האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת שיטיון - התמקדות במחלת אלצהיימר - Dementia prevention"

מתוך ויקירפואה

שורה 13: שורה 13:
 
{{ראו גם|מניעת שיטיון - Dementia prevention}}
 
{{ראו גם|מניעת שיטיון - Dementia prevention}}
  
מרבית המחלות הגורמות ל[[שיטיון]] אינן ניתנות להבראה בידע הרפואי הנוכחי. מניעה ראשונית או דחיית גיל הופעת השיטיון בכלל ומ"א בפרט יביאו להקלה משמעותית בעומס התחלואה הנילווה לשיטיון. מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון בכלל ו[[מחלת אלצהיימר]] (מ"א) בפרט. עיקרי הממצאים בתחום זה נוגעים לשימוש בתרופות לטיפול ב[[יתר לחץ דם]], [[סטטינים]], [[תזונה]], [[גינקו בילובה]] ו[[פעילות גופנית]]. פעילות אינטלקטואלית, קשרים ורשתות חברתיות והתנדבות נחקרו גם הם כאמצעיי מניעה אפשריים אך הבסיס המחקרי בתחומים אלו דל יחסית.
+
מרבית המחלות הגורמות ל[[שיטיון]] אינן ניתנות להבראה בידע הרפואי הנוכחי. מניעה ראשונית או דחיית גיל הופעת השיטיון בכלל ו[[מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease|מחלת אלצהיימר]] בפרט יביאו להקלה משמעותית בעומס התחלואה הנילווה לשיטיון. מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. עיקרי הממצאים בתחום זה נוגעים לשימוש בתרופות לטיפול ב[[יתר לחץ דם]], [[סטטינים]] (Statins), [[תזונה]], [[גינקו בילובה]] (Ginkgo Biloba) ו[[פעילות גופנית]]. פעילות אינטלקטואלית, קשרים ורשתות חברתיות והתנדבות נחקרו גם הם כאמצעיי מניעה אפשריים אך הבסיס המחקרי בתחומים אלו דל יחסית.
  
 
==יתר לחץ דם==
 
==יתר לחץ דם==
במחקרי אורך נמצא קשר חיובי בין יתר לחץ דם וירידה קוגניטיבית בכלל, וביחוד קשר בין יתר לחץ דם ושיטיון ווסקולרי. ממצאים לגבי קשר בין יתר לחץ דם ומ"א  פחות חד משמעיים.
+
במחקרי אורך נמצא קשר חיובי בין יתר לחץ דם וירידה קוגניטיבית (Cognitive) בכלל, וביחוד קשר בין יתר לחץ דם ושיטיון ווסקולרי (Vascular). ממצאים לגבי קשר בין יתר לחץ דם ומחלת אלצהיימר פחות חד משמעיים.
  
 
במחקרי אורך שבדקו השפעת טיפול ביתר לחץ דם על ירידה קוגניטיבית ושיטיון נמצא כי הפחתה משמעותית בערכי לחץ דם הייתה קשורה לשמירת תיפקוד קוגניטיבי. העדויות לגבי הקטנת היארעות שיטיון פחות מובהקות.
 
במחקרי אורך שבדקו השפעת טיפול ביתר לחץ דם על ירידה קוגניטיבית ושיטיון נמצא כי הפחתה משמעותית בערכי לחץ דם הייתה קשורה לשמירת תיפקוד קוגניטיבי. העדויות לגבי הקטנת היארעות שיטיון פחות מובהקות.
שורה 22: שורה 22:
 
==דיאטה ים תיכונית ושמן דגים==
 
==דיאטה ים תיכונית ושמן דגים==
  
היענות גבוהה יותר לדיאטה ים תיכונית קשורה להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית. בעבודת תצפית נמצא כי בין משתתפים עם היענות גבוהה לתזונה זו פחת הסיכון לפתח מ"א למחצית.
+
היענות גבוהה יותר ל[[דיאטה]] ים תיכונית קשורה להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית. בעבודת תצפית נמצא כי בין משתתפים עם היענות גבוהה לתזונה זו פחת הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר למחצית.
  
הגישה החדשה לקשר בין תזונה להפרעה קוגניטיבית מתייחסת לדפוסי תזונה יותר מאשר למרכיב זה או אחר.  צריכת מזון העשיר בחומצות שומן המכילות [[אומגה - 3]] ו[[אומגה - 6]] , [[ויטמין E]], [[חומצה פולית]], [[ויטמין B12]]  אך מכיל כמות נמוכה של חומצות שומן רוויות  קשורה לסיכון נמוך לפתח מ"א. תזונה זאת מתבטאת בצריכה גבוהה של רוטב לסלט, דגים, עוף, עגבניות, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים ירוקים כהים פירות וצריכה נמוכה של מוצרי חלב עתירי שומן, בשר אדום, בשר מאיברים פנימיים, וחמאה.
+
הגישה החדשה לקשר בין תזונה להפרעה קוגניטיבית מתייחסת לדפוסי תזונה יותר מאשר למרכיב זה או אחר.  צריכת מזון העשיר בחומצות שומן המכילות [[Omega-3|אומגה - 3]]{{כ}} (Omega-3) ו[[אומגה - 6]] (Omega-6) , [[ויטמין E]], [[חומצה פולית]], [[ויטמין B12]]  אך מכיל כמות נמוכה של [[חומצות שומן טראנס - Trans fatty acids|חומצות שומן רוויות]] קשורה לסיכון נמוך לפתח מחלת אלצהיימר. תזונה זאת מתבטאת בצריכה גבוהה של רוטב לסלט, דגים, עוף, עגבניות, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים ירוקים כהים פירות וצריכה נמוכה של מוצרי חלב עתירי שומן, בשר אדום, בשר מאיברים פנימיים, וחמאה.
  
 
==אלכוהול==
 
==אלכוהול==
  
נמצא כי שימוש מתון ב[[אלכוהול]] יכול לתרום למניעת שיטיון בכלל ומ"א בפרט. שימוש מתון הינו של מנת אלכוהול אחת ליממה (עד 50 סמ"ק של יין אדום).
+
נמצא כי שימוש מתון ב[[אלכוהול]] יכול לתרום למניעת שיטיון בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. שימוש מתון הינו של מנת אלכוהול אחת ליממה (עד 50 סנטימטר מעוקב של יין אדום).
  
 
==גינקו בילובה==
 
==גינקו בילובה==
  
במרבית המחקרים נמצא כי בהשוואה לפלצבו, השימוש בגינקו בילובה לא הפחית את הירידה הקוגניטיבית בקרב אנשים מבוגרים עם קוגניציה תקינה או עם MCI.
+
במרבית המחקרים נמצא כי בהשוואה לפלצבו (Placebo), השימוש בגינקו בילובה לא הפחית את הירידה הקוגניטיבית בקרב אנשים מבוגרים עם קוגניציה תקינה או עם MCI{{כ}} (Mild Cognitive Impairment).
  
 
==טיפול בסטטינים==
 
==טיפול בסטטינים==
  
במטא-אנליזה של מחקרי תצפית נמצא כי סטטינים מורידים סיכון לפתח דמנציה ב67% . אולם, - על פי סקירת Cochrane בה נכללו עבודות אקראיות מבוקרות מסתמן שלסטטינים הניתנים בגיל מבוגר לאנשים עם גורמי סיכון ווסקולרים אין השפעה מניעתית בשיטיון או מ"א.
+
במטא-אנליזה (Meta-analysis) של מחקרי תצפית נמצא כי סטטינים מורידים סיכון לפתח דמנציה ב-67 אחוזים. אולם, על פי סקירת Cochrane בה נכללו עבודות אקראיות מבוקרות מסתמן שלסטטינים הניתנים בגיל מבוגר לאנשים עם גורמי סיכון ווסקולרים אין השפעה מניעתית בשיטיון או מחלת אלצהיימר.
  
 
==פעילות גופנית==
 
==פעילות גופנית==
  
אנשים שעסוקים בפעילות גופנית בעוצמה גבוהה הם בעלי סיכון נמוך בכ- 38% לירידה קוגניטיבית במהלך מעקב; אם כי גם פעילות גופנית בעוצמה נמוכה עד בינונית מקנה הגנה מסויימת מפני ירידה קוגניטיבית.
+
אנשים שעסוקים בפעילות גופנית בעוצמה גבוהה הם בעלי סיכון נמוך בכ-38 אחוזים לירידה קוגניטיבית במהלך מעקב; אם כי גם פעילות גופנית בעוצמה נמוכה עד בינונית מקנה הגנה מסויימת מפני ירידה קוגניטיבית.
  
 
==סכום והמלצות==
 
==סכום והמלצות==
  
מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון. לצערנו אין עדיין אסטרטגיה טיפולית כלשהיא שיכולה להבטיח מניעה של מ"א. הגישה הרווחת הינה של איתור גורמי סיכון מחד (לדוגמא: יתר לחץ דם) וטיפול קפדני בהם ומאידך שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן.
+
מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון. לצערנו אין עדיין אסטרטגיה טיפולית כלשהיא שיכולה להבטיח מניעה של מחלת אלצהיימר. הגישה הרווחת הינה של איתור גורמי סיכון מחד (לדוגמא: יתר לחץ דם) וטיפול קפדני בהם ומאידך שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן.
  
 
מבין הגורמים שנחקרו עד היום, פעילות גופנית בצד תזונה הולמת נראים כנושאים בחובם פוטנציאל למניעה של שיטיון.
 
מבין הגורמים שנחקרו עד היום, פעילות גופנית בצד תזונה הולמת נראים כנושאים בחובם פוטנציאל למניעה של שיטיון.
 
   
 
   
'''המלצה מס' 1''': תזונה הולמת (דיאטה ים תיכונית ודומותיה) מומלצת כדרך למניעת שיטיון.
+
'''המלצה מספר 1''': תזונה הולמת (דיאטה ים תיכונית ודומותיה) מומלצת כדרך למניעת שיטיון.
 
   
 
   
'''המלצה מס' 2''': פעילות גופנית מומלצת בכל גיל ובפרט אחרי גיל 50 שנים. יש לפעול על פי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה בנוגע לכמות, תיזמון ועוצמת הפעילות הגופנית.
+
'''המלצה מספר 2''': פעילות גופנית מומלצת בכל גיל ובפרט אחרי גיל 50 שנים. יש לפעול על פי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה בנוגע לכמות, תיזמון ועוצמת הפעילות הגופנית.
  
'''המלצה מס' 3''': איתור גורמי סיכון קרדיו-ווסקולרים וטיפול נמרץ וראוי בהם מומלץ באוכלוסיה המבוגרת כחלק ממניעת שיטיון.
+
'''המלצה מספר 3''': איתור גורמי סיכון קרדיו-ווסקולרים (Cardiovascular) וטיפול נמרץ וראוי בהם מומלץ באוכלוסיה המבוגרת כחלק ממניעת שיטיון.
  
 
[[קטגוריה:גריאטריה]]
 
[[קטגוריה:גריאטריה]]

גרסה מ־19:25, 8 בנובמבר 2018

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
מניעת שיטיון: התמקדות במחלת אלצהיימר
תחום גריאטריה, משפחה, נוירולוגיה
האיגוד המפרסם כנס ההסכמה למניעה, אבחון וטיפול במחלות השיטיון, 2012
קישור באתר הר"י
יוצר הערך המלצות תת הועדה למניעת שיטיון. יו"רים: פרופ' דב אייזנברג, ד"ר יאן פרס. משתתפים: ד"ר דיאנה פליאקו, ד"ר אמיתי אוברמן.
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםשיטיון


ראו גםמניעת שיטיון - Dementia prevention


מרבית המחלות הגורמות לשיטיון אינן ניתנות להבראה בידע הרפואי הנוכחי. מניעה ראשונית או דחיית גיל הופעת השיטיון בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט יביאו להקלה משמעותית בעומס התחלואה הנילווה לשיטיון. מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. עיקרי הממצאים בתחום זה נוגעים לשימוש בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, סטטינים (Statins), תזונה, גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) ופעילות גופנית. פעילות אינטלקטואלית, קשרים ורשתות חברתיות והתנדבות נחקרו גם הם כאמצעיי מניעה אפשריים אך הבסיס המחקרי בתחומים אלו דל יחסית.

יתר לחץ דם

במחקרי אורך נמצא קשר חיובי בין יתר לחץ דם וירידה קוגניטיבית (Cognitive) בכלל, וביחוד קשר בין יתר לחץ דם ושיטיון ווסקולרי (Vascular). ממצאים לגבי קשר בין יתר לחץ דם ומחלת אלצהיימר פחות חד משמעיים.

במחקרי אורך שבדקו השפעת טיפול ביתר לחץ דם על ירידה קוגניטיבית ושיטיון נמצא כי הפחתה משמעותית בערכי לחץ דם הייתה קשורה לשמירת תיפקוד קוגניטיבי. העדויות לגבי הקטנת היארעות שיטיון פחות מובהקות.

דיאטה ים תיכונית ושמן דגים

היענות גבוהה יותר לדיאטה ים תיכונית קשורה להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית. בעבודת תצפית נמצא כי בין משתתפים עם היענות גבוהה לתזונה זו פחת הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר למחצית.

הגישה החדשה לקשר בין תזונה להפרעה קוגניטיבית מתייחסת לדפוסי תזונה יותר מאשר למרכיב זה או אחר. צריכת מזון העשיר בחומצות שומן המכילות אומגה - 3‏ (Omega-3) ואומגה - 6 (Omega-6) , ויטמין E, חומצה פולית, ויטמין B12 אך מכיל כמות נמוכה של חומצות שומן רוויות קשורה לסיכון נמוך לפתח מחלת אלצהיימר. תזונה זאת מתבטאת בצריכה גבוהה של רוטב לסלט, דגים, עוף, עגבניות, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים ירוקים כהים פירות וצריכה נמוכה של מוצרי חלב עתירי שומן, בשר אדום, בשר מאיברים פנימיים, וחמאה.

אלכוהול

נמצא כי שימוש מתון באלכוהול יכול לתרום למניעת שיטיון בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. שימוש מתון הינו של מנת אלכוהול אחת ליממה (עד 50 סנטימטר מעוקב של יין אדום).

גינקו בילובה

במרבית המחקרים נמצא כי בהשוואה לפלצבו (Placebo), השימוש בגינקו בילובה לא הפחית את הירידה הקוגניטיבית בקרב אנשים מבוגרים עם קוגניציה תקינה או עם MCI‏ (Mild Cognitive Impairment).

טיפול בסטטינים

במטא-אנליזה (Meta-analysis) של מחקרי תצפית נמצא כי סטטינים מורידים סיכון לפתח דמנציה ב-67 אחוזים. אולם, על פי סקירת Cochrane בה נכללו עבודות אקראיות מבוקרות מסתמן שלסטטינים הניתנים בגיל מבוגר לאנשים עם גורמי סיכון ווסקולרים אין השפעה מניעתית בשיטיון או מחלת אלצהיימר.

פעילות גופנית

אנשים שעסוקים בפעילות גופנית בעוצמה גבוהה הם בעלי סיכון נמוך בכ-38 אחוזים לירידה קוגניטיבית במהלך מעקב; אם כי גם פעילות גופנית בעוצמה נמוכה עד בינונית מקנה הגנה מסויימת מפני ירידה קוגניטיבית.

סכום והמלצות

מידע רב קיים בספרות הרפואית אודות מניעת שיטיון. לצערנו אין עדיין אסטרטגיה טיפולית כלשהיא שיכולה להבטיח מניעה של מחלת אלצהיימר. הגישה הרווחת הינה של איתור גורמי סיכון מחד (לדוגמא: יתר לחץ דם) וטיפול קפדני בהם ומאידך שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן.

מבין הגורמים שנחקרו עד היום, פעילות גופנית בצד תזונה הולמת נראים כנושאים בחובם פוטנציאל למניעה של שיטיון.

המלצה מספר 1: תזונה הולמת (דיאטה ים תיכונית ודומותיה) מומלצת כדרך למניעת שיטיון.

המלצה מספר 2: פעילות גופנית מומלצת בכל גיל ובפרט אחרי גיל 50 שנים. יש לפעול על פי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה בנוגע לכמות, תיזמון ועוצמת הפעילות הגופנית.

המלצה מספר 3: איתור גורמי סיכון קרדיו-ווסקולרים (Cardiovascular) וטיפול נמרץ וראוי בהם מומלץ באוכלוסיה המבוגרת כחלק ממניעת שיטיון.