כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - עישון וסוכרת"
מ (Motyk העביר את הדף הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2 - עישון והשלכותיו לשם הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - עישון וסוכרת) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
}} | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| − | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת | + | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021]] |
|תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | ||
| − | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת | + | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת. |
| − | רכזת כותבות: רוחמה כהן | + | רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
| − | |עורך מדעי=ד"ר אהובה ספיץ | + | |עורך מדעי=ד"ר אהובה ספיץ . |
|מאת=המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |מאת=המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | ||
|מועד הוצאה=2021 | |מועד הוצאה=2021 | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
| − | עישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר הניתן | + | עישון הוא גורם הסיכון הקרדיווסקולרי המשמעותי ביותר הניתן למניעה1. ההתמכרות לסיגריות היא שילוב של התמכרות התנהגותית והתמכרות פיזיולוגית. נזקי העישון ידועים כיום ופוגעים בכל אברי הגוף. בנוכחות סוכרת קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ופיתוח PVD בגיל צעיר יותר. במסגרת המעקב אחר מטופלים עם סוכרת נכלל הטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כמו יתר לחץ דם דיסליפידמיה עישון והשמנה. |
| + | הקשר בין עישון וסוכרת נחקר רבות ובא לידי ביטוי בהיבטים שונים של מחלת הסוכרת1. | ||
| + | העישון משפיע על הגברת הסיכון לחלות בסוכרת, עמידות לאינסולין - קושי באיזון רמת הסוכר, השמנה בטנית וסוכרת הריונית ומהווה גורם סיכון מוגבר לסיבוכים: רטינופתיה, נפרופתיה, נוירופתיה, נסיגה וזיהום בחניכיים. | ||
| + | לצוות המטפל תפקיד חשוב ומשמעותי בהסברת חשיבות הגמילה מעישון ומניעת העישון. | ||
| + | הפסקת עישון מהווה את הטיפול המונע הטוב ביותר עבור חולי סוכרת. | ||
| + | ידוע שעם הפסקת העישון קיים סיכון מוגבר לעלייה במשקל בחודשים הראשונים, אשר בד"כ מוגבלת למספר קילוגרמים )עד 5 ק"ג בממוצע(1 ואינה בלתי נמנעת. בנוסף, לעיתים קיימים יציאה מהאיזון, תנודתיות במצבי הרוח ו /או דיכאון. | ||
| + | חשוב להתייחס לנושא הדיכאון ולהמליץ להיעזר בטיפול תרופתי ותמיכה התנהגותית. | ||
| + | בראיה לטווח ארוך צפויים ירידה בסיכון לסיבוכים ותחלואה. | ||
| + | אומדן | ||
| + | אנמנזה סיעודית | ||
| + | • האם המטופל מעשן: כן/לא. | ||
| + | • האם עישן בעבר? | ||
| + | • האם מעוניין להפסיק לעשן? | ||
| + | מטופלים מעשנים | ||
| + | גמילה מעישון מבוססת על מודל 25A: | ||
| + | ASK- לשאול את המטופל אם הוא מעשן. | ||
| + | ADVICE- לייעץ לו להפסיק לעשן. | ||
| + | ASSESS- לבחון את נכונותו להפסיק לעשן. | ||
| + | ASSIST- לסייע לו במידה והוא מעוניין להיגמל. | ||
| + | ARRANGE- לקבוע תאריך למעקב: | ||
| + | 1. מעשנים המביעים רצון להפסיק לעשן. | ||
| + | איתור השלב במעגל השינוי, הדרכה ומעקב בהתאם. | ||
| + | 2. מעשנים שאינם מביעים רצון להפסיק לעשן. | ||
| + | פעולה על פי השלב במעגל השינוי. | ||
| + | 3. חולי סוכרת שאינם מעשנים. | ||
| + | פעולה על פי המלצות המודל לשימור. | ||
| + | אומדן גופני רלוונטי למעשנים לפני הגמילה | ||
| + | • מחלות רקע. | ||
| + | • מחלות במשפחה. | ||
| + | • אומדן תזונה. | ||
| + | • אומדן דיכאון. | ||
| + | טיפול תרופתי נוכחי מפורט | ||
| + | • אופן וזמני נטילה של התרופות. | ||
| + | • תופעות לוואי של התרופות. | ||
| + | • התמדה/אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך. | ||
| + | בדיקות מעבדה רלוונטיות | ||
| + | בדיקות מעבדה שתן ודם: | ||
| + | פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרואלבומין יחס קראטנין. | ||
| + | בדיקות עזר: משקל גובה BMI, היקף מותניים, לחץ דם ודופק. | ||
| + | מידע מצוות רב מקצועי | ||
| + | • עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית | ||
| + | • בירור מצב סוציואקונומי. | ||
| + | • רכישת תרופות. | ||
| + | • תמיכה משפחתית וחברתית. | ||
| + | התייחסות להרגלי חיים | ||
| + | תשאול ל: | ||
| + | • הרגלי תזונה, תכנון הארוחות והשתלבותן בסדר היום. | ||
| + | • ביצוע פעילות גופנית קבועה- סוג, משך, עוצמה ותדירות. | ||
| + | • שעות שינה מספיקות - 8-6 שעות וברצף. | ||
| + | תהליכי חשיבה ואבחנה | ||
| + | זיהוי בעיות קליניות | ||
| + | • התמכרות לניקוטין. | ||
| + | • החמרה באיזון ערכי הסוכר. | ||
| + | • עלייה במשקל. | ||
| + | סיבוכים וסיכונים צפויים | ||
| + | • החמרת נזקים בכלי הדם בעיניים. | ||
| + | • סיכון לזיהום ונסיגה בחניכיים. | ||
| + | • סיכון פי 2 ללקות באירוע לבבי לעומת הלא מעשנים. | ||
| + | • סיכון לנזק עצבי. | ||
| + | • קושי באיזון הסוכרת. | ||
| + | • סיכון לנזק כלייתי. | ||
| + | • הפחתת זרימת דם ברגליים וסיכון לכיבים עד קטיעה. | ||
| + | • עלייה בסיכון לדיכאון. | ||
| + | קביעת תכנית טיפול | ||
| + | תרופתית | ||
| + | בהחלטה על שימוש בתחליפי ניקוטין ניתן להשתמש בשאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין. | ||
| + | בבחירת הטיפול יש לשקול: | ||
| + | • גיל. | ||
| + | • יעילות ובטיחות. | ||
| + | • ניסיון עבר של טיפול בהתמכרות. | ||
| + | • היעדר התווית נגד לטיפול חלופי לניקוטין. | ||
| + | • העדפת המטופל. | ||
| + | • עלות ונוחות השימוש. | ||
| + | • דיכאון. | ||
| + | • עודף משקל. | ||
| + | • הריון. | ||
| + | • תרבות. | ||
| + | הפנייה לבדיקות | ||
| + | תפקודי ריאות. | ||
| + | הפנייה למומחים | ||
| + | סדנה לגמילה מעישון, דיאטנית, עו"ס. | ||
| + | נושאים להדרכה | ||
| + | • הצגת מגוון הטיפולים ואמצעי התמיכה הקיימים בהתאם לסל התרופות. | ||
| + | • תמיכה ועזרה עם הקשיים והתמודדות עם תסמיני הגמילה. | ||
| + | • התאמת הטיפול התרופתי לסוכרת )אינסולין ותרופות פומיות( תוך כדי התהליך. | ||
| + | משוב והערכה | ||
| + | • המטופל הפסיק לעשן. | ||
| + | • המטופל שומר על משקל יציב. | ||
| + | • המטופל מדווח על שביעות רצון ורוגע. | ||
| + | • איזון הסוכרת. | ||
| + | שאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין | ||
| − | + | שאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין | |
| + | 1. כמה זמן לאחר שאתה מתעורר אתה מעשן את הסיגריה הראשונה? | ||
| + | 1. תוך 5 דקות )3( | ||
| + | 2. תוך 30-6 דקות )2( | ||
| + | 3. תוך 60-31 דקות )1( | ||
| + | 4. אחרי 60 דקות )0( | ||
| + | 2. האם קשה לך להימנע מעישון במקומות בהם העישון אסור )בתי קולנוע, תיאטראות, אוטובוסים, מסעדות וכו׳(? | ||
| + | 1. כן )1( | ||
| + | 2. לא )0( | ||
| + | 3. על איזו סיגריה הכי קשה לך לוותר? | ||
| + | 1. הסיגריה הראשונה של הבוקר )1( | ||
| + | 2. כל סיגריה אחרת )0( | ||
| + | 4.כמה סיגריות אתה מעשן ביום? | ||
| + | 1. 10 או פחות )0( | ||
| + | 2. 20-11 )1( | ||
| + | 3. 30-21 )2( | ||
| + | 4. 31 ויותר )3( | ||
| + | 5.האם אתה מעשן יותר בשעות הראשונות אחרי שהינך מתעורר מאשר בשאר שעות היום? | ||
| + | 1. כן )1( | ||
| + | 2. לא )0( | ||
| + | 6.האם אתה מעשן כאשר אתה חולה עד | ||
| + | כדי כך שאתה שוכב רוב היום? | ||
| + | 1. כן )1( | ||
| + | 2. לא )0( | ||
| + | כעת יש לחבר את הניקוד שניתן בסוגריים ליד כל תשובה. | ||
| + | ניקוד בין 10-7 - התמכרות קשה לניקוטין | ||
| + | ניקוד בין 6-4 - התמכרות בינונית | ||
| + | פחות מ-4 נקודות - התמכרות פחות קשה | ||
| − | + | יש לחבר את הניקוד שניתן בסוגריים לכל תשובה: | |
| − | + | ניקוד בין 10-7 - התמכרות קשה לניקוטין | |
| − | + | ניקוד בין 6-4 - התמכרות בינונית | |
| − | + | פחות מ-4 נקודות - התמכרות פחות קשה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | חשוב לזכור - עישון וסוכרת | |
| − | + | 1. עישון - אפילו סיגריה אחת מעלה את הסיכון לתחלואה. | |
| − | + | 2. חולי סוכרת מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכי סוכרת, תחלואה ותמותה. | |
| − | + | 3. בכל ביקור חשוב לשאול ולתעד בתיק המטופל האם מעשן ולהסביר לו את סכנת העישון עבורו- לצוות המטפל השפעה מכרעת על החלטת המטופל. | |
| − | + | 4. יש לברר את מקומו של המטופל במעגל השינוי )פרוציסקה דקלמנטה(. | |
| − | + | 5. חשוב לחשוף את המטופל לאמצעים הקיימים לתמיכה בתהליך הגמילה. | |
| + | 6. חשוב להמשיך ולעודד כל מטופל המביע רצון ו/או מתחיל בתהליך הגמילה. | ||
| + | 7. יש להמשיך ולתמוך במטופל גם לאחר שסיים את תהליך הגמילה מעישון. | ||
| − | + | ביבליוגרפיה | |
| − | + | 1. שרעבי, (2019). עישון בקרב חולי סוכרת. בתוך: א' כהן וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת (עמ' 302-296). תל אביב: פורום מדיה בע"מ. | |
| − | + | 2. ADA 2019 | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 60: | שורה 165: | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־06:36, 20 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | עישון והשלכותיו בסוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ . | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
עישון הוא גורם הסיכון הקרדיווסקולרי המשמעותי ביותר הניתן למניעה1. ההתמכרות לסיגריות היא שילוב של התמכרות התנהגותית והתמכרות פיזיולוגית. נזקי העישון ידועים כיום ופוגעים בכל אברי הגוף. בנוכחות סוכרת קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ופיתוח PVD בגיל צעיר יותר. במסגרת המעקב אחר מטופלים עם סוכרת נכלל הטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כמו יתר לחץ דם דיסליפידמיה עישון והשמנה. הקשר בין עישון וסוכרת נחקר רבות ובא לידי ביטוי בהיבטים שונים של מחלת הסוכרת1. העישון משפיע על הגברת הסיכון לחלות בסוכרת, עמידות לאינסולין - קושי באיזון רמת הסוכר, השמנה בטנית וסוכרת הריונית ומהווה גורם סיכון מוגבר לסיבוכים: רטינופתיה, נפרופתיה, נוירופתיה, נסיגה וזיהום בחניכיים. לצוות המטפל תפקיד חשוב ומשמעותי בהסברת חשיבות הגמילה מעישון ומניעת העישון. הפסקת עישון מהווה את הטיפול המונע הטוב ביותר עבור חולי סוכרת. ידוע שעם הפסקת העישון קיים סיכון מוגבר לעלייה במשקל בחודשים הראשונים, אשר בד"כ מוגבלת למספר קילוגרמים )עד 5 ק"ג בממוצע(1 ואינה בלתי נמנעת. בנוסף, לעיתים קיימים יציאה מהאיזון, תנודתיות במצבי הרוח ו /או דיכאון. חשוב להתייחס לנושא הדיכאון ולהמליץ להיעזר בטיפול תרופתי ותמיכה התנהגותית. בראיה לטווח ארוך צפויים ירידה בסיכון לסיבוכים ותחלואה. אומדן אנמנזה סיעודית • האם המטופל מעשן: כן/לא. • האם עישן בעבר? • האם מעוניין להפסיק לעשן? מטופלים מעשנים גמילה מעישון מבוססת על מודל 25A: ASK- לשאול את המטופל אם הוא מעשן. ADVICE- לייעץ לו להפסיק לעשן. ASSESS- לבחון את נכונותו להפסיק לעשן. ASSIST- לסייע לו במידה והוא מעוניין להיגמל. ARRANGE- לקבוע תאריך למעקב: 1. מעשנים המביעים רצון להפסיק לעשן. איתור השלב במעגל השינוי, הדרכה ומעקב בהתאם. 2. מעשנים שאינם מביעים רצון להפסיק לעשן. פעולה על פי השלב במעגל השינוי. 3. חולי סוכרת שאינם מעשנים. פעולה על פי המלצות המודל לשימור. אומדן גופני רלוונטי למעשנים לפני הגמילה • מחלות רקע. • מחלות במשפחה. • אומדן תזונה. • אומדן דיכאון. טיפול תרופתי נוכחי מפורט • אופן וזמני נטילה של התרופות. • תופעות לוואי של התרופות. • התמדה/אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך. בדיקות מעבדה רלוונטיות בדיקות מעבדה שתן ודם: פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרואלבומין יחס קראטנין. בדיקות עזר: משקל גובה BMI, היקף מותניים, לחץ דם ודופק. מידע מצוות רב מקצועי • עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית • בירור מצב סוציואקונומי. • רכישת תרופות. • תמיכה משפחתית וחברתית. התייחסות להרגלי חיים תשאול ל: • הרגלי תזונה, תכנון הארוחות והשתלבותן בסדר היום. • ביצוע פעילות גופנית קבועה- סוג, משך, עוצמה ותדירות. • שעות שינה מספיקות - 8-6 שעות וברצף. תהליכי חשיבה ואבחנה זיהוי בעיות קליניות • התמכרות לניקוטין. • החמרה באיזון ערכי הסוכר. • עלייה במשקל. סיבוכים וסיכונים צפויים • החמרת נזקים בכלי הדם בעיניים. • סיכון לזיהום ונסיגה בחניכיים. • סיכון פי 2 ללקות באירוע לבבי לעומת הלא מעשנים. • סיכון לנזק עצבי. • קושי באיזון הסוכרת. • סיכון לנזק כלייתי. • הפחתת זרימת דם ברגליים וסיכון לכיבים עד קטיעה. • עלייה בסיכון לדיכאון. קביעת תכנית טיפול תרופתית בהחלטה על שימוש בתחליפי ניקוטין ניתן להשתמש בשאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין. בבחירת הטיפול יש לשקול: • גיל. • יעילות ובטיחות. • ניסיון עבר של טיפול בהתמכרות. • היעדר התווית נגד לטיפול חלופי לניקוטין. • העדפת המטופל. • עלות ונוחות השימוש. • דיכאון. • עודף משקל. • הריון. • תרבות. הפנייה לבדיקות תפקודי ריאות. הפנייה למומחים סדנה לגמילה מעישון, דיאטנית, עו"ס. נושאים להדרכה • הצגת מגוון הטיפולים ואמצעי התמיכה הקיימים בהתאם לסל התרופות. • תמיכה ועזרה עם הקשיים והתמודדות עם תסמיני הגמילה. • התאמת הטיפול התרופתי לסוכרת )אינסולין ותרופות פומיות( תוך כדי התהליך. משוב והערכה • המטופל הפסיק לעשן. • המטופל שומר על משקל יציב. • המטופל מדווח על שביעות רצון ורוגע. • איזון הסוכרת. שאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין
שאלון פגרסטרום להתמכרות לניקוטין 1. כמה זמן לאחר שאתה מתעורר אתה מעשן את הסיגריה הראשונה? 1. תוך 5 דקות )3( 2. תוך 30-6 דקות )2( 3. תוך 60-31 דקות )1( 4. אחרי 60 דקות )0( 2. האם קשה לך להימנע מעישון במקומות בהם העישון אסור )בתי קולנוע, תיאטראות, אוטובוסים, מסעדות וכו׳(? 1. כן )1( 2. לא )0( 3. על איזו סיגריה הכי קשה לך לוותר? 1. הסיגריה הראשונה של הבוקר )1( 2. כל סיגריה אחרת )0( 4.כמה סיגריות אתה מעשן ביום? 1. 10 או פחות )0( 2. 20-11 )1( 3. 30-21 )2( 4. 31 ויותר )3( 5.האם אתה מעשן יותר בשעות הראשונות אחרי שהינך מתעורר מאשר בשאר שעות היום? 1. כן )1( 2. לא )0( 6.האם אתה מעשן כאשר אתה חולה עד כדי כך שאתה שוכב רוב היום? 1. כן )1( 2. לא )0( כעת יש לחבר את הניקוד שניתן בסוגריים ליד כל תשובה. ניקוד בין 10-7 - התמכרות קשה לניקוטין ניקוד בין 6-4 - התמכרות בינונית פחות מ-4 נקודות - התמכרות פחות קשה
יש לחבר את הניקוד שניתן בסוגריים לכל תשובה: ניקוד בין 10-7 - התמכרות קשה לניקוטין ניקוד בין 6-4 - התמכרות בינונית פחות מ-4 נקודות - התמכרות פחות קשה
חשוב לזכור - עישון וסוכרת 1. עישון - אפילו סיגריה אחת מעלה את הסיכון לתחלואה. 2. חולי סוכרת מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכי סוכרת, תחלואה ותמותה. 3. בכל ביקור חשוב לשאול ולתעד בתיק המטופל האם מעשן ולהסביר לו את סכנת העישון עבורו- לצוות המטפל השפעה מכרעת על החלטת המטופל. 4. יש לברר את מקומו של המטופל במעגל השינוי )פרוציסקה דקלמנטה(. 5. חשוב לחשוף את המטופל לאמצעים הקיימים לתמיכה בתהליך הגמילה. 6. חשוב להמשיך ולעודד כל מטופל המביע רצון ו/או מתחיל בתהליך הגמילה. 7. יש להמשיך ולתמוך במטופל גם לאחר שסיים את תהליך הגמילה מעישון.
ביבליוגרפיה 1. שרעבי, (2019). עישון בקרב חולי סוכרת. בתוך: א' כהן וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת (עמ' 302-296). תל אביב: פורום מדיה בע"מ. 2. ADA 2019
ביבליוגרפיה
עורכת - רינת אלוני