כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שיקום חולי לב - סקירה כללית"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "{{פרק |ספר=שיקום חולי לב - נייר עמדה |מספר הפרק=2 }} {{הרחבה|שיקום לב}} ==הגדרה== הגדרת שיקום חול...") |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הגדרת שיקום חולי לב על פי ארגון הבריאות העולמי משנת 1964: | הגדרת שיקום חולי לב על פי ארגון הבריאות העולמי משנת 1964: | ||
| − | שיקום חולי לב הוא מכלול הפעולות הנדרשות על מנת להביא את החולה במחלת לב וכלי דם לרמת תפקוד מיטבית מבחינה גופנית, נפשית וחברתית, כדי שיוכל לתפוס מחדש את מקומו בחברה, בכוחות עצמו{{הערה|שם=הערה1|}}. שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית וגם משרד הבריאות בישראל אימצו בשנת 1995 גישה כוללנית זו. ישראל הקדימה בעשור את ארצות אירופה בהגדירה את תוכנית שיקום חולי לב כתוכנית רב-תחומית{{הערה|שם=הערה2|}}{{הערה|שם=הערה3|}}. | + | שיקום חולי לב הוא מכלול הפעולות הנדרשות על מנת להביא את החולה במחלת לב וכלי דם לרמת תפקוד מיטבית מבחינה גופנית, נפשית וחברתית, כדי שיוכל לתפוס מחדש את מקומו בחברה, בכוחות עצמו{{הערה|שם=הערה1|World Health Organization. Rehabilitation of patients with cardiovascular diseases: report of a WHO expert committee. WHO Technical Report Series. 1964;270.}}. שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית וגם משרד הבריאות בישראל אימצו בשנת 1995 גישה כוללנית זו. ישראל הקדימה בעשור את ארצות אירופה בהגדירה את תוכנית שיקום חולי לב כתוכנית רב-תחומית{{הערה|שם=הערה2|דרורי, מרום־קליבנסקי, פרדו, קליין, שיינוביץ. מסמך עמדה בנושא שיקום חולי לב. החוג לשיקום חולי לב. והאיגוד הקרדיולוגי, ההסתדרות הרפואית בישראל; 2000}}{{הערה|שם=הערה3|חוזר מינהל רפואה מספר 0047/2002 - שירותי שיקום חולי לב. 2002}}. |
==מטרות== | ==מטרות== | ||
| − | מטרתן העיקרית של תוכניות שיקום הלב הן לאפשר לחולי לב להשיג את בריאות הלב הטובה ביותר{{הערה|שם=הערה4|}}, במגבלות המוכתבות על ידי מחלת הלב והמחלות הנלוות. | + | מטרתן העיקרית של תוכניות שיקום הלב הן לאפשר לחולי לב להשיג את בריאות הלב הטובה ביותר{{הערה|שם=הערה4|Thomas RJ. Cardiac rehabilitation - challenges, advances, and the road ahead. N Engl J Med. 2024;390(9):830-841. PMID: 38416431.}}, במגבלות המוכתבות על ידי מחלת הלב והמחלות הנלוות. |
| − | מטרות נוספות הן{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}: | + | מטרות נוספות הן{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה5|American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Guidelines for Cardiac Rehabilitation Programs. Champaign, IL: Human Kinetics; 1991.}}{{הערה|שם=הערה6|National Center for Health Services Research and Health Care Technology Assessment. Cardiac Rehabilitation Services. 1957;1-89. DHHS Publication No (PHS) 88-3427.}}: |
*מניעת התקדמותו ועידוד תסוגתו (Regression) של התהליך הטרשתי בקרב מטופלים הלוקים במחלת לב כלילית | *מניעת התקדמותו ועידוד תסוגתו (Regression) של התהליך הטרשתי בקרב מטופלים הלוקים במחלת לב כלילית | ||
*הפחתת הסיכון לאירועי לב כגון: מוות פתאומי, אוטם חוזר, תסמונת תעוקתית בלתי יציבה, וכן הפחתת אשפוזים חוזרים והצורך בהתערבויות פולשניות | *הפחתת הסיכון לאירועי לב כגון: מוות פתאומי, אוטם חוזר, תסמונת תעוקתית בלתי יציבה, וכן הפחתת אשפוזים חוזרים והצורך בהתערבויות פולשניות | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==רכיבי תוכנית שיקום חולי לב== | ==רכיבי תוכנית שיקום חולי לב== | ||
| − | הגישה לגבי תוכנית שיקום לחולי לב{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה8|}} היא רב-תחומית וכוללנית ומבוססת על שילוב שתי גישות טיפוליות בסיסיות: | + | הגישה לגבי תוכנית שיקום לחולי לב{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה7|Brown TM, Pack QR, Aberegg E, et al. Core components of cardiac rehabilitation programs: 2024 update: a scientific statement from the American Heart Association and American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Circulation. 2024;150(18):e328-e347.}}{{הערה|שם=הערה8|Piepoli MF, Corra U, et al. Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17(1):1-17. PMID: 19952757.}} היא רב-תחומית וכוללנית ומבוססת על שילוב שתי גישות טיפוליות בסיסיות: |
#אימון גופני | #אימון גופני | ||
#חינוך, ייעוץ והתערבויות התנהגותיות וטיפוליות לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנה) שמטרתן - הפחתת החשיפה לגורמי סיכון ושינויים באורח החיים ובדפוסי ההתנהגות הקשורים בבריאות וייעוץ לאיזון תרופתי מיטבי על פי ההנחיות המקצועיות | #חינוך, ייעוץ והתערבויות התנהגותיות וטיפוליות לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנה) שמטרתן - הפחתת החשיפה לגורמי סיכון ושינויים באורח החיים ובדפוסי ההתנהגות הקשורים בבריאות וייעוץ לאיזון תרופתי מיטבי על פי ההנחיות המקצועיות | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==הפניית מטופלים לתוכנית== | ==הפניית מטופלים לתוכנית== | ||
| − | בהתאם להמלצה מדרגה Class I בהנחיות האיגודים המקצועיים השונים{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה9}}{{הערה|שם=הערה10}}{{הערה|שם=הערה11}}, יש להפנות כל חולה לב הזכאי על פי סל הבריאות להשתתפות בתוכנית שיקום חולי לב{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה12}} באמצעות המלצה במכתב השחרור מכל מחלקות מערך הלב, מחלקה פנימית, ניתוחי לב וכן מרופאי מרפאה קרדיולוגית ומכוני לב בקהילה, רופאי משפחה, רופא תעסוקתי או כל רופא אחר. | + | בהתאם להמלצה מדרגה Class I בהנחיות האיגודים המקצועיים השונים{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה9|Rauch B, Davos CH, Doherty P, Saure D, et al. The prognostic effect of cardiac rehabilitation in the era of acute revascularization and statin therapy: a systematic review and meta-analysis of randomized and non-randomized studies - The Cardiac Rehabilitation Outcome Study (CROS). Eur J Prev Cardiol. 2016;23(18):1914-1939. PMID: 27777324.}}{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה11|Gendler Y, Geulayov G, Ziv A, Novikov I, Dankner R; Multi-Center Cardiac Rehabilitation Israeli Working Group. (A multicenter intervention study on referral to cardiac rehabilitation after coronary artery bypass graft surgery: a 1-year follow-up of rehabilitation rates among USSR- born and veteran Israeli patients). Harefuah. 2012;151(9):511-517. Hebrew. PMID: 23367742.}}, יש להפנות כל חולה לב הזכאי על פי סל הבריאות להשתתפות בתוכנית שיקום חולי לב{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה12|.משרד הבריאות. חוזר מינהל הרפואה מספר 27/2013 - חובת מתן המלצות לשיקום במכתב שחרור רפואי. 2013 }} באמצעות המלצה במכתב השחרור מכל מחלקות מערך הלב, מחלקה פנימית, ניתוחי לב וכן מרופאי מרפאה קרדיולוגית ומכוני לב בקהילה, רופאי משפחה, רופא תעסוקתי או כל רופא אחר. |
ההחלטה על קבלת המטופל לתוכנית והתווייתה, כולל החלטה לגבי קיום הוריות נגד לאימון גופני הן באחריותו של הקרדיולוג האחראי לתוכנית שיקום חולי לב. ההחלטה תתקבל לאחר ביצוע הערכה כוללנית, כמפורט בהמשך המסמך. | ההחלטה על קבלת המטופל לתוכנית והתווייתה, כולל החלטה לגבי קיום הוריות נגד לאימון גופני הן באחריותו של הקרדיולוג האחראי לתוכנית שיקום חולי לב. ההחלטה תתקבל לאחר ביצוע הערכה כוללנית, כמפורט בהמשך המסמך. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
==תוצאות מיטיבות של תוכנית שיקום לב== | ==תוצאות מיטיבות של תוכנית שיקום לב== | ||
ההשפעות המיטיבות העיקריות של הטיפול השיקומי הכוללני הן: | ההשפעות המיטיבות העיקריות של הטיפול השיקומי הכוללני הן: | ||
| − | *שיפור בסבולת המאמץ הגופני{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה13|}} | + | *שיפור בסבולת המאמץ הגופני{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה10|Salzwedel A, Jensen K, Rauch B, Doherty P, et al. Effectiveness of comprehensive cardiac rehabilitation in coronary artery disease patients treated according to contemporary evidence¬based medicine: update of the Cardiac Rehabilitation Outcome Study (CROS-II). Eur J Prev Cardiol. 2020;27(16):1756-1774. PMID: 32089005.}}{{הערה|שם=הערה13|Oldridge N. Exercise-based cardiac rehabilitation in patients with coronary heart disease: meta¬analysis outcomes revisited. Future Cardiol. 2012;8(5):729-751. PMID: 2301312.}} |
*שיפור בתסמיני תעוקת לב ואי-ספיקת לב{{הערה|שם=הערה2|}} | *שיפור בתסמיני תעוקת לב ואי-ספיקת לב{{הערה|שם=הערה2|}} | ||
*שיפור ברמות השומנים והליפופרוטאינים בדם{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה9|}}{{הערה|שם=הערה10|}} | *שיפור ברמות השומנים והליפופרוטאינים בדם{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה9|}}{{הערה|שם=הערה10|}} | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
*צמצום וגמילה מעישון{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה9}} | *צמצום וגמילה מעישון{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה9}} | ||
*שיפור ברווחה הנפשית ובתפקוד הנפשי-חברתי{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה13|}} | *שיפור ברווחה הנפשית ובתפקוד הנפשי-חברתי{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה13|}} | ||
| − | *הפחתה בשיעורי הדיכאון{{הערה|שם=הערה14|}} | + | *הפחתה בשיעורי הדיכאון{{הערה|שם=הערה14|Milani RV, Lavie CJ. Impact of cardiac rehabilitation on depression and its associated mortality. Am J Med. 2007;120(9):799-806. PMID: 17765050.}} |
| − | *שיפור באיכות החיים{{הערה|שם=הערה5|}}{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה15|}} | + | *שיפור באיכות החיים{{הערה|שם=הערה5|}}{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה15|Leon AS, Certo C, Comoss P, et al. Scientific evidence of cardiac rehabilitation services with emphasis on patients following MI. J Cardiopulm Rehabil. 1990;10:79-87.}} |
*שיפור באספקת הדם הקולטרלית{{הערה|שם=הערה11|}} | *שיפור באספקת הדם הקולטרלית{{הערה|שם=הערה11|}} | ||
| − | *חזרה מוקדמת יותר לעבודה והתמדה בעבודה{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}} | + | *חזרה מוקדמת יותר לעבודה והתמדה בעבודה{{הערה|שם=הערה6|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|Ambrosetti M, Abreu A, Corra U, Davos CH, et al. Secondary prevention through comprehensive cardiovascular rehabilitation: from knowledge to implementation. 2020 update. A position paper from the Secondary Prevention and Rehabilitation Section of the European Association of Preventive Cardiology. Eur J Prev Cardiol. 2020. PMID: 32223332.}} |
*היענות טובה יותר לטיפול התרופתי{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה4}} | *היענות טובה יותר לטיפול התרופתי{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה4}} | ||
*האטת התקדמות התהליך הטרשתי כתוצאה מהפחתת החשיפה לגורמי הסיכון הכליליים | *האטת התקדמות התהליך הטרשתי כתוצאה מהפחתת החשיפה לגורמי הסיכון הכליליים | ||
גרסה מ־14:51, 5 ביולי 2026
שיקום חולי לב - נייר עמדה
מאת ד"ר מרום-קליבנסקי רחל - יו"ר, מר בר-און יגאל, ד"ר גביזון צחי, פרופ' דנקנר רחלי, ד"ר זיסמן יצחק, ד"ר קליין יעקב, פרופ' קלמפנר רוברט, ד"ר רופא שמואל מיטל, פרופ' שיינוביץ מיקי
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיקום לב
הגדרה
הגדרת שיקום חולי לב על פי ארגון הבריאות העולמי משנת 1964:
שיקום חולי לב הוא מכלול הפעולות הנדרשות על מנת להביא את החולה במחלת לב וכלי דם לרמת תפקוד מיטבית מבחינה גופנית, נפשית וחברתית, כדי שיוכל לתפוס מחדש את מקומו בחברה, בכוחות עצמו[1]. שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית וגם משרד הבריאות בישראל אימצו בשנת 1995 גישה כוללנית זו. ישראל הקדימה בעשור את ארצות אירופה בהגדירה את תוכנית שיקום חולי לב כתוכנית רב-תחומית[2][3].
מטרות
מטרתן העיקרית של תוכניות שיקום הלב הן לאפשר לחולי לב להשיג את בריאות הלב הטובה ביותר[4], במגבלות המוכתבות על ידי מחלת הלב והמחלות הנלוות.
- מניעת התקדמותו ועידוד תסוגתו (Regression) של התהליך הטרשתי בקרב מטופלים הלוקים במחלת לב כלילית
- הפחתת הסיכון לאירועי לב כגון: מוות פתאומי, אוטם חוזר, תסמונת תעוקתית בלתי יציבה, וכן הפחתת אשפוזים חוזרים והצורך בהתערבויות פולשניות
אוכלוסיית יעד
אוכלוסיית היעד לתוכניות שיקום חולי לב כוללת[2][3][4]:
- מטופלים הלוקים במחלת לב וכלי דם יציבה לסוגיה השונים, ללא הגבלת גיל ומין:
- לאחר אוטם שריר הלב, יציבים מבחינה רפואית
- בעלי תסמונת תעוקתית יציבה
- בעלי איסכמיה שקטה (Silent Ischemia)
- לאחר ניתוח לב (מעקפים, תיקון/החלפת מסתם, תיקוני מומי לב, ניתוחי אבי העורקים)
- לאחר צנתור טיפולי (אנגיופלסטיה כלילית - TAVI ,PCI, תיקוני מסתם, תיקון פגם במחיצה)
- עם אי ספיקת לב מאוזנת: HFREF ו-HFPEF
- לאחר השתלת LVAD או השתלת לב
- הלוקים במחלת לב לא כלילית, דוגמת מחלת מסתמים או קרדיומיופתיה במצב מאוזן
- לאחר השתלת קוצב לב או דפיברילטור אוטומטי
- בעלי הפרעות בקצב הלב (במצב מאוזן)
- עם מחלת כלי הדם ההיקפיים
- לאחר TIA או אירוע מוחי איסכמי ללא לקות תפקודית משמעותית
- בעלי מחלה ריאתית נלווית
- ילדים הלוקים במחלת לב מולדת
לא כל קבוצות המטופלים ברשימה לעיל נכללות בסל הבריאות לקבלת שירותי שיקום חולי לב. אולם כל המטופלים ברשימה ייהנו מהתוצאות המיטיבות של תוכנית השיקום.
- בעלי דרגת סיכון גבוהה לאירועי לב עתידיים - כחלק מתוכנית מניעה ראשונית. לדוגמה: מעשנים ו/או הלוקים בסוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, השמנה.
רכיבי תוכנית שיקום חולי לב
הגישה לגבי תוכנית שיקום לחולי לב[2][3][5][7][8] היא רב-תחומית וכוללנית ומבוססת על שילוב שתי גישות טיפוליות בסיסיות:
- אימון גופני
- חינוך, ייעוץ והתערבויות התנהגותיות וטיפוליות לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנה) שמטרתן - הפחתת החשיפה לגורמי סיכון ושינויים באורח החיים ובדפוסי ההתנהגות הקשורים בבריאות וייעוץ לאיזון תרופתי מיטבי על פי ההנחיות המקצועיות
בהתאם לצרכים, מופעלים רכיבים שיקומיים נוספים. בחירת הרכיבים צריכה להיעשות תוך התאמה פרטנית ("תפירה לפי מידה")[7] למצבו הרפואי והתפקודי של המטופל מחד ולצרכיו הסובייקטיביים והעדפותיו מאידך.
הגישה הטיפולית הרב-תחומית היא המבטיחה את השגת מלוא יעילותו של השיקום, מטרה שאינה ברת-השגה באמצעות אימון גופני בלבד. השתתפות בתוכנית שיקום לב מאפשרת את ההתערבות החינוכית ומשמשת כמערכת תמיכה מובנית למטופלים.
צוות מקצועי
הצוות המקצועי בתוכנית שיקום חולי לב[2][3][4] חייב לכלול לפחות "גרעין" המורכב מ:
- קרדיולוג בעל תואר מומחה המוכר על ידי משרד הבריאות ובעל ניסיון מוכח במשך שנה לפחות בשיקום חולי לב. הקרדיולוג ישמש כמנהל היחידה/מכון/מחלקה של שיקום חולי לב
- אחות מוסמכת המוכרת על ידי משרד הבריאות, בוגרת קורס טיפול נמרץ לב ובעלת ניסיון מוכח של שנה לפחות בשיקום חולי לב
- פיזיולוג מאמץ שיתווה את תוכנית האימון הגופני: בעל תואר ראשון בחינוך גופני עם תת-התמחות בשיקום חולי לב ותואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ, עם מסלול התמחות בשיקום חולי לב. נדרש ניסיון מוכח במשך חצי שנה לפחות בשיקום חולי לב,
או בוגר בית הספר לפיזיותרפיה בעל תעודה מוכרת על ידי משרד הבריאות ותואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ, עם מסלול התמחות בשיקום חולי לב. נדרש ניסיון מוכח במשך לפחות חצי שנה בשיקום חולי לב,
או בעל תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני בפיזיותרפיה במגמת פעילות גופנית, מאמץ ובריאות.
כל התארים - ממוסד אקדמי מוכר בישראל או מחוץ לה - מאמן כושר בשיקום חולי לב בעל תואר ראשון בחינוך גופני במגמת שיקום חולי לב או תואר אקדמי אחר הכולל מסלול לימודים באימון גופני ממוסד אקדמי מוכר בישראל או מחוץ לה. נדרש ניסיון מוכח במשך לפחות חצי שנה בשיקום חולי לב.
(*) ראו נספח מס' 1 בנושא דרישות לתפקיד פיזיולוג ומאמן כושר. - תזונאי קליני מוסמך בעל תעודה המוכרת על ידי משרד הבריאות
- בנוסף, מומלץ כי הצוות השיקומי יכלול:
- רופא נוסף בעל תואר מומחה בקרדיולוגיה המוכר על ידי משרד הבריאות, עם התנסות במכון לשיקום חולי לב חצי שנה לפחות או מומחה ברפואה פנימית
או ברפואה שיקומית המוכר על ידי משרד הבריאות והתנסות במכון לשיקום חולי לב במשך שנה לפחות בשיקום חולי לב. באחריות מנהל המכון לדאוג שרופאים, שאינם קרדיולוגים, יעברו התנסות בטיפול נמרץ, בקרדיולוגיה לא פולשנית.
רופא אחר בעל תעודת MD יוכל לשמש כמעטפת רפואית כל עת הפעילות הגופנית במכון - פסיכולוג שיקומי/רפואי ו/או עובד סוציאלי רפואי עם אוריינטציה טיפולית
- רופא נוסף בעל תואר מומחה בקרדיולוגיה המוכר על ידי משרד הבריאות, עם התנסות במכון לשיקום חולי לב חצי שנה לפחות או מומחה ברפואה פנימית
למנהל המכון יהיה קשר עם יועץ תעסוקתי ויועץ מיני עם אפשרות הפניית המטופל בעת הצורך למכון רפואה תעסוקתית או מרפאת ייעוץ מיני. חייבת להיות נוכחות קבועה, קרובה ובזמינות מיידית, של קרדיולוג או של רופא אחר בעת הפעילות הגופנית המשקמת.
מספר כל אחד מחברי הצוות ייקבע בהתאמה למספר המטופלים הכללי במכון שיקום חולי לב ומספר המטופלים בכל שעת אימון. לאור תמהיל המטופלים בתוכניות שיקום הלב שהשתנה והוא מורכב יותר מבעבר בגלל גיל גבוה יותר, פעולות לב מסובכות יותר, הכנסת קבוצות מטופלים עם מחלות רקע רבות, אי ספיקת לב קשה, מטופלים עם LVAD, קשישים, מטופלים קרדיואונקולוגיים, שבריריים ועוד ועל מנת לאפשר טיפול מיטבי ובטיחותי בכל מטופל ומטופל - מומלץ לקבוע יחס צוות מטפלים למטופלים גבוה יותר.
הצוות הרפואי והסיעודי מחויבים לידע עדכני והשתתפות בקורס "החייאת לב-ריאה מתקדמת" - ACLS (Advanced Cardiac Life Support).
הפיזיולוג, הפיזיותרפיסט והמורה לחינוך גופני מחויבים לידע עדכני והשתתפות בקורס "החייאת לב-ריאה בסיסית" - BCLS (Basic Cardiac Life Support)
מכולם נדרש לעבור קורס ריענון כל שנתיים.
משך התוכנית
ההתערבות השיקומית[2] אינה מוגבלת בזמן ומותאמת לצורכי המטופל ולקצב התקדמותו בתוכנית. משך הזמן המומלץ להשגת יעדי השיקום של השלב השני הוא 9 חודשים לפחות למטופלים בסיכון נמוך, עם אפשרות הארכה עד לשנה למטופלים בסיכון בינוני/ גבוה ואף הרבה מעבר לשנה למטופלים בסיכון גבוה במיוחד, בהתאם לשיקול דעת והמלצת הקרדיולוג.
מומלץ שמטופלים שחלפה שנה מאירוע הלב שלהם ולא השתתפו בתוכנית שיקום חולי לב, יופנו לתוכנית וישתתפו בה במשך 6 חודשים לפחות.
הפניית מטופלים לתוכנית
בהתאם להמלצה מדרגה Class I בהנחיות האיגודים המקצועיים השונים[2][9][10][11], יש להפנות כל חולה לב הזכאי על פי סל הבריאות להשתתפות בתוכנית שיקום חולי לב[3][12] באמצעות המלצה במכתב השחרור מכל מחלקות מערך הלב, מחלקה פנימית, ניתוחי לב וכן מרופאי מרפאה קרדיולוגית ומכוני לב בקהילה, רופאי משפחה, רופא תעסוקתי או כל רופא אחר.
ההחלטה על קבלת המטופל לתוכנית והתווייתה, כולל החלטה לגבי קיום הוריות נגד לאימון גופני הן באחריותו של הקרדיולוג האחראי לתוכנית שיקום חולי לב. ההחלטה תתקבל לאחר ביצוע הערכה כוללנית, כמפורט בהמשך המסמך.
תוצאות מיטיבות של תוכנית שיקום לב
ההשפעות המיטיבות העיקריות של הטיפול השיקומי הכוללני הן:
- שיפור בסבולת המאמץ הגופני[6][10][13]
- שיפור בתסמיני תעוקת לב ואי-ספיקת לב[2]
- שיפור ברמות השומנים והליפופרוטאינים בדם[6][9][10]
- שיפור בחילוף החומרים של הסוכרים ובתנגודת לאינסולין[9][11]
- הפחתת משקל[9][11]
- הפחתת/איזון ערכי לחץ הדם[6][9]
- צמצום וגמילה מעישון[6][9]
- שיפור ברווחה הנפשית ובתפקוד הנפשי-חברתי[10][13]
- הפחתה בשיעורי הדיכאון[14]
- שיפור באיכות החיים[5][6][15]
- שיפור באספקת הדם הקולטרלית[11]
- חזרה מוקדמת יותר לעבודה והתמדה בעבודה[6][15][16]
- היענות טובה יותר לטיפול התרופתי[2][4]
- האטת התקדמות התהליך הטרשתי כתוצאה מהפחתת החשיפה לגורמי הסיכון הכליליים
- ירידה של 18% בשיעור האשפוזים החוזרים לאחר צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים[2][7][17]
- ירידה של עד 15% בצורך בהתערבויות פולשניות חוזרות[15]
- הפחתה של 10% בשיעור של האוטמים בשריר הלב[15]
- הפחתה של 15% - 28% בתמותה הכוללת לאחר ניתוח מעקפים או צנתור טיפולי[11] ובתמותה מסיבת לב ב-26% - 31%[8][9][15][18]
- תועלת כלכלית הנובעת מהפחתת ההוצאות על שירותי בריאות (כגון: ירידה במספר האשפוזים החוזרים, בהליכים הפולשניים, גמילה מעישון, איזון גורמי הסיכון ובפניות לרופאים ולחדרי מיון), ומעלייה בתעסוקה היצרנית[6][15][16]
לסיכום: ניתן לחלק את ההשפעות המיטיבות של תוכניות שיקום חולי לב לתועלת קלינית כמו הפחתת גורמי סיכון רלוונטיים, הטבה ביכולת תפקודית ומצב פסיכו-סוציאלי, לתועלת רפואית, כמו הפחתה בתחלואה ובתמותה, לשינויים התנהגותיים, כמו הטמעת תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה ולתוצאות מערכתיות, כמו הפחתה באשפוזים חוזרים ותועלת כלכלית.
ביבליוגרפיה
- ↑ World Health Organization. Rehabilitation of patients with cardiovascular diseases: report of a WHO expert committee. WHO Technical Report Series. 1964;270.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 דרורי, מרום־קליבנסקי, פרדו, קליין, שיינוביץ. מסמך עמדה בנושא שיקום חולי לב. החוג לשיקום חולי לב. והאיגוד הקרדיולוגי, ההסתדרות הרפואית בישראל; 2000
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 חוזר מינהל רפואה מספר 0047/2002 - שירותי שיקום חולי לב. 2002
- ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 Thomas RJ. Cardiac rehabilitation - challenges, advances, and the road ahead. N Engl J Med. 2024;390(9):830-841. PMID: 38416431.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Guidelines for Cardiac Rehabilitation Programs. Champaign, IL: Human Kinetics; 1991.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 National Center for Health Services Research and Health Care Technology Assessment. Cardiac Rehabilitation Services. 1957;1-89. DHHS Publication No (PHS) 88-3427.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 Brown TM, Pack QR, Aberegg E, et al. Core components of cardiac rehabilitation programs: 2024 update: a scientific statement from the American Heart Association and American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Circulation. 2024;150(18):e328-e347.
- ↑ 8.0 8.1 Piepoli MF, Corra U, et al. Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17(1):1-17. PMID: 19952757.
- ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 Rauch B, Davos CH, Doherty P, Saure D, et al. The prognostic effect of cardiac rehabilitation in the era of acute revascularization and statin therapy: a systematic review and meta-analysis of randomized and non-randomized studies - The Cardiac Rehabilitation Outcome Study (CROS). Eur J Prev Cardiol. 2016;23(18):1914-1939. PMID: 27777324.
- ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 Salzwedel A, Jensen K, Rauch B, Doherty P, et al. Effectiveness of comprehensive cardiac rehabilitation in coronary artery disease patients treated according to contemporary evidence¬based medicine: update of the Cardiac Rehabilitation Outcome Study (CROS-II). Eur J Prev Cardiol. 2020;27(16):1756-1774. PMID: 32089005.
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Gendler Y, Geulayov G, Ziv A, Novikov I, Dankner R; Multi-Center Cardiac Rehabilitation Israeli Working Group. (A multicenter intervention study on referral to cardiac rehabilitation after coronary artery bypass graft surgery: a 1-year follow-up of rehabilitation rates among USSR- born and veteran Israeli patients). Harefuah. 2012;151(9):511-517. Hebrew. PMID: 23367742.
- ↑ .משרד הבריאות. חוזר מינהל הרפואה מספר 27/2013 - חובת מתן המלצות לשיקום במכתב שחרור רפואי. 2013
- ↑ 13.0 13.1 Oldridge N. Exercise-based cardiac rehabilitation in patients with coronary heart disease: meta¬analysis outcomes revisited. Future Cardiol. 2012;8(5):729-751. PMID: 2301312.
- ↑ Milani RV, Lavie CJ. Impact of cardiac rehabilitation on depression and its associated mortality. Am J Med. 2007;120(9):799-806. PMID: 17765050.
- ↑ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 Leon AS, Certo C, Comoss P, et al. Scientific evidence of cardiac rehabilitation services with emphasis on patients following MI. J Cardiopulm Rehabil. 1990;10:79-87.
- ↑ 16.0 16.1 Ambrosetti M, Abreu A, Corra U, Davos CH, et al. Secondary prevention through comprehensive cardiovascular rehabilitation: from knowledge to implementation. 2020 update. A position paper from the Secondary Prevention and Rehabilitation Section of the European Association of Preventive Cardiology. Eur J Prev Cardiol. 2020. PMID: 32223332.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18