כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת מלורי-וייס - Mallory-Weiss syndrome"
(←ראו גם) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:כותרתקיבה.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתקיבה.jpg|מרכז]] | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
}} | }} | ||
| − | '''תסמונת Mallory-Weiss''' מתבטאת בהופעת | + | '''תסמונת Mallory-Weiss''' מתבטאת בהופעת [[הקאה דמית]] (המתמזיס), לפעמים קשה, עקב קרעים ברירית הקיבה ובוושט באזור פי הקיבה (קרדיה). ב-75% מהחולים הקרעים מוגבלים לקיבה, ב-5% לוושט ואילו ביתר - בשני האיברים. |
| − | המכניזם של יצירת הקרעים הוא הקאה חזקה ופתאומית. ב-6% מהחולים יש סיפור של שימוש כרוני | + | המכניזם של יצירת הקרעים הוא הקאה חזקה ופתאומית. ב-6% מהחולים יש סיפור של שימוש כרוני ב[[אלכוהול]]. אטיולוגיות אחרות המדווחות הן: שיעול חזק, [[עיסוי לב]] סגור ועלייה פתאומית בלחץ התוך-בטני. |
| − | האבחנה היא אנדוסקופית, ובה רואים 3-2 קרעים אורכיים, באזור הקרדיה (תצלום 7.3 ) | + | האבחנה היא [[אנדוסקופיה|אנדוסקופית]], ובה רואים 3-2 קרעים אורכיים, באזור הקרדיה (תצלום 7.3 ) |
| − | [[קובץ:תסמונתמלורי1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 7.3: קרעים ברירית בתסמונת | + | [[קובץ:תסמונתמלורי1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 7.3: קרעים ברירית בתסמונת Mallory–Weiss]] |
| − | לרוב הדימום נפסק בלא טיפול. בחולים שהדימום בהם לא פסק יש לנסות טיפול בעזרת Blackemore-Sengstaken tube וניפוח הבלון הקיבתי בלבד. אם טיפול זה אינו מועיל, יש לנתח את החולה. בניתוח צריך לבצע גסטרוטומיה רחבה ולתפור את הקרעים. אין צורך לבצע ואגוטומיה. | + | לרוב הדימום נפסק בלא טיפול. בחולים שהדימום בהם לא פסק יש לנסות טיפול בעזרת [[Blackemore-Sengstaken tube]] וניפוח הבלון הקיבתי בלבד. אם טיפול זה אינו מועיל, יש לנתח את החולה. בניתוח צריך לבצע [[גסטרוטומיה]] (פיום קיבה) רחבה ולתפור את הקרעים. אין צורך לבצע [[ואגוטומיה]]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־11:05, 15 ביוני 2012
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הקיבה והתריסריון | |
תסמונת Mallory-Weiss מתבטאת בהופעת הקאה דמית (המתמזיס), לפעמים קשה, עקב קרעים ברירית הקיבה ובוושט באזור פי הקיבה (קרדיה). ב-75% מהחולים הקרעים מוגבלים לקיבה, ב-5% לוושט ואילו ביתר - בשני האיברים.
המכניזם של יצירת הקרעים הוא הקאה חזקה ופתאומית. ב-6% מהחולים יש סיפור של שימוש כרוני באלכוהול. אטיולוגיות אחרות המדווחות הן: שיעול חזק, עיסוי לב סגור ועלייה פתאומית בלחץ התוך-בטני.
האבחנה היא אנדוסקופית, ובה רואים 3-2 קרעים אורכיים, באזור הקרדיה (תצלום 7.3 )
לרוב הדימום נפסק בלא טיפול. בחולים שהדימום בהם לא פסק יש לנסות טיפול בעזרת Blackemore-Sengstaken tube וניפוח הבלון הקיבתי בלבד. אם טיפול זה אינו מועיל, יש לנתח את החולה. בניתוח צריך לבצע גסטרוטומיה (פיום קיבה) רחבה ולתפור את הקרעים. אין צורך לבצע ואגוטומיה.
ראו גם
- לנושא הקודם: Alkaline reflux gastritis
- לנושא הבא: שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הצפק
- לפרק הבא: כירורגיה של המעי הדק
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא