כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום קרנית הנגרם על ידי אקנטאמבה - Corneal infection caused by acanthamoeba"
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''אבחנה מבדלת''' | '''אבחנה מבדלת''' | ||
| + | |||
1. זיהום פטרייתי של הקרנית | 1. זיהום פטרייתי של הקרנית | ||
| + | |||
2. זיהום הרפטי של הקרנית | 2. זיהום הרפטי של הקרנית | ||
| + | |||
3. זיהום חיידקי של הקרנית | 3. זיהום חיידקי של הקרנית | ||
| + | |||
4. זיהום קרנית הנגרם על ידי נוקרדיה | 4. זיהום קרנית הנגרם על ידי נוקרדיה | ||
גרסה מ־15:59, 22 במאי 2011
אקנטאמבה הינה פרוטוזואה חופשית המתקיימת במים מזוהמים המכילים חיידקים וחומר אורגני. זיהום קרנית הנגרם על ידי אקנטאמבה מהווה סיבוך שכיח של שימוש בעדשות מגע רכות, במיוחד כאשר משתמשים בתמיסות פיזיולוגיות תוצרת בית. הזיהום עלול גם להופיע בקרב חולים שאינם מרכיבים עדשות מגע, לאחר חשיפה למים מזוהמים או לאדמה.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
אקנטאמבה הינה פרוטוזואה חופשית המתקיימת במים מזוהמים המכילים חיידקים וחומר אורגני. זיהום קרנית הנגרם על ידי אקנטאמבה מהווה סיבוך שכיח של שימוש בעדשות מגע רכות, במיוחד כאשר משתמשים בתמיסות פיזיולוגיות תוצרת בית. הזיהום עלול גם להופיע בקרב חולים שאינם מרכיבים עדשות מגע, לאחר חשיפה למים מזוהמים או לאדמה.
קליניקה
התסמינים הראשונים כוללים:
- כאב שאינו פרופורציונלי לממצאים הקליניים
- אדמומיות בעין
- פוטופוביה
הסימנים הקליניים האופייניים כוללים כיב בקרנית, טבעת סטרומלית ותסנין סביב עצבי הקרנית. בשנים האחרונות מזהים את השינויים המוקדמים, המוגבלים לאפיתל הקרנית, בתדירות גבוהה יותר.
אבחנה
זיהום קרנית הנגרם על ידי אקנטאמבה עלול להיות מאובחן בטעות כזיהום הרפטי של הקרנית, בעיקר בתחילת המחלה.
ניתן לאשר את האבחנה באמצעות תרבית במדיום שהוכן במיוחד. בחלק מהמקרים נדרשת גם ביופסיה של הקרנית. חתכים היסטולוגיים של הקרנית ידגימו ציסטות או טרופוזואיטים.
בחולים המשתמשים בעדשות מגע ותמיסות, יש צורך בביצוע תרבית מהתמיסה. לעיתים קרובות ניתן לזהות את צורות האמבה בנוזל העדשות.
אבחנה מבדלת
1. זיהום פטרייתי של הקרנית
2. זיהום הרפטי של הקרנית
3. זיהום חיידקי של הקרנית
4. זיהום קרנית הנגרם על ידי נוקרדיה
טיפול
בשלבי המחלה המוקדמים, הטרית אפיתל הקרנית עשויה להיות יעילה.
הטיפול ההתחלתי אגרסיבי בדרך כלל, וכולל תמיסת פרופמיד איזטיונט 1%, תמיסת פוליהקסמתילן ביגואניד 0.01-0.02% או טיפות נאומיצין מחוזקות.
לסוגי אקנטאמבה שונים תיתכן רגישות שונה לתרופות, והם עשויים לרכוש עמידות לתרופה. כמו כן, הטיפול אינו בהכרח פוגע ביכולתם של האורגניזמים ליצור ציסטה בסטרומת הקרנית, מה שמחייב טיפול ממושך.
בחלק מהמקרים יש צורך בסטרואידים מקומיים על מנת לשלוט בתגובה הדלקתית בקרנית.
במחלה מתקדמת, ייתכן ויהיה צורך בהשתלת קרנית על מנת לעצור את התקדמות הזיהום. כמו כן, ייתכן צורך בהשתלה גם לאחר חלוף הזיהום במקרים של הצטלקות, על מנת לשחזר את הראייה.
הטיפול התרופתי והניתוחי אינם יעילים מרגע שהאורגניזם הגיע לסקלרה.