלץ להמעיט בשיחות טלפון
  • במהלך נהיגה יש להשתמש בדיבורית לצורך השיחה ואין לשלוח מסרונים (תקנת תעבורה מספר 28ב)
  • מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולהשתמש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, ולא להשתמש בדיבורית בטכנולוגיית בלוטות' (Bluetooth)
  • לא מומלץ להשתמש בטלפונים סלולריים במקומות סגורים (כגון מעליות, אוטובוסים ורכבות) בעקבות הגברת הקרינה במקומות אלה

חשיפת ילדים במוסדות חינוך לקרינה בלתי מייננת

כאמור, ילדים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעותיה של קרינה בכלל ושל קרינה בלתי מייננת בפרט. מדידות של קרינה בלתי מייננת נעשו ב-25 בתי ספר בפריסה ארצית אשר נבחרו על ידי משרד החינוך. לא נמצאו חריגות ברמות הקרינה הנפלטת ממקורות חיצוניים. בנוסף, נעשו מדידות של מתקנים הממוקמים בתוך בתי הספר. מקורות הקרינה הפנימיים כוללים את רשת חלוקת החשמל (לוח חשמל, ארונות חשמל, קווי חלוקה), התאורה הפלואורסצנטית, רשת האינטרנט האלחוטית (נתבים ומחשבים ניידים) ומנועים חשמליים. במדידות של מכשירים אלו נמצאו חריגות. על בסיס הממצאים הומלץ להרחיק את התלמידים השוהים בכיתות ב-1.5 מטר מלוחות ומארונות חשמל וכן לצמצם את השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר לטובת תקשורת קווית.

פעילות נוספת בתחום של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות הייתה הקמת ועדה מקצועית בנושא ההתמודדות עם קרינה ממקור Wi-Fi במוסדות חינוך. בנוסף, מתקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך ועם המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתלונות של הורים על המצב הבריאותי של ילדיהם החשופים לתקשורת Wi-Fi, במסגרתם מתבצעות חקירות אפידמיולוגיות בבתי ספר יסודיים, ניתנות המלצות על איסוף מידע רפואי רלוונטי ונקבעים מנגנוני העברת נתונים ממוסדות החינוך למשרד הבריאות.

חברי המערכת

  • ד"ר אמיליה אניס
  • ד"ר דניאל גולדמן
  • ד"ר לריסה מוירמן
  • ד"ר רועי סינגר
  • ד"ר פאול סלייטר
  • ד"ר ערן קופל
  • ד"ר איזבלה קרקיס
  • ד"ר דניאל שם טוב
  • גב' בלה אלרן
  • ד"ר רענן רז
  • ד"ר סילביה פסח-אלחיי
  • גב' יעל גלזר
  • מר רוסלן גוסינוב
פורסם ב"אפידע" דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, גיליון מספר 8 - אוקטובר 2014