הדרכת אנשי מקצוע בטיפות חלב בנושא האכלה והתפתחות האכילה של תינוקות ופעוטות - חוזר משרד הבריאות - Professionals training of infants and toddlers feeding and feeding development

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
קווים מנחים - הדרכה לאנשי מקצוע בטיפות חלב: בנושא האכלה והתפתחות האכילה של תינוקות ופעוטות
250px
האכלת תינוק
תחום	ילדים
מספר החוזר	bz02-2025.
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	30 בדצמבר 2025

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה בילדים

רקע

האכלה של תינוק ופעוט ובהמשך אכילה עצמאית הם תהליכים חברתיים המושפעים מגיל הילד, היכולות ההתפתחותית שלו, מצבו הבריאותי, התרבות ואורח החיים של המשפחה. משרד הבריאות, בדומה לארגונים בינלאומיים, ממליץ על הנקה בלעדית לתינוק בששת החודשים הראשונים לחיים והנקה בתוספת הזנה משלימה עד גיל שנתיים ויותר, כל עוד הדבר מתאים לאם ולילד.

בתינוקות יונקים ובתינוקות שאינם יונקים יש חשיבות להתחיל בהזנה משלימה בסביבות גיל ששה חודשים ובהתאם למוכנות של התינוק.

טיפת חלב מהווה מרכז בריאותי בעל חשיבות רבה בליווי משפחות, בשנים הראשונות לחיי הילד, במגוון נושאים הנוגעים לטיפול ולגידול ילדים. לצוות המקצועי בטיפת חלב יש תפקיד מרכזי בהדרכה להנקה, לתזונת תינוקות ופעוטות, להאכלה ואכילה מותאמים, כמו גם התייחסות לחוויה ולסביבת האכילה, תחילה באמצעות ההורה, או המבוגר האחראי, ובהמשך התנסות התינוק במגע עם האוכל ובאכילה עצמאית.

חווית ההאכלה והאכילה אמורה להיות נעימה, מותאמת לילד ודורשת סבלנות מצד ההורה או מבוגר אחר. מידע בנושא קיים גם באתר הורות והורים של משרד הבריאות, ובנייר עמדה בנושא "מזונות משלימים - המדריך המלא".

מטרות החוזר

1. להסדיר את ההדרכה הניתנת בנושא האכלה והתפתחות האכילה של התינוק והפעוט, תוך התייחסות לגיל הילד, מצבו הבריאותי וההתפתחותי וכן למנהגים ולתרבות המשפחתית - הצוות ימסור מידע המבוסס על ספרות מקצועית עדכנית בנושא זה
2. קווים מנחים אלה מרחיבים את המידע המופיע בחוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט, מס' 1/2021 לנושא ההתנהגותי ויתמקד באופן ההאכלה והאכילה

תמיכה מדעית

• Feeding Infants and Children from Birth to 24 Months: Summarizing Existing Guidance
• WHO Guideline for complementary feeding of infants and young children 6-23 months of age

מועד תחולה

מיום הפצת החוזר.

משתמשים

אחיות בריאות הציבור, רופאים, תזונאיות וצוות רב מקצועי בטיפות חלב.

אוכלוסיית היעד

הורים לילדים מלידה עד גיל שש שנים.

עקרונות

1. הדרכה להאכלה ואכילה עצמאית תינתן בהתאמה לגיל, להתפתחות ולמצב הבריאותי של הילד וכן לתרבות ולאורח החיים של המשפחה
2. בכל ביקור בטיפת חלב תינתן התייחסות לנושא האכלה, בדגש על האכלה קשובה ואכילה עצמאית, בנוסף לנושא של תזונת הילד, כפי שמופיע בהמלצות התזונה הלאומיות וקשת המזון ובהתאם לחוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט, 1/21
3. הדרכה ותמיכה יכולים להינתן בשיחה פנים אל מול פנים בעת הביקור בתחנת טיפת חלב וניתן להרחיבם גם בשיחה מרחוק ובמסגרת קבוצת הורי
4. ההדרכה תעשה תוך שיח ושיתוף ההורים בתהליך, מומלץ להפנות גם לחומר כתוב בנושא כמו באתר משרד הבריאות
5. מומלץ לברר עם ההורים לגבי התזונה ולגבי חוויתם בהאכלת הילד או סיוע באכילה עצמאית, עוד לפני שניגשים להערכת הגדילה, בשל הרגישות שיכולה להתעורר בהתייחס למדידה

הגדרות

האכלה - מתייחסת לפעולה של אדם אחר המאכיל את הילד.

אכילה - מתייחסת לפעולה של הילד אשר מתנסה באכילה עצמאית ו/או אוכל באופן עצמאי.

שיטה

במפגשים בטיפת חלב

בכל ביקור מבוצעת הערכת גדילה והערכה לגבי תזונת הילד. במסגרת זו יש להתייחס גם ליחסי האכלה/ אכילה, לתמוך ולהדריך בהתאם לגיל הילד ולביקורים בטיפת חלב:

1. לשאול - את ההורה שאלות כגון: כיצד מסתדרים עם האכלת ילדם? לברר עם ההורה איך מרגיש בזמן הארוחה? האם יש קשיים ספציפיים ומאמץ שצריך להשקיע?
2. לתמוך ולהדריך - תמיכה והדרכה המותאמים לגיל הילד, להמלצות התזונה, מענה לחששות ולשאלות של המשפחה. ההדרכות במסמך זה מפורטות בהתאם לגילאים המומלצים לביקור בטיפת חלב. הדרכה לילד שהגיע בגיל אחר (בין הביקורים המומלצים), תעשה בהתאם לפירוט הגיל הקרוב ביותר לגילו, ניתן להתייחס גם להדרכה לקראת הגיל הבא
3. במידת הצורך וכאשר ישנם אתגרים בתחום האכלה או האכילה, יש להפנות את המשפחה ליועצת הנקה או לרופא הילדים או לתזונאית, בהתאם לצורך שעולה. כמו כן ייתכנו קשיים על רקע של ויסות חושי, בעיה רגשית או יחסים במשפחה, שיצריכו הפניה לאנשי מקצוע נוספים

במסמך זה מוצגים הנושאים הרווחים, בהתאם לגיל הילד והביקורים בטיפת חלב. ההדרכה תעשה, לפני הכל, בהתאם לנושאים שההורים מעלים (שואלים ומתייעצים אודותיהם) ובהמשך בנושאים הרלוונטיים לגיל ולשלב ההתפתחותי.

קבוצות הורים

את ההדרכה בנושא האכלה ואכילה יש לקיים גם במסגרת קבוצות הורים, מומלץ כחלק מהמפגשים בנושאי תזונת תינוקות ופעוטות.

יש למסור מידע להורים על קבוצות הורים המתקיימות בנושא, במסגרת טיפת חלב או באמצעי מרחוק. מומלץ לקיים קבוצות הורים במגוון נושאים בתחום זה, כמו: מעבר להזנה משלימה, גיוון ארוחות, שגרות ואורח חיים משפחתי, צמצום/בררנות אכילה, ולשלב בכל אלה את המסרים של האכלה קשובה, התפתחות האכילה העצמאית ואכילת מזון בריא.

ביקור ראשון

זמן האכלה משמעותי לקשר בין התינוק להוריו או למטפל אחר.

1. יצירת סביבה מטיבה לאכילה וקשב של ההורה - ישנה חשיבות להאכלה על ידי ההורה או מבוגר אחר, באווירה נינוחה, באחיזה בטוחה ותומכת של התינוק תוך מתן תשומת לב לצרכיו של התינוק ויצירת קשר עין עימו בעת האכלה. האכלה תעשה בצורה קשובה לצרכיו של התינוק בהתאם לסימני רעב ושובע. לתינוק המתחיל להראות סימני רעב, חשוב לתת מענה מהיר ורצוי לדחות פעולות אחרות כמו החתלה אם אינה דחופה. בכי הוא סימן מאוחר לרעב ולכן רצוי לתת מענה להאכלה לפני שהתינוק בוכה. במקרה בו התינוק בוכה לאחר האכלה יש לבדוק האם קיימת סיבה אחרת לכך. סימני שובע בגיל הזה הם עדינים מאוד ויש להיות קשובים אליהם: הורדת המציצות על השד עד לניתוק מהשד, דחיקת הבקבוק בעדינות עם הלשון, הפניית הראש. חשוב לשבת בצורה נוחה בה ניתן לראות את פני התינוק ולדבר אליו בזמן ההאכלה, לחיזוק תחושת הביטחון והקשר עם התינוק. מידע נוסף בקווים מנחים להדרכה בנושא הנקה ובהאכלה קשובה מבקבוק
2. כמויות - גם אצל תינוק יונק, וגם אצל תינוק שאינו יונק, קיימת חשיבות להאכלה בהתאם לסימני רעב ושובע. מספר ההאכלות ביום, בגיל זה, נע סביב 12-10 פעמים ביממה לתינוק יונק, ו 8–10 פעמים ביממה לתינוק הניזון מתמ"ל, ארוחות אלה, לרוב אינן מפוזרות באופן אחיד במהלך היום. תדירות האכלה פיזיולוגית זו, מגנה על תינוקות בריאים מהיפוגליקמיה. בתינוקות שאינם יונקים - או שיונקים חלקית - יש להסביר להורים שאין להיצמד לכמויות המופיעות על גבי קופסאות התמ"ל, או חישובים אחרים העלולים להיות מטעים ולא מתאימים לצורכי התינוק. ההאכלה תיעשה לפי סימני רעב ושובע שמראה התינוק, החיוניות שלו (נינוח, יציאות תקינות בהתאם לגיל), וביצוע מעקב שגרתי אחר המשקל של התינוק בטיפת חלב. סביר להניח שכמות החלב תעלה בהדרגה, אך לא בהכרח תהיה כמות אחידה בכל הארוחות (תיתכן כמות משתנה בין ארוחות)
3. האכלה בלילה - בגיל זה התינוק צפוי להתעורר משנתו ולאכול גם בשעות הלילה. אם הוא ישן בשעות הלילה, לרוב אין צורך להעיר תינוק כדי לאכול. במקרים בהם הוא אינו עולה במשקל, מומלץ להעיר אותו במשך שעות היום ולא בלילה. במקרים בהם קיימת הנחיה רפואית, במיוחד בפגים או ילדים עם בעיות מטבוליות או סיבה אחרת, יש להדריך את ההורים לפעול בהתאם להנחיה, אך לברר עם הגורם המטפל, עד מתי יש צורך בהנחיה זו
4. בטיחות - בכל דרך האכלה (האכלה מבקבוק, כפית, כוסית, מזרק האכלה, צינורית על אצבע), יש להקפיד על החזקת התינוק על הידיים כשראשו מוגבה. הנקה היא תהליך פיזיולוגי של יניקת חלב ולכן יכולה להיעשות בתנוחות אחרות כולל שכיבה של האם. בכל צורת האכלה כולל הנקה חשוב לשמור על קשר עין עם התינוק.
   אכילה בתמיכת הבקבוק באמצעות חפץ ולא אדם בוגר, מעלה את הסיכון לחנק/ אספירציה בשל חוסר היכולת של הילד לשלוט על זרימת הנוזל. בנוסף, צורת האכלה זו מעלה את הסיכון לדלקת באוזניים, וייתכן שגם לעששת.
   בזמן האכלה מבקבוק יש להחזיקו באופן מאוזן ומורם מעט, כך שקצה הפטמה יהיה מלא בנוזל אבל לא בהכרח הפטמה כולה. חשוב לבחור בפטמה עם זרימה איטית ומתאימה. יש להחליף צדדים בהאכלות במהלך היום (פעם על זרוע ימין ופעם על זרוע שמאל). כך יתאפשר גירוי של שני צידי הגוף ושתי העיניים ולא תתפתח העדפה לאכילה בצד מסוים. הדבר דומה להנקה ישירה מהשדיים, ולכן גם תומך בהמשך ההנקה, אם משלבים הנקה ואכילה מבקבוק
5. פגים - לרוב, עד לשחרור מהפגייה, הפג אמור להיות במצב יציב ולאכול בהתאם להנחיות לעיל. יש להשגיח על תינוקות שנולדו בשבועות 35–38, אף על פי שלרוב הם יציבים יותר מפגים מורכבים, הם עדיין מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון תזונתי ובסיכון מוגבר לחוות קשיים באכילה ועל כן, יש לבדוק את קצב עלייתם במשקל, את תחושת ההורים לגבי האכלתם, דפוסי ההאכלה ואת צורך ההורים בתמיכה ובהדרכה בנושא זה. בפגים מורכבים יש לנהוג בהתאם להנחיות בשחרור, ובהתאם לחוזר המעקב והטיפול בילודים מורכבים ובפגים עם שחרורם מאשפוז לקהילה. אם הפג מקבל תמ"ל מיוחד בהנחיית רופא או תזונאית, יש לברר עם ההורים את ההנחיה למועד הפסקתו
6. מקורות להדרכה לפי נושאים:
   1. בתינוקות יונקים - הדרכה תינתן בהתאם לקווים מנחים להדרכה בהנקה
   2. יש לעודד הנקה בלעדית. אין להמליץ באופן גורף על המשך חשיפה לתמ"ל לתינוקות יונקים גם אם נחשפו בימים הראשונים לתמ"ל
   3. בתינוקות המקבלים חלב מבקבוק (חלב אם או תמ"ל) - הדרכה תינתן בהתאם להאכלה נכונה מבקבוק
   4. אופן הכנת התמ"ל, אם רלוונטי לפי תרכובות מזון לתינוקות עד גיל שנה
   5. הרתחת המים להכנת תמ"ל והיגיינת הציוד (בקבוקים)
   6. בגיל זה אין לתת תוספת מים, התינוק מקבל את הנוזלים מהחלב וכמות זו מספיקה עד לקבלת הזנה משלימה

ביקור בגיל חודש

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

1. האכלה חלופית לתינוק יונק - בתחילת ההנקה יש יתרון לא לחשוף לאכילה מבקבוק על מנת לבסס הנקה. בסביבות גיל 4–6 שבועות, אימהות המעוניינות יכולות לתרגל האכלה מבקבוק למתן חלב אם שאוב. מומלץ להתחיל כשהתינוק לא מאוד רעב, אפשר להיעזר באדם אחר שאינו האם. אם הילד מסרב, חשוב לדעת שיש דרכים בטיחותיות נוספות להאכלה כגון: כוסית, או כפית
2. אין לתסף תמ"ל או חלב אם עם דייסות קנויות בכל גיל ובפרט לא לפני גיל חצי שנה אלא אם כן ניתנה המלצה מותאמת אישית למקרה פרטני על ידי רופא ילדים או תזונאית ילדים

ביקור בגיל חודשיים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

1. בגיל זה יש להדגיש את המלצת משרד הבריאות להתחלת מזונות משלימים סביב גיל 6 חודשים ועם הופעה של סימני מוכנות. מערכת העיכול של התינוק לרוב עדיין לא בשלה מספיק להוספת מזונות משלימים, במיוחד לפני גיל 4 חודשים, חשיפה בגיל זה מעלה גם את הסיכון להשמנה. לכן גורמים בינלאומיים קבעו שאינה מומלצת לפני גיל 6 חודשים. בפגים אין להתחיל לפני גיל 4 חודשים גיל מתוקן ובהתאם לסימני מוכנות
2. כמות - בתינוק יונק, בגיל חודשיים ואילך, בכל תקופת ההנקה צפוי שגוף האישה ייצר עד כ־750 מ"ל חלב ביממה. לא צפויה עליה נוספת כיוון שכמות זו מספקת את צורכי התינוק. בתאומים הכמות תהייה בהתאם לצורך, כלומר הייצור יוגבר

ביקור בגיל 4 חודשים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

בגיל זה יש להדגיש את המלצת משרד הבריאות להתחלת הזנה משלימה סביב גיל 6 חודשים ועם הופעה של סימני מוכנות, אלא אם ניתנה המלצה רפואית לחשיפה מוקדמת. בפגים אין להתחיל לפני גיל 4 חודשים גיל מתוקן ובהתאם לסימני מוכנות.

ביקור בגיל 6 חודשים

בגיל זה יש להסביר על חשיבות התחלת הזנה משלימה סביב גיל 6 חודשים ועם הופעה של סימני מוכנות לאכילה. בפגים אין להתחיל לפני גיל 4 חודשים גיל מתוקן ובהתאם לסימני מוכנות.

יש לברר עם ההורה: האם קיימים סימני מוכנות, על המעבר להזנה משלימה, תדירות החשיפה: כמה פעמים ביום מציעים מזון, איזה סוג מזון מוצע (לוודא שלא מוצע מזון אולטרא מעובד כגון שקיות מציצה, חטיפים, קרקרים וביסקוויטים ייעודים לתינוקות ושתייה מתוקה או מיצים סחוטים). מה החוויה של התינוק ושל ההורה, כשהדגש בשלב זה יהיה על האכלה קשובה ועל חוויה חיובית של התינוק ולא על כמויות המזון שהתינוק אוכל או על ביסוס ארוחות. יש לברר עם ההורים מה האתגרים בהם נתקלים ולחזק אותם בהתמודדות עימם. בנוסף, בגיל זה ילדים יכולים להתנסות בשתיית מים מכוס אך אין ציפייה שהתינוק יצליח לשתות באופן יעיל מכוס פתוחה, בשלב זה, ההתנסות היא החשובה.

1. אופן האכלה של הזנה משלימה וסימני מוכנות:
   1. התחלת הצעת מזון תיעשה בהתאם להופעה של סימני המוכנות. כחלק מסימני המוכנות, ההתעניינות של התינוק במזון היא החשובה ביותר להתחלת חשיפה למזון. סימנים נוספים הם: היכולת לשבת עם תמיכה, יציבות של הראש, קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה, יכולת להעביר מזון בפה מצד לצד והיעלמות רפלקס הוצאת הלשון
   2. יש להתחיל עם מעט מזון על קצה הכפית, קירוב הכפית לפה, המתנה לפתיחת הפה, הכנסת קצה הכפית לפה, ללא גריפת המזון על החך העליון. גם בהמשך, האכלה המותאמת לקצב התינוק
   3. חשוב מאוד שההורה יפנה זמן בסדר היום להצעה של ארוחות מזון. חשוב לאפשר לתינוק להוביל ולשלוט באכילה עצמה ולהכתיב את הקצב המתאים לו
   4. בראשית האכילה - דגש על חשיבות החוויה ולא על הכמויות שהתינוק אוכל. בנוסף הדגש על חשיפה למגוון של מזונות, באווירה נעימה בשלב זה חשוב כי ההורה יציע אך ייתכן כי התינוק טרם יביע עניין במזון חדש. התהליך של הדחייה הראשונה הוא נורמלי, ולרוב נדרש תהליך של היכרות עם הטעם והמרקם החדש עד שהילד מקבל את המזון החדש
   5. טבעי שלתינוק ייקח זמן להתרגל לטעמים ומרקמים לא מוכרים - חשיפה חוזרת, כחלק מהארוחה, לטעמים חדשים ועם התקדמות התינוק גם למרקמים חדשים, חשובה מאוד בכדי לבסס אכילה של מזונות אלה. יש לאפשר לתינוק לבחור האם מעוניין לאכול את המזון המוצע, אין להתעקש או להכריח. לעיתים נדרשת חשיפה חוזרת עד עשר פעמים ואף יותר. חשיפה חוזרת חשובה במיוחד כאשר מדובר במזונות שאינם מתוקים באופן טבעי (כמו: פירות, בטטה, דלעת), דוגמת ירקות
   6. חשוב לאפשר לתינוק לגעת במזון ולהתנסות מהחשיפות הראשונות בהכנסה עצמאית של מזון אל הפה. חשוב לא לנגב את התינוק במהלך הארוחה. בגיל זה מתפתחות יכולות של מוטוריקה עדינה, קשר יד עין ולכן מתאפשרת התחלה של אכילה עצמאית. חשוב מאוד לעודד אכילה עצמאית של התינוק (ידיים, כפית), אין לצפות בגיל זה לאכילה עצמאית לגמרי. יש להסביר להורים שנגיעה חופשית באוכל היא רכיב חשוב בתהליך התפתחות האכילה של התינוק ולכן חשוב לאפשר חקירה חושית זו, גם אם זה יוצר קצת בלגן בסביבת האכילה. תחילה האכלה תעשה מכפית או מיד ההורה - תוך חשיפה לטעמים ולמרקמים שונים. הכמות תלך ותגדל בהדרגה לפי איתותי התינוק. אכילה מכפית או בהמשך באכילה עצמאית (כמו "אוכל אצבעות"), מקדמות את יכולות הלעיסה, לעומת האכלה בדרכים אחרות - כמו מציצה משקיות מזון - שאינן מקדמות את התפתחות יכולות האכילה.
      אכילה משקית חושפת את התינוק גם למזון אולטרא מעובד ועלולה לקבע אכילה של מרקמים חלקים וטעמים אחידים. לכן, לא מומלץ שימוש בכל אמצעי מבוסס מציצה, כגון מוצצי טעימות, פאוצ'ים או מזון טחון בבקבוקים. למידע נוסף על השפעת מזון לתינוקות בשקיות מזון למציצה ראו הבהרות באשר המלצת משרד הבריאות בנוגע הנקה, חשיפה לתמ"ל ומניעת אלרגיות
   7. אכילה משותפת של הורה ותינוק, או משפחה ותינוק, חשובים מאוד לחוויה החיובית ולדוגמה אישית. תפקיד ההורה להציע את האוכל. תפקיד הילד להחליט מה וכמה הוא אוכל מתוך ההיצע ואם בכלל יאכל. הדגש העיקרי הוא לחשיבות החשיפה למזון מגוון עשיר בברזל וליצור אווירה נעימה סביב הארוחה. בנוסף יש להסביר להורים כי אכילה של ההורה עצמו בזמן הארוחה מהווה חלק משמעותי מהחוויה. כאשר ההורה אוכל יחד עם התינוק, הוא מדגים דפוסי אכילה כמו לעיסה, בליעה והתנסות במזונות חדשים, מה שתורם לעידוד סקרנות והתנסות אצל התינוק
   8. הסחות בזמן האכלה ואכילה - תהליך האכלה הוא נושא חברתי, בנוסף למזון שנאכל, זהו זמן לשיח, דוגמה אישית, קשר בין הילד למבוגר. מדובר בחוויה חברתית חיובית ומשותפת, המחזקת את הקשר בין ההורה לתינוק ותורמת להתפתחות הרגלי אכילה בריאים מגיל צעיר. הסחת דעת כמו מסך, משחק עצמאי או אחר יכולים להפריע לחוויית האכילה ולשיח המשותף.
   9. חשוב לשים לב לאופן ההושבה של התינוק בכיסא האוכל - לא צריך לחכות שתינוק יתיישב בכדי להושיבו בכיסא האוכל. חשוב לדאוג להושבה תומכת - כפות הרגליים נתמכות, בית החזה מעל גובה השולחן/ המגש, גב הכיסא בזווית של 90 מעלות. בעת הצורך יש להתאים תמיכה באזור הבטן, הגב, או צידי גוף התינוק
2. עם מה ואיך מתחילים - יש לחשוף את התינוק למזונות בריאים מתפריט המשפחה שהוכנו בבישול בייתי ומבוססים על: קטניות, דגנים, פירות וירקות העונה, בשר, עוף, הודו, בקר, דגים, שמן זית, ביצים, על פי המפורט בנספח 1 של החוזר לתזונת התינוק הבריא 2021. באופן כללי המזונות שתינוקות יחשפו אליהם בתדירות גבוהה וילמדו לאהוב בינקות ובגיל הרך, ינבאו את המזונות/מאכלים שיעדיפו בילדות ובבגרות ולכן חשוב לחשוף למגוון רחב של טעמים ע"פ קשת המזון.
   חשוב להתחיל כבר מגיל 6 חודשים בארוחות עשירות בברזל, לדוגמה: בשר, קטניות. עם הזמן יש להגדיל את מגוון המזונות ולהמשיך להקפיד על האכלה במזונות עשירים בברזל. חשוב להדגיש בהדרכה להימנע ממזון מתועש אולטרא-מעובד כמו: שניצלים מוכנים, חטיפים שתייה ממותקת, דגני בוקר מזונות ייעודיים לתינוקות כמו מחיות מזון קנויות, ביסקוויטים, קרקרים, שקיות מזון למציצה
3. מרקמים - תחילה יש לטחון את המזון ובהמשך ניתן למעוך או לגרר ולהגיש במרקם יותר גרגירי וגס, בהתאם להתפתחות יכולת הלעיסה והבליעה. בגיל 6 חודשים קיים דפוס של לעיסה בסיסית, תנועות לסת למעלה למטה (Munching). סביב גיל 12-9 חודשים מתפתחת תנועה של הלסת התחתונה שהיא יותר אלכסונית (Diagonal rotary) ולבסוף בגילאי 12–24 חודשים מתפתחות תנועות מעגליות מלאות של הלסת התחתונה (Circular rotary chewing) שהן מאפשרות ביחד עם תנועת הלשון שינוי במרקמים שהתינוק יכול לעבד בפיו. קיים חלון הזדמנויות להכנסת מזון במרקם מוצק. אי-הכנסת מזונות אלה בגיל 9 עד 12 חודשים קשור לסיכון מוגבר להתפתחות קשיי האכלה ולצריכה מופחתת של פירות וירקות בגיל מאוחר יותר
4. טעמים - יש חשיבות לחשיפה של תינוק למגוון רחב של טעמים ולכן העדיפות לחשיפה תחילה של כל מזון וטעמו בנפרד ובהמשך ניתן לתת שילוב של טעמים
5. כמות - ניתן לצפות כי בהתחלה המזונות המשלימים לא יחליפו ארוחה שלמה ולכן ישולבו יחד עם ההנקה או התמ"ל. עם הזמן ובהתאם לסימנים שהתינוק מראה, סביר שלא יהיה צורך עוד לשלבם בארוחה ולכן אין צורך לתת השלמה של הנקה או תמ"ל לאחר האכלה של הזנה משלימה, אלא אם התינוק מראה סימנים של רעב. התקדמות התינוק בכמות ובהעדפות המזון הן בשליטתו. הכמות תגדל באופן הדרגתי ומספר הארוחות של מזון משלים יגדל. הכמות בארוחה עשויה להשתנות בין הארוחות, וסביר שתושפע גם ממאכלים נוספים שהתינוק אכל באותו היום. הציפייה לרוב היא לכמויות קטנות, כמו בגודל של אגרוף של הילד, אך אין להיצמד לכמויות, כל זמן שהילד מתפקד, מתפתח ומדדי הגדילה שלו תקינים
6. דייסה - דייסות מתועשות (קנויות) הן מזון אולטרא מעובד ועשירות בקלוריות. לכן אם אין צורך רפואי אין לתת אותן. לחלופין הכנת דייסה ביתית כמו מסולת או קווקאר בשילוב פרי, יכולה להיות מזינה. אין לתת הדרכה להורים להוסיף לתמ"ל או חלב אם דייסות מתועשות (קנויות), בכל גיל ובפרט לא לפני גיל חצי שנה, אלא אם כן ניתנה המלצה על ידי רופא ילדים או תזונאית ילדים. העשרה בכמות לא מבוקרת בהסמכת האוכל, משנה את האיזון של רכיבי התזונה ומעלה את הסיכון להשמנה. במקרה בו ניתנות דייסות אז עדיף מצלחת וכפית ולא בבקבוק, אלא אם ניתנה הנחיה אחרת
7. תוספת מלח - מומלץ לעודד אכילה משותפת של תינוקות עם בני המשפחה, תוך שאיפה שהתינוק ייחשף למגוון המזונות שמוגשים לשאר בני הבית. עם זאת, חשוב להמליץ על הפחתה של השימוש במלח בתהליך הבישול, כך שהמנות יהיו מותאמות גם לצרכיו של התינוק. ניתן לתבל באמצעות צמחי תבלין שאינם מעובדים. הפחתת השימוש במלח אינה רק מיטיבה עם בריאות התינוק, אלא גם תורמת לבריאות כלל בני המשפחה, ומהווה הזדמנות לעיצוב הרגלים תזונתיים מיטיבים מהשנים הראשונות לחיים
8. תוספת סוכר - לא מומלץ להוסיף סוכר למזון אלא להרגיל לטעם הטבעי של המזון
9. פגים - ההדרכה להורים לפגים במעבר להזנה משלימה תיעשה בהתאם לסימני המוכנות של הפג ולדגשים המפורטים למעלה. בכל מקרה אין להתחיל במעבר להזנה משלימה לפני גיל 4 חודשים מתוקן

ביקור בגיל 9 חודשים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם, וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

בגיל זה יש לברר על המעבר להזנה משלימה, אכילה בלילה בהתאם לקווים מנחים לשינה וחיזוק ההדרכה לעידוד אכילה עצמאית.

1. בטיחות - חשוב שהאוכל שמציעים לתינוק בשלב זה יהיה מספיק רך ולהגישו חתוך לאורך ולא לפרוסות עגולות כדי להפחית את הסכנה לחנק. למידע נוסף על מניעת חנק באכילה
2. עידוד עצמאות ואכילה - בגיל זה מתחזקות יכולות של מוטוריקה עדינה, קשר יד-עין ולכן מתאפשרת התקדמות של אכילה עצמאית. חשוב מאוד לעודד אכילה באמצעות האצבעות ואכילה בעזרת כפית, אבל אין לצפות בגיל זה לאכילה עצמאית לגמרי. יש להסביר להורים שנגיעה חופשית באוכל הם רכיב חשוב בתהליך התפתחות האכילה של התינוק ולכן חשוב לאפשר חקירה חושית זו, גם אם זה יוצר קצת בלגן בסביבת האכילה.
   בגיל זה מתן העצמאות חשובה מאוד לילדים - אכילה היא אחת הפעילויות באמצעותה ניתן לעודד את עצמאות הילד, למשל בבחירה מתוך מספר אפשרויות על הצלחת
3. תינוקות שהוריהם מדווחים שטרם החלו בהזנה משלימה - יש להדריך ולהסביר את חשיבות המעבר להזנה משלימה. מבחינה התפתחותית הילד בשל להתנסות. אי מתן הזנה משלימה בגיל 9 עד 12 חודשים קשור לסיכון מוגבר להתפתחות קשיי האכלה ולצריכה מופחתת של פירות וירקות בשלב מאוחר יותר. ככל שמתעכבים במתן הזנה משלימה עלולים לפספס את חלון הזמן להתנסות מה שיכול להקשות על התהליך. לכן, קיימת חשיבות להסבר להורים על מתן מזונות ומרקמים המתאימים לגיל ולשלב ההתפתחותי של התינוק, מסיבות התפתחותיות ותזונתיות. אם מתעוררת דאגה או קושי במעבר למזון במרקם מוצק, מומלץ להפנות בהקדם לרופא ילדים, תזונאית ילדים או איש מקצועות בריאות אחר בהתאם למצב הילד. כי התערבות מוקדמת תימנע בעיות אכילה בעתיד

ביקור בגיל 12 חודשים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

1. בגיל זה לרוב אין צורך עוד בתמ"ל ובמציצה מבקבוקים כאשר הפעוט אוכל מהתפריט המשפחתי שהוא בריא ומאוזן וגדל בצורה תקינה. בגיל זה מתפתחת יכולת הנגיסה, ניתן להגיש את האוכל במרקם מתאים. אם למרות ההסבר, ההורים מדווחים כי מרגישים בכל זאת שיש צורך בהמשך הזנה מבקבוק מסיבה תזונתית, ניתן להפנותם לתזונאית לבירור
2. יש לחזק את דפוסי האכילה המתאימים כמו: ישיבה משותפת בארוחות משפחתיות, המשך אכילה יותר עצמאית. ארוחות משפחתיות הן בעלות חשיבות לחשיפה של הילד למגוון מזונות גם של בני המשפחה האחרים. חשוב ליזום ארוחה משפחתית לפחות 3 פעמים בשבוע. כאשר לפחות אחד ההורים יאכל ליד השולחן עם הילדים, ויהווה מודל חיקוי לאכילה בריאה, מגוונת ומאוזנת. כמו כן, חשוב שההורים ובני המשפחה יקפידו על שיח חיובי סביב נושא האכילה וימנעו מעיסוק מרובה בנושא המשקל והמראה החיצוני, הן שלהם והן של ילדיהם בנוכחות הילדים
3. אכילה בזמן שינה - יש להפריד בין אכילה האופיינית יותר לחודשים הראשונים, בה הילד מתחיל לאכול בעירות ויכול להירדם תוך כדי הנקה או אכילה מבקבוק, לבין האכלה של ילדים מתוך שינה כדי לעקוף את התנגדותם לאוכל. אם הורים מדווחים על האכלה תוך כדי שינה בעיקר כדי לעקוף התנגדות לאוכל, יש להפנות להמשך התייעצות עם רופא ילדים, תזונאית ילדים או איש מקצוע בריאות אחר בהתאם למצב הילד, להכוונה נכונה של ההורים

ביקור בגיל 18 חודשים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

1. בגיל זה המשך התקדמות האכילה העצמאית
2. בסוף שנת החיים השנייה ייתכן צמצום טבעי של המאכלים שילדים יעדיפו. למשל אוכל שאכל בגיל חצי שנה ייתכן שיפסיק לאכול, יש לחשוף אותו למזונות שהוא לא אוהב דרך ארוחה משפחתית בהגשה למרכז השולחן. חשוב לכבד את בחירות הילד, לא להתעקש או לשים בצלחת שלו, כי מצב זה עלול לייצר התנגדות ומאבקי כוחות. תיתכן גם שונות בין ילדים ברגישות למרקמי מזון שונים אשר תשפיע על מוכנותם להתנסות ולאכול.

צמצום אכילה היא תופעה שיכולה להופיע בשנה השנייה. זה יכול להתבטא בהעדפה ברורה למזונות מסוימים וחוסר פתיחות למזונות חדשים. זהו תהליך טבעי שיש לכבדו. חשוב לאפשר לילד לסרב לאכול ולספק לו תחושת שליטה. על מנת לעודד אותו לאכול מגוון מזונות יש להמשיך להציע את המזון החדש בסבלנות רצוי במסגרת ארוחה משפחתית, באווירה נעימה, לאפשר חקירה חושית והתנסות חוזרת וללא שידול או הצעות פרס בתמורה לאכילה או ענישה. חשוב לנסות בכל זאת להרחיב את המגוון של המזונות אותם הילד מעדיף, למשל פסטה בצורות שונות. אם המגוון של המאכלים הצטמצם לפחות מ־10 מזונות, יש לפנות לתזונאית להמשך בירור.

ביקור בגיל 24 חודשים

יש לבדוק את יישום ההמלצות מהביקור הקודם וחיזוק אותם מסרים בהדרכה ובהתאם לשאלות ההורים.

1. ארוחה משפחתית והכנה משותפת - יש לחשוף את הילד, בישיבה משותפת בארוחות משפחתיות, ולאפשר לו בחירה של המזון בזמן הארוחה (ראו פירוט בביקור בגיל 12 חודשים על ארוחות משפחתיות). כמו כן, חשוב לשתף אותו בהכנת הארוחה
2. התפתחות האכילה - בגיל זה מתחילה להתפתח היכולת להעברת מזון בתוך הפה בעזרת הלשון. יכולת זו מאפשרת לעיסה והיא ממשיכה להתפתח עד גיל 4 שנים. כיון שיכולות הלעיסה טרם התפתחו בשלמותם יש להימנע ממאכלים העלולים לגרום לחנק.

ביקור בגיל 3 שנים ואילך

הרגלי אכילה בריאה בבית ומחוץ לבית - בגיל זה ילדים נמצאים בגן ולעיתים מביאים אוכל מהבית, חשוב לבנות ארוחה המתאימה לילד, ליכולותיו ועם הרכב תזונתי בריא ולא מזון אולטרא מעובד מתועש. כמו כן, ללמד ולסגל עצמאות בהרגלי היגיינה של שטיפת ידיים, סביבה נקייה, מיקוד באכילה ללא הסחת דעת בזמן הארוחה, בדגש על הימנעות מחשיפה למסכים או הסחות מסוג אחר.