האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "גישה לבצקת ריאות - החמרת אי ספיקת לב במטופלים מאושפזים - Management of acute pulmonary edema in hospitalized patients"

מתוך ויקירפואה

שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|אי ספיקת לב}}
 
{{הרחבה|אי ספיקת לב}}
הופעת '''קוצר נשימה''' תתכן כביטוי להחמרה ב[[אי ספיקת לב]]. כאשר קיים חשד כזה, יש לפעול לבירור והענקת טיפול ראשוני ולאחר ייצוב החולה, המשך טיפול תואם.  
+
הופעת '''קוצר נשימה''' תתכן כביטוי להחמרה ב[[אי ספיקת לב]]. כאשר קיים חשד כזה, יש לפעול לבירור והענקת טיפול ראשוני, ולאחר ייצוב החולה, המשך טיפול תואם.  
  
 
==בירור ראשוני==
 
==בירור ראשוני==

גרסה מ־12:46, 17 באוגוסט 2015

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



גישה לבצקת ריאות - החמרת אי ספיקת לב במטופלים מאושפזים
Management of acute pulmonary edema in hospitalized patients
יוצר הערך ד"ר דוד הומינר
האיגוד לרפואה פנימית
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאי ספיקת לב

הופעת קוצר נשימה תתכן כביטוי להחמרה באי ספיקת לב. כאשר קיים חשד כזה, יש לפעול לבירור והענקת טיפול ראשוני, ולאחר ייצוב החולה, המשך טיפול תואם.

בירור ראשוני

תחילה יש לנסות לבררר מה הרקע להחמרה באי ספיקת הלב. גורמים אפשריים כוללים - אכילת מלח, הפסקת תרופות ממשפחת המשתנים, התחלת טיפול אינוטרופי שלילי, איסכמיה מיוקרדיאלית חדה, הפרעות קצב, תסחיף ריאתי, זיהום, אנמיה, החמרה בתפקודי כליות, לחץ-דם גבוה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic obstructive pulmonary disease), סוכרת לא מאוזנת או הפרעה בתפקודי בלוטת התריס.

בדיקות ראשוניות שיש לבצע הן:

טיפול ראשוני

יש להעניק טיפול ראשוני לחולה הכולל:

  • הושבת החולה
  • חמצן במסכה עם רזרבואר 10-15 ליטרים לדקה עד להשגת ריווי חמצן מעל 95% ( בחולי מחלת ריאות חסימתית כרונית: ב"משקפיים" 2 ליטר לדקה להשגת ריווי חמצן של 90%)
  • מתן בולוס דרך הוריד (Intra-Venous‏ ,I.V) של Furosemide במינון‏ 60-120 מיליגרם (מ"ג)
  • מתן בולוסים קצרים דרך הוריד של Morphine במינון 2.5-5 מ״ג, בשילוב עם מתן דרך הוריד או תוך שרירי

(Intra-Muscular‏I.M)‏ של Pramin ‏(Metoclopramide) במינון 10 מ"ג, תוך ניטור לחץ דם וסטורציה עד להקלה בקוצר הנשימה.
להיזהר/להימנע בחולים עם לחץ דם נמוך, ברדיקרדיה, צבירת פחמן דו חמצני, חסם עלייתי-חדרי (A-V Block)

  • בלחץ דם מעל 100 מילימטר כספית:
ISOKET SPRAY ‏2 לחיצות או, אם אין תנובה או במקרה חמור:
I.V. ISOSORBIDE DINITRATE (ISOKET) 2-4 mg בבולוסים חוזרים תוך ניטור לחץ הדם עד להקלה בקוצר הנשימה.
  • לאחר איזון ראשוני אפשר להזליף 20mg ‏ (ISOKET) ‏ I.V. ISOSORBIDE DINITRATE בתוך Nacl 0.9% 80 cc או 5% GLUCOSE בקצב התחלתי של של 5 סמ״ק לשעה. ניתן לעלות במינון עד 30 סמ"ק לשעה תוך ניטור לחץ הדם. אין לתת איזוקט I.V לחולים עמ לחץ דם נמוך.
  • כאשר החולה לא מטופל בדיגוקסין, בעיקר בפרפור פרוזדורים, לשקול הוספת טיפול ב:
I.V. DIGOXIN 0.5 mg בבולום איטי ואחר כך I.V. DIGOXIN 0.25 mg כל 8-6 שעות, עד למנת העמסה יומית מקסימלית של 1.5mg (אפשר לתת העמסה פומית באותם מינונים).
יש להימנע ממתן דיגוקסין לחולים עם ברדיקרדיה, הפרעות הולכה עלייתית-חדרית/ HOCM, WPW, חשד להרעלת דיגוקסין. לתת חצי מינון באי ספיקת כליות קשה.
  • רצוי לשמור על רמות דיגוקסין בדם של 0.5-0.8 ng/ml בלבד.
  • יש להכניס קטטר לשלפוחית השתן ולעקוב אחרי תפוקת השתן.
  • במקרה של ברונכוספזם: אינהלצית ונטולין/ארובנט.
  • אם אין תנובה, במצב קשה: כשלחץ הדם מתחת ל-90 ממ״כ-I.V. DOPAMINE (DOCARD) 200 mg בתוך GLUCOSE 5% 100 cc או Nacl 0.9% בקצב התחלתי של 20 cc/h.
כשלחץ הדם אינו נמוך (לא באי ספיקה דיאסטולית): I.V. DOBUTAMINE ‏(BUTAMINE, DOBUJECT) במינון 250mg בתוך Nacl 0.9% 100 cc או 5% GLUCOSE בקצב של 10 cc/h.
ניתן להעלות את מינון הדובוטאמין בהדרגה עד 40 cc/h. טיפול זה דורש העברה ליחידת הלב.
  • במקרימ קיצוניים, אם אין תגובה (בשל אוליגוריה/אנוריה, למשל), לשקול ביצוע הקזת דם - 350-400 cc בשקית של התרמת דם (לבקש מבנק הדמ).
  • אם אין תגובה: לקרוא לנפרולונ ולשקול ביצוע דיאליזה דחופה.
  • במקרה של א׳ מפיקה נשימתית קשה -
כשאי ספיקת הלב היא סיסטולית, לנסות לטפל ע"י BIPAP אם מצב החולה מאפשר זאת (מדדי הנשמה ראשוניים: 12 - IPAP ,‏ 4 - EPAP, חמצן- להתחיל ב-1 ליטר לדקה ולהעלות עד קבלת סטורציה של 90%).
במקרים שאינם מתאימים להנשמה על ידי BIPAP: אינטובציה והנשמה מכנית. ריכוז חמצן מעל 40%, 10-5 PEEP.
  • טיפול בסיבה להידרדרות של אי ספיקת הלב.

הוראות להמשך טיפול

  • מנוחה במיטה.
  • כלכלה דלת מלח.
  • רישום שתן כמותי.
  • שקילה יום יומית.
  • חמצן לפי הצורך.
  • I.V. FUROSEMIDE (FUSID) 60-80 mg X2/d ובמקרים קלים -
TAB. FUROSEMIDE (FUSID) 40-80 mg X2-3/d.
  • ניתן להוסיף טיפול סינרגיסטי ב-
(TAB. HYDROCHLOROTHIAZIDE (DISOTHIAZIDE
12.5-25 mg X1/d או (באי ספיקת כליות):
TAB. METOLAZONE (ZAROXOLYN) 2.5-5 mg x1/d (תרופה זו פוטנטית ורצוי לתת אותה פעמים ספורות בשבוע).
שינוי מינון הדיורטיקה: לפי סימפטומטולוגיה ומשקל הגוף.
  • ב- 3-4 NYHA CLASS (או נמוך יותר עם 35%> LVEF), להוסיף (תוך מעקב אשלגן):
TAB. SPIRONOLACTONE (ALDACTONE, ALDOSPIRONE) 12.5 mg x1/d
  • במקרים הבאים:
היפוקלמיה מוכחת, טיפול בדיגוקסין, טיפול בתרופות הגורמות להיפוקלמיה, מינון גבוה של פוסיד, להוסיף (תוך הגבלת משך המתן לימים ספורים):
TAB. KCl SR (SLOW K) 0.6-1.2 gr X2-3/d או:
POTASSIUM ORAL SOLUTION 1-3 gr X1-3/d
דרך זונדה לתת סירופ KCI ולא טבליות SLOW K.
  • בחולים עם אי ספיקת לב על רקע מחלת לב איסכמית יש להוסיף טיפול במעכבי ACE :
TAB. RAMIPRIL (TRITACE) 1.25-2.5 mg X1/d או:
TAB. CILAZAPRIL (VASCACE) 2.5-5 mg X1/d או:
TAB. FOSINOPRIL (VASOPRIL) 10 mg X1/d או:
TAB. ENALAPRIL (CONVERTIN, ENALADEX) 2.5-5 mg X1/d או:
TAB. CAPTOPRIL (ACERIL) 6.25-12.5 mg X3/d. יש להיזהר משילוב של מעכב ACE ואלדקטון במקרים של אי ספיקת כליות או היפרקלמיה ולהימנע במצבים אלו משילוב של מעכב ACE, אלדקטון ואשלגן.
  • במקרים של אי ספיקת לב שאיננה קשה (לאחר ההתקף החריף) - להוסיף חוסם בטא :
TAB. CARVEDILOL (CARVEDEXXON) 3.125 mg X2/d
  • בחולים עם אי ספיקת כליות משמעותית (קריאטינין מעל 3 מ"ג/ד"ל): במקום מעכב ACE, יש לתת שילוב של:
TAB. ISOSORBIDE MONONITRATE (MONONIT) 20-40 mg X2/d (או ניטרט אחר ארוך פעולה) עמ (TAB. HYDRALAZINE (ALPHAPRESS 10-25 mg X3-4/d (רצוי לשלב עס חוםמ בטא כנון קרבדילול למניעת טכיקרדיר). :עלייה הדרגתית במינון עד 150 מ"ג/יממה.
  • TAB. DIGOXIN 0.125-0.5 mg X1/d תוך מעקב אחרי רמת התרופה בדם. :יש להיזהר בטיפול בדיגוקםין בחולימ עמ א׳ ספיקת כליות משמעותית.
  • יש לברר ולטפל בגורמ להחמרה באי ספיקת הלב.

בדיקות שיש להזמין

  • צילום חזה, אט טרם בוצע.
  • א.ק.ג
  • אנזימים, טרופונין.
  • תפקודי תירואיד
  • אקוקרדיונרם.

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד הומינר, סגן מנהל מחלקה פנימית ד', מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, פתח תקווה



פורסם ב"מדריך לרופא תורן במחלקה פנימית", בהוצאת האיגוד לרפואה פנימית