כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "משטח מצוואר הרחם וסריקה לגילוי מוקדם של נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם - נייר עמדה"
(←כללי) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==תמונת מצב בישראל== | ==תמונת מצב בישראל== | ||
| − | בישראל היארעות סרטן צוואר הרחם לא השתנתה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 והיא 5-6 ל-100,000 נשים (המרכז לרישום סרטן){{הערה|שם=הערה4|Israel Cancer registry. Ministry of Health.}}, אלא, שבניגוד למגמה של ירידה בתמותה בארצות המתועשות, התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל אינה יורדת ואף קיימת מגמה של עלייה בתמותה. התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל בשנת 2012 הייתה 2.1 ל-100,000 נשים, בדומה לתמותה באנגליה (2.0) צרפת (1.8) | + | בישראל היארעות סרטן צוואר הרחם לא השתנתה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 והיא 5-6 ל-100,000 נשים (המרכז לרישום סרטן){{הערה|שם=הערה4|Israel Cancer registry. Ministry of Health.}}, אלא, שבניגוד למגמה של ירידה בתמותה בארצות המתועשות, התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל אינה יורדת ואף קיימת מגמה של עלייה בתמותה. התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל בשנת 2012 הייתה 2.1 ל-100,000 נשים, בדומה לתמותה באנגליה (2.0) צרפת (1.8) ובארה"ב (1.7) {{הערה|שם=הערה5|WHO/ICO Information Centre on Human Papilloma Virus and Cervical Cancer(cited 2011 July 20) available from http://apps.who.int/hpvcenter/statistics/dynamic/ico/SummaryReportSelect.cfm}}. |
| − | החל משנת 2019 משטחי צוואר הרחם נכללים בסל הבריאות בין הגילאים 54-30 שנים, בתדירות של אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא, שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים | + | החל משנת 2019 משטחי צוואר הרחם נכללים בסל הבריאות בין הגילאים 54-30 שנים, בתדירות של אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא, שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים {{הערה|שם=הערה6| Sadan O, Schejter E, Ginat S, Bachar R Boaz M, Menczer J, Glezerman M— Premalignant lesions of the uterine cervix in a large cohort of Israeli Jewish .women. Arch Gynecol Obstet. 2004 2;69:188-91.}} {{הערה|שם=הערה7|Ben Baruh G., Beller U, Slaiter P, Factor I. Cervical Cancer in Israel. ... Obstet Gyn Update. 1991; 4:9-18.}} |
| − | לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך | + | לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך ע"י החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בישראל, נמצא ש-34.8% מהנשים עם נגעים טרום ממאירים מסוג 2-3 CIN{{כ}} (2-3 Cervical intraepithelial neoplasia), וסרטן בצוואר הרחם אובחנו מתחת לגיל 35 {{כ}}{{הערה|שם=הערה8|Siegler E.,Bornstein J., the Israeli Colposcopy Network Loop Electrosurgical Excision Procedures in Israel. Gynecologic and Obstetrics Investigation 2011; 72; 85-89.}} ו-31% ממקרי סרטן צוואר הרחם התגלו בנשים מעל גיל 60 שנה (רישום הסרטן המרכזי לישראל). על כן, החברה ממליצה להתחיל את תכנית הסריקה מגיל 25 עד גיל 65 שנה. |
| − | מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סריקה שנתית וסריקה כל 3 שנים, ועל כן, ההמלצה היא המשך סריקה כל 3 שנים באמצעות משטחי פאפ, או בדיקת זני HPV | + | מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סריקה שנתית וסריקה כל 3 שנים, ועל כן, ההמלצה היא המשך סריקה כל 3 שנים באמצעות משטחי פאפ, או בדיקת זני HPV {{כ}}{{הערה|שם=הערה9|Day Ne -J Epid Com Health 1989; 43;103-106.}} |
סריקת אוכלוסייה באמצעות משטח פאפ היא בעלת מספר מגבלות: זאת בדיקה סובייקטיבית תלוייה בבודק וטעויות אנוש עלולות לקרות. רגישות משטח פאפ היא כ-50%-70%, ולכן, נדרשות בדיקות חוזרות כל 3 שנים, דבר הגורם עלויות גדולות למערכת הבריאות. משטח הפאפ יעיל לגילוי נגעים קשקשיים (SQUAMOUS CELL CARCINOMA) ופחות יעיל לגילוי נגעים בלוטיים ]10] (ADENO CARCINOMA) בנוסף, כאשר אחוז גדול של הנשים יהיו מחוסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי, ערך הניבוי החיובי של הבדיקה ירד עקב מספר רב של בדיקות שליליות. כמו כן, מסתמן בישראל מחסור בציטוטכנאים שיבצעו את בדיקות הסקירה ]11]. | סריקת אוכלוסייה באמצעות משטח פאפ היא בעלת מספר מגבלות: זאת בדיקה סובייקטיבית תלוייה בבודק וטעויות אנוש עלולות לקרות. רגישות משטח פאפ היא כ-50%-70%, ולכן, נדרשות בדיקות חוזרות כל 3 שנים, דבר הגורם עלויות גדולות למערכת הבריאות. משטח הפאפ יעיל לגילוי נגעים קשקשיים (SQUAMOUS CELL CARCINOMA) ופחות יעיל לגילוי נגעים בלוטיים ]10] (ADENO CARCINOMA) בנוסף, כאשר אחוז גדול של הנשים יהיו מחוסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי, ערך הניבוי החיובי של הבדיקה ירד עקב מספר רב של בדיקות שליליות. כמו כן, מסתמן בישראל מחסור בציטוטכנאים שיבצעו את בדיקות הסקירה ]11]. | ||
גרסה מ־20:22, 29 בספטמבר 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| משטח מצוואר הרחם וסריקה לגילוי מוקדם של נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 30 בנובמבר 2010, עדכון 1 במרץ 2015, מהדורה שלישית באוגוסט 2019 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – משטח ציטולוגי מצוואר הרחם
כללי
משטח מצוואר הרחם (Pap Test) משמש כאמצעי לסריקה לגילוי מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם. נתונים אפידמיולוגיים מסקנדינביה, קולומביה הבריטית (קנדה) בריטניה וניו-זילנד מצביעים על ירידה של 70%-80% בהופעת סרטן פולשני ותמותה מסרטן צוואר הרחם בעקבות סקר פאפ מאורגן או כאשר קיימת השתתפות של כ-70% מאוכלוסיית הנשים בסריקה רצונית [1] [2].
סריקה מאורגנת יעילה יותר במניעת סרטן צוואר הרחם לעומת סריקה רצונית, כיוון שהסריקה מגיעה באופן שוויוני לכל שכבות האוכלוסייה, ההוצאות הכספיות נמוכות יותר וניתן לקיים פיקוח על תוצאות הסריקה [3]. ברוב המדינות המפותחות קיימת תכנית לאומית המבצעת את הסריקה החל מגיל 20-30 שנה בתדירות של כל 3-5 שנים עד גיל 60-70 שנה.
תמונת מצב בישראל
בישראל היארעות סרטן צוואר הרחם לא השתנתה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 והיא 5-6 ל-100,000 נשים (המרכז לרישום סרטן)[4], אלא, שבניגוד למגמה של ירידה בתמותה בארצות המתועשות, התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל אינה יורדת ואף קיימת מגמה של עלייה בתמותה. התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל בשנת 2012 הייתה 2.1 ל-100,000 נשים, בדומה לתמותה באנגליה (2.0) צרפת (1.8) ובארה"ב (1.7) [5].
החל משנת 2019 משטחי צוואר הרחם נכללים בסל הבריאות בין הגילאים 54-30 שנים, בתדירות של אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא, שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים [6] [7]
לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך ע"י החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בישראל, נמצא ש-34.8% מהנשים עם נגעים טרום ממאירים מסוג 2-3 CIN (2-3 Cervical intraepithelial neoplasia), וסרטן בצוואר הרחם אובחנו מתחת לגיל 35 [8] ו-31% ממקרי סרטן צוואר הרחם התגלו בנשים מעל גיל 60 שנה (רישום הסרטן המרכזי לישראל). על כן, החברה ממליצה להתחיל את תכנית הסריקה מגיל 25 עד גיל 65 שנה.
מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סריקה שנתית וסריקה כל 3 שנים, ועל כן, ההמלצה היא המשך סריקה כל 3 שנים באמצעות משטחי פאפ, או בדיקת זני HPV [9]
סריקת אוכלוסייה באמצעות משטח פאפ היא בעלת מספר מגבלות: זאת בדיקה סובייקטיבית תלוייה בבודק וטעויות אנוש עלולות לקרות. רגישות משטח פאפ היא כ-50%-70%, ולכן, נדרשות בדיקות חוזרות כל 3 שנים, דבר הגורם עלויות גדולות למערכת הבריאות. משטח הפאפ יעיל לגילוי נגעים קשקשיים (SQUAMOUS CELL CARCINOMA) ופחות יעיל לגילוי נגעים בלוטיים ]10] (ADENO CARCINOMA) בנוסף, כאשר אחוז גדול של הנשים יהיו מחוסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי, ערך הניבוי החיובי של הבדיקה ירד עקב מספר רב של בדיקות שליליות. כמו כן, מסתמן בישראל מחסור בציטוטכנאים שיבצעו את בדיקות הסקירה ]11].
פורסמו מחקרים רבים המשווים סקר של אוכלוסיית נשים מעל גיל 30, על-ידי בדיקת זני HPV HIGH RISK לעומת סקר באמצעות משטח פאפ ]12] ומטה-אנליזה סיכמה שרגישות של סקר HPV DNA TEST גבוהה יותר מזאת של סקר הציטולוגיה (84% מול 57% בממוצע) ]13]. 14 זנים של נגיף HPV מוגדרים כזנים בסיכון לגרום לסרטן צוואר הרחם ,33 ,י3 ,8י ,6י :(HR-HPV (High Risk HPV 68 ,66 ,59 ,58 ,56 ,52 ,י5 ,45 ,39 ,35. זנים 16 ו-8י אחראים לכ-70% מכלל הממאירויות של צוואר הרחם, ו-12 הזנים האחרים גורמים ל-30% הנותרים ממקרי סרטן צוואר הרחם. מחקר קוכרן גילה שהרגישות לגילוי ממצא +2 CIN בבדיקת זני HR-HPV היא 89.9%, לעומת 62.5% בציטולוגיה רגילה ו-72.9% בפאפ נוזלי ]13]. מחקרים מאירופה שהשוו סריקה לזיהוי זני HR-HPV לעומת סריקה ציטולוגית הגיעו למסקנה שבדיקת HR-HPV נותנת הגנה מפני סרטן צוואר הרחם ב-60%-70% יותר מאשר משטח ציטולוגי נ10]. בשנת 2014 ^FDA אישר שימוש בבדיקת זני HR-HPV כשיטת סקירה ראשונית לנשים מעל גיל 25 שנה פעם ב-3 שנים ]14].
צוות הכנת נייר העמדה
צוות הכנת נייר העמדה 2010
- ד"ר ארבל-אלון שגית
- פרופ' בורנשטיין יעקב
- ד"ר סיגלר אפרים
- ד"ר שכטר אדוארדו
החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה
צוות הכנת נייר העמדה 2015
- יו"ר : דר. אפרים סיגלר
- דר. צבי ואקנין
- דר. יעקב סגל
- פרופסור יעקב בורנשטיין
- פרופסור טלי לוי
- דר. פנינית שקד-משען
החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה
צוות הכנת נייר העמדה 2019
- יו"ר : ד"ר אפרים סיגלר
- ד"ר אדוארדו שכטר
- פרופסור יעקב בורנשטיין
- פרופסור צבי ואקנין
- ד"ר יעקב סגל
- ד"ר יפעת כדן
- ד"ר יקיר שגב
בשם:
- החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה
- האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה
ביבליוגרפיה
- ↑ Peirson L1, Fitzpatrick-Lewis D, Ciliska D, Warren R. Syst Rev. 2013 May 24;2:35. Screening for cervical cancer: a systematic review and meta-analysis.
- ↑ International Agency for Research on Cancer, Cervical cancer screening, IARC Handbooks of Cancer Prevention, IARC/WHO, Lyon, 2005 Available from: http://www.iarc.fr/en/publications/pdfs-online/prev/handbook10 .Internet.
- ↑ Arbyn M, Raifu AO, Autier P, Ferlay J. .Burden of cervical cancer in urope: estimates for 2004. Ann Oncol. 2007 Oct;18(10):1708-15.
- ↑ Israel Cancer registry. Ministry of Health.
- ↑ WHO/ICO Information Centre on Human Papilloma Virus and Cervical Cancer(cited 2011 July 20) available from http://apps.who.int/hpvcenter/statistics/dynamic/ico/SummaryReportSelect.cfm
- ↑ Sadan O, Schejter E, Ginat S, Bachar R Boaz M, Menczer J, Glezerman M— Premalignant lesions of the uterine cervix in a large cohort of Israeli Jewish .women. Arch Gynecol Obstet. 2004 2;69:188-91.
- ↑ Ben Baruh G., Beller U, Slaiter P, Factor I. Cervical Cancer in Israel. ... Obstet Gyn Update. 1991; 4:9-18.
- ↑ Siegler E.,Bornstein J., the Israeli Colposcopy Network Loop Electrosurgical Excision Procedures in Israel. Gynecologic and Obstetrics Investigation 2011; 72; 85-89.
- ↑ Day Ne -J Epid Com Health 1989; 43;103-106.