כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול היריון ולידה בנשים עם סוכרת הריונית - נייר עמדה - Managing pregnancy and delivery in gestational diabetes"
מתוך ויקירפואה
| (18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{נייר עמדה גינקולוגיה | {{נייר עמדה גינקולוגיה | ||
| − | |שם נייר העמדה= נייר עמדה | + | |שם נייר העמדה= נייר עמדה 16 - ניהול היריון ולידה בנשים עם סוכרת הריונית |
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | + | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] {{ש}}החברה הישראלית לרפואת האם והעובר |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2023/07/סוכרת-הריונית.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= 11 באפריל 2008, עדכון נובמבר 2008, עדכון | + | |תאריך פרסום= 11 באפריל 2008, עדכון נובמבר 2008, עדכון אוקטובר 2013, עדכון יולי 2023 |
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך= פרופ' טל בירון-שנטל{{ש}}ד"ר חן סלע{{ש}}פרופ' רינת גבאי בן זיו{{ש}}פרופ' לירן הירש{{ש}}ד"ר דנה ויטנר{{ש}}פרופ׳ גלי פריאנטה{{ש}}ד"ר הדר רוזן |
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|סוכרת והיריון}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[לידה]]; [[סוכרת והיריון]]}} |
==הוועדה המכינה== | ==הוועדה המכינה== | ||
נייר העמדה הוכן על ידי: | נייר העמדה הוכן על ידי: | ||
| − | *ראש צוות: ד"ר יורי פרליץ, המרכז הרפואי | + | *ראש צוות: ד"ר יורי פרליץ, המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה |
*פרופ' ארנון ויז'ניצר, המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע | *פרופ' ארנון ויז'ניצר, המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע | ||
*ד"ר יריב יוגב, המרכז הרפואי ע"ש רבין, פתח תקווה | *ד"ר יריב יוגב, המרכז הרפואי ע"ש רבין, פתח תקווה | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*פרופ' משנה עידו שולט | *פרופ' משנה עידו שולט | ||
*ד"ר מיכל קובו | *ד"ר מיכל קובו | ||
| − | * | + | *ד"ר יואב ינון |
| − | + | ;עדכון 2023: | |
| − | + | *פרופ' טל בירון-שנטל | |
| − | * פרופ' טל בירון-שנטל | + | *ד"ר חן סלע |
| − | * פרופ' | + | *פרופ' רינת גבאי בן זיו |
| − | * פרופ' | + | *פרופ' לירן הירש |
| − | * ד"ר | + | *ד"ר דנה ויטנר |
| − | * | + | *פרופ׳ גלי פריאנטה |
| − | * | + | *ד"ר הדר רוזן |
| − | [[סוכרת | + | ==הקדמה== |
| + | '''[[סוכרת היריונית]]''' מוגדרת כמצב של אי-סבילות ל[[גלוקוז]] המופיע או מאובחן לראשונה במהלך ה[[היריון]]. שכיחותה של סוכרת היריונית הינה כ-4 אחוזים עד 15 אחוזים כתלות בשכיחות [[סוכרת מסוג 2]] באוכלוסייה הנתונה. סוכרת היריונית מעלה את שיעור הסיבוכים האימהיים והעובריים כגון מחלות [[יתר לחץ דם]], [[טראומה בלידה]], [[לידות מכשירניות]], [[ניתוחים קיסריים]], [[מקרוזומיה]] (Macrosomia), [[פרע כתפיים]] ו[[היפוגליקמיה ניאונטלית]]. השלכות ארוכות טווח אפשריות לנשים ההרות הן התפתחות סוכרת מסוג 2 בעתיד, ולילודים - [[השמנת יתר]] וסוכרת בצעירותם. | ||
| − | + | ;<big>'''אשר על כן עמדת האיגוד היא:'''</big> | |
| − | + | ==אבחנה (Level II)== | |
| + | בהתייחס לבדיקת גלוקוז בצום (לפחות 8 שעות) בבדיקות דם בטרימסטר הראשון: | ||
| + | *גלוקוז בצום 126 מ"ג/ד"ל (מיליגרמים/דציליטר) ומעלה - יש להתייחס כסוכרת טרום היריונית | ||
| + | *גלוקוז בצום בין 95–125 מ"ג/ד"ל - אין אחידות המלצות בספרות לגבי ההשלכות ולאופן ההתייחסות והנושא נותר שנוי במחלוקת. בנשים אלו מומלץ לבצע בשבוע 24–28 העמסת סוכר של 100 גרם ([[OGTT]] — Oral Glucose Challenge Test) ולא 50 גרם ([[GCT]] — Glucose Challenge Test) | ||
| + | *גלוקוז בצום מתחת ל 95 מ"ג/ד"ל - בדיקה תקינה | ||
| − | + | באם מתקבל ערך של 95 ומעלה מומלץ לאמת את התוצאה בבדיקה נוספת. | |
| − | + | ;אבחנת סוכרת היריונית תתבצע בשני שלבים: | |
| − | + | יש לבצע בדיקת סקר של העמסת סוכר 50 גרם (GCT) לכלל אוכלוסיית הנשים ההרות בשבועות 24–28 להיריון, ללא צורך בהנחיות צום או בדיאטה מיוחדת קודם לבדיקה. שעה לאחר שתיית 50 גרם גלוקוז תימדד רמת הגלוקוז בפלזמה. ערך של 140 מ"ג/ד"ל ומעלה ייחשב כלא תקין. במקרה זה יומלץ לבצע בהקדם האפשרי את הבדיקה האבחנתית - העמסת סוכר של 100 גרם (OGTT). בבדיקה זו, לאחר צום של 8–14 שעות יימדדו ערכי הגלוקוז בפלזמה בצום ושעה, שעתיים ושלוש שעות - לאחר ההעמסה. ערכי הגלוקוז יוגדרו כפתולוגיים כאשר הם שווים או גבוהים מ-95, 180, 155 ו-140 מ"ג/ד"ל בהתאמה. אבחנת סוכרת היריונית תיעשה אם שני ערכים יימצאו פתולוגיים בבדיקה. במקרים של ערך אחד פתולוגי וגורמי סיכון נוספים (כגון: השמנת יתר, גיל מבוגר, סוכרת בהיריון קודם או לידה בעבר מעל 4000 גרם) יש לשקול ביצוע עקומת סוכר והפנייה למרפאה להיריון בסיכון גבוה. | |
| − | + | בנשים בעלות מדד מסת גוף ([[BMI]] - Body Mass Index) טרום-הריוני גבוה מ-30 ק"ג/מ"ר (קילוגרמים/מטר רבוע), בנשים עם סוכרת היריונית בהיריונות קודמים ובנשים עם לידה בעבר של ילוד מעל 4500 גרם - יש להמליץ על ביצוע הבדיקה האבחנתית (OGTT) ללא בדיקת הסקר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | תוצאה של מעל 200 מ"ג/ד"ל ב-GCT מגדירה סוכרת היריונית ואין צורך לבצע בדיקות נוספות לאישור האבחנה. לצורך בדיקות הסקר והאבחנה (GCT, OGTT) אין להשתמש במכשירי ניטור גלוקוז ביתיים (גלוקומטר), אלא בבדיקת רמות גלוקוז בפלזמה. | |
| − | |||
| − | + | אבחון סוכרת היריונית באמצעות OGTT בספרות הרפואית מתבסס על ביצוע הבדיקה בשבועות 24–28 להיריון, ולכן בדיקה שבוצעה מחוץ לטווחים אלו אינה מהימנה באותה המידה. | |
| − | + | ==טיפול== | |
| + | הטיפול בסוכרת היריון הוכח בספרות כקשור בהפחתת הסיבוכים הפרינטליים לעומת היעדר טיפול. הטיפול בסוכרת היריונית מבוסס על דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. | ||
| − | + | ערכי הגלוקוז המקסימליים המומלצים לאיזון האישה ההרה הסוכרתית במהלך ההיריון (במ"ג/ד"ל): | |
| − | * צום בוקר | + | *צום בוקר: נמוך מ-95 |
| − | * טרום ארוחות | + | *טרום ארוחות: נמוך מ-95 |
| − | * שעה לאחר תחילת הארוחה | + | *שעה לאחר תחילת הארוחה: 140 |
| − | * שעתיים לאחר תחילת הארוחה | + | *שעתיים לאחר תחילת הארוחה: 120 |
| − | * ממוצע יומי נמוך מ-100 | + | *ממוצע יומי: נמוך מ-100 |
| − | + | המלצות לטיפול התזונתי ולפעילות גופנית תינתנה בסמוך לאבחנת הסוכרת ההיריונית. | |
| − | + | ===דיאטה מומלצת=== | |
| − | + | מומלצת התאמת דיאטה אישית לכל אישה הרה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===עקרונות הפעילות הגופנית=== | |
| + | [[פעילות גופנית]] מומלצת לכל הנשים עם סוכרת לצורך שיפור האיזון הגליקמי. יש להתאים את ההמלצה לפעילות גופנית לכל אישה הרה בנפרד בהתאם ליכולתה ולמגבלות ההיריון. | ||
| − | + | יש להתאים את ההמלצה לפעילות גופנית לכל אישה הרה בנפרד בהתאם ליכולתה ולמגבלות ההיריון. | |
| − | |||
| − | === | + | ===טיפול תרופתי=== |
| − | + | טיפול תרופתי יינתן לכל אישה הרה שאובחנה עם סוכרת היריונית אצלה רמות הגלוקוז הרצויות (כמפורט לעיל) אינן מושגות על ידי פעילות גופנית ודיאטה תוך 2–4 שבועות. | |
| − | + | סוגי התרופות השכיחות בשימוש לאיזון סוכרת היריונית: | |
| − | + | *[[אינסולין]] - מקובל להשתמש באינסולין קצר טווח, בינוני או ארוך טווח בהתאם לעקומת הסוכר. אינסולין במינונים המקובלים אינו חוצה שליה ובטיחותי לעובר | |
| + | *[[מטפורמין]] (Metformin) - ניתן להשתמש במטפורמין לאיזון סוכרת היריונית. מטפורמין חוצה את השליה, אך לא נמצא כטרטוגני (Teratogenic). ניתן לטיפול בכל שלבי ההיריון. מינון מקובל עד 850 מ"ג 3 פעמים ביממה | ||
| + | *[[גלובן]] (Gluben, Glibenclamide) - ניתן לטפל בגלובן לאיזון סוכרת היריונית. תרופה זו אינה חוצה את השליה בכמות משמעותית. ניתן לטפל בגלובן מסוף השליש הראשון. אין לתת תרופה זו בנשים הרגישות לסולפה. המינון המקובל הוא עד 20 מ"ג ליממה | ||
| − | == | + | ==מעקב ההיריון בסוכרת הריונית == |
| − | + | מומלץ לבצע בדיקות עצמיות בתדירות שתיקבע על סמך רמות הסוכר, בעזרת מכשיר ביתי הבודק את רמות הסוכר בדם הנימי ([[גלוקומטר]], Glucometer) או ב[[מד סוכר רציף]] (CGM - Continuous Glucose Monitor). | |
| − | + | בשימוש בגלוקומטר, מומלץ לבדוק את רמות הסוכר בין ארבע לשבע פעמים ביום. ערכי הבדיקה העצמית בצום ושעה או שעתיים לאחר תחילת כל הארוחות הגדולות הם בעלי החשיבות הגדולה ביותר לסיבוכי היריון. | |
| − | + | תדירות המעקב הרפואי תיקבע לפי חומרת הסוכרת ומידת האיזון. התדירות המקובלת לביקורי רופא נעה בין פעם בשבוע לפעם בארבעה שבועות. | |
| − | + | תדירות מומלצת לביצוע ניטור עוברי במהלך ההיריון עם סוכרת היריונית לא נקבעה באופן חד-משמעי. ניתן לשקול להתחיל ולנטר את העובר החל משבוע 32–34 לפי גורמי הסיכון הקיימים, כגון הצורך בטיפול תרופתי, איזון לא מספק של רמות הגלוקוז, היסטוריה מיילדותית ומחלת יל"ד ([[יתר לחץ דם]]). אין מחקרים אשר הוכיחו קשר בין סוכרת היריונית לבין מות עובר תוך-רחמי. | |
| − | + | הניטור יכלול פרופיל ביופיזיקלי (BPP - Biophysical profile) או מוניטור עוברי (NST - Non stress test) לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל. | |
| − | == | + | ==הלידה== |
| − | + | אין יתרון ליילוד יזום של הרה עם סוכרת היריונית המאוזנת היטב (ללא קשר לאופן הטיפול) עם הערכת משקל התואמת את גיל ההיריון לפני שבוע 40. מומלץ לשקול יילוד יזום בהתאם לנוכחות גורמי סיכון אימהיים ועובריים ולפי שיקול דעת הצוות המטפל. אם קיימת הערכת משקל קלינית וסונוגרפית של מעל 4250 גרם, מומלץ לבצע ניתוח קיסרי אלקטיבי ללא ניסיון לידה. | |
| − | + | ==לאחר הלידה== | |
| + | יש להמליץ על ביצוע בדיקת OGTT של 75 גרם בשבועות 4–12 לאחר הלידה, על מנת לזהות נשים שלהן אי סבילות לגלוקוז או סוכרת. | ||
| − | == | + | ==ביבליוגרפיה== |
| − | + | <blockquote> | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | # | + | #American Diabetes Association; 2. Classification and Diagnosis of Diabetes: Standards of Medical Care in Diabetes—2021. Diabetes Care 1 January 2021; 44 )Supplement'd (: S15-S33. |
| − | # | + | #Powers AC: Diabetes mellitus. In Braunwald E, Fauci AS, Kasper DL, et al )eds(: Harrison’s Principles of Internal Medicine, 15th ed. New York, McGraw-Hill, 2001, p 2109. |
| − | # | + | #Sheffield JS, Casey BM, Lucas MJ, et al: Gestational diabetes: Effects of the degree of hyperglycemia and the gestational age at diagnosis. Soc Gynecol Invest 6:6A, 1999 |
| − | # | + | #Retnakaran R, Zinman B, Connelly PW, Sermer M, Hanley AJ. Impaired Glucose tolerance of pregnancy is a heterogeneous metabolic disorder as defined by the glycemic response to the oral Glucose tolerance test. Diabetes Care. 2006;29)1(:57-62 |
| − | # | + | #Crowther CA, Hiller JE, Moss JR, McPhee AJ, Jeffries WS, Robinson JS; Australian Carbohydrate Intolerance Study in Pregnant Women )ACHOIS( Trial Group. N Engl J Med. 2005 16; 352)24(:2477-2486. )Level-I( |
| + | #Langer O, Yogev Y, Most O, Xenakis EM. Gestational diabetes: the consequences of not treating. Am J Obstet Gynecol. 2005; 192)4(:989-997. )Level -II-2) | ||
| + | #McFarland MB, Langer O, Conway DL, Berkus MD. Dietary therapy for gestational diabetes: how long is long enough? Obstet Gynecol 1999; 93:978-982 )Level II-3) | ||
| + | #Elliott BD, Schenker S, Langer O, Johnson R, Prihoda T. Comparative placental transport of oral hypoglycemic agents in humans: a model of human placental drug transfer. Am J Obstet Gynecol. 1994; 171)3):653-660. )Level-II) | ||
| + | #Elliott BD, Langer O, Schenker S, Johnson RF. Insignificant transfer of glyburide occurs across the human placenta. Am J Obstet Gynecol. 1991; 165)4 Pt 1):807-812. )Level-II). | ||
| + | #Hod M, Mathiesen ER, Jovanovic L, McCance DR, Ivanisevic M, Duran-Garcia S,Br0ndsted L, Nazeri A, Damm P. A randomized trial comparing perinatal outcomes using insulin detemir or neutral protamine Hagedorn in type 1 diabetes. J Matern Fetal Neonatal Med. 2013 Mar 12. | ||
| + | #Heller S, Damm P, Mersebach H, Skj0th TV, Kaaja R, Hod M, Duran-Garda S,McCance D, Mathiesen ER. Hypoglycemia in type 1 diabetic pregnancy: role of preconception insulin aspart treatment in a randomized study. Diabetes Care. 2010 Mar;333):473-7. | ||
| + | #Mathiesen ER, Hod M, Ivanisevic M, Duran Garcia S, Br0ndsted L, Jovanovic L,Damm P, McCance DR; Detemir in Pregnanc Study Group. Maternal efficacy and safety outcomes in a randomized, controlled trial comparing insulin detemir with NPH insulin in 310 pregnant women with type 1 diabetes. Diabetes Care. 2012 Oct;35)10):2012-7. | ||
</div> | </div> | ||
| + | </blockquote> | ||
{{ייחוס|[[#ועדה המכינה|הועדה המכינה]]}} | {{ייחוס|[[#ועדה המכינה|הועדה המכינה]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:26, 27 בדצמבר 2025
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 16 - ניהול היריון ולידה בנשים עם סוכרת הריונית | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  החברה הישראלית לרפואת האם והעובר |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 11 באפריל 2008, עדכון נובמבר 2008, עדכון אוקטובר 2013, עדכון יולי 2023 |
| יוצר הערך | פרופ' טל בירון-שנטל ד"ר חן סלע פרופ' רינת גבאי בן זיו פרופ' לירן הירש ד"ר דנה ויטנר פרופ׳ גלי פריאנטה ד"ר הדר רוזן |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – לידה; סוכרת והיריון
הוועדה המכינה
נייר העמדה הוכן על ידי:
- ראש צוות: ד"ר יורי פרליץ, המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה
- פרופ' ארנון ויז'ניצר, המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע
- ד"ר יריב יוגב, המרכז הרפואי ע"ש רבין, פתח תקווה
- פרופ' אייל סיוון, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר
- ועדה לעדכון נייר העמדה 14 באפריל 2013
ועד החברה לרפואת אם ועובר:
- פרופ' יריב יוגב - יו"ר
- פרופ' אייל שיינר
- פרופ' סורינה גריסרו
- פרופ' משנה זוהר נחום
- פרופ' משנה עידו שולט
- ד"ר מיכל קובו
- ד"ר יואב ינון
- עדכון 2023
- פרופ' טל בירון-שנטל
- ד"ר חן סלע
- פרופ' רינת גבאי בן זיו
- פרופ' לירן הירש
- ד"ר דנה ויטנר
- פרופ׳ גלי פריאנטה
- ד"ר הדר רוזן
הקדמה
סוכרת היריונית מוגדרת כמצב של אי-סבילות לגלוקוז המופיע או מאובחן לראשונה במהלך ההיריון. שכיחותה של סוכרת היריונית הינה כ-4 אחוזים עד 15 אחוזים כתלות בשכיחות סוכרת מסוג 2 באוכלוסייה הנתונה. סוכרת היריונית מעלה את שיעור הסיבוכים האימהיים והעובריים כגון מחלות יתר לחץ דם, טראומה בלידה, לידות מכשירניות, ניתוחים קיסריים, מקרוזומיה (Macrosomia), פרע כתפיים והיפוגליקמיה ניאונטלית. השלכות ארוכות טווח אפשריות לנשים ההרות הן התפתחות סוכרת מסוג 2 בעתיד, ולילודים - השמנת יתר וסוכרת בצעירותם.
- אשר על כן עמדת האיגוד היא:
אבחנה (Level II)
בהתייחס לבדיקת גלוקוז בצום (לפחות 8 שעות) בבדיקות דם בטרימסטר הראשון:
- גלוקוז בצום 126 מ"ג/ד"ל (מיליגרמים/דציליטר) ומעלה - יש להתייחס כסוכרת טרום היריונית
- גלוקוז בצום בין 95–125 מ"ג/ד"ל - אין אחידות המלצות בספרות לגבי ההשלכות ולאופן ההתייחסות והנושא נותר שנוי במחלוקת. בנשים אלו מומלץ לבצע בשבוע 24–28 העמסת סוכר של 100 גרם (OGTT — Oral Glucose Challenge Test) ולא 50 גרם (GCT — Glucose Challenge Test)
- גלוקוז בצום מתחת ל 95 מ"ג/ד"ל - בדיקה תקינה
באם מתקבל ערך של 95 ומעלה מומלץ לאמת את התוצאה בבדיקה נוספת.
- אבחנת סוכרת היריונית תתבצע בשני שלבים
יש לבצע בדיקת סקר של העמסת סוכר 50 גרם (GCT) לכלל אוכלוסיית הנשים ההרות בשבועות 24–28 להיריון, ללא צורך בהנחיות צום או בדיאטה מיוחדת קודם לבדיקה. שעה לאחר שתיית 50 גרם גלוקוז תימדד רמת הגלוקוז בפלזמה. ערך של 140 מ"ג/ד"ל ומעלה ייחשב כלא תקין. במקרה זה יומלץ לבצע בהקדם האפשרי את הבדיקה האבחנתית - העמסת סוכר של 100 גרם (OGTT). בבדיקה זו, לאחר צום של 8–14 שעות יימדדו ערכי הגלוקוז בפלזמה בצום ושעה, שעתיים ושלוש שעות - לאחר ההעמסה. ערכי הגלוקוז יוגדרו כפתולוגיים כאשר הם שווים או גבוהים מ-95, 180, 155 ו-140 מ"ג/ד"ל בהתאמה. אבחנת סוכרת היריונית תיעשה אם שני ערכים יימצאו פתולוגיים בבדיקה. במקרים של ערך אחד פתולוגי וגורמי סיכון נוספים (כגון: השמנת יתר, גיל מבוגר, סוכרת בהיריון קודם או לידה בעבר מעל 4000 גרם) יש לשקול ביצוע עקומת סוכר והפנייה למרפאה להיריון בסיכון גבוה.
בנשים בעלות מדד מסת גוף (BMI - Body Mass Index) טרום-הריוני גבוה מ-30 ק"ג/מ"ר (קילוגרמים/מטר רבוע), בנשים עם סוכרת היריונית בהיריונות קודמים ובנשים עם לידה בעבר של ילוד מעל 4500 גרם - יש להמליץ על ביצוע הבדיקה האבחנתית (OGTT) ללא בדיקת הסקר.
תוצאה של מעל 200 מ"ג/ד"ל ב-GCT מגדירה סוכרת היריונית ואין צורך לבצע בדיקות נוספות לאישור האבחנה. לצורך בדיקות הסקר והאבחנה (GCT, OGTT) אין להשתמש במכשירי ניטור גלוקוז ביתיים (גלוקומטר), אלא בבדיקת רמות גלוקוז בפלזמה.
אבחון סוכרת היריונית באמצעות OGTT בספרות הרפואית מתבסס על ביצוע הבדיקה בשבועות 24–28 להיריון, ולכן בדיקה שבוצעה מחוץ לטווחים אלו אינה מהימנה באותה המידה.
טיפול
הטיפול בסוכרת היריון הוכח בספרות כקשור בהפחתת הסיבוכים הפרינטליים לעומת היעדר טיפול. הטיפול בסוכרת היריונית מבוסס על דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי.
ערכי הגלוקוז המקסימליים המומלצים לאיזון האישה ההרה הסוכרתית במהלך ההיריון (במ"ג/ד"ל):
- צום בוקר: נמוך מ-95
- טרום ארוחות: נמוך מ-95
- שעה לאחר תחילת הארוחה: 140
- שעתיים לאחר תחילת הארוחה: 120
- ממוצע יומי: נמוך מ-100
המלצות לטיפול התזונתי ולפעילות גופנית תינתנה בסמוך לאבחנת הסוכרת ההיריונית.
דיאטה מומלצת
מומלצת התאמת דיאטה אישית לכל אישה הרה.
עקרונות הפעילות הגופנית
פעילות גופנית מומלצת לכל הנשים עם סוכרת לצורך שיפור האיזון הגליקמי. יש להתאים את ההמלצה לפעילות גופנית לכל אישה הרה בנפרד בהתאם ליכולתה ולמגבלות ההיריון.
יש להתאים את ההמלצה לפעילות גופנית לכל אישה הרה בנפרד בהתאם ליכולתה ולמגבלות ההיריון.
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי יינתן לכל אישה הרה שאובחנה עם סוכרת היריונית אצלה רמות הגלוקוז הרצויות (כמפורט לעיל) אינן מושגות על ידי פעילות גופנית ודיאטה תוך 2–4 שבועות.
סוגי התרופות השכיחות בשימוש לאיזון סוכרת היריונית:
- אינסולין - מקובל להשתמש באינסולין קצר טווח, בינוני או ארוך טווח בהתאם לעקומת הסוכר. אינסולין במינונים המקובלים אינו חוצה שליה ובטיחותי לעובר
- מטפורמין (Metformin) - ניתן להשתמש במטפורמין לאיזון סוכרת היריונית. מטפורמין חוצה את השליה, אך לא נמצא כטרטוגני (Teratogenic). ניתן לטיפול בכל שלבי ההיריון. מינון מקובל עד 850 מ"ג 3 פעמים ביממה
- גלובן (Gluben, Glibenclamide) - ניתן לטפל בגלובן לאיזון סוכרת היריונית. תרופה זו אינה חוצה את השליה בכמות משמעותית. ניתן לטפל בגלובן מסוף השליש הראשון. אין לתת תרופה זו בנשים הרגישות לסולפה. המינון המקובל הוא עד 20 מ"ג ליממה
מעקב ההיריון בסוכרת הריונית
מומלץ לבצע בדיקות עצמיות בתדירות שתיקבע על סמך רמות הסוכר, בעזרת מכשיר ביתי הבודק את רמות הסוכר בדם הנימי (גלוקומטר, Glucometer) או במד סוכר רציף (CGM - Continuous Glucose Monitor).
בשימוש בגלוקומטר, מומלץ לבדוק את רמות הסוכר בין ארבע לשבע פעמים ביום. ערכי הבדיקה העצמית בצום ושעה או שעתיים לאחר תחילת כל הארוחות הגדולות הם בעלי החשיבות הגדולה ביותר לסיבוכי היריון.
תדירות המעקב הרפואי תיקבע לפי חומרת הסוכרת ומידת האיזון. התדירות המקובלת לביקורי רופא נעה בין פעם בשבוע לפעם בארבעה שבועות.
תדירות מומלצת לביצוע ניטור עוברי במהלך ההיריון עם סוכרת היריונית לא נקבעה באופן חד-משמעי. ניתן לשקול להתחיל ולנטר את העובר החל משבוע 32–34 לפי גורמי הסיכון הקיימים, כגון הצורך בטיפול תרופתי, איזון לא מספק של רמות הגלוקוז, היסטוריה מיילדותית ומחלת יל"ד (יתר לחץ דם). אין מחקרים אשר הוכיחו קשר בין סוכרת היריונית לבין מות עובר תוך-רחמי.
הניטור יכלול פרופיל ביופיזיקלי (BPP - Biophysical profile) או מוניטור עוברי (NST - Non stress test) לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.
הלידה
אין יתרון ליילוד יזום של הרה עם סוכרת היריונית המאוזנת היטב (ללא קשר לאופן הטיפול) עם הערכת משקל התואמת את גיל ההיריון לפני שבוע 40. מומלץ לשקול יילוד יזום בהתאם לנוכחות גורמי סיכון אימהיים ועובריים ולפי שיקול דעת הצוות המטפל. אם קיימת הערכת משקל קלינית וסונוגרפית של מעל 4250 גרם, מומלץ לבצע ניתוח קיסרי אלקטיבי ללא ניסיון לידה.
לאחר הלידה
יש להמליץ על ביצוע בדיקת OGTT של 75 גרם בשבועות 4–12 לאחר הלידה, על מנת לזהות נשים שלהן אי סבילות לגלוקוז או סוכרת.
ביבליוגרפיה
- American Diabetes Association; 2. Classification and Diagnosis of Diabetes: Standards of Medical Care in Diabetes—2021. Diabetes Care 1 January 2021; 44 )Supplement'd (: S15-S33.
- Powers AC: Diabetes mellitus. In Braunwald E, Fauci AS, Kasper DL, et al )eds(: Harrison’s Principles of Internal Medicine, 15th ed. New York, McGraw-Hill, 2001, p 2109.
- Sheffield JS, Casey BM, Lucas MJ, et al: Gestational diabetes: Effects of the degree of hyperglycemia and the gestational age at diagnosis. Soc Gynecol Invest 6:6A, 1999
- Retnakaran R, Zinman B, Connelly PW, Sermer M, Hanley AJ. Impaired Glucose tolerance of pregnancy is a heterogeneous metabolic disorder as defined by the glycemic response to the oral Glucose tolerance test. Diabetes Care. 2006;29)1(:57-62
- Crowther CA, Hiller JE, Moss JR, McPhee AJ, Jeffries WS, Robinson JS; Australian Carbohydrate Intolerance Study in Pregnant Women )ACHOIS( Trial Group. N Engl J Med. 2005 16; 352)24(:2477-2486. )Level-I(
- Langer O, Yogev Y, Most O, Xenakis EM. Gestational diabetes: the consequences of not treating. Am J Obstet Gynecol. 2005; 192)4(:989-997. )Level -II-2)
- McFarland MB, Langer O, Conway DL, Berkus MD. Dietary therapy for gestational diabetes: how long is long enough? Obstet Gynecol 1999; 93:978-982 )Level II-3)
- Elliott BD, Schenker S, Langer O, Johnson R, Prihoda T. Comparative placental transport of oral hypoglycemic agents in humans: a model of human placental drug transfer. Am J Obstet Gynecol. 1994; 171)3):653-660. )Level-II)
- Elliott BD, Langer O, Schenker S, Johnson RF. Insignificant transfer of glyburide occurs across the human placenta. Am J Obstet Gynecol. 1991; 165)4 Pt 1):807-812. )Level-II).
- Hod M, Mathiesen ER, Jovanovic L, McCance DR, Ivanisevic M, Duran-Garcia S,Br0ndsted L, Nazeri A, Damm P. A randomized trial comparing perinatal outcomes using insulin detemir or neutral protamine Hagedorn in type 1 diabetes. J Matern Fetal Neonatal Med. 2013 Mar 12.
- Heller S, Damm P, Mersebach H, Skj0th TV, Kaaja R, Hod M, Duran-Garda S,McCance D, Mathiesen ER. Hypoglycemia in type 1 diabetic pregnancy: role of preconception insulin aspart treatment in a randomized study. Diabetes Care. 2010 Mar;333):473-7.
- Mathiesen ER, Hod M, Ivanisevic M, Duran Garcia S, Br0ndsted L, Jovanovic L,Damm P, McCance DR; Detemir in Pregnanc Study Group. Maternal efficacy and safety outcomes in a randomized, controlled trial comparing insulin detemir with NPH insulin in 310 pregnant women with type 1 diabetes. Diabetes Care. 2012 Oct;35)10):2012-7.