כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי - Axillary-Subclavian Venous Thrombosis"
מתוך ויקירפואה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
}} | }} | ||
| − | מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי דופלקס. | + | מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי [[דופלקס]]. |
==שכיחות== | ==שכיחות== | ||
| − | חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או | + | חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ה-Subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן: |
| − | *צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים | + | *צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים |
| − | *חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה | + | *חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה |
| − | *שאתות ראשוניות וגרורתיות | + | *[[סרטן|שאתות]] ראשוניות וגרורתיות |
| − | *אי-ספיקת לב קשה | + | *[[אי-ספיקת לב]] קשה |
| − | *יתר-קרישת הדם | + | *[[קרישיות יתר|יתר-קרישת]] הדם |
| − | תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת: | + | {{ש}}תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת: |
| − | *כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי | + | *כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי |
| − | *נפיחות של כל היד ( | + | *נפיחות של כל היד (Non-pitting [[edema]]) |
| − | *מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים | + | *מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים |
| − | *היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית | + | *היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית |
| − | *ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר ( | + | *ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (Cord) בבית-השחי |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה. | + | התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי [[פלבוגרפיה]]. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה. |
==סיבוכים== | ==סיבוכים== | ||
| − | *גנגרנה ורידית נדירה | + | *[[גנגרנה]] ורידית נדירה |
| − | *תסחיפים בריאות שכיחים ב-12% מהחולים | + | *[[תסחיפים ריאתיים|תסחיפים בריאות]] שכיחים ב-12% מהחולים |
| − | *הפרעות בתפקוד היד | + | *הפרעות בתפקוד היד |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | *רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד | + | *רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד |
| − | *הטיפול | + | *הטיפול ב[[פקקת ורידים - Venous thromboembolism#מניעה וטיפול|אנטיקואגולנטים]] מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים |
| − | *כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון | + | *כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון Stellated |
| − | *תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה | + | *תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה |
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה מ־19:04, 22 בספטמבר 2018
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של המערכת הוורידית | |
מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי דופלקס.
שכיחות
חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ה-Subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן:
- צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים
- חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה
- שאתות ראשוניות וגרורתיות
- אי-ספיקת לב קשה
- יתר-קרישת הדם
תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת:
- כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי
- נפיחות של כל היד (Non-pitting edema)
- מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים
- היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית
- ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (Cord) בבית-השחי
אבחנה
התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה.
סיבוכים
- גנגרנה ורידית נדירה
- תסחיפים בריאות שכיחים ב-12% מהחולים
- הפרעות בתפקוד היד
טיפול
- רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד
- הטיפול באנטיקואגולנטים מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים
- כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון Stellated
- תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה
פרוגנוזה
ב-85%-60% מהחולים המטופלים שמרנית נשארים שרידים בידיים למשך תקופה ארוכה. למרות זאת הנפיחות והכאבים חולפים כעבור מספר ימים או שבועות. נפיחות חוזרת, נימול, חולשה ודלקות ורידיות חוזרות - שכיחות. התסמינים מוחמרים בתנועה. יש הטוענים שהתסמונות המאוחרות פחותות בחולים שעברו תרומבקטומיה.
ראו גם
- לנושא הקודם פקקת ורידים שטחית
- לנושא הבא: Chronic Deep Vein Insufficiency
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
- לפרק הבא: חבלות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא