האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול תזונתי בסוכרת - Nutritional treatment for diabetes"

מתוך ויקירפואה

שורה 12: שורה 12:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|סוכרת}}
 
{{הרחבה|סוכרת}}
 +
הטיפול התזונתי הוא אחד משלושת יסודות הטיפול בסוכרת, יחד עם פעילות גופנית וטיפול תרופתי. בשל היות הסוכרת מחלה כרונית יש צורך בייעוץ תזונתי מתמשך מיד עם האבחון ולכל משך המחלה.
  
 +
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי והגישה המוטיבציונית יכולים לעזור בהגברת ההיענות והמוטיבציה לטיפול התזונתי, בהתמודדות עם קונפליקטים ובהשגת היעדים הטיפוליים.
 +
 +
==טיפול תזונתי למניעת סוכרת==
 +
 +
השמנה, ובעיקר השמנה בטנית, מגבירה את התנגודת לאינסולין ומעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 2. על כן, לירידה במשקל ולשמירה על משקל תקין לטווח הארוך יש חשיבות רבה ביותר במניעת המחלה. תוכניות התערבות מובנות לשינוי אורח החיים, כוללות המלצות להפחתת הצריכה הקלורית וביצוע פעילות גופנית במשך 150 דקות בשבוע, להשגת ירידה מתונה במשקל (7%).
 +
 +
דיאטה דלת שומן, דיאטה דלת פחמימות ודיאטה ים-תיכונית - כולן נמצאו יעילות בהשגת ירידה במשקל. על כן הבחירה בסוג הדיאטה צריכה להיות תלויה במצב הפיזיולוגי של המטופל, תוך התחשבות ברצונו וביכולתו לשמור על הדיאטה לאורך זמן.
 +
 +
התזונה האופטימלית למניעת סוכרת צריכה לכלול דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים, אגוזים ושומן בלתי רווי ולהיות דלה בשומן רווי, שומן טרנס, מלח ובשר מעובד. בנוסף, יש לעודד צריכת מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך שעשירים בסיבים תזונתיים, ולצרוך סיבים תזונתיים על פי ההמלצות לאוכלוסייה הכללית.
 +
 +
==הטיפול התזונתי בסוכרת==
 +
 +
הטיפול התזונתי בסוכרת כולל תכנון של הארוחות ומותאם באופן אישי לפי: גיל, מין, סוג ומינון התרופות או האינסולין, הפעילות הגופנית, סדר היום, הרגלי האכילה במשפחה, העדפות אישיות ונכונות המטופל ובני משפחתו לבצע שינוי באורח החיים.
 +
 +
כחלק מהטיפול התזונתי חשוב לשמור על ההנאה שבאכילה ולאפשר אכילת מזונות רבים ומגוונים.
 +
 +
==מטרות הטיפול התזונתי==
 +
 +
השגה ושמירה על איזון מטבולי הכולל:
 +
*רמות סוכר תקינות (מניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה).
 +
*שמירה על משקל גוף בריא וירידה במשקל במידת הצורך.
 +
*פרופיל שומנים אופטימלי בדם.
 +
*לחץ דם תקין.
 +
*מניעה וטיפול בסיבוכים ארוכי טווח: מחלות לב וכלי דם, נפרופתיה.
 +
*שיפור הבריאות הכללית על ידי הקניית הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית סדירה.
 +
*התאמה לצרכים התזונתיים בגילאים השונים, מבחינת אנרגיה, אבות מזון ורכיבי תזונה.
 +
 +
==ההמלצות התזונתיות==
 +
 +
ההמלצות התזונתיות לסוכרת דומות לאלו של כלל האוכלוסייה. ההמלצה לחלוקת אבות המזון כאחוז מסך האנרגיה היא: 65%-45% פחמימות, 35%-20% שומנים, 35%-10% חלבונים. כמות הקלוריות היומית נקבעת על פי גיל, מין, משקל, גובה ומידת הפעילות הגופנית.
 +
 +
===פחמימות===
 +
 +
פחמימות הן אב המזון העיקרי שמשפיע על רמות הסוכר בדם ולכן יש לתכנן תפריט הכולל כמות מתאימה של פחמימות בכל ארוחה. כמות הפחמימות בתפריט היומי יכולה להשתנות בהתאם להרגלי האכילה האישיים של המטופל, למטרות הטיפול, לערכי הסוכר ולפרופיל שומני הדם.
 +
 +
מומלץ שמקור הפחמימות יהיה דגנים מלאים (אורז מלא, לחם שיפון, פסטה מחיטה מלאה), קטניות (עדשים, שעועית, אפונה), פירות וירקות עמילנים (בטטה, תירס).
 +
 +
ההדרכה התזונתית צריכה לכלול היכרות עם מקורות המידע לכמות הפחמימות במזון, הכוללים את הסימון התזונתי, רשימות של קבוצות התחליף (כל מנה מכילה כ-15 גרם פחמימות) וטבלאות של הרכב המזונות.
 +
 +
===סיבים תזונתיים===
 +
 +
צריכת סיבים תזונתיים עשויה לשפר את התגובה הגליקמית שלאחר הארוחה ואת רמות הכולסטרול-^[ בדם, ומשפיעה לטובה על פעילות מערכת העיכול.
 +
 +
מומלצת צריכה של 10-5 מנות ביום של ירקות ופירות ו-6 עד 11 מנות ביום ושל דגנים מלאים. ההמלצה לצריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים צריכה להיות מותאמת באופן אישי לכל מטופל, תוך התחשבות בתסמינים במערכת העיכול (כמו גזים או שלשולים), יכולת הלעיסה והשפעה על ספיגת תרופות ותוספי תזונה (למשל אלטרוקסין או ברזל).
 +
 +
===אינדקס גליקמי ועומס גליקמי===
 +
 +
מדדים אלה משמשים להערכה של מידת העלייה ברמות הסוכר בדם לאחר אכילת מזונות המכילים פחמימות. מהידע הקיים כיום והמלצות שונות של ארגוני הסוכרת המובילים בעולם, עולה כי לא ניתן להסתמך על ערכי האינדקס הגליקמי ללא ניטור של רמות הסוכר. על כן מומלץ לבדוק את ההשפעה הגליקמית האישית של מזונות שונים כאמצעי לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם וכך ליצור "אינדקס גליקמי אישי".
 +
 +
===ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר===
 +
 +
בתעשיית המזון משתמשים במספר סוגים של ממתיקים.
 +
 +
'''ממתיקים מלאכותיים ללא ערך קלורי''': אצסולפם-K, אספרטיים, נאוטיים, סכרין, סוכרלוז מורשים לשימוש על ידי ה-FDA. משרד הבריאות הישראלי אישר את השימוש גם בממתיקים ציקלמט, טאומטין ונאוהספרידין.
 +
 +
'''ממתיקים רב-כהלים''': מלטיטול, מניטול, סורביטול, קסיליטול, איזומלט, אריתריטול, לקטיטול (נקראים גם סוכרים אלכוהוליים או פוליאולים). גורמים אמנם לתגובה גליקמית נמוכה מזו של סוכרוז, אך עדיין נחשבים בספירת הקלוריות והפחמימות. צריכת כמויות גדולות של רב-כהלים עלולה לגרום לכאבי בטן ושלשולים.
 +
 +
'''ממתיקים טבעיים''': סירופ תירס, פרוקטוז, דבש, מולסה, דקסטרוז, מלטוז. מכילים קלוריות ופחמימות בכמות דומה לזו של סוכרוז, ולכן אין להם יתרון באיזון הסוכרת.
 +
 +
ההדרכה התזונתית צריכה לכלול התייחסות לשילוב מזונות המכילים סוכר בתפריט, כמו גם התייחסות למוצרי מזון דיאט מסוגים שונים ולמזונות ללא סוכר. כמו כן יש להסביר את המשמעות של תו אי"ל (האגודה הישראלית לסוכרת) .
 +
 +
===חלבונים===
 +
 +
מומלץ שמקור החלבון בתזונה יהיה ממזונות דלי שומן כמו: קטניות, נתחים רזים של בשר בקר, הודו ועוף, דגים, ומוצרי חלב דלי שומן.
 +
 +
החלבון כמעט ואינו מעלה את רמת הסוכר בדם, אולם הוא מגרה את הפרשת האינסולין מהלבלב. לכן מזון עשיר בחלבון אינו יעיל לטיפול בהיפוגליקמיה או כחלק מארוחה לפני השינה למניעת היפוגליקמיה לילית. במקרים של נפרופתיה סוכרתית יש להגביל את צריכת החלבון בהתאם לדרגת הנפרופתיה.
 +
 +
===שומנים===
 +
 +
בדיאטה דלת שומן מומלץ להימנע מצריכת שומן טרנס, להגביל צריכת שומן רווי לעד 7% מסך הקלוריות, צריכת שומן רב בלתי רווי לעד 10% מסך הקלוריות, וצריכת כולסטרול לעד 200 מ"ג ביום. יש להתחשב בפרופיל המטבולי ובמשקל הגוף כדי לקבוע את כמות השומן החד בלתי רווי בדיאטה.
 +
 +
===אלכוהול===
 +
 +
שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים פחמימות כמו בירה וליקר עלולה לגרום לעלייה ברמות הסוכר. יחד עם זאת, שתיית אלכוהול בקרב מטופלים באינסולין או בתרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב עלולה לגרום להיפוגליקמיה. על כן חשוב להדריך לשתייה בטוחה של אלכוהול:
 +
*להגביל את צריכת האלכוהול לעד 2 מנות ביום לגברים ולעד מנה ביום לנשים (מנה מכילה 15 גרם אלכוהול, למשל: 330 מ"ל בירה, 150 מ"ל יין, 40 מ"ל ויסקי).
 +
*יש לשתות אלכוהול יחד עם אוכל שמכיל פחמימות.
 +
*אין להחשיב את האלכוהול כפחמימות בקביעת מינון האינסולין (יחד עם זאת יש להתחשב בערך הקלורי - 7 קק"ל לגרם אלכוהול, כ-100 קק"ל למנה) .
 +
*חשוב להקפיד לאכול לפני השינה כאשר שותים אלכוהול בערב.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־18:41, 14 בפברואר 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר גילה פיימן, ד״ר מיכל גילאון קרן
שם הפרק טיפול תזונתי בסוכרת
מוציא לאור המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2013
מספר עמודים 354
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת

הטיפול התזונתי הוא אחד משלושת יסודות הטיפול בסוכרת, יחד עם פעילות גופנית וטיפול תרופתי. בשל היות הסוכרת מחלה כרונית יש צורך בייעוץ תזונתי מתמשך מיד עם האבחון ולכל משך המחלה.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי והגישה המוטיבציונית יכולים לעזור בהגברת ההיענות והמוטיבציה לטיפול התזונתי, בהתמודדות עם קונפליקטים ובהשגת היעדים הטיפוליים.

טיפול תזונתי למניעת סוכרת

השמנה, ובעיקר השמנה בטנית, מגבירה את התנגודת לאינסולין ומעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 2. על כן, לירידה במשקל ולשמירה על משקל תקין לטווח הארוך יש חשיבות רבה ביותר במניעת המחלה. תוכניות התערבות מובנות לשינוי אורח החיים, כוללות המלצות להפחתת הצריכה הקלורית וביצוע פעילות גופנית במשך 150 דקות בשבוע, להשגת ירידה מתונה במשקל (7%).

דיאטה דלת שומן, דיאטה דלת פחמימות ודיאטה ים-תיכונית - כולן נמצאו יעילות בהשגת ירידה במשקל. על כן הבחירה בסוג הדיאטה צריכה להיות תלויה במצב הפיזיולוגי של המטופל, תוך התחשבות ברצונו וביכולתו לשמור על הדיאטה לאורך זמן.

התזונה האופטימלית למניעת סוכרת צריכה לכלול דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים, אגוזים ושומן בלתי רווי ולהיות דלה בשומן רווי, שומן טרנס, מלח ובשר מעובד. בנוסף, יש לעודד צריכת מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך שעשירים בסיבים תזונתיים, ולצרוך סיבים תזונתיים על פי ההמלצות לאוכלוסייה הכללית.

הטיפול התזונתי בסוכרת

הטיפול התזונתי בסוכרת כולל תכנון של הארוחות ומותאם באופן אישי לפי: גיל, מין, סוג ומינון התרופות או האינסולין, הפעילות הגופנית, סדר היום, הרגלי האכילה במשפחה, העדפות אישיות ונכונות המטופל ובני משפחתו לבצע שינוי באורח החיים.

כחלק מהטיפול התזונתי חשוב לשמור על ההנאה שבאכילה ולאפשר אכילת מזונות רבים ומגוונים.

מטרות הטיפול התזונתי

השגה ושמירה על איזון מטבולי הכולל:

  • רמות סוכר תקינות (מניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה).
  • שמירה על משקל גוף בריא וירידה במשקל במידת הצורך.
  • פרופיל שומנים אופטימלי בדם.
  • לחץ דם תקין.
  • מניעה וטיפול בסיבוכים ארוכי טווח: מחלות לב וכלי דם, נפרופתיה.
  • שיפור הבריאות הכללית על ידי הקניית הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית סדירה.
  • התאמה לצרכים התזונתיים בגילאים השונים, מבחינת אנרגיה, אבות מזון ורכיבי תזונה.

ההמלצות התזונתיות

ההמלצות התזונתיות לסוכרת דומות לאלו של כלל האוכלוסייה. ההמלצה לחלוקת אבות המזון כאחוז מסך האנרגיה היא: 65%-45% פחמימות, 35%-20% שומנים, 35%-10% חלבונים. כמות הקלוריות היומית נקבעת על פי גיל, מין, משקל, גובה ומידת הפעילות הגופנית.

פחמימות

פחמימות הן אב המזון העיקרי שמשפיע על רמות הסוכר בדם ולכן יש לתכנן תפריט הכולל כמות מתאימה של פחמימות בכל ארוחה. כמות הפחמימות בתפריט היומי יכולה להשתנות בהתאם להרגלי האכילה האישיים של המטופל, למטרות הטיפול, לערכי הסוכר ולפרופיל שומני הדם.

מומלץ שמקור הפחמימות יהיה דגנים מלאים (אורז מלא, לחם שיפון, פסטה מחיטה מלאה), קטניות (עדשים, שעועית, אפונה), פירות וירקות עמילנים (בטטה, תירס).

ההדרכה התזונתית צריכה לכלול היכרות עם מקורות המידע לכמות הפחמימות במזון, הכוללים את הסימון התזונתי, רשימות של קבוצות התחליף (כל מנה מכילה כ-15 גרם פחמימות) וטבלאות של הרכב המזונות.

סיבים תזונתיים

צריכת סיבים תזונתיים עשויה לשפר את התגובה הגליקמית שלאחר הארוחה ואת רמות הכולסטרול-^[ בדם, ומשפיעה לטובה על פעילות מערכת העיכול.

מומלצת צריכה של 10-5 מנות ביום של ירקות ופירות ו-6 עד 11 מנות ביום ושל דגנים מלאים. ההמלצה לצריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים צריכה להיות מותאמת באופן אישי לכל מטופל, תוך התחשבות בתסמינים במערכת העיכול (כמו גזים או שלשולים), יכולת הלעיסה והשפעה על ספיגת תרופות ותוספי תזונה (למשל אלטרוקסין או ברזל).

אינדקס גליקמי ועומס גליקמי

מדדים אלה משמשים להערכה של מידת העלייה ברמות הסוכר בדם לאחר אכילת מזונות המכילים פחמימות. מהידע הקיים כיום והמלצות שונות של ארגוני הסוכרת המובילים בעולם, עולה כי לא ניתן להסתמך על ערכי האינדקס הגליקמי ללא ניטור של רמות הסוכר. על כן מומלץ לבדוק את ההשפעה הגליקמית האישית של מזונות שונים כאמצעי לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם וכך ליצור "אינדקס גליקמי אישי".

ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר

בתעשיית המזון משתמשים במספר סוגים של ממתיקים.

ממתיקים מלאכותיים ללא ערך קלורי: אצסולפם-K, אספרטיים, נאוטיים, סכרין, סוכרלוז מורשים לשימוש על ידי ה-FDA. משרד הבריאות הישראלי אישר את השימוש גם בממתיקים ציקלמט, טאומטין ונאוהספרידין.

ממתיקים רב-כהלים: מלטיטול, מניטול, סורביטול, קסיליטול, איזומלט, אריתריטול, לקטיטול (נקראים גם סוכרים אלכוהוליים או פוליאולים). גורמים אמנם לתגובה גליקמית נמוכה מזו של סוכרוז, אך עדיין נחשבים בספירת הקלוריות והפחמימות. צריכת כמויות גדולות של רב-כהלים עלולה לגרום לכאבי בטן ושלשולים.

ממתיקים טבעיים: סירופ תירס, פרוקטוז, דבש, מולסה, דקסטרוז, מלטוז. מכילים קלוריות ופחמימות בכמות דומה לזו של סוכרוז, ולכן אין להם יתרון באיזון הסוכרת.

ההדרכה התזונתית צריכה לכלול התייחסות לשילוב מזונות המכילים סוכר בתפריט, כמו גם התייחסות למוצרי מזון דיאט מסוגים שונים ולמזונות ללא סוכר. כמו כן יש להסביר את המשמעות של תו אי"ל (האגודה הישראלית לסוכרת) .

חלבונים

מומלץ שמקור החלבון בתזונה יהיה ממזונות דלי שומן כמו: קטניות, נתחים רזים של בשר בקר, הודו ועוף, דגים, ומוצרי חלב דלי שומן.

החלבון כמעט ואינו מעלה את רמת הסוכר בדם, אולם הוא מגרה את הפרשת האינסולין מהלבלב. לכן מזון עשיר בחלבון אינו יעיל לטיפול בהיפוגליקמיה או כחלק מארוחה לפני השינה למניעת היפוגליקמיה לילית. במקרים של נפרופתיה סוכרתית יש להגביל את צריכת החלבון בהתאם לדרגת הנפרופתיה.

שומנים

בדיאטה דלת שומן מומלץ להימנע מצריכת שומן טרנס, להגביל צריכת שומן רווי לעד 7% מסך הקלוריות, צריכת שומן רב בלתי רווי לעד 10% מסך הקלוריות, וצריכת כולסטרול לעד 200 מ"ג ביום. יש להתחשב בפרופיל המטבולי ובמשקל הגוף כדי לקבוע את כמות השומן החד בלתי רווי בדיאטה.

אלכוהול

שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים פחמימות כמו בירה וליקר עלולה לגרום לעלייה ברמות הסוכר. יחד עם זאת, שתיית אלכוהול בקרב מטופלים באינסולין או בתרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב עלולה לגרום להיפוגליקמיה. על כן חשוב להדריך לשתייה בטוחה של אלכוהול:

  • להגביל את צריכת האלכוהול לעד 2 מנות ביום לגברים ולעד מנה ביום לנשים (מנה מכילה 15 גרם אלכוהול, למשל: 330 מ"ל בירה, 150 מ"ל יין, 40 מ"ל ויסקי).
  • יש לשתות אלכוהול יחד עם אוכל שמכיל פחמימות.
  • אין להחשיב את האלכוהול כפחמימות בקביעת מינון האינסולין (יחד עם זאת יש להתחשב בערך הקלורי - 7 קק"ל לגרם אלכוהול, כ-100 קק"ל למנה) .
  • חשוב להקפיד לאכול לפני השינה כאשר שותים אלכוהול בערב.

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי גילה פיימן, ד״ר מיכל גילאון קרן, דיאטניות קליניות, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקוה והמועצה הלאומית לסוכרת


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני