כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אורגזמה נשית - Female orgasm"
מתוך ויקירפואה
אורלי אגמון (שיחה | תרומות) |
|||
| (132 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=ד"ר ליאורה אברמוב{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|הפרעות בתפקוד המיני}} | {{הרחבה|הפרעות בתפקוד המיני}} | ||
| − | ' | + | אורגזמה (Orgasm) באישה היא תחושת שיא מגוונת וחולפת של הנאה עצומה. תחושה זו יוצרת מצב של ערפול הכרה ומלווה לרוב בהתכווצויות מקוצבות ובלתי רצוניות של השרירים המשורטטים ברצפת האגן, שריר הרחם וסוגר פי הטבעת. |
| + | האורגזמה מסיימת את תחושת הגירוי המיני והגודש בכלי הדם (לעתים באופן חלקי בלבד) ומלווה בתחושה טובה ובסיפוק{{הערה|שם=הערה1|men and women 1. Sexual Medicine - sexual dysfunctions in Women's Orgasm - C.M Metson edition 2004}}. | ||
| + | |||
| + | ==ההבדל בין אורגזמה נשית לאורגזמה גברית== | ||
| + | המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה ותחושת הסיפוק שמלווה אותה דומים מאוד בין הגבר לאישה. עם זאת קיימים מספר הבדלים חשובים: | ||
| + | * גבר לרוב מעוניין למשוך את הזמן עד לאורגזמה כמה שיותר, בעוד שהאישה תשאף לממש את האורגזמה כמה שיותר מהר | ||
| + | * אישה יכולה לחוות מספר אורגזמות בפרק זמן קצר בשונה מגבר | ||
| + | * אישה יכולה לממש אורגזמה ממושכת להבדיל מהגבר | ||
| + | * באישה, עם הפסקת הגירוי האורגזמה תיפסק, בעוד שגבר המגיע לשלב האל-חזור באורגזמה אינו יכול לעצור את התהליך גם אם הגירוי ייפסק | ||
| + | * ישנו שוני פיזיולוגי בצורת ההתכווצות של שרירי רצפת אגן בין הגבר לאישה | ||
| + | * האורגזמה של האישה אינה הכרחית לתהליך הרבייה, בעוד שהאורגזמה של הגבר הכרחית לתהליך זה שכן בזמן האורגזמה יש שפיכה של נוזל הזרע | ||
| + | |||
| + | ==המשמעות הרגשית של אורגזמה מבחינה אבולוציונית== | ||
| + | מבחינה רגשית, האורגזמה באישה דרושה ליצירת אובדן גבולות פיזי ומיזוג גופני והיא מהווה סמן לסיום המשגל אשר מתגמל את האישה בהנאה עצומה. תגמול זה גורם לאישה לרצות להמשיך לקיים יחסי מין למרות הסכנה האפשרית שבכניסה ל[[הריון]] ובהידבקות ב[[מחלות מין]]. עקב הקושי הרב של האישה לממש אורגזמה, כשאורגזמה מתרחשת, האישה חשה קרבה רגשית ניכרת אל הגבר שעמה. תחושת הקרבה הרגשית מושפעת גם משחרור ההורמון [[אוקסיטוצין]] (Oxytocin) מההיפותלמוס (Hypothalamus) שרמתו עולה פי ארבע בזמן אורגזמה. סוברים כי הקרבה הרגשית שהאישה חשה לגבר שעמה מסייעת לה בבחירת בן הזוג. | ||
| + | |||
| + | ==חשיבות האורגזמה לתהליך ההפריה== | ||
| + | ישנן מספר תיאוריות המסבירות כיצד אורגזמה תורמת לתהליך [[הפריה]]: | ||
| + | * בזמן אורגזמה חל שחרור של ה-Vaginal tenting, קרי התרוממות הרחם באגן הקטן ויישור צוואר הרחם בנרתיק. דבר זה מאפשר למאגר הזרע הנמצא בכיפת הנרתיק להיכנס לצוואר הרחם | ||
| + | * האורגזמה באישה מעצימה את הגירוי המיני של הגבר וכך מבטיחה את השפיכה של הגבר, קרי שחרור הזרע | ||
| + | * בתום האורגזמה האישה חשה נינוחות המבטיחה כי האישה תמשיך לשכב אחרי המשגל, דבר המונע את בריחת הזרע החוצה ומקדם את תהליך ההפריה | ||
| + | * שחרור אוקסיטוצין והורמון אנטי דיורטי, נוגד השתנה (ADH {{כ}},AntiDiuretic Hormone) בזמן האורגזמה משפר את תנועתיות הרחם והחצוצרות וכך מסייע במעבר הזרע לחצוצרות. כמו כן, ADH מונע השתנה ולכן מונע דליפת זרע מחוץ לנרתיק | ||
| + | |||
| + | ==המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה== | ||
| + | ===התכווצויות הנרתיק, פי הטבעת והרחם=== | ||
| + | בזמן האורגזמה חלות באישה התכווצויות במשטח האורגזמי (השליש התחתון של הנרתיק), בפי הטבעת ובשרירי הרחם. שרירי הרחם מתכווצים אחרונים לקראת סיום האורגזמה. לעתים, האישה חשה את האורגזמה 4-2 שניות טרם תחילת ההתכווצויות. | ||
| + | מדובר ב-15-3 התכווצויות בתדירות של 0.8 שניות ובעצמה הולכת ויורדת (תרשים מספר 1). ככל שהאורגזמה חזקה יותר כך התכווצויות רבות יותר ונמשכות יותר זמן. דבר זה מסביר את השונות הקיימת בין אורגזמה לאורגזמה ובין אישה לאישה. <br /> | ||
| + | מבחינת המשמעות הביולוגית של האורגזמה נמצא כי היא משפרת את תקינות הנרתיק על ידי הפעלת שרירי רצפת האגן והגברת זרימת הדם לנרתיק. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קובץ:אורגזמה1.png|ממוזער|מרכז|600px|תרשים מס' 1 - התכווצות שרירי הנרתיק בזמן אורגזמה]] | ||
| + | |||
| + | ===המסלולים העצביים המעורבים ביצירת אורגזמה באישה=== | ||
| + | |||
| + | המסלולים העצביים המעורבים ביצירת אורגזמה כוללים עצבוב חישתי (Sensory) ותנועתי (Motor), היקפי (Peripheral) ומרכזי (Central). | ||
| + | |||
| + | ====העצבוב החישתי המעורב ביצירת אורגזמה==== | ||
| + | |||
| + | התרחשות אורגזמה קשורה בעצבוב חישתי רחב ומגוון, הכולל אמצעי חישה רבים ומסלולים עצביים שונים: | ||
| + | * גירוי רגשי במוח | ||
| + | * גירויי ראייה עוברים דרך עצב הראייה למוח | ||
| + | * גירויי ריח עוברים דרך עצב ההרחה למוח | ||
| + | * גירוי השדיים עובר דרך עצבים היקפיים לחלק הגבי של חוט השדרה ומשם מגיע למוח | ||
| + | * גירוי של הדגדגן עובר דרך עצב הפודנדל (Pudendal nerve) לעצבוב סקרלי (Sacral), לחוט השדרה ומשם מגיע למוח | ||
| + | * גירוי נרתיקי עובר דרך עצב האגן (Pelvic nerve) [ואולי גם דרך העצב העשירי (ואגוס, Vagus nerveׂ)] לחוט השדרה ומשם מגיע למוח | ||
| + | |||
| + | ====העצבוב התנועתי המעורב ביצירת אורגזמה==== | ||
| + | |||
| + | העצבוב המוטורי המעורב ביצירת אורגזמה מורכב ממספר מסלולים עצביים: | ||
| + | * עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחלופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב פראסימפטטי (Parasympathetic){{כ}} (S2-4) המעצבב את המקלעת הפלבית (Pelvic plexus) ממנה יוצאים שניי מסלולים עצביים: | ||
| + | ** העצב הקברנוזי (Cavernous nerve) אשר גורם לעלייה בזרימת הדם ברקמה הספוגית ולזקפה של הדגדגן | ||
| + | ** עצבוב היקפי אשר גורם להגברת ההפרשה מבלוטות סקין (Paraurethral glands ,{{כ}}Skene's glands) ובלוטות ברטולין ׁ(Bartholin's glandׂ) | ||
| + | * עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחלופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב סימפטטי (Sympthetic){{כ}} (T10-L2) המעצבב את המקלעת הפלבית ואת העצב ההיפוגסטרי (Hypogastric nerve) היוצא ממנה. העצב ההיפוגסטרי משפיע על כלי הדם בנרתיק וגורם לסיכוך הנרתיק | ||
| + | * עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה. עצבוב זה גורם להפעלת העצבוב השדרתי 4-S2 והעצב הפודנדלי. העצב הפודנדלי גורם לשרירי רצפת האגן להתכווץ בזמן אורגזמה | ||
| + | * עירור של ההיפותלמוס גורם שחרור אוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח האחורית, המביא להתכווצות הרחם בזמן אורגזמה. כמו כן הורמונים שחלתיים משפיעים על ההיפותלמוס ועל הציר בלוטת יותרת המוח-שחלתי | ||
| + | |||
| + | ====שינויים בפעילות המוח בזמן אורגזמה==== | ||
| + | |||
| + | ישנן מספר תיאוריות ומחקרים בנושא השינויים בפעילות מוח האישה בזמן אורגזמה. | ||
| + | על פי התאוריה של דוידסון משנת 1980, במוח יש מרכז אורגזמה אשר קשור לקליפת המוח ולשרירי רצפת האגן. מרכז זה עובר הפעלה וגורם לכיווץ של שרירים משורטטים הגורמים לתחושת אורגזמה ולמצב של טשטוש הכרה. הפעלת המרכז גורמת גם לכיווץ שרירי הרחם החלקים ועל ידי כך לסיום שלב ההתעוררות המינית{{הערה|שם=הערה2|Davidson JM: The psychobiology of sexual experience. In Davidson JM, Davidson RJ: 'The psychobiology of consciousness .NY: Plenum Press 1980}}. | ||
| + | |||
| + | '''דיכוי אזורים מסוימים במוח בזמן האורגזמה''' | ||
| + | |||
| + | עבודה שבוצעה בשנת 2006{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Regional cerebral blood flow changes associated with clitorally induced orgasm in healthy women: Georgiadis JR, Kortekaas R, Kuipers R, Nieuwenburg A, Pruim J, Rein-ders AA, Holstege G Eur J Neurosci. 2006 Dec;}} ניסתה לשפוך אור על התהליכים המתרחשים במוח האישה בזמן אורגזמה. | ||
| + | |||
| + | בעבודה זו בוצעו סריקות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (Positron Emission Tomography, [[PET]]) ב-12 נשים במהלך אורגזמה שאותה חוו דרך גירוי של הדגדגן על ידי בני זוגן. נמצא שבזמן אורגזמה, חלקים שלמים במוח האישה נמצאים במצב של פעילות ירודה. בסריקות המוח של נשים אלו עלו הממצאים הבאים: | ||
| + | * נמצאה ירידה בפעילות קליפת המוח הצדדי האורביטו-מצחי (Lateral-orbitofrontal cortexׂ) האחראית על שליטה עצמית | ||
| + | * נמצאה ירידה בפעילות קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית (Dorsolatera-prefrontal cortex) האחראית על מוסר ושיפוט חברתי | ||
| + | * נמצאה ירידה בפעילות האמיגדלה (Amygdala) המצביעה על הורדת סף הערנות | ||
| + | |||
| + | חשוב לציין שבניגוד לנשים, בגברים יש פחות דיכוי של אזורי המוח בזמן אורגזמה.<br /> | ||
| − | + | '''עירור אזורים מסוימים במוח בזמן האורגזמה''' | |
| − | = | + | עבודה נוספת בנושא הפעילות המוחית של האישה בזמן אורגזמה נעשתה על ידי Komisaruk-Whipple והעלתה ממצאים שונים. בעבודה זו נבדקו חמש נשים עם פגיעה בעמוד השדרה אשר הגיעו לאורגזמה נרתיקית עמוקה דרך גירוי צוואר הרחם. בנשים אלו נבדקה רמת הפעילות של אזורים שונים במוח באמצעות דימות. העבודה העלתה את הממצאים הבאים: |
| + | * נמצא עירור של המערכת הלימבית (Limbic system) הכוללת את האמיגדלה וההיפותלמוס. עירור ההיפותלמוס גורם לשחרור האוקסיטוצין- הורמון האהבה והקשר{{הערה|שם=הערה4|Functional MRI of the brain during orgasm in women: Komisaruk BR, Whipple B. Annu Rev Sex Res. 2005}} | ||
| + | * נמצא עירור של גרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) האחראי על תחושת התגמול וההנאה | ||
| + | * נמצא עירור של קליפת המוח המצחית בפיתול החגורה (Cingulate cortex) והאינסולה (Insular cortex). אזורי מוח אלו אחראיים לקשרי אהבה | ||
| − | + | ממצאים אלו מצביעים על הקשר בין אורגזמה ורגשות אהבה לבן הזוג. | |
| − | + | ==אורגזמה אמתית ואורגזמה מזויפת== | |
| − | = | + | סקרים בעיתונות העממית מציינים כי כ-95 אחוזים מהנשים מזייפות אורגזמה לפחות פעם אחת בחייהן. קיים קושי בהוכחת האורגזמה מבחינה פיזיולוגית, אך ישנם כמה ממצאים המאפיינים אותה: |
| + | * בזמן האורגזמה קיימות התכווצויות של שרירי הנרתיק, הרחם ופי הטבעת | ||
| + | * בתום האורגזמה נצפית עלייה במשרעת הדופק הנרתיקי (VPA- Vaginal Pulse Amplitude) בדופלר של כלי הדם בנרתיק | ||
| + | * בתום האורגזמה ישנה עלייה ברמות ה[[פרולקטין]] (Prolactin) בדם. למעשה העלייה ברמות הפרולקטין בדם היא ההוכחה היחידה שאישה הגיעה לאורגזמה {{הערה|שם=הערה1}}. זאת ועוד, נמצא כי רמת הפרולקטין גבוהה פי 400 לאחר אורגזמה בזמן משגל מאשר באורגזמה לאחר אוננות. דבר זה מצביע על תחושת הנאה גבוהה יותר מאורגזמה שבמשגל לעומת אורגזמה מאוננות. רמה זו נשארת גבוהה בדם כשעה לאחר האורגזמה{{הערה|שם=הערה5|The post-orgasmic prolactin increase following intercourse is greater than following masturbation and suggests greater satiety: Brody S, Kruger TH Biol.Psycho.2006}}. כמו כן בגברים עלייה ברמות פרולקטין גורמת ליצירת תקופה של אדישות מינית ולא ברור מדוע הדבר לא קורה גם בנשים | ||
| − | + | ==משמעות כריתת צוואר רחם מבחינת התפקוד המיני ומימוש אורגזמה== | |
| − | + | שאלות המטרידות רופאי-נשים רבים בנושא כריתת צוואר הרחם והתפקוד המיני הן: | |
| − | + | * מהי משמעותה של כריתת צוואר הרחם מבחינת התפקוד המיני ומימוש אורגזמה לאחר הניתוח? | |
| + | * האם יש עדיפות לכריתת רחם תת-שלמה? | ||
| − | + | מספר עבודות שבוצעו עזרו לשפוך אור בנושא זה. נמצא כי כריתת רחם שלמה לעומת כריתת רחם עם שימור הצוואר לא משנה את התגובה מינית באישה בריאה. Gimbel .H השווה בשתי עבודות בין תפקוד מיני בנשים שעברו כריתת רחם שלמה לעומת תפקוד המיני של נשים שעברו כריתה רחם תת-שלמה. בעבודות אלו, לא נמצא הבדל משמעותי ברמת התפקוד המיני בין שתי קבוצות הנשים לאחר הניתוח{{הערה|שם=הערה7|Total versus subtotal hysterectomy: an observational study with one-year follow-up: | |
| + | Gimbel H, Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2005}}{{הערה|שם=הערה8|Total or STH for benign uterine disease? a met-analysis Gimbel H. Acta Obstet Gynecol Scand. 2007}}.{{כ}}<br /> | ||
| + | עם זאת, נמצא כי ישנה חשיבות מסוימת לשלמותו של צוואר הרחם בתפקוד המיני ובאורגזמה באישה, אך חשיבות זו אינה בעלת משמעות קלינית באישה בריאה שלא סובלת מפגיעות עצביות. בבדיקה של נשים עם פגיעה בחוט השדרה נמצא כי הן מצליחות לחוות אורגזמה דרך גירוי של צוואר הרחם. בנשים אלו נמצא שעצב הואגוס משמש מעקף לעצבי חוט השדרה בגירוי צוואר הרחם והנרתיק, הפעלה של עצב זה יכולה לגרום לשיכוך [[כאב]] ולאורגזמה{{הערה|שם=הערה6|Functional MRI of the brain during orgasm in women. Komisaruk BR, Whipple B Annu Rev Sex Res. 2005}} | ||
| − | + | ==האורגזמה הנרתיקית והאורגזמה הדגדגנית== | |
| − | + | קיימות אגדות רבות והתייחסויות חברתיות שונות בנושא האורגזמה הנרתיקית והדגדגנית. האורגזמה הנרתיקית מצטיירת כאמתית יותר, נחשקת יותר וקשה יותר להשגה. לעומתה האורגזמה הדגדגנית מצטיירת כזמינה יותר, קלה יותר והיא פחות מוערכת על ידי הנשים ובני זוגן. <br /> אורגזמה דגדגנית היא חזקה, ממוקדת, חדה ומספקת בעוד שאורגזמה נרתיקית היא ממושכת יותר, מספקת יותר מבחינה פסיכולוגית, מפושטת ומלווה בתחושה של פעימות. <br /> | |
| + | פרויד האמין שאישה החווה אורגזמה נרתיקית היא בעלת אישיות בוגרת ובשלה, בעוד שזו המגיעה לאורגזמה דגדגנית היא ילדותית ולא בשלה, אך ידוע כי כ-70 אחוזים מהנשים זקוקות לגירוי של הדגדגן (באופן ישיר או עקיף בזמן משגל) על מנת לממש אורגזמה. | ||
| − | + | ===מבנה הדגדגן=== | |
| − | = | + | בשנת 2005 חקרה הלן או׳קונל את מבנה הדגדגן. באמצעות ביצוע חתכים אנטומיים בגוויות של נשים ניתן היה להגדיר את מבנהו ומיקומו האנטומי (תרשים מספר 2). |
| + | נמצא כי הדגדגן הוא איבר תלת ממדי הזהה במבנה הרקמתי שלו לפין הגברי ולא נופל ממנו בגודלו. הדגדגן ממוקם בסמוך לפתח השופכה ולפתח הנרתיק והוא בנוי מרקמה ספוגית זקיפה. הוא בנוי מצורת V הפוך, אשר בקודקודו נמצא ראש הדגדגן ממנו יוצאות שתי רגליים. ראש הדגדגן הוא החלק היחידי בדגדגן הנראה חיצונית, הוא נמצא במרכז ומהווה רקמה עצבית צפופה. הוא החלק היחיד בדגדגן שלא עובר זקפה בזמן גירוי מיני. "רגלי הדגדגן" (Clitoral crura) מורכבות מזוג גופים מחילתיים (Corpus cavernosum) העשירים בכלי דם. העצבוב של הדגדגן הוא עשיר ועבה (2 מילימטר) ומקורו בעצב הפודנדל. כמו כן ישנו גם עצבוב של המערכת הבלתי-רצונית אך קשה לזהות אותו בחתכי גוויות כי הוא דק מאוד{{הערה|שם=הערה10|Anatomy of the clitoris: O'Connell .HE J Urol. 2005}}. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קובץ:אורגזמה2.png|ממוזער|מרכז|400px|תרשים מס' 2 - מבנה הדגדגן]] | |
| − | + | ===צפיפות העצבים בנרתיק ובדגדגן=== | |
| − | + | בשנת 2006 .Pauls R ביצע עבודה בנושא האנטומיה של הנרתיק. בעבודתו הוא ביצע ב-21 נשים 110 חתכי רקמות שנלקחו מהנרתיק [קדמי ואחורי, פרוקסימלי (Proximal) ודיסטלי (Distal)] מכיפות הנרתיק ומצוואר הרחם. הוא מצא שבחתכי רקמה מאזורים שונים בנרתיק לא היה הבדל בצפיפות תאי עצב{{הערה|שם=הערה11|A prospective study examining the anatomic distribution of nerve density in the human vagina. :Pauls R. j. sex.med.2006}}. למעשה, החלק הדיסטלי בקיר הקדמי של הנרתיק מורכב מאזור ארוגני ורקמה ספוגית, המהווים חלק מהמשטח האורגזמי והמשך של רקמת הדגדגן. | |
| − | + | ===מחקרים ועבודות בנושא האורגזמה הנרתיקית והדגדנית=== | |
| − | == | + | ====כיצד נתפסת האורגזמה הנרתיקית והדגדגנית בעיני נשים==== |
| − | + | בשנת 2004 Schober בדק את ההערכה העצמית של נשים בנושא איברי המין והגירוי המיני. רוב הנשים דיווחו כי האורגזמה הקלה והעצמתית ביותר מושגת על ידי גירוי של הדגדגן וסביבתו. הן תיארו פחות רגישות של הנרתיק בהשוואה לדגדגן {{הערה|שם=הערה9|Self-assessment of genital anatomy, sexual sensitivity and function in women: implica- tions for genitoplasty: Schober JM, Meyer-Bahlburg HF, Ransley PG. BJU Int. sep.2004}}. | |
| − | + | ====עובי המחיצה האורטרו-וגינלית ואורגזמה נרתיקית==== | |
| − | == | + | Gravina R {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Measurement of the thickness of the urethrovaginal space in women with or without vaginal orgasm: Gravina GL j.sexual med. 2008}} ביצע בעבודתו בדיקת על-קול (Ultrasound) בעשרים נשים, בהן נמדד עובי המחיצה האורטרו-וגינלית (Urogenital septum) המרכיבה חלק מהמשטח האורגזמי. בבדיקה זו נמצאה התאמה בין היכולת לממש אורגזמה נרתיקית לבין עובי המחיצה ובמיוחד עובי המחיצה באזור הדיסטלי. הדבר מסביר מדוע נשים מסוימות מגיעות לאורגזמה נרתיקית בקלות רבה יותר מאחרות. |
| − | + | ||
| − | [[קובץ: | + | ===נקודת ה-G ושפיכה נשית=== |
| + | |||
| + | לא הוגדרה נקודת G{{כ}} (Gräfenberg spot) מבחינה אנטומית ולא נמצא ריכוז יתר של עצבים באזור המתואר כנקודת G (תרשים מספר 3). | ||
| + | עם זאת ישנה סברה שישנה נקודה כזאת העשירה בתאי עצב וגירוי שלה עשוי לגרום לתופעה המכונה "שפיכה נשית". | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קובץ:אורגזמה3.png|ממוזער|מרכז|400px|תרשים מס' 3 - נקודת ה-G]] | ||
| + | |||
| + | ====הקשר בין נקודת ה-G ושפיכה נשית==== | ||
| + | |||
| + | 1,200 נשים מילאו שאלונים בנושא שפיכה נשית בזמן אורגזמה. 40 אחוזים מהנשים דיווחו על שפיכה בזמן אורגזמה. מתוך הנשים שדיווחו כי הקיר הקדמי של הנרתיק היא הנקודה הרגישה שלהן 82 אחוזים תיארו גם שפיכה בזמן אורגזמה{{הערה|שם=הערה13|Female ejaculation: perceived origins, the Grafenberg spot/area, and sexual responsiveness: Darling CA, Davidson JK Sr, Conway-Welch C. Arch Sex Behav. 1990 Feb}}. | ||
| + | |||
| + | ====ההבדל בין שפיכה נשית לבריחת שתן באורגזמה==== | ||
| + | ישנה סברה הגורסת כי הפרשה רבה של נוזל מהנרתיק בזמן אורגזמה עלולה להתרחש עקב בריחת שתן (Coital incontinence) ולא עקב שפיכה נשית של ממש מבלוטות סקין של הנרתיק. בנשים שסובלות מ[[בריחת שתן]] נמצאה בריחת שתן הנובעת מלחץ (Genuine Stress Incontinence, GSIׂ) ב-92 אחוזים מהן.{{הערה|שם=הערה16|Urinary leakage during coitus in women: Moran PA, Dwyer PL, Ziccone SP. J Obstet Gynaecol. 1999}}. ממצאים אלו תומכים באפשרות ששפיכה נשית היא למעשה בריחת שתן. עם זאת מספר עבודות שנעשו מצאו תמיכה מדעית לקיומה של שפיכה נשית מבלוטות סקין: | ||
| + | * עבודה שנעשתה מצאה כי בקרב חלק מהנשים המתארות שפיכה נשית, בהפרשה ישנו פוספטאז-חומצי (Acid phosphatase) (המופרש מבלוטות סקין שבנרתיק) ולא מרכיבי שתן. דבר זה מצביע על כך שלא מדובר בבריחת שתן אלא שפיכה של ממש | ||
| + | * בעבודה של Cartwright{{כ}} (2007) נבדקו נשים המתארות שפיכה בזמן אורגזמה. בנשים אלו בוצע בירור לתפקודי שלפוחית השתן והשופכה (Urodynamic testing), אשר נמצא תקין ושלל בריחת שתן{{הערה|שם=הערה14|Do women with female ejaculation have detrusor overactivity? Cartwright R, Elvy S, Cardozo L. j. Sex. Med. 2007}} | ||
| + | * .Wimpissinger F{{כ}} (2007) בדק בעבודתו נשים עם שפיכה אורגזמית. בעבודה זו, בירור [[אולטראסאונד]] (Ultrasound), אורטרוסקופיה (Uretroscopia) ופרמטרים ביוכימיים אישרו שפיכה שאיננה שתן אלא מבלוטת סקין {{הערה|שם=הערה15|The female prostate revisited: perineal ultrasound and biochemical studies of female ejaculate: Wimpissinger F, Stifter K, Grin W, Stackl W. J Sex Med 2007}} <br /> | ||
| + | לסיכום, בריחת שתן עלולה להיחשב בטעות כשפיכה נשית. עם זאת עשויה להיות בנשים גם שפיכה נשית של ממש כתוצאה מהפרשה של בלוטות סקין. | ||
| − | + | ==חשיבות האורגזמה בעיני נשים== | |
| − | + | התפישה הכוללנית גורסת כי לנשים חשובים יותר הקרבה הרגשית והמיזוג הגופני מאשר חווית האורגזמה. זאת בניגוד לגברים שהם ממוקדי מטרה. עם זאת, עבודות משנת 1994 הראו כי כ-43.3 אחוזים מהנשים ציינו שמין ללא אורגזמה לא מספק אותן. סביר להניח שבעידן השחרור המיני האחוזים אף גדולים יותר{{הערה|שם=הערה17|"Sexual Behavior in Britain" Wellings K.et Al London.Penguin Books.1994}}. | |
| + | |||
| + | ==גורמים המשפיעים על יכולת האישה לממש אורגזמה== | ||
| − | + | 20 אחוזים מן הנשים עדיין מתקשות לממש אורגזמה והן מקוות למצוא פתרון קל וזמין כמו תרופה או טכניקה שיפתרו את מצוקתן. נמצא כי היכולת של האישה לממש אורגזמה קשורה גם בשיוך התרבותי של אותה אישה. כך נמצא, כי יותר נשים מצליחות לממש אורגזמה בתרבויות המאפשרות חופש מיני מאשר בתרבויות בהן יש דיכוי מיני. נמצאו עוד גורמים המשפיעים על יכולת האישה לממש אורגזמה, אלו כוללים: | |
| + | * גיל | ||
| + | * מצב כלכלי-חברתי | ||
| + | * דת | ||
| + | * אישיות | ||
| + | * קשר זוגי | ||
| − | + | ==התייחסות חברתית== | |
| − | + | ההתייחסות החברתית לאורגזמה של האישה עברה מהפך במאה האחרונה, עם הופעת המחקרים של פרויד, קינסי, מאסטרס, ג'והנסון ושר הייט. אורגזמה היא בעלת משמעות רגשית, ביולוגית וחברתית. אורגזמה חשובה לתהליך ההפריה, להעמקת הקרבה עם בן הזוג והיא חלק חשוב מהמגע המיני. למרות מחקרים ועבודות שנעשו בנושא, עבור חוקרים רבים האורגזמה הנשית מהווה עדיין חידה. שאלות רבות נותרו לא פתורות בנושא האורגזמה ויש מקום למחקר עתידי מקיף. | |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 82: | שורה 183: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | ||
| − | * [http://themedical.co.il/Article.aspx? | + | * [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=2&s=2&id=1916 אורגזמה - אמת ומיתוסים], TheMEDICAL |
| − | + | {{ייחוס| המידע נכתב ע"י ד"ר ליאורה אברמוב, המרפאה לטיפול מיני, בית החולים ליולדות ליס, המרכז הרפואי תל אביב}} | |
| − | |||
| − | {{ייחוס| | ||
| − | |||
<center>'''פורסם בכתב העת Medicine, ינואר, גיליון מס' 8 (גינקולוגיה), TheMEDICAL '''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת Medicine, ינואר, גיליון מס' 8 (גינקולוגיה), TheMEDICAL '''</center> | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה: בריאות מינית]] | [[קטגוריה: בריאות מינית]] | ||
| − | [[קטגוריה:Themedical | + | [[קטגוריה:Themedical]] |
| + | [[קטגוריה:גינקולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:00, 18 בינואר 2021
| אורגזמה נשית | ||
|---|---|---|
| Female orgasm | ||
| יוצר הערך | ד"ר ליאורה אברמוב
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעות בתפקוד המיני
אורגזמה (Orgasm) באישה היא תחושת שיא מגוונת וחולפת של הנאה עצומה. תחושה זו יוצרת מצב של ערפול הכרה ומלווה לרוב בהתכווצויות מקוצבות ובלתי רצוניות של השרירים המשורטטים ברצפת האגן, שריר הרחם וסוגר פי הטבעת. האורגזמה מסיימת את תחושת הגירוי המיני והגודש בכלי הדם (לעתים באופן חלקי בלבד) ומלווה בתחושה טובה ובסיפוק[1].
ההבדל בין אורגזמה נשית לאורגזמה גברית
המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה ותחושת הסיפוק שמלווה אותה דומים מאוד בין הגבר לאישה. עם זאת קיימים מספר הבדלים חשובים:
- גבר לרוב מעוניין למשוך את הזמן עד לאורגזמה כמה שיותר, בעוד שהאישה תשאף לממש את האורגזמה כמה שיותר מהר
- אישה יכולה לחוות מספר אורגזמות בפרק זמן קצר בשונה מגבר
- אישה יכולה לממש אורגזמה ממושכת להבדיל מהגבר
- באישה, עם הפסקת הגירוי האורגזמה תיפסק, בעוד שגבר המגיע לשלב האל-חזור באורגזמה אינו יכול לעצור את התהליך גם אם הגירוי ייפסק
- ישנו שוני פיזיולוגי בצורת ההתכווצות של שרירי רצפת אגן בין הגבר לאישה
- האורגזמה של האישה אינה הכרחית לתהליך הרבייה, בעוד שהאורגזמה של הגבר הכרחית לתהליך זה שכן בזמן האורגזמה יש שפיכה של נוזל הזרע
המשמעות הרגשית של אורגזמה מבחינה אבולוציונית
מבחינה רגשית, האורגזמה באישה דרושה ליצירת אובדן גבולות פיזי ומיזוג גופני והיא מהווה סמן לסיום המשגל אשר מתגמל את האישה בהנאה עצומה. תגמול זה גורם לאישה לרצות להמשיך לקיים יחסי מין למרות הסכנה האפשרית שבכניסה להריון ובהידבקות במחלות מין. עקב הקושי הרב של האישה לממש אורגזמה, כשאורגזמה מתרחשת, האישה חשה קרבה רגשית ניכרת אל הגבר שעמה. תחושת הקרבה הרגשית מושפעת גם משחרור ההורמון אוקסיטוצין (Oxytocin) מההיפותלמוס (Hypothalamus) שרמתו עולה פי ארבע בזמן אורגזמה. סוברים כי הקרבה הרגשית שהאישה חשה לגבר שעמה מסייעת לה בבחירת בן הזוג.
חשיבות האורגזמה לתהליך ההפריה
ישנן מספר תיאוריות המסבירות כיצד אורגזמה תורמת לתהליך הפריה:
- בזמן אורגזמה חל שחרור של ה-Vaginal tenting, קרי התרוממות הרחם באגן הקטן ויישור צוואר הרחם בנרתיק. דבר זה מאפשר למאגר הזרע הנמצא בכיפת הנרתיק להיכנס לצוואר הרחם
- האורגזמה באישה מעצימה את הגירוי המיני של הגבר וכך מבטיחה את השפיכה של הגבר, קרי שחרור הזרע
- בתום האורגזמה האישה חשה נינוחות המבטיחה כי האישה תמשיך לשכב אחרי המשגל, דבר המונע את בריחת הזרע החוצה ומקדם את תהליך ההפריה
- שחרור אוקסיטוצין והורמון אנטי דיורטי, נוגד השתנה (ADH ,AntiDiuretic Hormone) בזמן האורגזמה משפר את תנועתיות הרחם והחצוצרות וכך מסייע במעבר הזרע לחצוצרות. כמו כן, ADH מונע השתנה ולכן מונע דליפת זרע מחוץ לנרתיק
המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה
התכווצויות הנרתיק, פי הטבעת והרחם
בזמן האורגזמה חלות באישה התכווצויות במשטח האורגזמי (השליש התחתון של הנרתיק), בפי הטבעת ובשרירי הרחם. שרירי הרחם מתכווצים אחרונים לקראת סיום האורגזמה. לעתים, האישה חשה את האורגזמה 4-2 שניות טרם תחילת ההתכווצויות.
מדובר ב-15-3 התכווצויות בתדירות של 0.8 שניות ובעצמה הולכת ויורדת (תרשים מספר 1). ככל שהאורגזמה חזקה יותר כך התכווצויות רבות יותר ונמשכות יותר זמן. דבר זה מסביר את השונות הקיימת בין אורגזמה לאורגזמה ובין אישה לאישה.
מבחינת המשמעות הביולוגית של האורגזמה נמצא כי היא משפרת את תקינות הנרתיק על ידי הפעלת שרירי רצפת האגן והגברת זרימת הדם לנרתיק.
המסלולים העצביים המעורבים ביצירת אורגזמה באישה
המסלולים העצביים המעורבים ביצירת אורגזמה כוללים עצבוב חישתי (Sensory) ותנועתי (Motor), היקפי (Peripheral) ומרכזי (Central).
העצבוב החישתי המעורב ביצירת אורגזמה
התרחשות אורגזמה קשורה בעצבוב חישתי רחב ומגוון, הכולל אמצעי חישה רבים ומסלולים עצביים שונים:
- גירוי רגשי במוח
- גירויי ראייה עוברים דרך עצב הראייה למוח
- גירויי ריח עוברים דרך עצב ההרחה למוח
- גירוי השדיים עובר דרך עצבים היקפיים לחלק הגבי של חוט השדרה ומשם מגיע למוח
- גירוי של הדגדגן עובר דרך עצב הפודנדל (Pudendal nerve) לעצבוב סקרלי (Sacral), לחוט השדרה ומשם מגיע למוח
- גירוי נרתיקי עובר דרך עצב האגן (Pelvic nerve) [ואולי גם דרך העצב העשירי (ואגוס, Vagus nerveׂ)] לחוט השדרה ומשם מגיע למוח
העצבוב התנועתי המעורב ביצירת אורגזמה
העצבוב המוטורי המעורב ביצירת אורגזמה מורכב ממספר מסלולים עצביים:
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחלופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב פראסימפטטי (Parasympathetic) (S2-4) המעצבב את המקלעת הפלבית (Pelvic plexus) ממנה יוצאים שניי מסלולים עצביים:
- העצב הקברנוזי (Cavernous nerve) אשר גורם לעלייה בזרימת הדם ברקמה הספוגית ולזקפה של הדגדגן
- עצבוב היקפי אשר גורם להגברת ההפרשה מבלוטות סקין (Paraurethral glands ,Skene's glands) ובלוטות ברטולין ׁ(Bartholin's glandׂ)
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחלופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב סימפטטי (Sympthetic) (T10-L2) המעצבב את המקלעת הפלבית ואת העצב ההיפוגסטרי (Hypogastric nerve) היוצא ממנה. העצב ההיפוגסטרי משפיע על כלי הדם בנרתיק וגורם לסיכוך הנרתיק
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה. עצבוב זה גורם להפעלת העצבוב השדרתי 4-S2 והעצב הפודנדלי. העצב הפודנדלי גורם לשרירי רצפת האגן להתכווץ בזמן אורגזמה
- עירור של ההיפותלמוס גורם שחרור אוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח האחורית, המביא להתכווצות הרחם בזמן אורגזמה. כמו כן הורמונים שחלתיים משפיעים על ההיפותלמוס ועל הציר בלוטת יותרת המוח-שחלתי
שינויים בפעילות המוח בזמן אורגזמה
ישנן מספר תיאוריות ומחקרים בנושא השינויים בפעילות מוח האישה בזמן אורגזמה. על פי התאוריה של דוידסון משנת 1980, במוח יש מרכז אורגזמה אשר קשור לקליפת המוח ולשרירי רצפת האגן. מרכז זה עובר הפעלה וגורם לכיווץ של שרירים משורטטים הגורמים לתחושת אורגזמה ולמצב של טשטוש הכרה. הפעלת המרכז גורמת גם לכיווץ שרירי הרחם החלקים ועל ידי כך לסיום שלב ההתעוררות המינית[2].
דיכוי אזורים מסוימים במוח בזמן האורגזמה
עבודה שבוצעה בשנת 2006[3] ניסתה לשפוך אור על התהליכים המתרחשים במוח האישה בזמן אורגזמה.
בעבודה זו בוצעו סריקות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (Positron Emission Tomography, PET) ב-12 נשים במהלך אורגזמה שאותה חוו דרך גירוי של הדגדגן על ידי בני זוגן. נמצא שבזמן אורגזמה, חלקים שלמים במוח האישה נמצאים במצב של פעילות ירודה. בסריקות המוח של נשים אלו עלו הממצאים הבאים:
- נמצאה ירידה בפעילות קליפת המוח הצדדי האורביטו-מצחי (Lateral-orbitofrontal cortexׂ) האחראית על שליטה עצמית
- נמצאה ירידה בפעילות קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית (Dorsolatera-prefrontal cortex) האחראית על מוסר ושיפוט חברתי
- נמצאה ירידה בפעילות האמיגדלה (Amygdala) המצביעה על הורדת סף הערנות
חשוב לציין שבניגוד לנשים, בגברים יש פחות דיכוי של אזורי המוח בזמן אורגזמה.
עירור אזורים מסוימים במוח בזמן האורגזמה
עבודה נוספת בנושא הפעילות המוחית של האישה בזמן אורגזמה נעשתה על ידי Komisaruk-Whipple והעלתה ממצאים שונים. בעבודה זו נבדקו חמש נשים עם פגיעה בעמוד השדרה אשר הגיעו לאורגזמה נרתיקית עמוקה דרך גירוי צוואר הרחם. בנשים אלו נבדקה רמת הפעילות של אזורים שונים במוח באמצעות דימות. העבודה העלתה את הממצאים הבאים:
- נמצא עירור של המערכת הלימבית (Limbic system) הכוללת את האמיגדלה וההיפותלמוס. עירור ההיפותלמוס גורם לשחרור האוקסיטוצין- הורמון האהבה והקשר[4]
- נמצא עירור של גרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) האחראי על תחושת התגמול וההנאה
- נמצא עירור של קליפת המוח המצחית בפיתול החגורה (Cingulate cortex) והאינסולה (Insular cortex). אזורי מוח אלו אחראיים לקשרי אהבה
ממצאים אלו מצביעים על הקשר בין אורגזמה ורגשות אהבה לבן הזוג.
אורגזמה אמתית ואורגזמה מזויפת
סקרים בעיתונות העממית מציינים כי כ-95 אחוזים מהנשים מזייפות אורגזמה לפחות פעם אחת בחייהן. קיים קושי בהוכחת האורגזמה מבחינה פיזיולוגית, אך ישנם כמה ממצאים המאפיינים אותה:
- בזמן האורגזמה קיימות התכווצויות של שרירי הנרתיק, הרחם ופי הטבעת
- בתום האורגזמה נצפית עלייה במשרעת הדופק הנרתיקי (VPA- Vaginal Pulse Amplitude) בדופלר של כלי הדם בנרתיק
- בתום האורגזמה ישנה עלייה ברמות הפרולקטין (Prolactin) בדם. למעשה העלייה ברמות הפרולקטין בדם היא ההוכחה היחידה שאישה הגיעה לאורגזמה [1]. זאת ועוד, נמצא כי רמת הפרולקטין גבוהה פי 400 לאחר אורגזמה בזמן משגל מאשר באורגזמה לאחר אוננות. דבר זה מצביע על תחושת הנאה גבוהה יותר מאורגזמה שבמשגל לעומת אורגזמה מאוננות. רמה זו נשארת גבוהה בדם כשעה לאחר האורגזמה[5]. כמו כן בגברים עלייה ברמות פרולקטין גורמת ליצירת תקופה של אדישות מינית ולא ברור מדוע הדבר לא קורה גם בנשים
משמעות כריתת צוואר רחם מבחינת התפקוד המיני ומימוש אורגזמה
שאלות המטרידות רופאי-נשים רבים בנושא כריתת צוואר הרחם והתפקוד המיני הן:
- מהי משמעותה של כריתת צוואר הרחם מבחינת התפקוד המיני ומימוש אורגזמה לאחר הניתוח?
- האם יש עדיפות לכריתת רחם תת-שלמה?
מספר עבודות שבוצעו עזרו לשפוך אור בנושא זה. נמצא כי כריתת רחם שלמה לעומת כריתת רחם עם שימור הצוואר לא משנה את התגובה מינית באישה בריאה. Gimbel .H השווה בשתי עבודות בין תפקוד מיני בנשים שעברו כריתת רחם שלמה לעומת תפקוד המיני של נשים שעברו כריתה רחם תת-שלמה. בעבודות אלו, לא נמצא הבדל משמעותי ברמת התפקוד המיני בין שתי קבוצות הנשים לאחר הניתוח[6][7].
עם זאת, נמצא כי ישנה חשיבות מסוימת לשלמותו של צוואר הרחם בתפקוד המיני ובאורגזמה באישה, אך חשיבות זו אינה בעלת משמעות קלינית באישה בריאה שלא סובלת מפגיעות עצביות. בבדיקה של נשים עם פגיעה בחוט השדרה נמצא כי הן מצליחות לחוות אורגזמה דרך גירוי של צוואר הרחם. בנשים אלו נמצא שעצב הואגוס משמש מעקף לעצבי חוט השדרה בגירוי צוואר הרחם והנרתיק, הפעלה של עצב זה יכולה לגרום לשיכוך כאב ולאורגזמה[8]
האורגזמה הנרתיקית והאורגזמה הדגדגנית
קיימות אגדות רבות והתייחסויות חברתיות שונות בנושא האורגזמה הנרתיקית והדגדגנית. האורגזמה הנרתיקית מצטיירת כאמתית יותר, נחשקת יותר וקשה יותר להשגה. לעומתה האורגזמה הדגדגנית מצטיירת כזמינה יותר, קלה יותר והיא פחות מוערכת על ידי הנשים ובני זוגן.
אורגזמה דגדגנית היא חזקה, ממוקדת, חדה ומספקת בעוד שאורגזמה נרתיקית היא ממושכת יותר, מספקת יותר מבחינה פסיכולוגית, מפושטת ומלווה בתחושה של פעימות.
פרויד האמין שאישה החווה אורגזמה נרתיקית היא בעלת אישיות בוגרת ובשלה, בעוד שזו המגיעה לאורגזמה דגדגנית היא ילדותית ולא בשלה, אך ידוע כי כ-70 אחוזים מהנשים זקוקות לגירוי של הדגדגן (באופן ישיר או עקיף בזמן משגל) על מנת לממש אורגזמה.
מבנה הדגדגן
בשנת 2005 חקרה הלן או׳קונל את מבנה הדגדגן. באמצעות ביצוע חתכים אנטומיים בגוויות של נשים ניתן היה להגדיר את מבנהו ומיקומו האנטומי (תרשים מספר 2). נמצא כי הדגדגן הוא איבר תלת ממדי הזהה במבנה הרקמתי שלו לפין הגברי ולא נופל ממנו בגודלו. הדגדגן ממוקם בסמוך לפתח השופכה ולפתח הנרתיק והוא בנוי מרקמה ספוגית זקיפה. הוא בנוי מצורת V הפוך, אשר בקודקודו נמצא ראש הדגדגן ממנו יוצאות שתי רגליים. ראש הדגדגן הוא החלק היחידי בדגדגן הנראה חיצונית, הוא נמצא במרכז ומהווה רקמה עצבית צפופה. הוא החלק היחיד בדגדגן שלא עובר זקפה בזמן גירוי מיני. "רגלי הדגדגן" (Clitoral crura) מורכבות מזוג גופים מחילתיים (Corpus cavernosum) העשירים בכלי דם. העצבוב של הדגדגן הוא עשיר ועבה (2 מילימטר) ומקורו בעצב הפודנדל. כמו כן ישנו גם עצבוב של המערכת הבלתי-רצונית אך קשה לזהות אותו בחתכי גוויות כי הוא דק מאוד[9].
צפיפות העצבים בנרתיק ובדגדגן
בשנת 2006 .Pauls R ביצע עבודה בנושא האנטומיה של הנרתיק. בעבודתו הוא ביצע ב-21 נשים 110 חתכי רקמות שנלקחו מהנרתיק [קדמי ואחורי, פרוקסימלי (Proximal) ודיסטלי (Distal)] מכיפות הנרתיק ומצוואר הרחם. הוא מצא שבחתכי רקמה מאזורים שונים בנרתיק לא היה הבדל בצפיפות תאי עצב[10]. למעשה, החלק הדיסטלי בקיר הקדמי של הנרתיק מורכב מאזור ארוגני ורקמה ספוגית, המהווים חלק מהמשטח האורגזמי והמשך של רקמת הדגדגן.
מחקרים ועבודות בנושא האורגזמה הנרתיקית והדגדנית
כיצד נתפסת האורגזמה הנרתיקית והדגדגנית בעיני נשים
בשנת 2004 Schober בדק את ההערכה העצמית של נשים בנושא איברי המין והגירוי המיני. רוב הנשים דיווחו כי האורגזמה הקלה והעצמתית ביותר מושגת על ידי גירוי של הדגדגן וסביבתו. הן תיארו פחות רגישות של הנרתיק בהשוואה לדגדגן [11].
עובי המחיצה האורטרו-וגינלית ואורגזמה נרתיקית
Gravina R [12] ביצע בעבודתו בדיקת על-קול (Ultrasound) בעשרים נשים, בהן נמדד עובי המחיצה האורטרו-וגינלית (Urogenital septum) המרכיבה חלק מהמשטח האורגזמי. בבדיקה זו נמצאה התאמה בין היכולת לממש אורגזמה נרתיקית לבין עובי המחיצה ובמיוחד עובי המחיצה באזור הדיסטלי. הדבר מסביר מדוע נשים מסוימות מגיעות לאורגזמה נרתיקית בקלות רבה יותר מאחרות.
נקודת ה-G ושפיכה נשית
לא הוגדרה נקודת G (Gräfenberg spot) מבחינה אנטומית ולא נמצא ריכוז יתר של עצבים באזור המתואר כנקודת G (תרשים מספר 3). עם זאת ישנה סברה שישנה נקודה כזאת העשירה בתאי עצב וגירוי שלה עשוי לגרום לתופעה המכונה "שפיכה נשית".
הקשר בין נקודת ה-G ושפיכה נשית
1,200 נשים מילאו שאלונים בנושא שפיכה נשית בזמן אורגזמה. 40 אחוזים מהנשים דיווחו על שפיכה בזמן אורגזמה. מתוך הנשים שדיווחו כי הקיר הקדמי של הנרתיק היא הנקודה הרגישה שלהן 82 אחוזים תיארו גם שפיכה בזמן אורגזמה[13].
ההבדל בין שפיכה נשית לבריחת שתן באורגזמה
ישנה סברה הגורסת כי הפרשה רבה של נוזל מהנרתיק בזמן אורגזמה עלולה להתרחש עקב בריחת שתן (Coital incontinence) ולא עקב שפיכה נשית של ממש מבלוטות סקין של הנרתיק. בנשים שסובלות מבריחת שתן נמצאה בריחת שתן הנובעת מלחץ (Genuine Stress Incontinence, GSIׂ) ב-92 אחוזים מהן.[14]. ממצאים אלו תומכים באפשרות ששפיכה נשית היא למעשה בריחת שתן. עם זאת מספר עבודות שנעשו מצאו תמיכה מדעית לקיומה של שפיכה נשית מבלוטות סקין:
- עבודה שנעשתה מצאה כי בקרב חלק מהנשים המתארות שפיכה נשית, בהפרשה ישנו פוספטאז-חומצי (Acid phosphatase) (המופרש מבלוטות סקין שבנרתיק) ולא מרכיבי שתן. דבר זה מצביע על כך שלא מדובר בבריחת שתן אלא שפיכה של ממש
- בעבודה של Cartwright (2007) נבדקו נשים המתארות שפיכה בזמן אורגזמה. בנשים אלו בוצע בירור לתפקודי שלפוחית השתן והשופכה (Urodynamic testing), אשר נמצא תקין ושלל בריחת שתן[15]
- .Wimpissinger F (2007) בדק בעבודתו נשים עם שפיכה אורגזמית. בעבודה זו, בירור אולטראסאונד (Ultrasound), אורטרוסקופיה (Uretroscopia) ופרמטרים ביוכימיים אישרו שפיכה שאיננה שתן אלא מבלוטת סקין [16]
לסיכום, בריחת שתן עלולה להיחשב בטעות כשפיכה נשית. עם זאת עשויה להיות בנשים גם שפיכה נשית של ממש כתוצאה מהפרשה של בלוטות סקין.
חשיבות האורגזמה בעיני נשים
התפישה הכוללנית גורסת כי לנשים חשובים יותר הקרבה הרגשית והמיזוג הגופני מאשר חווית האורגזמה. זאת בניגוד לגברים שהם ממוקדי מטרה. עם זאת, עבודות משנת 1994 הראו כי כ-43.3 אחוזים מהנשים ציינו שמין ללא אורגזמה לא מספק אותן. סביר להניח שבעידן השחרור המיני האחוזים אף גדולים יותר[17].
גורמים המשפיעים על יכולת האישה לממש אורגזמה
20 אחוזים מן הנשים עדיין מתקשות לממש אורגזמה והן מקוות למצוא פתרון קל וזמין כמו תרופה או טכניקה שיפתרו את מצוקתן. נמצא כי היכולת של האישה לממש אורגזמה קשורה גם בשיוך התרבותי של אותה אישה. כך נמצא, כי יותר נשים מצליחות לממש אורגזמה בתרבויות המאפשרות חופש מיני מאשר בתרבויות בהן יש דיכוי מיני. נמצאו עוד גורמים המשפיעים על יכולת האישה לממש אורגזמה, אלו כוללים:
- גיל
- מצב כלכלי-חברתי
- דת
- אישיות
- קשר זוגי
התייחסות חברתית
ההתייחסות החברתית לאורגזמה של האישה עברה מהפך במאה האחרונה, עם הופעת המחקרים של פרויד, קינסי, מאסטרס, ג'והנסון ושר הייט. אורגזמה היא בעלת משמעות רגשית, ביולוגית וחברתית. אורגזמה חשובה לתהליך ההפריה, להעמקת הקרבה עם בן הזוג והיא חלק חשוב מהמגע המיני. למרות מחקרים ועבודות שנעשו בנושא, עבור חוקרים רבים האורגזמה הנשית מהווה עדיין חידה. שאלות רבות נותרו לא פתורות בנושא האורגזמה ויש מקום למחקר עתידי מקיף.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 men and women 1. Sexual Medicine - sexual dysfunctions in Women's Orgasm - C.M Metson edition 2004
- ↑ Davidson JM: The psychobiology of sexual experience. In Davidson JM, Davidson RJ: 'The psychobiology of consciousness .NY: Plenum Press 1980
- ↑ Regional cerebral blood flow changes associated with clitorally induced orgasm in healthy women: Georgiadis JR, Kortekaas R, Kuipers R, Nieuwenburg A, Pruim J, Rein-ders AA, Holstege G Eur J Neurosci. 2006 Dec;
- ↑ Functional MRI of the brain during orgasm in women: Komisaruk BR, Whipple B. Annu Rev Sex Res. 2005
- ↑ The post-orgasmic prolactin increase following intercourse is greater than following masturbation and suggests greater satiety: Brody S, Kruger TH Biol.Psycho.2006
- ↑ Total versus subtotal hysterectomy: an observational study with one-year follow-up: Gimbel H, Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2005
- ↑ Total or STH for benign uterine disease? a met-analysis Gimbel H. Acta Obstet Gynecol Scand. 2007
- ↑ Functional MRI of the brain during orgasm in women. Komisaruk BR, Whipple B Annu Rev Sex Res. 2005
- ↑ Anatomy of the clitoris: O'Connell .HE J Urol. 2005
- ↑ A prospective study examining the anatomic distribution of nerve density in the human vagina. :Pauls R. j. sex.med.2006
- ↑ Self-assessment of genital anatomy, sexual sensitivity and function in women: implica- tions for genitoplasty: Schober JM, Meyer-Bahlburg HF, Ransley PG. BJU Int. sep.2004
- ↑ Measurement of the thickness of the urethrovaginal space in women with or without vaginal orgasm: Gravina GL j.sexual med. 2008
- ↑ Female ejaculation: perceived origins, the Grafenberg spot/area, and sexual responsiveness: Darling CA, Davidson JK Sr, Conway-Welch C. Arch Sex Behav. 1990 Feb
- ↑ Urinary leakage during coitus in women: Moran PA, Dwyer PL, Ziccone SP. J Obstet Gynaecol. 1999
- ↑ Do women with female ejaculation have detrusor overactivity? Cartwright R, Elvy S, Cardozo L. j. Sex. Med. 2007
- ↑ The female prostate revisited: perineal ultrasound and biochemical studies of female ejaculate: Wimpissinger F, Stifter K, Grin W, Stackl W. J Sex Med 2007
- ↑ "Sexual Behavior in Britain" Wellings K.et Al London.Penguin Books.1994
קישורים חיצוניים
- אורגזמה - אמת ומיתוסים, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי המידע נכתב ע"י ד"ר ליאורה אברמוב, המרפאה לטיפול מיני, בית החולים ליולדות ליס, המרכז הרפואי תל אביב