כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בעיות אכילה בגיל הרך - Eating disorders of infancy and childhood"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| − | ''' | + | '''בעיות אכילה בפעוטות ובילדות המוקדמת''' הוגדרה לראשונה כאבחנה רפואית ב-1994, ב-DSM-IV ({{כ}}Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition). |
| + | |||
| + | הקריטריונים לאבחנה כללו: חוסר יכולת של הפעוט לאכול מספיק, עיכוב בעלייה במשקל או [[ירידה במשקל|ירידה משמעותית במשקל]] במשך חודש ימים לפחות. ההפרעה אינה נגרמת בשל בעיה רפואית, הפרעות נפשיות של האם או מחסור באוכל, וזאת לפני הגיע הילד לגיל שש שנים. | ||
עם זאת, עדיין קיים ערבוב של המושגים - קשיי אכילה והאכלה, הפרעה בשגשוג, רגישות למזונות ותת-ספיגה - בקרב אנשי המקצוע וההורים. מצב זה גורם לא פעם לעיכוב ולדחייה באבחנה של בעיות אכילה, ביצוע בדיקות מיותרות, שינוי תכוף או מניעה של סוגי מזון שונים ואיחור במתן טיפול והתערבות מתאימים. | עם זאת, עדיין קיים ערבוב של המושגים - קשיי אכילה והאכלה, הפרעה בשגשוג, רגישות למזונות ותת-ספיגה - בקרב אנשי המקצוע וההורים. מצב זה גורם לא פעם לעיכוב ולדחייה באבחנה של בעיות אכילה, ביצוע בדיקות מיותרות, שינוי תכוף או מניעה של סוגי מזון שונים ואיחור במתן טיפול והתערבות מתאימים. | ||
| − | Irene Chatoor {{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Chatoor I. Diagnosis and Treatment of Feeding Disorders in Infants, Toddlers, and Young Children. Washington DC: Zero to Three 2009}}, פסיכיאטרית ילדים, הגדירה את סוגי הפרעות האכילה בגיל הרך על פי הגורמים השונים: | + | בעיות אכילה שכיחות בגיל הרך, ועלולות לפגוע במרקם היחסים ההדדי בין ההורה לילד. בעיות אכילה חושפות את התינוק או הפעוט ל[[תזונה]] לקויה, לבעיות בגדילה ולהפרעה בהתפתחות הקוגניטיבית. |
| + | |||
| + | קיימים גורמים מגוונים לבעיות אכילה, ויש לזהות אותם נכונה ולהציע טיפול בהתאם. על רופא הילדים להכיר את מגוון בעיות האכילה בגיל הרך, לזהות אותן ולהציע הדרכה ופתרונות מתאימים להורים. גישה שיטתית לזיהוי ולטיפול בבעיות אכילה היא חשובה, וכוללת הכרה, בירור, זיהוי וטיפול. | ||
| + | |||
| + | ==סיווג בעיות האכילה בילדים== | ||
| + | |||
| + | Irene Chatoor{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Chatoor I. Diagnosis and Treatment of Feeding Disorders in Infants, Toddlers, and Young Children. Washington DC: Zero to Three 2009}}, פסיכיאטרית ילדים, הגדירה את סוגי הפרעות האכילה בגיל הרך על פי הגורמים השונים: | ||
| + | |||
* הפרעה הנובעת מבעיות ויסות - מתחילה עם הלידה | * הפרעה הנובעת מבעיות ויסות - מתחילה עם הלידה | ||
* הפרעה הנובעת מבעיית הדדיות בקשר - מתחילה בגיל חודשיים עד שישה חודשים | * הפרעה הנובעת מבעיית הדדיות בקשר - מתחילה בגיל חודשיים עד שישה חודשים | ||
| − | * Infantile | + | * [[אנורקסיה של הינקות]] ([[Infantile anorexia]]) - מתחילה בתקופת המעבר להאכלה בכפית או לאכילה עצמאית |
* סלידה חושית מאוכל – מתחילה כאשר מציעים מגוון של מאכלים | * סלידה חושית מאוכל – מתחילה כאשר מציעים מגוון של מאכלים | ||
* הפרעת אכילה הקשורה בבעיה רפואית | * הפרעת אכילה הקשורה בבעיה רפואית | ||
* הפרעת אכילה פוסט-טראומטית | * הפרעת אכילה פוסט-טראומטית | ||
| − | במרבית המקרים נוח ופשוט יותר להציג את הסוגים השונים של בעיות האכילה לפי ההסתמנות הקלינית שלהן {{הערה|שם=הערה7|Kerzner B. Clinical Investigation of Feeding Difficulties in Young Children: A Practical Approach. Clinical Pediatrics 2009;48;960-965}}: | + | במרבית המקרים נוח ופשוט יותר להציג את הסוגים השונים של בעיות האכילה לפי ההסתמנות הקלינית שלהן{{הערה|שם=הערה7|Kerzner B. Clinical Investigation of Feeding Difficulties in Young Children: A Practical Approach. Clinical Pediatrics 2009;48;960-965}}: |
* תיאבון ירוד בילד עם מחלות אורגניות | * תיאבון ירוד בילד עם מחלות אורגניות | ||
| − | * תיאבון סביר אבל נתפס | + | * תיאבון סביר אבל נתפס על ידי ההורים כלקוי |
| − | * תיאבון ירוד ודפוסי אכילה לקויים אצל פעוט ערני ופעיל המתעניין בכל מלבד באוכל | + | * תיאבון ירוד ודפוסי אכילה לקויים אצל פעוט ערני ופעיל, המתעניין בכל מלבד באוכל |
| − | * תיאבון ירוד אצל פעוט עם סימנים של עצבות, אפתיה ורגרסיה | + | * תיאבון ירוד אצל פעוט עם סימנים של עצבות, [[אפתיה]] ורגרסיה |
* פעוט עם בררנות קיצונית של מזונות | * פעוט עם בררנות קיצונית של מזונות | ||
| − | * תינוק בחודשי חייו הראשונים עם | + | * תינוק בחודשי חייו הראשונים עם [[קדדת]] ([[Intestinal colic]]) קשה המונעים ממנו אכילה סדירה |
| − | * תינוק עם פחד | + | * תינוק עם פחד ו[[חרדה]] ממזון והאכלה |
| − | + | ==אפידמיולוגיה== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | שכיחות בעיות אכילה בגיל הילדות{{הערה|שם=הערה2|Nicholls D, Bryant-Waugh R. Eating disorders of infancy and childhood. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am 2009;18:17-30 }},{{הערה|שם=הערה3|Satter E. The feeding relationship: Problems and interventions. J Pediatr 1990;117:181-189}}: | |
| − | + | *בילדים בריאים, שכיחות התופעה היא כ-50-60% בסך הכל, לפי דיווח ההורים, כאשר בעיות ספציפיות, כמו סירוב לאכול או בררנות מהוות 25-35%, ובעיות קשות ומתמשכות - 1-2%. | |
| + | *שכיחות התופעה בילדים עם צרכים מיוחדים היא יותר מ-80% בדיווחים שונים, עם שכיחות גבוהה של בעיות בליעה. | ||
| − | + | ==השלכות התפתחותיות של בעיות אכילה== | |
| − | + | בעיות אכילה מורכבות והתנהגות חריגה בארוחות עלולות ליצור דחייה וסטיגמה חברתית. בחלק מהילדים עם בעיות אכילה נצפה בהפרעה בקצב הגדילה עם חלוף הזמן{{הערה|שם=הערה4|Wright CM, et al. How Do Toddler Eating Problems Relate to Their Eating Behavior, Food Preferences, and Growth? Pediatrics 2007;120:1069-1075}}. | |
| − | + | מחקרים שונים הראו צריכת מזון תת-אופטימלית עם חסרים תזונתיים שונים, כולל חוסר אנרגיה וחלבונים, חוסר ויטמינים ומינרלים (כמו: [[ויטמין E]], סידן ומגנזיום){{הערה|שם=הערה5|Galloway AT, et al. Parenteral pressure, dietary patterns and weight status among girls who are "picky eaters". J Am Diet Assoc 2005;105:541-548}}. | |
| − | + | כמו כן, הפרעה בקשר בין האם לילד שביטויה הוא פחות מגע חיובי ביניהם במהלך אכילה ומשחק, ירידה בתחום הקוגניטיבי, כפי שנבדק על ידי ה-MDI ({{כ}}Mental developmental index), בהשוואה לילדים עם הרגלי אכילה תקינים{{הערה|שם=הערה6|Chatoor I, et al. Failure to thrive and cognitive development in toddlers with infantile anorexia. Pediatrics 2004;113:440-447}}. | |
| − | + | ==אבחנה== | |
| − | + | ||
| + | יש להטות אוזן קשבת לדיווח ההורים על קשיי האכילה של ילדם והדאגה שלהם בנושא. יש להימנע מהצהרות שטחיות, כגון: "זהו רק שלב בחיים", "אין מקום לדאגה". התעלמות מהבעיה תגרום להורים תסכול וחרדה נוספים, ותחמיר את הקונפליקט עם הילד ואת הלחץ להאכיל אותו. | ||
[[קובץ:Eatingkid19.JPG|500px|center|]] | [[קובץ:Eatingkid19.JPG|500px|center|]] | ||
| + | יש לקחת אנמנזה מפורטת, עם דגש על צורת ההאכלה ותפריט הילד. יש לבצע בדיקה גופנית ואנתרופולוגית להערכת מצבו התזונתי של הילד, ולחפש "דגלים אדומים": לשלול מחלות אורגניות, ובעיקר [[אנטרופתיה אלרגית]] ו[[כרסת]] (צליאק). | ||
| − | + | [[קובץ:Eatingkid20.JPG|500px|center|]] | |
| − | + | ||
| + | אם נשללה בעיה אורגנית כסיבה מרכזית לבעיית אכילה, יש לזהות את בעיית האכילה של הילד: | ||
| + | *האם מדובר בהערכה מוטעית של ההורים לגבי אכילת הילד | ||
| + | *האם מדובר בילד ערני ופעלתן שאינו מתעניין באוכל | ||
| + | *האם הילד נראה אפטי ומדוכא ולא מתעניין בסביבתו ובכלל זה באוכל | ||
| + | *האם מדובר בבררנות משמעותית בבחירת מזונות | ||
| + | יש לנסות לאתר את התינוקות הקטנים עם הקדדת הקשה, המונעת מהם לאכול, או את הפעוטות עם חרדה ופחד ממזון ומהאכלה. | ||
| − | + | יש לזכור, שגם ילדים עם בעיות אורגניות עלולים לסבול מבעיות אכילה, וחלק מהילדים יציגו יותר מסוג אחד של בעיות אכילה. | |
| + | ==טיפול== | ||
| − | + | ברוב הילדים עם בעיות אכילה קלות ההורים והמטפלים, בייעוץ עם רופא הילדים הראשוני, אמורים להתמודד בהצלחה עם הבעיות. במקרים המורכבים יותר ניתן להיעזר באנשי מקצוע נוספים – דיאטנית, קלינאית תקשורת, גסטרואנטרולוג ילדים וצוות אכילה. | |
| − | |||
| − | |||
לאחר זיהוי בעיית האכילה הספציפית וחומרתה ניתן להתקדם בתוכנית טיפול המתאימה לילד ולהוריו. | לאחר זיהוי בעיית האכילה הספציפית וחומרתה ניתן להתקדם בתוכנית טיפול המתאימה לילד ולהוריו. | ||
| − | + | ===טיפול במקרים של תפיסה מוטעית לגבי צריכת המזון והתיאבון של הילד=== | |
| − | + | ||
| + | יש להדריך את ההורים על צורכי הילד, להציג בפניהם את [[עקומות הגדילה]], ולעזור להם לתאם ציפיות בהתאם למבנה ולצרכים האמיתיים שלו. אם ההורה עדיין מודאג מחסרים תזונתיים, ניתן לעודד שימוש ב[[תוספי תזונה]] וב[[פורמולות מזון]] עשירות ומאוזנות. | ||
| + | |||
| + | ===טיפול בילדים פעילים וסקרנים המתעניינים בכל מלבד באוכל=== | ||
| − | + | הורים לילדים אלה שדעתם מוסחת מהאוכל מיד, מודאגים וחרדים ונוקטים שיטות האכלה אגרסיביות או מנדנדות ומחמירים עוד יותר את מצב הילד, עד כדי הפרעה משמעותית בגדילה ובשגשוג. | |
| − | הורים לילדים אלה שדעתם מוסחת מהאוכל מיד, מודאגים וחרדים ונוקטים שיטות האכלה אגרסיביות או מנדנדות ומחמירים עוד יותר את מצב הילד עד כדי הפרעה משמעותית בגדילה ובשגשוג | ||
| − | + | יש להסביר להורים על אופיו הסוער של ילדם. ארוחות בזמנים קבועים, צפייה של האוכל, מניעת אכילה ושתייה מתוקה בין הארוחות, אכילה רק בישיבה מסודרת סביב לשולחן, מניעה של הפרעות והסחות דעת בזמן האוכל, תוך יצירת אווירה נינוחה ונטולת מאבקים – כל אלה יכולים לשפר את מצב הילד. כמו כן, הדרכה של ההורים לשימוש ב"פסק זמן", כאשר התנהגות הילד אינה הולמת בזמן הארוחה, יכולה להועיל. | |
| − | |||
| − | + | ===טיפול בילד עם חוסר עניין באוכל הנראה גם עצוב ואפטי=== | |
| − | + | ||
| + | ילד עם חוסר עניין באוכל הנראה גם עצוב ואפטי, ואולי אף מדוכא, עם תקשורת מילולית ולא מילולית מוגבלת, הוא בסיכון להפרעה בגדילה ול[[תת-תזונה]]. יש לשלול הזנחה משנית לבעיות חברתיות-כלכליות, הפרעות פסיכופתולוגיות אצל האם וגם בעיות נוירולוגיות אצל הילד. הפתרון הטוב לילדים אלה הוא להציע להם "מאכיל" אחר מנוסה ואופטימי, אם במסגרת ביתית, אם בהוצאה לגן ילדים ובמקרים מיוחדים אף במסגרת אשפוז. סביבת אכילה תומכת ותקשורת נכונה יביאו לשיפור משמעותי באכילה ולשגשוג של ילדים אלה. | ||
| + | |||
| + | ===טיפול בילד עם בררנות קיצונית לאוכל=== | ||
| + | |||
| + | ילד עם בררנות קיצונית לאוכל, או כפי שאירן שטור מכנה "סלידה חושית מאוכל", מציג סירוב קבוע לאכילה של מזונות מסוימים בטעמים ספציפיים, וכן במרקם, בריח או במראה מסוימים. הילד מגלה סמני לחץ ואי נוחות כאשר מגישים לו מזונות חדשים או לא מוכרים. בדרך כלל ניתן לזהות קשיים תחושתיים נוספים, כמו אי נוחות מרעש והימנעות מהליכה ברגליים יחפות על חול/דשא. | ||
במקרה כזה כדאי להסביר להורים שבעיית אכילה זו היא חלק מתופעה של ויסות תחושתי בגוף. חשוב ליצור סקרנות ועניין במזונות חדשים ולהימנע מלחץ ומכפייה. | במקרה כזה כדאי להסביר להורים שבעיית אכילה זו היא חלק מתופעה של ויסות תחושתי בגוף. חשוב ליצור סקרנות ועניין במזונות חדשים ולהימנע מלחץ ומכפייה. | ||
| − | מומלץ להציג מזונות חדשים בזמן הארוחה בלי להציע אותם לפעוט. לדאוג להעשרה | + | מומלץ להציג מזונות חדשים בזמן הארוחה בלי להציע אותם לפעוט. לדאוג להעשרה של קלוריות ותוספי תזונה כדי למנוע חסרים תזונתיים. |
| + | |||
| + | ===הטיפול בקדדת (Intestinal colic)=== | ||
| + | |||
| + | בכי המלווה קדדת המונע אכילה, מופיע בתינוקות בריאים צעירים מגיל שלושה חודשים. זהו בכי מתמשך שאינו נפסק למרות ניסיונות הרגעה. קשה להביא את התינוק למצב רגיעה המאפשר האכלה. ההדרכה היא להציע דרכים להרגעת התינוק: | ||
| − | |||
| − | |||
* האכלה בחדר שקט עם אורות מעומעמים ומוזיקת רקע שלווה. | * האכלה בחדר שקט עם אורות מעומעמים ומוזיקת רקע שלווה. | ||
* ערסול של התינוק בתנוחה נעימה ועם מגע הדוק. | * ערסול של התינוק בתנוחה נעימה ועם מגע הדוק. | ||
* אמבטיה של מים חמים עשויה לשבור את מעגל הבכי. | * אמבטיה של מים חמים עשויה לשבור את מעגל הבכי. | ||
| − | * | + | * יש להמליץ להורים על מנוחה ותמיכה רגשית, ולעודד את האב לקחת חלק פעיל בטיפול ובהאכלה של התינוק. |
| + | |||
| + | ===הטיפול בפחד או חרדה מהאכלה=== | ||
| − | + | זהו ילד המציג סמני פחד וחרדה, בזמן האכלה הוא בוכה למראה אוכל, בקבוק או כפית, מתנגד להאכלה בבכי, מקשית את הגוף ומסרב לפתוח את הפה. תגובה כזאת עלולה להופיע בילד עם חוויות מפחידות קודמות הקשורות לאוכל – השתנקות או הזנה ב[[צינור אפי-קיבתי]] (זונדה). טיפול והדרכת הורים יכללו בקשה להימנע מהאכלה מאיימת או כפייתית: | |
| − | |||
* עיצוב צורת האכלה – דהסנסיטיזציה של הילד בחשיפה לאכילה. פירוש הדבר, האכלת הילד בזמן רגיעה ואפילו בזמן "חצי שינה". | * עיצוב צורת האכלה – דהסנסיטיזציה של הילד בחשיפה לאכילה. פירוש הדבר, האכלת הילד בזמן רגיעה ואפילו בזמן "חצי שינה". | ||
* ניסיונות האכלה של הילד בכלים נוספים מלבד בקבוק, כמו ספל או כפיות מיוחדות. | * ניסיונות האכלה של הילד בכלים נוספים מלבד בקבוק, כמו ספל או כפיות מיוחדות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־13:34, 18 ביוני 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| בעיות אכילה בגיל הרך | ||
|---|---|---|
| Eating disorders of infancy and childhood | ||
| יוצר הערך | ד"ר עקיבא פרדקין ופרופ' יורם בוינובר
|
|
בעיות אכילה בפעוטות ובילדות המוקדמת הוגדרה לראשונה כאבחנה רפואית ב-1994, ב-DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition).
הקריטריונים לאבחנה כללו: חוסר יכולת של הפעוט לאכול מספיק, עיכוב בעלייה במשקל או ירידה משמעותית במשקל במשך חודש ימים לפחות. ההפרעה אינה נגרמת בשל בעיה רפואית, הפרעות נפשיות של האם או מחסור באוכל, וזאת לפני הגיע הילד לגיל שש שנים.
עם זאת, עדיין קיים ערבוב של המושגים - קשיי אכילה והאכלה, הפרעה בשגשוג, רגישות למזונות ותת-ספיגה - בקרב אנשי המקצוע וההורים. מצב זה גורם לא פעם לעיכוב ולדחייה באבחנה של בעיות אכילה, ביצוע בדיקות מיותרות, שינוי תכוף או מניעה של סוגי מזון שונים ואיחור במתן טיפול והתערבות מתאימים.
בעיות אכילה שכיחות בגיל הרך, ועלולות לפגוע במרקם היחסים ההדדי בין ההורה לילד. בעיות אכילה חושפות את התינוק או הפעוט לתזונה לקויה, לבעיות בגדילה ולהפרעה בהתפתחות הקוגניטיבית.
קיימים גורמים מגוונים לבעיות אכילה, ויש לזהות אותם נכונה ולהציע טיפול בהתאם. על רופא הילדים להכיר את מגוון בעיות האכילה בגיל הרך, לזהות אותן ולהציע הדרכה ופתרונות מתאימים להורים. גישה שיטתית לזיהוי ולטיפול בבעיות אכילה היא חשובה, וכוללת הכרה, בירור, זיהוי וטיפול.
סיווג בעיות האכילה בילדים
Irene Chatoor[1], פסיכיאטרית ילדים, הגדירה את סוגי הפרעות האכילה בגיל הרך על פי הגורמים השונים:
- הפרעה הנובעת מבעיות ויסות - מתחילה עם הלידה
- הפרעה הנובעת מבעיית הדדיות בקשר - מתחילה בגיל חודשיים עד שישה חודשים
- אנורקסיה של הינקות (Infantile anorexia) - מתחילה בתקופת המעבר להאכלה בכפית או לאכילה עצמאית
- סלידה חושית מאוכל – מתחילה כאשר מציעים מגוון של מאכלים
- הפרעת אכילה הקשורה בבעיה רפואית
- הפרעת אכילה פוסט-טראומטית
במרבית המקרים נוח ופשוט יותר להציג את הסוגים השונים של בעיות האכילה לפי ההסתמנות הקלינית שלהן[2]:
- תיאבון ירוד בילד עם מחלות אורגניות
- תיאבון סביר אבל נתפס על ידי ההורים כלקוי
- תיאבון ירוד ודפוסי אכילה לקויים אצל פעוט ערני ופעיל, המתעניין בכל מלבד באוכל
- תיאבון ירוד אצל פעוט עם סימנים של עצבות, אפתיה ורגרסיה
- פעוט עם בררנות קיצונית של מזונות
- תינוק בחודשי חייו הראשונים עם קדדת (Intestinal colic) קשה המונעים ממנו אכילה סדירה
- תינוק עם פחד וחרדה ממזון והאכלה
אפידמיולוגיה
שכיחות בעיות אכילה בגיל הילדות[3],[4]:
- בילדים בריאים, שכיחות התופעה היא כ-50-60% בסך הכל, לפי דיווח ההורים, כאשר בעיות ספציפיות, כמו סירוב לאכול או בררנות מהוות 25-35%, ובעיות קשות ומתמשכות - 1-2%.
- שכיחות התופעה בילדים עם צרכים מיוחדים היא יותר מ-80% בדיווחים שונים, עם שכיחות גבוהה של בעיות בליעה.
השלכות התפתחותיות של בעיות אכילה
בעיות אכילה מורכבות והתנהגות חריגה בארוחות עלולות ליצור דחייה וסטיגמה חברתית. בחלק מהילדים עם בעיות אכילה נצפה בהפרעה בקצב הגדילה עם חלוף הזמן[5].
מחקרים שונים הראו צריכת מזון תת-אופטימלית עם חסרים תזונתיים שונים, כולל חוסר אנרגיה וחלבונים, חוסר ויטמינים ומינרלים (כמו: ויטמין E, סידן ומגנזיום)[6].
כמו כן, הפרעה בקשר בין האם לילד שביטויה הוא פחות מגע חיובי ביניהם במהלך אכילה ומשחק, ירידה בתחום הקוגניטיבי, כפי שנבדק על ידי ה-MDI (Mental developmental index), בהשוואה לילדים עם הרגלי אכילה תקינים[7].
אבחנה
יש להטות אוזן קשבת לדיווח ההורים על קשיי האכילה של ילדם והדאגה שלהם בנושא. יש להימנע מהצהרות שטחיות, כגון: "זהו רק שלב בחיים", "אין מקום לדאגה". התעלמות מהבעיה תגרום להורים תסכול וחרדה נוספים, ותחמיר את הקונפליקט עם הילד ואת הלחץ להאכיל אותו.
יש לקחת אנמנזה מפורטת, עם דגש על צורת ההאכלה ותפריט הילד. יש לבצע בדיקה גופנית ואנתרופולוגית להערכת מצבו התזונתי של הילד, ולחפש "דגלים אדומים": לשלול מחלות אורגניות, ובעיקר אנטרופתיה אלרגית וכרסת (צליאק).
אם נשללה בעיה אורגנית כסיבה מרכזית לבעיית אכילה, יש לזהות את בעיית האכילה של הילד:
- האם מדובר בהערכה מוטעית של ההורים לגבי אכילת הילד
- האם מדובר בילד ערני ופעלתן שאינו מתעניין באוכל
- האם הילד נראה אפטי ומדוכא ולא מתעניין בסביבתו ובכלל זה באוכל
- האם מדובר בבררנות משמעותית בבחירת מזונות
יש לנסות לאתר את התינוקות הקטנים עם הקדדת הקשה, המונעת מהם לאכול, או את הפעוטות עם חרדה ופחד ממזון ומהאכלה.
יש לזכור, שגם ילדים עם בעיות אורגניות עלולים לסבול מבעיות אכילה, וחלק מהילדים יציגו יותר מסוג אחד של בעיות אכילה.
טיפול
ברוב הילדים עם בעיות אכילה קלות ההורים והמטפלים, בייעוץ עם רופא הילדים הראשוני, אמורים להתמודד בהצלחה עם הבעיות. במקרים המורכבים יותר ניתן להיעזר באנשי מקצוע נוספים – דיאטנית, קלינאית תקשורת, גסטרואנטרולוג ילדים וצוות אכילה.
לאחר זיהוי בעיית האכילה הספציפית וחומרתה ניתן להתקדם בתוכנית טיפול המתאימה לילד ולהוריו.
טיפול במקרים של תפיסה מוטעית לגבי צריכת המזון והתיאבון של הילד
יש להדריך את ההורים על צורכי הילד, להציג בפניהם את עקומות הגדילה, ולעזור להם לתאם ציפיות בהתאם למבנה ולצרכים האמיתיים שלו. אם ההורה עדיין מודאג מחסרים תזונתיים, ניתן לעודד שימוש בתוספי תזונה ובפורמולות מזון עשירות ומאוזנות.
טיפול בילדים פעילים וסקרנים המתעניינים בכל מלבד באוכל
הורים לילדים אלה שדעתם מוסחת מהאוכל מיד, מודאגים וחרדים ונוקטים שיטות האכלה אגרסיביות או מנדנדות ומחמירים עוד יותר את מצב הילד, עד כדי הפרעה משמעותית בגדילה ובשגשוג.
יש להסביר להורים על אופיו הסוער של ילדם. ארוחות בזמנים קבועים, צפייה של האוכל, מניעת אכילה ושתייה מתוקה בין הארוחות, אכילה רק בישיבה מסודרת סביב לשולחן, מניעה של הפרעות והסחות דעת בזמן האוכל, תוך יצירת אווירה נינוחה ונטולת מאבקים – כל אלה יכולים לשפר את מצב הילד. כמו כן, הדרכה של ההורים לשימוש ב"פסק זמן", כאשר התנהגות הילד אינה הולמת בזמן הארוחה, יכולה להועיל.
טיפול בילד עם חוסר עניין באוכל הנראה גם עצוב ואפטי
ילד עם חוסר עניין באוכל הנראה גם עצוב ואפטי, ואולי אף מדוכא, עם תקשורת מילולית ולא מילולית מוגבלת, הוא בסיכון להפרעה בגדילה ולתת-תזונה. יש לשלול הזנחה משנית לבעיות חברתיות-כלכליות, הפרעות פסיכופתולוגיות אצל האם וגם בעיות נוירולוגיות אצל הילד. הפתרון הטוב לילדים אלה הוא להציע להם "מאכיל" אחר מנוסה ואופטימי, אם במסגרת ביתית, אם בהוצאה לגן ילדים ובמקרים מיוחדים אף במסגרת אשפוז. סביבת אכילה תומכת ותקשורת נכונה יביאו לשיפור משמעותי באכילה ולשגשוג של ילדים אלה.
טיפול בילד עם בררנות קיצונית לאוכל
ילד עם בררנות קיצונית לאוכל, או כפי שאירן שטור מכנה "סלידה חושית מאוכל", מציג סירוב קבוע לאכילה של מזונות מסוימים בטעמים ספציפיים, וכן במרקם, בריח או במראה מסוימים. הילד מגלה סמני לחץ ואי נוחות כאשר מגישים לו מזונות חדשים או לא מוכרים. בדרך כלל ניתן לזהות קשיים תחושתיים נוספים, כמו אי נוחות מרעש והימנעות מהליכה ברגליים יחפות על חול/דשא.
במקרה כזה כדאי להסביר להורים שבעיית אכילה זו היא חלק מתופעה של ויסות תחושתי בגוף. חשוב ליצור סקרנות ועניין במזונות חדשים ולהימנע מלחץ ומכפייה.
מומלץ להציג מזונות חדשים בזמן הארוחה בלי להציע אותם לפעוט. לדאוג להעשרה של קלוריות ותוספי תזונה כדי למנוע חסרים תזונתיים.
הטיפול בקדדת (Intestinal colic)
בכי המלווה קדדת המונע אכילה, מופיע בתינוקות בריאים צעירים מגיל שלושה חודשים. זהו בכי מתמשך שאינו נפסק למרות ניסיונות הרגעה. קשה להביא את התינוק למצב רגיעה המאפשר האכלה. ההדרכה היא להציע דרכים להרגעת התינוק:
- האכלה בחדר שקט עם אורות מעומעמים ומוזיקת רקע שלווה.
- ערסול של התינוק בתנוחה נעימה ועם מגע הדוק.
- אמבטיה של מים חמים עשויה לשבור את מעגל הבכי.
- יש להמליץ להורים על מנוחה ותמיכה רגשית, ולעודד את האב לקחת חלק פעיל בטיפול ובהאכלה של התינוק.
הטיפול בפחד או חרדה מהאכלה
זהו ילד המציג סמני פחד וחרדה, בזמן האכלה הוא בוכה למראה אוכל, בקבוק או כפית, מתנגד להאכלה בבכי, מקשית את הגוף ומסרב לפתוח את הפה. תגובה כזאת עלולה להופיע בילד עם חוויות מפחידות קודמות הקשורות לאוכל – השתנקות או הזנה בצינור אפי-קיבתי (זונדה). טיפול והדרכת הורים יכללו בקשה להימנע מהאכלה מאיימת או כפייתית:
- עיצוב צורת האכלה – דהסנסיטיזציה של הילד בחשיפה לאכילה. פירוש הדבר, האכלת הילד בזמן רגיעה ואפילו בזמן "חצי שינה".
- ניסיונות האכלה של הילד בכלים נוספים מלבד בקבוק, כמו ספל או כפיות מיוחדות.
ביבליוגרפיה
- ↑ Chatoor I. Diagnosis and Treatment of Feeding Disorders in Infants, Toddlers, and Young Children. Washington DC: Zero to Three 2009
- ↑ Kerzner B. Clinical Investigation of Feeding Difficulties in Young Children: A Practical Approach. Clinical Pediatrics 2009;48;960-965
- ↑ Nicholls D, Bryant-Waugh R. Eating disorders of infancy and childhood. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am 2009;18:17-30
- ↑ Satter E. The feeding relationship: Problems and interventions. J Pediatr 1990;117:181-189
- ↑ Wright CM, et al. How Do Toddler Eating Problems Relate to Their Eating Behavior, Food Preferences, and Growth? Pediatrics 2007;120:1069-1075
- ↑ Galloway AT, et al. Parenteral pressure, dietary patterns and weight status among girls who are "picky eaters". J Am Diet Assoc 2005;105:541-548
- ↑ Chatoor I, et al. Failure to thrive and cognitive development in toddlers with infantile anorexia. Pediatrics 2004;113:440-447
קישורים חיצוניים
- בעיות אכילה בגיל הרך: תפקידו של רופא הילדים, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עקיבא פרדקין ופרופ' יורם בוינובר