האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית - Drug allergy - Israel association of allergy and clinical immunology guidelines"

מתוך ויקירפואה

שורה 2: שורה 2:
 
|שם ההנחיה=אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
 
|שם ההנחיה=אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
 
|הוועדה המקצועית= האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
 
|הוועדה המקצועית= האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
|עריכה=
+
|עריכה=ננסי אגמון-לוין, יובל טל, ארנון ברוידס,אילן אשר, אלון הרשקו, טלי שטאובר, רונית קונפינו-כהן
 
|תחום=[[:קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה|אלרגיה ואימונולוגיה]
 
|תחום=[[:קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה|אלרגיה ואימונולוגיה]
 
|קישור=[http://www.ima.org.il/harefuah/Download.aspx?fi=31966 באתר ההסתדרות הרפואית בישראל]]
 
|קישור=[http://www.ima.org.il/harefuah/Download.aspx?fi=31966 באתר ההסתדרות הרפואית בישראל]]
 
|תאריך פרסום= 2013
 
|תאריך פרסום= 2013
 
}}
 
}}
=תקציר==
+
 
 +
המלצות אלה נוסחו על ידי ועדת התרופות של האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ואושרו לפרסום לאחר סקירה של חמישה מבכירי האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית:
 +
*פרופ' אילן דלאל, המרכז הרפואי וולפסון, חולון.
 +
*פרופ' מאיר שליט, המרכז הרפואי הדסה עין כרם ירושלים.
 +
*פרופ' שמואל קיויתי, המרכז הרפואי סורסקי, תל אביב.
 +
*ד"ר שי כהן, המרכז הרפואי כרמל, חיפה.
 +
*ד"ר אהרון קסל, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה.
 +
 
 +
==תקציר==
  
 
רגישויות יתר מהוות חלק קטן מבין התגובות הבלתי רצויות לתרופות, ומתאפיינות בתגובה בלתי צפויה, הנגרמת כתוצאה משפעול מערכת החיסון, ואשר אינה תלויה בפעילות הפרמקולוגית  של התרופה. תגובות פסאודו-אלרגיות או אנפילקטואידיות הוכללו אף הן כחלק מתגובות רגישות יתר לתרופות בשנים האחרונות. כיום ניתן להעריך ולקבוע עבור מרבית המטופלים האם אכן קיימת רגישות לתרופה מסוימת והאם יוכל המטופל ליטול תרופה חשודה ו/או תרופות הדומות לה באופן מבני. אבחון זה כרוך בהערכה קלינית וביצוע תבחינים סגוליים ו/או תבחיני תגר ומבוצע במירפאה לאלרגיה. לדוגמה, מרבית החולים המדווחים על תגובת רגישות יתר לפניצילין יוכלו לקבל טיפול בתרופה זו לאחר בירור אלרגי מקיף, בעוד שהימנעות מטיפול בפניצילינים על סמך דיווח בלבד מובילה לטיפול בתרופות חלופיות, שהן לעיתים יקרות יותר ויעילות פחות. עבור חולים שנמצא כי הם רגישים לתרופה מסוימת, אך זו נחוצה להם, ניתן לבצע הליך הכנה לפני מתן הטיפול (פרמדיקציה) או הליך של  אבטול הרגישות (דסנסיטיזציה), המאפשר השראת סבילות זמנית לטיפול.
 
רגישויות יתר מהוות חלק קטן מבין התגובות הבלתי רצויות לתרופות, ומתאפיינות בתגובה בלתי צפויה, הנגרמת כתוצאה משפעול מערכת החיסון, ואשר אינה תלויה בפעילות הפרמקולוגית  של התרופה. תגובות פסאודו-אלרגיות או אנפילקטואידיות הוכללו אף הן כחלק מתגובות רגישות יתר לתרופות בשנים האחרונות. כיום ניתן להעריך ולקבוע עבור מרבית המטופלים האם אכן קיימת רגישות לתרופה מסוימת והאם יוכל המטופל ליטול תרופה חשודה ו/או תרופות הדומות לה באופן מבני. אבחון זה כרוך בהערכה קלינית וביצוע תבחינים סגוליים ו/או תבחיני תגר ומבוצע במירפאה לאלרגיה. לדוגמה, מרבית החולים המדווחים על תגובת רגישות יתר לפניצילין יוכלו לקבל טיפול בתרופה זו לאחר בירור אלרגי מקיף, בעוד שהימנעות מטיפול בפניצילינים על סמך דיווח בלבד מובילה לטיפול בתרופות חלופיות, שהן לעיתים יקרות יותר ויעילות פחות. עבור חולים שנמצא כי הם רגישים לתרופה מסוימת, אך זו נחוצה להם, ניתן לבצע הליך הכנה לפני מתן הטיפול (פרמדיקציה) או הליך של  אבטול הרגישות (דסנסיטיזציה), המאפשר השראת סבילות זמנית לטיפול.

גרסה מ־02:10, 10 באוקטובר 2013

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
[[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process.
הוועדה המקצועית האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
עריכה ננסי אגמון-לוין, יובל טל, ארנון ברוידס,אילן אשר, אלון הרשקו, טלי שטאובר, רונית קונפינו-כהן
תחום אלרגיה ואימונולוגיה] קישור=[http://www.ima.org.il/harefuah/Download.aspx?fi=31966 באתר ההסתדרות הרפואית בישראל
תאריך פרסום 2013
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 


המלצות אלה נוסחו על ידי ועדת התרופות של האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ואושרו לפרסום לאחר סקירה של חמישה מבכירי האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית:

  • פרופ' אילן דלאל, המרכז הרפואי וולפסון, חולון.
  • פרופ' מאיר שליט, המרכז הרפואי הדסה עין כרם ירושלים.
  • פרופ' שמואל קיויתי, המרכז הרפואי סורסקי, תל אביב.
  • ד"ר שי כהן, המרכז הרפואי כרמל, חיפה.
  • ד"ר אהרון קסל, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה.

תקציר

רגישויות יתר מהוות חלק קטן מבין התגובות הבלתי רצויות לתרופות, ומתאפיינות בתגובה בלתי צפויה, הנגרמת כתוצאה משפעול מערכת החיסון, ואשר אינה תלויה בפעילות הפרמקולוגית של התרופה. תגובות פסאודו-אלרגיות או אנפילקטואידיות הוכללו אף הן כחלק מתגובות רגישות יתר לתרופות בשנים האחרונות. כיום ניתן להעריך ולקבוע עבור מרבית המטופלים האם אכן קיימת רגישות לתרופה מסוימת והאם יוכל המטופל ליטול תרופה חשודה ו/או תרופות הדומות לה באופן מבני. אבחון זה כרוך בהערכה קלינית וביצוע תבחינים סגוליים ו/או תבחיני תגר ומבוצע במירפאה לאלרגיה. לדוגמה, מרבית החולים המדווחים על תגובת רגישות יתר לפניצילין יוכלו לקבל טיפול בתרופה זו לאחר בירור אלרגי מקיף, בעוד שהימנעות מטיפול בפניצילינים על סמך דיווח בלבד מובילה לטיפול בתרופות חלופיות, שהן לעיתים יקרות יותר ויעילות פחות. עבור חולים שנמצא כי הם רגישים לתרופה מסוימת, אך זו נחוצה להם, ניתן לבצע הליך הכנה לפני מתן הטיפול (פרמדיקציה) או הליך של אבטול הרגישות (דסנסיטיזציה), המאפשר השראת סבילות זמנית לטיפול.

השכיחות הגבוהה ביותר של תגובות רגישות יתר מתוארת לאחר חשיפה לתרופות אנטיביוטיות ממשפחת הביתא לקטמים, תכשירים המשמשים לדימות (חומרי ניגוד) ותרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים. בסקירה זו, מוגשות המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לאבחון וטיפול בחולים החשודים כלוקים ברגישות יתר לסוגי אנטיביוטיקה ממשפחת הביתא לקטמים ולחומרי ניגוד המשמשים לדימות. ההמלצות הנוגעות לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים יתפרסמו במקביל להמלצות המובאות כאן באתר ההסתדרות הרפואית בישראל.