האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6924 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6924 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לביצוע סיקור למניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד - Screening for group b streptococcus (gbs) in pregnancy"

מתוך ויקירפואה
שורה 8: שורה 8:
 
}}  
 
}}  
 
{{הרחבה|ערכים=[[אלח דם]], [[סרפטוקוקוס בי]]}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[אלח דם]], [[סרפטוקוקוס בי]]}}
−
בהתאם להמלצת המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאוטולוגיה וגנטיקה ובאישור מנכ"ל משרד הבריאות, להלן ההנחיות הקליניות לבדיקת חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B{{כ}} (Group B Streptococcus, [[GBS]]) בנשים [[הריון|הרות]]:
+
הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005.
−
# אין מקום לבצע סקר לנוכחות חיידק GBS בשבוע 37-35 באופן שגרתי (סקר) לנשים הרות
 
−
#בדיקת חיידק GBS תבוצע בנשים הרות הנמצאות באחת מקבוצות הסיכון הבאות:
 
−
##אישה שילדה ב[[לידה]] קודמת ילוד אשר חלה ב-GBS
 
−
##[[ניהול הריונות עם פקיעת קרומים מוקדמת לפני המועד (PROM) - נייר עמדה|ירידת מים לפני שבוע 37]]
 
−
##צירים לפני שבוע 37 הגורמים שינויים ברורים בצוואר הרחם
 
−
##ירידת מים מעל 18 שעות
 
−
##[[בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון - Asymptomatic bacteriuria in pregnancy|בקטריאוריה]] עם GBS בכל ריכוז ב[[הריון]] הנוכחי
 
−
#חום מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך ה[[לידה]]
 
−
# קיימת חשיבות רבה לטכניקה של לקיחת התרביות, המפורטות להלן:
 
−
##יש לקחת את התרבית על ידי מטוש רגיל לתרביות
 
−
##את הדגימה יש לקחת מהשליש החיצוני של הנרתיק, אחר כך מהאזור הפריאנלי והחדרה לחלל הרקטום - הכול עם אותו מטוש
 
−
##בטופס הנלווה לבדיקה יש לרשום בכתב גדול ואותיות ברורות: "'''תרבית ל-GBS'''"
 
−
##במעבדה הבקטריולוגית (Macrobiology laboratory) יש לזרוע את הדגימה על קרקע מזון מיוחד ל-GBS
 
  
 +
נוהל זה משלים את חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 24/2014 מיום 20.11.2014 בנושא "נוהל טיפול באישה הרה בסיכון נמוך", שמתמקד בהתוויית פעולות לנשים הרות הנמצאות במעקב בזמן הריון בסיכון נמוך.
  
−
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.
+
'''השינויים העיקריים:'''
 +
 
 +
מעבר לשיטה של ביצוע בדיקת סקר [[GBS]] בשבוע 37-35 ל[[הריון]] לכל נשים הרות.
 +
 
 +
== רקע ==
 +
אלח דם מוקדם בילוד בשבוע הראשון לחיים משנית לחיידק ה-GBS (להלן Early onset GBS sepsis) כרוך בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך. הזיהום נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה. [[טיפול אנטיביוטי]] במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת [[זיהום]] בילוד. קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד.
 +
 
 +
# ביצוע סקר כללי בשבועות 37-35 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות
 +
# זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/לידה. מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בארץ ובעולם סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן
 +
 
 +
== תת היחידה המפיצה ==
 +
המחלקה לאם וילד.
 +
 
 +
== מילות מפתח ==
 +
ילוד, GBS, [[מעקב הריון]].
 +
 
 +
== מועד תחולה ==
 +
מיום הפצת החוזר
 +
 
 +
== קישורים לחוזר ==
 +
חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2014/24, נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב, ראו כאן.
 +
 
 +
== מטרות החוזר ==
 +
פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק.
 +
 
 +
(group B streptococcus (GBS ביילוד מבוססות סקר אוניברסלי לנשים הרות.
 +
 
 +
== חלות הנוהל ==
 +
נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים.
 +
 
 +
== ביצוע בדיקה לקולוניזציה עם GBS ==
 +
 
 +
# משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקת סקר אוניברסלית יזומה ל-GBS לכל הנשים ההרות בשבוע 37-35 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית
 +
# הסיקור יכול להתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום (ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים. יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. ניתן עד אז לשמור בטמפרטורת החדר)
 +
# בנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית לGBS בהריון נוכחי או היסטוריה של אלח דם מוקדם עם GBS ביילוד קודם ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר ומומלץ שיקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה
 +
# בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה או אם מצב נשאות ל- GBS לא ידוע, ניתן לבצע בדיקה מולקולרית מהירה ל-GBS בחדר לידה במידה וזמינה והזמן מאפשר
 +
 
 +
== מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה ==
 +
אין מידע על תועלת של טיפול מניעתי בטרם הלידה ולכן הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מניעתית בלידה עצמה.
 +
 
 +
# נשים עם גורמי הסיכון הבאים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה- GBS:
 +
## אלח דם מוקדם ב- GBS ביילוד קודם;
 +
## זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהריון הנוכחי;
 +
# נשים להן תרבית חיובית ל-GBS יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה (אלא אם כן מתוכננת לידה ב[[ניתוח קיסרי]] וקרומי מי שפיר שלמים)
 +
# נשים להן אין תשובת תרבית ל-GBS עם הגיען לחדר לידה (בדיקה לא בוצעה או תשובה לא ידועה), יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים:
 +
## לידה מוקדמת לפני שבוע 37+0;
 +
## חום במהלך הלידה שווה או מעל 38°C;
 +
## ירידת מים במשך 18 שעות או יותר;
 +
## במקרה של תוצאה חיובית ל- GBS בבדיקה מהירה בלידה;
 +
## במקרים שיש תוצאה שלילית ל-GBS מהירה בלידה, ניתן לשקול על פי שיקול דעת הרופא אי­מתן אנטיביוטיקה במקרים של לידה מוקדמת או ירידת מים מעל 18 שעות
 +
## במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם ב- GBS
  
−
ד"ר יצחק ברלוביץ
+
== הדרכה ==
 +
יש להדריך נשים במסגרות שבו הן עוברות מעקב הריון להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה ל- GBS. יש לידע נשים אשר נמצאו כנשאיות (חיוביות ל-GBS) בבדיקה מוקדמת להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה והמלצה לקבלת טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים.
  
−
המשנה למנכ"ל
+
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.
  
−
וראש מנהל רפואה
+
בברכה,
  
 +
ד״ר שרון אלרעי-פרייס ראש חטיבת בריאות הציבור
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:מיילדות]]
 
[[קטגוריה:מיילדות]]
 
[[קטגוריה:גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:זיהומיות]]
 
[[קטגוריה:זיהומיות]]

גרסה מ־09:42, 17 במאי 2025

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
בדיקת GBS) Group B Streptococcus) בנשים הרות
תחום מיילדות , גינקולוגיה , זיהומיות
מספר החוזר bz06-2023
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 27 בדצמבר 2023
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אלח דם, סרפטוקוקוס בי

הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005.

נוהל זה משלים את חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 24/2014 מיום 20.11.2014 בנושא "נוהל טיפול באישה הרה בסיכון נמוך", שמתמקד בהתוויית פעולות לנשים הרות הנמצאות במעקב בזמן הריון בסיכון נמוך.

השינויים העיקריים:

מעבר לשיטה של ביצוע בדיקת סקר GBS בשבוע 37-35 להריון לכל נשים הרות.

רקע

אלח דם מוקדם בילוד בשבוע הראשון לחיים משנית לחיידק ה-GBS (להלן Early onset GBS sepsis) כרוך בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך. הזיהום נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה. טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד. קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד.

  1. ביצוע סקר כללי בשבועות 37-35 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות
  2. זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/לידה. מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בארץ ובעולם סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן

תת היחידה המפיצה

המחלקה לאם וילד.

מילות מפתח

ילוד, GBS, מעקב הריון.

מועד תחולה

מיום הפצת החוזר

קישורים לחוזר

חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2014/24, נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב, ראו כאן.

מטרות החוזר

פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק.

(group B streptococcus (GBS ביילוד מבוססות סקר אוניברסלי לנשים הרות.

חלות הנוהל

נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים.

ביצוע בדיקה לקולוניזציה עם GBS

  1. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקת סקר אוניברסלית יזומה ל-GBS לכל הנשים ההרות בשבוע 37-35 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית
  2. הסיקור יכול להתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום (ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים. יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. ניתן עד אז לשמור בטמפרטורת החדר)
  3. בנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית לGBS בהריון נוכחי או היסטוריה של אלח דם מוקדם עם GBS ביילוד קודם ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר ומומלץ שיקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה
  4. בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה או אם מצב נשאות ל- GBS לא ידוע, ניתן לבצע בדיקה מולקולרית מהירה ל-GBS בחדר לידה במידה וזמינה והזמן מאפשר

מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה

אין מידע על תועלת של טיפול מניעתי בטרם הלידה ולכן הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מניעתית בלידה עצמה.

  1. נשים עם גורמי הסיכון הבאים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה- GBS:
    1. אלח דם מוקדם ב- GBS ביילוד קודם;
    2. זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהריון הנוכחי;
  2. נשים להן תרבית חיובית ל-GBS יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה (אלא אם כן מתוכננת לידה בניתוח קיסרי וקרומי מי שפיר שלמים)
  3. נשים להן אין תשובת תרבית ל-GBS עם הגיען לחדר לידה (בדיקה לא בוצעה או תשובה לא ידועה), יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים:
    1. לידה מוקדמת לפני שבוע 37+0;
    2. חום במהלך הלידה שווה או מעל 38°C;
    3. ירידת מים במשך 18 שעות או יותר;
    4. במקרה של תוצאה חיובית ל- GBS בבדיקה מהירה בלידה;
    5. במקרים שיש תוצאה שלילית ל-GBS מהירה בלידה, ניתן לשקול על פי שיקול דעת הרופא אי­מתן אנטיביוטיקה במקרים של לידה מוקדמת או ירידת מים מעל 18 שעות
    6. במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם ב- GBS

הדרכה

יש להדריך נשים במסגרות שבו הן עוברות מעקב הריון להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה ל- GBS. יש לידע נשים אשר נמצאו כנשאיות (חיוביות ל-GBS) בבדיקה מוקדמת להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה והמלצה לקבלת טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים.

הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.

בברכה,

ד״ר שרון אלרעי-פרייס ראש חטיבת בריאות הציבור