כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד - חוזר משרד הבריאות - Screening for group b streptococcus (gbs) in pregnancy"
מ (Motyk העביר את הדף הנחיות לביצוע סיקור למניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד - Screening for group b streptococcus (gbs) in pregnancy לשם נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד - חוזר משרד הבריאות - Screening for group b streptococcus (gbs) in pregnancy) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חוזר משרד הבריאות | {{חוזר משרד הבריאות | ||
| − | |שם החוזר= | + | |שם החוזר=נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד |
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] , [[:קטגוריה:גינקולוגיה|גינקולוגיה]] , [[:קטגוריה:זיהומיות|זיהומיות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] , [[:קטגוריה:גינקולוגיה|גינקולוגיה]] , [[:קטגוריה:זיהומיות|זיהומיות]] | ||
| − | |מספר החוזר= | + | |מספר החוזר=bz01-2025 |
| − | |סימוכין= | + | |סימוכין=חוזר זה מחליף את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 |
| − | |קישור=[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/ | + | |קישור=[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf באתר משרד הבריאות] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=30 בדצמבר 2025 |
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[אלח דם]], [[סרפטוקוקוס בי]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[אלח דם]], [[סרפטוקוקוס בי]]}} | ||
| − | הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005. | + | הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 ואת חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005 מתאריך 12.07.2005. |
| − | + | הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של ההנחיות בנושא שבנדון. | |
| + | עיקרי השינויים: | ||
| + | השינוי הנו בטווח השבועות המומלצות לביצוע סקר, מ- 35-37 שבועות ל- 36-37 שבועות בהתאם להנחיות המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. | ||
| + | 1. רקע: | ||
| + | זיהום ילוד בשבוע הראשון לחיים משנית לחיידק GBS )להלן Early onset GBS( כרוך בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך. הזיהום נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה. טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד. קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד. | ||
| + | א. ביצוע סקר כללי בשבועות 36+0 - 37+6 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות | ||
| + | ב. זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/לידה. מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בארץ ובעולם סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן. | ||
| + | 2. סימוכין: | ||
| + | חוזר זה מחליף את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 | ||
| + | חוזר זה משלים ומחליף את חוזר מינהל הרפואה מס': 22/2005. | ||
| + | קישורים לחוזר מינהל הרפואה מס': 22/2005 מיום: 7.6.2005 ראו כאן | ||
| + | חוזר ראש חטיבת בריאות הציבור 2014/24 , נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב, ראו כאן. | ||
| − | + | 3. מטרת החוזר: פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד. | |
| − | + | 4. מועד התחלה: מיום הפצת החוזר. | |
| − | + | 5. חלות הנוהל: | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים. | נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים. | ||
| + | 6. ביצוע בדיקה GBS: | ||
| + | 6.1. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקה אוניברסלית יזומה ל GBS לכל הנשים ההרות בשבועות 36+0 - 37+6 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית. | ||
| + | 6.2. הסיקור יכול שיתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום )ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים. יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. ניתן עד אז לשמור בטמפרטורת החדר. | ||
| + | 6.3. בנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית לGBS בהריון נוכחי או שיש היסטוריה של אלח דם מוקדם ב GBS ביילוד קודם ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר ומומלץ שיקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה. | ||
| + | 6.4. בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה או אם מצב נישאות ל GBS לא ידוע, ניתן לבצע בדיקה מהירה לGBS בחדר לידה במידה וזמינה והזמן מאפשר. | ||
| + | 7. מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה | ||
| + | אין מידע לתועלת של טיפול מניעתי בטרם הלידה ולכן הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מניעתית בלידה עצמה. | ||
| + | 7.1. נשים עם גורמי הסיכון הבאים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה- GBS: | ||
| + | - אלח דם מוקדם ב GBS ביילוד קודם; | ||
| + | - זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהריון הנוכחי; | ||
| + | 7.2. נשים להן תרבית חיובית ל GBS יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה )אלא אם כן מתוכננת לידה בניתוח קיסרי וקרומי מי שפיר שלמים(. | ||
| + | 7.3. נשים להן אין תשובת תרבית לGBS עם הגיען לחדר לידה )בדיקה לא בוצעה או תשובה לא ידועה(, יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים: | ||
| + | - לידה מוקדמת לפני שבוע 37+0; | ||
| + | - חום במהלך הלידה שווה או מעל 38°C; | ||
| + | - ירידת מים במשך 18 שעות או יותר; | ||
| + | - במקרה של תוצאה חיובית ל GBS בבדיקה מהירה בלידה; | ||
| + | - במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם ב- GBS | ||
| + | 5. יש להדריך נשים במסגרות שבו הם עוברים מעקב הריון להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה ל GBS. יש לידע נשים אשר נמצאו כנשאיות בבדיקה מוקדמת להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה לקבלת טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים. | ||
| + | 6. הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
[[קטגוריה:מיילדות]] | [[קטגוריה:מיילדות]] | ||
[[קטגוריה:גינקולוגיה]] | [[קטגוריה:גינקולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
גרסה מ־11:55, 10 בינואר 2026
 | ||
|---|---|---|
| נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד | ||
| תחום | מיילדות , גינקולוגיה , זיהומיות | |
| מספר החוזר | bz01-2025 | |
| סימוכין | חוזר זה מחליף את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 30 בדצמבר 2025 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אלח דם, סרפטוקוקוס בי
הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 ואת חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005 מתאריך 12.07.2005.
הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של ההנחיות בנושא שבנדון. עיקרי השינויים: השינוי הנו בטווח השבועות המומלצות לביצוע סקר, מ- 35-37 שבועות ל- 36-37 שבועות בהתאם להנחיות המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. 1. רקע: זיהום ילוד בשבוע הראשון לחיים משנית לחיידק GBS )להלן Early onset GBS( כרוך בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך. הזיהום נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה. טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד. קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד. א. ביצוע סקר כללי בשבועות 36+0 - 37+6 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות ב. זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/לידה. מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בארץ ובעולם סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן. 2. סימוכין: חוזר זה מחליף את חוזר מס' 6/2023 מתאריך 27.12.23 חוזר זה משלים ומחליף את חוזר מינהל הרפואה מס': 22/2005. קישורים לחוזר מינהל הרפואה מס': 22/2005 מיום: 7.6.2005 ראו כאן חוזר ראש חטיבת בריאות הציבור 2014/24 , נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב, ראו כאן.
3. מטרת החוזר: פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד. 4. מועד התחלה: מיום הפצת החוזר. 5. חלות הנוהל: נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים. 6. ביצוע בדיקה GBS: 6.1. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקה אוניברסלית יזומה ל GBS לכל הנשים ההרות בשבועות 36+0 - 37+6 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית. 6.2. הסיקור יכול שיתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום )ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים. יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. ניתן עד אז לשמור בטמפרטורת החדר. 6.3. בנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית לGBS בהריון נוכחי או שיש היסטוריה של אלח דם מוקדם ב GBS ביילוד קודם ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר ומומלץ שיקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה. 6.4. בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה או אם מצב נישאות ל GBS לא ידוע, ניתן לבצע בדיקה מהירה לGBS בחדר לידה במידה וזמינה והזמן מאפשר. 7. מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה אין מידע לתועלת של טיפול מניעתי בטרם הלידה ולכן הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מניעתית בלידה עצמה. 7.1. נשים עם גורמי הסיכון הבאים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה- GBS: - אלח דם מוקדם ב GBS ביילוד קודם; - זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהריון הנוכחי; 7.2. נשים להן תרבית חיובית ל GBS יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה )אלא אם כן מתוכננת לידה בניתוח קיסרי וקרומי מי שפיר שלמים(. 7.3. נשים להן אין תשובת תרבית לGBS עם הגיען לחדר לידה )בדיקה לא בוצעה או תשובה לא ידועה(, יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים: - לידה מוקדמת לפני שבוע 37+0; - חום במהלך הלידה שווה או מעל 38°C; - ירידת מים במשך 18 שעות או יותר; - במקרה של תוצאה חיובית ל GBS בבדיקה מהירה בלידה; - במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם ב- GBS 5. יש להדריך נשים במסגרות שבו הם עוברים מעקב הריון להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה ל GBS. יש לידע נשים אשר נמצאו כנשאיות בבדיקה מוקדמת להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה לקבלת טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים. 6. הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.