כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - סוכרת מסוג 1"
מתוך ויקירפואה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
| − | סוכרת מסוג 1 היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים, ומהווה 10% מכלל מקרי הסוכרת. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחה יותר בילדים ובמתבגרים. | + | '''סוכרת מסוג 1''' היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים, ומהווה 10% מכלל מקרי הסוכרת. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחה יותר בילדים ובמתבגרים. |
| − | 10%-5% ממקרי הסוכרת לאחר גיל 30 הם עקב סוכרת מסוג | + | 10%-5% ממקרי הסוכרת לאחר גיל 30 הם עקב סוכרת מסוג 1{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|רויטמן, א', ווינשטיין, ח' (2019). הטיפול באינסולין בסוכרת מסוג 1. בתוך: א' רז (עורך), [[המדריך לטיפול בסוכרת]] (עמ' 221¬227). תל אביב: פורום מדיה בע"מ.}}. |
| − | ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בעולם עולה כל שנה ב-4 | + | |
| − | המחלה נגרמת לרוב בעקבות תהליך אוטואימוני אגרסיבי של הרס התאים יוצרי האינסולין בלבלב, הגורם לחוסר אינסולין. הסמנים להרס האוטואימוני כוללים נוגדנים עצמוניים לתאי ביתא | + | ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בעולם עולה כל שנה ב-3% עד 4% מסיבה לא ידועה, אך שכיחותה שונה בארצות שונות בעולם (השכיחות הגבוהה ביותר היא במדינות סקנדינביה והנמוכה ביותר במדינות הפסיפיק). בישראל, ממצאי הרישום של סוכרת מסוג 1 מהשנים 2012-1997 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות של סוכרת מסוג 1{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|צוקר, ע', ואחרים, (2019). סוכרת בישראל - תמונת מצב. בתוך: א' רז (עורך), [[המדריך לטיפול בסוכרת]] (עמי 23-12). תל אביב: פורום מדיה בע"מ.}}. |
| + | |||
| + | המחלה נגרמת לרוב בעקבות תהליך אוטואימוני אגרסיבי של הרס התאים יוצרי האינסולין בלבלב, הגורם לחוסר אינסולין. הסמנים להרס האוטואימוני כוללים נוגדנים עצמוניים לתאי ביתא (Islet cell antibodies), נוגדנים כנגד: anti-GAD {{כ}}(Glutamic Acid Decarboxylase), נוגדנים נגד טירוזין פוספטאזות, 1-IA-2 ,IA ו-AIAA {{כ}}(Anti-insulin Auto Antibodies). בתחילת המחלה, אחד או יותר מהנוגדנים נמצא בדם ב-90%-85% מהמקרים{{הערה|שם=הערה2}}. | ||
| + | |||
את האבחנה של סוכרת מסוג 1 יש לבצע בדחיפות כאשר עולה חשד קליני. יש להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול באינסולין כדי להימנע מקטואצידוזיס, שהוא מצב מסכן חיים. | את האבחנה של סוכרת מסוג 1 יש לבצע בדחיפות כאשר עולה חשד קליני. יש להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול באינסולין כדי להימנע מקטואצידוזיס, שהוא מצב מסכן חיים. | ||
לאחר האבחון, הטיפול יכלול מעקב על ידי צוות רב מקצועי במטרה לאזן את רמות הסוכר באופן המיטבי ולמנוע סיבוכים מידיים ומאוחרים, בהתאם ליעדיו האישיים של המטופל ושמירה על איכות חייו. | לאחר האבחון, הטיפול יכלול מעקב על ידי צוות רב מקצועי במטרה לאזן את רמות הסוכר באופן המיטבי ולמנוע סיבוכים מידיים ומאוחרים, בהתאם ליעדיו האישיים של המטופל ושמירה על איכות חייו. | ||
אומדן | אומדן | ||
אנמנזה סיעודית | אנמנזה סיעודית | ||
| − | + | *פרטים דמוגרפיים. | |
| − | + | *סוג הסוכרת )סוכרת מסוג 1, סוכרת אידיופטית, LADA(. | |
| − | + | *מחלות נלוות. | |
| − | + | *מחלות אוטואימוניות במשפחה )צליאק, השימוטו ואחרות(. | |
| − | + | *סיבוכי מחלה. | |
| − | + | *טיפול תרופתי. | |
| − | + | *רגישות לתרופות. | |
| − | + | *טיפול במשאבת אינסולין/מד סוכר רציף. | |
| − | + | *תוצאות בדיקות דם: כימיה )תפקודי, כליה, תפקודי כבד, אלקטרוליטים, פרופיל ליפידים( AIc, תפקודי בלוטת התריס, B12. | |
| − | + | *תוצאות בדיקת שתן למיקרואלבומין/איסוף שתן. | |
| − | + | *ניטור עצמי של ערכי סוכר. | |
| − | + | *היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה. | |
| − | + | *היסטוריה של אירועי קטואצידוזיס. | |
| − | + | *היצמדות לטיפול. | |
| − | + | *מצב קוגניטיבי. | |
אומדן גופני רלוונטי | אומדן גופני רלוונטי | ||
| − | + | *גובה. | |
| − | + | *משקל. | |
.BMI • | .BMI • | ||
| − | + | *לחץ דם. | |
| − | + | *בדיקת כף רגל. | |
| − | + | *מקומות הזרקה. | |
טיפול תרופתי נוכחי מפורט | טיפול תרופתי נוכחי מפורט | ||
| − | + | *סוגי האינסולין. | |
| − | + | *מינוני האינסולין. | |
| − | + | *זמני הזרקת האינסולין. | |
| − | + | *טיפול באמצעות משאבת אינסולין )ראו פרק משאבת אינסולין(. | |
| − | + | *בירור טיפול תרופתי פומי/1-agonist GLP. | |
| − | + | *אופן נטילת התרופה. | |
| − | + | *תופעות לוואי. 47 | |
בדיקות מעבדה רלוונטיות | בדיקות מעבדה רלוונטיות | ||
| − | + | *כימיה )תפקודי כליה, תפקודי כבד, אלקטרוליטים, פרופיל ליפידים (, HbA1c, תפקודי בלוטת התריס, B12. | |
| − | + | *Anti - GAD - בגילוי המחלה. | |
| − | + | *ICA - בגילוי המחלה. | |
| − | + | *Anti-insulin antibodies - בגילוי המחלה. | |
.C-PEPTIDE • | .C-PEPTIDE • | ||
מידע מצוות רב מקצועי | מידע מצוות רב מקצועי | ||
רופא/ת משפחה: | רופא/ת משפחה: | ||
| − | + | *מצב סוציואקונומי. | |
| − | + | *תמיכה משפחתית. | |
| − | + | *פנייה למרפאה הראשונית עקב אירועים חריגים כגון: היפוגליקמיה, או תופעות לוואי של הטיפול הניתן במרפאת הסוכרת. | |
דיאטנית: | דיאטנית: | ||
| − | + | *תזמון ומינון של הזרקת האינסולין ביחס לארוחות. | |
| − | + | *יכולת לבצע ספירת פחמימות. | |
| − | + | *הפרעות אכילה. | |
עו"ס/פסיכולוג: | עו"ס/פסיכולוג: | ||
| − | + | *מצב רגשי/נפשי. | |
| − | + | *התמודדות עם מחלת הסוכרת: חוזקות וחולשות. | |
משפחה/אחר משמעותי: | משפחה/אחר משמעותי: | ||
| − | + | *התמודדות יומיומית עם מחלת הסוכרת. | |
| − | + | *היצמדות לטיפול. | |
| − | + | *סיבוכים מידיים: אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. | |
| − | + | *תנאים פסיכוסוציאליים. | |
| − | + | *מצב רגשי/נפשי סימני דיכאון. | |
התייחסות להרגלי חיים | התייחסות להרגלי חיים | ||
| − | + | *הרגלי תזונה. | |
| − | + | *פעילות גופנית: | |
- סוג הפעילות. | - סוג הפעילות. | ||
- עצימותה. | - עצימותה. | ||
| שורה 94: | שורה 97: | ||
תהליכי חשיבה ואבחנה | תהליכי חשיבה ואבחנה | ||
זיהוי בעיות קליניות | זיהוי בעיות קליניות | ||
| − | + | *חוסר איזון מטבולי. | |
| − | + | *תנודתיות ברמות הסוכר. | |
| − | + | *קושי בהיצמדות להנחיות הרפואיות )ניטור ערכי סוכר, נטילת הטיפול התרופתי...(. | |
| − | + | *חוסר התאמה בין מינוני האינסולין להרגלי החיים )תזונה ופעילות גופנית(. | |
| − | + | *התנהלות לא נכונה באירועי היפוגליקמיה: מניעה והתנהלות בעת האירוע. | |
| − | + | *היפרגליקמיה והתנהלות לא נכונה למניעת DKA. | |
| − | + | *סיבוכים מאוחרים של סוכרת )ראו פרק על סיבוכי סוכרת(. | |
| − | + | *ליפודיסטרופיה / ליפוהיפרטרופיה. | |
| − | + | *טכניקת הזרקה לא נכונה. | |
| − | + | *הפרעות אכילה. | |
| − | + | *תנודות במצב הרגשי, דיכאון. | |
סיבוכים וסיכונים צפויים | סיבוכים וסיכונים צפויים | ||
| − | + | *סיבוכים מידיים: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה ו- DKA. | |
| − | + | *סיבוכים מאוחרים: בכלי דם גדולים וקטנים. | |
| − | + | *התפתחות מחלות אוטואימוניות נוספות )צליאק, מחלות בבלוטת התריס, ויטליגו, אדיסון ואחרות(. | |
| − | + | *יתר לחץ דם. | |
| − | + | *דיסליפדמיה. | |
קביעת תכנית טיפול | קביעת תכנית טיפול | ||
תרופתית | תרופתית | ||
| − | + | *התאמת סוגי האינסולין ומינוניו על פי: האיזון המטבולי, יעדיו האישיים ומצבו הפסיכוסוציאלי של המטופל. | |
| − | + | *התאמת הטיפול לאורח החיים של המטופל: תזונה ופעילות גופנית. | |
| − | + | *התאמת הטיפול באינסולין במצבים מיוחדים, כגון: מחלה, טיולים, שתיית אלכוהול, צום. | |
הפנייה לבדיקות )ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות( | הפנייה לבדיקות )ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות( | ||
הפנייה לבדיקות לגילוי מחלות אוטואימוניות במידת הצורך ובהתאם לאנמנזה. | הפנייה לבדיקות לגילוי מחלות אוטואימוניות במידת הצורך ובהתאם לאנמנזה. | ||
הפנייה למומחים | הפנייה למומחים | ||
| − | + | *רופא עיניים. | |
| − | + | *בהתאם לצורך: | |
| − | + | *קרדיולוג. | |
| − | + | *נפרולוג. | |
| − | + | *נוירולוג. | |
| − | + | *אורולוג/גינקולוג. | |
| − | + | *פסיכולוג/פסיכיאטר. | |
נושאים להדרכה | נושאים להדרכה | ||
מטרת ההדרכה בסוכרת מסוג 1 היא העצמת המטופל ומשפחתו לניהול טיפול עצמי בסוכרת, תוך מתן ידע ומיומנויות ע"י הצוות הרב מקצועי1. ההדרכה תינתן תוך התחשבות והערכת המצב הרגשי ויכולת הלמידה של המטופל ובני משפחתו. | מטרת ההדרכה בסוכרת מסוג 1 היא העצמת המטופל ומשפחתו לניהול טיפול עצמי בסוכרת, תוך מתן ידע ומיומנויות ע"י הצוות הרב מקצועי1. ההדרכה תינתן תוך התחשבות והערכת המצב הרגשי ויכולת הלמידה של המטופל ובני משפחתו. | ||
ההדרכה תכלול: | ההדרכה תכלול: | ||
| − | + | *ידע על מהות המחלה. | |
| − | + | *עקרונות הטיפול במחלה. | |
| − | + | *יעדי האיזון האישיים. | |
| − | + | *סוגי האינסולין וטווחי הפעולה. | |
| − | + | *אופן השימוש בעטי אינסולין: טכניקה, אזורי הזרקה, זוויות הזרקה ואחסון האינסולין. | |
| − | + | *ניטור עצמי של ערכי סוכר: 7-4 פעמים ביממה. | |
| − | + | *טיפול במשאבת אינסולין )ראו פרק משאבות אינסולין ומד סוכר רציף(. | |
| − | + | *שימוש במד סוכר רציף )ראו פרק משאבת אינסולין ומד סוכר רציף(. | |
| − | + | *היפוגליקמיה: סיבות, מניעה, טיפול והזרקת גלוקגון )ראו פרק היפוגליקמיה( | |
| − | + | *היפרגליקמיה: סיבות, מניעה, טיפול ומניעת DKA: סיבות, תסמינים ומניעה )ראו פרק על היפרגליקמיה(. | |
| − | + | *תזונה- תכנון ארוחות המותאמות לצרכי המטופל, אורח חייו והטיפול באינסולין. | |
| − | + | *פעילות גופנית- התאמת מינוני האינסולין לעצימות ומשך הפעילות הגופנית. | |
| − | + | *הפסקת עישון- במידה והמטופל מעשן. | |
| − | + | *שמירה על כף רגל: בדיקה, טיפול יומיומי, ומניעת סיבוכים )ראו פרק על כף רגל סוכרתית(. | |
| − | + | *הגעה למעקבים סדירים ורציפים במרפאת הסוכרת. | |
| − | + | *ביצוע בדיקות שנתיות/תקופתיות עפ"י המלצת הצוות המטפל. | |
| − | + | *נשיאת כרטיס זיהוי עם סוג האינסולין והמינון. | |
החלטה על המשך מעקב קליני | החלטה על המשך מעקב קליני | ||
| − | + | *ניטור ערכי סוכר של המטופל במגמה להשגת היעדים האישיים. | |
| − | + | *מעקב אחר מצבים חריגים: היפוגליקמיה, קטוזיס וקטואצידוזיס. | |
| − | + | *מעקב אחר התמודדות המטופל ומשפחתו עם מחלת הסוכרת. | |
| − | + | *מעקב אחר התנהגויות חריגות כגון: הפרעות אכילה, דיכאון. | |
מדדי הערכה להתערבות | מדדי הערכה להתערבות | ||
| − | + | *הגעה למעקבים סדירים ורציפים במרפאת הסוכרת. | |
| − | + | *ביצוע בדיקות תקופתיות )בדיקות דם, בדיקות שתן, בדיקת עיניים(. | |
| − | + | *היצמדות לטיפול התרופתי המומלץ. | |
| − | + | *השגת איזון מטבולי על פי היעדים האישיים. | |
| − | + | *היארעות של אירועים חריגים: היפוגליקמיה, קטוזיס וקטואצידוזיס. | |
| − | + | *ניהול אורח חיים בריא: תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון. | |
| − | + | *סיבוכים מאוחרים של סוכרת בכלי דם גדולים וכלי דם קטנים )ראו פרק על סיבוכי סוכרת(. | |
משוב והערכה | משוב והערכה | ||
| − | + | *היצמדות להנחיות הטיפוליות. | |
| − | + | *הבנת היעדים המטבוליים האישיים. | |
| − | + | *הבנת הקשר בין תזונה, פעילות גופנית והטיפול התרופתי. | |
| − | + | *יכולת ההתמודדות עם מחלת הסוכרת. | |
| − | + | *התנהלות נכונה בעת אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. | |
| − | + | *התנהלות נכונה במצבים מיוחדים כגון: טיול, מחלה, צום. | |
חשוב לזכור - סוכרת מסוג 1 | חשוב לזכור - סוכרת מסוג 1 | ||
| שורה 178: | שורה 181: | ||
ביבליוגרפיה | ביבליוגרפיה | ||
| − | |||
| − | |||
3. מאיר, ר. ואחרים, (2013). בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ. | 3. מאיר, ר. ואחרים, (2013). בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ. | ||
4. ADA 2017: Children and Adolescent 113 -105. | 4. ADA 2017: Children and Adolescent 113 -105. | ||
גרסה מ־07:37, 22 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | סוכרת מסוג 1 | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
סוכרת מסוג 1 היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים, ומהווה 10% מכלל מקרי הסוכרת. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחה יותר בילדים ובמתבגרים. 10%-5% ממקרי הסוכרת לאחר גיל 30 הם עקב סוכרת מסוג 1[1].
ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בעולם עולה כל שנה ב-3% עד 4% מסיבה לא ידועה, אך שכיחותה שונה בארצות שונות בעולם (השכיחות הגבוהה ביותר היא במדינות סקנדינביה והנמוכה ביותר במדינות הפסיפיק). בישראל, ממצאי הרישום של סוכרת מסוג 1 מהשנים 2012-1997 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות של סוכרת מסוג 1[2].
המחלה נגרמת לרוב בעקבות תהליך אוטואימוני אגרסיבי של הרס התאים יוצרי האינסולין בלבלב, הגורם לחוסר אינסולין. הסמנים להרס האוטואימוני כוללים נוגדנים עצמוניים לתאי ביתא (Islet cell antibodies), נוגדנים כנגד: anti-GAD (Glutamic Acid Decarboxylase), נוגדנים נגד טירוזין פוספטאזות, 1-IA-2 ,IA ו-AIAA (Anti-insulin Auto Antibodies). בתחילת המחלה, אחד או יותר מהנוגדנים נמצא בדם ב-90%-85% מהמקרים[2].
את האבחנה של סוכרת מסוג 1 יש לבצע בדחיפות כאשר עולה חשד קליני. יש להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול באינסולין כדי להימנע מקטואצידוזיס, שהוא מצב מסכן חיים. לאחר האבחון, הטיפול יכלול מעקב על ידי צוות רב מקצועי במטרה לאזן את רמות הסוכר באופן המיטבי ולמנוע סיבוכים מידיים ומאוחרים, בהתאם ליעדיו האישיים של המטופל ושמירה על איכות חייו. אומדן אנמנזה סיעודית
- פרטים דמוגרפיים.
- סוג הסוכרת )סוכרת מסוג 1, סוכרת אידיופטית, LADA(.
- מחלות נלוות.
- מחלות אוטואימוניות במשפחה )צליאק, השימוטו ואחרות(.
- סיבוכי מחלה.
- טיפול תרופתי.
- רגישות לתרופות.
- טיפול במשאבת אינסולין/מד סוכר רציף.
- תוצאות בדיקות דם: כימיה )תפקודי, כליה, תפקודי כבד, אלקטרוליטים, פרופיל ליפידים( AIc, תפקודי בלוטת התריס, B12.
- תוצאות בדיקת שתן למיקרואלבומין/איסוף שתן.
- ניטור עצמי של ערכי סוכר.
- היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה.
- היסטוריה של אירועי קטואצידוזיס.
- היצמדות לטיפול.
- מצב קוגניטיבי.
אומדן גופני רלוונטי
- גובה.
- משקל.
.BMI •
- לחץ דם.
- בדיקת כף רגל.
- מקומות הזרקה.
טיפול תרופתי נוכחי מפורט
- סוגי האינסולין.
- מינוני האינסולין.
- זמני הזרקת האינסולין.
- טיפול באמצעות משאבת אינסולין )ראו פרק משאבת אינסולין(.
- בירור טיפול תרופתי פומי/1-agonist GLP.
- אופן נטילת התרופה.
- תופעות לוואי. 47
בדיקות מעבדה רלוונטיות
- כימיה )תפקודי כליה, תפקודי כבד, אלקטרוליטים, פרופיל ליפידים (, HbA1c, תפקודי בלוטת התריס, B12.
- Anti - GAD - בגילוי המחלה.
- ICA - בגילוי המחלה.
- Anti-insulin antibodies - בגילוי המחלה.
.C-PEPTIDE • מידע מצוות רב מקצועי רופא/ת משפחה:
- מצב סוציואקונומי.
- תמיכה משפחתית.
- פנייה למרפאה הראשונית עקב אירועים חריגים כגון: היפוגליקמיה, או תופעות לוואי של הטיפול הניתן במרפאת הסוכרת.
דיאטנית:
- תזמון ומינון של הזרקת האינסולין ביחס לארוחות.
- יכולת לבצע ספירת פחמימות.
- הפרעות אכילה.
עו"ס/פסיכולוג:
- מצב רגשי/נפשי.
- התמודדות עם מחלת הסוכרת: חוזקות וחולשות.
משפחה/אחר משמעותי:
- התמודדות יומיומית עם מחלת הסוכרת.
- היצמדות לטיפול.
- סיבוכים מידיים: אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
- תנאים פסיכוסוציאליים.
- מצב רגשי/נפשי סימני דיכאון.
התייחסות להרגלי חיים
- הרגלי תזונה.
- פעילות גופנית:
- סוג הפעילות. - עצימותה. - זמן. - הקשר לתזונה ולמינוני האינסולין. - עישון. - שעות שינה. - אלכוהול. - סמים. תהליכי חשיבה ואבחנה זיהוי בעיות קליניות
- חוסר איזון מטבולי.
- תנודתיות ברמות הסוכר.
- קושי בהיצמדות להנחיות הרפואיות )ניטור ערכי סוכר, נטילת הטיפול התרופתי...(.
- חוסר התאמה בין מינוני האינסולין להרגלי החיים )תזונה ופעילות גופנית(.
- התנהלות לא נכונה באירועי היפוגליקמיה: מניעה והתנהלות בעת האירוע.
- היפרגליקמיה והתנהלות לא נכונה למניעת DKA.
- סיבוכים מאוחרים של סוכרת )ראו פרק על סיבוכי סוכרת(.
- ליפודיסטרופיה / ליפוהיפרטרופיה.
- טכניקת הזרקה לא נכונה.
- הפרעות אכילה.
- תנודות במצב הרגשי, דיכאון.
סיבוכים וסיכונים צפויים
- סיבוכים מידיים: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה ו- DKA.
- סיבוכים מאוחרים: בכלי דם גדולים וקטנים.
- התפתחות מחלות אוטואימוניות נוספות )צליאק, מחלות בבלוטת התריס, ויטליגו, אדיסון ואחרות(.
- יתר לחץ דם.
- דיסליפדמיה.
קביעת תכנית טיפול תרופתית
- התאמת סוגי האינסולין ומינוניו על פי: האיזון המטבולי, יעדיו האישיים ומצבו הפסיכוסוציאלי של המטופל.
- התאמת הטיפול לאורח החיים של המטופל: תזונה ופעילות גופנית.
- התאמת הטיפול באינסולין במצבים מיוחדים, כגון: מחלה, טיולים, שתיית אלכוהול, צום.
הפנייה לבדיקות )ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות( הפנייה לבדיקות לגילוי מחלות אוטואימוניות במידת הצורך ובהתאם לאנמנזה. הפנייה למומחים
- רופא עיניים.
- בהתאם לצורך:
- קרדיולוג.
- נפרולוג.
- נוירולוג.
- אורולוג/גינקולוג.
- פסיכולוג/פסיכיאטר.
נושאים להדרכה מטרת ההדרכה בסוכרת מסוג 1 היא העצמת המטופל ומשפחתו לניהול טיפול עצמי בסוכרת, תוך מתן ידע ומיומנויות ע"י הצוות הרב מקצועי1. ההדרכה תינתן תוך התחשבות והערכת המצב הרגשי ויכולת הלמידה של המטופל ובני משפחתו. ההדרכה תכלול:
- ידע על מהות המחלה.
- עקרונות הטיפול במחלה.
- יעדי האיזון האישיים.
- סוגי האינסולין וטווחי הפעולה.
- אופן השימוש בעטי אינסולין: טכניקה, אזורי הזרקה, זוויות הזרקה ואחסון האינסולין.
- ניטור עצמי של ערכי סוכר: 7-4 פעמים ביממה.
- טיפול במשאבת אינסולין )ראו פרק משאבות אינסולין ומד סוכר רציף(.
- שימוש במד סוכר רציף )ראו פרק משאבת אינסולין ומד סוכר רציף(.
- היפוגליקמיה: סיבות, מניעה, טיפול והזרקת גלוקגון )ראו פרק היפוגליקמיה(
- היפרגליקמיה: סיבות, מניעה, טיפול ומניעת DKA: סיבות, תסמינים ומניעה )ראו פרק על היפרגליקמיה(.
- תזונה- תכנון ארוחות המותאמות לצרכי המטופל, אורח חייו והטיפול באינסולין.
- פעילות גופנית- התאמת מינוני האינסולין לעצימות ומשך הפעילות הגופנית.
- הפסקת עישון- במידה והמטופל מעשן.
- שמירה על כף רגל: בדיקה, טיפול יומיומי, ומניעת סיבוכים )ראו פרק על כף רגל סוכרתית(.
- הגעה למעקבים סדירים ורציפים במרפאת הסוכרת.
- ביצוע בדיקות שנתיות/תקופתיות עפ"י המלצת הצוות המטפל.
- נשיאת כרטיס זיהוי עם סוג האינסולין והמינון.
החלטה על המשך מעקב קליני
- ניטור ערכי סוכר של המטופל במגמה להשגת היעדים האישיים.
- מעקב אחר מצבים חריגים: היפוגליקמיה, קטוזיס וקטואצידוזיס.
- מעקב אחר התמודדות המטופל ומשפחתו עם מחלת הסוכרת.
- מעקב אחר התנהגויות חריגות כגון: הפרעות אכילה, דיכאון.
מדדי הערכה להתערבות
- הגעה למעקבים סדירים ורציפים במרפאת הסוכרת.
- ביצוע בדיקות תקופתיות )בדיקות דם, בדיקות שתן, בדיקת עיניים(.
- היצמדות לטיפול התרופתי המומלץ.
- השגת איזון מטבולי על פי היעדים האישיים.
- היארעות של אירועים חריגים: היפוגליקמיה, קטוזיס וקטואצידוזיס.
- ניהול אורח חיים בריא: תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון.
- סיבוכים מאוחרים של סוכרת בכלי דם גדולים וכלי דם קטנים )ראו פרק על סיבוכי סוכרת(.
משוב והערכה
- היצמדות להנחיות הטיפוליות.
- הבנת היעדים המטבוליים האישיים.
- הבנת הקשר בין תזונה, פעילות גופנית והטיפול התרופתי.
- יכולת ההתמודדות עם מחלת הסוכרת.
- התנהלות נכונה בעת אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
- התנהלות נכונה במצבים מיוחדים כגון: טיול, מחלה, צום.
חשוב לזכור - סוכרת מסוג 1 1. סוכרת מסוג 1 מהווה כ-10% מכלל מקרי הסוכרת. יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחה יותר בילדים ובמתבגרים. 2. יש לבצע בדחיפות את האבחנה כדי להימנע ממקרי קטואצידוזיס והחמרתם. 3. חשוב שהטיפול בחולי סוכרת מסוג 1 יהיה במרפאות סוכרת ויינתן ע"! צוות רב מקצועי "עודי. 4. בניית תכנית ההתערבות תכלול התייחסות להרגלי חייו של המטופל: תזונה, פעילות גופנית, עישון, שעות שינה, אלכוהול וסמים. 5. הטיפול יתמקד בהגעה ליעדיו האישיים של המטופל, מניעת סיבוכים מידיים ומאוחרים ושמירה על איכות חייו. 6. מטרת ההדרכה בסוכרת מסוג 1, היא העצמת המטופל ומשפחתו וניהול עצמי, תוך מתן ידע ומיומנויות טיפול. 7. מדדים להערכה ובקרה יכללו: הגעה למעקבים סדירים, ביצוע בדיקות, השגת איזון מיטבי, היארעות של מצבים חריגים )היפוגליקמיה, קטואצידוזיס(, היצמדות לטיפול, ניהול אורח חיים בריא וסיבוכים מאוחרים.
ביבליוגרפיה
3. מאיר, ר. ואחרים, (2013). בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ.
4. ADA 2017: Children and Adolescent 113 -105.
ביבליוגרפיה
עורכת - רינת אלוני- ↑ רויטמן, א', ווינשטיין, ח' (2019). הטיפול באינסולין בסוכרת מסוג 1. בתוך: א' רז (עורך), המדריך לטיפול בסוכרת (עמ' 221¬227). תל אביב: פורום מדיה בע"מ.
- ↑ 2.0 2.1 צוקר, ע', ואחרים, (2019). סוכרת בישראל - תמונת מצב. בתוך: א' רז (עורך), המדריך לטיפול בסוכרת (עמי 23-12). תל אביב: פורום מדיה בע"מ.