כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת על שם פלאמר-וינסון - Plummer-Vinson syndrome"
מתוך ויקירפואה
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | [[קובץ:כותרתושט.jpg|מרכז]] |
| − | + | {{Sub Chapter | |
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=1 | ||
| + | |Sub Chapter number=8 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| − | |שם הספר= עקרונות בכירורגיה | + | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] |
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | ||
| − | |שם המחבר= ד"ר צבי קויפמן | + | |שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] |
|שם הפרק= [[כירורגיה של הוושט]] | |שם הפרק= [[כירורגיה של הוושט]] | ||
|מוציא לאור= | |מוציא לאור= | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|מחלות של הוושט}} | |
| − | + | תסמונת זו, שתיארו Vinson ו-Plummer ב-1919, היא שכיחה בגיל הביניים ובנשים. התסמונת מאופיינת ב[[אנמיה]] כרונית וב[[מחיצה בוושט]]. האטיולוגיה המקובלת היא חוסר ברזל בדיאטה. לא לכל החולים יש אנמיה, ובמקצתם אין מחיצה של ממש. באחרים המחיצה היא מולדת. המקום השכיח יותר למציאת מחיצה מולדת הוא דווקא החלק התחתון של הוושט. | |
| − | תסמונת זו, שתיארו Vinson | ||
[[קובץ: Esophagus51.png|400px|thumb|center|תצלום 1.8: מחיצה בוושט בבליעת בריום]] | [[קובץ: Esophagus51.png|400px|thumb|center|תצלום 1.8: מחיצה בוושט בבליעת בריום]] | ||
תסמינים קליניים | תסמינים קליניים | ||
| − | * אטרופיה של ריריות הפה. | + | *אטרופיה של ריריות הפה. |
| − | * ציפורניים שבריריות בצורת כפית. | + | *ציפורניים שבריריות בצורת כפית. |
| − | * אנמיה כרונית. | + | *אנמיה כרונית. |
| − | * דיספגיה: נובעת מקיום מחיצה ( | + | *[[הפרעה בבליעה]] (דיספגיה): נובעת מקיום מחיצה (Web) פיברוטית, החוסמת חלקית את נהור הוושט מילימטרים אחדים מתחילתו. 10% מהחולים יפתחו שאתות בלוע הפומי (אורופרינקס) ובוושט. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | מכיוון שהאטיולוגיה קשורה חלקית בחוסר [[ברזל]], ממליצים לטפל בחולים אלה בתכשירי ברזל. כדי להתגבר על הדיספגיה יש לבצע הרחבות מכניות של הוושט. | ||
| + | |||
| − | |||
| − | {{ייחוס|ד"ר צבי קויפמן}} | + | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} |
| + | [[קטגוריה:המטולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:55, 28 באפריל 2024
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הוושט | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלות של הוושט
תסמונת זו, שתיארו Vinson ו-Plummer ב-1919, היא שכיחה בגיל הביניים ובנשים. התסמונת מאופיינת באנמיה כרונית ובמחיצה בוושט. האטיולוגיה המקובלת היא חוסר ברזל בדיאטה. לא לכל החולים יש אנמיה, ובמקצתם אין מחיצה של ממש. באחרים המחיצה היא מולדת. המקום השכיח יותר למציאת מחיצה מולדת הוא דווקא החלק התחתון של הוושט.
תסמינים קליניים
- אטרופיה של ריריות הפה.
- ציפורניים שבריריות בצורת כפית.
- אנמיה כרונית.
- הפרעה בבליעה (דיספגיה): נובעת מקיום מחיצה (Web) פיברוטית, החוסמת חלקית את נהור הוושט מילימטרים אחדים מתחילתו. 10% מהחולים יפתחו שאתות בלוע הפומי (אורופרינקס) ובוושט.
טיפול
מכיוון שהאטיולוגיה קשורה חלקית בחוסר ברזל, ממליצים לטפל בחולים אלה בתכשירי ברזל. כדי להתגבר על הדיספגיה יש לבצע הרחבות מכניות של הוושט.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא