הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת ריגוש לאנטיגן D בנשים הרות - נייר עמדה"
(←הקדמה) |
(←הקדמה) |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
− | *החיסון "אנטי [[Anti D]]) "D) ניתן לנשים הרות, בעלות סוג דם Rh שלילי, אשר אינן מרוגשות לאנטיגן D במטרה למנוע הופעת ריגוש ובכך - למנוע מחלה המוליטית בעובר או ביילוד עם סוג דם Rh חיובי HDFN-Hemolytic Disease of th Fetus and Newborn{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Management of Alloimmunization During Pregnancy. Practice Bulletin 192. American College of Obstetricians and Gynecologists, ObstetGynecol 2018,131:e82-e90}} | + | *החיסון "אנטי [[Anti D]]) "D) ניתן לנשים הרות, בעלות סוג דם Rh שלילי, אשר אינן מרוגשות לאנטיגן D במטרה למנוע הופעת ריגוש ובכך - למנוע מחלה המוליטית בעובר או ביילוד עם סוג דם Rh חיובי HDFN-Hemolytic Disease of th Fetus and Newborn{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Management of Alloimmunization During Pregnancy. Practice Bulletin 192. American College of Obstetricians and Gynecologists, ObstetGynecol 2018,131:e82-e90}}{{הערה|שם=הערה2|Bowman JM, Controversies in Rh prophylaxis. Who needs Rh immune globulin and when should it be given? Am J Obstet Gynecol. 1985;151)3(:289}}{{הערה|שם=הערה3|J.Judd,TRANSFUSION When should tests for unexpected antibodies be done during pregnancy?. 2011:51,1366-1368}}{{הערה|שם=הערה4|Prevention of Rh D alloimmunization. Practice Bulletin No. 181. AJOG 2017; 130:e57-70}}{{הערה|שם=הערה5|Frequently asked questions about the use of Rh)D( immunoglobulin. Australian Red Cross Blood Service, 2015}}. |
− | {{הערה|שם=הערה2|Bowman JM, Controversies in Rh prophylaxis. Who needs Rh immune globulin and when should it be given? Am J Obstet Gynecol. 1985;151)3(:289}}{{הערה|שם=הערה3|J.Judd,TRANSFUSION When should tests for unexpected antibodies be done during pregnancy?. 2011:51,1366-1368}}{{הערה|שם=הערה4|Prevention of Rh D alloimmunization. Practice Bulletin No. 181. AJOG 2017; 130:e57-70}}{{הערה|שם=הערה5|Frequently asked questions about the use of Rh)D( immunoglobulin. Australian Red Cross Blood Service, 2015}}. | ||
− | + | :*מעבר של 0.1 סמ״ק דם מהעובר לאישה ההרה יכול לעורר ריגוש | |
− | + | :*במהלך היריון בסיכון נמוך - עיקר הריגוש מתרחש בטרימסטר 3 ובלידה: | |
− | *7 | + | ::*7 אחוזים בטרימסטר ראשון |
− | *16 | + | ::*16 אחוזים בטרימסטר שני |
− | *29 | + | ::*29 אחוזים בטרימסטר שלישי |
− | *בלידה 15 | + | ::*בלידה 15 אחוזים עד 45 אחוזים |
− | *יעילות Anti D נמשכת 10-12 שבועות ללא חשיפה נוספת ידועה | + | *יעילות Anti D נמשכת 10-12 שבועות '''ללא חשיפה נוספת ידועה''' |
− | *ל-25 | + | *ל-25 אחוזים מהנשים שקיבלו Anti D בשבוע 28 יימצא טיטר חיובי (בכייל קטן מ-1:4) בשבוע 40 |
− | *החיסון ניתן לשריר (IM) או לווריד ) | + | *החיסון ניתן לשריר (IM) או לווריד (IV) |
− | *מתן החיסון להרה בשבוע 28 להיריון ואחרי הלידה מקטין את הסיכון למחלה המוליטית בעובר וביילוד בהיריון הנוכחי ובהיריון עתידי לכדי 0.1 | + | *מתן החיסון להרה בשבוע 28 להיריון ואחרי הלידה מקטין את הסיכון למחלה המוליטית בעובר וביילוד בהיריון הנוכחי ובהיריון עתידי לכדי 0.1 אחוזים עד 0.4 אחוזים{{הערה|שם=הערה2}} |
− | *על פי נתוני מד״א, בישראל ל-10 | + | *על פי נתוני מד״א, בישראל ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה סוג דם Rh שלילי |
− | *40 | + | |
− | *למרות השימוש בחיסון Anti D עדיין 0.1 | + | |
+ | |||
+ | *40 אחוזים מהאנשים בעלי סוג דם Rh חיובי הינם הומוזיגוטיים לאנטיגן DD) D) והיתר הטרוזיגוטיים. | ||
+ | *למרות השימוש בחיסון Anti D עדיין 0.1 אחוזים-0.4 אחוזים מהנשים עם סוג דם Rh שלילי עוברות ריגוש ומפתחות נוגדנים בגלל אי מתן חיסון בהיריון או לאחר הלידה על פי ההתוויות שיפורטו בהמשך או בשל מתן במינון לא מספק. | ||
*תופעות לוואי למתן Anti D הינן נדירות ולרוב קלות וכוללות נפיחות מקומית, כאבי ראש וצמרמורות. תיתכן תגובה של רגישות יתר שכוללת גרד, אורטיקריה ופריחה. תגובה אנפילקטית עלולה להתרחש לעיתים רחוקות מאד. | *תופעות לוואי למתן Anti D הינן נדירות ולרוב קלות וכוללות נפיחות מקומית, כאבי ראש וצמרמורות. תיתכן תגובה של רגישות יתר שכוללת גרד, אורטיקריה ופריחה. תגובה אנפילקטית עלולה להתרחש לעיתים רחוקות מאד. | ||
− | *אי מתן Anti D לאחר הלידה לאישה עם Rh שלילי וילד עם סוג דם Rh חיובי עלול להוביל לריגוש בהיריון הבא בשיעור של 12 | + | *אי מתן Anti D לאחר הלידה לאישה עם Rh שלילי וילד עם סוג דם Rh חיובי עלול להוביל לריגוש בהיריון הבא בשיעור של 12 אחוזים-16 אחוזים. |
*מנה אחת של 300 מיקרוגרם - Anti D מגנה מפני ריגוש בעת מעבר של 30 מ"ל דם עוברי מלא או מעבר 15 מ"ל כדוריות דם (RBC) עובריות לאם. | *מנה אחת של 300 מיקרוגרם - Anti D מגנה מפני ריגוש בעת מעבר של 30 מ"ל דם עוברי מלא או מעבר 15 מ"ל כדוריות דם (RBC) עובריות לאם. | ||
*מעבר דם עוברי-אימהי בכמות של מעל 30 מ״ל מתרחש בשיעור של 2-3 ל-1000 לידות. | *מעבר דם עוברי-אימהי בכמות של מעל 30 מ״ל מתרחש בשיעור של 2-3 ל-1000 לידות. | ||
*מעקב אחר סימני ריגוש לאנטיגן D יתבצע ע״י בדיקות כייל נוגדנים. בעת קבלת תשובות הכייל יש לוודא עם המעבדה את שיטת הבדיקה. כייל של 1:4 )בשיטת המבחנות( יימצא כ-1:8 בשיטת ה"כרטיסיות" )שיטה רגישה יותר(. | *מעקב אחר סימני ריגוש לאנטיגן D יתבצע ע״י בדיקות כייל נוגדנים. בעת קבלת תשובות הכייל יש לוודא עם המעבדה את שיטת הבדיקה. כייל של 1:4 )בשיטת המבחנות( יימצא כ-1:8 בשיטת ה"כרטיסיות" )שיטה רגישה יותר(. | ||
*ברוב בתי החולים והקופות מתבצעת בדיקת הכייל בשיטת הכרטיסיות! | *ברוב בתי החולים והקופות מתבצעת בדיקת הכייל בשיטת הכרטיסיות! | ||
− | *ב-0.2 | + | *ב-0.2 אחוזים-1 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל קיים סוג דם Weak D, כאשר הבדיקה תראה תוצאה של Rh שלילי. |
ס בירור גנטי מבוצע במעבדה הארצית לשירותי דם של מד"א ולאחר שהאישה ממלאת וחותמת על טופס המאשר ביצוע בדיקה מוליקולרית )DNA(. | ס בירור גנטי מבוצע במעבדה הארצית לשירותי דם של מד"א ולאחר שהאישה ממלאת וחותמת על טופס המאשר ביצוע בדיקה מוליקולרית )DNA(. | ||
ס ניתן להתייחס לחלק מהנשים עם Weak D כאל סוג דם Rh חיובי והן לא זקוקות לחיסון Anti D. | ס ניתן להתייחס לחלק מהנשים עם Weak D כאל סוג דם Rh חיובי והן לא זקוקות לחיסון Anti D. | ||
שורה 62: | שורה 64: | ||
מצבים בהם קיימת סכנה לריגוש בנשים עם סוג דם Rh שלילי | מצבים בהם קיימת סכנה לריגוש בנשים עם סוג דם Rh שלילי | ||
במצבים הבאים מומלץ מתן Anti D: | במצבים הבאים מומלץ מתן Anti D: | ||
− | *הפלה מאיימת/הפלה ספונטנית )סיכון לריגוש: 1.5 | + | *הפלה מאיימת/הפלה ספונטנית )סיכון לריגוש: 1.5 אחוזים-2 אחוזים). |
− | *היריון חוץ רחמי )סיכון לריגוש של 24 | + | *היריון חוץ רחמי )סיכון לריגוש של 24 אחוזים בהיריון חוץ רחמי פרוץ(. |
− | *פרוצדורות תוך רחמיות: סיסי שלייה )14 | + | *פרוצדורות תוך רחמיות: סיסי שלייה )14 אחוזים), דיקור מי שפיר)2 אחוזים-6 אחוזים), דיקור חבל טבור )קורדוצנטזיס). |
− | *הפסקת היריון )תרופתית או כירורגית) (4 | + | *הפסקת היריון )תרופתית או כירורגית) (4 אחוזים-5 אחוזים). |
*היריון מולארי )בגלל אפשרות של מולה חלקית). | *היריון מולארי )בגלל אפשרות של מולה חלקית). | ||
*דימומים במהלך היריון. | *דימומים במהלך היריון. | ||
*חבלה ישירה לבטן. | *חבלה ישירה לבטן. | ||
*מוות תוך רחמי בטרימסטר שני או שלישי )IUFD). | *מוות תוך רחמי בטרימסטר שני או שלישי )IUFD). | ||
− | *היפוך חיצוני )2 | + | *היפוך חיצוני )2 אחוזים-6 אחוזים). |
*דימום בטרימסטר שני או שלישי )היפרדות שלייה, שליית פתח). | *דימום בטרימסטר שני או שלישי )היפרדות שלייה, שליית פתח). | ||
− | *לידה - סיכון לריגוש של עד 45 | + | *לידה - סיכון לריגוש של עד 45 אחוזים )גם כאשר האישה עוברת קשירת חצוצרות או כריתת רחם - להגנה מפני קושי בהתאמת דם במקרה של צורך עתידי במנות דם מרובות). |
רצוי לתת חיסון Anti D בתוך 72 שעות מחשיפה אפשרית לדם עוברי. | רצוי לתת חיסון Anti D בתוך 72 שעות מחשיפה אפשרית לדם עוברי. | ||
*בחשד לדימום - fetomaternal העולה על יכולת ההגנה של Anti D במינון המקובל, ניתן לשקול בדיקה להערכה של כמות הדימומים )בדיקת KB-Kleihauer Betke ו/או Flow) cytometry לצורך התאמת הטיפול. | *בחשד לדימום - fetomaternal העולה על יכולת ההגנה של Anti D במינון המקובל, ניתן לשקול בדיקה להערכה של כמות הדימומים )בדיקת KB-Kleihauer Betke ו/או Flow) cytometry לצורך התאמת הטיפול. |
גרסה מ־05:44, 2 בנובמבר 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| |
---|---|
נייר עמדה 39 - מניעת ריגוש (אלואימוניזציה) לאנטיגן D בנשים הרות | |
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
תחום | מיילדות |
האיגוד המפרסם | החברה לרפואת האם והעובר |
קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
תאריך פרסום | פברואר 2020 |
יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אלואימוניזציה
הקדמה
- החיסון "אנטי Anti D) "D) ניתן לנשים הרות, בעלות סוג דם Rh שלילי, אשר אינן מרוגשות לאנטיגן D במטרה למנוע הופעת ריגוש ובכך - למנוע מחלה המוליטית בעובר או ביילוד עם סוג דם Rh חיובי HDFN-Hemolytic Disease of th Fetus and Newborn[1][2][3][4][5].
- מעבר של 0.1 סמ״ק דם מהעובר לאישה ההרה יכול לעורר ריגוש
- במהלך היריון בסיכון נמוך - עיקר הריגוש מתרחש בטרימסטר 3 ובלידה:
- 7 אחוזים בטרימסטר ראשון
- 16 אחוזים בטרימסטר שני
- 29 אחוזים בטרימסטר שלישי
- בלידה 15 אחוזים עד 45 אחוזים
- יעילות Anti D נמשכת 10-12 שבועות ללא חשיפה נוספת ידועה
- ל-25 אחוזים מהנשים שקיבלו Anti D בשבוע 28 יימצא טיטר חיובי (בכייל קטן מ-1:4) בשבוע 40
- החיסון ניתן לשריר (IM) או לווריד (IV)
- מתן החיסון להרה בשבוע 28 להיריון ואחרי הלידה מקטין את הסיכון למחלה המוליטית בעובר וביילוד בהיריון הנוכחי ובהיריון עתידי לכדי 0.1 אחוזים עד 0.4 אחוזים[2]
- על פי נתוני מד״א, בישראל ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה סוג דם Rh שלילי
- 40 אחוזים מהאנשים בעלי סוג דם Rh חיובי הינם הומוזיגוטיים לאנטיגן DD) D) והיתר הטרוזיגוטיים.
- למרות השימוש בחיסון Anti D עדיין 0.1 אחוזים-0.4 אחוזים מהנשים עם סוג דם Rh שלילי עוברות ריגוש ומפתחות נוגדנים בגלל אי מתן חיסון בהיריון או לאחר הלידה על פי ההתוויות שיפורטו בהמשך או בשל מתן במינון לא מספק.
- תופעות לוואי למתן Anti D הינן נדירות ולרוב קלות וכוללות נפיחות מקומית, כאבי ראש וצמרמורות. תיתכן תגובה של רגישות יתר שכוללת גרד, אורטיקריה ופריחה. תגובה אנפילקטית עלולה להתרחש לעיתים רחוקות מאד.
- אי מתן Anti D לאחר הלידה לאישה עם Rh שלילי וילד עם סוג דם Rh חיובי עלול להוביל לריגוש בהיריון הבא בשיעור של 12 אחוזים-16 אחוזים.
- מנה אחת של 300 מיקרוגרם - Anti D מגנה מפני ריגוש בעת מעבר של 30 מ"ל דם עוברי מלא או מעבר 15 מ"ל כדוריות דם (RBC) עובריות לאם.
- מעבר דם עוברי-אימהי בכמות של מעל 30 מ״ל מתרחש בשיעור של 2-3 ל-1000 לידות.
- מעקב אחר סימני ריגוש לאנטיגן D יתבצע ע״י בדיקות כייל נוגדנים. בעת קבלת תשובות הכייל יש לוודא עם המעבדה את שיטת הבדיקה. כייל של 1:4 )בשיטת המבחנות( יימצא כ-1:8 בשיטת ה"כרטיסיות" )שיטה רגישה יותר(.
- ברוב בתי החולים והקופות מתבצעת בדיקת הכייל בשיטת הכרטיסיות!
- ב-0.2 אחוזים-1 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל קיים סוג דם Weak D, כאשר הבדיקה תראה תוצאה של Rh שלילי.
ס בירור גנטי מבוצע במעבדה הארצית לשירותי דם של מד"א ולאחר שהאישה ממלאת וחותמת על טופס המאשר ביצוע בדיקה מוליקולרית )DNA(. ס ניתן להתייחס לחלק מהנשים עם Weak D כאל סוג דם Rh חיובי והן לא זקוקות לחיסון Anti D. ס בכל מקרה בו מתקבלת תשובה של סוג דם Weak D יש לקיים דיון פרטני עם בנק הדם באשר לצורך במתן Anti D לפי גנוטיפ/פנוטיפ הנבדקת. היריון בסיכון נמוך לריגוש וביצוע בדיקת סקר נוגדנים
- על מנת לאתר את הנשים בסיכון לריגוש:
ס סוג דם האישה ייבדק בהיריון הראשון. ס כל הרה (גם אם סוג דמה Rh חיובי) תבצע בדיקה לסקר נוגדנים (קומבס לא ישיר) בתחילת כל היריון.
- לכל הרה עם Rh שלילי יש לתת כרוטינה מנה של 300 מק״ג Anti D בשבוע 28.
- לפני מתן Anti D יש לשלוח בדיקת סקר נוגדנים בשבוע 26-28
- במידה וסקר הנוגדנים שלילי או נמוך (כייל 1:4 ומטה או 1:8 בשיטת הכרטיסיות), והאישה טופלה 2-Anti D במהלך ההיריון (למשל עקב דיקור מי שפיר או הפרשה דמית), עדיין יש מקום למתן Anti D
ס המינון המקובל למתן Anti D במהלך היריון הוא 300 מק״ג (ללא קשר למספר העוברים). ס אין למנוע מאישה את החיסון גם אם תופיע לקבלו לאחר שבוע 28 (ובלבד שסקר נוגדנים עדכני הינו שלילי או בכייל פחות מ- 1:4 (או 1:8 בשיטת הכרטיסיות). ס בהיעדר חשיפה אין צורך במתן Anti D חוזר משבוע 28 ועד הלידה. ס אין מקום למתן רוטיני חוזר של Anti D בשבוע 40 אם האישה קיבלה Anti D בשבוע 28 וטרם ילדה ס הרה הזקוקה לחיסון ומסרבת לקבלו-יש לתעד.
- לכל הנשים עם סוג דם Rh שלילי שילדו תינוק עם סוג דם Rh חיובי יש לתת Anti D עד 72 שעות לאחר הלידה (גם אם החיסון לא ניתן במסגרת זמן זו, מומלץ עדיין לתת, כיוון שנמצאה יעילות במתן עד 28 יום מהלידה).
- המינון המקובל לאחר לידה הוא - 300 מק״ג.
- במקרים הבאים, מומלץ לתת מינון של 600 מק״ג לאחר הלידה - היריון מרובה עוברים, ניתוח קיסרי, הפרדה ידנית של השלייה, היפרדות שלייה משמעותית.
- במצבים הבאים אין המלצה למתן Anti D:
ס אישה שסוג דמה Rh חיובי. ס אישה שסוג דמה Rh שלילי וסוג דמו של אבי העובר הוא RH שלילי ס אישה שסוג דמה Rh שלילי אך נמצאה מרוגשת - תוצאות סקר נוגדנים חיוביות ומעל טיטר של 1:4 (Level A) נשים אלה יש להפנות להמשך מעקב מערך היריון בסיכון. ס הרות עם סוג דם Weak D ואיפיון בנק הדם המתייחס לסוג דמה כאל Rh חיובי.
- אין המלצה לבדיקה שיגרתית של כמות הדימום העוברי- אימהי לאחר הלידה.
- נשים שפיתחו רגישות למתן Anti D תקבלנה חיסון לאחר הכנה עם IV Solumedrol 100mg.
מצבים בהם קיימת סכנה לריגוש בנשים עם סוג דם Rh שלילי במצבים הבאים מומלץ מתן Anti D:
- הפלה מאיימת/הפלה ספונטנית )סיכון לריגוש: 1.5 אחוזים-2 אחוזים).
- היריון חוץ רחמי )סיכון לריגוש של 24 אחוזים בהיריון חוץ רחמי פרוץ(.
- פרוצדורות תוך רחמיות: סיסי שלייה )14 אחוזים), דיקור מי שפיר)2 אחוזים-6 אחוזים), דיקור חבל טבור )קורדוצנטזיס).
- הפסקת היריון )תרופתית או כירורגית) (4 אחוזים-5 אחוזים).
- היריון מולארי )בגלל אפשרות של מולה חלקית).
- דימומים במהלך היריון.
- חבלה ישירה לבטן.
- מוות תוך רחמי בטרימסטר שני או שלישי )IUFD).
- היפוך חיצוני )2 אחוזים-6 אחוזים).
- דימום בטרימסטר שני או שלישי )היפרדות שלייה, שליית פתח).
- לידה - סיכון לריגוש של עד 45 אחוזים )גם כאשר האישה עוברת קשירת חצוצרות או כריתת רחם - להגנה מפני קושי בהתאמת דם במקרה של צורך עתידי במנות דם מרובות).
רצוי לתת חיסון Anti D בתוך 72 שעות מחשיפה אפשרית לדם עוברי.
- בחשד לדימום - fetomaternal העולה על יכולת ההגנה של Anti D במינון המקובל, ניתן לשקול בדיקה להערכה של כמות הדימומים )בדיקת KB-Kleihauer Betke ו/או Flow) cytometry לצורך התאמת הטיפול.
- מתן שגרתי של Anti D בשבוע 28 יינתן ללא קשר למתן קודם.
- במקרים של אירועי חשיפה חוזרים )חבלות, דימומים חוזרים) יש לשקול מועד ומינון מתן חוזר באופן פרטני.
ניהול מצבים בסיכון לאנמיה עוברית
- מעקב אחר רמות טיטר נוגדנים תלוי בהיסטוריה הרפואית של המטופלת:
ס ילוד קודם עם אנמיה - אין מקום למעקב טיטר נוגדנים, אלא אחר סימנים לאנמיה עוברית בסונאר )דופלר וסימני Middle Cerebral Artery-3. Peak Systolic Velocity הידרופס). ס בהרות עם ריגוש לראשונה- רצוי לבצע מעקב טיטר נוגדנים באותה מעבדה. Critical titer=1:8-1:32 ס ס בטיטר 1:8 ומטה - מעקב טיטר כל 4 שבועות, אם נצפתה עלייה בטיטרים יש להפנות למרפאת היריון בסיכון ולבצע מעקב אחר סימני אנמיה בסונאר בהתאם לטיטר. ס בטיטר של 1:16 ומעלה - מעקב אחר סימני אנמיה בסונאר. ס ניתן להעריך סימני אנמיה עוברית בדופלר בין שבועות 18-40 ס ערך לפי הטבלה של מעל 1.55 MoM לגיל ההיריון מעיד על אנמיה חמורה. ס בחשד לאנמיה חמורה או בהופעת סימני הידרופס ביחד עם עדות לריגוש )Immune hemolytic anemia) יש לשקול עירוי דם תוך רחמי (IUT-intra-uterine transfusion) או ילוד. בספרות קיימות עדויות ליעילות של טיפול 2-MG או בפלסמפרזיס החל משבוע 12, במצבים של אנמיה עוברית מוקדמת בהיריון קודם, לטובת דחייה של הצורך בעירוי התוך רחמי הראשון - בהיריון הנוכחי )6).
מקורות:
6. Michael S. Ruma et al, Combined plasmapheresis and intravenous immune globulin for the treatment of severe maternal red cell alloimmunization. AJOG 2007, 138.e1-6
צוות הכנת נייר העמדה
- ד"ר יפעת וינר
- פרופ' יואב ינון
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' אשר בשירי
- ד"ר גבאי רינת
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- יעוץ מקצועי: ד"ר ורד יהלום - מנהלת מכון שרותי הדם ואפרזיס, מרכז רפואי רבין
- ↑ Management of Alloimmunization During Pregnancy. Practice Bulletin 192. American College of Obstetricians and Gynecologists, ObstetGynecol 2018,131:e82-e90
- ↑ 2.0 2.1 Bowman JM, Controversies in Rh prophylaxis. Who needs Rh immune globulin and when should it be given? Am J Obstet Gynecol. 1985;151)3(:289
- ↑ J.Judd,TRANSFUSION When should tests for unexpected antibodies be done during pregnancy?. 2011:51,1366-1368
- ↑ Prevention of Rh D alloimmunization. Practice Bulletin No. 181. AJOG 2017; 130:e57-70
- ↑ Frequently asked questions about the use of Rh)D( immunoglobulin. Australian Red Cross Blood Service, 2015