נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה
סימוכין	חוזר ראש שירות בריאות הציבור מס' 20/12, סימוכין: 43797312
תאריך פרסום	30 באוגוסט 2012

רקע

היריון ומשכב לידה הן תקופות משמעותיות בחיי האישה והמשפחה, המאופיינות בשינויים גופניים, רגשיים והתנהגותיים.

שינויים רגשיים, המלווים בקשיים או באפקט עצוב של האם, משפיעים על האינטראקציה אם -ילד ומהווים גורם סיכון להתקשרות (attachment) לא בטוחה של הילד, לעיכובים התפתחותיים, לבעיות בריאות ולקשיי גדילה. קיימת גם השפעה קשה על הקשר עם בן הזוג ועל תפקוד המשפחה כולה.

התסמינים הרגשיים מאופיינים ב - 3 דרגות חומרה שונות:

1. עצבות - POST PARTUM BLUES הינה שכיחה מאד. כ-80% מהיולדות חוות שינויים במצב הרוח, בכי ודכדוך, המופיעים כ-3 ימים לאחר הלידה וחולפים מאליהם עד מספר שבועות.

1. דיכאון -
   1. PPD) POST PARTUM DEPRESSION) הינה תופעה שכיחה וחמורה יחסית, המופיעה בקרב ב-10% עד 15% מהיולדות, עם השלכות משמעותיות ליולדת, לתינוק ולמשפחה. למרות השכיחות הגבוהה בפועל, רוב הנשים הסובלות מ- PPD אינן מאותרות, מאובחנות או מטופלות.
   2. כ- 14% מהנשים חוות תסמיני דיכאון בעת ההיריון. הוכח, כי אי מתן טיפול בדיכאון המופיע בזמן ההיריון גורם להחרפת הסימנים לאחר הלידה.
2. פסיכוזה - POST PARTUM PSYCHOSIS הינה מחלה פסיכיאטרית קשה אשר שכיחותה נמוכה, כ-0.2% מהיולדות. התסמינים הם שינויים חדים במצב רוח, ירידה בתפקוד המנטאלי, עד לכדי ניתוק מהמציאות. המחלה מהווה סכנה לאם ולתינוק, והטיפול בה מצריך אשפוז.

הנוהל המובא להלן נועד להסדיר איתור נשים עם תסמינים רגשיים בהריון ולאחר לידה וסימני PPD, כחלק מהפעילות השוטפת של השירות המונע בטיפות חלב ובמרכזים המטפלים בנשים הרות.

מטדות הנוהל

1. לאתר נשים הרות ולאחר לידה עם תסמינים רגשיים וסיכון ל- PPD.
2. להדריך ולייעץ לנשים הרות ולאחר לידה בהתאם למצבן הרגשי / נפשי.
3. להפנות את הנשים המאותרות, מוקדם ככל האפשר, לאבחון, טיפול ומעקב לגורמי טיפול בקהילה.

עקדונות

1. הערכת מצבה הרגשי/הנפשי של האישה בהריון ולאחר לידה היא חלק מהמעקב הבריאותי.
2. מתן הדרכה ומתן חומר הסברה כתוב בנושא PPD (נספח מסי 1).

קהל היעד

נשים הרות ונשים לאחר לידה

חלות הנוהל

אחיות מוסמכות ורופאים המטפלים בנשים הרות ובנשים לאחר לידה.

ביסוס משפטי

נוהל לטיפול באישה הרה 01/2001

שיטה

1. עיתוי לביצוע האומדן

   אומדן המצב הרגשי/הנפשי של אישה בקשר להריון ולידה יתבצע בשני מועדים:

   1. לכל אישה הרה החל משבוע 26 להיריון.
   2. לכל אישה 4-9 שבועות לאחר הלידה, או בביקור הקרוב לאחר מכן.

   אם האישה לא הייתה במעקב הריון ניתן לבצע במועד אחד לאחר הלידה. בנוסף, יש לבצע אומדן בכל מקרה בו מופיעים תסמינים מחשידים, או אם האישה מתלוננת על עצב או דכאון.

2. כלי הסינון לביצוע האומדן (נספח מסי 2)

   כלי הסינון לאיתור מוקדם לסיכון PPD שנבחר במדינת ישראל, פותח ע״י Cox באנגליה הוא: Edinburgh Postnatal Depression Scale / Edinburgh EPDS/EDS) Depression Scale).

   זהו שאלון למילוי עצמי, הכולל 10 שאלות, אשר תורגם לעברית, רוסית וערבית ותוקף בישראל.

3. שלב ראשון בהתערבות - ראיון האישה
   1. האומדן ייערך תוך שמירה על פרטיות האישה בטיפת חלב/במרפאה, ללא נוכחות או השגחת מלווה (אם יש).
   2. יש לתת לאישה הסבר על השימוש בשאלון למילוי עצמי ולהתאים את השאלון לשפה בה שולטת האישה (השאלון קיים בשפות: עברית, אנגלית, רוסית וערבית).
   3. חשוב שהאישה תמלא את השאלון בעצמה, במהלך השהות בתחנה / מרפאה.
   4. אם האישה מתקשה בקריאה ניתן לעזור לה בהקראה, או להעביר את השאלון בעל פה.
   5. חשוב שהאישה תסיים להשיב על השאלון במלואו. אם חסרה תשובה, יש לעודד אותה להשלים את התשובה כמיטב יכולתה.
   6. אם האישה מסרבת למלא שאלון, יש לברר הסיבה ולנסות לעודד אותה, על ידי הסברת התועלת בשאלון. אם היא מתמידה בסירובה אין להכריח אותה למלאו.
   7. עם זאת, על הצוות הרפואי לברר את מצבה הרגשי של האישה והאם היא בסיכון כפי שמצוין להלן בסעיף 7.4.
4. שלב שני - בדיקת גורמי סיכון לדיכאון בהריון ולאחד לידה

   כל הבאים מהווים גורמים המעלים את הסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה:

   1. בעיות רפואיות אצל האישה או התינוק
   2. רגישות לשינויים ברמות ההורמונים, המתבטאת בתנודות במצבי הרוח
   3. חוסר שינה
   4. הרגשת בדידות
   5. התנסות קודמת בדיכאון בעבר, כולל דיכאון לאחר לידה קודמת
   6. העדר תמיכה משפחתית או חברתית
   7. אירועי חיים קשים במשך ההיריון או לאחר הלידה (כמו מוות או מחלה של אדם קרוב )
   8. בעיות בזוגיות
   9. הפרעה נפשית בעבר
5. שלב שלישי - קידוד השאלון

   מיד לאחר קבלת השאלון מהאישה יש לבצע קידוד וציון של השאלון, בעזרת לוח קידוד (נספח מסי 3), ולסכם את הנקודות לציון:

   1. ציון 9 ומטה מעיד על רמת סיכון נמוכה
   2. ציון 10 ומעלה מעיד על רמת סיכון גבוהה
   3. ציון חיובי בשאלה מספר 10 מעיד על רמת סיכון גבוהה, עם חשש לפגיעה עצמית.
6. שלב רביעי - טיפול, ייעוץ, הדרכה ומעקב (נספח מסי 4):

   בשלב זה יש לערוך אינטגרציה של המידע שהתקבל מהריאיון הראשוני, מגורמי הסיכון ומקידוד השאלון. כל אלו מהווים בסיס להתערבות הטיפולית.

   1. בכל ציון יש לקיים שיחה עם האישה, לתת לה משוב על מילוי השאלון ולברר את הרגשתה ביחס לשאלון ולתשובות שנתנה.
   2. במקרה של ציון 10 ומעלה יש לבצע בנוסף גם הערכת תפקוד של האישה בחיי היום-יום ושיחת תמיכה. יש לקיים מעקב שבועי ושיחות תמיכה עם האישה, בטיפת חלב או בביקור בית, ולבצע הערכה מחודשת לאחר חודש, באמצעות שיחה עם האישה. ניתן לבצע הערכה מחודשת על ידי מילוי חוזר של השאלון. ניתן להיעזר בגורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש בתוך לשכת הבריאות או בקופ״ח. במצבים חריפים - יש להפנות לאבחון וטיפול לגורם מטפל מתחום בריאות הנפש.
   3. בשאלה מסי 10 (מחשבות על פגיעה עצמית), כל ציון שאינו ״0״ מחייב קיום שיחת תמיכה, והפניה לבירור ע״י גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, או למיון, לפי חומרת המצב. אם האישה מסרבת לפנות לטיפול או לשתף בני משפחה, יש להפנותה לרופא משפחה בליווי מכתב, ולאחר שיחת טלפון עם הרופא. בהסכמת האישה, ניתן לערב גורמי רווחה.
   4. במקרה של חשש לשלום התינוק יש לדווח מידית לעובד/ת סוציאלי/ת לחוק הנוער (פקיד/ת סעד) ולוודא קבלת הדיווח.

תיעוד

יש לתעד כמקובל, בציון תאריך ופרטי האחות/רופא, את מתן השאלון, את תוצאותיו (כולל השאלון המלא והקידוד/ציון), ואת דרכי ההתערבות שננקטו, וזאת כחלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית של האישה; יש לתעד כאמור גם מעקב אחר התערבות אנשי מקצוע נוספים.

דיווח

מנהלת הסיעוד במחוז תקבע את סדרי הדיווח וההתייעצות עם בעל תפקיד שיוגדר לכך, במקרים בהם רמת הסיכון גבוהה.

דיווחים על היקף הפעילות וממצאים סטטיסטיים יועברו בהתאם להנחיות המשרד, ברמה מחוזית וארצית.

נספחים

• נספח מס 1- עלון מידע בנושא דכדוך ודיכאון בהיריון ולאחר לידה.
• נספח מסי 2- שאלון למילוי עצמי לנשים הרות ולאחר לידה.
• נספח מסי 3- הוראות קידוד וציון לשאלון נשים הרות ולאחר לידה.
• נספח מסי 4- המלצות להתערבות לאחר מילוי שאלון EPDS.

בכבוד רב,

מירה חונוביץ אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור