הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת בכרכשת עם קרום מדומה - Pseudomembranous enterocolitis"
(←ראו גם) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
− | |||
{{ספר| | {{ספר| | ||
שורה 13: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
− | שכיחותה של '''דלקת | + | שכיחותה של '''דלקת מעי עם קרום מדומה (Pseudomembranous enterocolitis)''' עלתה בשנים האחרונות. עלייה זו יוחסה לשימוש הנרחב ב[[אנטיביוטיקה|תרופות אנטיביוטיות]], ומשום כך הוטבע למחלה השם - דלקת מעי גס הקשורה לאנטיביוטיקה (Antibiotic associated colitis). |
− | המחלה תוארה בראשונה ב-1893 . הדיווחים הראשונים היו מנתיחות גופה. מסקנות הדיווחים הראשונים הללו לגבי הממצא ההיסטולוגי היו שהמחלה קשורה במצבי הלם. חוקרים אחרים קשרו את המחלה עם מצבי חסימה של | + | המחלה תוארה בראשונה ב-1893 . הדיווחים הראשונים היו מנתיחות גופה. מסקנות הדיווחים הראשונים הללו לגבי הממצא ההיסטולוגי היו שהמחלה קשורה במצבי [[הלם]]. חוקרים אחרים קשרו את המחלה עם מצבי [[חסימה של המעי הגס]] עקב [[גידולי המעי הגס|סרטן]]. |
− | ב-1953 זיהו Terplan וחבריו סטפילוקוקים במשטחים מרירית | + | ב-1953 זיהו Terplan וחבריו סטפילוקוקים (Staphylococci) במשטחים מרירית המעי הגס של חולים בתסמונת זו. מסקנתם היתה שהסטפילוקוק הוא גורם המחלה. במשך השנים האחרונות תוארה המחלה יותר ויותר בסמיכות לשימוש בתרופות אנטיביוטיות. |
− | ב-1977 הודגם קיומו של | + | ב-1977 הודגם קיומו של רעלן (Toxin) בחולי דלקת מעי עם קרום מדומה, שנוטרל על-ידי נוגד הרעלן (Antitoxin) של Clostridium sordellii, וב-1978 מצאו Bartlett וחבריו במחקרים קליניים, שהטוקסין נוצר על-ידי Clostridium difficile, וכיום נחשב חיידק זה כגורם למחלה. בעבר הועלו כמה תיאוריות שהסבירו את האטיולוגיה של דלקת מעי גס זו. התיאוריה המקובלת כיום היא שה-Clostridium difficile יוצר טוקסין ציטופתי בבעלי חיים ובבני אדם. תרופות המאיטות את תנועתיות המעי, כגון [[Atropine]],{{כ}} [[Cocaine]] ואחרות, מגבירות את שכיחות המחלה. |
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
− | למחלה טווח סימנים נרחב, החל | + | למחלה טווח סימנים נרחב, החל ב[[שלשול]] קל וכלה בתמונה סוערת של [[דלקת מעיים]] (Enterocolitis). בדרך כלל השלשול מלווה בתסמינים אלחיים, כגון חום ועלייה בספירה הלבנה המאופיינת בסטייה שמאלה. השלשול הוא בדרך כלל רירי-מוקואידי. במקצת החולים יש כאבי בטן והקאות. ב-25% מהחולים הסיבוך הזה מסתיים במוות. כל חולה לאחר ניתוח המטופל באנטיביוטיקה ומתחיל לשלשל חשוד כמפתח מחלה זו. |
==אבחנה== | ==אבחנה== |
גרסה מ־07:01, 6 ביולי 2012
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
שכיחותה של דלקת מעי עם קרום מדומה (Pseudomembranous enterocolitis) עלתה בשנים האחרונות. עלייה זו יוחסה לשימוש הנרחב בתרופות אנטיביוטיות, ומשום כך הוטבע למחלה השם - דלקת מעי גס הקשורה לאנטיביוטיקה (Antibiotic associated colitis).
המחלה תוארה בראשונה ב-1893 . הדיווחים הראשונים היו מנתיחות גופה. מסקנות הדיווחים הראשונים הללו לגבי הממצא ההיסטולוגי היו שהמחלה קשורה במצבי הלם. חוקרים אחרים קשרו את המחלה עם מצבי חסימה של המעי הגס עקב סרטן.
ב-1953 זיהו Terplan וחבריו סטפילוקוקים (Staphylococci) במשטחים מרירית המעי הגס של חולים בתסמונת זו. מסקנתם היתה שהסטפילוקוק הוא גורם המחלה. במשך השנים האחרונות תוארה המחלה יותר ויותר בסמיכות לשימוש בתרופות אנטיביוטיות.
ב-1977 הודגם קיומו של רעלן (Toxin) בחולי דלקת מעי עם קרום מדומה, שנוטרל על-ידי נוגד הרעלן (Antitoxin) של Clostridium sordellii, וב-1978 מצאו Bartlett וחבריו במחקרים קליניים, שהטוקסין נוצר על-ידי Clostridium difficile, וכיום נחשב חיידק זה כגורם למחלה. בעבר הועלו כמה תיאוריות שהסבירו את האטיולוגיה של דלקת מעי גס זו. התיאוריה המקובלת כיום היא שה-Clostridium difficile יוצר טוקסין ציטופתי בבעלי חיים ובבני אדם. תרופות המאיטות את תנועתיות המעי, כגון Atropine, Cocaine ואחרות, מגבירות את שכיחות המחלה.
תסמינים קליניים
למחלה טווח סימנים נרחב, החל בשלשול קל וכלה בתמונה סוערת של דלקת מעיים (Enterocolitis). בדרך כלל השלשול מלווה בתסמינים אלחיים, כגון חום ועלייה בספירה הלבנה המאופיינת בסטייה שמאלה. השלשול הוא בדרך כלל רירי-מוקואידי. במקצת החולים יש כאבי בטן והקאות. ב-25% מהחולים הסיבוך הזה מסתיים במוות. כל חולה לאחר ניתוח המטופל באנטיביוטיקה ומתחיל לשלשל חשוד כמפתח מחלה זו.
אבחנה
- בתרביות ובמשטחי צואה אפשר לזהות את הגורם הפתוגני, אם כי בדיקה זו אינה אבחנתית.
- בידוד הטוקסין מהפרשות המעי מהווה בדיקה בעלת אמינות גבוהה.
- ברקטוסקופיה ובביופסיות תיראה התמונה האופיינית למחלה זו. הפגיעה כוללת נזק סגמנטרי בכרכשת וכיסוי של קרומים על פני הרירית. בהיסטולוגיה אפשר לראות תהליך דלקתי ברירית המעי וכיסוי של רקמה נמקית מעליה (תצלום תמונה 9.6א).
- חוקן בריום.
- טומוגרפיה ממוחשבת — מראה את הכרכשת הפגועה, התכייבויות והרס הריבית (תצלום 18.6).
טיפול
הטיפול בחולים אלה כולל הפסקת הטיפול האנטיביוטי, טיפול תסמיני, טיפול בהלם ובדמם וטיפול סגולי בוונקומיצין לווריד או במטרונידזול (פלגיל) דרך הפה המשיג משיג תוצאות דומות לאלה של הטיפול בוונקומיצין.
ניתוח שמור למקרים שבהם המחלה מסתבכת בהתנקבות הכרכשת, או שמצבו של החולה מחמיר למרות טיפול תקיף תומך. במצבים אלה נאלצים לנתח את החולה.
הטכניקות הכירורגיות שתוארו הן:
- כריתה תת-שלמה או שלמה של הכרכשת.
- complete diversion ileostomy
ראו גם
- לנושא הקודם דלקת הצפק עקב התנקבות הכרכשת
- לנושא הבא: לימפוגרנולומה ונראום - Lymphogranuloma venereum
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא