כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון - Oral desensitizing treatment in food allergy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון | ||
|---|---|---|
| Oral desensitizing treatment in food allergy | ||
| יוצר הערך | ד"ר מנחם רתם
|
|
אלרגיה למזון מופיעה בכ-3% מהתינוקות. הגורמים השכיחים ביותר הם: חלב, ביצים, שומשום ובוטנים.
הטיפול המקובל באלרגיה למזון כולל: אבחון מדויק על ידי מומחה בנושא, הימנעות מצריכת המזון האלרגני וחינוך המטופל ומשפחתו וכן גורמים נוספים, כמו גני ילדים ובתי ספר, כיצד להימנע מחשיפה, ותוכנית פעולה במקרים של חשיפה בטעות ושימוש בתרופות מתאימות כולל מזרק אפיפן. בחלק גדול המקרים הרגישות למזונות חולפת באופן ספונטני עם הזמן, אך בחלקן זה לא כך. המעקב המקובל כולל: בירור של תופעות לוואי במהלך הזמן ובדיקות אלרגיה על ידי תבחיני עור לאלרגיה ו/או בדיקת רמות ה-IgE הסגולי למזון אליו רגיש המטופל. בהמשך ועל פי התוצאות מבדיקות אלו ולאחר שקילת הסיכונים, גם ניסיון תגר של מתן המזון האלרגני דרך הפה במנות קטנות הולכות ועולות בהשגחה רפואית, כדי לברר ולוודא אם המטופל פיתח סבילות.
בשל העובדה שהאפשרויות הטיפוליות באלרגיה למזון מוגבלות, החלו בשנים האחרונות מספר מרכזים בעולם (כולל בארץ) לפתח פרוטוקולים טיפוליים ניסיוניים כיצד להשרות סבילות פומית למזונות אלרגניים, בעיקר בוטנים וחלב פרה. הטיפול העיקרי שנבדק ונראה כבעל הפוטנציאל הטוב ביותר להצלחה הוא חיסון דרך הפה. חלק מהמחקרים הראו כי הטיפול הצליח להעלות את הסף שבו הופיעה תגובה אלרגית, אך כרוך בחולים רבים בתופעות אלרגיות מיידיות המחייבות טיפול תרופתי דחוף. עקב היעדר מידע בדוק על המינון האפשרי והדרוש לכל מטופל ולרגישויות של מזונות שונים ועקב תופעות לוואי קשות צפויות, הטיפול דורש משאבים רבים בכוח אדם, זמן ומשאבים במעקב אחר כל מטופל. כמו כן, נדרשת היענות כדי להימנע ממצב שבו מטופל שוכח בטעות נטילת מנת מזון מתוכננת, ועלול לפתח עקב כך תגובה אלגית קשה בנטילה בהמשך.
לאחרונה, פורסם מחקר שבו ביצעו החוקרים סיכום של כל המחקרים שפורסמו בנושא זה כדי לקבוע אם טיפול פומי יעיל יותר מאשר הימנעת בילדים עם רגישות אלרגית למזון בני 18-0 שנים [1]. מקורות המידע היו כל מקורות המידע הרפואי הקיימים כיום כולל Medline ,Embase וסקירות מתוך Cochrane ,ACP Journal Club ואחרים. מתוך מקורות אלו סקרו החוקרים את כל המחקרים המבוקרים שבהם נעשו מבחני תגר בסמיות כפולה. נמצאו 3 מחקרים שענו לקריטריונים אלו, ובשניים מהם הייתה תוצאה של הפחתה ברגישות בשימוש במתן פומי, אם כי מטה-אנליזה של המחקרים לא הראתה שינוי סטטיסטי משמעותי. מסקנתם של החוקרים הייתה כי לא ניתן בשלב זה להמליץ על השריית סבילות על ידי מתן של מזונות כשיטת טיפול שגרתית בילדים עם רגישות אלרגית למזונות. המלצת החוקרים הייתה כי נדרש מחקר נוסף כדי לברר את יעילות הטיפול, בטיחותו ועד כמה הוא כדאי מבחינת היחס בין יעילות למחיר.
יש להדגיש, כי אף אחד מהמחקרים לא בדק או התייחס בשלב זה לריפוי של רגישות למזון, כלומר ביטול של הרגישות למזון. קיימות לפיכך שאלות רבות סביב טיפול מחקרי זה, כמו: האם הוא מקנה רפוי מוחלט, או שיש לו רק אפקט של דסנסיטיזציה המתקיים כל עוד המטופל אוכל כל יום את המנה? ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול זה לעומת הימנעות מהמזון האלרגני?
לנוכח כל השאלות, פורסם ביולי השנה מאמר מערכת בעיתון המוביל בשטח האלרגיה [2] ע"י חשובי החוקרים בתחום המסכמים את המחקרים ואת כל המידע בתחום זה. מאמרם מסכם את הבעיות הבלתי פתורות בשלב זה:
- מהם הקריטריונים לבחירת המקרים המתאימים לטיפול זה?
- מהי הכמות ומה התדירות שצריך המזון להינתן?
- מהו הפרוטוקול הטיפולי אחרי התקופה הראשונית של השריית חוסר הריגוש (Desensitization) למזון?
- מהי יעילותו לטווח הארוך של שנים?
- מי אמור לשלם עבור טיפול ניסיוני זה?
מסקנת החוקרים היא כי טיפול חיסוני דרך הפה נגד אלרגיה למזון היא אפשרות שצריכה להיבחן באופן מחקרי, אך טיפול זה אינו בשל עדיין לשימוש קליני.
לנוכח ההתעניינות הציבורית הגוברת בטיפול של אפשרות השריית סבילות על ידי מתן פומי של מזונות לילדים הרגישים למזונות, החליט האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית על הקמת צוות מבין חבריו לגיבוש נייר עמדה בנושא. לאחר התייעצויות מרובות וכן עיון בספרות העולמית הרלוונטית, סוכמה עמדת האיגוד שבשלב זה טיפול באלרגיה לחלב או למזונות אחרים ע"י מתן מכוון של המזונות שאליהם רגיש המטופל דרך הפה (אימונותרפיה פומית), צריך להתבצע ע"פ הקריטריונים הקליניים הנהוגים בניסויים קליניים. האיגוד הביע עידוד לביצוע מחקרים נוספים בתחום חשוב זה כדי לבחון אם אכן טיפול זה יתאים בעתיד לשימוש קליני שגרתי.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Fisher HR, du Toit G, Lack G. Specific oral tolerance induction in food allergic children: is oral desensitisation more effective than allergen avoidance? A meta-analysis of published RCTs. Arch Dis Child 2010. Epub ahead of print
- ↑ Thyagarajan A, Varshneyc P, Jones SM, et al. Peanut oral immunotherapy is not ready for clinical use. J Allergy Clin Immunol 2010;126:31-32
קישורים חיצוניים
- הטיפול החיסוני דרך הפה לאלרגיה למזון, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מנחם רתם השירות לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה, מרכז רפואי העמק, עפולה