כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מזון תחילה - נייר עמדה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| מזון תחילה | |
| תחום | תזונה |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה; איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל; האיגוד הישראלי לרפואת ילדים; חילי"ק - החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה; החברה הישראלית לתזונה קלינית; ארגון רופאים לתזונה |
| קישור | באתר הר"י |
| תאריך פרסום | ינואר 2026 |
| יוצר הערך | פרופ' נעמה קונסטנטיני; כרם אביטל; ד"ר מיכל פלומבו; פרופ' רונית לובצקי; פרופ' דורית ניצן; פרופ' נדב דוידוביץ'; ד"ר מורן הלרמן יצחקי; רוני חסון; נועם רדליך; נטלי שמש; ד"ר דורון דושניצקי; פרופ' חגי לוין; פרופ׳ אילן דלאל; ד"ר עירית חרמש |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
מזון תחילה - נייר עמדה
העלייה בעלויות בריאות ברחבי העולם מצריכה שינוי גישה - מהתמקדות בטיפול להתמקדות במניעה[1]. הגישה של "מזון תחילה" (The Food First Approach) מהווה את הבסיס להנחיות תזונתיות שמבוססות על מזון (Food Based Guidelines) ומדגישה שאספקת רכיבי התזונה צריכה להגיע ממזון ולא כתוספי תזונה. הגישה מבוססת על תזונה מגוונת, מאוזנת ובכמות הנאותה, תוך העדפה של מזון טבעי על פני תוספי תזונה[2]. הגישה מבוססת על ההבנה שמזון מכיל מגוון רחב של רכיבי תזונה הפועלים בסינרגיה, כך שהשלם גדול מסך חלקיו[3]. במסמך זה נתמקד בשימוש בתוספי תזונה הנצרכים ללא הצדקה תזונתית או רפואית מוכחת. מטרת נייר העמדה היא הצגת גישת 'מזון תחילה', והסבר הרציונל העומד מאחוריה, כבסיס לשיח עם מטופלים במסגרת המרפאה. לא נדון בתוספים שמטרתם השלמת חסרים מאובחנים (לדוגמה: ברזל, B12), וכן לא נעסוק בתוספים שלא מיועדים להשלמת חסרים אך נטען לגביהם כי הם משפרים מדדים שונים כגון ביצועים גופניים, תפקוד המערכת החיסונית, תפקוד קוגניטיבי וכד'. מקרים אלו נדונים באופן פרטני וייחודי לכל מטופל, ולפי הצורך מופנים לגורמי טיפול נוספים, כמו ייעוץ תזונתי, מרפאת יועצים בתחום הרלוונטי.
המלצות תזונה - מעבר מרכיבי תזונה לדפוס תזונה
מחקרי תזונה בשנים האחרונות שמים דגש על המזון השלם הנצרך, דפוס התזונה, ואופן צריכתו, כפי שניתן לראות למשל בתזונה הים-תיכונית המומלצת על ידי גופי בריאות רבים בעולם[4][5], כמו גם משרד הבריאות הישראלי[6].
יש מספר סיבות למעבר מהתמקדות ברכיבי תזונה להתמקדות בדפוסי תזונה:
- סוג המחלות שמאפיינות את העולם המערבי: בעולם המערבי המחלות הנפוצות יותר הן מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת. בניגוד למחסורים תזונתיים ספציפיים, מחלות כרוניות אלו מושפעות יותר מדפוסי תזונה מאשר מרכיב תזונה בודד[7].
- השפעות סינרגיסטיות: מזונות מורכבים משילוב של מגוון רכיבי תזונה, חלקם אף לא מוכרים מספיק, הפועלים באופן סינרגיסטי הן בתוך המזון עצמו והן בשילוב עם מזונות נוספים הנצרכים יחד. התייחסות לדפוס התזונתי הכולל מאפשרת לבחון גם את יחסי הגומלין בין המזונות ובין רכיבי התזונה השונים, וכן את השפעתם המשולבת על הבריאות[3].
- השפעה על המיקרוביום: מטבוליטים המיוצרים על ידי מיקרואורגניזמים ממקור תזונתי, לצד רכיבים מבניים של תאי המיקרוביום, הוכחו כגורמים המווסתים את פעולתן של מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים. נמצא כי למיקרוביום תפקיד משמעותי עבור היבטים רבים בבריאות האדם[8].
- יכולת לתרגם את ההמלצות לציבור: אנשים אוכלים מזון ולא רכיבי תזונה. התייחסות לדפוסי תזונה מאפשרת מתן הנחיות ברורות וישימות יותר לציבור[7].
בעוד שהתמקדות ברכיבי תזונה תורמת להבנה של מנגנונים בהם מזונות משפיעים, התמקדות בדפוס התזונה היא גישה יותר הוליסטית ומעשית לקישור בין המזון שאוכלים לבין הבריאות. הנחיות תזונתיות שמבוססות על מזון תומכות במניעת מחלות המאפיינות את העולם המערבי, ומבטאות את יחסי הגומלין בין רכיבי תזונה שונים במזון השלם ובין המזון לבין המיקרוביום.
תוספי תזונה - המצב בישראל
שותפים לכתיבה
- פרופ' נעמה קונסטנטיני, המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג, מרכז רפואי שערי צדק והאוניברסיטה העברית בירושלים, האיגוד לרפואת המשפחה.
- נטלי שמש (M.Sc., RD) - ארגון רופאים לתזונה PAN Israel.
- רוני חסון (M.Sc., RD) - ארגון רופאים לתזונה PAN Israel.
- כרם אביטל (MPH, RD) - בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב וארגון רופאים לתזונה PAN Israel.
- נועם רדליך (M.Sc., RD) - המרכז לרפואת ספורט שערי צדק, מכון סילבן אדמס לספורט אוניברסיטת ת"א.
- ד"ר מיכל פלומבו, שירותי בריאות כללית, האיגוד לרפואת המשפחה.
- פרופ' רונית לובצקי, ביה"ח לילדים "דנה דואק" המרכז הרפואי תל אביב, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.
- ד"ר דורון דושניצקי, חילי"ק - החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה.
- פרופ' דורית ניצן, מנהלת בית הספר לבריאות הציבור וראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
- פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית.
- פרופ' נדב דוידוביץ', בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב.
- פרופ' אילן דלאל, מנהל האגף ומחלקת ילדים, מרכז רפואי וולפסון. פרופסור מן המניין, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.
- ד"ר מורן הלרמן יצחקי, סגנית מנהל טיפול נמרץ כללי ויו"ר החברה הישראלית לתזונה קלינית, המחלקה לטיפול נמרץ כללי מרכז רפואי רבין - בי"ח בילינסון.
- ד"ר עירית חרמש, יו"ר החוג לתזונה קלינית האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ 7.0 7.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8