כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים - חוזר משרד הבריאות"
(←מטרות) |
|||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
*רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועובדים פרא רפואיים - במערכת הבריאות בבתי החולים ובקהילה. | *רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועובדים פרא רפואיים - במערכת הבריאות בבתי החולים ובקהילה. | ||
| − | ==איתור | + | ==איתור הנשים== |
| − | + | *'''שיטה''' - האיתור יעשה ע"י ראיון הנשים המטופלות, באמצעות שאלות ישירות.{{ש}}יש לסקור את כלל הנשים (איתור אוניברסלי) עם דגש מיוחד על נשים שנצפו אצלן סימנים האופייניים לתופעה. | |
| − | יש לסקור את כלל הנשים (איתור אוניברסלי) עם דגש מיוחד על נשים שנצפו אצלן סימנים האופייניים לתופעה. | + | :כהקדמה לשאלת הסריקה מוצע לומר למטופלת: " מאחר ובעיית האלימות כלפי נשים היא בעיה שכיחה הפוגעת בבריאות אני נוהג/ת לשאול מטופלות שלי - "האם בן -זוגך או מישהו אחר פוגע בך?" ( ראו נספח 1 - שאלות כלליות) כאשר השאלה מבוססת על סימנים מחשידים (ראו נספח 2 - תסמינים) יש להתייחס לסיבת החשד: "אני רואת שיש לך חבורות, האם מישהו פוגע בך"? (ראו נספח 1 ־ שאלות לפי חשד) |
| − | כהקדמה לשאלת הסריקה מוצע לומר למטופלת: " מאחר ובעיית האלימות כלפי נשים היא בעיה שכיחה הפוגעת בבריאות אני | + | *'''עיתוי''' - יש לשאול את כל הנשים הנמצאות בטיפול: בתחילת קשר, במהלך היריון, לאחר לידה, עם כל שינוי בסטטוס משפחתי או אישי ובכל מקרה בו מתעורר חשד כלשהו לפגיעה |
| − | שלי - | + | *תנאים מתאימים לראיון: |
| − | + | :*הראיון יעשה בתנאי פרטיות, ללא קהל, וללא נוכחות אנשים נוספים מלבד המטפל (אלא אם עובדים בצוות). במידה והאישה מלווה על ידי קרוב משפחה יש למצוא דרך מתאימה לשוחח עמה בפרטיות, מבלי לעורר התנגדות או חשד | |
| − | + | :*למרות שהראיון קצר, אין לנהל את השיחה בשעת לחץ כגון ריבוי קהל או מענה לטלפונים על המטפל לחיות פנוי, קשוב וערוך לשיחה ארוכה יותר במידה והאישה תחשוף בעיה | |
| − | + | :*יש לנקוט בגישה אמפטית ומכבדת - חשוב לגנות את האלימות אך לא את האישה | |
| − | + | :*יש להבטיח לאישה סודיות ולא לפעול ללא הסכמתה, למעט במצבים המחייבים דיווח על פי חוק ובמצבי סיכון קיצוניים המחייבים דיווח לצורך מניעת פשע | |
| − | + | ||
| − | + | ==הנחיות להתערבות ראשונית== | |
| − | + | *כאשר האישה חושפת שהיא נפגעת אלימות יש לפעול לפי ההנחיות הגאות: | |
| − | + | :*לגנות את האלימות כאמצעי לפתרון בעיות - מדובר בעבירה פלילית ואין כל מצב בו שימוש באלימות הוא מוצדק | |
| − | + | :*לשוחח עם האישה תוך מתן תמיכה ואמון. לא לגנות אותה על כל שאינה פועלת לשינוי המצב | |
| − | + | :*לעודד את האישה להיעזר בגורמי טיפול | |
| − | + | :*לפעול ליצירת קשר בין האישה והעובדת הסוציאלית במסגרת בה אותרה אישה - בכל מסגרת עפ"י ההסדרים הנהוגים בה | |
| − | + | :*להעריך סיכון מידי - (ראו נספח מס, 3) ולברר אם האישה זקוקה להגנה מיידית. במידה וכך יש לפעול מידית להגנתה - ע"י הפנייתה למשטרה או לבית המשפט להוצאת צו הגנה או כל אמצעי אחר. באשר הילדים בסיכון יש לדווח מידית לפקיד סעד ו/או למשטרה. בכל מצב כזה של סיכון לאישה ו/או לילד יש לערב את העובדת הסוציאלית של המסגרת בה אותרה האישה | |
| − | + | :*כאשר האישה מאותרת בבית החולים, אליו הגיעה בעקבות מעשה אלימות קיימת חובת דיווח למשטרה המעוגנת בתקנה 2 לתקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), התשל"ו 1975 | |
| − | + | :*עפ"י תיקון מס׳ 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר קיים יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה כלפי אישה מטופלת עבירת אלימות על ידי בן זוגה בהווה או בעבר, קיימת חובה ליידע את האישה על כך שבאפשרותה לפנות לקבלת סיוע ולמסור לה כתובות וטלפונים של תחנות המשטרה באזור מגוריה, לשכות הרווחה ומרכזים למניעת אלימות הקרובים למקום מגוריה, לפי רשימה שמפיץ משרד הבריאות מעת לעת. | |
| − | + | :*יש להזמין את האישה לשיחת מעקב או להמשך ליווי ע"י העו"ס | |
| − | + | :* אם האישה אותרה בבית החולים יש ליידע, בהסכמת האישה, את שירותי הבריאות בקהילה - רופא המשפחה ו/או אחות אחראית בטיפת חלב | |
| − | + | *כאשר האישה אינה חושפת שהיא נפגעת אלימות ולמטפל נותר ספק : | |
| − | + | :*יש להעביר מסר שהמטפל מוכן להקשיב לה בכל זמן אחר | |
| − | + | :*לתת באופן עקיף מידע כללי על התופעה והחשיבות של קבלת עזרה | |
| − | + | :*מומלץ לתת לאישה מידע כתוב | |
| − | + | :*להזמין את האישה לפגישה נוספת | |
| − | |||
| − | |||
== רישום== | == רישום== | ||
גרסה מ־12:36, 6 בספטמבר 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים במסגרות הבריאות ־ באשפוז בקהילה | ||
._Molla_Nasreddin.jpg)
| ||
| מספר החוזר | 23/03 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 19 בנובמבר 2003 | |
כללי
נוהל זה מסדיר את דרכי האיתור והטיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה בבריאות כללית ובריאות הנפש -באשפוז ובקהילה. הוא מהווה תוספת והרחבה לנוהל מספר 20/90 בנושא "טיפול בנפגעי אלימות במשפחת ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע" מיום 22.8.90
רקע
אלימות כנגד נשים במשפחה וחיים במצב של איום וטרור ביתי מתמשך, מהווים גורם סיכון משמעותי, לפגיעה בבריאותה הפיזית והנפשית של האישה בטווח המידי והארוך. בישראל, 11% מהנשים הבוגרות (כ־ססס,200 נשים) דיווחו כי היו אי פעם קרבן לאלימות של בן זוג, ו־4% (כ-68,000 נשים) דיווחו כי היו קרבן לאלימות ב-12 החודשים האחרונים שחלפו.. לכך מתווסף נזק נפשי ארוך טווח לנשים ולילדים העדים לאלימות (משערים כי כ־ 600,000 ילדים חשופים לאלימות זו).
עפ"י נתוני סקר ארצי שנערך בשנת 2000, ניתך לשער כי כ־ 40,215 נשים נזקקות לטיפול רפואי מדי שנה בגלל תוקפנות כלפיהן. הסתרת הבעיה ובידוד האישה הם חלק ממאפייני התופעה. איתור הנשים הנמצאות בקשר עם מערכת הבריאות באשפוז ובקהילה וחשיפת הבעיה בפני גורמים מטפלים, מהווה צעד משמעותי לשבירת מצב הבידוד וההסתרה ותחילת תהליך הגנה וסיוע.
ארגון הבריאות העולמי הכריז ב־ 1997 על בעיית האלימות כלפי נשים כבעיית בריאות מהמעלה הראשונה.
הגדרות
אישה נפגעת אלימות במשפחה: אישה הנתונה לפגיעה פיזית ו/או מינית ו/או נפשית מצד בן זוגה או בן משפחה אחר.
בן זוג: בעל / פרוד / גרוש/ חבר / חבר לשעבר.
בן משפחה - קרוב משפחה שאינו בן זוג אשר פוגע באישה - הורה או בן זוג של הורה, הורה של בו זוג או בן זוגו של ההורה. סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
איתור - תהליך של זיהוי נשים נפגעות אלימות במשפחה מתוך כלל אוכלוסיית הנשים המטופלת.
הביסוס החוקי
- חוזר המנהל הכללי 20/90 "טיפול בנפגעי אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע" - משרד הבריאות 28.08.90
- החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991 וכן תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס"׳ב ־ 2002
- תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), התשל"ו־ 1975, תקנה מס׳ 2
- חוזר מנהל רפואה מס־ 46/47 מיום 11.7.97 בנושא תעודות רפואיות למשטרה
מטרות
- הכללת נושא איתור נשים נפגעות אלימות במשפחה בשגרת העבודה של מטפלים ממקצועות הבריאות השונים בכל מסגרות הבריאות, לאור הנזקים הבריאותיים המוכחים הנלווים לתופעה
- הקנית תשתיות ידע לגבי התופעה והסימנים הקליניים האופייניים למצבי אלימות כלפי נשים במשפחה
- הטמעת כלים לאיתור וזיהוי נשים נפגעות אלימות
- הטמעת דרכי התערבות והפניה לגורמי טיפול בקהילה
- קביעת דרכי רישום ודיווח
(*) ההגדרות לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ׳יא ־1991
חלות
- רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועובדים פרא רפואיים - במערכת הבריאות בבתי החולים ובקהילה.
איתור הנשים
- שיטה - האיתור יעשה ע"י ראיון הנשים המטופלות, באמצעות שאלות ישירות.
יש לסקור את כלל הנשים (איתור אוניברסלי) עם דגש מיוחד על נשים שנצפו אצלן סימנים האופייניים לתופעה.
- כהקדמה לשאלת הסריקה מוצע לומר למטופלת: " מאחר ובעיית האלימות כלפי נשים היא בעיה שכיחה הפוגעת בבריאות אני נוהג/ת לשאול מטופלות שלי - "האם בן -זוגך או מישהו אחר פוגע בך?" ( ראו נספח 1 - שאלות כלליות) כאשר השאלה מבוססת על סימנים מחשידים (ראו נספח 2 - תסמינים) יש להתייחס לסיבת החשד: "אני רואת שיש לך חבורות, האם מישהו פוגע בך"? (ראו נספח 1 ־ שאלות לפי חשד)
- עיתוי - יש לשאול את כל הנשים הנמצאות בטיפול: בתחילת קשר, במהלך היריון, לאחר לידה, עם כל שינוי בסטטוס משפחתי או אישי ובכל מקרה בו מתעורר חשד כלשהו לפגיעה
- תנאים מתאימים לראיון:
- הראיון יעשה בתנאי פרטיות, ללא קהל, וללא נוכחות אנשים נוספים מלבד המטפל (אלא אם עובדים בצוות). במידה והאישה מלווה על ידי קרוב משפחה יש למצוא דרך מתאימה לשוחח עמה בפרטיות, מבלי לעורר התנגדות או חשד
- למרות שהראיון קצר, אין לנהל את השיחה בשעת לחץ כגון ריבוי קהל או מענה לטלפונים על המטפל לחיות פנוי, קשוב וערוך לשיחה ארוכה יותר במידה והאישה תחשוף בעיה
- יש לנקוט בגישה אמפטית ומכבדת - חשוב לגנות את האלימות אך לא את האישה
- יש להבטיח לאישה סודיות ולא לפעול ללא הסכמתה, למעט במצבים המחייבים דיווח על פי חוק ובמצבי סיכון קיצוניים המחייבים דיווח לצורך מניעת פשע
הנחיות להתערבות ראשונית
- כאשר האישה חושפת שהיא נפגעת אלימות יש לפעול לפי ההנחיות הגאות:
- לגנות את האלימות כאמצעי לפתרון בעיות - מדובר בעבירה פלילית ואין כל מצב בו שימוש באלימות הוא מוצדק
- לשוחח עם האישה תוך מתן תמיכה ואמון. לא לגנות אותה על כל שאינה פועלת לשינוי המצב
- לעודד את האישה להיעזר בגורמי טיפול
- לפעול ליצירת קשר בין האישה והעובדת הסוציאלית במסגרת בה אותרה אישה - בכל מסגרת עפ"י ההסדרים הנהוגים בה
- להעריך סיכון מידי - (ראו נספח מס, 3) ולברר אם האישה זקוקה להגנה מיידית. במידה וכך יש לפעול מידית להגנתה - ע"י הפנייתה למשטרה או לבית המשפט להוצאת צו הגנה או כל אמצעי אחר. באשר הילדים בסיכון יש לדווח מידית לפקיד סעד ו/או למשטרה. בכל מצב כזה של סיכון לאישה ו/או לילד יש לערב את העובדת הסוציאלית של המסגרת בה אותרה האישה
- כאשר האישה מאותרת בבית החולים, אליו הגיעה בעקבות מעשה אלימות קיימת חובת דיווח למשטרה המעוגנת בתקנה 2 לתקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), התשל"ו 1975
- עפ"י תיקון מס׳ 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר קיים יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה כלפי אישה מטופלת עבירת אלימות על ידי בן זוגה בהווה או בעבר, קיימת חובה ליידע את האישה על כך שבאפשרותה לפנות לקבלת סיוע ולמסור לה כתובות וטלפונים של תחנות המשטרה באזור מגוריה, לשכות הרווחה ומרכזים למניעת אלימות הקרובים למקום מגוריה, לפי רשימה שמפיץ משרד הבריאות מעת לעת.
- יש להזמין את האישה לשיחת מעקב או להמשך ליווי ע"י העו"ס
- אם האישה אותרה בבית החולים יש ליידע, בהסכמת האישה, את שירותי הבריאות בקהילה - רופא המשפחה ו/או אחות אחראית בטיפת חלב
- כאשר האישה אינה חושפת שהיא נפגעת אלימות ולמטפל נותר ספק :
- יש להעביר מסר שהמטפל מוכן להקשיב לה בכל זמן אחר
- לתת באופן עקיף מידע כללי על התופעה והחשיבות של קבלת עזרה
- מומלץ לתת לאישה מידע כתוב
- להזמין את האישה לפגישה נוספת
רישום
9.1 יש לתעד את השיחה וממצאיה בגיליון האישי של האישה. הוראה זו מתייחסת לסוגי התיקים הבאים; • מיק רפואי רגיל(לא ממוחשב] בקהילה. • רשומה רפואית ממוחשבת בקהילה. • גליונות אשפוז. • תיק רפואי של נשים המבקרות בטיפת חלב. • תיק משופלת אצל העובד/ת הסוציאלי/ת. • תיק מטופלת בשירותי בריאות הנפש בקהילה. 9.2.בתוך שנה יש לדאוג לשינוי הפורמט של התיק הרפואי כך שיהיה שדה מיוחד לרישום המידע על אלימות נגד נשים ברשומה מיוחדת שתקרא "היפגעות אלימות במשפחה׳". ברשומה יש לציין הא□ האשה נפגעת כיום מאלימות ולפרט; האם האשה נפגעה בעבר מאלימות ולפרט.
אחריות
אחריות ליישום הנוהל חלת על מנהלי בתי חולים, רופאי□ מחוזיים׳/נפתיים בלשכות הבריאות ורופאים מחוזיים של קופות חולים, כמו p חלה עליהם האחריות לתחומים הבאי□: 10.1 הפעלת הכשרות לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרא רפואיים בתחום זה. 10.2 בקרה על רישום המידע על אלימות בתיקי□ כמפורט בנוהל זה. 10.3 מינוי עובדת סוציאלית (בקופה במחוז ובבית החולים) שתפקידה לרכז את הטיפול בנפגעות אלימות, אליה יש לדווח על כל מקרה שאותך. 10.4 הפצת מס׳ טלפון וכתובות של השירותים המטפלים בנשים לקהל היעד באמצעות פרסומם בלוחות מודעות במתקני הרפואה או בכל דרך אחרת. 10.5 תלית הפוסטר שהפיק משרד הבריאות ־ "פוגע בך שתפי אותנו׳" ־ בכל המקומות בהם מבקרות נשים מטופלות - מלר״ד, מחלקות אישפוז, מרפאות, מכונים, מרכזי□ להתפתחות הילד, טיפות חלב וכד 10.6 קיום ישיבת הנהלה עם וועדת האלימות ונציגי השרות לעבודה סוציאלית - במחוז/בית חולים, פעמיים בשנה, לצורך קבלת משוב, דיווח על הפעילות שנעשית והעברת סיכום המפגשים למשרד הבריאות. אנא העבירו תות חוזר זה לידיעת הנוגעים בדבר במוסדכם.