כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סיבות להתייקרות מחירי תרופות"
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לפי אותו דו"ח, אונקולוגיה, [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]] צפויים להוביל את הצמיחה האבסולוטית בהוצאה העולמית על תרופות עד לשנת 2029, כאשר בתחומי האונקולוגיה והשמנת היתר צפויים שיעורי צמיחה ממוצעים דו-ספרתיים. עד כה, ההוצאות על תרופות ל[[סרטן]] עומדות על כ־252 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2024, והצמיחה בהוצאות עליהן צפויה להוביל על שאר התחומים, אם כי צפויה להאט ולהגיע לסך של 441 מיליארד דולר עד 2029. צמיחת ההוצאות על תרופות אימונולוגיות צפויה להאט ל־6.5%-3.5% עד 2029 כתוצאה מהשפעת הביוסימילרים (תרופות ביולוגיות שפותחו להיות דומות מאוד, אך לא זהות, לתרופה קיימת, לאחר שתוקף הפטנט שלה פג). | לפי אותו דו"ח, אונקולוגיה, [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]] צפויים להוביל את הצמיחה האבסולוטית בהוצאה העולמית על תרופות עד לשנת 2029, כאשר בתחומי האונקולוגיה והשמנת היתר צפויים שיעורי צמיחה ממוצעים דו-ספרתיים. עד כה, ההוצאות על תרופות ל[[סרטן]] עומדות על כ־252 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2024, והצמיחה בהוצאות עליהן צפויה להוביל על שאר התחומים, אם כי צפויה להאט ולהגיע לסך של 441 מיליארד דולר עד 2029. צמיחת ההוצאות על תרופות אימונולוגיות צפויה להאט ל־6.5%-3.5% עד 2029 כתוצאה מהשפעת הביוסימילרים (תרופות ביולוגיות שפותחו להיות דומות מאוד, אך לא זהות, לתרופה קיימת, לאחר שתוקף הפטנט שלה פג). | ||
צמיחת ההוצאות על סוכרת הואצה גם בשווקים מפותחים רבים, בין היתר בגלל התרופות ממשפחת ה[[אנלוגים ל-1-GLP|אנלוגים ל־1-GLP]]. ההוצאות העולמיות על תרופות כנגד השמנת יתר צמחו בצורה מואצת בשנתיים האחרונות עקב תרופות חדשות עם פוטנציאל גבוה. בנוסף מציין הדו"ח כי טיפולים חדשים ל[[אלצהיימר]] ו[[חרדה]]/ [[דיכאון]] צפויים להניע את צמיחת ההוצאות על תרופות בתחום הנוירולוגיה. | צמיחת ההוצאות על סוכרת הואצה גם בשווקים מפותחים רבים, בין היתר בגלל התרופות ממשפחת ה[[אנלוגים ל-1-GLP|אנלוגים ל־1-GLP]]. ההוצאות העולמיות על תרופות כנגד השמנת יתר צמחו בצורה מואצת בשנתיים האחרונות עקב תרופות חדשות עם פוטנציאל גבוה. בנוסף מציין הדו"ח כי טיפולים חדשים ל[[אלצהיימר]] ו[[חרדה]]/ [[דיכאון]] צפויים להניע את צמיחת ההוצאות על תרופות בתחום הנוירולוגיה. | ||
| + | |||
| + | ==מהמעבדה ועד למדפי בית המרקחת== | ||
| + | לצורך הבנת מגמות אלו, יש להבין את מחזור חיי התרופה מתחילת הפיתוח ועד השיווק. מסע הפיתוח של תרופה חדשה הוא תהליך ארוך, יקר ומלא סיכונים, הנמשך בממוצע עשר עד 15 שנים. הוא מתחיל במחקר בסיסי במעבדה, שם מדענים בוחנים אלפי תרכובות כימיות כדי לאתר מועמדות פוטנציאליות לטיפול במחלה מסוימת. לאחר שנמצאה מולקולה מבטיחה, היא עוברת שלב של ניסויים פרה-קליניים, לרוב על בעלי חיים, כדי להעריך את בטיחותה ויעילותה הראשונית. רק אם התוצאות מעודדות, התרופה הפוטנציאלית תתקדם לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, המחולק לשלושה שלבים עיקריים. כל שלב הולך וגדל בהיקפו ובוחן אספקטים שונים של התרופה. מטרת המחקרים הקליניים היא לבחון את בטיחות התרופה, המינון האופטימלי, יעילותה מול פלצבו או טיפול קיים, ואת תופעות הלוואי שלה. העלות של תהליך זה אסטרונומית ומוערכת במאות מיליוני דולרים ועד מספר מיליארדי דולר לתרופה. הסיכון הכלכלי הכרוך בכך הוא עצום: על פי הערכות, רק כ־14% מהתרופות שצלחו את הדרך המפרכת של כניסה לשלב הניסויים הקליניים זוכות בסופו של דבר לאישור רגולטורי{{הערה|שם=הערה2|}}. | ||
| + | |||
| + | לאחר שהתרופה צולחת את שלבי הניסויים ומוכיחה את יעילותה ובטיחותה, הדרך עדיין לא תמה. כאן נכנס לתמונה אחד הגורמים המרכזיים בעלות התרופה - הפטנט. עם סיום הפיתוח, חברת התרופות מגישה בקשה לאישור רגולטורי (כמו ה־FDA בארה"ב) ובמקביל רושמת פטנט על התרופה. פטנט זה מעניק לחברה בלעדיות בשיווק התרופה למשך תקופה מוגבלת, בדרך כלל כ־20 שנה מיום הגשת הבקשה. בתקופה זו, החברה היא היחידה שיכולה לייצר ולמכור את התרופה והיא קובעת את מחירה ללא תחרות. מטרת הפטנט היא לתמרץ חברות להשקיע את ההון והזמן העצומים הנדרשים לפיתוח, מתוך ידיעה שיוכלו להחזיר את השקעתן (שכוללת גם את עלות כל התרופות שנכשלו בדרך) ואף להרוויח. עם פקיעת הפטנט, חברות אחרות רשאיות לייצר גרסאות גנריות של התרופה, מה שמוביל לתחרות ולהורדה דרמטית של המחיר בעשרות אחוזים, כשלאחר מספר שנים המחיר יכול לרדת בשיעור של 80% ויותר{{הערה|שם=הערה3|}}. | ||
| + | |||
| + | כפי שניתן להבין, הליך פיתוח תרופה הוא תהליך יקר. חברות התרופות מרוויחות לא מעט כסף, כמו כל עסק, אבל בין אם המחיר מופרז ובין אם לאו, מחירי התרופות הם נגזרת בין היתר של התהליך היקר והארוך, דהיינו כישלונות רבים של תרופות בכל אחד מהשלבים הרבים בתהליך המחקר והפיתוח וגם אחריו, עד לזמן המוגבל שבו לתרופה יש זמן לייצר רווחים מהפטנט, שלאחר פקיעתו הרווחיות נשחקת משמעותית, והתרופה שפותחה במשך שנים רבות ובהשקעה רבה הופכת לנחלת הכלל. | ||
| + | |||
| + | ==כשהמונופול לא נגמר== | ||
גרסה אחרונה מ־12:02, 17 בדצמבר 2025
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סיבות להתייקרות מחירי תרופות | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| שמות נוספים | הגלולה המרה: מדוע מחירי התרופות גבוהים ולא מפסיקים להתייקר | |
| יוצר הערך | אריקה פאר | |
מאז היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, גופי החדשות בישראל מסקרים בהרחבה את יחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, את דעתו בנוגע לחטופים, את תכנית ההגירה מרצון שלו ואת התקיפה המשותפת באיראן. מדי פעם, בין הכותרות הרציניות וכמעין "אסקפיזם", ערוצי החדשות משדרים לנו כמה "פנינות חוכמה" של הנשיא האמריקאי, שמספקות הפוגה זמנית מהמצב וחיוך על הפנים. באוגוסט 2025 הבליח טראמפ עם פנינה נוספת, כשדיבר במסיבת עיתונאים על התוכנית שלו למאבק בחברות התרופות ובמחירי התרופות: "אתם יודעים, חתכנו את מחירי התרופות ב־1,200, 1,300, 1,400, 1,500%, אני לא מתכוון ב־50%. אני מתכוון ב־1,500%".
מעבר להומור המתבקש, האמירה של טראמפ, עם כל הגיחוך שבה, נוגעת בעצב חשוף וכואב. הוא מתיימר לפתור בעיה מציאותית עד אימה עבור מיליוני בני אדם בארה"ב, עם השלכות רחבות, גם עבורנו בישראל. מחירי התרופות נוסקים ונראה שאם מגמות אלו יימשכו, ייתכן שחלק מהטיפולים מצילי החיים עלולים להפוך לפריבילגיה של עשירים בלבד. איך הגענו למצב הזה ומה עומד מאחורי תגי המחיר השערורייתיים של תרופות מסוימות? התשובה, כמו במקרים רבים, מורכבת משילוב של כלכלה, פוליטיקה, רגולציה וחדשנות מדעית.
ההוצאה על תרופות רק הולכת ועולה דו"ח של חברת איקוויה (IQVIA)[1] שפורסם בשנת 2025 ועסק במגמות גלובליות של השימוש בתרופות הדגים עלייה עקבית ויחסית קבועה במחירי התרופות משנת 2015, עלייה שצפויה להימשך עד 2029. לפי הדו"ח, בשנת 2029 ההוצאה העולמית על תרופות צפויה להגיע לכ־2.4 טריליון דולר, מה שמשקף עלייה שנתית של כ־8%-5%. לפי הדו"ח, הצמיחה העולמית בהוצאות נובעת בעיקר מעלייה בהוצאה ההולכת ועולה הן על תרופות חדשות והן על תרופות קיימות במדינות המפותחות.
לפי אותו דו"ח, אונקולוגיה, סוכרת והשמנת יתר צפויים להוביל את הצמיחה האבסולוטית בהוצאה העולמית על תרופות עד לשנת 2029, כאשר בתחומי האונקולוגיה והשמנת היתר צפויים שיעורי צמיחה ממוצעים דו-ספרתיים. עד כה, ההוצאות על תרופות לסרטן עומדות על כ־252 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2024, והצמיחה בהוצאות עליהן צפויה להוביל על שאר התחומים, אם כי צפויה להאט ולהגיע לסך של 441 מיליארד דולר עד 2029. צמיחת ההוצאות על תרופות אימונולוגיות צפויה להאט ל־6.5%-3.5% עד 2029 כתוצאה מהשפעת הביוסימילרים (תרופות ביולוגיות שפותחו להיות דומות מאוד, אך לא זהות, לתרופה קיימת, לאחר שתוקף הפטנט שלה פג). צמיחת ההוצאות על סוכרת הואצה גם בשווקים מפותחים רבים, בין היתר בגלל התרופות ממשפחת האנלוגים ל־1-GLP. ההוצאות העולמיות על תרופות כנגד השמנת יתר צמחו בצורה מואצת בשנתיים האחרונות עקב תרופות חדשות עם פוטנציאל גבוה. בנוסף מציין הדו"ח כי טיפולים חדשים לאלצהיימר וחרדה/ דיכאון צפויים להניע את צמיחת ההוצאות על תרופות בתחום הנוירולוגיה.
מהמעבדה ועד למדפי בית המרקחת
לצורך הבנת מגמות אלו, יש להבין את מחזור חיי התרופה מתחילת הפיתוח ועד השיווק. מסע הפיתוח של תרופה חדשה הוא תהליך ארוך, יקר ומלא סיכונים, הנמשך בממוצע עשר עד 15 שנים. הוא מתחיל במחקר בסיסי במעבדה, שם מדענים בוחנים אלפי תרכובות כימיות כדי לאתר מועמדות פוטנציאליות לטיפול במחלה מסוימת. לאחר שנמצאה מולקולה מבטיחה, היא עוברת שלב של ניסויים פרה-קליניים, לרוב על בעלי חיים, כדי להעריך את בטיחותה ויעילותה הראשונית. רק אם התוצאות מעודדות, התרופה הפוטנציאלית תתקדם לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, המחולק לשלושה שלבים עיקריים. כל שלב הולך וגדל בהיקפו ובוחן אספקטים שונים של התרופה. מטרת המחקרים הקליניים היא לבחון את בטיחות התרופה, המינון האופטימלי, יעילותה מול פלצבו או טיפול קיים, ואת תופעות הלוואי שלה. העלות של תהליך זה אסטרונומית ומוערכת במאות מיליוני דולרים ועד מספר מיליארדי דולר לתרופה. הסיכון הכלכלי הכרוך בכך הוא עצום: על פי הערכות, רק כ־14% מהתרופות שצלחו את הדרך המפרכת של כניסה לשלב הניסויים הקליניים זוכות בסופו של דבר לאישור רגולטורי[2].
לאחר שהתרופה צולחת את שלבי הניסויים ומוכיחה את יעילותה ובטיחותה, הדרך עדיין לא תמה. כאן נכנס לתמונה אחד הגורמים המרכזיים בעלות התרופה - הפטנט. עם סיום הפיתוח, חברת התרופות מגישה בקשה לאישור רגולטורי (כמו ה־FDA בארה"ב) ובמקביל רושמת פטנט על התרופה. פטנט זה מעניק לחברה בלעדיות בשיווק התרופה למשך תקופה מוגבלת, בדרך כלל כ־20 שנה מיום הגשת הבקשה. בתקופה זו, החברה היא היחידה שיכולה לייצר ולמכור את התרופה והיא קובעת את מחירה ללא תחרות. מטרת הפטנט היא לתמרץ חברות להשקיע את ההון והזמן העצומים הנדרשים לפיתוח, מתוך ידיעה שיוכלו להחזיר את השקעתן (שכוללת גם את עלות כל התרופות שנכשלו בדרך) ואף להרוויח. עם פקיעת הפטנט, חברות אחרות רשאיות לייצר גרסאות גנריות של התרופה, מה שמוביל לתחרות ולהורדה דרמטית של המחיר בעשרות אחוזים, כשלאחר מספר שנים המחיר יכול לרדת בשיעור של 80% ויותר[3].
כפי שניתן להבין, הליך פיתוח תרופה הוא תהליך יקר. חברות התרופות מרוויחות לא מעט כסף, כמו כל עסק, אבל בין אם המחיר מופרז ובין אם לאו, מחירי התרופות הם נגזרת בין היתר של התהליך היקר והארוך, דהיינו כישלונות רבים של תרופות בכל אחד מהשלבים הרבים בתהליך המחקר והפיתוח וגם אחריו, עד לזמן המוגבל שבו לתרופה יש זמן לייצר רווחים מהפטנט, שלאחר פקיעתו הרווחיות נשחקת משמעותית, והתרופה שפותחה במשך שנים רבות ובהשקעה רבה הופכת לנחלת הכלל.