כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אבחון חשד לחשיפה לחומרים משני תודעה או מדכאי הכרה בהקשר לפגיעה מינית - חוזר משרד הבריאות - Diagnosis of suspected exposure to date-rape drugs"
מתוך ויקירפואה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חוזר משרד הבריאות | {{חוזר משרד הבריאות | ||
| − | |שם החוזר= | + | |שם החוזר=אבחון חשד לחשיפה לחומרים משני תודעה או מדכאי הכרה בהקשר לפגיעה מינית |
|תמונה=Home Anesthetic.jpg | |תמונה=Home Anesthetic.jpg | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|תחום= | |תחום= | ||
| − | |מספר החוזר= | + | |מספר החוזר=mr07_2025 |
| − | |סימוכין=חוזר | + | |סימוכין=חוזר מינהל רפואה מספר 13/2018 מיום: 11.12.2018 |
| − | |קישור=[https://www | + | |קישור=[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr07-2025/he/files_circulars_mr_mr07_2025.pdf באתר משרד הבריאות] |
|תאריך פרסום=11 בדצמבר, 2018 | |תאריך פרסום=11 בדצמבר, 2018 | ||
}} | }} | ||
| − | בהמשך לחוזר המנהל הכללי | + | בהמשך לחוזר המנהל הכללי מספר 24/2003 מיום 19.11.03, להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון. |
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | + | חוזר זה מחליף, מבטל ומעדכן את חוזר מינהל הרפואה שבסימוכין והוא בנוסף לחוזר המנהל הכללי "[[הסדרת הטיפול הניתן במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית]]" והוא עוסק באבחון מקרים של חשד לחשיפה לחומרים פסיכואקטיביים משני תודעה, זיכרון או מדכאי הכרה (כגון GHB, GBL, קטמין, בנזודיאזפינים), שניתנו או נצרכו ללא ידיעה וחשודים כי נועדו לצורך פגיעה מינית. | |
| − | + | חשיפה לחומרים אלה עלולה לגרום לערפול הכרה, חולשת שרירים או שיתוק חלקי, חוסר יכולת להתנגד ולפערים בזיכרון, נסיבות המקשות על זיהוי הפגיעה והתגובה לה. | |
| − | בין החומרים המוגדרים | + | מאחר וחלון הזמן לאיתור חומרים אלה בגוף קצר, קיימת חשיבות למודעות הצוותים בבתי החולים לביצוע דגימות בהקדם האפשרי. |
| − | + | #חומרים משני תודעה או מדכאי הכרה וזיכרון (להלן: "סמי אונס") - חומרים המוחדרים ללא ידיעה או הסכמה, במכוון ובזדון, על ידי ערבוב החומר, בצורת נוזל, אבקה או כדור, במשקה או בעישון או באופן אחר, וזאת כדי לגרום לשינוי במצב ההכרתי, במטרה לפגוע מינית (להלן- "סמי אונס") | |
| − | + | #בין החומרים המוגדרים כ"סמי האונס" נמנים: GBL {{כ}}(Gamma Butyrolactone); GHB {{כ}}(Gamma Hydroxybutyrate) [[בנזודיאזפינים]] ותרופות סדטיביות אחרות (כגון z-drugs), [[קטמין]] וסמים מסוכנים אחרים או תרופות וחומרים פסיכואקטיביים נוספים אשר לעיתים מעורבבים באלכוהול. חומרים אלה עלולים לגרום לערפול הכרה, רפיון שרירים, ישנוניות ועד לאובדן הכרה, וכן עלולים לפגוע ביכולת ההתנגדות ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לפגיעה מינית | |
| − | + | #החומרים השכיחים בהם נעשה שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם: | |
| + | ##'''GBL ,GHB''':{{ש}}GHB הוא נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים GBL הוא נוזל שקוף בעל טעם וריח אופייניים מובהקים. שני החומרים הם "סמים מסוכנים" כהגדרת המונח בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים) ונמכרים בניגוד לחוק | ||
| + | ##'''קטמין''':{{ש}}חומר מרדים הנמצא בשימוש ברפואה הומנית ווטרינרית לשם ביצוע הליכים כירורגיים. קטמין הינו "סם מסוכן" לפי פקודת הסמים המסוכנים. הסם גורם לשינויים בתפיסת המציאות ותחושת ניתוק ("אפקט דיסוציאטיבי"). קטמין מופץ במגוון צורות: אבקה, קפסולות, קריסטלים, טבליות ונוזלים שמיועדים לשאיפה או הזרקה. השימוש בו כסם עלול להיות קטלני בעיקר בערבוב עם אלכוהול | ||
| + | ##'''בנזודיאזפינים וחומרים סדטיביים נוספים:'''{{ש}}מסווגים בישראל כחומרים פסיכוטרופיים בעלי אפקט היפנוטי, סדטיבי, מעודדי שינה. שימוש ממושך בהם עלול לגרום לתלות או להתמכרות. בנזודיאזפינים ניתנים לטיפול בבעיות שינה, בהתקפי חרדה, מצבים נפשיים מעורערים וטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה. שימוש בבנזודיאזפינים כסמי אונס נעשה במיוחד בשילוב עם אלכוהול | ||
| + | #חלק מ"סמי האונס", ניתן לאתר בנוזלי הגוף עד מספר ימים מהצריכה. לעומת אחרים שכעבור כמה שעות נעלמים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה למודעות הצוותים המטפלים לאפשרות של חשיפה ל"סמי אונס" ונטילה של דגימות בהקדם האפשר | ||
| + | #לעתים יעשה שימוש בחומרים, תרופות או סמים נוספים שלא מוזכרים בחוזר זה | ||
| − | + | *למען הסר ספק, הנחיות חוזר זה אינן מונעות ביצוע בדיקה טוקסיקולוגית קלינית בהקשרים אחרים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה מ־20:35, 5 בדצמבר 2025
 | ||
|---|---|---|
| אבחון חשד לחשיפה לחומרים משני תודעה או מדכאי הכרה בהקשר לפגיעה מינית | ||
| ||
| מספר החוזר | mr07_2025 | |
| סימוכין | חוזר מינהל רפואה מספר 13/2018 מיום: 11.12.2018 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 11 בדצמבר, 2018 | |
בהמשך לחוזר המנהל הכללי מספר 24/2003 מיום 19.11.03, להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון.
רקע
חוזר זה מחליף, מבטל ומעדכן את חוזר מינהל הרפואה שבסימוכין והוא בנוסף לחוזר המנהל הכללי "הסדרת הטיפול הניתן במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית" והוא עוסק באבחון מקרים של חשד לחשיפה לחומרים פסיכואקטיביים משני תודעה, זיכרון או מדכאי הכרה (כגון GHB, GBL, קטמין, בנזודיאזפינים), שניתנו או נצרכו ללא ידיעה וחשודים כי נועדו לצורך פגיעה מינית.
חשיפה לחומרים אלה עלולה לגרום לערפול הכרה, חולשת שרירים או שיתוק חלקי, חוסר יכולת להתנגד ולפערים בזיכרון, נסיבות המקשות על זיהוי הפגיעה והתגובה לה.
מאחר וחלון הזמן לאיתור חומרים אלה בגוף קצר, קיימת חשיבות למודעות הצוותים בבתי החולים לביצוע דגימות בהקדם האפשרי.
- חומרים משני תודעה או מדכאי הכרה וזיכרון (להלן: "סמי אונס") - חומרים המוחדרים ללא ידיעה או הסכמה, במכוון ובזדון, על ידי ערבוב החומר, בצורת נוזל, אבקה או כדור, במשקה או בעישון או באופן אחר, וזאת כדי לגרום לשינוי במצב ההכרתי, במטרה לפגוע מינית (להלן- "סמי אונס")
- בין החומרים המוגדרים כ"סמי האונס" נמנים: GBL (Gamma Butyrolactone); GHB (Gamma Hydroxybutyrate) בנזודיאזפינים ותרופות סדטיביות אחרות (כגון z-drugs), קטמין וסמים מסוכנים אחרים או תרופות וחומרים פסיכואקטיביים נוספים אשר לעיתים מעורבבים באלכוהול. חומרים אלה עלולים לגרום לערפול הכרה, רפיון שרירים, ישנוניות ועד לאובדן הכרה, וכן עלולים לפגוע ביכולת ההתנגדות ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לפגיעה מינית
- החומרים השכיחים בהם נעשה שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם:
- GBL ,GHB:
GHB הוא נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים GBL הוא נוזל שקוף בעל טעם וריח אופייניים מובהקים. שני החומרים הם "סמים מסוכנים" כהגדרת המונח בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים) ונמכרים בניגוד לחוק - קטמין:
חומר מרדים הנמצא בשימוש ברפואה הומנית ווטרינרית לשם ביצוע הליכים כירורגיים. קטמין הינו "סם מסוכן" לפי פקודת הסמים המסוכנים. הסם גורם לשינויים בתפיסת המציאות ותחושת ניתוק ("אפקט דיסוציאטיבי"). קטמין מופץ במגוון צורות: אבקה, קפסולות, קריסטלים, טבליות ונוזלים שמיועדים לשאיפה או הזרקה. השימוש בו כסם עלול להיות קטלני בעיקר בערבוב עם אלכוהול - בנזודיאזפינים וחומרים סדטיביים נוספים:
מסווגים בישראל כחומרים פסיכוטרופיים בעלי אפקט היפנוטי, סדטיבי, מעודדי שינה. שימוש ממושך בהם עלול לגרום לתלות או להתמכרות. בנזודיאזפינים ניתנים לטיפול בבעיות שינה, בהתקפי חרדה, מצבים נפשיים מעורערים וטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה. שימוש בבנזודיאזפינים כסמי אונס נעשה במיוחד בשילוב עם אלכוהול
- GBL ,GHB:
- חלק מ"סמי האונס", ניתן לאתר בנוזלי הגוף עד מספר ימים מהצריכה. לעומת אחרים שכעבור כמה שעות נעלמים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה למודעות הצוותים המטפלים לאפשרות של חשיפה ל"סמי אונס" ונטילה של דגימות בהקדם האפשר
- לעתים יעשה שימוש בחומרים, תרופות או סמים נוספים שלא מוזכרים בחוזר זה
- למען הסר ספק, הנחיות חוזר זה אינן מונעות ביצוע בדיקה טוקסיקולוגית קלינית בהקשרים אחרים