האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חזרת - Mumps"

מתוך ויקירפואה

שורה 24: שורה 24:
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
  
נגיף החזרת הוא נגיף רנ"א (RNA) ששייך לקבוצת Paramyxovirus במשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae. הפצת הנגיף במגע ישיר מאדם לאדם, וגם באופן עקיף על ידי טיפות, רוק מזוהם, ודרך נוזל השתן. ניתן לבודד את הנגיף מרוק חולים, 6 ימים לפני ועד ל-9 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. הפצת הנגיף חלה מיממה לפני הופעת המחלה ועד ל-3 ימים לאחר ההחלמה. הנגיף מבודד בשתן חולים יממה עד שבועיים מהופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. דגירת הנגיף נמשכת שבועיים-שלושה (בדרך-כלל 17 יום).
+
נגיף החזרת הוא נגיף רנ"א (RNA) ששייך לקבוצת Paramyxovirus במשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae. הפצת הנגיף במגע ישיר מאדם לאדם, וגם באופן עקיף על ידי טיפות, רוק מזוהם, ודרך נוזל השתן. ניתן לבודד את הנגיף מרוק חולים, 6 ימים לפני ועד ל-9 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. הפצת הנגיף חלה מיממה לפני הופעת המחלה ועד ל-3 ימים לאחר ההחלמה. הנגיף מבודד בשתן חולים יממה עד שבועיים מהופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. דגירת הנגיף נמשכת שבועיים-שלושה (בדרך כלל 17 יום).
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
  
כ-35% מהזיהומים הנם תת-קליניים. ייתכנו סימנים מבשרי מחלה (פרודרום) הכוללים חום לא גבוה, כאבי ראש ושרירים, והרגשה כללית רעה. בילדים המחלה מתפרצת בדרך-כלל ללא סימנים מקדימים. הקליניקה כוללת כאב ונפיחות בבלוטות הרוק, בדרך-כלל בלוטת הפרוטיד, המלווים בבצקת של העור והרקמות הרכות באזור. קצב התפיחות מהיר, והתפיחות המירבית בדרך-כלל מופיעה תוך 3-1 ימים. הנפיחות עשויה לטשטש את גבולות עצם הלסת העליונה. האזור התפוח רגיש מאוד וכואב, במיוחד בעת טעימת מיצים חמוצים. הלוע בצד החולה אדום ותפוח. תתכן בצקת של החזה העליון. במידה ומופיעה מעורבות בלוטות רוק תת-ליסתיות בלבד מהלך המחלה פחות סוער.
+
כ-35% מהזיהומים הנם תת-קליניים. ייתכנו סימנים מבשרי מחלה (פרודרום) הכוללים חום לא גבוה, כאבי ראש ושרירים, והרגשה כללית רעה. בילדים המחלה מתפרצת בדרך כלל ללא סימנים מקדימים. הקליניקה כוללת כאב ונפיחות בבלוטות הרוק, בדרך כלל בלוטת הפרוטיד, המלווים בבצקת של העור והרקמות הרכות באזור. קצב התפיחות מהיר, והתפיחות המירבית מופיעה בדרך כלל תוך 3-1 ימים. הנפיחות עלולה לטשטש את גבולות עצם הלסת העליונה. האזור התפוח רגיש מאוד וכואב, במיוחד בעת טעימת מיצים חמוצים. הלוע בצד החולה אדום ותפוח. תתכן בצקת של החזה העליון. במידה ומופיעה מעורבות בלוטות רוק תת-ליסתיות בלבד מהלך המחלה פחות סוער.
  
 
===סיבוכים===
 
===סיבוכים===
  
לחזרת יתכנו סיבוכים שנובעים מפיזור הנגיף בדם ולאיברי-הגוף. הסיבוך השכיח בילדים הוא מנינגואנצפלומיליטיס (דלקת-המוח וקרומיו). 10% בלבד יהיו תסמיניים, 10% יופיעו בחולים בני 20 ומעלה, וזכרים מועדים ללקות בסיבוך זה פי 5-3 יותר מנקבות. תמותה מהסיבוך 2%. קלינית, לא ניתן להבחין בין אנצפליטיס של חזרת לאנצפליטיס ממקור אחר. דלקת-אשכים:סיבוך זה שכיח במתבגרים ומבוגרים (עד 50%). 30% יופיעו דו-צדדית. דלקת-אשכים מופיעה בדרך-כלל תוך 8 ימים מדלקת-הפרוטיד. המהלך חד ומלווה חום-גבוה,צמרמורת,כאב-ראש,וכאב בטן-תחתונה. במעורבות אשך ימין יש לשלול דלקת-תוספתן. האשך המודלק נפוח ורגיש, ובעור בצקת ואודם. המחלה נימשכת כ-4 ימים, ובכ-35% מהחולים האשך שהיה מודלק יתנוון, ויראה מצומק. אי-פיריון נדיר מאוד, אך יתכן. דלקת אגן-קטן ושחלות היא סיבוך בנשים. מעורבות הלבלב, בדרך-כלל תת-קלינית או קלה, יתכנו כאבים אפיגסטריים, חום, בחילה והקאות. אמילאז גבוה אינו אבחנתי וקשור לדלקת-בלוטות-הרוק. דלקת-שריר-הלב אינה נדירה, בדרך-כלל ללא סיבוכים משמעותיים. כאב-מיפרקים נודד ודלקת-מיפרקים הם סיבוך של מבוגרים. בדרך-כלל מעורבים מיפרקי הברך, הקרסול, כתף ושורש-כף-היד. משך התסמינים הממוצע כשבועיים. דלקת-של-בלוטת-התריס נדירה בילדים. עשויה להופיע גם שבוע לאחר הופעת דלקת-הפרוטיד. חרשות עיצבית חד-צדדית, קבועה או זמנית, תיתכן. בעבר נחשבה חזרת הסיבה השכיחה לחרשות עיצבית חד-צדדית. כמו כן ניצפו דלקת בלוטת-הדמעות ודלקת עצב-הראיה.
+
;במסגרת המחלה יתכנו סיבוכים שנובעים מפיזור הנגיף בדם ולאיברי הגוף:
 +
# מנינגואנצפלומיליטיס (דלקת-המוח וקרומיו) - הסיבוך השכיח ביותר בילדים. 10% בלבד יהיו תסמיניים, 10% יופיעו בחולים בני 20 ומעלה, וזכרים מועדים ללקות בסיבוך זה פי 5-3 יותר מנקבות. תמותה מהסיבוך 2%. קלינית, לא ניתן להבחין בין אנצפליטיס של חזרת לאנצפליטיס ממקור אחר.  
 +
# דלקת-אשכים - סיבוך זה שכיח במתבגרים ומבוגרים (עד 50%). 30% יופיעו דו-צדדית. דלקת-אשכים מופיעה בדרך-כלל תוך 8 ימים מדלקת-הפרוטיד. המהלך חד ומלווה חום-גבוה,צמרמורת,כאב-ראש,וכאב בטן-תחתונה. במעורבות אשך ימין יש לשלול דלקת-תוספתן. האשך המודלק נפוח ורגיש, ובעור בצקת ואודם. המחלה נימשכת כ-4 ימים, ובכ-35% מהחולים האשך שהיה מודלק יתנוון, ויראה מצומק. אי-פיריון נדיר מאוד, אך יתכן. דלקת אגן-קטן ושחלות היא סיבוך בנשים.  
 +
# מעורבות הלבלב - בדרך-כלל תת-קלינית או קלה, יתכנו כאבים אפיגסטריים, חום, בחילה והקאות. אמילאז גבוה אינו אבחנתי וקשור לדלקת-בלוטות-הרוק.  
 +
# דלקת-שריר-הלב אינה נדירה, בדרך-כלל ללא סיבוכים משמעותיים.  
 +
# כאב-מיפרקים נודד ודלקת-מיפרקים הם סיבוך של מבוגרים. בדרך-כלל מעורבים מיפרקי הברך, הקרסול, כתף ושורש-כף-היד. משך התסמינים הממוצע כשבועיים.  
 +
# דלקת-של-בלוטת-התריס נדירה בילדים. עשויה להופיע גם שבוע לאחר הופעת דלקת-הפרוטיד.  
 +
# חרשות עיצבית חד-צדדית, קבועה או זמנית, תיתכן. בעבר נחשבה חזרת הסיבה השכיחה לחרשות עיצבית חד-צדדית.  
 +
# כמו כן ניצפו דלקת בלוטת-הדמעות ודלקת עצב-הראיה.
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==

גרסה מ־10:52, 4 ביולי 2011

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



חזרת
Mumps
Mumps PHIL 130 lores.jpg
ICD-10 Chapter B 26.
ICD-9 072
MeSH D009107
יוצר הערך
 



חזרת היא מחלה נגיפית חדה, המתבטאת בהגדלה ובכאב בבלוטות-הרוק, אשר אופייניים ביותר בבלוטת הפרוטיד (בלוטת בת האוזן).

אפידמיולוגיה

מדובר במחלת ילדים חשובה ודי נדירה כיום בילדים בזכות החיסון היעיל, אולם עדיין נרשמות התפרצויות של חזרת, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן. כיום קבוצת החולים בעיקרה מבוגרים-צעירים. מדובר בקבוצות לא-מחוסנות (בפרט ילידי 1967 עד 1977, השנים הראשונות לשימוש בחיסון).

הופעת המחלה נרשמה בכל העולם, ובאופן שווה בין המינים. המחלה מופיעה בכל עונות השנה ויותר בסוף החורף - תחילת האביב.

אטיולוגיה

נגיף החזרת הוא נגיף רנ"א (RNA) ששייך לקבוצת Paramyxovirus במשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae. הפצת הנגיף במגע ישיר מאדם לאדם, וגם באופן עקיף על ידי טיפות, רוק מזוהם, ודרך נוזל השתן. ניתן לבודד את הנגיף מרוק חולים, 6 ימים לפני ועד ל-9 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. הפצת הנגיף חלה מיממה לפני הופעת המחלה ועד ל-3 ימים לאחר ההחלמה. הנגיף מבודד בשתן חולים יממה עד שבועיים מהופעת הנפיחות בבלוטות הרוק. דגירת הנגיף נמשכת שבועיים-שלושה (בדרך כלל 17 יום).

קליניקה

כ-35% מהזיהומים הנם תת-קליניים. ייתכנו סימנים מבשרי מחלה (פרודרום) הכוללים חום לא גבוה, כאבי ראש ושרירים, והרגשה כללית רעה. בילדים המחלה מתפרצת בדרך כלל ללא סימנים מקדימים. הקליניקה כוללת כאב ונפיחות בבלוטות הרוק, בדרך כלל בלוטת הפרוטיד, המלווים בבצקת של העור והרקמות הרכות באזור. קצב התפיחות מהיר, והתפיחות המירבית מופיעה בדרך כלל תוך 3-1 ימים. הנפיחות עלולה לטשטש את גבולות עצם הלסת העליונה. האזור התפוח רגיש מאוד וכואב, במיוחד בעת טעימת מיצים חמוצים. הלוע בצד החולה אדום ותפוח. תתכן בצקת של החזה העליון. במידה ומופיעה מעורבות בלוטות רוק תת-ליסתיות בלבד מהלך המחלה פחות סוער.

סיבוכים

במסגרת המחלה יתכנו סיבוכים שנובעים מפיזור הנגיף בדם ולאיברי הגוף
  1. מנינגואנצפלומיליטיס (דלקת-המוח וקרומיו) - הסיבוך השכיח ביותר בילדים. 10% בלבד יהיו תסמיניים, 10% יופיעו בחולים בני 20 ומעלה, וזכרים מועדים ללקות בסיבוך זה פי 5-3 יותר מנקבות. תמותה מהסיבוך 2%. קלינית, לא ניתן להבחין בין אנצפליטיס של חזרת לאנצפליטיס ממקור אחר.
  2. דלקת-אשכים - סיבוך זה שכיח במתבגרים ומבוגרים (עד 50%). 30% יופיעו דו-צדדית. דלקת-אשכים מופיעה בדרך-כלל תוך 8 ימים מדלקת-הפרוטיד. המהלך חד ומלווה חום-גבוה,צמרמורת,כאב-ראש,וכאב בטן-תחתונה. במעורבות אשך ימין יש לשלול דלקת-תוספתן. האשך המודלק נפוח ורגיש, ובעור בצקת ואודם. המחלה נימשכת כ-4 ימים, ובכ-35% מהחולים האשך שהיה מודלק יתנוון, ויראה מצומק. אי-פיריון נדיר מאוד, אך יתכן. דלקת אגן-קטן ושחלות היא סיבוך בנשים.
  3. מעורבות הלבלב - בדרך-כלל תת-קלינית או קלה, יתכנו כאבים אפיגסטריים, חום, בחילה והקאות. אמילאז גבוה אינו אבחנתי וקשור לדלקת-בלוטות-הרוק.
  4. דלקת-שריר-הלב אינה נדירה, בדרך-כלל ללא סיבוכים משמעותיים.
  5. כאב-מיפרקים נודד ודלקת-מיפרקים הם סיבוך של מבוגרים. בדרך-כלל מעורבים מיפרקי הברך, הקרסול, כתף ושורש-כף-היד. משך התסמינים הממוצע כשבועיים.
  6. דלקת-של-בלוטת-התריס נדירה בילדים. עשויה להופיע גם שבוע לאחר הופעת דלקת-הפרוטיד.
  7. חרשות עיצבית חד-צדדית, קבועה או זמנית, תיתכן. בעבר נחשבה חזרת הסיבה השכיחה לחרשות עיצבית חד-צדדית.
  8. כמו כן ניצפו דלקת בלוטת-הדמעות ודלקת עצב-הראיה.

אבחנה

האבחנה של חזרת בבלוטת-הפרוטיד בעיקרה לפי המופע הקליני. תתכן הפחתה בספירה של כדוריות-הדם-הלבנות, עם עליה יחסית במספר הלימפוציטים. אמילאז יכול להיות מוגבר, במקביל למהלך המחלה בבלוטת הפרוטיד. ניתן לאתר את הנגיף באמצעות סרולוגיה (תבחין-אימונולוגי בנסיוב-הדם). בזמן מחלה מאותרים אימונוגלובולינים סגוליים מטיפוס IgM שנשארים גבוהים למשך שבועות-חודשים. אבחנה נעשית ע"י היפוך נסיוב משלילי לחיובי מבחינת אימונוגלובולינים, או באם מתועדת הגברה פי 4 בכייל ה-IgG. ניתן לתרבת את הנגיף מרוק, נוזל-חוט-שידרה, דם ושתן. אבחנה-מבדלת של דלקת-בלוטת-הפרוטיד כוללת מחלות-נגיפיות כמו:נגיף הכשל החיסוני הנירכש, אינפלואנזה, פראינפלואנזה, CMV, וקוקסקי.

טיפול

הטיפול בחזרת הוא תומך, באמצעות תכשירים להורדת-חום ומנוחה. בדלקת-אשכים טיפול בהקלה מקומית ובמנוחה, ובדלקת-מיפרקים טיפול בן-שבועייים בנוגדי-דלקת.

מניעה

כיום ניתן למנוע את המחלה ביעילות, ע"י חיסון בנגיף מוחלש. חיסון החזרת בארץ ניתן כחלק מתרכיב MMR, מחסנים בגיל שנה , ובכיתה א'. נוגדני-האם מספקים הגנה לעובר בחצי-השנה הראשונה לחיים. נשים שחוסנו צריכות להמנע מכניסה להריון חודש לאחר חיסון חזרת (או 3 חודשים אם קיבלו תרכיב הכולל גם חיסון כנגד אדמת).

התוויות נגד לחיסון
  • אלרגיה לחלבון ביצה שהתבטאה באנפילקסיס
  • מחלה חדה אחרת
  • דיכוי-חיסוני
  • מתן של עירוי אימונוגלובולינים בחודש טרם החיסון

פרוגנוזה

הפרוגנוזה של מחלת החזרת בגיל הילדות מצויינת, וגורמת לחיסון פעיל קבוע כנגד הנגיף. מבוגרים?

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Nelson textbook of pediatrics 18th edition
  • תדריך החיסונים משרד הבריאות Contrl of communicable disease 19th edition

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ורד מולינה-חזן