|
|
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{מחלה
| + | #הפניה [[קידום בריאות ורפואה מונעת - מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות - Prevention and early detection of malignant diseases]] |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות
| |
| − | |שם לועזי=Prevention and early detection of malignant tumors
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] וד"ר אמנון להד, בייעוץ פרופ' גד רנרט ובהסתמך על המלצותיו והמלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | | |
| − | שיעורי התחלואה בסוגי הסרטן השונים עולים בעולם כולו וגם בישראל. כמו כן, עולים השיעורים עם הגיל (מ + 200 מקרים ל + 100,000 בגילים 35 + 39 עד ל + 4,450 ל + 100,000 בגילים 70 ומעלה). בנוסף קיימים הבדלי מגדר וקבוצות אתניות בשיעורי מחלות הסרטן השונות.
| |
| − | | |
| − | הגידולים הממאירים השכיחים בישראל הם: [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן הריאה]] ו[[סרטן הקנה|הקנה]], [[סרטן הערמונית]], [[סרטן שלפוחית השתן]], [[מלנומה של העור]], [[סרטן השחלות]] ו[[סרטן הרחם|הרחם]], [[לימפומה ממאירה]] ו[[לויקמיה]].
| |
| − | | |
| − | להלן טבלת שיעורי הארעות של הגידולים השכיחים ביותר לפי מין וקב' אתניות.
| |
| − | | |
| − | שיעור הארעות מתוקנן ל + 100000 (נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2000).
| |
| − | | |
| − | {| border="1" align="center"
| |
| − | |-
| |
| − | ! סוג השאת !! נשים יהודיות !! נשים ערביות !! גברים יהודים !! גברים ערבים !! הערות
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן השד
| |
| − | || 95.8
| |
| − | || 55.8
| |
| − | ||
| |
| − | ||
| |
| − | || פי 2 ביהודיות
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן המעי הגס ופי הטבעת*
| |
| − | || 30.3
| |
| − | || 21.4
| |
| − | || 40.2
| |
| − | || 26.7
| |
| − | || פי 1.5 ביהודים
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן הקנה והריאה
| |
| − | || 11.7
| |
| − | || 5.3
| |
| − | || 30.3
| |
| − | || 41.5
| |
| − | || שכיח ביותר בגברים ערבים. פי 2.5 ביהודיות לעומת ערביות
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן הערמונית
| |
| − | ||
| |
| − | ||
| |
| − | || 56.9
| |
| − | || 22.7
| |
| − | || פי 2.5 ביהודים
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן שלפוחית השתן
| |
| − | || 4.5
| |
| − | || 2.6
| |
| − | || 25.4
| |
| − | || 24.5
| |
| − | ||
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן הרחם והשחלות
| |
| − | || 21.2
| |
| − | || 10.9
| |
| − | ||
| |
| − | ||
| |
| − | || פי 1.5-2 ביהודיות. משנת 2004 מגמת ירידה בשני המגזרים
| |
| − | |-
| |
| − | ! מלנומה
| |
| − | || 14.7
| |
| − | || 1.6
| |
| − | || 19.6
| |
| − | || 1.3
| |
| − | || פי 8 ביהודים
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן הקיבה
| |
| − | || 4.9
| |
| − | || 5.1
| |
| − | || 9.24
| |
| − | || 7.9
| |
| − | || שכיח ביותר בקרב גברים יהודים
| |
| − | |-
| |
| − | ! סרטן צוואר הרחם
| |
| − | || 5.7
| |
| − | || 10.3
| |
| − | ||
| |
| − | ||
| |
| − | || הפחות שכיח בקרב גידולי מערכת המין בנשים יהודיות
| |
| − | |-
| |
| − | ! לימפומה ממאירה שאינה הודג'קין
| |
| − | || 13.4
| |
| − | || 8.9
| |
| − | || 17.3
| |
| − | || 13.6
| |
| − | ||
| |
| − | |-
| |
| − | ! לויקמיה
| |
| − | || 4.3
| |
| − | || 5
| |
| − | || 8.1
| |
| − | || 6.8
| |
| − | || שכיח יותר בקרב גברים לעומת נשים
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | <nowiki>*</nowiki> משנת 2004 קיימת מגמת ירידה בקרב האוכלוסיה היהודית ומגמת עלייה בקרב האוכלוסיה הערבית.
| |
| − | | |
| − | ==מניעה ראשונית==
| |
| − | פעולות למניעת סרטן עדיפות ויעילות על פני פעולות לגילוי מוקדם. גילוי מוקדם המתבצע על פי הקריטריונים אמנם אמור להפחית תחלואה ותמותה אך איננו מונע מחלה ועלויותיו גבוהות מאוד. על פי הבדלי המגדר והקבוצות האתניות השונות, אין ספק כי יש קשר בין אורח החיים והתפתחות גידולים ממאירים וחלק ניכר מהמחלות הסרטן איננו גזירה משמים אלא ניתן למניעה. עישון אחראי לשליש ממקרי הסרטן, תזונה לקויה אחראית לשליש נוסף, הורמונים ל + 10 %15 ופגמים בגנים השונים ל + %10 נוספים. דהיינו %80 מכלל מקרי הסרטן נגרמים על ידי גורמים סביבתיים הניתנים למניעה.
| |
| − | | |
| − | אי לכך חלק ניכר ממקרי הסרטן ניתנים למניעה על ידי שינוי אורחות החיים.
| |
| − |
| |
| − | ===עישון===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|נזקי העישון}}
| |
| − | בישראל יש כמיליון מעשנים ולכן יש חשיבות עליונה להימנעות מעישון, התרחקות מעשן הסיגריות ומעישון פסיבי ו[[הפסקת עישון]] וגמילה ממנו. האפקט הטוב ביותר של הפסקת עישון מושג אם נעשה במהלך שנות השלושים אבל גם הפסקה עישון לאחר גיל 50 תפחית את הסיכון לסרטן. המחלות הממאירות העיקריות הקשורותבעישון הן סרטן הקנה והריאה, הלבלב, שלפוחית השתן, סרטן המעי, הפה, הוושט והלוע. יש לבצע פעולות הסברה והדרכה בנושא מניעת העישון החל מהגיל הרך ובית הספר היסודי. יש לעזור ולפעול בתחום הפסקת העישון למתבגרים ומבוגרים צעירים. על הלא מעשנים להקפיד על זכותם לאוויר ללא עישון. העישון הפסיבי הוכח כמעלה שכיחות המחלות הקשורות בעישון ובעיקר [[סרטן הריאה]], אצל החשופים לו. לפיכך יש להקפיד על איסור עישון במקומות ציבוריים.
| |
| − | | |
| − | ===תזונה נכונה===
| |
| − | שמירה על תזונה בריאה ומאוזנת מבחינה קלורית, תוך הקטנת צריכת השומן מן החי וצריכת אלכוהול , הגדלת כמות הפירות והירקות הטריים והימנעות מהשמנה (ראו פירוט בנספח 8 תזונה נבונה).
| |
| − | | |
| − | ===פעילות גופנית===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}}
| |
| − | פעילות גופנית סדירה בכל גיל הכוללת הליכה, או ריצה או רכיבה על אופנים או שחיה במשך כ + 30 דקות ליום לפחות, במרבית ימי השבוע. פעילות גופנית של 45-60 דקות ליום במרבית ימי השבוע תניב הגנה נוספת מפני סרטן.
| |
| − | | |
| − | ===מניעת מלנומה===
| |
| − | בישראל קיימת עליה שנתית של %1.4 בתמותה ממלנומה בקרב גברים יהודים ו + %1.8 בקרב נשים יהודיות במשך 30 השנה האחרונות. מעריכים כי %80 מכמות החשיפה לשמש בחיים מתרחשת לפני גיל .18 מניעת גידולים ממאירים של העור כולל מלנומה יכולה להיעשות ע"י הימנעות מחשיפה יתרהלשמש בשעות החמות בין 10.00 ל + 16.00 אחה"צ. על בהירי עור להימנע משהות בשמש ללא משקפי שמש, ביגוד מתאים וכובע. כמו כן מומלץ לכל הגילים, החל מתינוקות ופעוטים להשתמש במסנני שמש למניעת הקרינה אולטרה סגולית מסוג A ו - B ולהקפיד על מסננים שאינם יורדים במים. יש לייעץ להורים להגבירמודעותם לסכנה שבהיחשפות לשמש בגיל הצעיר ולהקפיד על שימוש במסנני שמש עם מקדמי הגנה מס' .15 רק לבעלי עור בהיר במיוחד ועם נמשים מומלצים מקדמים גבוהים יותר (מס' 25). בשהות ממושכת בשמש יש להקפיד ולהימרח כל שעה. חשוב להשגיח על שינויים בנגעי העור הקיימים, העשויים להחשיד לממאירותכגון| שינוי צבע, גודל (קוטר מעל 6 מ"מ), צורה (גבולות לא סדירים, אסימטריה), נגעים המשתנים במהירות, והופעת דימום.
| |
| − | | |
| − | ===מניעה של סרטן השד===
| |
| − | בישראל בשנת 2006 הייתה הארעות סרטן השד שעמדה על כ-4000 מקרים חדשים וזהו הסרטן השכיח ביותר. המידע האפידמיולוגי שהצטבר לאורך שנות מחקר רבות מצביע על כך כי סרטן השד הנו בעיקרו מחלה הנגרמת ע"י דפוסי התנהגות אישיים ובחלקו הקטן מחלה הנגרמת בשל תקלות גנטיות ספציפיות. מקובל לאמוד את ההשפעה הגנטית הישירה בכ- 10% מכלל מקרי סרטן השד וכשליש נוסף מכלל החולות יכולות לספר על ספור משפחתי של סרטן השד בדרגות קרבה שונות. העובדה שבמרבית מדינות העולם המפותח נצפתה עלייה ניכרת לאורך השנים בשיעור החולות בסרטן השד מצביעה על המקום המרכזי של גורמי התנהגות באטיולוגיה של המחלה. הגורמים שנמצאו כמשפיעים על סרטן השד הם:
| |
| − | ====גורמים המגבירים סיכון====
| |
| − | * גיל מוקדם של תחילת הוסת.
| |
| − | * גיל מאוחר של סיום הוסת.
| |
| − | * גיל מאוחר של לידת ילד ראשון.
| |
| − | * שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון (בשנים האחרונות הופיע מידע לפיו שימוש בגלולות המודרניות שבהן ריכוזי ההורמונים מופחתים אינו מראה על עליה בסיכון).
| |
| − | * טיפול הורמונלי לאחר הפסקת הוסת ([[HRT]]) מגדיל את הסיכון לסרטן השד כבר לאחר שנה והסיכון גדל משמעותית לאחר 5 שנות טיפול. הטיפול ההורמנלי החליפי מגביר גם את הסיכון לסרטן השחלות.
| |
| − | * השמנת יתר.
| |
| − | * שתיית יתר של אלכוהול.
| |
| − | * קרינה מייננת, חשיפה לצילומי רנטגן מרובים בגילים 10-14.
| |
| − | * מיעוט לידות או העדר לידות.
| |
| − | * תזונה עתירת שומן
| |
| − | * שיבוש במטבוליזם המלטונין עקב עבודה במשמרות ובחשיפה לעייפת (ג'ט לג).
| |
| − | * גנטיקה – סיפור משפחתי של סרטן השד ופגם בגנים [[1 BRCA]] ו- [[2 BRCA]].
| |
| − | * עישון – נמצא קשר חלש בין עישון והארעות סרטן השד אך נמצא בקרב נשים שלקו בסרטן השד שעור מובהק גבוה יותר של תמותה מסרטן השד ומכל הסיבות בקרב מעשנות לעומת לא מעשנות.
| |
| − | | |
| − | ====גורמים המקטינים סיכון לחלות בסרטן השד====
| |
| − | * לידת ילד ראשון בגיל 20 ולידת ילדים רבים (חשוב לעבור הריון מלא!).
| |
| − | * הנקה.
| |
| − | * פעילות גופנית סדירה.
| |
| − | * תזונה עתירת ירקות.
| |
| − | ====המלצות למניעה ראשונית של סרטן השד====
| |
| − | באופן מעשי ניתן להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן השד ע"י הפעולות הבאות:
| |
| − | * הימנעות והפסקת עישון
| |
| − | * ביצוע פעילות גופנית סדירה 30-60 דקות ליום מרבית ימי השבוע.
| |
| − | * משקל גוף תקין והימנעות מהשמנה ותזונה מתאימה דלת שומנים.
| |
| − | * צריכה מוגברת של ירקות ממשפחת המצליבים והמכילים אינדולים.
| |
| − | * הימנעות יחסית משתיית אלכוהול.
| |
| − | * הנקה לאחר כל לידה.
| |
| − | * אמנם גיל לידת ילד ראשון ומספר ילדים הם החלטות חברתיות אך חשוב להעביר לנשים את המידע בדבר הקשר בין גיל לידה ראשונה ומספר ילדים והסיכון לסרטן השד.
| |
| − | * הימנעות משימוש לא הכרחי בהורמונים ומטיפול הורמונלי ממושך לאחר הפסקת הוסת.
| |
| − | * לגבי נשים נשאיות הפגם בגנים BRCA 1ו- 2 – ניתן לשקול כריתת שדיים ו/או כריתת שחלות כטיפול מונע. יש ירידה ב-50% בהארעות סרטן השד אם הכריתה מבוצעת לפני גיל 40.
| |
| − | * טיפול תרופתי למניעה- יש לשקול מתן תרופות כמו טמוקסיפן ורלוקסיפן לנשים, שהן בסיכון גבוה לסרטן השד. אין הוכחה כי תרופות אלה גורמות לירידה בתחלואה בנשים נשאיות לגן 1 BRCA. כמו כן יש לתרופות אלה תופעות לוואי כמו שכיחות גבוהה של אירועים טרומבואמבולים ושכיחות גבוהה של סרטן רירית הרחם במתן טמוקסיפן.
| |
| − | | |
| − | ===מניעת סרטן המעי הגס===
| |
| − | סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו במדינת ישראל והארעות המחלה בשנת 2006 הגיעה ל 3500 חולים.
| |
| − | ממאירויות המעי הגס והרקטום בעלות פוטנציאל ממית משמעותי ביותר (הישרדות ל- 5 שנים בגילוי רגיל – 50% ). עם זאת הפוטנציאל למניעה ראשונית ולגילוי מוקדם אפקטיבי בממאירויות אלה הנו גדול. גורמי הסיכון העיקריים לסרטן המעי הם:
| |
| − | * תזונה לקויה הכוללת צריכת מזון עתיר קלוריות, עתיר שומנים ובעיקר שומנים רב בלתי רוויים ובשר אדום.
| |
| − | * חוסר פעילות גופנית.
| |
| − | * צריכת אלכוהול (קשר חלש).
| |
| − | * השמנת יתר – נמצאה כגורם עצמאי לסרטן המעי הגס.
| |
| − | ;המלצות למניעה ראשונית של סרטן המעי הגס והחלחולת:
| |
| − | * צריכה גבוהה של פירות ובמיוחד ירקות מכל הסוגים.
| |
| − | * צריכת סיבים, סידן וחומצה פולית. (סידן השפעה מגינה מפני סרטן המעי)
| |
| − | * תזונה דלת קלוריות ומניעת השמנה
| |
| − | * פעילות גופנית סדירה 30-60 דקות ליום מרבית ימי השבוע.
| |
| − | * טיפולים תרופתיים: מספר רב של מחקרים אפידמיולוגים ומחקרי התערבות (מחקרים אקראיים מבוקרים) נבדק הקשר בין אספירין ו/או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAID) כולל חוסמים סלקטיביים של האנזים 2 COX מפחיתים סיכון לסרטן המעי. נמצא כי לאספירין השפעה מגינה מפני הישנות פוליפים במעי. כמו כן לגבי הטיפול באספירין אין עדיין הוכחה לכך שבמינון נמוך הוא יעיל למניעת סרטן למרות הדגמות רבות בספרות כולל בתוצאות מחקרים מישראל וטיפול במינון גבוה נושא בחובו סיכונים לדימומים. לגבי בולמי 2COX נמצא כי מנעו סרטן מעי באוכלוסיות סיכון ובחולי מחלת פוליפוזיס משפחתית (FAP), אך נושאים איתם סיכונים לתחלואה לבבית ולכן אין המלצה כיום להשתמש בהם כטיפול מונע בסרטן המעי.{{ש}}בתחשיבי עלות-תועלת נמצא כי יהיה צורך לטפל ב-471 + 962 אנשים למשך 5 שנים ע"מ למנוע מקרה סרטן אחד כאשר על כל 800 מטופלים בתקופה זו יהיה אירוע אחד של דימום מוחי ו-1 + 2 אירועים של דימום מסיבי ממערכת העיכול).{{ש}}בנוסף נמצא כי טיפול הורמונלי לאחר הפסקת הווסת HT מפחית באופן מובהק הארעות סרטן המעי בנוטלות ההורמונים לעומת אלה שלא נטלו אך במקביל העלה הארעות של סרטן השד ומחלות לב וכלי דם. אין להמליץ על נטילת טיפול הורמונלי למניעת סרטן המעי.
| |
| − | | |
| − | ==איתור מוקדם של מחלות ממאירות==
| |
| − | מטרת האיתור המוקדם הוא להפחית תחלואה ותמותה מאותם גידולים ולשפר את יכולת ההחלמה וההישרדות כמו גם את איכות החיים. לא ניתן לאתר מוקדם את כל הגידולים הממאירים. ואיתור מוקדם אין פירושו תמיד בריאות טובה יותר. לחלק מהגידולים אין בדיקות מספיק מהימנות או שהבדיקות כרוכות בסיכון יתר כאשר מתבצעות כבדיקות סריקה המוניות. לחלק העלות עולה על התועלת,בחלק האיתור המוקדם אינו מפחית תחלואה ותמותה ורק גורם לחרדות מיותרות. לכן פעולות למניעת סרטן עדיפות על פני פעולות לגילוי מוקדם. להלן התייחסות לאיתור המוקדם של מספר גידולים שכיחים ופחות שכיחים.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן השד===
| |
| − | לגילוי מוקדם של סרטן השד יש ערך אמיתי ומוכח בהורדת התמותה מהמחלה בתנאי ביצוע קפדניים ואיכותיים.
| |
| − | השיטה הממולצת ביותר לאיתור מוקדם היא ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילים 50 + .74 המלצה זו מבוססת על 8 מחקרים משבדיה, אנגליה, קנדה וארה"ב אשר הראו כי איתור מוקדם באמצעות ממוגרפיה מפחית תחלואה ותמותה מסרטן השד בשיעורים של %20 + %.40 בעקבות ממצאים אלה קיים בישראל מערך גילוי ממוגרפי מזה 15 שנה ותוכנית לאומית מזה 11 שנה.
| |
| − | | |
| − | בשנת 1996 הוחל בתוכנית סריקה שיטתית של כלל אוכלוסיית הנשים מגיל 50 + 74 באמצעות ממוגרפיה. התוכנית כוללת זימון יזום לכל הנשים ובקרת איכות של כל התהליכים הקשורים לנושא. ההיענות לבדיקה בישראל מגיעה ל- 60% לאחר 8 שנות פעילות, לעומת הענות של 70-80% במדינות מערביות רבות. קושי נוסף הוא בהקפדה על ביצוע הבדיקה אחת לשנתיים כנדרש. התוכנית מגלה כל שנה כ-1000 גידולים ממאירים בשד, בנשים ללא סימנים מחשידים מרבית הגידולים מתגלים בשלב מוקדם יחסית. עם זאת בשנת 2000 נפתח הנושא לדיון מחודש Gotzsche PC & Olsen O. פרסמו ב-Lancet בשנת 2000 מאמר מבוסס על הערכה מחודשת של תוצאות מחקרי הסריקה, ונמצא כי במרבית המחקרים היו ליקויים מתודולוגים בשיטת האקראיות בבחירת הנבדקות, באיסוף הנתונים ועיבודם. מסקנתם הייתה כי אין הצדקה לתוכניות לאומיות של ממוגרפיה סורקת. לאחר הערכות מחודשות ומטה אנליזות נוספות הוגשו התנגדויות לגישה זו ונכון להיום, למרות שלא בכל המחקרים נצפתה הפחתה מובהקת בתמותה מסרטן השד בקבוצה שעברה בדיקות סריקה כל שנתיים, ולמרות הביקורת, ההמלצה עדיין היא לבצע ממוגרפיה סוקרת כל שנתיים החל מגיל 50. העדות החזקה ביותר ליעילות הבדיקה היא בטווח הגילים 50 + .74 אין ספק כי לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.
| |
| − | | |
| − | בנוסף, עדיין חלוקות הדעות לגבי מספר נקודות נוספות הקשורות לבדיקות הסריקה לאיתור מוקדם של הסרטן השד:
| |
| − | # הוספת בדיקה ידנית על ידי רופא המבוצעת היטב לבדיקת הממוגרפיה כוח המשימה הקנדי לרפואה מונעת ממליץ גם על בדיקת שדיים החל מגיל .50 המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל וכוח המשימה לרפואה מונעת של ארה"ב אינם ממליצים על בדיקת שד ידנית כבדיקת סריקה לכלל אוכלוסיית הנשים.
| |
| − | # ממוגרפיה מגיל 40 + 49 הדעות חלוקות לגבי ההמלצה לבצע ממוגרפיה סריקה לכלל אוכלוסיית הנשים בגיל זה. כוח המשימה של ארה"ב ממליץ על כך אך מדגיש כי אין זה על סמך עדות רפואית (EBM( אלא עקב החלטה פוליטית. כוח המשימה הקנדי לרפואה מונעת אינו ממליץ על כך לכלל אוכלוסיית הנשיםוכן גם המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל. במחקר מבוקר בו השתתפו 160000 נשים בגילים 40-49 סקירה שנתית בעזרת ממוגרפיה עם מבט בודד הפחיתה את התמותה ב- 17% במהלך 10 שנים והתוצאה לא הייתה מובהקת מבחינה סטטיסטית. הסיכונים בבדיקה חד שנתית לכלל אוכלוסיית הנשים מגיל 40-49 היא תוצאות חיוביות כוזבות בשכיחות גבוהה הגורמות לדאגה רבה בקרב הנבדקות ולעליות גבוהות למערכת הבריאות וכן סכנה גבוהה להתפתחות סרטן מאוחר עקב החשיפה לקרינה. יש הטוענים כי יש להרחיב את תוכנית הסקירה לגיל 45| בישראל שיעור מקרי סרטן השד בגיל 45 + 49 הינו 217 ל - 000,100 שנות אשה, בגיל 50 + 54 273 ומגיל 55 + 59 .324 שיעור המקרים קטן יותר בגילים 45 + 49 וכן מהימנות בדיקת הממוגרפיה בגיל הצעיר יותר, היא נמוכה בהרבהבגלל צפיפות שד גבוהה. בשלב זה אין המלצה להרחבת התוכנית. מומלץ לדון עם כל אישה בגיל 40-49 לגבי יתרונות וחסרונות בדיקת סקר באמצעות ממוגרפיה, לבצע הערכה של גורמי הסיכון ולהתחשב ברצונה האישי (מומלץ להפנות לממוגרפיה כבדיקת סקר כל אישה בגיל זה המבקשת לבצע הבדיקה.
| |
| − | # כיום ההמלצה היא לבצע ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 40 + בדיקת רופא רק לנשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד באם, אחות או בת שהתגלה אצלם סרטן השד לפני הפסקת הווסת. לגבי נשים להן סיפור משפחתי של אם או אחות שלקו בסרטן השד בגיל צעיר יש להמליץכי הגיל בו יש להתחיל בביצוע בדיקות סריקה צריך להיות ב + 5 שנים פחות מהגיל בו נמצא הסרטן בבת המשפחה.
| |
| − | # לא נמצאה עדות כי הכשרת נשים לביצוע בדיקה עצמית של השד כבדיקת סריקה, מפחיתה תחלואה ותמותה. מחקרים מבוקרים לא הדגימו כל תועלת בבדיקה זו. מחקר גדול בסין שבוצע על אוכלוסייה של רבע מליון נשים, לא הדגים כל יתרון לבדיקה הידנית ולעומת זאת מצא עליה ניכרת בביצוע ביופסיות מיותרות.אם זאת יש להמליץ בפני הנשים להיות עירניות לגושים בשדיים, עדיין מרבית הגידולים מתגלים ע"י הנשים עצמן!.
| |
| − | # NNS Number Needed to Screen יש לזכור כי על מנת לאתר חולת סרטן אחת מגיל 50 יש לסרוק 200 נשים ועל מנת לאתר חולה אחת מתחת גיל 50, יש לסרוק 1000 (נתוני ד"ר גד רנרט התוכנית הלאומית לאיתור מוקדם של סרטן השד).
| |
| − | # בדיקת MRI של השד: הבדיקה הודגמה לאחרונה כבעלת יכולת גילוי סרטן שד גבוהה מזו של ממוגרפיה בקבוצת הנשים הנושאות תקלות גנטיות ואושרה ע"י משרד הבריאות. ההמלצה היא ביצוע MRI של השד כבדיקת סקירה אחת לשנה לנשאיות הפגם בגנים 1BRCA ו- 2BRCA.
| |
| − | ;לסיכום
| |
| − | נכון להיום ההמלצה היא לביצוע ממוגרפיה סוקרת ללא בדיקת רופא אחת לשנתיים מגיל 50 + 74 לכלל אוכלוסיית הנשים בישראל. במסגרת תוכנית סריקה ייעודית הכוללת זימון אישי, ומעל גיל 74 שלא במסגרת סריקה בזימון. בדיקת ממוגרפיה סוקרת אחת לשנה + בדיקת רופא מגיל 40 + 49 לנשים להן סיפורמשפחתי של סרטן השד אצל אם, אחות או בת. או עם מחלת שד שפירה עם אטיפיה בביופסיה ובדיקת MRI של השד אחת לשנה לנשאיות המוטציה 1 +2 BRCA.
| |
| − | | |
| − | ;על פי המועצה הלאומית לאונקולוגיה
| |
| − | בדיקת ממוגרפיה כסריקה תתבצע רק במכונים שקיבלו אישור לכך מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד המופעלת ע"י משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, והנמצאים תחת בקרת איכות טכנית וקלינית של התוכנית.
| |
| − | בנשים הנמצאות במעקב לתיסמונת סרטן השד המועברת בתורשה, ובנשים במעקב בשל ממאירות של המעי הגס, השחלה או הרחם, תבוצע ממוגרפיה לפי שיקולו המקצועי של הרופא המטפל ובדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.
| |
| − | | |
| − | המלצה זו מבוססת על דעת מומחים בעולם בהיעדר מחקר קליני מבוקר שבחן זאת.
| |
| − | | |
| − | בדיקת שד קלינית הינה חלק מהבדיקה הגופנית הכללית ויש לדאוג למסגרות הדרכה לצוות הרפואי לביצועה הנאות.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן המעי הגס===
| |
| − | סרטן המעי הגס הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים ונשים. (שיעור דומה בקרב גברים ונשים ושכיח יותר בקרב האוכלוסיה היהודית). סך מקרי התמותה מסרטן המעי הגס מגיעה ל + 1500 פטירות לשנה (ד"ר בר חנא, משרד הבריאות).
| |
| − | | |
| − | סרטן המעי הגס ממלא את הקריטריונים העיקרים המצדיקים בדיקות סקירה. המחלה שכיחה וקטלנית, זמן המעבר מנגע טרום-סרטני לסרטן הוא 5 + 10 שנים, זמן המאפשר בדיקות סקר לאיתור מוקדם וכריתת הגידולים. אי לכך ברור כי לאיתור המוקדם חשיבות רבה משום שבאמצעותו אנו מאתרים לא רק גידולים ממאיריםבתחילת התהוותם אלא בעיקר, אדנומות, פוליפים ומצבים קדם-סרטניים ובכך מונעים התפתחות סרטן. הנושא השנוי במחלוקת הוא מהי הגישה המיטבית למניעה ואיתור מוקדם של סרטן המעי באוכלוסייה הכללית בגילים 50 + 75? וחלוקות הדעות בישראל ובעולם לגבי סוג הבדיקה המומלצת בכלל האוכלוסייה כבדיקת סקירה.
| |
| − | ;נכון להיום מומלצות מספר גישות
| |
| − | # במספר מחקרים אקראיים מבוקרים נמצא כי ביצוע '''בדיקת צואה לדם סמוי בשיטת FOBT''' מפחיתה ב - %15 + %33 את התמותה מסרטן המעי. מדובר ב-3 בדיקות עוקבות של צואה פעם בשנה עד פעם בשנתיים מגיל 50 + 74 לכלל האוכלוסייה וביצוע קולונוסקופיה לאלה שתוצאת בדיקת הדם הסמוי היא חיובית. חשובלהשתמש רק בערכות בעלות רגישות גבוהה. מחקרים פרוספקטיביים רבים הראו כי שיטה זו מפחיתה תמותה מסרטן המעי. הבעייתיות היא חוסר הענות לאחר מספר שנים כאשר החשיבות היא התמדה בבדיקת דם סמוי סוקרת כל שנה. כמו כן רגישות הבדיקה לאיתור פוליפים איננה גבוהה. היתרון הוא שהבדיקה פשוטה ולאפולשנית ונמצאת בסל השירותים של כל הקופות.
| |
| − | # על פי מספר מחקרי מקרה ביקורת טובים ביצוע '''סיגמואידוסקופיה''' אחת ל-5 עם או בלי בדיקת דם סמוי אחת לשנה מפחיתה את התמותה מסרטן המעי ב - %.40 החסרונות הם שמדובר בבדיקה פולשנית, היא איננה מכסה את כל שטח המעי ו-%50 מהנגעים לא יתגלו. אנו איננו ממליצים על בדיקה זו כבדיקתסקירה.
| |
| − | # ביצוע '''קולונוסקופיה''' אחת ל-10 שנים החל מגיל 50 או לפחות פעם בחיים בין הגילים 55-65. המלצה זו מבוססת על מחקר ביקורת אחד בלבד המראה על הקטנת תמותה מסרטן המעי ב + %57 ומאקסטרפולציה ממודלים המבוססים על גילוי וכריתת פוליפים. עם זאת מדובר בבדיקה פולשנית עם אפשרות להתנקבותהמעי ולסיבוכים נוספים, במיוחד כאשר תבוצע כבדיקת סקירה למיליוני אנשים. כמו כן התורים לבדיקות קולונוסקופיה לצורך אבחון בישראל הם ארוכים מאוד באזורים מסוימים (עד 3 חודשים) ולכן יקשה על המערכת להיערך לביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקירה לכל האוכלוסייה. הבדיקה איננה מומלצת כבדיקת סריקהלכלל האוכלוסיה. הבדיקות האנדוסקופיות לא התקבלו עד היום ככלי לתוכניות סקירה לאומיות בשום מדינה בעולם משום שאינן עומדות בחלק מהקריטריונים הנדרשים מבדיקת סריקה (בדיקה פולשנית, עליות גבוהות, סיכון להתנקבות המעי). עם זאת יש מקום להמליץ עליה לאלה שאינם מבצעים בדיקת דם סמוי בצואה. ההמלצה מבוססת על דעת מומחים ובהעדר מחקר קליני מבוקר. כ"כ הבדיקה איננה נמצאת בסל השירותים כבדיקת סקירה לכלל האוכלוסיה.
| |
| − | # '''קולונוסקופיה וירטואלית מלווה טומוגרפיה ממוחשבת הבדיקה'''. נמצאה בארה"ב דומה ביעילותה לקולונוסקופיה רגילה לצורך גילוי ואבחון פוליפים בגודל 7 מ"מ ומעלה באנשים אסימפטומטים. גם לבדיקה זו כמו לקולונוסקופיה יש חסרונות של פולשנות, צורך בהכנה באמצעות חוקנים, פרה-מדיקציה. חוסר יכולת להרחיק נגעים שיתגלו וטרם הוכחה יעילותה של בדיקהזו בהפחתת תחלואה ותמותה.{{ש}}כאמור, לכל אחת מהשיטות מ + 1 + 4 יתרונות וחסרונות. כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת טרם הכריע מהי הבדיקה העדיפה. איגוד הגסטרואנטרולוגים האמריקאי ממליץ על קולונוסקופיה פעם ב + 10 שנים. כוח המשימה הקנדי לרפואה מונעת ממליץ על בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה מגיל 50 או סיגמואידוסקופיהאחת ל + 5 שנים. איגוד הגסטרואנטרולוגים בישראל ממליץ על הכנסת קולונוסקופיה לסל השירותים כבדיקת סקירה פעם בחיים לכל האוכלוסייה בסיכון נמוך בין הגילים 50 + .75 המועצה הלאומית לאונקולוגיה ממליצה על ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50 + .74
| |
| − | # טכנולוגיה חדשה הנמצאת בפיתוח מסתמכת על זיהוי פרופיל של אירועים גנטיים הקשורים לגידול, אותם ניתן לזהות בצואה או בסרום של נבדקים. יתכן ובעתיד תחליף טכנולוגיה זו אם תצליח את כל השיטות הקיימות.
| |
| − | | |
| − | ;המלצתנו בשלב זה
| |
| − | # המשך ביצוע בדיקת דם סמוי פעם בשנה (עם אפשרות של פעם בשנתיים) באופן קבוע בגילים 50 + 75 כבדיקת סקירה לכל האוכלוסיה. ולמי שנמצאה תוצאה חיובית ביצוע קולונוסקופיה.
| |
| − | # ביצוע קולונוסקופיה פעם ב + 5 שנים מגיל 40 לכל אלה עם סיפור משפחתי של סרטן המעי, סרטן השד, הרחם או השחלה או מחלות מעיים דלקתיות כרוניות אצל אב, אם, אחים או אחיות. לחילופין, יש להתחיל בביצוע הקולונוסקופיה בגיל שהוא 10 שנים פחות מהגיל בו אובחן הסרטן אצל בן המשפחה. במקרהשל תסמונות מורשות לא פוליפוזיות (HNPCC) יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25 ובמקרה של תיסמונת פוליפוזים מורשת (FAP) החל מגיל 15 (ההמלצה מבוססת על דעת מומחים ללא מחקרים מבוקרים).
| |
| − | # על פי המלצת איגוד הגסטרואנטרולוגים בהתבסס על דעת מומחים בעולם בהעדר מחקר קליני מבוקר אפשר לשקול ביצוע קולונוסקופיה פעם ב + 10 שנים או לפחות פעם אחת בין הגילים 55 + 65 לאלה שאינם מבצעים בדיקות דם סמוי בצואה.
| |
| − | משרד הבריאות הכריז בשנת 2006 על תוכנית לאומית לסרטן המעי הגס שבמסגרתה מוזמנים כל התושבים מגיל 50 לבצע את הבדיקה. כל אחד מקבל לביתו הזמנה לביצוע הבדיקה ואם יביע רצונו להשתתף (ע"י שליחת גלוייה) יקבל הבייתה ערכת בדיקת דם סמוי בצואה לביצוע למשך 3 ימים. לאחר ביצוע הבדיקה תשלח הערכה למעבדה הארצית. ההענות הנוכחית היא נמוכה ומגיעה לכדי 20% בלבד מקרב אוכלוסיית היעד.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של מלנומה של העור===
| |
| − | לא הוכחה תועלת בסריקה מוקדמת למלנומה. עם זאת יש להיות מודעים לכך כי גברים ונשים בהירי עור, ועם נמשים אטיפים הם בסיכון גבוה למלנומה. על הרופאים ועל החולים עצמם להיות עירנים לנגעים בעור החשודים לממאירות כמו אסימטריה, גבולות לא סדירים, שינוי בצבע הנגע או נגעים שגדלו או השתנו במהירות. על פי כוחות המשימה לרפואה מונעת בקנדה ובארה"ב, בדיקת העור על ידי רופא כבדיקת סקירה לכלל האוכלוסייה איננה מפחיתה תחלואה או תמותה.
| |
| − | | |
| − | לכן ההמלצה היא שאין הצדקה לבצע בדיקת סריקה לגילוי מוקדם באוכלוסיה בסיכון רגיל לגבי אוכלוסיה בסיכון גבוה עם סיפור משפחתי של מלנומה, ריבוישומות מלנוציטריות והופעת שומות אטיפיות בפרט או במשפחה הקרובה ואלה הנחשפים לשמש בין השעות 8 + 14 על פי דעת מומחים בלבד ובהעדר מחקר קליני מבוקר מומלצת בדיקת עור.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן הערמונית===
| |
| − | קיימות שתי שיטות מומלצות לביצוע סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים:
| |
| − | # בדיקה ידנית רקטלית (DRE).
| |
| − | # בדיקת חלבון ה-PSA.
| |
| − | | |
| − | בדיקת ה-DRE אינה מגלה את המחלה בשלבה הראשון (STAGE A) והיא בעלת רגישות נמוכה לסריקה. בדיקת ה-PSA היא בעלת רגישות גבוהה יותר. ידוע שאחוז ניכר מהגברים הקשישים לוקה בסרטן הערמונית בצורה אסימפטומטית זאת לפי נתיחות שלאחר המוות. עד היום אין עדיין עדות שגילוי מוקדם של סרטן הערמונית מקטין תמותה מהמחלה, שני מחקרים לגבי DRE לא הראו אפקט מיטיב. מחקרים דומים לגבי PSA יתנו תוצאות רק סביב שנת 2005.
| |
| − | | |
| − | הטיפול בסרטן הערמונית מלווה בתחלואה ותמותה ניכרות ואין הוכחות חותכות שהוא משנה את מהלך המחלה בסרטן הממוקם לבלוטה. מחקר שהתפרסם לאחרונה הראה יתרון קל של כריתה מלאה של הערמונית על פני חוסר טיפול לגבי תמותה מסרטן הערמונית. לא היה כל שוני בתמותה הכללית. בנוסף רק %5 מהחולים התגלו על ידי בדיקות סריקה. מספר ניתוחים תיאורטיים הדגימו איבוד של 3 + 8 חודשי חיים באיכות טובה לכל חולה שעבר בדיקת סריקה.
| |
| − | | |
| − | בעקבות זאת, ניתן לסכם שבשלב זה סריקה בעזרת DRE או PSA עלולה להזיק לחולה יותר מלהועיל לו, זאת בנוסף למחיר הכלכלי האדיר של ביצוע סריקה לכל האוכלוסייה (בארה"ב מוערך מחיר ביצוע הסריקה והבדיקות הנלוות לכל הגברים מעל גיל 50 בשני מיליארד דולר לשנה). במטה-אנליזה של 35 מחקרים שבוצעו בין השנים 1994 + 2002 נבדק האם יש מקום לביצוע סקירת כלל האוכלוסייה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, ונמצא כי לא ניתן לקבוע שבבדיקות הסקירה (באמצעות בדיקת דם ל + PSA) מתגלים דווקא הסוגים הגורמים לתחלואה ולתמותה. בנוסף, לא הוכח שטיפול מוקדם בעקבותגילוי מוקדם מספק תועלת רבה יותר וגורם לאריכות חיים גבוהה יותר.גם סריקה אינטנסיבית באמצעות PSA וניתוח רדיקלי להסרת הערמונית לא הראו תמותה נמוכה יותר מסרטן הערמונית לעומת אלה שלא נסקרו.
| |
| − | | |
| − | בתחשיב עלות-תועלת נטען כי על כל מליון גברים מגיל 50 ומעלה שעברו בדיקת PSA כבדיקת סריקה ל + 000,110 יהיו ערכי PSA גבוהים, מתוכם 90,000 יעברו ביופסיה ו + 20,000 יאובחנו כלוקים בסרטן. אם 10,000 מהם יעברו ניתוח 10 ימותו עקב הניתוח, 300 יפתחו אי נקיטת שתן ו + 4,000 ילקו באין אונות, וזאת כאשר בחלק ניכר מהמקרים סוג הסרטן לא היה משפיע על מהלך חיי החולה לו לא התגלה.
| |
| − | | |
| − | (בסקירה של הקוכרן שפורסמה ב-2006, נמצאו רק שני מחקרים מבוקרים שכללו 55,512 גברים. בשני המחקרים היו בעיות מתודולוגיות משמעותיות. בניתוח מחדש של התוצאות לא נמצא כל יתרון בתמותה בעקבות סריקה בעזרת PSA (RR=1.01.
| |
| − | | |
| − | במחקרים לא נבדקה ההשפעה על איכות חיים היכולה להיפגע מאבחון שגוי בזמן סריקה. מחקר עוקבה בארה"ב ב-2 מחוזות שונים, השווה תוצאות של סריקה וטיפול בסרטן פרוסטטה לעומת הטיפול הרגיל בגברים בגילים 65-79 בעלי ביטוח בריאות במשך 11 שנים. סה"כ בוצע מעקב ללמעלה מ-215,000 גברים. לא נמצא הבדל בשיעור מקרי המוות מסרטן פרוסטטה בין אלה שעברו סריקה על ידי PSA וטיפול על ידי prostatectomy וקרינה לבין אלה שלא עברו סריקה.
| |
| − | | |
| − | ;לסיכום
| |
| − | נכון להיום אין מקום ואיננו ממליצים על סריקה מוקדמת של סרטן הערמונית באופן שיטתי ולכלל אוכלוסיית הגברים מגיל 50. עם זאת, אין המלצה זו סותרת ביצוע בדיקת PSA באופן פרטני באדם סימפטומטי או באדם בסיכון גבוה. אם מבצעים זאת באדם ללא סימפטומים לפי בקשתו, יש להסביר יתרונות וחסרונות, ולתעד.{{ש}}על פי המועצה הלאומית לאונקולוגיה אין הצדקה לבצע בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית באוכלוסיית הגברים בסיכון רגיל. בהתבסס על דעת מומחים בלבד ובהעדר מחקר קליני מבוקר שבחן זאת, מומלץ לבצע בדיקת TRUS+PSA (אולטרה סאונד) אחת לשנה מגיל 50 באוכלוסיה בסיכון גבוה בשל סיפור משפחתי של סרטן הערמונית שאובחן בגיל צעיר מ + 70 בקרוב משפחה בדרגה ראשונה.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן השחלה===
| |
| − | הומלצו מספר שיטות לסריקה לסרטן השחלות: בדיקת סמני גידול בדם (בעיקר Ca????), ביצוע אולטרסאונד גניקולוגי ובדיקה ידנית. כל השיטות הינן בעלות יעילות נמוכה למציאת סרטן הממוקם לשחלה (השלב היחידי של סרטן השחלות הניתן לריפוי).
| |
| − | | |
| − | במחקר אחר מעקב של אולטרסאונד בנשים אסימפטומטיות הסתיים ב-5% ניתוחים מיותרים של פתיחת בטן. בחישוב תאורטי בסריקה של 100,000 נשים מעל גיל 45 ימצאו 40 מקרי סרטן השחלה (לא רק Stage A) במחיר של למעלה מ-5,000 ממצאים חיובים שגויים ו-160 סיבוכים מלפרוסקופיות. גם לאחרונה בוצעו מספר מחקרים שבדקו יעילות אולטרה סאונד וגינלי וסמן 125 CA בנפרד כבדיקות סריקה לכלל הנשים לאיתור מוקדם של סרטן השחלה. הסגוליות (specificity) של בדיקת ה-125 CA היתה 99.8% ושל בדיקת האולטרה-סאונד 98.7%. עתה נערך בבריטניה מחקר הבודק את השילוב של אולטרהסאונד וגינלי+ סמן 125 CA כבדיקת סריקה לכלל הנשים.
| |
| − | | |
| − | בשלב זה אין עדיין הצדקה לבדיקות סריקה לכלל האוכלוסיה. לגבי נשים בסיכון גבוה (2 קרובות משפחה לפחות מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השחלה). לאחרונה נמצא שבנשים אשכנזיות עם סיפור משפחתי ומוטציה בגנים ל-BRCA??? ישנו סיכון של עד 80% לפתח סרטן השחלה. בקבוצה זאת יש הצדקה לסריקה לסרטן שחלה, להפניה ליעוץ גנטי ולשקילת כריתה מניעתית של שחלות בסוף תקופת הפריון.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם===
| |
| − | כוחות המשימה לרפואה מונעת של ארה"ב וקנדה ממליצים על איתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם באמצעות ביצוע משטח צוואר הרחם (Pap Smear) לכל הנשים מתחילת גיל קיום יחסי מין ועד גיל 65. תדירות הבדיקות היא אחת לשנה למשך מספר בדיקות ואם שליליות אחת ל + 3 שנים. לגבי נשים מגיל 65 ומעלה, שטרם נבדקו, מומלץ לבצע 3 בדיקות ואם תקינות אפשר להפסיק.
| |
| − | | |
| − | בישראל סרטן צוואר הרחם איננו שכיח, והוא הגידול הנדיר ביותר מבין גידולי מערכת המין. ביצוע בדיקות סריקה לכלל אוכלוסיית הנשים בסיכון רגיל איננו מומלץ ע"י המועצה הלאומית לאונקולוגיה.
| |
| − | | |
| − | ההמלצה כיום היא לבצע משטחי צוואר הרחם אחת ל + 3 שנים לאחר תחילת קיום יחסי מין לנשים בסיכון גבוה (קיום יחסי מין עם שותפים לא מוגנים מרובים מגיל צעיר או קיום יחסי מין עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות, נשים שנחשפו למחלה המועברת במגע מיני כמו שלבקת של אברי המין).
| |
| − | | |
| − | הטיעון בעד ביצוע הבדיקה כבדיקת סקירה לכל הנשים, הוא שבדיקה זו מאתרת מצבים טרום סרטניים, שהטיפול בהם מונע סרטן לחלוטין - גם אם אינו שכיח. האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ולמיילדות ממליץ להתחיל לבצע משטח צוואר הרחם עם התחלת יחסי מין או מגיל 18. לבדוק 3 בדיקות במשך שנתיים ברציפות ואם הממצאים שליליים בכל הבדיקות לעבור לבדיקה אחת ל + 3 שנים עד גיל 65. אישה בת 65 שלא היתה במעקב קודם מומלץ ליטול 3 בדיקות רצופות אחת ל + 6 + 12 חודש ובהעדר ממצאים חיובים - לחדול.
| |
| − | | |
| − | סל הבריאות כולל משטח צוואר הרחם אחת ל + 3 שנים בין הגילים 35 + 54.{{ש}}בשנת 2006 אושר לשימוש ע"י משרד הבריאות [[נגיף הפפילומה - Human Papilloma Virus|חיסון כנגד וירוס הפפילומה]] (HPV) הגורם לסרטן צוואר הרחם. החיסון מאושר לנשים בין הגיל 9-26 רצוי לחסן את הנשים לפני תחילת קיום יחסי מין וההמלצה כיום היא לחסן בגילים 13-18. החיסון איננו במסגרת תוכנית החיסונים של משרד הבריאות. ניתן לרכוש אותו במסגרת פרטית ובמסגרת הביטוחים המשלימים. (ראה פירוט בנספח חיסונים חדשים).
| |
| − | ;לסיכום
| |
| − | אין המלצה לביצוע משטח צוואר הרחם לכלל אוכלוסיית הנשים בישראל, אלא לקבוצות סיכון בלבד, כמתואר לעיל. ניתן לרכוש חיסון כנגד HPV למניעת סרטן צוואר הרחם.
| |
| − | | |
| − | ===איתור מוקדם של סרטן הריאה===
| |
| − | בדיקות צילום חזה וציטולוגית ליחה הוכחו כלא יעילות בהורדת תמותה לרבות במעשנים.{{ש}}
| |
| − | לאחרונה נבדק האם ביצוע CT הליקלי של הראה יהווה בדיקת סריקה לאיתור מוקדם של סרטן הראה אצל מעשנים. בשלב זה נמצא כי אין מקום לבדיקה זו כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם של סרטן הריאה. אין הוכחה להורדת תמותה ועל פי מדדי עלות-תועלת אין הצדקה לכך. עליות הסקירה הן 116,300$ לכל שנת איכות נוספת לאדם. יש מקום להפסקת עישון למניעת מחלות לב וכלי דם ומחלות ממאירות.
| |
| − | | |
| − | ==ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות לזיהוי סיכון גבוה לסרטן==
| |
| − | ;(מבוסס על הצעת עדכון שהוגשה למועצה הלאומית לאונקולוגיה 2004 ועל נייר עמדה של האיגוד לגנטיקה רפואית של הר"י).
| |
| − | | |
| − | באופן כללי 5-10 אחוזים לערך מהגידולים הממאירים השכיחים נובעים מסיבה תורשתית, וישנן ממאירויות ספציפיות בהן שיעור זה גבוה עוד יותר (סרטן שחלה בישראל 30%, סרטן בלוטת תריס מדולרי <%20). במשפחות בהן יש חשד לממאירות תורשתית מומלץ על ייעוץ גנטי להערכת הסיכון, וקביעת הצורך וההיתכנותשל בדיקה גנטית לגילוי נשאים של המוטציות בגנים האחראים להופעת סרטן. גם אם אבחנה גנטית אינה אפשרית, חשיבות הייעוץ היא בזיהוי הסנדרום המשפחתי וקביעת תוכנית מעקב/מניעה בהתאם. הבדיקה הגנטית מוצדקת אם יש עדות לכך שניתן להבחין בין מי שמצוי בסיכון ומי לאו, ולהביא למניעה או לגילוימוקדם אפקטיביים בנשאים. מצב זה מוכח כיום לגבי בדיקות ספציפיות במספר ממאירויות.
| |
| − | | |
| − | # סרטן שד ושחלה בדיקת מוטציות בגנים BRCA??BRCA?.
| |
| − | # סרטן המעי הגס בדיקת מוטציות בגן APC במקרה חשד לפוליפוזיס משפחתי (familial polyposis(. במקרים של חשד לתסמונת HNPCC )Hereditary non?polyposis colon cancer) מומלצת בדיקה גנטית דו-שלבית, כשבשלב הראשון נבדקת רקמת הגידול ל-MSI) microsatellite instability) ובהמשך נבדקות מוטציותבגנים הגורמים ל-HNPCC (כגון, MLH?? MSH?? MSH?? PMS?? PMS?). האבחנה של HNPCC היא אבחנה קלינית, לפי קריטריוני אמסטרדם המתוקנים (לפחות שלושה חולים ע"פ שני דורות שחלו בסרטן מעי ו/או רחם, שלפחות אחד מהם חלה לפני גיל 50, ולפחות שניים קרובי משפחה מדרגה ראשונה).{{ש}}בנוסף, זוהתה באוכלוסייה היהודית תקלה גנטית בגן APC) I1307K) שתדירותה גבוהה (6% באוכלוסייה האשכנזית) והמובילה להיווצרות תקלות אחרות בעקבותיה. המוטציה אחראית להכפלת הסיכון לסרטן המעי בנושאים אותה.
| |
| − | # סרטן מדולרי של בלוטת התריס וגידולים אנדוקריניים אחרים (כגון [[פיאוכרומוציטומיה]]). גידולים אלה הם חלק מספקטרום ה-MEN{{כ}} ([[Multiple endocrine neoplasia]]) ונגרמים ע"י מוטציות בגן RET.
| |
| − | # סרטן הכליה בדיקת מוטציות בגן לסנדרום Von Hippel Lindau, במקרים בהם יש סיפור משפחתי מתאים (סרטן הכליה, המנגיובלסטומות במע' העצבים המרכזית, רטינומות), או במקרים של סרטן כליה בגיל צעיר ו/או סרטן כליה דו - צדדי ורב - מוקדי.
| |
| − | ;הקריטריונים לחשד קליני לממאירות תורשתית כוללים
| |
| − | # מקרים רבים של סרטן מאותו סוג או מסוגים שונים בקרב בני המשפחה המורחבת.
| |
| − | # לפחות שני מקרי סרטן בקרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אם, אח/ות, ילדים).
| |
| − | # הופעת סרטן בגיל צעיר מהממוצע לאותה מחלה, כגון הופעת סרטן השד, המעי, או השחלה לפני גיל .50
| |
| − | # הופעת סרטן במספר אברים בבן משפחה קרוב, כמו שילובים של סרטן השד, השחלה, הרחם והמעי הגס.
| |
| − | בכל המצבים הנ"ל מומלץ להפנות ליחידת ייעוץ לסרטן משפחתי.
| |
| − | | |
| − | נושא זה הינו חדשני ביותר ובוודאי יהיו התפתחויות רבות בשנים הקרובות.
| |
| − | | |
| − | ==לסיכום==
| |
| − | ;בסדר העדיפות למניעת תחלואה ותמותה ממחלות ממאירות יש לטפל בנושאים הבאים
| |
| − | # מניעת והפסקת עישון.
| |
| − | # תזונה נכונה ומאוזנת, הימנעות מהשמנה, ירידה במשקל והימנעות מצריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים.
| |
| − | # ביצוע פעילות גופנית סדירה כמומלץ.
| |
| − | # הימנעות מחשיפה יתרה לשמש בשעות 1000 + 1600 ושימוש נרחב במיסוכי הגנה ולבוש כנגד השמש.
| |
| − | # איתור מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה בשיטת סקירה ייעודית בגילים 50-74.
| |
| − | # איתור מוקדם של סרטן המעי באמצעות Hemoccult Sensa בשיטת סקירה ייעודית בגילים 50-74.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | * [[המלצות כוח המשימה - קידום בריאות ורפואה מונעת/רשימה ביבליוגרפית]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] וד"ר אמנון להד, בייעוץ פרופ' גד רנרט ובהסתמך על המלצותיו והמלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה, מתוך דו"ח הוועדה לרפואה מונעת וקידום בריאות של אגוד רופאי המשפחה, בראשות [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]].}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אונקולוגיה]]
| |
| − | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה:משפחה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק