כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "המאטוקריט - Hematocrit"
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |מעבדה=המטולוגיה בדם | + | |מעבדה=[[המטולוגיה בדם]] |
|תחום=מדידת נפח כדוריות אדומות דחוסות להערכת אנמיה או פוליציטמיה | |תחום=מדידת נפח כדוריות אדומות דחוסות להערכת אנמיה או פוליציטמיה | ||
|יחידות מדידה=% אריתרוציטים דחוסים | |יחידות מדידה=% אריתרוציטים דחוסים | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{ראו גם|ספירת דם - Complete blood count#המאטוקריט (Hematocrit או HCT)}} | |
== מטרת הבדיקה == | == מטרת הבדיקה == | ||
| − | + | מדידת המאטוקריט מתבצעת באופן שגרתי כחלק ספירת דם מלאה (CBC), אך נדרשת לעתים פרטנית לאבחון מצבים כאנמיה, [[פוליציטמיה]], או ניטור תוצאות הטיפול במצבים אלה. כמו כן חיונית מדידת המאטוקריט במצבים של התייבשות (dehydration), הערכה של מצב המטופל לאחר עירויי דם, לאחר מצבים של איבוד דם מתמשך. בדיקת המאטוקריט נדרשת גם במצבים של תזונה לקויה, לויקמיה, ומגוון מפגעים קליניים. | |
| − | מדידת המאטוקריט מתבצעת באופן שגרתי כחלק ספירת דם מלאה (CBC), אך נדרשת לעתים פרטנית לאבחון מצבים כאנמיה, פוליציטמיה, או ניטור תוצאות הטיפול במצבים אלה. כמו כן חיונית מדידת המאטוקריט במצבים של התייבשות (dehydration), הערכה של מצב המטופל לאחר עירויי דם, לאחר מצבים של איבוד דם מתמשך. בדיקת המאטוקריט | ||
== בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה == | == בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה == | ||
| − | + | בדיקת המאטוקריט מודדת את יחס נפח תאי הדם האדומים לכלל נפח הדם שנדגם, ותוצאתה משקפת הן את מספר התאים והן את גודלם. ההמאטוקריט נקבע "ידנית" על ידי סרכוז הדם במבחנה או צינור נימי הידוע ממבחנת "מיקרו-המאטוקריט", במהירות 10,000 סל"ד למשך 5 דקות, מה שמפריד את נפח הדם הכולל לפלזמה ולכדוריות הדם הדחוסות בתחתית המבחנה, ועל פי יחס הגבהים של הכדוריות ונפח הדם הכולל מחושב % ההמאטוקריט. במעבדה המודרנית, ההמאטוקריט מחושב באופן אוטומאטי ולא נמדד באופן ישיר על ידי סרכוז. הקביעה נעשית על ידי מכפלת ספירת הכדוריות האדומות בגורם של נפח הכדוריות הממוצע (MCV), וקביעה זו מעט מדויקת יותר, שכן בשיטת הסרכוז לא ניתן להימנע מנפח קטן של פלזמה שנלכד בין הכדוריות האדומות באופן שמעלה באופן "כזוב" את נפח מקטע הכדוריות האדומות. מספר מחקרים בהם השתמשו גם באלבומים מסומן ביוד-125 רדיואקטיבי, קבעו שכמות הפלזמה הנלכדת במקטע האריתרוציטים בעת סרכוז עלולה להוסיף 2-3% להמאטוקריט הנקבע באופן ממוחשב-אוטומאטי, והבדל זה עלול אף להיות גדול יותר במקרים של עיוות במבנה כדוריות הדם האדומות כמו באנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס או באנמיה על רקע חסר ברזל, שאז כמות הפלזמה הנלכדת בין הכדוריות גדולה עוד יותר. | |
| − | בדיקת המאטוקריט מודדת את יחס נפח תאי הדם האדומים לכלל נפח הדם שנדגם, ותוצאתה משקפת הן את מספר התאים והן את גודלם. ההמאטוקריט נקבע "ידנית" על ידי סרכוז הדם במבחנה או צינור נימי הידוע ממבחנת "מיקרו-המאטוקריט", במהירות 10,000 סל"ד למשך 5 דקות, מה שמפריד את נפח הדם הכולל לפלזמה ולכדוריות הדם הדחוסות בתחתית המבחנה, ועל פי יחס הגבהים של הכדוריות ונפח הדם הכולל מחושב % ההמאטוקריט. במעבדה המודרנית, ההמאטוקריט מחושב באופן אוטומאטי ולא נמדד באופן ישיר על ידי סרכוז. הקביעה נעשית על ידי מכפלת ספירת הכדוריות האדומות בגורם של נפח הכדוריות הממוצע (MCV), וקביעה זו מעט מדויקת יותר, שכן בשיטת הסרכוז לא ניתן להימנע מנפח קטן של פלזמה שנלכד בין הכדוריות האדומות באופן שמעלה באופן "כזוב" את נפח מקטע הכדוריות האדומות. מספר מחקרים בהם השתמשו גם באלבומים מסומן ביוד-125 רדיואקטיבי, קבעו שכמות | ||
שני המדדים, MCV וכן RDW או Red cell distribution width (שהוא מדד יחסי של השוֹנוּת בגודל של אוכלוסיית התאים האדומים) עשויים לסייע לקלינאי בהערכה האם המאטוקריט נמוך הנמדד משקף מצב כרוני או חריף. | שני המדדים, MCV וכן RDW או Red cell distribution width (שהוא מדד יחסי של השוֹנוּת בגודל של אוכלוסיית התאים האדומים) עשויים לסייע לקלינאי בהערכה האם המאטוקריט נמוך הנמדד משקף מצב כרוני או חריף. | ||
| שורה 29: | שורה 27: | ||
בהקשר זה יצוין שבמעשנים כרוניים שנים רבות או באלה המתגוררים באזורים הרריים או ברום של מעל 2,500 מטרים מעל פני הים, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט מוגברים שכן בגלל דרגת החמצון הנמוכה יותר של דמם יפצה מח העצם בייצור מוגבר של אריתרוציטים. אחת הסיבות למדידת המאטוקריט בקרב ספורטאים היא לברר אפשרות של שימוש אסור בתכשיר אריתרופויאטין (Epogen) כדי להגביר ייצור אריתרוציטים והגביר את כושר החימצון של רקמות שריר בגוף. באותו הקשר המאטוקריט מוגבר גם בנטילה של סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים, לעידוד אריתרופויאזה בעיקר תכשירים כמוboldenone ו-oxymethelone. | בהקשר זה יצוין שבמעשנים כרוניים שנים רבות או באלה המתגוררים באזורים הרריים או ברום של מעל 2,500 מטרים מעל פני הים, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט מוגברים שכן בגלל דרגת החמצון הנמוכה יותר של דמם יפצה מח העצם בייצור מוגבר של אריתרוציטים. אחת הסיבות למדידת המאטוקריט בקרב ספורטאים היא לברר אפשרות של שימוש אסור בתכשיר אריתרופויאטין (Epogen) כדי להגביר ייצור אריתרוציטים והגביר את כושר החימצון של רקמות שריר בגוף. באותו הקשר המאטוקריט מוגבר גם בנטילה של סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים, לעידוד אריתרופויאזה בעיקר תכשירים כמוboldenone ו-oxymethelone. | ||
| − | + | במטופלים מאובחנים עם [[קדחת dengue]] הֶמוֹרגית, בה יש אפיזודות של שטפי דם ודימומים מרקמות רבות, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט נמוכים. עם זאת כאשר במטופלים אלה נמצא המאטוקריט מוגבר, יש לקחת זאת לתשומת לב מיוחדת שכן הדבר מבטא סיכון מוגבר להתרחשות של תסמונת הלם דנגי, בה לכאורה כתוצאה מהקאות ממושכות נוצר מצב של דהידרציה ועלייה "מלאכותית" בהמאטוקריט. | |
| − | המשמעות של המאטוקריט מוגבר באופן כרוני מעל 60-65%, באלה עם פוליציטמיה, היא סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, לקשיים של צירקולציה בכלי דם נימיים באברי קצה, ולבעיות קרדיו-וסקולאריות העלולות להיות משמעותיות. הטיפול הנהוג הוא בהקזות דם סדרתיות, טיפול בהידראה לדיכוי פעילות עודפת של מח העצם, ואף באספירין להפחית סכנת קרישיות יתר. | + | המשמעות של המאטוקריט מוגבר באופן כרוני מעל 60-65%, באלה עם פוליציטמיה, היא סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, לקשיים של צירקולציה בכלי דם נימיים באברי קצה, ולבעיות קרדיו-וסקולאריות העלולות להיות משמעותיות. הטיפול הנהוג הוא בהקזות דם סדרתיות, טיפול בהידראה לדיכוי פעילות עודפת של מח העצם, ואף באספירין להפחית סכנת [[קרישיות יתר]]. |
המאטוקריט נמוך או מופחת יופיע במצבים הבאים: בראש ובראשונה אנמיה על מגוון הסיבות לה, אם מאיבוד יתר של דם מפציעות טראומטיות, אנמיה המוליטית גם מטיפול תרופתי או אנמיה אפלסטית או אנמיה על רקע מצבי דלקת; אנמיה כתוצאה מאיבוד דם מניתוחים, כיבים או גידולי מעי, חסכים תזונתיים של ברזל, ויטמינים B6 ,B12 או חומצה פולית; אנמיה בילדים על רקע חסר ברזל, בעיקר זה הנגרם בילדים בשלבי צמיחה מהירה או חסר ברזל בנשים הרות; א-ויטמינוזיס כתוצאה מבעיות של ספיגה במעי כמו קרוהן; מפגעי מח עצם הנגרמים מטיפול כימותרפי, השתלות מח עצם. המאטוקריט נמוך יימצא באלה עם מחלת כליות כרונית, שכן אלו המייצרות פחות אריתרופויאטין. בהריון, בפרט בשליש האחרון ייתכן המאטוקריט נמוך בגלל הגדלת נפח הפלזמה, וגם במקרים של הריון מחוץ לרחם. ממאירויות שונות ובעיקר לויקמיות ולימפומות ומיאלומה נפוצה מזוהות עם המאטוקריט מופחת, אך גם מחלות מדבקות ודלקות כרוניות עם ריבוי תאי דם לבנים. | המאטוקריט נמוך או מופחת יופיע במצבים הבאים: בראש ובראשונה אנמיה על מגוון הסיבות לה, אם מאיבוד יתר של דם מפציעות טראומטיות, אנמיה המוליטית גם מטיפול תרופתי או אנמיה אפלסטית או אנמיה על רקע מצבי דלקת; אנמיה כתוצאה מאיבוד דם מניתוחים, כיבים או גידולי מעי, חסכים תזונתיים של ברזל, ויטמינים B6 ,B12 או חומצה פולית; אנמיה בילדים על רקע חסר ברזל, בעיקר זה הנגרם בילדים בשלבי צמיחה מהירה או חסר ברזל בנשים הרות; א-ויטמינוזיס כתוצאה מבעיות של ספיגה במעי כמו קרוהן; מפגעי מח עצם הנגרמים מטיפול כימותרפי, השתלות מח עצם. המאטוקריט נמוך יימצא באלה עם מחלת כליות כרונית, שכן אלו המייצרות פחות אריתרופויאטין. בהריון, בפרט בשליש האחרון ייתכן המאטוקריט נמוך בגלל הגדלת נפח הפלזמה, וגם במקרים של הריון מחוץ לרחם. ממאירויות שונות ובעיקר לויקמיות ולימפומות ומיאלומה נפוצה מזוהות עם המאטוקריט מופחת, אך גם מחלות מדבקות ודלקות כרוניות עם ריבוי תאי דם לבנים. | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
המאטוקריט נמוך מוצאים לעתים באנמיה חרמשית (sickle cell), וכן ב[[לופוס]], ב[[צמקת הכבד]], ב[[דלקת מפרקים שיגרונתית]], אך גם במגוון של מחלות כרוניות, ובמצבים של hypervolemia כתוצאה מעירויי נוזלים, שתיית יתר, או מסיבות אחרות. תרופות או תכשירים שעלולים להפחית את תוצאת ההמאטוקריט הם אלפא-אינטרפרון, וממיסי קרישים כגון מפרקי פיברין (streptokinase, anistreplase) או מפעילי פלסמינוגן כגון alteplase. | המאטוקריט נמוך מוצאים לעתים באנמיה חרמשית (sickle cell), וכן ב[[לופוס]], ב[[צמקת הכבד]], ב[[דלקת מפרקים שיגרונתית]], אך גם במגוון של מחלות כרוניות, ובמצבים של hypervolemia כתוצאה מעירויי נוזלים, שתיית יתר, או מסיבות אחרות. תרופות או תכשירים שעלולים להפחית את תוצאת ההמאטוקריט הם אלפא-אינטרפרון, וממיסי קרישים כגון מפרקי פיברין (streptokinase, anistreplase) או מפעילי פלסמינוגן כגון alteplase. | ||
| − | + | מדידת המאטוקריט נדרשת לעתים מזומנות להעריך את מידת האיבוד של דם בעקבות אירוע טראומטי. דגימת דם לצורך בדיקת המאטוקריט הנלקחת מייד לאחר אירוע של שטף-דם, אינה מייצגת נכונה את מידת איבוד כדוריות הדם האדומות, כיוון שבזמן האירוע האמור כדוריות בדם ופלזמת הדם הולכים לאיבוד בכמויות שוות. עם זאת, תוך שעות אחדות מאירוע שטף הדם, נפח הפלזמה גדל באופן מהיר יחסית כתוצאה מהחדרת נוזלים אינטרסטיציאליים לתוך החלל הוסקולארי. לעומת זאת, אין אספקה מיידית של כדוריות חדשות שיבואו במקומן של כדוריות אדומות שאבדו, כיוון שמח העצם זקוק לכ-10 ימים כדי לייצר כדוריות בוגרות חדשות. לכן ביצוע המאטוקריט שעות אחדות לאחר אירוע שטף הדם, ייתן תמונה מדויקת יותר, של המאטוקריט נמוך. | |
== הוראות לביצוע הבדיקה == | == הוראות לביצוע הבדיקה == | ||
| − | |||
נטילת הדם נעשית במבחנת ספירת-דם (פקק סגלגל) המכילה EDTA. לא רצוי שהדם ישהה מעבר ל-24 שעות בקרור, או מעבר ל-6 שעות בטמפרטורת החדר לפני ביצוע המדידה, מחשש להמוליזה הפוסלת את הדגימה. אין כמובן לבצע מידת המאטוקריט בדם שנקרש. כאשר נוטלים דם מפגים, מיילודים או מתינוקות בגיל הרך לקביעת המאטוקריט, הדבר נעשה בדרך כלל על ידי דקירה באצבע או בעקב ושאיבת הדם במעלה צינור נימי, שיסורכז בהמשך. בצורת נטילת הדם האחרונה, חיוני לאפשר זרימת דם חופשית מבלי להפעיל לחץ, כדי להקטין במידת האפשר את מיהול הדם עם נוזל רקמתי שאינו דם. | נטילת הדם נעשית במבחנת ספירת-דם (פקק סגלגל) המכילה EDTA. לא רצוי שהדם ישהה מעבר ל-24 שעות בקרור, או מעבר ל-6 שעות בטמפרטורת החדר לפני ביצוע המדידה, מחשש להמוליזה הפוסלת את הדגימה. אין כמובן לבצע מידת המאטוקריט בדם שנקרש. כאשר נוטלים דם מפגים, מיילודים או מתינוקות בגיל הרך לקביעת המאטוקריט, הדבר נעשה בדרך כלל על ידי דקירה באצבע או בעקב ושאיבת הדם במעלה צינור נימי, שיסורכז בהמשך. בצורת נטילת הדם האחרונה, חיוני לאפשר זרימת דם חופשית מבלי להפעיל לחץ, כדי להקטין במידת האפשר את מיהול הדם עם נוזל רקמתי שאינו דם. | ||
דגימת הדם בין השעות 17:00 ו-07:00 (דהיינו בשעות הערב והלילה), וכן לאחר ארוחות, עלולה לתת תוצאת המאטוקריט הנמוכה ב-10% מהרמה האקטואלית. נטילת דם מנבדק במצב של שכיבה תיתן תוצאת המאטוקריט הנמוכה עד כדי 5.7% בהשוואה לנטילת הדם במצב זקוף. כאשר נלקח דם מהווריד לצורך הבדיקה, יש להקפיד על פרק זמן קצר ככל האפשר מרגע כריכת חוסם העוקרים סביב הזרוע יד נטילת הדם מהווריד, כשן ככל שמתארך ה-venous stasis, כך תתקבל תוצאת המאטוקריט גבוהה-כזובה. | דגימת הדם בין השעות 17:00 ו-07:00 (דהיינו בשעות הערב והלילה), וכן לאחר ארוחות, עלולה לתת תוצאת המאטוקריט הנמוכה ב-10% מהרמה האקטואלית. נטילת דם מנבדק במצב של שכיבה תיתן תוצאת המאטוקריט הנמוכה עד כדי 5.7% בהשוואה לנטילת הדם במצב זקוף. כאשר נלקח דם מהווריד לצורך הבדיקה, יש להקפיד על פרק זמן קצר ככל האפשר מרגע כריכת חוסם העוקרים סביב הזרוע יד נטילת הדם מהווריד, כשן ככל שמתארך ה-venous stasis, כך תתקבל תוצאת המאטוקריט גבוהה-כזובה. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
| + | * [[ברורים המטולוגיים|בדיקות מעבדה - ברורים המטולוגיים]] | ||
| − | {{ייחוס | + | {{ייחוס בן עמי}} |
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה | + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - ברורים המטולוגיים]] |
| − | |||
גרסה אחרונה מ־20:13, 25 במאי 2024
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| המאטוקריט | |
|---|---|
| Hematocrit | |
| שמות אחרים | HCT ולעתים גם PCV (packed cell volume) |
| מעבדה | המטולוגיה בדם |
| תחום | מדידת נפח כדוריות אדומות דחוסות להערכת אנמיה או פוליציטמיה |
 | |
| יחידות מדידה | % אריתרוציטים דחוסים |
| טווח ערכים תקין | בעובר בין השבוע ה-24 עד לשבוע ה-40 וללידה עצמה ערכי ההמאטוקריט נעים סביב 60-64%; בלידה, 55-68%; בגיל שבוע, 47-65%; בגיל שבועיים, 49-62%; בגיל חודש, 37-49%; בגיל 3 חודשים, 30-36%; בגיל שנה, 29-41%; בגיל 10, 36-40%; בגברים, 40-52%; בנשים, 37-45% |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
ראו גם – ספירת דם - Complete blood count#המאטוקריט (Hematocrit או HCT)
מטרת הבדיקה
מדידת המאטוקריט מתבצעת באופן שגרתי כחלק ספירת דם מלאה (CBC), אך נדרשת לעתים פרטנית לאבחון מצבים כאנמיה, פוליציטמיה, או ניטור תוצאות הטיפול במצבים אלה. כמו כן חיונית מדידת המאטוקריט במצבים של התייבשות (dehydration), הערכה של מצב המטופל לאחר עירויי דם, לאחר מצבים של איבוד דם מתמשך. בדיקת המאטוקריט נדרשת גם במצבים של תזונה לקויה, לויקמיה, ומגוון מפגעים קליניים.
בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה
בדיקת המאטוקריט מודדת את יחס נפח תאי הדם האדומים לכלל נפח הדם שנדגם, ותוצאתה משקפת הן את מספר התאים והן את גודלם. ההמאטוקריט נקבע "ידנית" על ידי סרכוז הדם במבחנה או צינור נימי הידוע ממבחנת "מיקרו-המאטוקריט", במהירות 10,000 סל"ד למשך 5 דקות, מה שמפריד את נפח הדם הכולל לפלזמה ולכדוריות הדם הדחוסות בתחתית המבחנה, ועל פי יחס הגבהים של הכדוריות ונפח הדם הכולל מחושב % ההמאטוקריט. במעבדה המודרנית, ההמאטוקריט מחושב באופן אוטומאטי ולא נמדד באופן ישיר על ידי סרכוז. הקביעה נעשית על ידי מכפלת ספירת הכדוריות האדומות בגורם של נפח הכדוריות הממוצע (MCV), וקביעה זו מעט מדויקת יותר, שכן בשיטת הסרכוז לא ניתן להימנע מנפח קטן של פלזמה שנלכד בין הכדוריות האדומות באופן שמעלה באופן "כזוב" את נפח מקטע הכדוריות האדומות. מספר מחקרים בהם השתמשו גם באלבומים מסומן ביוד-125 רדיואקטיבי, קבעו שכמות הפלזמה הנלכדת במקטע האריתרוציטים בעת סרכוז עלולה להוסיף 2-3% להמאטוקריט הנקבע באופן ממוחשב-אוטומאטי, והבדל זה עלול אף להיות גדול יותר במקרים של עיוות במבנה כדוריות הדם האדומות כמו באנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס או באנמיה על רקע חסר ברזל, שאז כמות הפלזמה הנלכדת בין הכדוריות גדולה עוד יותר.
שני המדדים, MCV וכן RDW או Red cell distribution width (שהוא מדד יחסי של השוֹנוּת בגודל של אוכלוסיית התאים האדומים) עשויים לסייע לקלינאי בהערכה האם המאטוקריט נמוך הנמדד משקף מצב כרוני או חריף.
המאטוקריט נמוך עם MCV נמוך ו-RDW גבוה מצביע על תרחיש של אריתרופויאזה על רקע כרוני של חסר ברזל; לעומת זאת, המאטוקריט נמוך עם MCV נמוך ו-RDW נורמאלי מצביע על כל שחסר הדם חריף יותר כמו תרחיש של שטף דם פנימי.
המאטוקריט מוגבר יופיע במצבים הבאים: מפגע מייאלו-פרוליפרטיבי במוח העצם בו יש יצירה מוגברת של אריתרוציטים הגורם ל-polycitemia vera; מצב של COPD או מפגעים ריאתיים אחרים כגון לייפת (fibrosis) של הריאות הגורמים להיפוקסיה יכולים לגרום להגברת ייצור כדוריות אדומות, כתוצאה מתגובת משוב שמעוררת היפוקסיה בכליות המגיבות בייצור מוגבר של אריתרופויאטין. ככלל, מצבים שונים היכולים להתבטא בהיפוקסיה יגרמו לעליה בהמאטוקריט בגלל תהליכים מוגברים של אריתרופויאזה וממילא אריתרוציטוזה. המאטוקריט מוגבר מוצאים במצבים של מחלת לב גדושה (CHD), ואף cor pulmonale או השינויים האנטומים בחלקו הימני של הלב הנובעים מעלייה בלחץ הדם בכלי הדם הריאתיים, כתוצאה ממחלה ריאתית כרונית. המאטוקריט יופיע מוגבר באופן משמעותי כאשר יש ירידה בנפח נוזלי הדם (hypovolemia) או כתוצאה מהתייבשות (dehydration) או כתוצאה מכוויות חמורות. בעירוי נוזלים למטופלים במצב התייבשות, ערכי ההמאטוקריט יתוקנו באופן מיידי כצפוי.
בהקשר זה יצוין שבמעשנים כרוניים שנים רבות או באלה המתגוררים באזורים הרריים או ברום של מעל 2,500 מטרים מעל פני הים, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט מוגברים שכן בגלל דרגת החמצון הנמוכה יותר של דמם יפצה מח העצם בייצור מוגבר של אריתרוציטים. אחת הסיבות למדידת המאטוקריט בקרב ספורטאים היא לברר אפשרות של שימוש אסור בתכשיר אריתרופויאטין (Epogen) כדי להגביר ייצור אריתרוציטים והגביר את כושר החימצון של רקמות שריר בגוף. באותו הקשר המאטוקריט מוגבר גם בנטילה של סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים, לעידוד אריתרופויאזה בעיקר תכשירים כמוboldenone ו-oxymethelone.
במטופלים מאובחנים עם קדחת dengue הֶמוֹרגית, בה יש אפיזודות של שטפי דם ודימומים מרקמות רבות, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט נמוכים. עם זאת כאשר במטופלים אלה נמצא המאטוקריט מוגבר, יש לקחת זאת לתשומת לב מיוחדת שכן הדבר מבטא סיכון מוגבר להתרחשות של תסמונת הלם דנגי, בה לכאורה כתוצאה מהקאות ממושכות נוצר מצב של דהידרציה ועלייה "מלאכותית" בהמאטוקריט.
המשמעות של המאטוקריט מוגבר באופן כרוני מעל 60-65%, באלה עם פוליציטמיה, היא סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, לקשיים של צירקולציה בכלי דם נימיים באברי קצה, ולבעיות קרדיו-וסקולאריות העלולות להיות משמעותיות. הטיפול הנהוג הוא בהקזות דם סדרתיות, טיפול בהידראה לדיכוי פעילות עודפת של מח העצם, ואף באספירין להפחית סכנת קרישיות יתר.
המאטוקריט נמוך או מופחת יופיע במצבים הבאים: בראש ובראשונה אנמיה על מגוון הסיבות לה, אם מאיבוד יתר של דם מפציעות טראומטיות, אנמיה המוליטית גם מטיפול תרופתי או אנמיה אפלסטית או אנמיה על רקע מצבי דלקת; אנמיה כתוצאה מאיבוד דם מניתוחים, כיבים או גידולי מעי, חסכים תזונתיים של ברזל, ויטמינים B6 ,B12 או חומצה פולית; אנמיה בילדים על רקע חסר ברזל, בעיקר זה הנגרם בילדים בשלבי צמיחה מהירה או חסר ברזל בנשים הרות; א-ויטמינוזיס כתוצאה מבעיות של ספיגה במעי כמו קרוהן; מפגעי מח עצם הנגרמים מטיפול כימותרפי, השתלות מח עצם. המאטוקריט נמוך יימצא באלה עם מחלת כליות כרונית, שכן אלו המייצרות פחות אריתרופויאטין. בהריון, בפרט בשליש האחרון ייתכן המאטוקריט נמוך בגלל הגדלת נפח הפלזמה, וגם במקרים של הריון מחוץ לרחם. ממאירויות שונות ובעיקר לויקמיות ולימפומות ומיאלומה נפוצה מזוהות עם המאטוקריט מופחת, אך גם מחלות מדבקות ודלקות כרוניות עם ריבוי תאי דם לבנים.
המאטוקריט נמוך מוצאים לעתים באנמיה חרמשית (sickle cell), וכן בלופוס, בצמקת הכבד, בדלקת מפרקים שיגרונתית, אך גם במגוון של מחלות כרוניות, ובמצבים של hypervolemia כתוצאה מעירויי נוזלים, שתיית יתר, או מסיבות אחרות. תרופות או תכשירים שעלולים להפחית את תוצאת ההמאטוקריט הם אלפא-אינטרפרון, וממיסי קרישים כגון מפרקי פיברין (streptokinase, anistreplase) או מפעילי פלסמינוגן כגון alteplase.
מדידת המאטוקריט נדרשת לעתים מזומנות להעריך את מידת האיבוד של דם בעקבות אירוע טראומטי. דגימת דם לצורך בדיקת המאטוקריט הנלקחת מייד לאחר אירוע של שטף-דם, אינה מייצגת נכונה את מידת איבוד כדוריות הדם האדומות, כיוון שבזמן האירוע האמור כדוריות בדם ופלזמת הדם הולכים לאיבוד בכמויות שוות. עם זאת, תוך שעות אחדות מאירוע שטף הדם, נפח הפלזמה גדל באופן מהיר יחסית כתוצאה מהחדרת נוזלים אינטרסטיציאליים לתוך החלל הוסקולארי. לעומת זאת, אין אספקה מיידית של כדוריות חדשות שיבואו במקומן של כדוריות אדומות שאבדו, כיוון שמח העצם זקוק לכ-10 ימים כדי לייצר כדוריות בוגרות חדשות. לכן ביצוע המאטוקריט שעות אחדות לאחר אירוע שטף הדם, ייתן תמונה מדויקת יותר, של המאטוקריט נמוך.
הוראות לביצוע הבדיקה
נטילת הדם נעשית במבחנת ספירת-דם (פקק סגלגל) המכילה EDTA. לא רצוי שהדם ישהה מעבר ל-24 שעות בקרור, או מעבר ל-6 שעות בטמפרטורת החדר לפני ביצוע המדידה, מחשש להמוליזה הפוסלת את הדגימה. אין כמובן לבצע מידת המאטוקריט בדם שנקרש. כאשר נוטלים דם מפגים, מיילודים או מתינוקות בגיל הרך לקביעת המאטוקריט, הדבר נעשה בדרך כלל על ידי דקירה באצבע או בעקב ושאיבת הדם במעלה צינור נימי, שיסורכז בהמשך. בצורת נטילת הדם האחרונה, חיוני לאפשר זרימת דם חופשית מבלי להפעיל לחץ, כדי להקטין במידת האפשר את מיהול הדם עם נוזל רקמתי שאינו דם.
דגימת הדם בין השעות 17:00 ו-07:00 (דהיינו בשעות הערב והלילה), וכן לאחר ארוחות, עלולה לתת תוצאת המאטוקריט הנמוכה ב-10% מהרמה האקטואלית. נטילת דם מנבדק במצב של שכיבה תיתן תוצאת המאטוקריט הנמוכה עד כדי 5.7% בהשוואה לנטילת הדם במצב זקוף. כאשר נלקח דם מהווריד לצורך הבדיקה, יש להקפיד על פרק זמן קצר ככל האפשר מרגע כריכת חוסם העוקרים סביב הזרוע יד נטילת הדם מהווריד, כשן ככל שמתארך ה-venous stasis, כך תתקבל תוצאת המאטוקריט גבוהה-כזובה.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)